ברכת קדושת היום
ברכת קדושת היום היא הברכה האמצעית בתפילת שבע – כל תפילות העמידה של שבת ויום טוב, ותפילת מוסף של ראש חודש וחול המועד, והברכה הרביעית בתפילת תשע.
ברכת קדושת היום באה במקום 13 הברכות האמצעיות שבכל יום, בהן מבקש אדם צרכיו. בברכה זו מזכיר המתפלל את חשיבות וקדושת היום, ובתפילת מוסף מזכיר את קורבן היום.
נוסחי הברכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוסח הברכה אינו אחיד, ומשתנה לפי היום והמועד:
בשבת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשבת יש נוסח שונה לכל תפילה:
- בערבית נוסח הברכה הרווח פותח במילים: "אתה קידשת". נוסח עתיק, הפותח "ומאהבתך", נשמר בנוסח איטליה.
- בשחרית נוסח הברכה פותח במילים: "ישמח משה".
- במוסף נוסח הברכה הרווח פותח במילים: "תכנת שבת". בחלק מקהילות נוסח הספרדים נהוג נוסח חלופי הפותח "למשה ציווית".
- במנחה נוסח הברכה פותח במילים: "אתה אחד".
בכל תפילות השבת חתימת הברכה היא "מקדש השבת". בניגוד ליתר המועדים, לא מזכירים בחתימת הברכה את המילים "מקדש ישראל", על פי הכרעת התלמוד הבבלי, משום שקדושת השבת קיימת מאליה, ואיינה תלויה בקידוש החודש שעורכים ישראל.[1] בניגוד להכרעה זו, בנוסח ארץ ישראל הקדמון חתמו גם בשבת "מקדש ישראל ואת יום השבת".
בראש חודש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בראש חודש אומרים נוסח הפותח במילים: "ראשי חודשים", וחותמים: "מקדש ישראל וראשי חודשים", מכיוון שקביעת ראש חודש מסורה לבית דין ותלויה בישראל.
- בשבת ראש חודש אומרים נוסח הפותח במילים: "אתה יצרת", וחותמים: "מקדש השבת וישראל וראשי חודשים".
בחגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכל החגים אומרים נוסח הפותח במילים: "אתה בחרתנו", וכולל בתוכו את תפילת יעלה ויבוא.
בתפילת מוסף בחגים הנוסח דומה לנוסח שבשאר תפילות החג, רק שבמקום תפילת יעלה ויבוא המשולבת בברכה, מוסיפים תחינה הפותחת במילים: "ומפני חטאינו גלינו מארצנו". בתוך התחינה אומרים את פסוקי מוסף היום.
בכל חג חתימת הברכה שונה:
- בשלוש רגלים חותמים: "מקדש ישראל והזמנים".
- בראש השנה חותמים: "מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזיכרון".
- ביום הכיפורים חותמים: "מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו (בית) ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הכיפורים".
בשבת החלה בחג נאמר הנוסח של אותו החג, בשינוי קטן המציין את השבת. בחתימה משלבים בין השבת לחג:
- בשבת החלה בשלוש רגלים חותמים: "מקדש השבת וישראל והזמנים".
- בשבת ראש השנה חותמים: "מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הזיכרון".
- בשבת יום הכיפורים חותמים: "מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו (בית) ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הכיפורים".
במוסף של ראש השנה ברכת קדושת היום משולבת עם ברכת מלכויות.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפילת העמידה | ||
---|---|---|
שלוש הברכות הראשונות | ||
ברכות שבח | ברכת אבות • ברכת גבורות • ברכת קדושת השם | |
הברכות האמצעיות | ||
בקשות תפילת שמונה עשרה | ברכת חונן הדעת • ברכת תשובה • ברכת סליחה • ברכת גאולה • ברכת רפואה • ברכת השנים • ברכת קיבוץ גלויות • ברכת המשפט • ברכת המינים • על הצדיקים • ברכת ירושלים • מצמיח קרן ישועה • שומע תפילה | |
בתפילת שבע | ברכת קדושת היום | |
בתפילת תשע | מלכויות זכרונות ושופרות | |
בתפילת עשרים וארבע | זכרונות • שופרות • אל ה' בצרתה לי • אשא עיני אל ההרים • ממעמקים קראתיך ה' • תפלה לעני כי יעטוף | |
שלוש הברכות האחרונות | ||
ברכות הודאה | ברכת עבודה • ברכת הודאה • ברכת שים שלום | |
תוספות | ||
הזכרות | משיב הרוח ומוריד הגשם • מוריד הטל • שאלת גשמים | |
בחזרת הש"ץ | קדושה • מודים דרבנן • ברכת כהנים | |
בזמנים מיוחדים | אתה חוננתנו • יעלה ויבוא • על הנסים • תפילת נחם • תפילת עננו • ועננו בורא עולם • ותערב • הוספות ושינויים לעשרת ימי תשובה • וידוי | |
תפילות העמידה השונות | ||
בכל יום | תפילת שחרית • תפילת מנחה • תפילת ערבית | |
בשבתות ובמועדים | תפילת מוסף | |
ביום הכיפורים (ובתענית ציבור) | תפילת נעילה |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.