יום טוב ראשון של סוכות
יום טוב ראשון של סוכות חל בט"ו בתשרי והוא היום הראשון לשבעת ימי חג הסוכות.
יום זה נחשב למועד וכתבה בו התורה מצוות עשה לשבות ממלאכה, ומצוות לא תעשה שלא לעשות בו מלאכת עבודה: ”בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.” (ויקרא, כ"ג, ל"ה–ל"ו) לכן, ביום זה יש לשבות ממלאכה, להדליק נרות ולשמוח בסעודות כבשאר השבתות והחגים וכן ללמוד תורה כמחצית מהיום.
על פי המנהג להזמין אושפיזין בימי חג הסוכות, יום זה מיוחד הוא לאברהם אבינו.
דינים מיוחדים ליום זה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיוב נטילת לולב מדאורייתא מחוץ לבית המקדש, הוא ביום זה בלבד. לפני תקנת רבן יוחנן בן זכאי הלולב היה ניטל מחוץ לבית המקדש רק ביום זה. לאחר תקנת רבן יוחנן בן זכאי יש חיוב מדרבנן ליטול את הלולב ביתר ימי חג הסוכות גם מחוץ לבית המקדש[1].
- נענוע הלולב צריך להיעשות על לולבו הפרטי של המנענע ולא על לולב שנלקח בהשאלה[2]. אך אם בעל הלולב נותן את הלולב במתנה, ואפילו במתנה על מנת להחזיר, יכול חברו לנענע בו[3]. לדעת חלק מהראשונים, בכללם הרמב"ם, הדין שאין יוצאים ידי חובת המצווה בלולב גזול, נאמר רק לגבי יום טוב הראשון.
- חובה לאכול אכילת קבע בסוכה ולברך על פת לחם. מצווה זו נלמדת בגזרה שווה מחג הפסח, שכשם שבליל ראשון של פסח חובה לאכול מצה, כך בליל ראשון של חג הסוכות חובה לאכול לחם בסוכה[4], וכשם שמדקדקים בליל הסדר לאכול מצה בשיעור 'כזית' כך יש לדקדק גם באכילת לחם בתוך הסוכה בליל סוכות, ויש סוברים ששיעור חיוב האכילה הוא כביצה.
- ביום זה מברכים את ברכת שהחיינו בכמה הזדמנויות: יש נשים המברכות אותה בעת הדלקת הנרות[5]. מברכים אותה בקידוש, שבדרך כלל הוא גם הפעם הראשונה שמקיימים את מצוות הישיבה בסוכה[6]. ומברכים שוב ביום, בשעה שמקיימים לראשונה את מצוות נטילת לולב[7].
- בזמן שבית המקדש היה קיים, היו נוטלים לולב ביום זה אפילו אם הוא חל בשבת, בניגוד לשאר ימי החג, שאם חלו בשבת לא נוטלים בהם לולב.[8] מקובל להלכה שכיום אין נוטלים לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת, וכך המנהג הרווח. אך ישנם רבנים אחדים, בהם הרב ישראל אריאל, שסוברים שבארץ ישראל חובה ליטול לולב ביום זה גם כאשר חל הוא בשבת. ורק בחוץ לארץ אין ליטול לולב ביום זה כשחל הוא בשבת. רבנים אלה מביאים ראיות לכך שגם לפי מנהג ארץ ישראל הקדום (עד סוף המאה ה-11) גם לאחר חורבן בית המקדש נטלו לולב ביום טוב ראשון של סוכות שחל בשבת.
מנהגי התפילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום טוב ראשון של סוכות, כבכל יום טוב, מתפללים בכל התפילות תפילת שבע כאשר ברכת קדושת היום היא אתה בחרתנו. לאחר התפילה אומרים הלל שלם, תוך אחיזת ארבעת המינים ונענועם במהלך אמירת ההלל (כשחל בשבת, אומרים הלל בלי לולב). קריאת התורה היא ב"פרשת המועדות" שבפרשת אמור[9], ונוהגים לקרוא למפטיר את פרשת קרבן מוסף היום מפרשת פינחס. ההפטרה היא בספר זכריה, פרק י"ד, פסוקים א'–כ"א (ובנוסח רומניא סיימו פסוק י"ט) המתאר את המלחמה שלעתיד לבוא, משום שנאמר בו שלעתיד לבוא כל הגויים יעלו לרגל לירושלים בחג הסוכות[10]. ביום טוב שני בחו"ל, קוראים בתורה כמו יום הראשון ומפטירים אצל אשכנזים וספרדים בספר מלכים א', פרק ח', פסוקים ב'–כ"א (וכן נהגו בנוסח רומניא, אלא שסיימו ב פסוק כ'), אצל איטלקים פרק ז', פסוק נ"א עד פרק ח', פסוק ט"ו, ואצל תימנים בפרק ז', פסוק נ"א עד פרק ח', פסוק כ"א.
בנוסף, אומרים הושענות, שהן הקפת הבימה תוך אחיזת ארבעת המינים ואמירת פיוטים מיוחדים. יש האומרים הושענות מיד אחר ההלל, ויש האומרים אותם לאחר תפילת מוסף.
שבת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר חל יום טוב ראשון של סוכות בשבת, כיום, שאין בית המקדש קיים, לא נוטלים ארבעת המינים ולא מקיפים איתם את הבימה, ובמקום פיוטי הושענות הרגילים אומרים פיוטי הושענות המותאמים לשבת. ברכת שהחיינו על ארבעת המינים נאמרת ביום השני של החג.
בשנה כזו מוסיפים בקידוש ובתפילות אזכרות המיוחדות לשבת.
בארץ ישראל, המנהג האשכנזי הרווח הוא לקרוא בשבת זו את מגילת קהלת, משום שהשבת הבאה תהיה שמחת תורה. בחוץ לארץ נוהגים האשכנזים לקרוא את המגילה בשבת הבאה, שמיני עצרת.
פיוטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסח אשכנז (המערבי והמזרחי כאחד), נאמרת המערבית "אוחזי בידם ארבעה מינים" מאת רבי יוסף טוב עלם[11][12]. כאשר חל בשבת, יש האומרים מערבית כרגיל,[13] יש שאין אומרים כלל, ויש האומרים מערבית של ליל שני. אומרים יוצר "אַכְתִּיר זֵר תְּהִלָּה", אופן 'אאמיר אותך סלה', זולת 'אנא הושיעה נא'. לא ידוע בבירור מחברם, אך הם מיוחסים לרבי אלעזר הקליר. הקדושתא ליום א' של סוכות היא "אֻיַּמְתִּי בְּחִיל כִּפּוּר", וכשחל בשבת, נוהגים לומר "ארחץ בניקיון כפות" (הקרובה של יו"ט שני בחו"ל).[14] שתי הקרובות נתחברו על ידי רבי אלעזר הקליר. בהושענות אומרים במנהג אשכנז המזרחי "למען אמתך", ובמנהג אשכנז המערבי אומרים "אערך שועי", ואם חל בשבת אומרים בשני המנהגים "אֹם נצורה"[15]. אף ההושענות מיוחסות לקליר. לפי מנהג וורמייזא אומרים פיוטי קדושה במוסף.
ביום טוב שני בחו"ל, במנהג אשכנז המזרחי אומרים את המערבית 'ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים' לר' יחיאל בן יצחק, ובמנהג אשכנז המערבי אומרים 'חג האסיף תקופת השנה' לר' אלעזר בר' שמשון. ביוצר אומרים בשני המנהגים 'אאמיץ לנורא ואיום', אופן 'אאמיר אותך סלה', זולת במנהג המערבי 'אנא הושיעה נא' (כדאתמול) ובמנהג המזרחי 'אנא תרב עליצותיך'. פיוטים אלו מיוחסים לרבי אלעזר הקליר. הקדושתא היא "ארחץ בניקיון כפות", ואם חל יום ראשון של סוכות בשבת שאמרו "ארחץ בניקיון כפות" אתמול, אומרים "אֻיַּמְתִּי בְּחִיל כִּפּוּר". בהושענות, אומרים במנהג המזרחי "אבן שתייה", ובמנהג המערבי "אל למושעות"; אם אתמול היה שבת, אומרים "למען אמתך" ו"אערך שועי" (בהתאמה) כמו שעושים ברוב השנים ביום הראשון.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב משה פאלוך, מצוות אכילה בסוכה ביו"ט א' וכל שבעה ימים, פתוחי חותם ד, תשס"ט, באתר ספריית אסיף
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אליעזר מלמד, ישיבה בסוכה - חובת האכילה בלילה הראשון, באתר פניני הלכה
- מידע על ראשון של סוכות בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משנה, מסכת ראש השנה, פרק ד', משנה ג'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרנ"ח, סעיף ג'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרנ"ח, סעיף ד'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ז, עמוד א'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרל"ט, סעיף ג'.
- ^ ראו ציץ אליעזר חלק יד סימן נג, ובחלק יט סימן סט.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרס"א.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרנ"א, סעיף ה'.
- ^ משנה, מסכת סוכה, פרק ד', משנה ב'; משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ז', הלכות י"ג–י"ח.
- ^ משנה, מסכת מגילה, פרק ג', משנה ה'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א, עמוד א'.
- ^ מלבד במנהג וורמייזא, בה אמרו את המערבית 'אתה לבדך עטית' שחיבר רבי אלעזר מגרמייזא הרוקח, בן העיר.
- ^ דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל, מחזור סוכות שמיני עצרת ושמחת תורה: לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם (ירושלים, תשמ"א), עמ' 5, ובמבוא עמ' כח–כט.
- ^ מנהג פרנקפורט (יוסף יוזפא קאשמן סג"ל, נוהג כצאן יוסף, תל אביב תשכ"ט, עמ' פח, באתר היברובוקס) ווורמייזא (יוזפא שמש, מנהגים דק"ק וורמיישא, מכון ירושלים תשמ"ח, סי' מו). מאידך, בקהילות אחרות, גם אלה שמנהגן הוא המנהג המערבי בכללו, נהגו שלא לומר מערבית בשבת, כגון בפיורדא (ספר מנהגים דקהילתינו, מנהגי כל השנה דק"ק פיורדא, פיורדא תקכ"ז, סי' לז, באתר היברובוקס) ובמגנצא (מנהגי ק"ק מגנצא, בתוך סדור שפת אמת, רעדלהיים תרכ"ב, עמ' 5, באתר אוצר החכמה). ראו גם מדריך למנהג אשכנז המובהק (מכון מורשת אשכנז, תשע"ד), עמ' 18.
- ^ ובקצת קהילות החליפו בכל שנה את סדר הקרובות, כשיטת מהרי"ל.
- ^ גולדשמידט ופרנקל, מחזור סוכות, עמ' 169.
| סוכות | ||
|---|---|---|
| מהלך החג | יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה |  |
| סוכה | סכך • אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה • הלכות סוכה | |
| ארבעת המינים | אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך | |
| מנהגים | הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה | |
| מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות | |
| תפילות ופיוטים | פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (אף ברי · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי אל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת | |
| שירי החג | אורחים לחג • שלומית בונה סוכה | |
| שונות | שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • סהרנה | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.