לדלג לתוכן

אושפיזין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוח אושפיזין, ציור על זכוכית, רומניה, המאה ה-19

אושפיזיןארמית: "אורחים"[1]) הם שבעה צדיקים המתארחים לפי ספר הזוהר בסוכתו של כל יהודי בחג הסוכות. האורחים הם שלושת האבות (אברהם, יצחק ויעקב) ועוד ארבעה מעצבי זהותו של עם ישראל[2]. בכל יום משבעת ימי החג מגיע צדיק אחד בראש והשאר מתלווים אליו. בקהילות רבות נוהגים להזמין את האושפיזין לסוכה בנוסח מיוחד הנאמר בכל יום עם הכניסה לסוכה.

מקור המנהג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ספר הזוהר, המנהג נוסד על ידי רב המנונא סבא, שהיה אומר לפני כניסתו לסוכה: ”נזמן לאושפיזין” (נזמין את האורחים), ולפני שהתיישב לאכול היה אומר: ”בסוכות תשבו שבעת ימים. תיבו אושפיזין עלאין תיבו. תיבו אושפיזי מהימנותא תיבו.” (תרגום: שבו אורחים עליונים, שבו. שבו אורחי האמונה, שבו)[3].

הזמנת 'אושפיזין עילאין' אלו, כלומר את נשמות שבעת צדיקים אבות האומה שהן שבע דמויות מקראיות הבאות על פי הקבלה להתארח בסוכותיהם של ישראל,

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ
אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ
וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.

על פי המסורת, בכל יום מגיע לסוכה אורח אחד מן השבעה בראש ואליו מתלווים שאר האורחים.

על פי רב המנונא סבא בספר הזהר, יש להזמין את האושפיזין לסוכה. ישנם שני נוסחים להזמנת האושפיזין:

  • על פי נוסח האר"י: ”אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין” ומונים את שמות האורחים. לאחר מכן: ”במטו מינך (שם האורח) אושפזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי (שמות שאר האורחים), כלומר: "בבקשה ממך, אורח קדוש, שישבו עמי ועמך כל האורחים הקדושים".
  • על פי נוסח אחר: ”עולו אושפיזין עלאין קדישין, עולו אבהן עלאין קדישין, למיתב בצלא דהימנותא עילאה”, כלומר: "היכנסו אורחים עליונים קדושים, היכנסו אבותינו העליונים הקדושים, לישב בצל האמונה העליונה". "צל האמונה" הוא כינוי קבלי לסוכה. לאחר מכן מזמינים את האורח של אותו היום, ועמו את כל שאר האורחים.

מנהג נפוץ נוסף הוא ייחוד כיסא לאושפיזין, המנהג מוזכר לראשונה בחמדת ימים[4] והובא בהרחבה באחרונים. החיד"א למשל כותב שיש להביא כיסא ומעיל מפואר כדוגמת כסא של אליהו.[5]

סדר האושפיזין ומשמעותו הקבלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדר אושפיזין
יריעות בד אופייניות של סוכה, עליהן מצוירים מוטיבים המאפיינים את שבעת האושפיזין.

לפי המנהג האשכנזי (לפי קדימותם בסדר הדורות) על פי הזוהר[6]:

לפי המנהג הספרדי והחסידי (לפי מבנה הספירות) על פי האר"י:

יש הנוהגים להזמין בשמיני עצרת את שלמה המלך כאורח השמיני, בחוץ לארץ - לסוכה (שכן בחוץ לארץ יושבים בסוכה גם בשמיני עצרת מספק), ובארץ ישראל - לבית[8]. כן היו קהילות מזרח שנהגו להניח כיסא נוסף עבור אליהו הנביא שנחשב אחד האורחים בחג[9].

לפי השר שלום מבעלז יחד עם האושפיזין מגיעים נשותיהם.[10]

ספירות הקבלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבות האורחים באה לידי ביטוי במידות המיוחסות להם. סדר האושפיזין הנהוג לפי המנהג האשכנזי הוא לפי סדר הדורות של האישים המוזכרים, ולפי המנהג הספרדי והחסידי לפי סדר הספירות המקביל לשבע הספירות התחתונות. בכל יום מיוחסת חשיבות מיוחדת למידה הקשורה באורח של אותו היום:

שלוש הספירות העליונות (חכמה, בינה ודעת/כתר) אינן משויכות לאף אחד מהאושפיזין כיוון שהן ספירות הנמצאות מעל לעולם הזה.

הכנסת אורחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"ושבעת צדיקים עמודי עולם המה אושפיזין עמנו בסוכה, וראוי לכבד אורחים חשובים כאלה, להכין להם מעדנים טובים מטעמים אשר אהבו, ומה הם המטעמים הנאהבים להם, הוא לשמח נפש האומללים האביונים, זהו עקר השמחה"

– רבי יחזקאל לנדא, דרושי הצל"ח, דרוש כ"ב

בספר הזוהר נכתב שהכנסת אורחים היא חלק ממצוות האושפיזין.

יש המקפידים להזמין גרים, עניים וגלמודים לסעודה בסוכה כמעין הידור של מנהג האושפיזין.[11] ניתן לצאת ידי חובת הדאגה לשמחת העניים בחג גם על ידי נתינת צדקה להם כראוי לפני החג. אך יש המקפידים בכל זאת להזמין עניים לאכול בסוכה לכבוד האושפיזין, זאת על פי דברי ספר הזוהר[12] ש"חלקם של האושפיזין"- מנת האוכל שלהם - שייכת לעניים, ומי שלא מזמין עניים לסוכה - האושפיזין קמים ויוצאים מסוכתו.

על הזמנת אנשים השרויים בבדידות ובצער לסוכה, כותב הרב אליעזר מלמד: ”בדורנו יש להתחזק בזה יותר, מפני שכיום התמעטו הרעבים ללחם, אבל מאידך, התרבו העצובים והגלמודים, ומצווה גדולה לטרוח להזמינם להשתתף בשמחה.”[13]


רבים נוהגים בפרט בסוכות להזמין אורחים שונים לסוכתם. משפחה, חברים, שכנים ובמיוחד כאלו שבימים רגילים אינם נוהגים להזמין וזאת על מנת להרבות במידת השלום.

מרכזיותו של מנהג זה בהקשר לסוכות, מובע בשירה המפורסם של נעמי שמר, שלומית בונה סוכה:

"... יבואו השכנים / כולם בהמונים - ולכולם יהיה מקום ... שלום סוכת פלאים / מה טוב ומה נעים - :שלומית בנתה סוכת שלום!"

נעמי שמר, "שלומית בונה סוכה"

על פי הנאמר במסכת סוכה[14] ש”חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, נוהגים תלמידים לבקר את רבותיהם בסוכותיהם במשך החג או בזמנים המתפרסמים לקהל הרחב. בדומה לכך נוהגים אישי ציבור מנשיא המדינה ועד לראשי רשויות לקבל פני התושבים בסוכתם או בסוכת הציבור.

בתקופת חג הסוכות משמש הביטוי אושפיזין במדיה ובשיח הישראלי גם בהשאלה לשונית או בהקשר קרוב אחר המתקשר לביקור יוצא מהרגיל באותו הזמן גם ללא קשר ישיר למצוות הסוכה[15][16][17][18].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מקור המילה במילה הפרסית Aspanj וממנה נגזרו מילים בשפות הודו-אירופיות אחרות כגון הוספיס - בלטינית Hospitium, מילולית: "מלון" וכן המילה באנגלית Hospital, בעברית בית חולים ומכאן גם הפועל לאשפז.
  2. ^ משה נותן התורה, אהרון אבי הכהנים לדורות, יוסף אבי השבט החשוב באומה (יחד עם שבט יהודה) ודוד אבי מלכות בית דוד לדורות.
  3. ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף ק"ג, עמוד ב'
  4. ^ חמדת ימים, סוכות פרק ג
  5. ^ החיד"א, עבודת הקודש, סימן ט אות רפט
  6. ^ זוהר, כרך בראשית, עמ' רסא
  7. ^ אמנם אהרון היה גדול ממשה בשלוש שנים אך מסבירים שבשל שהיו באותו דור לא הקפידו להקדים אחד לשני בהקשר לסדר התולדות. ומאחר שמשה היה גדול מאהרון במדרגתו הנבואית ולכן הקדימוהו כאן.
  8. ^ בשם ר' ישראל מרוז'ין- מובא על ידי נינו ר' יעקב מהוסיאטין בספרו "אהלי יעקב", מכון להוצאת אמרי קודש", תל אביב, תשס"ו, עמ' תק"ו
  9. ^ אלה ארזי, האבולוציה של הסוכה, באתר ynet, 23 בספטמבר 2012
  10. ^ אפרים ליפסקי, אושפיזין קדישין, עמ' 30, באתר היברובוקס
  11. ^ כך בזוהר, של"ה, סידור שער השמים, סדר האושפיזין
  12. ^ (חלק ג', קד.)
  13. ^ הרב אליעזר מלמד‏, מנהג האושפיזין, באתר פניני הלכה.
  14. ^ מסכת סוכה דף טז' עמוד ב'
  15. ^ אושפיזין מפלדה: שלוש אוניות קרוז עגנו ברציפי נמל חיפה, אודיה שווץ, 15 באוקטובר 2019, באתר רדיו חיפה
  16. ^ האושפיזין של צה״ל, 19 באוקטובר 2019, באתר ערוץ שבע
  17. ^ גבי ניומן, אושפיזין מסוג אחר: הפולנים שגילו את יהדותם, באתר ynet, 20 בספטמבר 2013
  18. ^ אושפיזין: מינים מארחים מינים - רשות הטבע והגנים, באתר רשות הטבע והגנים, ‏17 באוקטובר 2024