טיוטה:החזית הדיפלומטית במלחמת חרבות ברזל
 | ||||||||||||||||||
| ארמון השלום בהאג בו התקיים ההליך משפטי של דרום אפריקה נגד ישראל | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
| סוג העימות | סכסוך מתמשך | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 7 באוקטובר 2023 – הווה (שנה) | |||||||||||||||||
| מקום | איראן, לבנון, ארצות הברית, ישראל, צרפת, בריטניה, ערב הסעודית, קטאר, הולנד ומדינות נוספות | |||||||||||||||||
| תוצאה |
מתמשך, תוצאות עד כה:
| |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
החזית הדיפלומטית במלחמת חרבות ברזל היא אחת מהחזיתות הכי חשובות במלחמת חרבות ברזל, היא כוללת ניסיונות להפסקת אש בין הצדדים, פעולות של ישראל נגד ערוצים פרו-איראניים וארגונים מושחתים של האו"ם.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל והאו"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים באו"ם קרו הרבה אירועים שנחשבו על ידי המערב כאירועים אנטישמיים, כמה מהם הם החלטה 3379 שהתקבלה ב1975 שהשוותה את הציונות לגזענות ובוטלה רק בשנת 1991.
ועידת האו"ם נגד הגזענות ב2001 שבה השוו פעם נוספת את הציונות לגזענות, השואה תוארה כ"אירוע קטן יחסית לאירועים שקרו לעמים אחרים" ודברים אנטישמיים נוספים שגונו רק לאחר אירועי 11 בספטמבר בהם האשמה לגזענות הועברה מעל ישראל לעל האסלאם, מה שגם גונה על ידי מדינות כ"העברה של גזענות על דת אחת לגזענות על דת אחרת".[1][2]
ועידת האו"ם נגד הגזענות (2009) שהוחרמה על ידי 9 מדינות, בה נשיא איראן אמר נאום שהוחרם על ידי 24 מדינות בה הוא הכחיש חלקים מהשואה ואירועים נוספים.
ישראל ואונר"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים ישראל מתחה ביקורת על האו"ם על איך הם מגדירים פליטים, מכיוון שהם מגדירים פליטים בשונה מהאו"ם לדוגמה ב-1948 הוגדרו על ידיה 700,000 בני אדם כפליטים כתוצאה מהסכסוך הערבי ישראלי.[3] זאת כאשר ב-2018 פורסם כי בדו"ח פנימי של מחלקת המדינה של ארצות הברית מוערך המספר האמיתי בכ-20,000 בני אדם.[4]
בנוסף בעיקר בישראל, אך גם במדינות ערב, רואים בארגון גוף המנציח את בעיית הפליטים הפלסטינים, מאחר שבמקום לסייע להם להיקלט במדינות בהן נמצאים מחנות הפליטים (כמו בלבנון ובירדן), הם מסייעים למעשה בשימור מצבם.[5]
ישראל ויוניפי"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים לאחר נסיגת ישראל מלבנון, גורמים בישראל מתחה ביקורת על יוניפי"ל על כך שלא עשו את עבודתם, כמו למשל בהתנהלות יוניפי"ל בעת חטיפת שלושת חיילי צה"ל מהר דב באוקטובר 2000 (אז נמנעו חיילי יוניפי"ל אשר צילמו את החטיפה מלהתערב בה, ובנוסף טענה ישראל כי בידיה עדויות על מעורבות פעילה של אנשי יוניפי"ל במקרה).
מתקפת הפתע
[עריכת קוד מקור | עריכה].svg?lang=he)
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[6] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[7] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[8] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[9] שוטרים ו־10[10] אנשי שירות הביטחון הכללי.
תגובת העולם לאירועי ה-7 באוקטובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מתקפת הפתע של חמאס על ישראל, הגיב העולם המערבי בהזדהות עם ישראל ובגינוי חריף של פעולות חמאס.[11] ארצות הברית, בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה פרסמו הצהרה משותפת התומכת בישראל ומכירה בזכותה להגן על עצמה. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, נשא מספר נאומים שבהם גינה בתקיפות את הטרור הפלסטיני והזוועות שביצע חמאס, שאותן הוא השווה לדאעש, וגינה את מטרתו המוצהרת של הארגון שהיא רצח יהודים. הבית הלבן ובניינים בניו יורק (בהם בניין אמפייר סטייט) הוארו בצבעי דגל ישראל. ברחבי העולם נערכו הפגנות תמיכה בישראל, ורכבת אווירית של ראשי מדינות הגיעה לישראל לאות הזדהות וסולידריות עם העם הישראלי.[12] מסמך שפרסם משרד החוץ ב-8 באוקטובר מנה 82 מדינות שתמכו באופן חד משמעי בישראל.[13]
בנוסף לתמיכה מדינית, ארצות הברית שלחה לישראל סיוע צבאי שכלל הצבת נושאת מטוסים וצוללת גרעינית כדי להרתיע גורמים נוספים במזרח התיכון מניצול המצב, ומשלוח תחמושת ומיירטי כיפת ברזל.[14] ביידן הצהיר כי ארצות הברית ניצבת לצד ישראל ותוודא שישראל תקבל כל מה שהיא צריכה למלחמה.[15] בריטניה שלחה כוחות לאזור הים התיכון. גרמניה שלחה לישראל שני כטב"מים של צבא גרמניה מסוג Heron TP שפותחו בישראל, ופורסם כי גרמניה תספק כעשרת אלפים פגזי טנקים לישראל.[16] עמנואל מקרון אף הציע להקים קואליציה נגד הטרור.[17]
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש גינה את מעשי חמאס ב-7 באוקטובר, אך טען: "המתקפה של חמאס על ישראל לא התרחשה בחלל ריק, העם הפלסטיני נתון ל-56 שנים של כיבוש חונק".[18] דבריו פורשו כהצדקה למעשי חמאס ועוררו ביקורת חריפה.
חיסולים ישראליים של גורמים מדיניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיסולים של גורמים בחמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בליל 31 ביולי 2024 נהרג ראש הזרוע המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, בסיכול ממוקד בטהראן. הנייה הגיע לטהראן לטקס השבעת הנשיא החדש של איראן ושם גם נועד עם המנהיג העליון עלי ח'אמנאי ובכירים נוספים בציר האיראני. אף שישראל לא קיבלה אחריות על החיסול, חמאס ואיראן האשימו את ישראל ואיימו בנקמה.
ב-6 באוגוסט 2024, בעקבות ההתנקשות באסמאעיל הנייה, מונה סינוואר לראש הלשכה המדינית של חמאס.[19][20]
ב-16 באוקטובר 2024 סינוואר נהרג בהיתקלות עם לוחמי צה"ל מגדוד 450 של חטיבת ביסלמ"ח ומחטיבת שריון 460 באזור שכונת תל א-סולטאן ברפיח,[21] וגופתו נלקחה לשטח ישראל.[22]
ב-21 באוקטובר חמאס הקים מועצה של 5 גורמים בכירים על מנת שאם אחד יחוסל עדיין יהיו אנשים להנהיג את חמאס, המועצה מורכבת מחאלד משעל מנהיג חמאס בחו"ל, חליל אל-חיה שפעל בעבר כסגנו של יחיא סינוואר, זאהר ג'בארין שמנהל מטעם חמאס את הקשרים הכספיים של הארגון עם איראן ומוחמד דרוויש העומד כראש מועצת השורא של חמאס.[23]
חיסולים של גורמים בחזבאללה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-27 בספטמבר 2024 במבצע "סדר חדש", כחלק מהלחימה בחזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל, תקף צה"ל את מפקדת חזבאללה ברובע דאחייה בביירות בהפצצה אווירית ייעודית, בה נהרגו נסראללה ובכירי חזבאללה נוספים.[24][25][26]
המערכה של ישראל נגד ערוצי חדשות פרו-איראנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המערכה של ישראל נגד אל-ג'זירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-7 בינואר 2024 בנו של ראש לשכת הערוץ ועיתונאי נוסף של הערוץ נהרגו מתקיפה ישראלית בחאן יונס, שניהם היו מחבלים בחמאס והג'יהאד האסלאמי.[27]
ב-9 בינואר 2024 דווח כי נועה ארגמני הוחזקה בביתו של עיתונאי אל ג'זירה, העיתונאי נהרג במבצע לחילוץ החטופים.[28]
ב-1 באפריל 2024, הכנסת אישרה את החוק שיאפשר להפסיק את שידורי אל־ג'זירה בישראל.[29]
ב-5 במאי 2024, פשטו פקחים של משרד התקשורת בגיבוי משטרת ישראל על משרדי אל-ג'זירה במלון אמבסדור בירושלים והחרימו ציוד של הערוץ.
ב-31 ביולי 2024 בתקיפה ליד ביתו של הנייה בעזה נהרגו 2 עיתונאים של הערוץ.[30]
ב-3 באוגוסט 2024 בסיכול ממוקד חיל האוויר הישראלי הרג עיתונאי של אל-ג'זירה שהיה חבר בזרוע הצבאית של בחמאס ושימש כהנדסאי בחטיבת עזה בארגון הטרור.[31]
ב-22 בספטמבר 2024 צה"ל פשט פשט על משרדי אל-ג'זירה ברמאללה ומנע מהרשת לשדר עקב צו סגירה.[32]
ב-23 באוקטובר 2024, 6 עיתונאים של אל-ג'זירה נחשפו כמחבלי חמאס וגא"פ.[33]
ב-28 בספטמבר 2024, צה"ל חשף מסמכים לפיהם חמאס הכווין את אל-ג'זירה בכך שאסר להעביר עליו ביקורת, "הכווין את הסיקור התקשורתי" והנחה לא לפרסם מידע על שיגורים כושלים מהרצועה.[34]
המערכה של ישראל נגד אל-מיאדין
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-23 בנובמבר 2023 בתקיפה ישראלית בגבול לבנון 2 עיתונאים של הערוץ נהרגו.[35]
ב-11 באוגוסט 2024 לאחר שכתבת הערוץ דיווחה מזירת הטבח במג'דל שמס, הממשלה אישרה הצעה לחסום את שידורי הערוץ ולהתחיל בפעולות נגדו.[36]
ב-23 באוקטובר 2024 בערב צה"ל תקף את כל המשרדים של הערוץ בביירות.[37]
ב-25 באוקטובר 2024 צה"ל חיסל 2 עיתונאים בסיכול ממוקד בכפר חאצביא בדרום לבנון.[38]
ב-29 באוקטובר 2024 כתב של הערוץ דיווח כי אנשים מבקשים ממנו לתפוס מהם מרחק מחשש שיהווה יעד לניסיון חיסול, בתגובה דובר צה"ל בערבית אמר "זה גורלם של אלה שתומכים בשקר ומסיתים נגד ארצם" ואיים "לא תמצא מחסה על פני 10,452 קמ"ר של שטח לבנון".[39]
המערכה של ישראל נגד אל-מנאר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-25 באוקטובר 2024 צה"ל חיסל צלם של הערוץ בסיכול ממוקד בכפר חאצביא בדרום לבנון.[38]
המערכה נגד האו"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המערכה של ישראל נגד האו"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המערכה של ישראל נגד אונר"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המלחמה חמאס השתמש בבתי ספר של אונר"א ומתקנים נוספים על מנת ליצור מפקדות, בנוסף בתוך מתקני אונר"א נמצאו חדרים שמובלים לתשתיות חשובות של חמאס. בנוסף לכך הרבה מפעילי אונר"א במהלך המלחמה התגלו כפעילי חמאס, בתגובה לכך צה"ל תקף את מתקני אונר"א והרג את פעילים שהיו חלק מחמאס.
ב-26 בינואר 2024 הודיעה אונר"א כי ישראל הציגה בפניה מידע על מעורבותם של שנים עשר מעובדיה במתקפת הפתע על ישראל.
ב-28 בינואר 2024 משרד החוץ של צרפת הכריז על השעיית המימון לאונר"א, וציין שההאשמות "חמורות במיוחד".[40]
לפי דיווח שפורסם בוול סטריט ג'ורנל ב-29 בינואר, מידע מודיעיני מצביע על כך שלפחות 12 עובדי אונר"א היו מעורבים במתקפת הטרור של 7 באוקטובר. הדיווח מפרט על מעורבותם של עובדי אונר"א שונים, כולל מורים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים. חלק מהאנשים הללו היו מעורבים ישירות בהוצאה לפועל של מעשי טבח, בעוד שאחרים עזרו באספקטים שונים כמו חטיפות, אספקת תחמושת, ותמיכה לוגיסטית במחבלי ארגון החמאס.[41]
ההערכות המודיעיניות מצביעות על כך שלכ-1,200 עובדי אונר"א, שהם כ-10% מתוך 12,000 עובדי אונר"א ברצועת עזה, יש קשרים לארגוני טרור, ושיעור גבוה יותר של גברים באונר"א קשורים לארגון החמאס בהשוואה לשיעור הגברים בכל רצועת עזה שקשורים לארגון החמאס. עוד דווח כי 190 עובדי אונר"א היו גם פעילי חמאס או פעילי הג'יהאד האסלאמי.[42]
ב-4 במרץ 2024 פרסם דובר צה"ל שתי הקלטות המפלילות שני מחבלים בארגוני טרור שלקחו חלק במתקפת השבעה באוקטובר ושימשו במקביל כמורים בבתי ספר של אונר"א.[43]
בחודש פברואר פרסמה אונר"א דיווח לפיו מספר מעובדי הסוכנות נסחטו לכדי הודאה בקשר בינה לבין החמאס.[44] בין היתר נטען כי עצורים חוו איומים ועינויים.[45][46] עיתונאים זרים לא הצליחו לאמת את שנטען בדיווח.[44][45][46] עם זאת, נקבע כי התיאורים המופיעים בדיווח עקביים עם עדויות של עצורים פלסטינים ששוחררו ממעצר בסוף שנת 2023.[45][46]
ב-11 ביולי 2024 ישראל העבירה לאו"ם רשימה של 108 עובדים שנמצאים בחמאס, אך אונר"א לא עבר על רוב הרשימה מהטענה שאין להם מספיק מידע מחקירות שהם ביצעו, אונר"א לא הסכימה להשתמש במידע מהחקירות של ישראל.[47]
ב-12 בספטמבר 2024 צה"ל את מוחמד אבו עטיוי, מפקד נוח'בה בגדוד בורייג' בחטיבת מחנות המרכז של חמאס, שפיקד על הטבח במיגונית בצומת רעים. על פי דובר צה"ל, מלבד תפקידו בחמאס המחבל שימש גם כעובד בסוכנות אונר"א.[48][49] התקיפה גונתה על ידי מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש.[50]
בנוסף נהרגו בתקיפה מספר עובדים של אונר"א ששימשו כמחבלים בחמאס, אונר"א לא הגיב על כך.[51]
ב-30 בספטמבר 2024 בסיכול ממוקד צה"ל הרג את פתח שריף אבו אל-אמין, מנהיג חמאס בלבנון, שהיה ראש ארגון המורים של אונר"א בלבנון ובמסגרת תפקידו הילל את טבח 7 באוקטובר בכרוז שפרסם.[52]
ב-21 באוקטובר 2024 חיל האוויר הרג יחד עם שב"כ את מפקד הנוחבה מוחמד אבו עטיוי, שפיקד על הטבח במיגונית בכביש 232, מוחמד היה גם בכיר באונר"א, לאחר מכן צה"ל דרש הבהרה מהאו"ם שלא הגיב.[53]
ב-28 באוקטובר 2024 הכנסת אישרה עם 92 תומכים ו10 מתנגדים את הפסקת פעילות אונר"א בעזה ויהודה ושומרון.[54]
לאחר החלטה זו אנגליה איימה לעצור משלוחי נשק נוספים, בצרפת איימו שיהיו השלכות על ישראל ובארצות הברית אמרו שיהיו השלכות על החלטה זו, וארצות הברית תנסה למנוע כמה שתוכל מהן.[55][56]
ב-30 באוקטובר 2024 מפלגת הפטריוטס האירופית, אחת המפלגות המשפיעות בפרלמנט, פנתה לאיחוד האירופי בדרישה לעצור את התמיכה הכספית לסוכנות אונר"א עקב ההוכחות לשימוש כסף של אונר"א על ידי חמאס.[57]
ב-31 באוקטובר 2024 צה"ל חשף שבחקירה של עובד אונר"א הוא אמר "חמאס נכנסו ולקחו הכל - הם רואים ברכבי הסוכנות אמצעי הגנה".[58]
המערכה של ישראל נגד יוניפי"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך התמרון הקרקעי בלבנון צה"ל פרסם תמונות המוכיחות שיוניפי"ל לא יישם את החלטה 1701 וחזבאללה יצר תשתיות צמודות לבסיסי הארגון, או אפילו חלק מהפעמים בתוך בסיסי הארגון.
בנוסף כחלק מחשיפת יוניפי"ל על ידי צה"ל, ב-21 באוקטובר במהלך חקירה של מחבלים של חזבאללה, המחבלים העידו כי חזבאללה שילם כסף לאנשי יוניפי"ל כדי להשתמש בעמדותיהם.[59] חיילי יוניפי"ל העידו שהם דיווחו לאו"ם על התבססות חזבאללה בדרום לבנון אבל שום דבר לא קרה לאחר הדיווחים.[60]
תאונות עם הכוחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-10 באוקטובר שורה של מדינות במערב מתחו ביקורת על ישראל, לאחר שיוניפי"ל דיווח ששניים מאנשיו נפגעו מירי של טנק ישראלי וכי חיילי צה"ל ירו על עמדות צבאיות של הארגון.[61]
ב-11 באוקטובר רשת "אל-מיאדין" הלבנונית, המזוהה עם חזבאללה, טענה כי צה"ל תקף מרכז של יוניפי"ל באזור א-לבונה שבדרום לבנון.[62]
ב-14 באוקטובר בכפר ראמיה, טנקים ניסו לעבור לאזור בטוח עקב ירי מחזבאללה ובטעות פרצו לתוך בסיס של יוניפי"ל. בפריצה נפצעו 3 חיילים של הארגון והגדר הראשית של הבסיס נהרסה.[63] בנוסף ראש ממשלת ישראל דרש מכוחות הארגון להתפנות מאזור הלחימה, דרישה שהארגון התנגד אליו.[64]
ב-16 באוקטובר יוניפי"ל טען כי טנק ישראלי ירה לעבר עמדה של הארגון. בתקיפה הישראלית, לפי הארגון, הושמדו מצלמות ונפגע מגדל תצפית.[65]
ב-29 באוקטובר כתוצאה משיגור של חיזבאללה ממרחב חלוסית אל-פוקא נפגעה מפקדת יוניפי"ל בא-נאקורה שבדרום לבנון, בהתחלה מדינות האשימו את ישראל על השיגור ואיימו לקחת את ישראל להאג עד שצרפת אמרה שחזבאללה היה מי שפגע במפקדה, אך לא כמו כאשר חשבו שישראל פגעה במפקדה, הפעם לא גינו את הפגיעה.[66]
המערכה של ישראל נגד הדווח המיוחד למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז 1967
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 בפברואר 2024, בתגובה להצהרתו של עמנואל מקרון כי מתקפת הפתע על ישראל היא המתקפה האנטישמית הכי גרועה במאה ה-21, כתבה פרנצ'סקה אלבנזה בטוויטר ש"הקורבנות בטבח 7 באוקטובר לא נרצחו בגלל יהדותם, אלא בתגובה לדיכוי הישראלי"[67]. בעקבות זאת הכריזו שר החוץ ישראל כץ ושר הפנים משה ארבל על אלבנזה כעל פרסונה נון גרטה ואסרו את כניסתה לישראל[68][69].
ביולי 2024 פרנצ'סקה אלבנזה צייצה בטוויטר הודעה התומכת בהשוואה בין בנימין נתניהו להיטלר שבעקבותיה חבר מפלגת השמרנים הגרמנית קראה לפטרה.[70].
המערכה של UN Watch נגד האו"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המערכה של UN Watch נגד אונר"א
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-9 בינואר 2024 נחשפה קבוצת טלגרם הכוללת כ-3,000 מורים בעזה החברים באונר"א, שבה חגגו והיללו את טבח 7 באוקטובר שביצע חמאס.[71]
ב-17 במאי 2024 הארגון חשף כי חקירה של האו"ם על אונר"א היה מבוים בכך שמי שביצעו את החקירה היו גורמים בתוך אונר"א.[72]
ב-8 במאי 2024 דוח של הארגון חשף כי אונר"א גונב סיוע הומניטרי ומוכר אותו למטרות רווח.[73]
ב-31 באוקטובר 2024 ראש הארגון טען כי קיום אונר"א מפר את הצ'ארטר של האו"ם מכיוון שאונר"א מקדם מלחמה ומוות.[74]
המערכה של UN Watch נגד הדווח המיוחד למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז 1967
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 באוקטובר 2024 UN Watch קרא לשים סנקציות על פרנצ'סקה אלבנזה.[75]
המערכה בין צרפת לאו"ם, ישראל, ארה"ב, לבנון ואיראן
[עריכת קוד מקור | עריכה]עימות בין צרפת לארה"ב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-31 באוקטובר 2024 דווח כי ארה"ב מנסה להוציא את צרפת מהמו"מ בלבנון ולהכניס את גרמניה ובריטניה למו"מ.[76]
עימות בין צרפת לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 ביוני 2024 צרפת החליטה למנוע מחברות ישראליות להשתתף בתערוכת נשק אווירית, בתגובה בית המשפט בצרפת קבע לבטל את החלטה זו.[77]
ב-5 באוקטובר 2024 נשיא צרפת מקרון דרש לאמברגו מכל מדינות העולם ו"להפסיק לספק נשק שישומש בעזה".[78]
ב-15 באוקטובר 2024 לאחר שישראל הואשמה כי גרמה לפציעתם של ארבעה חיילי יוניפי"ל נשיא צרפת אמר "שנתניהו לא ישכח - המדינה שלו הוקמה בהחלטה של האו"ם", אמירה זו גונתה על ידי רוב המערב וישראל וארה"ב איימו לנתק קשר עם צרפת.[79]
ב-16 באוקטובר 2024 צרפת החליטה למנוע מחברות ישראליות להשתתף בתערוכת נשק ימי, בתגובה בית המשפט בצרפת קבע לבטל את החלטה זו.[80][81]
עימות בין צרפת ללבנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-21 באוקטובר 2024 דווח כי צרפת מנסה לבצע מו"מ עם איראן להשגת הפסקת אש בלבנון, בתגובה לבנון ביקשה שלא להתערב בעינייניה, איראן הכחישה את ההתערבות וישראל אמרה שכל מו"מ יבוצע בין ישראל לחזבאללה ולבנון.[82]
ניסיונות להשגת הפסקת אש
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ world conference secretariat, 2001
- ^ שטיינברג, 2009
- ^ "Who We Are UNRWA". UNRWA. נבדק ב-2018-02-03.
- ^ "State Department Hiding 'Game Changer' Report on Myth of Palestinian Refugees". Washington Free Beacon (באנגלית אמריקאית). 2018-01-18. נבדק ב-2018-08-04.
- ^ James G. Lindsay "Policy Focus #91 – Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees", January 2009, p. 65
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ תמר טוניק, זעזוע בעולם: "המתקפה היא טרור בצורתו הנתעבת ביותר", באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2023
- ^ רכבת תמיכה אווירית של מנהיגים מהעולם תנחת בישראל, באתר משרד החוץ, 12 באוקטובר 2023
- ^ דוד ברון, בחזרה לימי ברית המועצות? מוסקבה הסירה את המסיכות, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
- ^
לא רק במילים אלא גם במעשים: התמיכה העצומה של ביידן בישראל, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 02:44)
- ^ ביידן בנאומו בישראל: "בשואה העולם ראה ולא עשה כלום - אנחנו לא נעמוד מנגד ", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 15:30)
- ^ אסף אוני, תמיכה נוספת מגרמניה: תספק תחמושת טנקים מדויקת לישראל, באתר גלובס, 16 בינואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, מקרון הציע להקים קואליציה נגד הטרור, נתניהו: "מסרבים שדאעש יהיו בגבול שלנו", באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
- ^
בן סמואלס, יהונתן ליס, מזכ"ל האו"ם: "מתקפת חמאס לא התרחשה בחלל ריק, הפלסטינים נתונים ל-56 שנות כיבוש", באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023
- ^ ספיר ליפקין אוהד חמו, חמאס: סינוואר מונה למנהיג הארגון במקום איסמאעיל הנייה, באתר מאקו, 6 באוגוסט 2024
- ^ עינב חלבי, חמאס הודיע על בחירת סינוואר למנהיג הארגון במקום הנייה: "מסר חזק לישראל", באתר ynet, 6 באוגוסט 2024
- ^ השר בצלאל סמוטריץ', ההתעקשות שהובילה לחיסול סינוואר, באתר ערוץ 7, 18 באוקטובר 2024
- ^
רשמית - חוסל יחיא סינוואר, מנהיג חמאס והאחראי לטבח ה-7 באוקטובר, באתר צה"ל, 17 באוקטובר 2024;
בר פלג, יהונתן ליס ויהושע בריינר, מנהיג חמאס יחיא סינוואר נהרג מאש צה"ל ברצועה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2024 - ^ חלבי, עינב (2024-10-21). "5 במקום אחד: "אלו חברי מועצת חמאס שיחליפו את סינוואר בהנהגה"". Ynet. נבדק ב-2024-10-30.
- ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, יותר מ-80 פצצות לבונקר, במשקל טונה כל אחת: חיזבאללה אישר – נסראללה חוסל, באתר ynet, 28 בספטמבר 2024
- ^ צה"ל חיסל את מנהיג חיזבאללה – חסן נסראללה, באתר צה"ל, 28 בספטמבר 2024
- ^ קולות הקשר ותיעוד מהמראות ה-F15i, באתר צה"ל, 28 בספטמבר 2024
- ^ והסוכנויות, עינב חלבי (2024-01-07). "עוד בן של ראש לשכת "אל-ג'זירה" בעזה נהרג, "מספר ההרוגים הפלסטינים - כמעט 23 אלף"". Ynet. נבדק ב-2024-10-31.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר www.inn.co.il - ^ הכנסת אישרה את החוק שיאפשר להפסיק את שידורי אל־ג'זירה בישראל
- ^ דיווח: עיתונאי "אל ג'זירה" חוסל סמוך לבית הנייה בעזה
- ^ זיתון, יואב; חלבי, עינב (2024-08-03). "המסמך שמוכיח: "עיתונאי" אל-ג'זירה שחוסל - בטבלת פעילי חמאס". Ynet. נבדק ב-2024-10-31.
- ^ חלבי, עינב (2024-09-22). "בשידור חי: צה"ל פשט על משרדי אל-ג'זירה ברמאללה - ומנע מהרשת לשדר". Ynet. נבדק ב-2024-10-31.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר www.idf.il - ^ MSN, www.msn.com
- ^ אל-מיאדין: שני עיתונאים נהרגו בתקיפה ישראלית בגבול לבנון
- ^ אייכנר, איתמר; ארי, ליאור בן (2024-08-11). "הממשלה אישרה את חסימת ערוץ אל-מיאדין המזוהה עם חיזבאללה". Ynet. נבדק ב-2024-10-31.
- ^ בנייני ערוץ הטלוויזיה שמזוהה עם חיזבאללה הותקפו בביירות, באתר מעריב אונליין, 23 באוקטובר 2024
- ^ 1 2 סערה בלבנון בעקבות מותם של שלושה עיתונאים מאש צה"ל
- ^ דו"צ בערבית מגיב לכתב אל-מיאדין: "לא תמצא מחסה בכל לבנון"
- ^ "France is latest to suspend UNRWA funding amid 'exceptionally serious' Oct. 7 allegations". Times of Israel. 2024-01-28. נבדק ב-2024-01-28.
- ^ Keller-Lynn, Carrie; Luhnow, David (2024-01-29). "At Least 12 U.N. Agency Employees Tied to Oct. 7 Attacks, Intelligence Reports Say". The Wall Street Journal. ארכיון מ-29 בינואר 2024. נבדק ב-2024-01-29.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Williams, Dan; Tétrault-Farber, Gabrielle (29 בינואר 2024). "Israel accuses 190 UN staff of being 'hardened' militants". Reuters. נבדק ב-30 בינואר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ ההקלטות חושפות: עובדי הוראה באונר"א לקחו חלק במתקפת הטרור - "יש לנו שבויות, תפסתי אחת", באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2024
- ^ 1 2 UNRWA report says Israel coerced some agency employees to falsely admit Hamas links, רויטרס, 9 במרץ 2024
- ^ 1 2 3 Jeremy Diamond, UN agency accuses Israel of detaining, coercing staffers into false confessions about ties to Hamas, CNN, 4 במרץ 2024 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 UNRWA report claims some agency employees admitted Hamas ties under Israeli coercion, The Times of Israel, 9 במרץ 2024 (באנגלית)
- ^ דיווח: ישראל העבירה לאונר"א שמות של 108 מחבלים שעובדים בארגון
- ^ חוסל מפקד נח'בה שפיקד על הטבח במיגונית רעים - ושימש כעובד אונר"א, באתר צה"ל, 24 באוקטובר 2024
- ^ יואב זיתון, חוסל מחבל מאונר"א שפיקד על רצח 16 במיגונית | התמונה שנחשפה, וגבורת ענר, באתר ynet, 24 באוקטובר 2024
- ^ יוסי נכטיגל, שר החוץ תוקף: "גוטרש ואונר"א שותפים לפשעי מלחמה", באתר כיכר השבת, 25 באוקטובר 2024
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר www.israelhayom.co.il - ^ עינב חלבי, יואב זיתון, ליאור בן ארי, התפקיד הכפול, והחיסול: מנהיג חמאס בלבנון נהרג בתקיפה ישראלית, באתר ynet, 30 בספטמבר 2024
- ^ זיתון, יואב; אדלסון, דניאל; יורק, ניו (2024-10-24). "חוסל מחבל מאונר"א שפיקד על רצח 16 במיגונית | התמונה שנחשפה, וגבורת ענר". Ynet. נבדק ב-2024-10-31.
- ^ אורן דגן, 92 תומכים, 10 מתנגדים: הכנסת אישרה את הפסקת פעילות אונר"א בשטח ישראל, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2024-10-28
- ^ שרה בריטית מאיימת: "יישום חוק אונר"א יגרום להשעיה נוספת של יצוא נשק לישראל"
- ^ בצרפת זועמים: חוק אונר"א יוביל להשלכות חמורות, באתר סרוגים (בעברית)
- ^ המפלגה האירופית השלישית בגודלה: יש להפסיק לממן את אונר"א
- ^ עובד אונר"א בחקירתו: "חמאס נכנסו ולקחו הכל - הם רואים ברכבי הסוכנות אמצעי הגנה" - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2024-10-31
- ^ מחבלים העידו בחקירתם: "חיזבאללה שילם כסף לאנשי יוניפי"ל - כדי להשתמש בעמדותיהם", באתר ישראל היום, 21 באוקטובר 2024
- ^ "חיזבאללה שלט, היינו תלויים בו לחלוטין": עדות דרמטית של חייל בכוח האו"ם בלבנון, באתר ynet, 21 באוקטובר 2024
- ^ אמיר תיבון, מדינות אירופיות ביקרו את ישראל לאחר שיוניפי"ל דיווח שאנשיו נפגעו מאש צה"ל, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2024
- ^ ליאור בן ארי, רשת המזוהה עם חיזבאללה טוענת: ישראל תקפה עמדת יוניפי"ל בדרום לבנון, באתר ynet, 11 באוקטובר 2024
- ^ S. W. I. swissinfo.ch, UN says Israeli tanks burst into peacekeeper base, Israel gives different account, SWI swissinfo.ch, 2024-10-14 (באנגלית בריטית)
- ^ i24NEWS, נתניהו: "חיילי יוניפי"ל צריכים להתרחק מאזור הסכנה", באתר i24NEWS, 2024-10-14
- ^ סוכנויות הידיעות, יוניפיל מאשימים: "פעם נוספת - צה"ל יורה במכוון לעבר משקיפים", באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2024
- ^ זיתון, יואב (2024-10-29). "צה"ל מאשר: הפגיעה בבסיס יוניפי"ל - שיגור של חיזבאללה". Ynet. נבדק ב-2024-10-30.
- ^ הציוץ של אלבנזה (בצרפתית)
- ^ שליחת האו"ם שטענה שישראל "מפרה את צווי האג": "הנרצחים ב-7/10 - בגלל הדיכוי", באתר ynet, 10 בפברואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, הדר גיל-עד, השרים הכריזו: נאסרה כניסתה של שליחת האו"ם שטענה שהטבח התרחש בגלל דיכוי, באתר ynet, 12 בפברואר 2024
- ^ זאב אברהמי, ברלין, שליחת האו"ם על השוואה בין נתניהו להיטלר: "בדיוק מה שחשבתי", באתר ynet, 26 ביולי 2024
- ^ חדשות (2024-01-10). "תחקיר: מורי אונר"א היללו את טבח חמאס בקבוצת טלגרם המונה כ-3,000 חברים". Ynet. נבדק ב-2024-10-31.
- ^ Exposed: UNRWA’s Rigged “Independent” Review, UN Watch, 2024-04-15 (באנגלית אמריקאית)
- ^ רייצ'ל, דוח של ארגון UN Watch: אונר"א גונב סיוע הומניטרי ומוכר אותו למטרות רווח, באתר אפוק - מגזין מרחיב דעת, מעורר מחשבה, 2024-05-12
- ^ Schrader, Emily; ILTV (2024-10-31). "Watchdog: 'UNRWA's existence violates UN charter'". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2024-10-31.
- ^ UN Watch calls for sanctions against Francesca Albanese over antisemitism and terrorism support, The Jerusalem Post | JPost.com, 2024-10-24 (באנגלית)
- ^ מקרון ניסה להיכנס ללבנון מהדלת הראשית - ארה"ב השליכה אותו מהחלון, באתר www.maariv.co.il, 2024-10-31
- ^ אוני, אסף (2024-06-19). "אחרי ערעור: בית משפט צרפתי ביטל את החרם על ישראל בתערוכת הנשק". Globes. נבדק ב-2024-10-31.
- ^ אלמס, דין שמואל (2024-10-05). "אמברגו נשק צרפתי על ישראל: מקרון הוא לא שארל דה גול". Globes. נבדק ב-2024-10-31.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר www.israelhayom.co.il - ^ אייכנר, איתמר (2024-10-30). "בית המשפט בצרפת קבע: ישראל תשתתף בתערוכת הנשק הימי הגדולה בעולם". Ynet. נבדק ב-2024-10-31.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר www.israelhayom.co.il - ^ לבנון עצבנית: צרפת מנהלת מו"מ עם איראן להפסקת אש, באתר סרוגים (בעברית)
