טיוטה:החזית הדיפלומטית במלחמת חרבות ברזל
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב ברובו מנקודת מבט ישראלית ואינו נייטרלי. יש בערך ניסוחים קלוקלים רבים, וכן אירועים שאינם דיפלומטיים.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב ברובו מנקודת מבט ישראלית ואינו נייטרלי. יש בערך ניסוחים קלוקלים רבים, וכן אירועים שאינם דיפלומטיים. | |
| שכתוב | |
 | ||||||||||||||
| ארמון השלום בהאג שבו התקיים ההליך משפטי של דרום אפריקה נגד ישראל | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||
| סוג העימות | מלחמה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 7 באוקטובר 2023 – הווה (שנה) | |||||||||||||
| קרב לפני | מלחמת האזרחים בסוריה, מלחמת האזרחים בתימן (2014–הווה), מלחמת לבנון השנייה, ועידת האו"ם נגד הגזענות (2009) | |||||||||||||
| מקום | ישראל, ארה"ב, עזה, יהודה ושומרון, לבנון, קטר, ערב הסעודית, מצרים, צרפת, הולנד, איראן, עיראק, סוריה, טורקיה ומדינות נוספות | |||||||||||||
| עילה | אירועי 7 באוקטובר והתפרצות של אנטישמיות ברחבי העולם | |||||||||||||
| תוצאה |
מתמשך תוצאות עד נקודה זו אפשר לראות בחלק "תוצאות עד כה" | |||||||||||||
| ||||||||||||||
החזית הדיפלומטית במלחמת חרבות ברזל כוללת ניסיונות, במהלך מלחמת חרבות ברזל, להשגת הפסקת אש בין הצדדים, שחרור חטופים, ופעולות מדיניות של הצדדים במלחמה להשגת תמיכה בפעולותיהם והחלשת מתנגדיהם ומבקריהם.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל ואונר"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים מתחה ישראל ביקורת על הדרך שבה אונר"א מגדירה פליטים, ששונה מהגדרת הפליטים הכללית של האו"ם. לדוגמה, ב-1948 הוגדרו על ידי אונר"א 700,000 בני אדם כפליטים כתוצאה מהסכסוך הערבי ישראלי.[1] זאת כאשר ב-2018 פורסם כי בדו"ח פנימי של מחלקת המדינה של ארצות הברית מוערך המספר האמיתי בכ-20,000 בני אדם.[2]
בנוסף בעיקר בישראל, אך גם במדינות ערב, רואים באונר"א גוף המנציח את בעיית הפליטים הפלסטינים, מאחר שבמקום לסייע להם להיקלט במדינות שבהן נמצאים מחנות הפליטים (כמו בלבנון ובירדן), הסוכנות מסייעת למעשה בשימור מצבם.[3]
ישראל ויוניפי"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים לאחר נסיגת ישראל מלבנון, גורמים בישראל מתחה ביקורת על יוניפי"ל על כך שלא עשו את עבודתם, כמו בהתנהלות יוניפי"ל בעת חטיפת שלושת חיילי צה"ל מהר דב באוקטובר 2000 (אז נמנעו חיילי יוניפי"ל אשר צילמו את החטיפה מלהתערב בה, ובנוסף טענה ישראל כי בידיה עדויות על מעורבות פעילה של אנשי יוניפי"ל במקרה).
מתקפת הפתע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל
.svg&lang=he)
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[4] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[5] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[6] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[7] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[8] שוטרים ו-10[9] אנשי שירות הביטחון הכללי.
תגובת העולם לאירועי 7 באוקטובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל
בעקבות מתקפת הפתע של חמאס על ישראל, הגיב העולם המערבי בהזדהות עם ישראל ובגינוי חריף של פעולות חמאס.[10] ארצות הברית, בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה פרסמו הצהרה משותפת התומכת בישראל ומכירה בזכותה להגן על עצמה. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, נשא מספר נאומים שבהם גינה בתקיפות את הטרור הפלסטיני והזוועות שביצע חמאס, שאותן הוא השווה לדאעש, וגינה את מטרתו המוצהרת של הארגון שהיא רצח יהודים. הבית הלבן ובניינים בניו יורק (בהם בניין אמפייר סטייט) הוארו בצבעי דגל ישראל. ברחבי העולם נערכו הפגנות תמיכה בישראל, ורכבת אווירית של ראשי מדינות הגיעה לישראל לאות הזדהות וסולידריות עם העם הישראלי.[11] מסמך שפרסם משרד החוץ ב-8 באוקטובר מנה 82 מדינות שתמכו באופן חד משמעי בישראל.[12]
בנוסף לתמיכה מדינית, ארצות הברית שלחה לישראל סיוע צבאי שכלל הצבת נושאת מטוסים וצוללת גרעינית כדי להרתיע גורמים נוספים במזרח התיכון מניצול המצב, ומשלוח תחמושת ומיירטי כיפת ברזל.[13] ביידן הצהיר כי ארצות הברית ניצבת לצד ישראל ותוודא שישראל תקבל כל מה שהיא צריכה למלחמה.[14] בריטניה שלחה כוחות לאזור הים התיכון. גרמניה שלחה לישראל שני כטב"מים של צבא גרמניה מסוג Heron TP שפותחו בישראל, ופורסם כי גרמניה תספק כעשרת אלפים פגזי טנקים לישראל.[15] עמנואל מקרון אף הציע להקים קואליציה נגד הטרור.[16]
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש גינה את מעשי חמאס ב-7 באוקטובר, אך טען: "המתקפה של חמאס על ישראל לא התרחשה בחלל ריק, העם הפלסטיני נתון ל-56 שנים של כיבוש חונק".[17] דבריו פורשו כהצדקה למעשי חמאס ועוררו ביקורת חריפה.
תגובות מדיניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תמיכה בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-10 באוקטובר מנהיגי ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה הוציאו הצהרה משותפת התומכת בישראל, ומכירה בזכותה להגן על עצמה. ההצהרה גם מגנה את חמאס ורואה בפעילתו מעשי טבח וטרור מחרידים וטוענת כי אין להם שום לגיטימציה. המנהיגים טענו כי אין אפשרות לשבת עם חמאס לשיחות שלום, וכי בעודם תומכים בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, חמאס לא מקדם שאיפות אלה ומציע רק עוד טרור ושפיכות דמים. המנהיגים גם הזהירו גורמים נוספים במזרח התיכון מהתערבות בסכסוך. "במהלך הימים הקרובים נישאר מאוחדים ומתואמים, יחד כבעלי ברית, וכידידים משותפים של ישראל, כדי להבטיח שישראל תוכל להגן על עצמה, ובסופו של דבר לקבוע את התנאים לאזור שלום ומשולב במזרח התיכון".[18]
- ב-7 באוקטובר, יום מתקפת הטרור, הודיע ביידן[19] על תמיכה חד-משמעית בישראל ובהמשך נשא שלושה נאומים מיוחדים על המלחמה בישראל. הוא השווה את חמאס לדאעש ושלח איום לחזבאללה להימנע מניצול המצב.[20][21]
- ביידן הודיע כי הוא שותף להצהרת התמיכה של מדינות המערב בישראל.[18]
- ארצות הברית שלחה את נושאת המטוסים ג'רלד פורד הנמצאת בים התיכון, עם צי ספינות התקיפה שלה, לעגון קרוב יותר מול חופי ישראל. ארצות הברית צפויה גם להודיע על הגדלת משלוח הנשק לישראל.[22]
- הבית הלבן ובניינים בניו יורק (בהם בניין אמפייר סטייט) הוארו בצבעי דגל ישראל.
- ראש עיריית ניו יורק אריק אדמס נשא נאום תמיכה בעד ישראל ובו אמר ש"אנחנו לא בסדר" עם הזוועות שביצע חמאס ועם מעשי החטיפה והרצח. בין היתר קרא לפירוק חמאס, גינה את הזוועות וכינה את היהודים "אחים" שלו. בנוסף הכיר בזכות של ישראל להגן על עצמה והביע תמיכה חסרת תקדים בישראל. נאומו זכה להד תקשורתי גדול בישראל ובעולם.[23]
- ב-10 באוקטובר 2023 נשא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נאום נוסף שבו הוא גינה בתקיפות את הטרור הפלסטיני והזוועות שביצע חמאס, אותן הוא השווה לדאעש, וגינה את מטרתו המוצהרת של הארגון שהיא רצח יהודים. הוא העניק גיבוי מלא לישראל – כולל הבטחת סיוע צבאי, הצבת נושאת מטוסים להרתעה אסטרטגית ומשלוח תחמושת ומיירטי כיפת ברזל.[24][20][25]
- נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הגיע לביקור בישראל ב-18 באוקטובר, היום ה-12 למלחמה. הוא נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וקבינט המלחמה, והביע תמיכה בישראל להמשך הלחימה בחמאס ובארגוני הטרור ברצועת עזה. במהלך ביקורו נפגש עם משפחות נפגעים וחטופים, ועם אנשי כוחות הביטחון שנלחמו במחבלים שחדרו לישראל וביצעו מעשה את מעשה הטבח והזוועות במתקפת הפתע, והתחייב לסייע לישראל בהחזרת החטופים בעזה. כמו כן הבטיח ביידן סיוע צבאי וכלכלי נרחב לישראל וקידם לאזור שתי נושאות מטוסים וכוחות נוספים על מנת להרתיע את איראן, חזבאללה וסוריה מלהצטרף לחמאס במלחמה ולתקוף את ישראל. בנאום שנשא בביקורו בישראל, הביע ביידן צער רב על האזרחים הרבים שנרצחו ונחטפו באכזריות, שיבח את גבורת הישראלים, ואמר שמתקפת הטרור הייתה האסון הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה וציין ש"בשואה העולם ראה ולא עשה כלום" והבטיח "אנחנו לא נעמוד מנגד". הוא שיבח את ישראל כמדינה דמוקרטית וחזר על מחויבותו לביטחון ישראל ואמר שהטרור לא ינצח.[14]
- דונלד טראמפ הביע תמיכה גורפת בישראל והודיע כי אם ייבחר לנשיאות בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024 יגרש מארצות הברית כל אדם שהפגין תמיכה בעד הפלסטינים וחמאס.[26]
תמיכה בפלסטינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יום למחרת מתקפת הפתע של חמאס, שיבח נשיא איראן, אבראהים ראיסי, את פעולות חמאס.[27]
- לפי הוול סטריט ג'ורנל, גורמים ביטחוניים באיראן עזרו לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל וגם אישרו אותה במהלך סדרת פגישות שנערכו בביירות יחד עם גורמים מחזבאללה, סמוך למתקפה. איראן הכחישה את הדברים.[28][29]
- דיווח נוסף של הוול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ-500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה, בהובלת קצינים בכירים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים.[30]
- ב-15 באוקטובר נפגש שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, עם מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה בקטר.[31] ובהמשך נועד בביירות ובדמשק עם נסראללה, בשאר אל-אסד ועם ראשי חמאס. שר החוץ של איראן איים בהמשך כי טהרן ובני חסותה, ובראשם חזבאללה, עשויים להצטרף למלחמה אם ישראל לא תחדל מפעולותיה בעזה. ב-17 באוקטובר, מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי איים גם הוא על ישראל אם תמשיך בלחימה. קנצלר גרמניה קרא לחזבאללה ואיראן להישאר מחוץ ללחימה.[32]
- ב-5 בנובמבר הזהיר שר ההגנה האיראני, כי אם ארצות הברית לא תקדם הפסקת אש מהירה, היא תוכה "מכה חזקה".[33]
- ב-27 בדצמבר אמר דובר משמרות המהפכה, ראמזן שריף כי מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר הייתה נקמה על התקיפה בנמל התעופה הבין-לאומי בבגדאד (2020).[34]
- תורכי אל-פייסל הוציא הודעת גינוי לישראל ולחמאס, לישראל אמר: "מגנים את ישראל על כך שאפשרה העברת כספים מקטר לידי חמאס ברצועת עזה". לחמאס אמר: "מגנים את חמאס על הניסיון שלו למנוע נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל".[35]
- נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, אמר בפסגה בקהיר: "אנו מגנים פגיעה באזרחים. פתרון צודק לסוגיה הפלסטינית אסור לבוא על חשבון מצרים. נחזור למפת הדרכים לסיום הטרגדיה בעזה, נחייה את תהליך השלום ונתחיל בהפסקת אש המובילה למדינה פלסטינית. בנוסף ההפצצות של ישראל מעכבות את הסיוע ההומניטרי".
- יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אמר בפסגה בקהיר: "אנו מזהירים מפני גירוש ועקירת פלסטינים מעזה, ירושלים והגדה המערבית. ממשלת ישראל מתעלמת מהקריאות שלנו להפסקת אש. אנו דוחים פגיעה באזרחים משני הצדדים. מעגל האלימות נמשך בשל חוסר הצדק והזנחת זכויות הפלסטינים. מועצת הביטחון חייבת להגן על העם הפלסטיני. אנחנו נשארים בארצנו ודוגלים בשלום באמצעות פתרון שתי המדינות וסיום הכיבוש." מאוחר יותר הוציאה הרשות הפלסטינית מסמך רשמי שמכחיש שחמאס ביצע את הטבח בפסטיבל נובה וטען שההרוגים שם הם תוצאה של "הפצצה אווירית" על ידי מסוק משטרה.[36] הן ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו והן יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד גינו בחריפות את הצהרת הרש"פ השקרית ואת מחמוד עבאס.[37]
- בסקר נרחב של מכון המחקר הפלסטיני AWRAD, באוניברסיטת ביר-זית 75% אחוז מהמשיבים הפלסטינים תמכו בטבח שביצע חמאס (14 בנובמבר 2023).[38] סקר מקיף מ-13 בדצמבר הראה תמיכה בחמאס ובטבח. 82% מתושבי יהודה ושומרון הערביים ו-57% מתושבי הרצועה חשבו שהחלטת חמאס לתקוף את ישראל הייתה נכונה. הסקר גם גילה ביקורת על רוב מדינות העולם, כולל מדינות מוסלמיות רבות, וכן כעס על האו"ם.[39]
מדינות נייטרליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרפובליקה העממית של סין אמרה שהיא "מודאגת מאוד" מהאלימות, קראה להפסקת אש מיידית עם חמאס, וטענה כי הפתרון לסיום העימות הוא הקמת מדינה פלסטינית עצמאית.[40]
רוסיה לא לקחה צד ברור בקונפליקט.[12] היא גינתה באופן כללי את האלימות וקראה להפסקת אש מיידית.[40] בהמשך, נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין טען כי ההחמרה החדה היא תולדה של מדיניות כושלת של ארצות הברית במזרח התיכון.[41] לאחר מכן השווה פוטין בין הסגר על עזה למצור הנאצי על לנינגרד. מצד אחד פוטין טען כי לישראל יש זכות להגן על עצמה, אך מצד שני אמר כי מתקפה קרקעית של צה"ל תוביל למספר "בלתי מתקבל על הדעת לחלוטין" של נפגעים אזרחיים. לאחר מכן הצהיר שגריר רוסיה באו"ם וסילי נבנזיה כי לישראל אין זכות להגן על עצמה.[42] פוטין קרא לפתוח במשא ומתן במזרח התיכון. בהמשך אירחה רוסיה משלחת מטעם חמאס.[43] סגן שר החוץ הרוסי, מיכאיל בוגדנוב, קיים שיחות נפרדות במוסקבה עם שגרירי ישראל, לבנון ואיראן.[44] לאחר ראיון של השר עמיחי אליהו שבו אמר (ולאחר מכן חזר בו) שיש להפציץ את עזה עם פצצת אטום, המשיכה רוסיה בקו האנטי-ישראלי וקראה לסבא"א לחקור את ישראל.[45]
משרד החוץ של דרום אפריקה פרסם הודעה הקוראת להפסקת הלחימה ותחילת שיחות שלום בין פלסטין לישראל, והזכיר את הדיכוי של העם הפלסטיני על ידי הכיבוש הישראלי, את חילול מסגד אל-אקצא ומקומות קדושים לנוצרים, וקרא לפתרון שתי המדינות וחזרה לגבולות 67.[46]
ארגנטינה: ארגנטינה הצהירה שהיא מכירה בזכות של ישראל להגן על עצמה, אך גינתה את התקיפה של חיל האוויר הישראלי בג'באליה.[47]
בוליביה: בתגובה ללחימה בעזה, משרד החוץ של בוליביה החליט לנתק את היחסים עם ישראל.[48] בנוסף הגישה בוליביה בקשה לחקור בחקירה נגד ישראל על מה שמבצעת בעזה.
בלגיה לא גינתה באופן חד-משמעי את חמאס. ראש הממשלה אמר שחמאס מחזיק 222 חטופים ואת כל עזה כבני ערובה,[49] אך בהמשך אמר שהתקיפות של צה"ל בעזה אינן מידתיות.[50] בנוסף סגנית ראש ממשלת בלגיה, פטרה דה סוטר קראה להטיל סנקציות על ישראל בשל מה שהיא מתארת כ"הפצצה בלתי אנושית" על עזה.[51]
יחסי הצדדים עם האו"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המערכה של ישראל נגד אונר"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מעורבות עובדי אונר"א בטבח שבעה באוקטובר
במהלך המלחמה חמאס השתמש בבתי ספר של אונר"א ומתקנים נוספים על מנת ליצור מפקדות, בנוסף בתוך מתקני אונר"א נמצאו חדרים שמובלים לתשתיות חשובות של חמאס. בנוסף לכך הרבה מפעילי אונר"א במהלך המלחמה התגלו כפעילי חמאס, בתגובה לכך צה"ל תקף את מתקני אונר"א והרג את פעילים שהיו חלק מחמאס.
ב-26 בינואר 2024 הודיעה אונר"א כי ישראל הציגה בפניה מידע על מעורבותם של שנים עשר מעובדיה במתקפת הפתע על ישראל.
ב-28 בינואר 2024 משרד החוץ של צרפת הכריז על השעיית המימון לאונר"א, וציין שההאשמות "חמורות במיוחד".[52]
לפי דיווח שפורסם בוול סטריט ג'ורנל ב-29 בינואר, מידע מודיעיני מצביע על כך שלפחות 12 עובדי אונר"א היו מעורבים במתקפת הטרור של 7 באוקטובר. הדיווח מפרט על מעורבותם של עובדי אונר"א שונים, כולל מורים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים. חלק מהאנשים הללו היו מעורבים ישירות בהוצאה לפועל של מעשי טבח, בעוד שאחרים עזרו באספקטים שונים כמו חטיפות, אספקת תחמושת, ותמיכה לוגיסטית במחבלי ארגון חמאס.[53]
ההערכות המודיעיניות מצביעות על כך שלכ-1,200 עובדי אונר"א, שהם כ-10% מתוך 12,000 עובדי אונר"א ברצועת עזה, יש קשרים לארגוני טרור, ושיעור גבוה יותר של גברים באונר"א קשורים לארגון חמאס בהשוואה לשיעור הגברים בכל רצועת עזה שקשורים לארגון חמאס. עוד דווח כי 190 עובדי אונר"א היו גם פעילי חמאס או פעילי הג'יהאד האסלאמי.[54]
ב-4 במרץ 2024 פרסם דובר צה"ל שתי הקלטות המפלילות שני מחבלים בארגוני טרור שלקחו חלק במתקפת השבעה באוקטובר ושימשו במקביל כמורים בבתי ספר של אונר"א.[55]
בחודש פברואר פרסמה אונר"א דיווח לפיו מספר מעובדי הסוכנות נסחטו לכדי הודאה בקשר בינה לבין חמאס.[56] בין היתר נטען כי עצורים חוו איומים ועינויים.[57][58] עיתונאים זרים לא הצליחו לאמת את שנטען בדיווח.[56][57][58] עם זאת, נקבע כי התיאורים המופיעים בדיווח עקביים עם עדויות של עצורים פלסטינים ששוחררו ממעצר בסוף שנת 2023.[57][58]
ב-11 ביולי 2024 ישראל העבירה לאו"ם רשימה של 108 עובדים שנמצאים בחמאס, אך אונר"א לא עבר על רוב הרשימה מהטענה שאין להם מספיק מידע מחקירות שהם ביצעו, אונר"א לא הסכימה להשתמש במידע מהחקירות של ישראל.[59]
ב-28 באוקטובר 2024 הכנסת אישרה עם 92 תומכים ו-10 מתנגדים את הפסקת פעילות אונר"א בעזה ויהודה ושומרון.[60]
לאחר החלטה זו אנגליה איימה לעצור משלוחי נשק נוספים, בצרפת איימו שיהיו השלכות על ישראל ובארצות הברית אמרו שיהיו השלכות על החלטה זו, וארצות הברית תנסה למנוע כמה שתוכל מהן.[61][62]
ב-30 באוקטובר 2024 מפלגת הפטריוטס האירופית, אחת המפלגות המשפיעות בפרלמנט, פנתה לאיחוד האירופי בדרישה לעצור את התמיכה הכספית לסוכנות אונר"א עקב ההוכחות לשימוש כסף של אונר"א על ידי חמאס.[63]
ב-31 באוקטובר 2024 צה"ל חשף שבחקירה של עובד אונר"א הוא אמר "חמאס נכנסו ולקחו הכל - הם רואים ברכבי הסוכנות אמצעי הגנה".[64]
תקיפות נגד עובדי הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-12 בספטמבר 2024 צה"ל הרג את מוחמד אבו עטיוי, מפקד נוח'בה בגדוד בורייג' בחטיבת מחנות המרכז של חמאס, שפיקד על הטבח במיגונית בצומת רעים. על פי דובר צה"ל, מלבד תפקידו בחמאס המחבל שימש גם כעובד בסוכנות אונר"א.[65][66] התקיפה גונתה על ידי מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש.[67]
בנוסף נהרגו בתקיפה מספר עובדים של אונר"א ששימשו כמחבלים בחמאס, אונר"א לא הגיב על כך.[68]
ב-30 בספטמבר 2024 בסיכול ממוקד צה"ל הרג את פתח שריף אבו אל-אמין, מנהיג חמאס בלבנון, שהיה ראש ארגון המורים של אונר"א בלבנון ובמסגרת תפקידו הילל את טבח שבעה באוקטובר בכרוז שפרסם.[69]
ב-21 באוקטובר 2024 חיל האוויר הרג יחד עם שב"כ את מפקד הנוחבה מוחמד אבו עטיוי, שפיקד על הטבח במיגונית בכביש 232, מוחמד היה גם בכיר באונר"א, לאחר מכן צה"ל דרש הבהרה מהאו"ם שלא הגיב.[70]
מועצת הביטחון של האומות המאוחדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-9 באוקטובר 2023 התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם, בעקבות דרישת ארצות הברית לגנות בצורה חריפה את מתקפת חמאס. סין ורוסיה נמנעו מגינוי המתקפה וקראו להימנע מפגיעה באזרחים. הכינוס הסתיים ללא החלטה.[71]
ב-14 באוקטובר 2023 הפיצה רוסיה לחברות מועצת הביטחון של האו"ם טיוטת הצעת החלטה שקוראת להפסקת אש מיידית ברצועת עזה. לפי הערכות, ארצות הברית צפויה להטיל וטו על הצעת ההחלטה, אם זו תגיע להצבעה במועצת הביטחון.[72]
ב-18 באוקטובר 2023 הטילה ארצות הברית וטו על הצעת החלטה שהגישה ברזיל למועצת הביטחון שבה דרשה הפסקת אש.[73]
ב-25 באוקטובר 2023 הטילו רוסיה והרפובליקה העממית של סין וטו על הצעת החלטה של ארצות הברית שגינתה את חמאס ודרשה את שחרור החטופים באופן מיידי. ההחלטה זכתה לרוב, כאשר המתנגדות היו רוסיה, סין ואיחוד האמירויות.
ב-27 באוקטובר 2023 התקיימה הצבעה בעצרת הכללית של האו"ם, על הצעת החלטה ירדנית הקוראת להפסקת אש מבלי להזכיר את מעשי חמאס. ההחלטה עברה בתמיכת 121 מדינות כאשר 14 התנגדו להצעה (ביניהן ארצות הברית, צ'כיה, הונגריה ופרגוואי), ובנוסף 44 מדינות נמנעו, בהן רוב מדינות אירופה. בנוסף לכך, קנדה הגישה הצעת החלטה נגדית הקוראת לגנות את פעולות חמאס. ההצעה אומנם זכתה לרוב של 88 מדינות נגד 55, אך נדחתה עקב כללי הדיון הדורשים רוב של שני שלישים.[74] בין התומכות בהצעה הקנדית נמנו מדינות אירופה, מרבית מדינות דרום אמריקה, וכן הודו ומדינות במזרח אסיה.
ב-8 בדצמבר 2023 התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם, בעקבות בקשה של רוסיה ואיחוד האמירויות, במטרה להעביר החלטה על הפסקת אש מיידית. על פי הערכות, מטרת המהלך היא הפעלת לחץ על ארצות הברית להביא להפסקת אש. ארצות הברית הטילה וטו על יוזמה זו.[75] רוב מדינות האיחוד האירופי לא תמכו בהצעה הפסקת האש, כולל גרמניה, איטליה, אוסטריה, צ'כיה, הונגריה, הולנד, המדינות הבלטיות, ודנמרק. לעומת זאת פינלנד, ספרד, אירלנד ובלגיה, ומלטה תמכו בהצעה.[76]
ב-21 בנובמבר 2024 התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם על מנת להצביע לסיום המלחמה ללא החזרת חטופים, 14 חברים הצביעו בעד אך ארצות הברית יישמה ווטו על ההצבעה.[77]
ארגון הבריאות העולמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך כל מלחמת חרבות ברזל, היה ארגון הבריאות העולמי פעיל כחלק מן העימות. הארגון סיפק סיוע לוגיסטי ורפואי רב לפלסטינים בעזה, ביהודה ושומרון, במצרים, ובירדן, ופרסם דו"חות ומאמרים אשר בהם הצהרות בעלות נופח פוליטי ואידאולוגי באשר למלחמה.
מיד לאחר תחילת המלחמה, ארגון הבריאות העולמי הציג את שטחי יהודה ושומרון ועזה כ-"שטחים הפלסטינים הכבושים", ויצר אתר אינטרנט ייעודי לדיון בבעיותיהם של הפלסטינים בזמן המלחמה (אך לא נוצר אתר דומה עבור ישראל או נפגעים ישראלים).[78] כן הקים ארגון הבריאות העולמי אתר ייעודי לגיוס כספים עבור הפלסטינים בעזה.[79]
משרד הבריאות גינה את WHO על הבחירה שלא לגנות מתקפת הטרור של 7 באוקטובר 2023 בה מחבלי חמאס וגא"פ ביצעו טבח ב-1,163[80] ישראלים ואזרחים זרים, ובין השאר תקפו אמבולנסים ורצחו רופאים, פרמדיקים וחובשים.[81] כמו כן, שלח המשרד מכתב גינוי על שתיקתו בנוגע לשימוש של חמאס בבתי חולים ובפרט בבית החולים שיפא לצורכי טרור וכמגן אנושי.[82]
ב-4 בנובמבר פרסם הארגון מאמר ובו גינה "את התקפותיה של ישראל על מוסדות בריאות, שעשויות להוות הפרה של החוק הבין-לאומי", וקרא מפורשות להפסקת אש.[83]
ב-5 בנובמבר 2023, הארגון פרסם דו"ח מיוחד שכותרתו "תוכנית תגובה מבצעית של ארגון הבריאות העולמי לשטחים הפלסטינים הכבושים".[84] לא נכתב דו"ח דומה עבור ישראל או ישראלים נפגעים. בדו"ח הארגון הנוגע לפלסטינים, שהיה מעודכן עד לתאריך ה-5 לנומבר 2023, נטען בין השאר כי: 41% מההרוגים בצד הפלסטיני הם ילדים, ו-45% מכלל ההרוגים הם ילדות ונשים (עמוד 2). ברצועה היו 300 אלף חולים במחלות כרוניות קשות כגון סרטן וסוכרת (עמוד 3), מתוך אוכלוסייה של כ-2 מיליון לערך. היו ברצועה בתחילת המלחמה 50,000 נשים הרות, עם כ-183 לידות ביום בממוצע (עמוד 3). הארגון לקח על עצמו טיפול בנפגעים ברצועה בזמן המלחמה (עמוד 4). חלק מדו"ח הארגון התייחס למניעת פשיעה מינית (עמוד 5), חרף העובדה שהארגון לא גינה פשיעה כזו כנגד ישראליות וישראלים בתחילת המלחמה, או כנגד שבויים ישראלים, מצד חמאס. הארגון לקח על עצמו הקמת בתי חולים ארעיים וחיזוק בתי חולים קיימים ברצועת עזה (עמודים 6, 8). שיתוף פעולה מלא עם UNRWA (עמוד 10). ביצוע פעולות דומות ביהודה ושומרון (עמוד 11). לכל המטרות הללו ואחרות, הארגון הקצה מתקציבו כ-110 מיליון דולרים (410.6 מיליון ש"ח) בין החודשים נובמבר 2023 ו-ינואר 2024 (עמוד 12). תקציב זה היווה למעשה עלייה ושדרוג של התקציב שהוצע ונתבקש בדו"ח הארגון הקודם בנושא.
ב-20 בנובמבר 2023, פרסם הארגון מאמר שכותרתו: "ארגון הבריאות העולמי מזועזע מן המתקפה האחרונה על בית החולים האינדונזי בעזה".[85] במאמר זה צוין כי "הארגון תיעד כ-335 התקפות על מוסדות בריאות בשטחים הפלסטינים הכבושים מאז 7 באוקטובר, ובכללותן 164 התקפות בעזה, ו-171 התקפות בגדה המערבית". המאמר קבע: "העולם לא יכול לעמוד מנגד בשקט בזמן שבתי חולים אלה, אשר אמורים להיות מקומות מפלט בטוחים, הופכים לסצינות של מוות, הרס וייאוש".
ב-21 בנובמבר 2023, הודיעו הארגון "בעצב רב על מותה של חברת הצוות שלנו, דימה עבדו-אללטיף מוחמד אל-חאג', בת 29 בשטחים הפלסטינים הכבושים, אשר בית הוריה הופצץ, ובעקבות כך נהרגו היא וכחמישים בני משפחה נוספים שלה".[86] בכתבה בה הופיע הידיעה נכתב בנוסף: "מתי זה ייעצר? אנו מתחננים שוב עם כל מי שבידיהם הכוח לסיים את העימות, לעשות זאת".
באוקטובר 2023, פרסם הארגון דו"ח שכותרתו "קריאת מימון רב-מדינתית: השטחים הפלסטינים הכבושים" ובו "קריאה משותפת של הארגון ושל מדינות נוספות, להביא לסיום המשבר בשטחים הפלסטינים הכבושים, ולגיוס 80 מיליון דולרים לתמיכה בפלסטינים בעזה, ביהודה ושומרון, בירדן, במצרים ובמקומות נוספים".[87]
בדצמבר 2023, עברה החלטה בארגון להעביר לאיראן כ-76.1 מיליון אירו (310.4 מיליון ש"ח).[88] זאת חרף מעורבותה הישירה של איראן בגרימת המלחמה, ותמיכתה הישירה בחמאס וחזבאללה במהלכה.[89][90][91]
ביקורת ישראלית על יוניפי"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך התמרון הקרקעי בלבנון צה"ל פרסם תמונות המוכיחות שיוניפי"ל לא יישם את החלטה 1701 וחזבאללה יצר תשתיות צמודות לבסיסי הארגון, או אפילו חלק מהפעמים בתוך בסיסי הארגון.
בנוסף כחלק מחשיפת יוניפי"ל על ידי צה"ל, ב-21 באוקטובר במהלך חקירה של מחבלים של חזבאללה, המחבלים העידו כי חזבאללה שילם כסף לאנשי יוניפי"ל כדי להשתמש בעמדותיהם.[92] חיילי יוניפי"ל העידו שהם דיווחו לאו"ם על התבססות חזבאללה בדרום לבנון אבל שום דבר לא קרה לאחר הדיווחים.[93]
תאונות עם הכוחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-10 באוקטובר שורה של מדינות במערב מתחו ביקורת על ישראל, לאחר שיוניפי"ל דיווח ששניים מאנשיו נפגעו מירי של טנק ישראלי וכי חיילי צה"ל ירו על עמדות צבאיות של הארגון.[94]
ב-11 באוקטובר רשת "אל-מיאדין" הלבנונית, המזוהה עם חזבאללה, טענה כי צה"ל תקף מרכז של יוניפי"ל באזור א-לבונה שבדרום לבנון.[95]
ב-14 באוקטובר בכפר ראמיה, טנקים ניסו לעבור לאזור בטוח עקב ירי מחזבאללה ובטעות פרצו לתוך בסיס של יוניפי"ל. בפריצה נפצעו 3 חיילים של הארגון והגדר הראשית של הבסיס נהרסה.[96] בנוסף ראש ממשלת ישראל דרש מכוחות הארגון להתפנות מאזור הלחימה, דרישה שהארגון התנגד אליו.[97]
ב-16 באוקטובר יוניפי"ל טען כי טנק ישראלי ירה לעבר עמדה של הארגון. בתקיפה הישראלית, לפי הארגון, הושמדו מצלמות ונפגע מגדל תצפית.[98]
ב-29 באוקטובר כתוצאה משיגור של חזבאללה ממרחב חלוסיה אל-פוקא נפגעה מפקדת יוניפי"ל בא-נאקורה שבדרום לבנון, בהתחלה מדינות האשימו את ישראל על השיגור ואיימו לקחת את ישראל להאג עד שצרפת אמרה שחזבאללה היה מי שפגע במפקדה, אך לא כמו כאשר חשבו שישראל פגעה במפקדה, הפעם לא גינו את הפגיעה.[99]
ביקורת ישראלית על הדווח המיוחד למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז 1967
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 בפברואר 2024, בתגובה להצהרתו של עמנואל מקרון כי מתקפת הפתע על ישראל היא המתקפה האנטישמית הכי גרועה במאה ה-21, כתבה פרנצ'סקה אלבנזה בטוויטר ש"הקורבנות בטבח שבעה באוקטובר לא נרצחו בגלל יהדותם, אלא בתגובה לדיכוי הישראלי".[100] בעקבות זאת הכריזו שר החוץ ישראל כץ ושר הפנים משה ארבל על אלבנזה כעל פרסונה נון גרטה ואסרו את כניסתה לישראל.[101][102]
ביולי 2024 פרנצ'סקה אלבנזה צייצה בטוויטר הודעה התומכת בהשוואה בין בנימין נתניהו להיטלר שבעקבותיה חבר מפלגת השמרנים הגרמנית קראה לפטרה.[103]
ארגונים לא ממשלתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]UN Watch
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-9 בינואר 2024 נחשפה קבוצת טלגרם הכוללת כ-3,000 מורים בעזה החברים באונר"א, שבה חגגו והיללו את טבח שבעה באוקטובר שביצע חמאס.[104]
ב-17 במאי 2024 הארגון חשף כי חקירה של האו"ם על אונר"א היה מבוים בכך שמי שביצעו את החקירה היו גורמים בתוך אונר"א.[105]
ב-8 במאי 2024 דוח של הארגון חשף כי אונר"א גונב סיוע הומניטרי ומוכר אותו למטרות רווח.[106]
ב-31 באוקטובר 2024 ראש הארגון טען כי קיום אונר"א מפר את הצ'ארטר של האו"ם מכיוון שאונר"א מקדם מלחמה ומוות.[107]
ב-24 באוקטובר 2024 UN Watch קרא להטיל סנקציות על פרנצ'סקה אלבנזה.[108]
מעורבות מדינות במלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעורבות צרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 ביוני 2024 צרפת החליטה למנוע מחברות ישראליות להשתתף בתערוכת נשק אווירית, בתגובה בית המשפט בצרפת קבע לבטל את החלטה זו.[109]
ב-5 באוקטובר 2024 נשיא צרפת מקרון דרש לאמברגו מכל מדינות העולם ו"להפסיק לספק נשק שישומש בעזה".[110]
ב-15 באוקטובר 2024 לאחר שישראל הואשמה כי גרמה לפציעתם של ארבעה חיילי יוניפי"ל נשיא צרפת אמר "שנתניהו לא ישכח - המדינה שלו הוקמה בהחלטה של האו"ם", אמירה זו גונתה על ידי רוב המערב וישראל וארצות הברית איימו לנתק קשר עם צרפת.[111]
ב-16 באוקטובר 2024 צרפת החליטה למנוע מחברות ישראליות להשתתף בתערוכת נשק ימי, בתגובה בית המשפט בצרפת קבע לבטל את החלטה זו.[112][111]
ב-7 בנובמבר 2024 שר החוץ של צרפת ביקר בכנסיית פאטר נוסטר בהר הזיתים שצרפת טוענת לבעלות על שטחה, הוא סירב לאפשר למאבטחים מהיחידה לאבטחת אישים של השב"כ להיכנס איתו והמאבטחים שלו דחפו קצין של משטרת ישראל. המאבטחים נעצרו ולאחר מספר שעות שוחררו, שגריר ישראל בפריז זומן לשיחת נזיפה ומשרד החוץ איים שאם מעשה כזה יקרה פעם נוספת שר החוץ לא יורשה להיכנס לכנסייה.[113]
ב-21 באוקטובר 2024 דווח כי צרפת מנסה לקיים משא ומתן עם איראן להשגת הפסקת אש בלבנון. בתגובה ביקש לבנון שלא להתערב בענייניה. איראן הכחישה את ההתערבות, וישראל אמרה שכל משא ומתן יבוצע בין ישראל לחזבאללה ולבנון.[114]
מעורבות טורקיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת מאי 2024 הודיעה טורקיה על הקפאת המסחר עם ישראל עד שתושג הפסקת אש קבועה ברצועת עזה.[115] בין השאר הביא צעד זה להפסקת יצוא מכוניות מטורקיה לישראל.[116]
לאחר הקפאת הסחר מצאה ישראל פרצה בכך שקנתה כלי רכב מהרשות הפלסטינית שעדיין סוחרת עם טורקיה. בתגובה, ב-23 באוקטובר 2024, הודיעו יצואנים טורקים שיידרשו להשיג הצהרה רשמית של משרד הכלכלה הפלסטיני, שלפיה הסחורה מיועדת אך ורק לפלסטינים.[117]
ב-7 בספטמבר 2024 קרא נשיא טורקיה ארדואן לעולם המוסלמי להתאחד נגד ישראל וטען שישראל תנסה לכבוש את טורקיה.[118]
מעורבות קטאר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת חרבות ברזל קטאר הייתה מעורבת במגעים להפסקת אש ולשחרור חטופים ישראלים. קטאר אירחה את הזרוע הפוליטית של חמאס.
ב-9 בנובמבר 2024 הודיעה קטאר שדרשה מחמאס לעזוב את המדינה בגלל מותו של החטוף הירש גולדברג-פולין ודחיית ההצעה האחרונה לעסקת חטופים. גורמים בחמאס טענו שהם חייבים להישאר בקטאר בגלל סכנת חיים.[119]
הכרה במדינה פלסטינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המלחמה חלה האצה בהכרה ביהודה ושומרון ועזה כחלק ממדינה פלסטינית. המדינות שהכירו במדינה פלסטינית במהלך המלחמה הם ברבדוס, ג'מייקה, טרינידד וטובגו, איי בהאמה, אירלנד, נורווגיה, ספרד, סלובניה וארמניה.[120]
יחסים בין ישראל לערוצי חדשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערוצי חדשות ישראליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערוץ הארץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-31 באוקטובר 2024 עמוס שוקן קרא להטיל סנקציות על מדינת ישראל וכינה את לוחמי חמאס "לוחמי חופש".[121] בתגובה משרדי האוצר, הפנים, החוץ, ראש הממשלה, התפוצות והמאבק באנטישמיות, המשרד לשוויון חברתי לקידום מעמד האישה ומשרד האנרגיה ומשרד התרבות והספורט הודיעו על ניתוק קשר עם הערוץ, בנוסף "הארץ" ספג גל ביטולי מינויים.[122]
ערוצי חדשות לבנוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערוץ אל-מיאדין
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 באוגוסט 2024 לאחר שכתבת הערוץ דיווחה מזירת הטבח במג'דל שמס, הממשלה אישרה הצעה לחסום את שידורי הערוץ ולהתחיל בפעולות נגדו.
הערוץ אל-ג'זירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 באפריל 2024, בתמיכה של 71 חברי כנסת אושר חוק שיאפשר להפסיק את שידורי אל־ג'זירה בישראל.[123]
ב-5 במאי 2024, פשטו פקחים של משרד התקשורת בגיבוי משטרת ישראל על משרדי אל-ג'זירה במלון אמבסדור בירושלים והחרימו ציוד של הערוץ.
ב-22 בספטמבר 2024 צה"ל פשט פשט על משרדי אל-ג'זירה ברמאללה ומנע מהרשת לשדר עקב צו סגירה.[124]
ב-28 בספטמבר 2024, צה"ל חשף מסמכים לפיהם חמאס הכווין את אל-ג'זירה בכך שאסר להעביר עליו ביקורת, "הכווין את הסיקור התקשורתי" והנחה לא לפרסם מידע על שיגורים כושלים מהרצועה.[125]
המשפטים נגד ישראל בבית הדין הבין-לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם
ב-29 בדצמבר 2023 דרום אפריקה הגישה תלונה לבית הדין בהאג ובו טענה להפרות של האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם על ידי ישראל כלפי הפלסטינים ברצועת עזה במסגרת מלחמת חרבות ברזל.
ב־2 בינואר 2024 החליטה ישראל להופיע בפני בית הדין בהאג, אף על פי שבעבר כפרה בסמכותו בדיונים על גדר ההפרדה ב־2004[126] ועל התמשכות השלטון הישראלי ביהודה ושומרון ב־2022.[127]
ב־26 בינואר 2024 הוציא בית הדין שישה צווים זמניים בהם הורה לישראל לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע מעשה שעלול להיחשב כרצח עם, להגן על הפלסטינים, להעביר סיוע הומניטרי ולדווח על כך בתוך חודש. עם זאת, בית המשפט לא הורה על הפסקת אש.[128][129]
ב־24 במאי 2024 הוציא בית הדין צווי מניעה חדשים נגד ישראל בעקבות הכניסה הקרקעית למזרח העיר רפיח.
בספטמבר 2024 פורסם כי משרד החוץ החל בקמפיין דיפלומטי כדי לנסות ללחוץ על דרום אפריקה לא לקדם את התיק בבית הדין הבין-לאומי לצדק, באמצעות חברי הקונגרס של ארצות הברית. בפנייה של משרד החוץ לדיפלומטים ישראליים הם התבקשו לפנות לחברי קונגרס כדי שאלה יפנו לדיפלומטים דרום-אפריקאים בארצות הברית ויאיימו עליהם שאם דרום אפריקה לא תשנה את מדיניותה, הם יפעלו להשעיית קשרי הסחר של ארצות הברית עם דרום אפריקה.[130]
גופים בין-לאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הדין הפלילי הבין לאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 במאי 2024, הצהיר התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי, כרים קאן, כי ביקש מהשופטים בבית הדין, להוציא צווי מעצר בהאשמת פשעי מלחמה ובהם בין היתר הרעבה – לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ולשר הביטחון יואב גלנט, ומנגד גם לראשי חמאס איסמעיל הניה, יחיא סינוואר ומוחמד דף.[131] הבקשה עברה להחלטתם של שופטי בית הדין, וב-20 במאי נודע כי השופטת המקסיקנית פסלה את עצמה מלדון בבקשה בשל ניגוד עניינים, וכי שופט צרפתי יחליף אותה.[132]
התגובות הבין-לאומיות להצהרה זו נעו מתמיכה בהוצאת הצווים בקרב חלק ממדינות אירופה,[133] ועד להתנגדות מוחלטת ללגיטימיות של הצו, מצד ארצות הברית (שבעצמה, כמו ישראל, אינה מכירה בסמכות בית הדין ואינה חברה בו), והנשיא האמריקאי, ג'ו ביידן, אמר שמדובר ב"שערורייה", וקבע "נעמוד לצד ישראל".[134] נחשף גם כי בארצות הברית גורמים בקונגרס מקדמים חקיקת בזק דו מפלגתית אשר תטיל סנקציות על התובע, השופטים, ובני משפחותיהם, בשל בקשת הצווים האמורה.[135]
ב-20 בנובמבר 2024 ישראל הגישה תלונה לבית הדין בהאג שלבית הדין הפלילי אין סמכות בנושא עזה וכי התובע כרים קאן הפר בבוטות את חוקת בית הדין, בכך שלא פעל לאפשר לישראל לממש את זכותה לחקור בעצמה את הטענות שהוא מעלה.[136]
ב-28 באוקטובר 2024 הודלף כי כרים קאן חשוד בניסיון להשתיק את התלונות נגדו בגין הטרדה מינית.[137]
ב-21 בנובמבר 2024 בית הדין הפלילי הבין-לאומי הודיע כי הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ברצועת עזה. על פי בית הדין, נתניהו וגלנט אחראיים לפשעים של הרעבה כשיטת לחימה, רצח, רדיפה והכוונת תקיפות לאוכלוסייה אזרחית בכוונה תחילה. משמעות הוצאת צווי המעצר היא ש-124 המדינות החברות בבית הדין הפלילי יהיו מחויבות לעצור ולהסגיר את נתניהו וגלנט להאג אם ייכנסו לתחומן. הצווים ממקמים את ישראל בקבוצת מדינות שנתפסות כמפירות של החוק הבינלאומי.[138]
לאחר מכן מייקל וולץ היועץ לביטחון לאומי בממשל של דונלד טראמפ תקף את בית הדין הפלילי הבינלאומי, ואמר כי "אין בו אמינות" - והוסיף כי "ההאשמות הללו הופרכו על-ידי הממשל בארה"ב". הוא איים ש-"אפשר לצפות לתגובה חזקה בינואר נגד ההטיה האנטישמית של בית הדין בהאג והאו"ם".[139]
באירופה, חברים בפרלמנט בצ'כיה קראו להקפיא את חברות המדינה בבית הדין[140], לעומת זאת צרפת והולנד הודיעו שיכבדו את הצו וסמכות בית הדין.[141]
מגעים דיפלומטיים בניסיון להשיג הפסקת אש
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסיונות להשיג הפסקת אש בלבנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2023, פורסם כי ארצות הברית, צרפת ומדינות ערביות קיימו דיונים שקטים עם לבנון. בין הצעדים שנידונו היו הרחקת חזבאללה אל מצפון לנחל ליטני והכנסת כוח בין־לאומי לחוות שבעא שבהר דב ולצפון הכפר ע'ג'ר. האמריקנים שלחו למזרח התיכון את השליח המיוחד עמוס הוכשטיין לנסות "לתפור" תהליך הסדרה והסכם בין ישראל ללבנון, בדומה להסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון, במטרה ליצור הרחקה קבועה של חזבאללה מהגבול באמצעים דיפלומטיים ולמנוע מלחמה כוללת בזירה הצפונית.[142]
ב-25 בספטמבר 2024 פורסם כי ארצות הברית הובילה מאמץ דיפלומטי חדש לסיום העימותים בעזה ובלבנון, תוך קישור שני העימותים כחלק מיוזמה אחת. לפי הפרסום, זו הפעם הראשונה שבה שתי החזיתות היו מקושרות כחלק מהיוזמה הדיפלומטית של ארצות הברית.[143][144] במהלך הלילה, ארצות הברית וצרפת פרסמו הצהרה משותפת, עם האיחוד האירופי ומדינות נוספות, בה קראו להפסקת אש מיידית של 21 יום בין ישראל לחזבאללה.[145][146]
ב-8 באוקטובר 2024 ראש המוסד, דדי ברנע, אמר לראש ה-CIA, ביל ברנס, כי כל הסכם עתידי על הפסקת אש עם חזבאללה בלבנון, יהיה חייב לכלול גם עסקת חטופים עם חמאס ברצועת עזה.[147]
ב-15 באוקטובר 2024 לאחר שעמוס הוכשטיין עזב את לבנון, חזבאללה חשף את מתווה ההפסקת אש שהוא קידם. המתווה כולל הוספת מדינות נוספות לכוח הבין-לאומי בלבנון, כמו גם הרחבה של פעולת הכוחות הבין-לאומיים בחופי לבנון, כולל הנמלים הימיים בלבנון ובדיקת ספינות, פריסת צוותי פיקוח בשדות תעופה אזרחיים פעילים או סגורים, והקמת מגדלי שמירה ומחסומים לאורך הגבול בין לבנון לסוריה. חזבאללה דחה את ההצעה והודיע שלא יסכים להצבת יוניפי"ל בכל אזור שהוא לא מדרום לליטני. בנוסף חזבאללה לא הסכים לצירוף מדינות נוספות לכוח הבין-לאומי.
ב-21 באוקטובר 2024 דווח כי ישראל בוחנת מתווה הפסקת אש בצפון ובו חופש פעולה צבאי ומינוי נשיא חדש בלבנון.[148]
היו דיווחים על התגבשות הסכם לסיום הלחימה באזור[149][150] ב-30 באוקטובר, בכירים ישראלים אמרו כי ישראל וארצות הברית הגיעו להבנות ראשוניות לגבי העקרונות להסדר מדיני לסיום המלחמה בלבנון.[151]
ב-31 באוקטובר 2024 לאחר ביקור עמוס הוכשטיין גורמים ישראליים אמרו שאין סיכויים להפסקת אש לפני הבחירות בארצות הברית.[152]
ב-1 בנובמבר 2024 ארצות הברית ביקשה מלבנון להכריז על הפסקת אש חד-צדדית עם ישראל, בתגובה לבנון אמרה כי הבקשה היא "לא הגיונית ולא מציאותית" ו-"הסכמת לבנון אליה נחשבת לכניעה".[153]
ב-14 בנובמבר בפגישה עם הנשיא הבא של ארצות הברית דונלד טראמפ הוא ביקש מהשר דרמר להגיע להסכם מסויים בלבנון עד שהוא יהפוך לנשיא, גם אם הוא לא הפסקת אש מלאה אלא רק בחלקים בלבנון.[154]
ב-15 בנובמבר לבנון דיווחה כי הם קיבלו הצעה חדשה להפסקת אש, אך עקב שיש תנאים שמפרים את ריבונות לבנון כגון לתת לישראל את האפשרות לתקוף בלבנון במקרה שחזבאללה מפר את ההסכם, בלבנון דיווחו כי כנראה ידחו את ההצעה.[155] היועץ של עלי חמינאי הגיע לביירות על מנת להבהיר שוב את הקווים האדומים לחזבאללה ואיראן, ועל מנת לבחון את ההצעה החדשה.
בנוסף גורמים צרפתיים דיווחו כי ישראל שמה תנאים בלתי אפשריים על מנת שתוכל להאשים את לבנון בכישלון הניסיונות על מנת להעמיק את התמרון ולנסות לקחת שטח כרצועת ביטחון בהסכם מאוחר יותר, אחד מהתנאים זה להוסיף מדינות נוספות לוועדה שתפקח על הפסקת האש שלפי מומחים לא תאפשר לחזבאללה להפר את ההסכם בצורה כל כך גדולה בדומה לאיך שצרפת אפשרה.[156][157]
ב-19 בנובמבר עמוס הוכשטיין הגיע פעם נוספת לביירות, הפעם לשמוע על ההערות של לבנון על המתווה האמריקאי, ההערות כללו אי הסכמה לתנאי שמאפשר לישראל לתקוף כאשר ההסכם מופר, דרישה שלבנון תוכל לתקוף את ישראל במקרה של איום מיידי ואי הסכמה לגבי הוספת מדינות נוספות למועצת המפקחת על החלטה 1701.[158]
בישראל שרים בממשלה ומפקדים בצה"ל הביעו התנגדות לכל הסכם שלא כולל יצירת רצועת ביטחון בשליטה ישראלית.[159]
ב-21 בנובמבר בבוקר עמוס הוכשטיין עזב את ביירות, לפי דיווחים 80% מההסכם אושר אך מה שלא הוסכם יכול לסכל את הפסקת האש.[160]
ב-26 בנובמבר התחיל דיון בקבינט שבו הסבירו את ההצעה להפסקת אש וביצעו הצבעה האם להסכים או להמשיך להילחם על כניסתו של דונלד טראמפ.
ניסיונות להשיג הפסקת אש בעזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-25 בנובמבר 2023 התחילה הפסקת אש שהסתיימה ב-1 בדצמבר, ההפוגה בלחימה במסגרת העסקה נמשכה כשבוע. בתמורה להפוגה, לשחרור אסירים פלסטינים (ביחס של שלושה לאחד) ולאספקה הומניטרית לרצועת עזה, שחרר חמאס 81 אזרחים ישראלים (בעיקר נשים וילדים) שנחטפו לרצועת עזה. נוסף על כך שחרר חמאס 24 אזרחים זרים נוספים שלא במסגרת העסקה וללא תמורה ידועה. חמאס הפר את תנאי ההפוגה מספר רב של פעמים, ומטעני חבלה הופעלו נגד חיילים ישראלים ששהו ברצועת עזה. ההפוגה הסתיימה לאחר שחמאס סירב להמשיך לשחרר נשים וילדים.[161]
ב-26 ביולי 2024 אוסטרליה, קנדה וניו זילנד קראו להפסקת אש מיידית בעזה ולשחרור כל החטופים, בהצהרה של שלושתן נכתב "המצב בעזה הוא קטסטרופלי. הסבל האנושי אינו מתקבל על הדעת. זה לא יכול להמשיך".[162]
ב-27 באוקטובר 2024 נשיא מצרים א-סיסי הציע הפסקת אש ל-48 שעות, שכוללת שחרור ארבעה חטופים בתמורה לאסירים פלסטינים, ההצעה נדחה על ידי חמאס.[163]
ב-29 באוקטובר 2024 ישראל הציעה שחרור 11–14 חטופים בתמורה להפסקת אש של 30 יום, ההצעה נדחה על ידי חמאס.[164]
ב-31 באוקטובר 2024 דווח כי ארצות הברית הציעה הפסקת אש של 30 יום, הכוללת 600 משאיות של סיוע הומנטורי כל יום, בתמורה לשחרור כל הנשים והחיילות החטופות, חמאס דחה את הצעה זאת.[165]
מגעים דיפלומטיים בסוגיית האחריות הביטחונית הכוללת על רצועת עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחודש לאחר תחילת המלחמה, אמר ראש הממשלה נתניהו כי האחריות הביטחונית הכוללת על המתרחש ברצועת עזה תהיה בידי ישראל לאחר המלחמה, למשך תקופת זמן בלתי מוגבלת.[166] בריאיון אחר אמר ראש הממשלה כי הרצועה "מפורזת ותחת ממשלה אזרחית, אך יידרש כוח מהימן שייכנס ויהרוג את הרוצחים כך שלא תופיע ישות כמו חמאס".[167][168] לראשי הרשויות בנגב המערבי אמר כי צה"ל ימשיך להחזיק ברצועת עזה גם אחרי המלחמה לתקופה מסוימת ושאחרי חיסול חמאס תהיה שליטה ביטחונית ישראלית כוללת על רצועת עזה, כולל פירוז מלא.[169] ב-11 בנובמבר הביע נתניהו התנגדות לאפשרות שהרשות הפלסטינית תשלוט אזרחית ברצועה.[170] במענה לשאלה בדבר אפשרות להחזרת ההתיישבות היהודית לרצועה בצורה זו או אחרת, התנגד ואמר שאינו רואה בכך יעד ריאלי.[171] סוגיית גורלה של רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה נידונה בממשל האמריקאי ובמדינות נוספות.[172][173]
בדצמבר 2023 פורסם כי ארצות הברית, צרפת ומדינות ערביות קיימו דיונים שקטים עם לבנון. בין הצעדים שנידונו היו הרחקת חזבאללה צפונה אל מעבר לנהר הליטאני והכנסת כוח בין-לאומי לחוות שבעא שבהר דב ולצפון הכפר ע'ג'ר.[174] פורסם גם כי גורמים ישראלים סיפרו כי האמריקנים בחנו את האפשרות לתהליך הסדרה והסכם בין ישראל ללבנון, בדומה להסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון. המטרה הייתה הרחקה קבועה של חזבאללה מהגבול באמצעים דיפלומטיים.[175]
בהמשך חודש דצמבר פורסם כי אנשי הפת"ח ובכירים מהלשכה המדינית של חמאס החלו במשא ומתן על היום שאחרי המלחמה בניגוד לעמדת בכירי חמאס בעזה, בראשם יחיא סנוואר.[176][177] נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הציגה חמישה עקרונות בסיסיים ליום שאחרי המלחמה בין ישראל לחמאס. היא אמרה שלישראל יש זכות להגן על עצמה בשעה שחמאס התחבא בבונקרים והסליק נשק מתחת למחנות פליטים ולתשתיות אזרחיות. את השימוש של חמאס בפלסטינים חפים מפשע ובבני הערובה כמגינים אנושיים הגדירה כרשע טהור.[178]
כמאה ימים לאחר תחילת המלחמה, דיבר שר הביטחון גלנט על הצורך בהכרעה הצבאית ואמר שסופה של המערכה הצבאית חייב להיות מעוגן במעשה מדיני. לדבריו, המחשבה המדינית היא המובילה את המעשה הצבאי וחוסר החלטה מדינית עלול לפגוע בהתקדמות הפעולה הצבאית.[179]
בינואר 2024, ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה הודיע על תחילת יישומה של תוכנית רפורמה ברשות הפלסטינית, בהנחיית הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס. לפי בכירים ברשות, התוכנית פורסמה בהמשך לדרישה האמריקאית לעריכת שינויים במערך הניהולי של הרשות, שעלתה בשיחות שקיימו הצדדים סביב המלחמה.[180][181] בסוף פברואר 2024, הממשלה הפלסטינית התפטרה בעקבות לחץ של ארצות הברית ומדינות האזור, מתוך כוונה להקים ממשלת טכנוקרטים שתשלוט בשטחי הרשות הפלסטינית ועזה יחדיו.[182]
.jpg)
בפברואר 2024 הציג ראש הממשלה נתניהו לקבינט את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס". היא כללה ניהול של גורמים מקומיים.[183]
כחצי שנה לאחר תחילת המלחמה, פורסם כי ראש הממשלה נתניהו מונע דיון אסטרטגי על יעדי המלחמה לאור אופן התקדמותה, בניגוד לסיכום בקבינט המלחמה.[184] ב-12 במאי פורסם כי צמרת צה"ל דורשת מרה"מ הכרעה בסוגיית ה"יום שאחרי".[185] ב-15 במאי כינס שר הביטחון גלנט מסיבת עיתונאים בה הטיח ביקורת בראש הממשלה נתניהו על כך שהוא דוחה את ההתעסקות בשאלת ה"יום שאחרי" ברצועת עזה. שר הביטחון קרא לראש הממשלה להודיע שישראל לא תשלוט בעזה, והביע את התנגדותו לממשל צבאי ברצועה. דבריו עוררו ביקורת בקרב גורמים בקואליציה ובאופוזיציה, וזכו לתמיכת יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ.[186]
במאי 2024 פורסם כי הרשות הפלסטינית ומדינות ערב קידמו תוכנית לטיפול ברצועת עזה והתקדמות לכינון מדינה פלסטינית, שכונתה ה"חזון הערבי". התכנית נדחתה על הסף על ידי ארצות הברית.[187] ב-23 ביולי התקשורת הממלכתית בסין הודיעה כי 14 פלגים פלסטיניים שקיימו פסגה בבייג'ינג חתמו על הסכם להקמת ממשלת ביניים של "פיוס לאומי" כדי שזו תשלוט ברצועה אחרי המלחמה.[188] בספטמבר פורסם שגורם בחמאס טען כי הם הגיעו להסכמות – ופת"ח הוא זה שיהיה אחראי על הניהול האזרחי של הרצועה, ועל המעברים.[189] גורם בפת"ח שלל זאת.[190]
ב-24 ביולי נאם ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי ותיאר את חזונו לרצועת עזה לאחר המלחמה: "עזה מפורזת מנשק וללא קיצוניות. אנחנו לא רוצים להתיישב בעזה אבל נצטרך לשמור על אחריות ביטחונית שם. היא צריכה להיות מנוהלת על ידי גורמים פלסטינים שלא רוצים להשמיד את ישראל. דור חדש של פלסטינים צריכים לא ללמוד יותר לשנוא יהודים אלא לחיות איתנו בשלום. לאחר הניצחון שלנו, בעזרת שותפים מהאזור, פירוז עזה וסיום הקיצוניות בעזה, נוכל להביא לעתיד של שלום ושגשוג".[191]
באוקטובר פורסם שארצות הברית ומדינות ערביות דנו עם איראן על הצעה להפסקת אש בכל הגזרות. לא היה ברור מה מקומה של הרצועה בהצעה שהתגבשה אז.[192]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Who We Are UNRWA". UNRWA. נבדק ב-2018-02-03.
- ^ "State Department Hiding 'Game Changer' Report on Myth of Palestinian Refugees". Washington Free Beacon (באנגלית אמריקאית). 2018-01-18. נבדק ב-2018-08-04.
- ^ James G. Lindsay "Policy Focus #91 – Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees", January 2009, p. 65
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ תמר טוניק, זעזוע בעולם: "המתקפה היא טרור בצורתו הנתעבת ביותר", באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2023
- ^ רכבת תמיכה אווירית של מנהיגים מהעולם תנחת בישראל, באתר משרד החוץ, 12 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 דוד ברון, בחזרה לימי ברית המועצות? מוסקבה הסירה את המסיכות, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
- ^
לא רק במילים אלא גם במעשים: התמיכה העצומה של ביידן בישראל, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 02:44)
- ^ 1 2 ביידן בנאומו בישראל: "בשואה העולם ראה ולא עשה כלום - אנחנו לא נעמוד מנגד ", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 15:30)
- ^ אסף אוני, תמיכה נוספת מגרמניה: תספק תחמושת טנקים מדויקת לישראל, באתר גלובס, 16 בינואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, מקרון הציע להקים קואליציה נגד הטרור, נתניהו: "מסרבים שדאעש יהיו בגבול שלנו", באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
- ^
בן סמואלס, יהונתן ליס, מזכ"ל האו"ם: "מתקפת חמאס לא התרחשה בחלל ריק, הפלסטינים נתונים ל-56 שנות כיבוש", באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 מנהיגי העולם בהצהרת תמיכה חד משמעית בישראל, באתר "סרוגים", 10 באוקטובר 2023
- ^ s:en:Remarks_by_President_Biden_on_the_Terrorist_Attacks_In_Israel
- ^ 1 2 איתמר אייכנר, ביידן בנאום תמיכה חסר תקדים: "עומדים לצד ישראל! חמאס כמו דאעש", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ לא רק במילים אלא גם במעשים: התמיכה העצומה של ביידן בישראל, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 02:44), 16 באוקטובר 2023
- ^ Pentagon to send ships, aircraft closer to Israel in show of force
- ^ NYC Mayor Eric Adams Delivers Heartfelt Message about the War in Israel, סרטון בערוץ "Jewish Learning Institute", באתר יוטיוב (אורך: 04:14)
- ^ נוסח הנאום המלא (באנגלית)
- ^ ביידן בנאום תקיף: "מטרת החמאס - לרצוח יהודים, רוע רצוף", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 10:12)
- ^ נטע בר, טראמפ: "נגרש מהגרים שתומכים בחמאס - מתייצבים לצד ישראל", באתר ישראל היום, 29 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, נשיא איראן החמיא למנהיג חמאס על הזוועות: "זה ניצחון, לוחמיך גיבורים", באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ The Wall Street Journal, איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2023
- ^ גיא אלסטר, בפגישה חשאית בביירות: "איראן סייעה לחמאס לתכנן את המתקפה - ונתנה אור ירוק", באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- ^ Summer Said, Dov Lieber, Benoit Faucon,Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks, וול סטריט ג'ורנל, 25.10.2023
- ^ רויטרס, פסגת רשע בדוחא: מנהיג חמאס נפגש עם שר החוץ של איראן, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ חמינאי מאיים: "אם פשעי הציונים יימשכו - איש לא יעצור את המוסלמים. אנחנו חייבים להגיב", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
- ^ Iran says US 'will be hit hard' if no ceasefire in Gaza, Tasnim reports, רויטרס, 5 בנובמבר 2023
- ^ שירז תקווה, דובר משמרות המהפכה: מתקפת חמאס - נקמה על חיסול סולימאני, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בדצמבר 2023
- ^ אהוד יערי, סעודיה בהודעת גינוי לחמאס: "ניסיון למנוע נורמליזציה עם ישראל", באתר מאקו, 19 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, לירן לוי, הרשות הפלסטינית הכחישה שחמאס ביצע את הטבח במסיבת הטבע - וטענה: "הפצצה ישראלית", באתר ynet, 19 בנובמבר 2023.
- ^ לילך שובל, שירית אביטן כהן, נתניהו נגד אבו מאזן: "מכחיש השואה, מכחיש את הטבח, לא נאפשר לו לשלוט בעזה", באתר ישראל היום, 19 בנובמבר 2023.
- ^ סקר חושף: הנתון המבהיל של הפלסטינים שתומכים בטבח ה-7 באוקטובר, באתר מעריב אונליין, 3 בדצמבר 2023.
- ^ [1]
- ^ 1 2 סין קוראת להפסקת אש מידית עם חמאס, והקמת מדינה פלסטינית עצמאית, באתר כלכליסט, 9 באוקטובר 2023
- ^ Путин впервые прокомментировал палестино-израильскую войну и упомянул Украину, רוסית
- ^ נטע בר, רוסיה: "לישראל אין זכות להגן על עצמה בעימות מול חמאס", באתר ישראל היום, 2/11/2023
- ^ ישראל נגד רוסיה, שמארחת משלחת של חמאס: "רוח גבית לטרור, גרשו אותם מיד", באתר ynet, 26 באוקטובר 2023
- ^ גיא אלסטר, פוטין משווה בין הסגר על עזה למצור הנאצי על לנינגרד: "שיטות אכזריות", באתר וואלה, 14 באוקטובר 2023
- ^ רוסיה על "סערת האטום" של השר אליהו: "נראה כהודאה בנשק גרעיני, איפה סבא"א?", באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- ^ South Africa calls for the immediate cessation of violence, restraint, and peace between Israel and Palestine, אתר משרד החוץ של דרום אפריקה
- ^ ארגנטינה גינתה את התקיפה על מחנה הפליטים ג'באליה, באתר ynet, 2 בנובמבר 2023
- ^ קרן בצלאל, מדינות אמריקה הלטינית נגד ישראל: בוליביה ניתקה את היחסים, צ'ילה וקולומביה החזירו את השגרירים, באתר מאקו, 1 בנובמבר 2023
- ^ Belgian PM says Hamas holding 222 Israelis and all of Gaza hostage
- ^ Belgian PM calls Israel’s actions in Gaza ‘no longer proportionate’, politico, 7.11.2023
- ^ יענקי פרבר, סגנית ראש ממשלת בלגיה קראה לנתק את הקשר עם ישראל, באתר בחדרי חרדים, 9 בנובמבר 2023
- ^ "France is latest to suspend UNRWA funding amid 'exceptionally serious' Oct. 7 allegations". Times of Israel. 2024-01-28. נבדק ב-2024-01-28.
- ^ Keller-Lynn, Carrie; Luhnow, David (2024-01-29). "At Least 12 U.N. Agency Employees Tied to Oct. 7 Attacks, Intelligence Reports Say". The Wall Street Journal. ארכיון מ-29 בינואר 2024. נבדק ב-2024-01-29.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Williams, Dan; Tétrault-Farber, Gabrielle (29 בינואר 2024). "Israel accuses 190 UN staff of being 'hardened' militants". Reuters. נבדק ב-30 בינואר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ ההקלטות חושפות: עובדי הוראה באונר"א לקחו חלק במתקפת הטרור - "יש לנו שבויות, תפסתי אחת", באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2024
- ^ 1 2 UNRWA report says Israel coerced some agency employees to falsely admit Hamas links, רויטרס, 9 במרץ 2024
- ^ 1 2 3 Jeremy Diamond, UN agency accuses Israel of detaining, coercing staffers into false confessions about ties to Hamas, CNN, 4 במרץ 2024 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 UNRWA report claims some agency employees admitted Hamas ties under Israeli coercion, The Times of Israel, 9 במרץ 2024 (באנגלית)
- ^ דב גיל-הר שירז תקווה, דיווח: ישראל העבירה לאונר"א שמות של 108 מחבלים שעובדים בארגון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 ביולי 2024
- ^ אורן דגן ואוריאל לוי, 92 תומכים, 10 מתנגדים: הכנסת אישרה את הפסקת פעילות אונר"א בשטח ישראל, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 באוקטובר 2024
- ^ שרה בריטית מאיימת: "יישום חוק אונר"א יגרום להשעיה נוספת של יצוא נשק לישראל"
- ^ לירן וינשטיין, בצרפת זועמים: חוק אונר"א יוביל להשלכות חמורות, באתר "סרוגים", 29 באוקטובר 2024
- ^ המפלגה האירופית השלישית בגודלה: יש להפסיק לממן את אונר"א
- ^ עובד אונר"א בחקירתו: "חמאס נכנסו ולקחו הכל - הם רואים ברכבי הסוכנות אמצעי הגנה", באתר וואלה, 2024-10-31
- ^
חוסל מפקד נח'בה שפיקד על הטבח במיגונית רעים - ושימש כעובד אונר"א, באתר צה"ל, 24 באוקטובר 2024
- ^ יואב זיתון, חוסל מחבל מאונר"א שפיקד על רצח 16 במיגונית | התמונה שנחשפה, וגבורת ענר, באתר ynet, 24 באוקטובר 2024
- ^ יוסי נכטיגל, שר החוץ תוקף: "גוטרש ואונר"א שותפים לפשעי מלחמה", באתר כיכר השבת, 25 באוקטובר 2024
- ^ לילך שובל, צה"ל על טענות האו"ם: עובדי אונר"א שחוסלו היו מחבלים בחמאס, באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2024
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, ליאור בן ארי, התפקיד הכפול, והחיסול: מנהיג חמאס בלבנון נהרג בתקיפה ישראלית, באתר ynet, 30 בספטמבר 2024
- ^ יואב זיתון, דניאל אדלסון, חוסל מחבל מאונר"א שפיקד על רצח 16 במיגונית | התמונה שנחשפה, וגבורת ענר, באתר ynet, 24 באוקטובר 2024
- ^ יהונתן ליס, כינוס מועצת הביטחון של האו"ם בעניין המתקפה על ישראל הסתיים ללא החלטה, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2023
- ^ ברק רביד, רוסיה מקדמת החלטה במועצת הביטחון של האו"ם להפסקת אש בעזה, באתר וואלה, 14 באוקטובר 2023
- ^ אריאל כהנא, תמיכה משמעותית: ארה"ב הטילה וטו על ההצעה הברזילאית באו"ם להפסקת אש, באתר ישראל היום, 18 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, עינב חלבי, ברוב של 120 מדינות: העצרת הכללית של האו"ם קוראת להפסקת אש הומניטרית מיידית, באתר ynet, 28 באוקטובר 2023
- ^ מערכת ישראל היום, לאחר דיון עוין באו"ם: ארה"ב הטילה וטו על ההחלטה לדרוש מישראל הפסקת אש, באתר ישראל היום, 8 בדצמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, מאמץ למנוע מהאיחוד האירופי לקרוא להפסקת אש ולהטיל סנקציות על מתנחלים, באתר ynet, 11 בדצמבר 2023
- ^ אייכנר, איתמר (2024-11-20). "14 מדינות הצביעו בעד הפסקת אש, ארה"ב הטילה וטו במועצת הביטחון: "חמאס מונע אותה"". Ynet. נבדק ב-2024-11-21.
- ^ Administrator, Occupied Palestinian territory health crisis 2023, World Health Organization - Regional Office for the Eastern Mediterranean (באנגלית בריטית)
- ^ WHO Foundation — Life Saving Response to the Gaza Crisis, WHO Foundation — Life Saving Response to the Gaza Crisis (באנגלית אמריקאית)
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ישי אלמקייס, משרד הבריאות נגד ארגון הבריאות העולמי: מתעלם מהזוועות ומייצר משוואה בין הצדדים, בעיתון מקור ראשון, 16 באוקטובר 2023
- ^ ישי אלמקייס, נזיפה בארגון הבריאות העולמי: "הכירו בשימוש האכזרי בשיפא", בעיתון מקור ראשון, 21 בנובמבר 2023
- ^ Administrator, Attacks on health care in Gaza Strip unacceptable, says WHO, World Health Organization - Regional Office for the Eastern Mediterranean (באנגלית בריטית)
- ^ https://www.emro.who.int/images/stories/palestine/WHO_Operational_Response_Plan_oPt.pdf
- ^ Administrator, WHO appalled by latest attack on Indonesian Hospital in Gaza, World Health Organization - Regional Office for the Eastern Mediterranean (באנגלית בריטית)
- ^ Administrator, WHO staff member killed in Gaza, World Health Organization - Regional Office for the Eastern Mediterranean (באנגלית בריטית)
- ^ https://www.emro.who.int/images/stories/palestine/WHO_Funding_Appeal_oPt_027_Oct_2023.pdf
- ^ יפה שיר-רז, ארגון הבריאות העולמי והבנק העולמי העבירו לאיראן 76 מיליון יורו, באתר rtmag.co.il, 2024-01-09
- ^ מלחמת "חרבות ברזל"- התפתחות שיתוף הפעולה בין איראן, חמאס וחזבאללה - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 28 באוקטובר 2023
- ^ "האצבע על ההדק": איראן מאיימת לאור הרחבת התקיפות הקרקעיות בעזה, באתר מעריב אונליין, 27 באוקטובר 2023
- ^ על רקע מערכת "חרבות הברזל" – התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית, באתר www.inss.org.il
- ^ מחבלים העידו בחקירתם: "חיזבאללה שילם כסף לאנשי יוניפי"ל - כדי להשתמש בעמדותיהם", באתר ישראל היום, 21 באוקטובר 2024
- ^ "חיזבאללה שלט, היינו תלויים בו לחלוטין": עדות דרמטית של חייל בכוח האו"ם בלבנון, באתר ynet, 21 באוקטובר 2024
- ^ אמיר תיבון, מדינות אירופיות ביקרו את ישראל לאחר שיוניפי"ל דיווח שאנשיו נפגעו מאש צה"ל, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2024
- ^ ליאור בן ארי, רשת המזוהה עם חיזבאללה טוענת: ישראל תקפה עמדת יוניפי"ל בדרום לבנון, באתר ynet, 11 באוקטובר 2024
- ^ S. W. I. swissinfo.ch, UN says Israeli tanks burst into peacekeeper base, Israel gives different account, SWI swissinfo.ch, 2024-10-14 (באנגלית בריטית)
- ^ i24NEWS, נתניהו: "חיילי יוניפי"ל צריכים להתרחק מאזור הסכנה", באתר i24NEWS, 2024-10-14
- ^ סוכנויות הידיעות, יוניפיל מאשימים: "פעם נוספת - צה"ל יורה במכוון לעבר משקיפים", באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2024
- ^ יואב זיתון, צה"ל מאשר: הפגיעה בבסיס יוניפי"ל - שיגור של חיזבאללה, באתר ynet, 29 באוקטובר 2024
- ^ הציוץ של אלבנזה (בצרפתית)
- ^ שליחת האו"ם שטענה שישראל "מפרה את צווי האג": "הנרצחים ב-7/10 - בגלל הדיכוי", באתר ynet, 10 בפברואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, הדר גיל-עד, השרים הכריזו: נאסרה כניסתה של שליחת האו"ם שטענה שהטבח התרחש בגלל דיכוי, באתר ynet, 12 בפברואר 2024
- ^ זאב אברהמי, ברלין, שליחת האו"ם על השוואה בין נתניהו להיטלר: "בדיוק מה שחשבתי", באתר ynet, 26 ביולי 2024
- ^ תחקיר: מורי אונר"א היללו את טבח חמאס בקבוצת טלגרם המונה כ-3,000 חברים, באתר ynet, 10 בינואר 2024
- ^ Exposed: UNRWA’s Rigged “Independent” Review, UN Watch, 2024-04-15 (באנגלית אמריקאית)
- ^ רייצ'ל, דוח של ארגון UN Watch: אונר"א גונב סיוע הומניטרי ומוכר אותו למטרות רווח, באתר אפוק - מגזין מרחיב דעת, מעורר מחשבה, 2024-05-12
- ^ Schrader, Emily; ILTV (2024-10-31). "Watchdog: 'UNRWA's existence violates UN charter'". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2024-10-31.
- ^ UN Watch calls for sanctions against Francesca Albanese over antisemitism and terrorism support, The Jerusalem Post | JPost.com, 2024-10-24 (באנגלית)
- ^ אסף אוני, אחרי ערעור: בית משפט צרפתי ביטל את החרם על ישראל בתערוכת הנשק, באתר גלובס, 19 ביוני 2024
- ^ דין שמואל אלמס, אמברגו נשק צרפתי על ישראל: מקרון הוא לא שארל דה גול, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2024
- ^ 1 2 שירית אביטן כהן, אריאל כהנא, נשיא צרפת מקרון: "שנתניהו לא ישכח - המדינה שלו הוקמה בהחלטה של האו"ם", באתר ישראל היום, 15 באוקטובר 2024
- ^ איתמר אייכנר, בית המשפט בצרפת קבע: ישראל תשתתף בתערוכת הנשק הימי הגדולה בעולם, באתר ynet, 30 באוקטובר 2024
- ^ תקרית דיפלומטית בירושלים: שר החוץ עורר סערה; שגריר ישראל יוזמן לשיחת נזיפה, באתר www.maariv.co.il, 2024-11-07
- ^ לבנון עצבנית: צרפת מנהלת מו"מ עם איראן להפסקת אש, באתר "סרוגים", 21 באוקטובר 2024
- ^ טורקיה מקפיאה המסחר עם ישראל, "עד להפסקת אש קבועה ברצועת עזה", באתר כלכליסט, 2 במאי 2024;
נורית קדוש, החרם הטורקי עלול לפגוע באספקת דגים טריים ושמן זית, באתר כלכליסט, 6 במאי 2024 - ^ תומר הדר, יבוא הרכב מטורקיה חוסל לשנים קדימה, באתר כלכליסט, 5 באוגוסט 2024
- ^ טורקיה מהדקת את חרם הסחורות על ישראל: סוגרת את הפרצה הפלסטינית, באתר ynet, 23 באוקטובר 2024
- ^ ליאור בן ארי, ארדואן קורא לעולם המוסלמי להתאחד נגד ישראל: היא תרצה לכבוש גם את טורקיה, באתר ynet, 7 בספטמבר 2024
- ^ "הגיע הזמן": מאחורי דרישת קטאר מחמאס לעזוב וההכחשה בארגון הטרור | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-11-09
- ^ {{{מחבר}}}, הכרה במדינה פלסטינית, ויקיפדיה, 2024-11-02
- ^ בוקר, רן (2024-11-03). "בעלי "הארץ" נגד עמוס שוקן: "ניצל את הבמה והפיץ דעות קיצוניות, שלא מייצגות את העיתון"". Ynet. נבדק ב-2024-11-21.
- ^ מכה קשה ל'הארץ' בעקבות דבריו של עמוס שוקן, באתר סרוגים (בעברית)
- ^ הכנסת אישרה את החוק שיאפשר להפסיק את שידורי אל־ג'זירה בישראל
- ^ חלבי, עינב (2024-09-22). "בשידור חי: צה"ל פשט על משרדי אל-ג'זירה ברמאללה - ומנע מהרשת לשדר". Ynet. נבדק ב-2024-11-21.
- ^ MSN, www.msn.com
- ^ ישראל וארה"ב כופרות רשמית בסמכות האג, באתר וואלה, 20 בינואר 2004
- ^ ברק רביד, האו"ם החליט: שאלת הכיבוש הישראלי בשטחים תעלה לדיון בהאג, ברשות הפלסטינית חגגו, באתר וואלה, 31 בדצמבר 2022
- ^ The Court indicates provisional measures, בית הדין הבין-לאומי בהאג, 26 בינואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, בית הדין בהאג לא דרש את עצירת הלחימה בעזה - אך פרסם שורת צווי אזהרה לישראל, באתר ynet, 26 בינואר 2024
נטעאל בנדל, הישג לישראל בהאג: ביה"ד דוחה את הבקשה המרכזית של דרום אפריקה לעצירת המלחמה, באתר ישראל היום, 26 בינואר 2024 - ^ ברק רביד, ישראל מבקשת מהקונגרס האמריקני לאיים על דרום אפריקה כדי שתמשוך את התביעה בהאג, באתר וואלה, 9 בספטמבר 2024
- ^ איתמר אייכנר, התובע הראשי בהאג: "ביקשתי צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, סינוואר, הנייה ודף", באתר ynet, 20 במאי 2024
- ^ אביעד גליקמן, נריה קראוס, גיל תמרי, בלינקן: "נגבש תגובה הולמת להחלטת בית הדין בהאג", באתר חדשות 13, 21 במאי 2024
- ^ ניצן גרידינגר, איתמר אייכנר, תמר שבק, פריז, צרפת תומכת בהחלטת התובע מהאג ועקצה את ישראל: "הזהרנו" | ומי לצידנו? התגובות בעולם, באתר ynet, 21 במאי 2024
- ^ דניאל אדלסון, ארה"ב תוקפת את התובע בהאג: "השוואה מבישה בין ישראל לחמאס שמסכנת עסקה", באתר ynet, 20 במאי 2024
- ^ איתמר אייכנר, נינה פוקס, התובע בהאג לא ייכנס לארה"ב? הסנקציות שמקדמים בקונגרס - ומתקפת השגריר, באתר ynet, 21 במאי 2024
- ^ ניצן שפיר, ישראל הגישה התנגדות רשמית לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2024
- ^ כרים קאן, תובע בית הדין הפלילי בהאג, חשוד בניסיון להשתיק את התלונות נגדו בגין הטרדה מינית, באתר ישראל היום, 28 באוקטובר 2024
- ^ אמיר תיבון, חן מענית, ג'קי חורי ורויטרס, בית הדין בהאג הוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט על פשעי מלחמה בעזה, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2024
- ^ {ynet|איתמר איינכר|ממשל ביידן "דחה מן היסוד" את צווי המעצר, יועצו של טראמפ להאג: תצפו לתגובה חזקה|news/article/rjaku22gyx?utm_source=taboola_internal&utm_medium=referral&utm_content=internal|21 בנובמבר 2024}}
- ^ חברי פרלמנט בצ'כיה קוראים: "להקפיא חברות בבית הדין", באתר סרוגים (בעברית)
- ^ i24NEWS, צרפת והולנד הודיעו שיכבדו את הצו נגד נתניהו וגלנט, באתר i24NEWS, 2024-11-21
- ^ איתמר אייכנר, חשש בארה"ב מהמתיחות בצפון: שליחו של ביידן הגיע בחשאי, ונפגש עם נתניהו, באתר ynet, 11 ביולי 2023
- ^ ארה"ב מובילה מאמץ דיפלומטי חדש לסיום העימותים בעזה ובלבנון, באתר זמן ישראל, 25 בספטמבר 2024
- ^ דניאל אדלסון, ליאור בן ארי ואיתמר אייכנר, אור ירוק מנתניהו למגעים על עצירה זמנית בלבנון. יוזמה אמריקנית חדשה קושרת את עזה, באתר ynet, 25 בספטמבר 2024
- ^ דניאל אדלסון ואיתמר אייכנר, ביידן ומקרון קוראים להפסקת אש מיידית של 21 יום: "המצב בין ישראל ללבנון בלתי נסבל", באתר ynet, 25 בספטמבר 2024
- ^ יונה לייבזון, ביידן ומקרון בהצהרה משותפת בתמיכת מנהיגי מדינות רבים: "קוראים להפסקת אש מיידית של 21 יום בין ישראל לחיזבאללה", באתר מאקו, 26 בספטמבר 2024
- ^ ברק רביד, ראש המוסד לראש ה-CIA: יש לקשור בין הפסקת אש בלבנון לעסקת חטופים בעזה, באתר וואלה, 9 באוקטובר 2024
- ^ יהונתן ליס, ישראל בוחנת מתווה הפסקת אש בצפון ובו חופש פעולה צבאי ומינוי נשיא מתון בלבנון, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2024
- ^ נדב איל, גורמים בכירים בישראל: מתקדמים לקראת הסכם להפסקת המלחמה בצפון | חשיפה, באתר ynet, 29 באוקטובר 2024
- ^ סולימאן מסוודה, חשיפה: טיוטת ההסכם בין ישראל ללבנון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באוקטובר 2024
- ^ ברק רביד, ראש ממשלת לבנון: שוחחתי עם שליח ביידן, אנו מקווים להגיע להפסקת אש תוך שעות או בימים הקרובים, באתר וואלה, 30 באוקטובר 2024
- ^ יאיר אמר, האופטימיות ירדה: "הפסקת אש – רק אחרי הבחירות בארה"ב", באתר "סרוגים", 31 באוקטובר 2024
- ^ מקור לבנוני: "הבקשה האמריקאית היא לא הגיונית ולא מציאותית"
- ^ טראמפ לשר דרמר בפגישתם: הגיעו להסכם בעניין לבנון
- ^ Institute for the Study of War, Institute for the Study of War (באנגלית)
- ^ ברי הביע אופטימיות, אך הזהיר ממוקשים בדרך להסכם
- ^ הערכה בישראל: ללא הפסקת אש - נתניהו ינחה להיכנס לעומק לבנון | דיווח, באתר www.maariv.co.il, 2024-11-15
- ^ ארי, ליאור בן (2024-11-19). "שליח ממשל ביידן נפגש עם מנהל המו"מ בלבנון: "זה הרגע לקבל החלטה"". Ynet. נבדק ב-2024-11-19.
- ^ קצינים בכירים: "ליצור רצועת ביטחון של 8-5 ק"מ בלבנון" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-11-19
- ^ הוכשטיין אופטימי, אך בישראל ובארה"ב מתריעים כי הפערים עשויים לסכל הפסקת אש
- ^ טל שלו, ברק רביד, ראש המוסד הורה לצוות בקטאר לשוב לישראל: "חמאס לא מימש את חלקו בהסכם", באתר וואלה, 2 בדצמבר 2023
- ^ אוריאל לוי, אוסטרליה, קנדה וניו זילנד קוראות להפסקת אש מיידית בעזה ולשחרור כל החטופים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 ביולי 2024
- ^ שחר קליימן, הצעת נשיא מצרים: "הפסקת אש ליומיים בעזה ושחרור ארבעה חטופים", באתר ישראל היום, 27 באוקטובר 2024
- ^ ישראל מציעה: שחרור 11–14 חטופים בתמורה לחודש הפסקת אש, באתר ערוץ 7, 29 באוקטובר 2024
- ^ עינב חלבי, איתמר אייכנר, פרטי ההצעות לעסקה חלקית - והודעת חמאס: מתנגדים להפסקת אש זמנית, באתר ynet, 31 באוקטובר 2024
- ^ שליטה ברצועה, גורל החטופים ועוד: מה אמר נתניהו בריאיון לאי.בי.אס, בעיתון מקור ראשון, 7 בנובמבר 2023
- ^ נתניהו ל"פוקס ניוז": סינוואר עדיין בעזה, ונגיע אליו, באתר ynet, 10 בנובמבר 2023
- ^ נתניהו ל"פוקס ניוז": "אין לישראל כוונה לשלוט ברצועה", באתר מעריב אונליין, 10 בנובמבר 2023
- ^ יניר יגנה, טל שלו, נתניהו לראשי הרשויות בעוטף: "צה"ל יחזיק ברצועה גם אחרי המלחמה", באתר וואלה, 10 בנובמבר 2023
- ^ נתניהו: ישראל תשלוט בעזה כל זמן שצריך, נמשיך ולא נעצור עד לניצחון, באתר וואלה, 8 בנובמבר 2023
- ^ שידור חי: ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט והשר גנץ מקיימים מסיבת עיתונאים, סרטון בערוץ "IsraeliPM", באתר יוטיוב (אורך: 39:25)
- ^ איתמר מרגלית עמיחי שטיין, ביידן שואף לבצע שינויים ליצירת "רשות פלסטינית מחודשת", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בנובמבר 2023
- ^ הרש"פ תשלוט בעזה? סגנית נשיא ארה"ב בנאום על "היום שאחרי המלחמה", באתר מאקו, 2 בדצמבר 2023
- ^ אהוד יערי, המשא ומתן להרחקת חיזבאללה מגבול הצפון: הסעיפים שעל הפרק, באתר מאקו, 2 בדצמבר 2023
- ^ נדב איל, ארה"ב מנסה למנוע מלחמה: בוחנת הסדרה בגבול לבנון - והרחקת חיזבאללה, באתר ynet, 6 בדצמבר 2023
- ^ Hamas Starts Planning for End of Gaza War, The Wall Street Journal, 20 December 2023
- ^ אהוד יערי, אבו מאזן ושאלת היום שאחרי - אלו התנאים שהציב לחמאס, באתר מאקו, 6 במרץ 2024
- ^ הארץ, נשיאת הנציבות האירופית הציגה מפת דרכים ליום שאחרי המלחמה בעזה, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2023
- ^ יעל צ'כנובר, גלנט: חוסר החלטה מדיני יפגע בצבא. הרמטכ"ל: אין אסטרטגיה ליום שאחרי, באתר ynet, 15 בינואר 2024
- ^ ג'קי חורי, בעקבות הלחצים האמריקאיים, הממשלה הפלסטינית הודיעה על רפורמה כוללת ברשות, באתר הארץ, 29 בינואר 2024
- ^ דלית הלוי, ממשלת הרשות הפלסטינית אישרה תוכנית רפורמה, באתר ערוץ 7, 29 בינואר 2024
- ^ עינב חלבי, בעקבות לחץ ארה"ב, הממשלה הפלסטינית התפטרה: "נמשיך בעימות עם הכיבוש", באתר ynet, 26 בפברואר 2024
- ^ ירון אברהם, נתניהו הציג לפני הקבינט המדיני-ביטחוני את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס", באתר מאקו, 23 בפברואר 2024
- ^ מוריה אסרף וולברג, בניגוד לסיכום בקבינט: נתניהו מונע דיון אסטרטגי על יעדי המלחמה, באתר חדשות 13, 21 באפריל 2024
- ^ יוסי יהושוע, ביקורת בצה"ל בצל המבצע בג'באליה: "חוזרים לאותם מקומות שוב ושוב", באתר ynet, 11 במאי 2024
- ^ יעל צ'כנובר, גלנט בביקורת חריפה על נתניהו: יש מגמה מסוכנת לממשל צבאי ואזרחי ישראלי בעזה, באתר ynet, 15 במאי 2024
- ^ אהוד יערי, בלעדי: תוכנית "החזון הערבי", הסירוב האמריקני והכעס של אבו מאזן, באתר מאקו, 3 במאי 2024
- ^ עינב חלבי, חמאס ופתח חתמו על הסכם בסין: "ממשלת אחדות תשלוט בעזה", באתר ynet, 23 ביולי 2024
- ^ עינב חלבי, דיווח: חמאס הגיע להסכמות - ופתח ישלוט אזרחית ברצועה וינהל את המעברים, באתר ynet, 26 בספטמבר 2024
- ^ עינב חלבי, גורם ברש"פ: "אין הסכמה בין פתח לחמאס בנוגע לניהול הרצועה ביום שאחרי", באתר ynet, 10 באוקטובר 2024
- ^ ברק רביד, נתניהו בקונגרס על היום שאחרי: "פירוז ברצועת עזה - שיוביל לשגשוג ושלום", באתר וואלה, 24 ביולי 2024
- ^ ירון אברהם, פרסום ראשון: המו"מ החשאי להפסקת אש כוללת, באתר מאקו, 8 באוקטובר 2024
