לדלג לתוכן

טיוטה:אינטראקציית בני אדם וחרקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שימוש בחרקים לצורכי האדם, תצוגה במוזיאון Natural History במילאנו. בתמונה מוצגים ממצאי אנטומולוגים בין המאות ה-17–18, בעקבות גילוי המיקרוסקופ בתחילת המאה ה-17.
"הזבוב הספרדי", Lytta vesicatoria, נחשב לבעל תכונות רפואיות, ומשתמשים בו לייצור אפרודיזיאק.

אינטראקצייה של בני אדם עם חרקים מורכבת, וכוללת מגוון רחב של שימושים ושל סוגי יחסים. האדם משתמש בחרקים בצורה מגוונת, בין היתר כמזון, ברפואה, בתעשיית הטקסטיל ולהפקת חומרי צבע. משחר ההיסטוריה האדם התייחס לחרקים גם בצורה סמלית באמנות, במוזיקה ובספרות. אינטראקציות נוספות כוללות מאמצים של האדם לשלוט בחרקים שהוא מחשיב למזיקים, למשל חרקים הפוגעים ביבול.

התחום המדעי העוסק בחקר חרקים נקרא אנטומולוגיה, והוא העוסק בחקר יחסי הגומלין, הקשרים וההשפעה של חרקים על אוכלוסיות אנושיות ולהפך.[1] ענף אחר שמתעסק בחקר החרקים הוא ביומימטיקה, המתעסק בהבנת אופן פעילות הטבע על מנת לחקותו לצורך פתרון בעיה אנושית.[2]

באופן כללי, אנשים משתמשים בחרקים בצורה מגוונת, באופן מעשי וסמלי כאחד. עם זאת, היחס הרווח בחברה המודרנית כלפי חרקים הוא לרוב שלילי, ונובע מפחד מחרקים שנפוץ ברוב החברות המערביות. הפחד גורם בין היתר לשימוש בקוטלי חרקים,[3][4] וכתוצאה מכך, חרקים רבים פיתחו עמידות לקוטלי חרקים אלה.[5][6][7] בעולם הקדום הפחד מפני חרקים עורר בתרבויות שונות תהליכים של האדרה עד כדי הפיכת החרק לישות אלוהית, כגון בעל זבוב בתרבות הכנענית.[8]

שימושים מעשיים כוללים אכילת חרקים,[9] שימושים בחרקים ברפואה (אנ'); שימושים בתעשיית הטקסטיל, בין היתר לייצור משי; הפקת פיגמנטים של צבע כמו כרמין על ידי החיפושית Dactylopius coccus; שימושים מדעיים, למשל השימוש בזבוב הפירות כאורגניזם מודל מרכזי בגנטיקה; ושימושים בזמן לחימה (אנ'), כדוגמת השימוש בחרקים במלחמת העולם השנייה להפצת מחלות באוכלוסיות אויב. האדם משתמש במגוון תוצרים של דבורת הדבש לצרכיו, למשל בדבש, באבקה, במזון המלכות, בפרופוליס ובפפטיד אנטי-דלקתי בשם מליטין (אנ'). בנוסף, בחברות מסוימות הזחלים של דבורת הדבש משמשים כמזון. שימושים רפואיים בחרקים כוללים בין היתר טיפול ברימות להטריית פצעים. למעלה מאלף משפחות חלבונים זוהו ברוק של חרקים מוצצי דם, וניתן לייצר מהם תרופות שימושיות כגון נוגדי קרישה, מרחיבי כלי דם, אנטיהיסטמינים וחומרי הרדמה.[10]

מערכות אקולוגיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיאגרמה של גורמי תועלת לאדם במערכות אקולוגיות.

מערכת אקולוגית מוגדרת כאזור גאוגרפי בו מתקיים איזון בין בעלי-חיים, צמחים ומיקרוארגניזמים המושפעים מתנאים חיצוניים, כגון, אקלים, כמות הממטרים, רמת התאורה וטיבה, מבנה ומרכיבי הקרקע.[11] דו"ח משנת 2005 של Millennium Ecosystem Assessment (MEA) מגדיר מהם שרותי המערכות האקולוגיות שמטרתם לשרת את החברה האנושית באספקה של משאבים, איזון אקולוגי, תמיכה ותרבות. חרקים מציעים לחברה האנושית מוצרים ושירותים אקולוגיים רבים. כמה מינים של חרקים ידועים היטב בשל השפעתם על בני-האדם לאורך ההיסטוריה, כגון, דבורי דבש, נמלים, חיפושיות, יתושים וזבובים.[12][13] [14]

יתרונות ועלויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דבורה מאביקה פרחי אבוקדו

"אגודת קסרקס לשימור חסרי חוליות" (אנ') חישבה את ההשפעה הכלכלית של ארבעה שירותים אקולוגיים הנתרמים על ידי החרקים לחברה האנושית: שימוש בהאבקה; אתרי נופש שנועדו לתצפיות על חרקים, ציד, דיג וחיות בר, כולל צפרות; קבורת גללים למטרות הזנה והדברה.[15] השווי נאמד ב-153 מיליארד דולר ברחבי העולם.[16] כפי שציין מומחה הנמלים אדוארד א' וילסון:[17] "אם כל האנושות הייתה נעלמת, העולם היה מתחדש בחזרה למצב העשיר של שיווי משקל שהיה קיים לפני עשרת אלפים שנה. אם חרקים היו נעלמים, הסביבה הייתה מתמוטטת לכאוס".[18] בתוכנית נובה, בשירות תחנת הטלוויזיה PBS של השידור הציבורי האמריקני, תואר הקשר עם חרקים בהקשר עירוני: "אנו בני האדם אוהבים לחשוב שאנו מנהלים את העולם. אבל אפילו בלב הערים הגדולות שלנו, קיימת מעצמת-על מתחרה ומשגשגת. היצורים הזעירים האלה חיים מסביבנו במספרים עצומים, אם כי כמעט ולא שמים לב אליהם. אבל במובנים רבים, הם אלה שבאמת מנהלים את התוכנית".[19] העיתון האמריקאי הוושינגטון פוסט קבע: "אנחנו עיוורים בהיבטים רבים של שמירה על הסביבה, וזו הסיבה שאנחנו כל כך מופתעים כשזן כמו דבורת הדבש מתחיל להתרסק, או שקיים חרק שאנחנו לא רוצים אותו, כגון, יתוש הנמר האסייתי או נמלת האש. במילים אחרות: תתחילו לחשוב על הבאגים".[20]

יחסים הדדיים בין חרקים לבני אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחזור החיים של תולעת הסרט Dipylidium caninum

חרקים התפתחו על פני כדור הארץ לפני 400,000 מיליון שנים. הקו-אבולוציה בין חרקים לצמחים קדמה לקו-אבולוציה בין חרקים לבעלי חיים.[21] הקרבה הפיזית בין בני האדם לחרקים גרמה ליחסי גומלין מגוונים, אשר הובילו לשינויים בהרכב הגנטי של שני המינים כתוצאה מתהליכי הברירה הטבעית שהם מפעילים זה על זה. בדרך זו מתפתחות בשני המינים תכונות המתאימות אותם זה לזה. יחסי הגומלין בין חרקים לבני-האדם הפכו ליחסים מורכבים ואנטגוניסטיים שכוללים יחסי טפיל-פונדקאי שבהם החרק מנצל משאבים שונים מבני-האדם, כגון, מזון, חום ומסתור המקנים לחרק תנאים נוחים לרבייה והטלה. האדם הנושא את החרקים הופך לווקטור של הפצה יעילה בין אדם לאדם או בין בעל-חיים לאדם. חרקים שונים, כגון, כינים, יתושים, זבובים, חיפושיות ופרעושים הפכו בתהליכים אבולוציוניים, לנשאים של גורמי מחלה שונים, כגון, חיידקים, נגיפים וחד-תאיים.[22] בנוסף ליחסי טפילות ישנם גם יחסים סינרגיסטיים הכוללים פירוק ומחזור חומרי הזנה, פיזור זרעים, שמירה על מבנה הקרקע, איזון אקולוגי בין אורגניזמים השייכים לממלכות שונות: טורפים, זוחלים, עופות, חסרי חוליות. חרקים שונים, בפרט הדבורים ממלאים תפקיד חשוב בהאבקה של צמחי בר וצמחים מתורבתים.[23]

יחסי טפיל-פונדקאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים הטפיליים בין חרקים לבני אדם מגוונים, בין יחסים אובליגטוריים שבהם קיימת צמידות מחיה למשך כל חיי החרק, או צמידות מזדמנת לצורך הזנה במנת דם מאדם בלבד או גם מבעלי חיים נוספים, כגון, מכרסמים, בקר, ועופות. חרקים הפכו לווקטורים ביולוגיים המעבירים מחלות תוך שהם מאפשרים התרבותם של טפילים פתוגניים והשלמת שלבים התפתחותיים במחזור חייהם. חלקם הפכו לווקטורים מכניים המעבירים מחלות באופן מכני.[24][25]

החרקים כווקטורים ביולוגיים להעברת מחלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזהרה: תמונה קשה לצפיה של פצע פתוח (מיאזיס)
הגדלה
class=notpageimage|הצגה

מספר חרקים נחשבים לווקטורים ביולוגיים להעברת מחלות בבני-אדם.

הכינים הן טפילים חיצוניים ואובליגטוריים,[26] הניזונים ממציצת דם אדם ולעיתים רחוקות גם מתאי עור. האדם נושא שלושה מיני כינים שעברו הסתגלות מוחלטת לגופו:

  • כינת הראש Pediculus humanus capitis אינה מעבירה מחלות. הקרקפת והשער מהווים מסתור ומעניקים חום המתאים להטלת הביצים על השערות, בפרט באזורים היותר חמים, כגון, מאחורי האוזניים והעורף. גוף האדם סובל מעקיצות ולפעמים גם מזיהומים הנגרמים על ידי חיידקים.
  • כינת הגוף Pediculus humanus humanus התפתחה מכינת הראש כתוצאה מהמעבר מגוף שעיר ובלתי מכוסה לגוף מחוסר שער ברוב חלקיו וכיסויו בבגדים שהתרחש לפני 200,000 שנים.[27] כינת הגוף מעבירה שלושה סוגי מחלה הנגרמות על ידי מציצת דם של אדם נגוע לאדם בריא על ידי עקיצה.
  • כינת הערווה Pthirus pubis התפתחה מכינת הגורילה לפני 10,000 שנה והיא רחוקה מבחינה פילוגנטית לכינת הראש ולכינת הגוף של האדם.[28] הכינה אינה מעבירה מחלות. היא גורמת למטרד בגלל העקיצות המלוות בגירוד אזורים נגועים כתגובה לרוק. העברת הכינה מאדם לאדם מתרחשת בעיקר על ידי מגע מיני, ולכן נוכחותה משמשת ככלי לאומדן קיום יחסי-מין באוכלוסיות שונות.[28]

טפילים עשויים לחולל מחלות, בעיקר בתנאי תברואה ירודים, כגון מחנות עבודה או אסונות טבע: [29]

יתושים לעומת זאת, משך מרבית חייהם ניזונים מצוף פרחים כמקור לסוכרים. נקבות של מיני יתושים מסוימים זקוקות למנת דם אדם אחת להבשלת הביצים כהכנה להטלה. מנת הדם הזאת נחוצה ליתוש הנקבי להפעלת מנגנונים הורמונליים המאפשרים התבגרות הביצים לקראת הטלתן. יתושים אלה, באמצעות מנגנון מציצת אדם משמשים כווקטורים ביולוגיים להעברת סוגי טפילים שונים המצויים בדמם של בני-אדם נגועים:

הזבובים נחשבים לווקטורים להעברת מספר מחלות בבני-אדם ובבעלי-חיים:

החיפושיות ברובן לא פתחו יחסי גומלין של טפילות עם בני אדם ולכן אינן מעבירות מחלות, אולם קים מספר מצומצם של מחלות המועברות על ידי חיפושיות הניזונות מדם של בני אדם. דוגמה למחלה כזו היא מחלת הצ'אגס, מחלת השינה הנפוצה בארצות אמריקה הלטינית, שמועברת על ידי חיפושיות ממשפחת ה Triatominae שניזונות מדם נגוע ב- Trypanosoma cruzi הדבקת האדם נעשית על ידי מגע עם הפרשות שתן או צואה של חיפושיות הנגועות שחיות בסדקים של בתים וצריפים, ועל ידי זיהום מזון ומים עם הפרשות אלה.

הפרעושים הם חרקים אשר 95% מהם הם טפילי יונקים ו-5% הם טפילי עופות. הפרעושים ניזונים מדם של הפונדקאי. הזחלים של הפרעוש אינם טפילים ואילו הבוגרים הופכים לטפילים, בייחוד הנקבות הזקוקות לדם להבשלת הביצים. הפרעושים, בהיותם טפילים חיצוניים, אקטופרזיטים, מעבירים מחלות נפוצות ממכרסמים לבני-אדם.

  • מחלת הדבר: נגרמת על ידי החיידק Yersinia pestis מועברת על ידי פרעושים. החיידק הוא טפיל של בני אדם והן ומכרסמים שונים.,
  • טיפוס הבהרות: מחלה הנגרמת על ידי העברת החיידק Rickettsia prowazekii ממכרסמים לבני אדם על ידי עקיצה.
  • מחלת מעיים הנגרמת על ידי תולעי סרט כתוצאה מבליעת זחלים של הפשפש Dipilidium caninum שניזונו מביצים של תולעי סרט. הזחלים הנגועים מגיעים אל המעיים של כלבים, חתולים ובני-אדם, שם הביצים של תולעי הסרט בוקעות ונצמדות למעי הדק.

החרקים כווקטורים מכניים להעברת מחלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיקנים וזבובים הם ווקטורים מכניים מעבירי מחלות של מערכת העיכול. ההעברה מתרחשת באמצעות מגע רגלי החרק עם הפרשות נגועות למזון גלוי ומשטחים. המגע של התיקנים עם הפרשות מתרחש במערכות ביוב סגורות או פתוחות. מיעוט מיני חרקים מהווים ווקטורים מכניים.[32] לעומת זאת, זבובים, בהיותם מעופפים טובים, מעבירים מחלות על ידי מגע רגליהם בהפרשות נגועות חופשיות למזון גלוי.[33]

שימושים מעשיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרקים למאכל אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חרקי מאכל
פיזור גלובלי לפי מינים של חרקים למאכל אדם
שימוש בחרקים למאכל אדם, מיצג במוזיאון Natural History במילאנו. משמאל: הילידים באפריקה ניזונים מזחלים של הפשפש Trithoes maculatum agcru שעבר ייבוש באור השמש או צלייה. למשטה משמאל, פשפש השייך למשפחת ה-Pasalides אשר הזחלים שלו נאכלים על ידי ילידים באמריקה הטרופית.

אכילת חרקים מכונה אנטומפאגיה. חרקי מאכל רבים נחשבים למעדן קולינרי ברחבי העולם. העבודה המדעית שפורסמה ב-1951 על ידי המדען הישראלי פרדריק סיימון בודנהיימר Friedrich Simon Bodenheimer בשם "חרקים כאוכל אנושי" הפנתה את תשומת הלב להיקף ולפוטנציאל של אנטומופגיה, אך תופעה זו אינה שכיחה ואף טאבו בחברות אחרות. לפעמים חרקים נחשבים מתאימים רק למזון לעניים בעולם השלישי, אבל בשנת 1975 ויקטור מאיר רוצ'וב Victor Benno Meyer-Rochov, נוירוביולוג ממוצא ניוזילנדי העלה את ההצעה בספרו[34] שחרקים יכולים להקל על מחסור במזון עתידי בעולם ודגל בשינוי עמדות המערב כלפי תרבויות שבהן החרקים זוכים להערכה כפריט מזון.[35][36] החוקרים האוסטרליים P.J. Gullan ו-P.S. Cranston הדגישו במחקרים שונים[37] שהפתרון לכך עשוי להיות שיווק של מאכלי חרקים כמוצרים אקזוטיים ויקרים על מנת להפוך אותם למקובלים על ידי החברה המערבית. הם מציינים שחברות מסוימות באפריקה באזור מדרום למדבר סהרה מעדיפים לאכול זחלים על פני בשר בקר. קבוצת חוקרים ציינו במחקרם כי חרקי מזון מוערכים מאוד במחוזות המצויים בצפון מזרח הודו ויקרים יותר מבשר.[38] באזורים אלה נוהגים לאכול זחלים או בוגרים של חיפושיות השייכות ל- Prosopocoilus ו- Odontolabis gazella. העלויות הכרוכות באיסוף חרקי מזון והכסף שהרוויחו ממכירת חרקים כאלה, נחקרו בסביבה לאוטית על ידי Meyer-Rochow וחבריו.[39] גסטרונומים במקסיקו נוהגים לחפש זחלי נמלים וביצי חרקים מקבוצת הקוריקסידה Corixidae, חרקי מים המטילים את ביציהם על צמחייה מימית במעמקים.[40] הביצים נחשבות באזורים אלה כדמויי קוויאר. במחוז הסיני גואנגדונג (אנ'), חיפושיות המים מקבלות מחיר גבוה למדי ולכן הן מיועדות לטיפוח. מחירים גבוהים במיוחד מקבלים בתאילנד עבור פשפש המים הענק Lethocerus indicus. במזרח התיכון ובמספר ארצות באפריקה, הארבה Locusta migratoria נחשב כתחליף לבשר.[41][42]

מרכיבי מזון חיוניים לאדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חלבון: חרקים מכילים 13-77% חלבון במשקל יבש.
  • שומן: חרקים מסוימים עשויים לשמש כמזון עשיר בשומן, עשויים להכיל עד 67% שומן במשקל יבש,
  • חומצות שומן רב-בלתי-רוויות (אנ'): שומן מחרקים עשיר יחסית בחומצות-שומן רב-בלתי-רוויות כגון, אומגה 3, 6 ו-9 הנחשבות לחומצות שומן חיוניות לאדם.
  • מתכות: חרקים יכולים לספק כמויות גבוהות של מתכות, כגון ברזל. באופן יחסי חרקים מכילים יותר ברזל ואבץ בהשוואה למקורות מזון אחרים כמו בשר בקר,.
  • צבע מאכל טבעי: בפרו קיימת תעשייה מפותחת של הפקת צבעים אדומים טבעיים, צבעי הקרמין E120 המופקים בכנימת הקוכינאל (אנ'), שמוצאו ממקסיקו, משמשים כפיגמנט טבעי המוסף למזון, על מנת להימנע משימוש בצבעים סינתטיים אדומים, כגון, Alizarin Red S בעל סימון E126 ברשימת התוספים המותרים לשימוש במזון של השוק האירופאי המשותף European Economic Area.[43]
  • אנרגיה: ההמתקבלת מאכילת חרקים עשויה להיות שווה לאנרגיה המופקת ממקורות אחרים, כמו בשר בקר ועוף, לפי סוג החרק. הפרופילים התזונתיים של חרקים אכילים שונים, בהתאם למינים. בנוסף להבדלים בין המינים, הערך התזונתי מושפע גם מהאזור הגאוגרפי ומקור הליקוט. קיימים הבדלים בין אזור בר או חקלאי, תזונה, גיל, שלב התפתחות והמין. נקבות של צרצרי הבית מכילות יותר שומן מזכרים, בעוד שזכרים מכילים יותר חלבון מנקבות. חרקים מסוימים, כגון, צרצרים ותולעי קמח הם מקור לחלבון מלא ומספקים רמות חומצות אמינו חיוניות בדומה לפולי סויה, ופחות מקזאין, חלבון החלב. הם מכילים סיבים תזונתיים שמקורם בכיטין,המצוי בשריון המכסה את גוף החרק, מינרלים חיוניים, ויטמין B12ריבופלבין, ויטמין A, ומכילים בעיקר שומן לא-רווי. הארבה מכיל בין 8 ל-20 מיליגרם ברזל בכל 100 גרם של חומר גולמי, בעוד שבשר בקר מכיל בערך 6 מיליגרם ברזל ב-100 גרם בשר. על כל 100 גרם של חומר המיוצר מצרצרים יש 12.9 גרם חלבון, 121 קלוריות ו-5.5 גרם שומן. בהשוואה, בשר בקר מכיל 23.5 גרם חלבון ב-100 גרם, אבל יש לו בערך פי שלושה מכמות הקלוריות ופי ארבעה מכמות השומן מאשר בצרצרים. מגוון רחב של חרקים משמש גם להזנת לבעלי-חיים כמקורות לחלבון.[44]

יתרונות צריכת חרקים לאכילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פנקייק עשוי מקמח צרצרים

ישנם מספר יתרונות סביבתיים משימוש בחרקים כמקור מזון:[45] חרקים עשויים לשמש אלטרנטיבה לחקלאות מסחרית בת-קיימא שמטרתה לתמוך באוכלוסיות הנאבקות בסוגיות של ביטחון תזונתי בשל יכולות התזונה והחקלאות שלהן:[46]

  • חרקים דורשים פחות מזון באופן משמעותי בהשוואה לבעלי חיים או צמחים
  • חרקים משחררים פחות דו-תחמוצת-הפחמן בהשוואה למזון ממקורות מזון קונבנציונליים מהחי, על כן מתאים יותר לשימור הסביבה.[46]
  • ניתן להשתמש בהם כדי להתמודד עם סוגיית האדמות החקלאיות המדולדלות, מכיוון שהן אינן זקוקות לשטח רב לגידול בהשוואה לבעלי-חיים.
  • שליש מהמזון מבוזבז ברחבי העולם. חרקים יכולים למחזר פסולת מזון ובכך להפחית את בזבוז המזון העולמי.[47]

צריכת מיני חרקים משתנה לפי אזורים גאוגרפיים, בשל הבדלים במערכות האקולוגיות ובאקלים.[48][49] מספר מיני החרקים הנצרכים לפי מדינה הוא הגבוה ביותר באזורים משווניים וסוב-טרופיים, בעלי שפע אקולוגי Abundance (ecology) של חרקים ומגוון ביולוגי רב יותר שנצפו בקווי רוחב נמוכים יותר וזמינות לאורך כל השנה.[49][50][51]

רפואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נמלת גדוד מסוג Dorylus sp
נמלת גדוד מסוג כידן תורמת למחזור חומרים בטבע ולהפצת זרעים

בעבר החרקים היו בשימוש רפואי בתרבויות ברחבי העולם, לעיתים קרובות על פי דוקטרינת החתימה Doctrine of signatures. האמונה כי עצם הירך של החגבים דומה לכבד האנושי, שימשה לטיפול במחלות כבד על ידי הילידים של מקסיקו.[52] הדוקטרינה יושמה הן ברפואה הסינית המסורתית (TCM-Traditional Chinese medicine) והן באיור ודה. TCM משתמשת בפרוקי-רגליים למטרות שונות; לדוגמה, מרבה רגליים משמש לטיפול בטטנוס, פרכוסים ועוויתות,[53] בעוד שנמלת ההרים השחורה הסינית Polirachis vicina Roger משמשת כתרופה זה 3,000 שנים, במיוחד בטיפול בקשישים בעלי בעיות נפרולוגיות.[54] הנמלים השייכים למשפחה זו בעלי ערך תזונתי גבוה,[55] ועשויים לשמש גם כמזון-בריאות (אנ').שיטת הריפוי ההודית האיור ודה, משתמשת בחרקים כמו טרמיטים לריפוי בעיות רפואיות שונות: כיבים, דלקות מפרקים, אנמיה וכאב. זחלים של כנימת עלי הצמח Jatropha מבושלים נאכלים על ידי נשים יולדות על מנת לזרז הנקה, להורדת חום ולהרגעת מערכת העיכול.[38][56] לעומת זאת, רפואת החרקים המסורתית של אפריקה אינה ממוסדת.[56] העמים הילידים של מרכז אמריקה השתמשו במגוון רחב של חרקים לצורכי ריפוי. בני המאיה השתמשו בחיילים של נמלי גדוד. הארס של נמלת הקציר האדום Red harvester ant שימשה לריפוי שיגרון, דלקת פרקים, ושיתוק ילדים באמצעות התגובה החיסונית שנוצרה בעקבות העקיצה שלה.[52] גלמים של טוואי המשי מבושלים שימשו לטיפול בשבץ מוחי, אפזיה רצפטיבית, דלקת הסימפונות, דלקת ריאות, עוויתות, דימום, והטלת שתן תכופה.[52]

חרקים וחקלאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינטראקציה חיובית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הצמחים מסתמכים על האבקה על ידי חרקים, חוץ מאותם צמחים בהם קיים מנגנון של האבקה עצמית. החרקים המוכרים ביותר בתפקיד זה הם דבורי הדבש. דבורים אלה אחראיות להאבקה בכ-80% מהצמחים החקלאיים בעולם וגם במגוון גדול של צמחי-בר. גורמים שונים וביניהם שינוי אקלים ווירוסים שונים, הביאו להידלדלות אוכלוסיית דבורי הדבש. מחקרים שונים מצאו את דבורת הבומבוס כתחליף ראוי לשיפור ההאבקה בחקלאות.[70] התחזית העולמית היא שבמאה הקרובה קיים סיכוי סביר שרוב החרקים יעלמו מהעולם. תחזית זו מדאיגה ביותר, לאור תלות יבולי פירות וירקות שונים בהאבקה על ידי החרקים השונים. העדר חרקים אף מפחיתה את הסיכוי לשמירה על מגוון גנטי המתרחש בעקבות ההאבקה ההדדית. הירידה בכמות החרקים משפיעה בעיקר על פרות וירקות ואינה מסכנת יבולי חיטה, אורז ותירס שאינם תלוים בהאבקת חרקים.[71]

מרכזי מחקר פיתחו שיטות לגידול המוני של מושבות דבורי הבומבוס (אנ') לשיווק מסחרי. נכון לשנת 2024, ההאבקה על ידי דבורי בומבוס מקובלת הן בבתי צמיחה, בייחוד בגידול סולניים, והן למטעים בשטח פתוח, בגידולי אבוקדו, גודגדן ואוכמניות.[72] דבורי הבומבוס מייצרות מעט דבש, אך מוצלחות מאוד כמאביקות. הן סתגלניות, מאביקות מגוון גדול יותר של פרחים מאשר דבורי הדבש ומשתמשות בשיטת האבקה יעילה יותר, הנקראת האבקת זימזום (אנ').[73][74] האבקת הזימזום מתרחשת כתוצאה מויברציות של כנפי דבורי הבומבוס. הויברציות מנערות את האבקה ומזרזות את תהליך ההאבקה. השימוש בדבורי בומבוס נפוצה בייחוד בחממות שהן מתקנים ללא רוחות ובחרקי האבקה טבעיים. הצלחת השימוש במאביקים תלויה גם ברמת השימוש בחומרי הדברה.

השבחת קרקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוק החומר האורגני בקרקע מתבצע בעיקר על ידי חיידקים ופטריות, אך מזורז על ידי פעילותם של זחלי זבובים. חרקים נוספים התורמים לפירוק החומר האורגני הם עשים וחיפושיות, אשר מפרקים שערות ונוצות.[75] ירידה עתידית במספר הזחלים בטבע כתוצאה משימוש מוגבר בחומרי הדברה תשפיע באופן משמעותי על מחזור החומרים האורגניים בטבע. [1]

הדברה ביולוגית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדברה ביולוגיות נעשית במסגרת הניסיונות לצמצם את השימוש בחומרי הדברה קונבנציונליים בחקלאות, מנוצלים בקנה מידה מסחרי החרקים עצמם. זבובים עקרים פוזרו, למשל, בפרדסים בגבול בין קרואטיה לבוסניה. הם דחקו את הזבובים המזיקים מהפרדסים.[76] גלמים מעוקרים של זבוב הפירות הים תיכוני וזכרים מעוקרים משמשים להדברה ביולוגית בפרויקט ביו פליי של חברת ביו-בי הישראלית.[72]

ההדברה הביולוגית עושה שימוש גם בחרקים טורפים וחרקים טפילים. החרקים הטורפים ניזונים מחרקים ואקריות מזיקים. דוגמה לחרקים טורפים היא החיפושית מושית השבע. שמה הלועזי הוא Lady beetle (אנ') והיא נקראה בשם זה על ידי עובדי אדמה נוצרים, באירופה של ימי הביניים. השם בא להודות למרים, אם ישו, על העזרה בהצלת יבוליהם תוך שימוש בחיפושית זו.[77] החרקים הטפילים שעושים בהם שימוש כוללים בעיקר צרעות. הן מטילות ביצים על חרקים מזיקים ולפעמים בתוכם, ועם בקיעת הזחל, הוא ניזון מהמזיק והורג אותו.[77] צרעות טורפות נמכרות לציבור החקלאים במטרה לשלב אותם בחיסול מזיקים, תוך שימוש בחומרי הדברה פחות רעילים.[78]

אינטראקציה שלילית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיפושית ממשפחת התריסייתיים- Pentatomidae טורפת הניזונה מחרקים החיים על בעלי חיים

נזקי חרקים למשק הצומח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלוקה כללית החרקים גורמים לשני סוגי נזקים: נזק ישיר ונזק עקיף. נזק ישיר נגרם על ידי חרקים מוצצים וחרקים מכרסמים. החרקים המוצצים ניזונים ממוהל הצמח, מחלישים אותו, מצמצמים את היבול וגורמים לנזק כלכלי.[79] החרקים המכרסמים ניזונים מעלי הצמח, חופרים מחילות בגבעול, בפירות או בשורשים. קיימים מינים רבים של חרקים הגורמים נזקים כאלה, גם בשלב הזחל שלהם וגם בשלב הבוגר.[75] המונח נזק עקיף מגדיר מצב שבו החרק עצמו איננו גורם נזק ישיר, אך הוא מעביר מזיק ויראלי, בקטריאלי או פטרייתי ליבול.

החרק המזיק המוכר ביותר באזור ישראל ובאזורים חמים ויבשים אחרים הוא הארבה, והוא צורת התקהלות של חגבים.[80] אזכור קדום שלהם ידוע כבר 2000 שנה לפנה"ס.[81] גם בתנ"ך מוזכר הארבה כגורם לנזקים כבדים בחקלאות והוא מתואר כמכה השמינית במכות מצרים.[82] בזמנים מודרניים היו התקפות ארבה בארץ ישראל ב-1827, 1838, 1865,[83] 1866,[84] 1876,[85] 1899,[86] 1904[87] והתקפה קשה תוך כדי מלחמת העולם הראשונה, ב-1915.[88] להקות הארבה מהוות סכנה חמורה מאוד לביטחון התזונתי של האוכלוסייה. סכנה זו הביאה להקמת מנגנון התמודדות מיוחד על ידי האו"ם. מנגנון זה נקרא Locust Watch ותפקידו לספק מידע מעודכן על תצפיות ותחזיות של תנועת ארבה המדבר (אנ'), בניסיון לנקוט פעולות לפני הגעתו ולמזער את הנזקים ליבול.[89]

חרקים נוספים גורמים לנזקים ליבול, בעיקר דרך פעולה ישירה. זבוב פירות מקסיקני (אנ') פוגע בעיקר בפירות הדר ובמנגו, אך גם בפירות וירקות אחרים וגורם ליבול להיות בלתי אכיל.[90][75] חרק מזיק אחר הוא החיפושית Popillia japonica. בארץ המקור, יפן, יש לה אויבים טבעיים ולכן גם אינה מהווה מזיק משמעותי, אולם ב-1916, כאשר הגיעה לניו ג'רזי, הפכה למזיק לחקלאות בכל מזרח ארצות הברית. החיפושיות מגיחות מהביצים הטמונות בקרקע בחודש יוני וניזונות במשך 4–6 שבועות מכ-300 מיני צמחים שונים, תוך הסבת נזק גדול לחקלאות.[91]

מזיק אחר ממחלקת החרקים הוא תולעת השורשים המערבית (אנ') שקיבלה את שמה משלב הזחל, הדומה לתולעת, אך מדובר בעצם בחיפושית קטנה המגיחה באביב מביצים ששהו בקרקע במשך החורף והאביב. הבוגרים ניזונים משורשים ומסיבי הקלח ובכך מורידים את התפוקה של השדה. בהיות התירס בעל משמעות כלכלית נרחבת בארצות הברית, גם הנזק הוא משמעותי ביותר. יש קושי רב להדבירה משום שפיתחה עמידות לקוטלי חרקים שונים.[92] חרק מזיק נוסף הוא חיפושית קולורדו (אנ'). זהו מזיק כבד משקל בגידולי תפוחי האדמה, אך גם בעגבניות וחצילים. בשנת 1860, בארצות הברית, התפשטה הבעיה של החיפושיות הללו והפתרון שנבחר היה שימוש ראשון של קוטלי חרקים בקנה מידה נרחב.[93] התוצאה של סוג לחימה זה כנגד מזיקים הייתה בלתי רצויה כי תוך 50 שנה חיפושית קולורדו פיתחה עמידות כנגד 50 קוטלי חרקים שונים, והטיפול חיסל גם חרקים מועילים.

באזורים בעלי אקלים חם ויבש, גרגרי תבואה בשלים המצויים בשדה נושאים חיפושיות ועשים. כאשר התבואה נקצרת, היא נכנסת לאחסון יחד עם חרקים אלה. החרקים ממשיכים להתרבות בתבואה המאוחסנת ודרך המסחר הם מופצים לאזורים גאוגרפיים נוספים.[93]

הזבוב Cochliomyia macellaria הגורם למיאזיס אצל בעלי-חיים ובני-אדם

נזקים למשק החי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרקים גורמים לנזקים גם במשק החי. זבובים גורמים לפגיעה בבריאות בקר על ידי גירוי העור בנשיכותיהם. מין אחד של הזבוב הטפיל כוכליומיה (אנ') פעיל בדרום ארצות הברית ובמרכז אמריקה. פרטיו מטילים ביצים ברקמות חיות, שמהן ניזונים הזחלים לאחר בקיעתם. זבובים אחרים מטילים ביצים בפרווה ובעור כבשים וגורמים נזקים כלכליים.[75] זבוב הצה צה מעביר מחלות על ידי העברת הטריפנוזומה. יתושים שונים מעבירים לחיות המשק את הנגיף של קדחת דנגי וקדחת צהובה, הפוגעים בבריאותן.[75]

נזקים לחקלאות ימית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהודו חרקים שונים מסדרות החיפושיות, השפיראים והפשפשאים מתפתחים במקווי מים רדודים ובחוות לריבוי דגים. הם טורפים את ביצי הדגים וטורפים גם דגיגים צעירים. הם אף מתחרים על המזון עם הדגיגים ובכך מורידים את התפוקה של החוות.[94] [95]

מדע וטכנולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצאות [96]

שימוש בחרקים בטכנולוגיות חלל[97]

זבוב הפירות הנפוץ תסיסנית המחקר הוא אחד מאורגניזמי המודל הנפוצים ביותר במחקר ביולוגי.

חרקים משחקים תפקיד חשוב במחקר ביולוגי. זבוב הפירות הנפוץ תסיסנית המחקר נבחר כאורגניזם מודל לחקר הגנטיקה של אאוקריוטים, בשל גודלו הקטן, זמן ההתרבות הקצר והפוריות הגבוהה שלו. הזבוב היה חלק מרכזי במחקרים שעסקו בהבנה של קונספטים בסיסיים כמו תאחיזה, אפיסטזיס, גנטיקה כרומוזומלית, ביולוגיה התפתחותית אבולוציונית, אתולוגיה ואבולוציה.[98] מכיוון שמערכות גנטיות נשמרות היטב באאוקריוטים, הבנת תהליכים תאיים בסיסיים כמו שכפול או שעתוק של DNA בזבובי פירות יכולה לעזור למדענים להבין את אופן הפעולה של התהליכים הללו באאוקריוטים אחרים, כולל בני אדם.[99][100] הגנום של תסיסנית המחקר רוצף בשנת 2000, והתגלה ש-70% מהגנום של הזבוב דומה לגנום האדם, תגלית שתומכת בתאוריית האבולוציה הדרוויניסטית ממוצא חיים יחיד.[101]

סקיצות של חרקים מאת לאונרדו דה וינצ'י

האינטראקציות של לאונרדו דה וינצ'י עם חרקים התאפיינו בהתבוננות קפדנית, במחקר מפורט ובייצוג אמנותי. עבודתו עם חרקים הייתה חלק מהעניין הרחב שלו בטבע ובפרט בתעופה. רבות מהסקיצות שרשם קשורות לנושא, ופורטות את מבנה גופם של ציפורים, עטלפים וחרקים, כמו גם מכונות טיסה שתכנן כמו מבנה דמוי מסוק, וגלשן אוויר. דה וינצ'י יצר סקיצות מפורטות מאוד ומדויקות אנטומית של חרקים, בין היתר של חיפושיות, שפיריות ופרפרים.[102] הוא עקב אחר מחזור החיים המלא של פרפרים ותיעד אותו, כולל ארבעת שלבי הגלגול: ביצה, זחל, גולם ובוגר.[103] הוא התעניין במיוחד בתעופת חרקים, חקר את המבנה ואת התנועה של כנפי חרקים, ושילב את הידע שצבר מתצפיות במחקרו שעסק במכניקת טיסה.[104] התצפיות המפורטות שערך הובילו אותו להבנה עמוקה של אנטומיית החרקים, שבאה לידי ביטוי גם בדיוק המדעי ביצירות האמנות שיצר, ובבניית מודלים מכניים שנועדו לחקות תעופת חרקים.[105] האיכות והדיוק של האיורים של דה וינצ'י משפיעים על הסטנדרטים של איור מדעי כפי שהם באים לידי ביטוי גם בתקופה המודרנית.[102] כמו כן, מחקריו על תעופת חרקים השפיעו גם על מחקרים מודרניים בתחומי הביומימטיקה והאווירונאוטיקה, והוא הציב את היסודות להבנת האווירודינמיקה והביומכניקה.[106]

מאז שהייתה לאדם האפשרות הטכנולוגית להגיע לחלל, התבצעו ניסויים שכללו הטסת חרקים לחלל על מנת לאפשר להבין טוב יותר את השפעת התנאים השוררים מחוץ לכדור הארץ על בעלי חיים. במרוץ לחלל, היו זבובי הפירות לאורגניזם החי הראשון שהוטס לחלל, ב-9 ביולי 1946. לאחר שהייה של 11 ימים בחלל, חזרו זבובי הפירות לכדור הארץ בבטחה. מטרת הטיסה הייתה לבדוק את ההשפעה של קרינה ואת השפעות חוסר הכבידה על אורגניזמים, כדי לאפשר הבנה טובה יותר של השפעה עתידית על המין האנושי לקראת הטיסה הראשונה של אדם לחלל. הניסויים הללו בזבובי פירות החלו בעשור השני של המאה ה-20, והתבססו על כך שאדם וזבובי פירות חולקים גנים רבים. בשיא המלחמה הקרה והמרוץ לחלל, נשלחו זבובים למשימות לחלל בתדירות גבוהה, מה שאפשר למדענים לחקור את אופי החיים ואת הרבייה בחלל. זבובי פירות שימשו מדענים וחוקרים הן מברית המועצות והן מארצות הברית. הזבובים אפשרו לקדם את ההבנה של ההשפעות של חוסר כבידה על מערכת הלב וכלי הדם, על מערכת החיסון ועל מוטציות בגנים של אסטרונאוטים.[107][108][109][110] בשנת 1966 ו-1967 שיגרה ארצות הברית את ה-Biosatellite (אנ') שעל סיפונה היו זבובי פירות, צרעות טפיליות (אנ'), חיפושיות קמח (אנ'), ביצי צפרדעים ומינים שונים של חיידקים, אמבות, צמחים ופטריות.[111] ב-14 בספטמבר 1968 שיגרה ברית המועצות את זונד 5 שעל סיפונה היו בעלי החיים הראשונים שיצאו אל מחוץ למסלול שמקיף את כדור הארץ - שני צבים, זבובי יין (אנ'), חיפושיות קמח ודגימות ביולוגיות אחרות. החיות חזרו לכדור הארץ ושרדו.[112] בשנת 1992 התבצע ניסוי ישראלי על התנהגות הצרעה המזרחית בחלל ועל יכולתה לבנות קן באפס כבידה, במסגרת תוכנית STS-47.[113] ב-2007 הפך התיקן לבעל החיים הראשון שהרה בחלל.[114] במרוצת השנים שוגרו לחלל גם תולעי משי, נמלים, מקלונים, צרצרים, עשים, חלזונות, דבורת-עץ, תולעים נימיות ופרפרים מהסוגים נימפית החורשף ודנאית מלכותית, במסגרת ניסויים.[115][116][117] בשנת 2019, במסגרת תוכנית צ'אנג-אה 4 הסינית, נחתו על הירח בעלי החיים הראשונים שאינם בני אדם, וביניהם היו החרקים תולעי משי וזבובי פירות.[118][119][120][121]

יישומים והמצאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינטראקציות בין האדם לחרקים הובילו להתקדמות מדעית וטכנולוגית. החרקים מהווים השראה לחידושים ברובוטיקה, בהנדסת חומרים ובטכנולוגיות חישה והדמיה. לאינטראקציות בין אדם לחרקים ישנה השפעה משמעותית על מחקר מדעי ועל חדשנות טכנולוגית.[122]

בתחום המיקרו-רובוטיקה, חוקרים מאוניברסיטת Ritsumeikan (אנ') ביפן פיתחו אצבע רובוטית שמאפשרת מגע ישיר עם חרקים. הטכנולוגיה מאפשרת מדידה של הכוחות שחרקים מפעילים, ועשויה לאפשר אינטראקציות בקנה מידה מיקרוסקופי בין האדם לבין הסביבה.[123][124] חרקים חברתיים כמו נמלים ודבורים היוו השראה לפיתוח תחום הרובוטיקה הנחילית, שבו מאגדים כמות גדולה של רובוטים קטנים לביצוע עבודה משותפת בצורה יעילה. התחום מייושם במשימות חיפוש והצלה, בניטור סביבתי (אנ') ובאוטומציה של אחסון.[125] בתחומי החישה וההדמיה, העיניים המורכבות של חרקים היוו השראה לפיתוח של מצלמות קומפקטיות בעלות זווית מפתח רחבה (אנ') ומכשירי הדמיה עם תפיסת עומק טובה ושדה ראייה רחב.[125]

חרקים מהווים השראה גם לפיתוחים טכנולוגיים תוך שימוש בביומימטיקה. חיפושיות שחיות במדבר נמיב היוו השראה לפיתוח שיטות חדשניות לאיסוף מים מהאוויר, לטיפול במחסור במים באזורים צחיחים.[125] בנוסף, תכונות ההדבקה של רגלי חרקים הובילו לפיתוח של דבק מסוגים שונים ושל טכנולוגיות טיפוס שמיושמות אצל רובוטים מטפסים, תוך התבססות על עקרונות הפעולה הטבעיים של היצמדות רגלי החרקים למשטחים.[125] חרקים נוספים המשמשים השראה לפיתוחים טכנולוגיים הם חגבים מסוג Leafhopper (אנ'), המפרישים חלקיקים הנקראים ברוכוזומים (אנ') אשר סופגים אור נראה וקרינה אולטרה סגולה. מחקר של מנגנון הפעילות עשוי לשמש כבסיס לפיתוח מכשירי הסוואה וטכנולוגיות יעילות יותר להפקת אנרגיה סולארית.[126][127]

מחקרים מציעים אפשרות של שימוש באינטליגנצייה של חרקים ליצירת גישות חלופיות לתכנון אינטליגנציה של רובוטים אוטונומיים.[128] חוקרים בתחום מדגישים את החשיבות של הבנת האינטראקצייה בין האדם לחרקים, תוך הכרה במורכבות ובחוסר העקביות באופן שבו חרקים נתפסים על ידי האדם.[122]

טקסטיל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גולם של העש Bombyx mori מכוסה בחוטי משי.

הזחלים והגלמים של העשBombyx mori המכונים באופן עממי תולעי-משי הניזונים מעלי עץ התות. הגולם מכוסה בחוט רציף של חלבון המשי, הפיברואין (אנ') העטוף בחלבון דביק בשם סריצין, (אנ'). תפקיד הסריצין להצמיד ולהדביק את חוטי המשי הדקים אלה לאלה. בתהליך המסורתי של ייצור חוטי המשי, מפרידים את החלבון הדביק שמכסה את החוטם על ידי השרייה במים חמים. המים החמים מפרידים את החוטים מהפקעת. לאחר ההפרדה, מגלגלים את חוטי המשי על סלילים שישמשו לאריגה.[129] תהליך יצירת המשי התפתח בסין מהתקופה הנאוליתית המכונה תקופת יאנגשאו-Yangshao culture, בערך 5,000 שנה לפני הספירה. המשי שימש לא רק לבגוד ושטיחים אלא גם ליצירת דפים לכתיבה וציור,[130][131] ועל פי ממצאים בחפירות ארכאולוגיות גם לטקסי קבורה כאמצעי לכיסוי גופת המת.[132] ייצור המשי התפשט מסין ליפן, ומשם לממלכה הביזנטית והגיעה להודו עד שנת 140 לספירה.[133] המסחר במשי בין סין למדינות המערב החל בימי קדם. משי התגלה בחפירות ארכאולוגיות של מצרים העתיקה, במומיה מצרית משנת 1,070 לפני הספירה, ומאוחר יותר ליוון ורומא העתיקה. דרך המשי המובילה מערבה מסין נפתחה במאה השנייה לספירה, ועזרה להניע את הסחר במשי ובסחורות אחרות.[134] התפשטות ייצור המשי התרחשה באמצעות העברת ביצי העש. [135][136] מסעי הצלב הובילו את הידע של ייצור המשי לאיטליה, שם התפתח והפך לגורם כלכלי משמעותי באותה התקופה.

לוחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיילים אוסטרליים עם מסכות גז במלחמת העולם הראשונה, 1917

לוחמה אנטומולוגית היא סוג של לוחמה ביולוגית המשתמשת בחרקים כדי להזיק לקווי אספקה ​​על ידי פגיעה ביבולים, או כדי לפגוע ישירות בלוחמי אויב ובאוכלוסיות אזרחיות. ניתן לחלק את השימוש בחרקים בלוחמה לסוגים שונים, כאשר סוג אחד כולל הדבקת חרקים בפתוגן ופיזורם באזור המיועד,[137] סוג נוסף כולל שימוש בחרקים להתקפה נגד גידולים חקלאים, והסוג האחרון כולל שימוש בחרקים לא נגועים כמו דבורים כדי לתקוף את האויב באופן ישיר.[138] השימוש באורגניזמים במלחמות החל כבר לפני אלפי שנים, בהרעלת בארות אויב באמצעות זריקת גופות נגועות במחלה פנימה. על פי השערות, השימוש העתיק ביותר בלוחמה אנטומולוגית היה ככל הנראה שימוש בקנים של דבורים שהושלכו למערות כדי לאלץ את האויב לצאת החוצה.[139] במאה ה-14, צבא הטטרים כבש את העיר כפא באמצעות הכנסת גופות נגועות למרכז העיר, והרוסים השתמשו בטכניקה דומה נגד השוודים במאה ה-18. עם זאת, לוחמה אנטומולוגית היא מושג צבאי חדש יחסית. לאורך ההיסטוריה חרקים ופרוקי רגליים שימשו צבאות להפצת מחלות, או להשמדת משאבים אחרים כמו אספקות מזון.[140]

בעת המודרנית חרקים השפיעו בצורה דרסטית על מלחמות כמו המלחמות הנפוליאוניות ו מלחמת האזרחים האמריקאית שבה שני שלישים מ-500,000 החיילים שנהרגו, מתו כתוצאה ממחלות המועברות על ידי חרקים כמו מלריה וקדחת צהובה.[141] עם זאת, על אף האשמות שהפנתה הקונפדרציה כלפי האיחוד על הפצת חרקים, לא נמצאו לכך הוכחות ומחקר מודרני הראה כי סביר יותר שהחרק הגיע באמצעים אחרים.[142] במלחמת העולם הראשונה, חרקים שונים הכוללים כינים, יתושים וזבובים שגשגו בשוחות, והפכו במהרה לאחד המקורות העיקריים למחלות ולמוות בקרב חיילים. משרד המלחמה הבריטי התייעץ עם אנטומולוגים כדי לחפש פתרון להתפשטות המהירה של מחלות כמו טיפוס, מלריה וקדחת השוחות. התפשטות החרקים הובילה לקמפיין שכלל ניסיונות הדברה, שבמסגרתו חוטאו חיילים באופן קבוע בכימיקלים שנועדו לעצור את התפשטות הכינים. במקביל, חומרי הדברה ששימשו בעבר כקוטלי חרקים שימשו ללוחמה באויב, ועל כן היו צריכים החיילים להסתובב עם מסכות גז. בין מלחמות העולם גדל הביקוש למקצוע האנטומולוגיה ולמחקרים העוסקים בחרקים. בשנים הללו גדל העניין במחקריו של האנטומולוג הצרפתי ז'אן-אנרי פאבר.[138] במלחמת העולם השנייה השתמשו מספר מדינות בחרקים כנשק ביולוגי; גרמניה וצרפת תכננו להפיץ חיפושיות תפוחי אדמה (אנ') ולהשתמש בהן נגד מקורות מזון של האויב. יחידה 731 היפנית תכננה לייצר 5 מיליארד פרעושים נגועים במגפה בשנה, והשתמשה בפרעושים ובזבובים נגועים בכולרה כנשק ביולוגי נגד האוכלוסייה הסינית, מה שהוביל לכ-500,000 מקרי מוות.[141]

במלחמה הקרה, הן ארצות הברית והן ברית המועצות חקרו ברצינות את הפוטנציאל של לוחמה אנטומולוגית. בארצות הברית הוקמו בפורט דטריק (אנ') מעבדות כדי לייצר 100 מיליון יתושים נגועים בקדחת צהובה בחודש, שתוכנן להפיץ באמצעות פצצות או טילים.[143] ניסויים נוספים באותו המתקן עסקו במחלות אחרות כמו אנתרקס, כולרה, קדחת דנגי, דיזנטריה, מלריה וטולרמיה.[142] כמו כן, יישמה ארצות הברית מחקר וטקטיקות של לוחמה אנטומולוגית גם במצבים שלא היו חלק ממלחמה. ב-1990 הקציבה ארצות הברית 6.5 מיליון דולר למחקר ולגידול של זחלים שהיו אמורים להיות מופצים על שדות קוקה בפרו כחלק מהמלחמה בסמים.[144]

על פי אמנת הנשק הביולוגי שנחתמה ב-1972, שימוש בחרקים למטרות עוינות נחשב כמנוגד לחוק הבינלאומי.[145][146] גורמי מודיעין אמריקאים חוקרים את האפשרות להנדס גנטית חרקים באמצעות טכנולוגיות כגון קריספר ליצירת יתושים מהונדסים גנטית שעשויים לשמש בלוחמה, או להנדס מגפות המחסלות יבולים. ישנו מחקר מתמשך העוסק בשינוי גנטי של יתושים לבלימת התפשטות מחלות כמו זיקה, כך שלא ישאו עוד את הפתוגן. עם זאת, המחקר גם מראה שניתן להשתיל מחלות או פתוגנים באמצעות שינוי גנטי דומה.[147]

בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע האנטומולוגיה התרבותית Cultural Entomology, חוקרת את השפעת האנתומולוגיה על הפולקלור, הדת, הספרות, הקולנוע והמוזיקה בתרבות האנושית.[148]

מיתולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ח'פרי - אל הזריחה והלידה מחדש
האלה Ah Muzen Cab בתרבות המאיה, המעוצבת בדמות דבורה
ראש האלה ארטמיס בדמות דבורה, מן המאה השביעית לפני הספירה. יציקת זהב

חרקים הופיעו במיתולוגיה ברחבי העולם מימי קדם. בין קבוצות החרקים המופיעות במיתוסים ניתן למנות את הדבורה, הפרפר, הציקדה, הזבוב, השפירית, גמל שלמה וחיפושית החרפושית. חיפושיות החרפושית היו בעלות סמליות דתית ותרבותית במצרים העתיקה,[149] בה האל ח'פרי בעל ראש של חיפושית. חרקים נפוצים מאוד במיתולוגיה היוונית. היוונים הקדמונים האמינו כי הזבוב הוא התגלמות האלה Myia אשר התאהבה בבן-אנוש ולכן האלה הפכה אותה לזבוב ולבן זוגה חיי נצח.[150] היוונים הקדמונים התייחסו לציקדות כסמלים לשירה במקהלה,[151] וראו בהם את מקור הנגינה על כלי הנגינה העתיק קיטרה (אנ').[152] בהמנון ההומרי לאלה אפרודיטה, היא מספרת מחדש את האגדה כיצד אאוס, אלת השחר, ביקשה מזאוס לתת לאהובה טיתנוס לחיות לנצח כבן אלמוות.[153] זאוס נענה לבקשתה, אבל מכיוון שאאוס (אנ') שכחה לבקש ממנו להפוך את טיטונוס (אנ')לחסר גיל, הוא מעולם לא מת אבל הוא הזדקן.[153] בסופו של דבר, הוא הצטמק ונעשה כה זעיר עד שלפי האגדה הוא הפך לציקדה הראשונה.[153] הסינים הקדמונים התייחסו לציקדות כסמלים של לידה מחדש או אלמוות.[154][155] היוונים הקדמונים האמינו בקיומן של נמלים ענקיות, בגודל של כלב, הקרויות Myrmekes, בעלות כוח רב, אשר על פי הכתבים של ההיסטוריון היווני הרודוטוס מן המאה החמישים לפני הספירה, האל זאוס הפך אותן לשבט אנושי.[156][156] הם הרבו לשתף את היתוש במשלים מתוך אמונתם בכוחו של היתוש להטריד חיות גדולות.[157] המיתולוגיה של השבטים בצפון אמריקה עשירים במיתוסים על היכולת של היתושים להופיע מתוך האפר של ענקים שעברו מן העולם כסמל להמשכיות החיים לאחר המוות.[158]

לדבורים משמעות גדולה בתרבות האנושית. לאורך ההיסטוריה האדם היה צריך להתמודד עם דבורי-בר ולטפח דבורים להשגת דבש. הדבורה נחשבה בתרבויות רבות כייצור שמימי והדבש כמתנת האלים. אגדות בתרבות תושבי מדבר קלהרי אשר באפריקה הדרומית קושרות את הדבורה לתהליך לידתו של האדם הראשון.[159] בתרבות המאיה הדבורה והדבש קיבלה משמעות של אלה בשם Ah-Muzen-Cab, אשר נחשבה כישות האלוהית הבורא העולם, גם בתרבות יוון העתיקה[160] ובכמה תרבויות שמאניות[161] של העולם הישן קשרו את הדבורה לישות אלוהית.

בשיר שומרי עתיק, זבוב עוזר לאלה איננה אלת המלחמה והפריון כאשר בעלה האל דומוזיד נרדף על ידי שדים בשם גאלו (אנ').[162] במצרים העתיקה נחשב הזבוב כבעל כוחות על. זבובים מופיעים על חותמות בבליים עתיקים המסמלים את נרגל, אל המוות.[162] חרוזים בצורת זבוב העשויים מלפיס לזולי נענדו לעיתים קרובות על ידי תרבויות רבות ושונות במסופוטמיה העתיקה, יחד עם סוגים אחרים של תכשיטי זבובים.[162]

האפוס האכדי של גילגמש שנכתב לפני 4,000 שנה במסופוטמיה, מספר על דמות אגדתית, ומכיל רמיזות לשפיריות, המסמלות את חוסר האפשרות להישאר בחיים מול המוות.[154][155]

פולקלור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חרפושית ממצרים העתיקה, חותם של הפרעה ששי
קמע בדמות זבוב, מצרים העתיקה מתקופת המלכה אמנהוטפ, לפני 3,500 שנה.

חרקים מופיעים בפולקלור ברחבי העולם. הם מסמלים רוחות טובות או רעות, בעלי השפעה על מזג האוויר, מורידי-גשם, ובכוחם לגרש מחלות או לגרום למחלות ומוות.[163] בסין, החקלאים הסדירו באופן מסורתי את נטיעת היבולים לפי התעוררות החרקים (Awakening of the Insects) כאשר שינויים בטמפרטורה וגשמי מונסון מוציאים חרקים מתרדמת חורף. רוב מנהגי ה"התעוררות" בסין קשורים לאכילת חטיפים כמו פנקייקים, שעועית צרובה, אגסים ותירס מטוגן, המסמלים חרקים מזיקים בשדה.[164]

בתרבות העממית ברחבי העולם משמשים החרקים כדמויות מרכזיות באגדות, שירים וטקסים. בין קבוצות החרקים המופיעות בפולקלור של בני עמים שונים אפשר למצוא את היתוש Psorophora ciliata. האפרו-אמריקאים מאמינים כי ה"עצמות" שלו מסוגלים ליצור גדר סביב שדה של 140 אקרים. היתוש הוא מופיע באגדות-עם רבות[165] ואף בשירי-עם.[166][167]

בפולקלור הסקוטי מתואר חרק זעיר מאוד המכונה Gigelorum שעל פי המסורת חי באוזנה של כנימה.[168][169]

Haakapainiži הוא צרצר ענק המופיע באגדות של השבט האינדיאני Kawaiisu בקליפורניה. על פי האגדות, הצרצר נוהג לשיר שירי ערש לילדים על מנת להרדים אותם ואז גונב אותם למאורתו על מנת לאכול אותם.

בפולקלור של דרום אפריקה קיים אל בעל צורות רבות המכונה Kaggen, המסוגל להחליף את צורתו לשור, נחש, כינה וצרצר. הוא מופיע בפולקלור של הילידים.[170]

בפולקלור של קנדה וארצות הברית קיימת אמונה כי כמות וצבע השער שעל פני זחל העש Pyrrharctia isabella אפשר לחזות את כמות הגשמים בעונה הקרובה. לאחר בקיעת הביצים והפיכתך לזחלים, התושבים אומדים את כמות הפסים השחורים לעומת הפסים הכתומים שעל פני הזחלים ולפי היחס ביניהם הם משערים את כמות הגשמים שתגיע בעונה הקרובה. פסטיבלים רבים על שם העש מכונים פסטיבלי וולביר (Woollybear Festival) השנתי של האגמים הגדולים של אמריקה, שבהם התושבים מתחפשים לזחל.[171]

בפולקלור של הקבוצה האתנית המלאים Malays, הכוללים את אינדונזיה, ברונאיי, מלזיה, האי סומטרה ודרום תאילנד, קיימת אמונה של קיומו של דיבוק בדמות צרצר הקרויה פלסיט (אנ').[172] לפי אמונתם, חדירה של רוח רעה לגופה של אישה גורמת לאיבוד הכרה והטיפול להוצאת הדיבוק מגוף הקורבן נעשית על ידי שמאן.[173][8]

בקרב הילידים של ארנטה (אנ') במרכז אוסטרליה, נמלי דבש שימשו כטוטמים אישיים של השבט. במקרה של שבט הסאן-בושמנים של מדבר הקלהארי בדרום אפריקה, הנחשב לשבט העתיק ביותר באזור זה, גמל שלמה הוא בעל משמעות תרבותית רבה, המבטא את התכונות של יצירתיות וסבלנות המופיעות בתורה הזן בבודהיזם.[154][155]

חרקים מופיעים בפולקלור ברחבי העולם. בסין, החקלאים הסדירו באופן מסורתי את נטיעת היבול שלהם לפי התעוררות החרקים מתרדמת, עונה הקרויה Jingzhe כאשר שינויים בטמפרטורה וגשמי מונסון מוציאים חרקים מתרדמת חורף. רוב מנהגי ה"התעוררות" קשורים באכילת חטיפים כמו פנקייקים, שעועית צרובה, אגסים ותירס מטוגן, המסמלים חרקים מזיקים בשטח.[164] לפי האמונה בפולקלור הסיני אכילתם מזכירה לאנשים להיזהר ממחלות ומרחיקה חרקים מזיקים מהיבולים.[174]

באזור אמזונס הברזילאי נצפו בני משפחת שפות Tupí-Guaraní כשהם משתמשים בנמלים מהמין Pachycondyla commutata במהלך טקסי המעבר הבגרות הנשית.[175] [176]

יהדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"בעל זבוב", איור מתוך "מילון התופת" (Dictionnaire Infernal) מאת קולן דה פלאנסי (1863), העוסק בשדים ומזיקים.

החרקים ביהדות נחשבים לטמאים לאכילה ולנגיעה פרט למספר מינים קטן: ארבה, חגב וצרצר, [177] השייכים לקבוצת הארבה הכשר Kosher locust. מבחינת ההלכה, חרקים כשרים נחשבים לפרווה כמו הדגים, ואין צורך להפרידם מבשר או חלב. ביהדות תימן וצפון אפריקה היה קיים המנהג של אכילת ארבה עד עלייתם ארצה במאה ה-20. בתחילת המאה ה-21 הותרה על ידי הרבנות הראשית אכילת ארבה בישראל.[178] הגדרת החרקים הכשרים בספר ויקרא, פרק יא מבוססת על צבעים ומעורפלת להבנה, לכן הוספו פירושים להתרת החרקים לאכילה על ידי פוסקי הלכה במשך הדורות. הרמב"ם בספרו מפרט את החרקים הכשרים: "מיני חגבים שהתירה תורה, שמונה; ואלו הן: (א) חגב; (ב) ומין חגב, והיא הדובנית; (ג) חרגול; (ד) ומין חרגול, והיא עצרוניא; (ה) ארבה; (ו) ומין ארבה, והיא ציפורת כרמים; (ז) סולעם; (ח) ומין סולעם, והיא יוחנה ירושלמית".[179]

גם חיות הנושאות חרקים כטפילים או הניזונות מחרקים נחשבות לטמאות (ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק כ"ט). החרקים בתקופת התנ"ך נחשבו על ידי עמי כנען לבעלי ישות אלילית. הישות האלילית הבולטת ביותר בעת העתיקה קראה בעל-זבוב, אל כנעני שהיה מזוהה עם השטן. בעל זבוב מוזכר מספר רב של פעמים בתנ"ך. בספר מלכים א', פרק ח', פסוק י"ג ובספר מלכים ב פסוק א, מסופר על אחזיה מלך יהודה, שלאחר פציעתו הקשה שולח שליחים לבעל זבוב בעקרון הפלישתית כדי לשאול אותו אם יחלים מפציעתו. נראה שבאותה עת שררה בממלכת יהודה האמונה לא רק באל אחד, אל היהדות, אלא גם באלילים נוספים. על חוסר אמונתו באל אחד הוא נענש בידי השם. בתקופת התלמוד נחשבה האמונה ב"בעל זבוב" לעבודה זרה.[8] היתוש קיים במיתוסים של היהדות כגורמי כליה. אגדת היתוש של טיטוס הרשע, קיסר רומא, שחי בשנים 40–81 לספירה, מספרת כי טיטוס שהיה מחריבו של בית המקדש ושל ירושלים, הומת על ידי חדירת יתוש לאוזנו.[180]

ציור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורטרט של נזיר מאת הצייר ההולנדי Petrus Christus מאמצע המאה ה-15, עם זבוב על המסגרת התחתונה.
ה"מליסוגרפיה" שאייר פרנצ'סקו סטלוטי המציגה את מבנה הגוף של דבורה דרך מיקרוסקופ

הציור המוקדם ביותר שהופיע בו חרק נוצר ככל הנראה לפני כ-14,000 שנים, והוא מציג חריטה של צרצר על עצם של ביזון שנמצאה בדרום צרפת.[181] בעת העתיקה הופיעו חרקים בציורי טרומפ-לויל וממנטו מורי, לרוב כסמלים לרוע ומוות.[182][183]

ציור של זבובים על תמונות היה נפוץ בתקופת הרנסאנס במאות ה-15 וה-16. הזבוב שהוסף לציור נקרא Musca depicta. מנהג ההוספה לציורים נבע מסיבות שונות, בין השאר כדי לבטא את הערכת האדם אפילו ליצורים קטנים ולא רק לנושאי הפורטרטים. אך בעיקר, כדי להפגין את כישורי הצייר לצייר בדקדקנות יצורים קטנטנים. עם הזמן האופנה נזנחה והוחלפה על ידי אופנות אחרות.[184][185]

ציורים של חרקים וענף דומדמנית, מאת יאן ואן קאסל האב.

ה"מליסוגרפיה" שאייר פרנצ'סקו סטלוטי (אנ') ב-1625 הייתה האיור המדעי הראשון של חרקים שצויר באמצעות מיקרוסקופ, והוא מציג את מבנה הגוף של דבורה מזוויות שונות בצורה מוגדלת.[186] חרקים היו מוטיב מרכזי גם בציוריו של יאן ואן קאסל האב במאה ה-17, שצייר בצורה ריאליסטית ובדיוק רב. עבודתו בתחום זה משקפת את תפיסת עולמו שלפיה היצירה האמנותית וההבנה של הטבע הולכות יד ביד. ציורי החיות של ואן קאסל נבדלו מאלו של קודמיו, שסידרו את החי והצומח השונים בשורות, כאילו היו דגימות בארון אספנים. הוא שם דגש רב יותר על קומפוזיציה ואסתטיקה, מבלי לוותר על תיאור מדויק של האובייקטים המצוירים.[183][187][188]

מריה סיבילה מריאן שחיה במאה ה-17 נחשבת כאחת האנטומולוגיות הראשונות באירופה שצפתה ותיעדה את מחזור החיים של חרקים חיים. היא אספה חרקים וחיות קטנות לצורך האיורים שלה. בגיל 13 החלה לצייר חרקים וצמחים, ואף החלה את אוסף הזחלים שלה. היא חקרה את הפיכתם של זחלים לפרפרים ותיארה את התהליך בציור.[189][190] מריאן שטה לסורינאם כדי לבצע שם תצפיות. היא ציירה חרקים, בעלי חיים וצמחים מקומיים ותיעדה את השמות המקומיים של הצמחים ואת השימושים בהם.[191]

בציורי טבע דומם מהמאה ה-17 היה שימוש נרחב בחרקים כאלמנטים סימבוליים שנועדו לתת משמעות נוספת לחפצים המוצגים בציור. דוגמאות לכך הן השימוש בפרפרים כסמל לשבריריות החיים או השימוש בזבובים כסמל לריקבון. שימוש כזה בא לידי ביטוי למשל בעבודותיו של וילם ואן אאלסט ו"אגס עם חרקים" (1765) של יוסטוס יונקר (אנ').[192][183]

וינסנט ואן גוך נהג לצייר בזמן שהותו בטבע ולעבוד בתנאים סביבתיים שונים. שימוש בטכנולוגיה מודרנית גילה שבציורים מסוימים של ואן גוך נטמעו חרקים בתהליך הציור, ככל הנראה כאלו שעפו ונלכדו בצבע, והגוף שלהם נשאר מוטבע בציור עד היום. ב-2017, במהלך עבודות שימור שגרתיות במוזיאון נלסון-אטקינס לאמנות (אנ') בקנזס סיטי, התגלה חגב משובץ בציור "עצי זית" של ואן גוך שצויר ב-1889. כמה שנים מאוחר יותר, בשנת 2021, זיהו חוקרים עקבות חרקים בציור אחר של מטע זיתים של ואן גוך. העקבות נראות כקו מוגבה של צבע ונוצרו כנראה על ידי חרק שהלך על פני הבד בזמן שהצבע עדיין היה רטוב. תגלית זו התגלתה במהלך מחקר טכני של סדרת מטעי הזיתים של ואן גוך במוזיאון ואן גוך באמסטרדם.[193][194]

ספרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
איור הסיפור גברת טיטלמאוס מאת באטריס פוטר. הדמות של הדבורה בסיפור מכונה Babbity Bumble.

יחס בני האדם לחרקים בדת ובפולקלור השפיעה גם על הספרות הקדומה ובהמשך גם על התרבות המודרנית. בראייה הקדמונית החרקים נחשבו לבעלי כוחות-על ודמותו האלוהית של הזבוב מגולמת במחזות של אייסכלוס, שחי ביוון הקדומה במאה החמישית לפני הספירה. הסופרים שייכו את התכונות האנושיות החיוביות של חריצות ושיתוף פעולה לנמלים ולדבורים, ותכונות שליליות של חמדנות ועצלות לצרצרים ולחרגולים. תופעה זו של השלכת תכונות אנושיות על בעלי חיים אחרים קרויה אנטרופומורפיסם (אנ'). דוגמאות לתופעת האנטרופומורפיסם הם משלי איזופוס שחי ביוון העתיקה בין השנים 620 ל-564 לפנה"ס. המפורסם במשלים הוא משל "הצרצר והנמלה" שבא להדגים את התכונות האנושיות של עצלות מול חריצות. גם במשלי הסופר הצרפתי זאן דה לה פונטיין שחי בין השנים 1620–1695, וכן בסיפורי סופרת הילדים הבריטית באטריס פוטר מופיעות דמויות של חרקים בעלי תכונות אנושיות שמטרתן הסקת מוסר השכל על האופי האנושי.[195]

הסופר האמריקאי ממוצא רוסי, ולדימיר נבוקוב שהתעניין בפרפרים, היה בנו של לפידופטר-אספן פרפרים מקצועי.[196] הוא כתב את הרומן שלו לוליטה בזמן שנסע לטיולי איסוף הפרפרים השנתיים שלו במערב ארצות הברית.[197] בסופו של דבר הוא הפך למומחה לפרפרים מוביל. זה בא לידי ביטוי בנובלה שלו "המתנה" (אנ') שנכתבה בין השנים 1935–1937 בברלין, בה הקדיש שני פרקים מתוך חמישה לסיפורם של אב ובנו במסע פרפרים.[198] לעיתים שימשו קריקטורות בעיתונות כאמצעי חינוכי המעצב דעת קהל. סדרת קריקטורות בשם "הצד הרחוק", של הקריקטוריסט גארי לארסון שימשה את הפרופסור שלו מייקל בורגט ככלי הוראה בשיעור האנטומולוגיה שלו. "הצד הרחוק" ומחברו זכו להכרה על ידי הביולוג דייל ה. קלייטון (אנ') על "התרומה העצומה" של לארסון לתחום האנטומולוגיה, באמצעות הקריקטורות האלה.[199][200]

הנמלה והדבורה בספרות הפופולרית משולות לחרוצות ומשתפות פעולה בחברה. הסופרים השתמשו בדימויים אלה על מנת להיות אטרקטיביים ומובנים לילדים ופשוטי האם כאחד. הדימויים נבעו מהתבוננות בהתנהגותם של חרקים בטבע. יתושים וזבובים הם סמל התככנות והרוע בספרות ובשירה.

זבובי הסוס והכבשים נפוצים בספרות יוון הקדומה, כמו גם במחזות "המלך ליר" ו-"אנטוניוס וקלאופטרה" מאת ויליאם שייקספיר בן המאה השבע עשרה. בשירת ההייקו היפנית נעשה שימוש רב במטפורה של פרפר כסמל של שמחת חיים וגלגול נשמתו של המת ואילו השפירית משמשת כסמל של ההרמוניה של הטבע.[201][202] בתרבות היפנית עונת הסתיו מזוהה עם השפירית.[203] הסופר הרן לפקאדיו (אנ') מומחה לספרות יפנית, מנתח את הטיפול בפרפר בספרות היפנית, הן פרוזה והן שירה. הוא מציין שלעיתים קרובות אלה מרמזים על סיפורים סיניים, כמו על האישה הצעירה שהפרפרים ראו בה פרח. הוא תרגם עשרים ושניים שירי הייקו יפניים על פרפרים, כולל אחד מאת מאסטר ההייקו המשורר מצואו באשט, שמרמז על תחושת האושר באביב במילים אלו: "התעורר! התעורר!-אני אהפוך אותך לחבר שלי, פרפר ישן".[204]

הספרות הבדיונית (אנ') משתמשת באופן תדיר בחרקים גדולים ומוזרים. הסופר הבריטי הרברט גורג וולס תיאר צרעות ענק ברומן שלו משנת 1904 "מזון האלים ואיך זה הגיע לכדור הארץ"[205] תוך שימוש בהורמוני הגדילה החדשים שהתגלו, כדי להעניק ייתכנות למדע הבדיוני שלו.[206]

קולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרדסומת לסרט האימה ההוליוודי The Deadly Mantis משנת 1957

החרקים, בגלל מראם הייחודי, משמשים את אומנות הקולנוע במגוון רחב של דמויות מפחידות ובעלות כוחות-על, ודמויות חכמות המייצגות את המוסר, מרבות השמחה והיופי.[207]

קולנוע האנימציה משופע בדמויות רבות של חרקים (אנ') היוצרים מעניקים לחרקים שונים תכונות אנושיות ונמצאים באינטראקציה הדוקה עם אנשים, בעיקר ילדים, החל משנות ה-30 של המאה ה-20 ועד ימינו אלה. הנפוצים ביותר בסרטי האנימציה הם הנמלה, הצרצר, התיקן, והדבורה.

בתרבות האנושית הרבה חרקים בעלי משמעות לוואי של מגע עם זוהמה, העברת מחלות, וסכנה מעקיצות, כגון, הכינה, התיקן, הצרעה והדבורה. השימוש בדמויות של חרקים בסרטים מקורה במשמעויות השליליות האלה. מרבית הסרטים שבהם השתמשו בחרקים ענקיים נעשו בשנות החמישים של המאה ה-20, מיד בתום מלחמת העולם השנייה, כאשר העולם נחשף לתוצאות ההרס הענקיות שהיו תוצאות ההפצצות הגדולות בזמן המלחמה ובייחוד פצצת האטום.[208] השימוש בחרקים ענקיים בסרטים סמלה את הפחד מיצירת מוטנטים בעלי כוחות-על בהשפעת הקרינה הרדיואקטיבית והיכולת להתגבר על יצורים אלה בעזרת הטכנולוגיה והבינה האנושית היוותה מעין קתרזיס לפחדים מפני השלכות השימוש באטום לצורכי מלחמה ומפני השימוש הנרחב בחומרי הדברה, כגון DDT.[209][210] הסרט Them! שהופק בארצות הברית בשנת 1954 היה הסרט הראשון אשר בישר את השימוש בנמלים ענקיות שבאו להזהיר את האנושות בפני שימוש הרסני של האטום.[211]

הצרצר משמש כדמות מרכזית בסרט המצויר "פינוקיו" המבוסס על אגדת הילדים "הרפתקאות פינוקיו" של הסופר האיטלקי קרלו קולודי (אנ') משנת 1883. הסרט הופק באולפני וולט דיסני ב-1940 שהפך את הדמות המינורית של הצרצר לדמות משמעותית המייצגת את המוסר האנושי והתבונה המהולה בהומור, דמות שמדברת אל לב הילדים והמבוגרים כאחד.

מוזיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

(מולטימדיה)

מעוף הדבורה, ניקולאי רימסקי-קורסקוב
לעזרה בהפעלת הקבצים

חרקים שימשו במהלך ההיסטוריה כנושא לכתיבת יצירות מוזיקליות. המלחין הצרפתי מתקופת הרנסאנס, ז'וסקן דה פרה, כתב פרוטולה בשם "אל גרילו" ("הצרצר"), שהיא אחת מיצירותיו המושרות ביותר.[212] בשנת 1900 כתב ניקולאי רימסקי-קורסקוב את "מעוף הדבורה" כחלק מהאופרה "סיפורו של הצאר סלטאן". היצירה היא אחת המוכרות ביותר בקומפוזיציה הקלאסית. בסיפור האופרה הדבורה היא נסיך שהפך לחרק כדי שיוכל לעוף ולבקר את אביו.[213] המחזה שעליו התבססה האופרה נכתב על ידי אלכסנדר פושקין, וכלל במקור שני נושאים נוספים שעסקו בחרקים, מעוף היתוש ומעוף הזבוב.[214] המלחין ההונגרי בלה בארטוק הסביר ביומנו כי ביצירה "מיומנו של זבוב" שכתב לפסנתר (Mikrokosmos Vol. 6/142) [215] הוא ניסה לתאר את ניסיונות הבריחה הנואשים של זבוב שנתפס בקור עכביש.[216] מוזיקאי הג'אז דייוויד רוטנברג (אנ') מנגן דואטים עם חרקים המשמיעים קולות כמו ציקדות, צרצרים וחיפושיות.[217][218]

מספר להקות בחרו שם שמתקשר לחרקים, כדוגמת הצרצרים (אנ') שהקים באדי הולי בתחילת דרכו, והביטלס (תורגם לעברית כ"חיפושיות הקצב") ששמה הוא משחק מילים באנגלית בין המילה חיפושיות (Beetles) לבין המילה קצב (Beat).[219] במאה ה-20 היו פופולריות מספר להקות שבשמן הופיעו חרקים כמו איירון באטרפליי, פאפא רוץ', בי ג'יז, ההייבס, Praying Mantis (אנ'), ו-Adam and the Ants (אנ').[220]

אסטרונומיה וקוסמולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות להרחבת הפסקה[221][222][223]

קבוצת הכוכבים זבוב (ימין למעלה) כמפורט באורנומטריה של יוהאן באייר, 1603
ערפילית הפרפר, NGC 6302

באסטרונומיה ישנן קבוצות כוכבים שנקראות על שם פרוקי רגליים, שביניהן העקרב,[224] והזבוב.[225] שמה של קבוצת הזבוב נבחר על ידי פטרוס פלנסיוס (אנ') בשנת 1597.[226]

ישנם מבנים אסטרונומיים נוספים הקרויים על שם חרקים, כדוגמת "ערפילית הפרפר" (אנ'), שממוקמת בקבוצת הכוכבים עקרב. הכוכב המרכזי בערפילית התגלה בשנת 2009 והוא מוערך כאחד הכוכבים החמים בגלקסיה - כ-200,000 מעלות פרנהייט, פי 35 יותר חם מהשמש.[227][228]

דבורת הדבש מילאה תפקיד מרכזי בקוסמולוגיה של בני המאיה. במקדשי טולום שבמקסיקו התגלתה דמות טיח המכונה "אה מוקן קב" (אנ') המזכירה את החרק שזוהה כדבורה המוזכר בקודקס טרו-קורטזיאנוס (אנ'). בני המאיה האמינו באלוהי חרקים שמייצגים את כוכבי הלכת במערכת השמש. לדוגמה, כוכב הלכת נוגה היה מיוצג על ידי אל הדבורה. הם החזיקו באמונה שהדבורים הגיעו מנוגה, וכינו אותו "השמש השנייה".[229][230][231][232]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Entomology | Definition & Facts | Britannica, www.britannica.com, ‏2024-11-28 (באנגלית)
  2. ^ What is biomimicry, The Biomimicry Institute (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Thomas C Sparks, Insecticide mixtures—uses, benefits and considerations, Pest Management Science, 2024-02-14 doi: 10.1002/ps.7980
  4. ^ הדברת חרקים – מחיפושיות ועד גז עצבים, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, ‏2014-09-23
  5. ^ John C. Wise, Paul E. Jenkins, Annemiek M.C. Schilder, Christine Vandervoort, Rufus Isaacs, Sprayer type and water volume influence pesticide deposition and control of insect pests and diseases in juice grapes, Crop Protection 29, 2010-04, עמ' 378–385 doi: 10.1016/j.cropro.2009.11.014
  6. ^ Chrysomelidae biology. 3: General studies, Amsterdam: SPB Academic Publishing, 1996, ISBN 978-90-5103-123-2
  7. ^ Andrei Alyokhin, Mitchell Baker, David Mota-Sanchez, Galen Dively, Edward Grafius, Colorado Potato Beetle Resistance to Insecticides, American Journal of Potato Research 85, 2008-12, עמ' 395–413 doi: 10.1007/s12230-008-9052-0
  8. ^ 1 2 3 Manfred Lurker, The Routledge dictionary of gods, goddesses, devils and demons, 2nd ed, London: Routledge, 2004, ISBN 978-0-415-34018-2
  9. ^ Evanson R. Omuse, Henri E. Z. Tonnang, Abdullahi Ahmed Yusuf, Honest Machekano, James Peter Egonyu, Emily Kimathi, Samira Faris Mohamed, Menale Kassie, Sevgan Subramanian, Juliet Onditi, Serah Mwangi, Sunday Ekesi, Saliou Niassy, The global atlas of edible insects: analysis of diversity and commonality contributing to food systems and sustainability, Scientific Reports 14, 2024-02-29, עמ' 5045 doi: 10.1038/s41598-024-55603-7
  10. ^ 1 2 The Children's Hospital of Philadelphia, Amplified Musculoskeletal Pain Syndrome (AMPS) | Children's Hospital of Philadelphia, www.chop.edu (באנגלית)
  11. ^ Eugene P. Odum, Gary W. Barrett, Fundamentals of ecology, 5th ed, Belmont, CA: Thomson Brooks/Cole, 2005, ISBN 978-0-534-42066-6
  12. ^ Millennium Ecosystem Assessment (2005). Ecosystems and human well-being : synthesis (PDF). Washington, DC: Island Press. ISBN 1-59726-040-1. ארכיון (PDF) מ-31 באוקטובר 2019. נבדק ב-7 באוגוסט 2014. {{cite book}}: (עזרה)
  13. ^ Agriculture | Province of Manitoba, Province of Manitoba - Agriculture (באנגלית)
  14. ^ G. C. Varley, A Field Guide to the Insects of Britain and Northern Europe. by Michael Chinery. Collins, £2.95. - Studying Insects—a practical guide, by R. L. E. Ford. Warne, £2.50., Oryx 12, 1974-06, עמ' 494–495 doi: 10.1017/s0030605300012448
  15. ^ Stephanie Frischie and Jennifer Hopwood, Taking Invertebrate Conservation Underground, Wings - Essays on invertebrate conservation, The Xerces Society, 2021, עמ' 11-16
  16. ^ Lyman Kirst, Marian (29 דצמ' 2011). "Insect – the neglected 99%". High Country News. ארכיון מ-13 ביוני 2018. נבדק ב-22 ביולי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Edward O. Wilson Biography". Biography.com. אורכב מ-המקור ב-7 בינואר 2017. נבדק ב-6 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Wilson, E.O. (2006). The Creation: An Appeal to Save Life on Earth. Norton. ISBN 9780393062175.
  19. ^ "Little Creatures Who Run the World". Nova. PBS Airdate: August 12, 1997. ארכיון מ-1 באוקטובר 2018. נבדק ב-1 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Higgins, Adrian (30 ביוני 2007). "Saving Earth From the Ground Up". June 30, 2007. The Washington Post. ארכיון מ-21 בפברואר 2018. נבדק ב-22 ביולי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ A Coevolution Tale: Humans, Plants, and Insects, YEE, ‏2024-06-07 (באנגלית אמריקאית)
  22. ^ Vector-borne diseases, www.who.int (באנגלית)
  23. ^ Simone Belluco, Michela Bertola, Fabrizio Montarsi, Guido Di Martino, Anna Granato, Roberto Stella, Marianna Martinello, Fulvio Bordin, Franco Mutinelli, Insects and Public Health: An Overview, Insects 14, 2023-02-27, עמ' 240 doi: 10.3390/insects14030240
  24. ^ Types of human parasite: Worms, infections, and causes, www.medicalnewstoday.com, ‏2022-03-02 (באנגלית)
  25. ^ Pictures of Parasites, WebMD (באנגלית)
  26. ^ Blaine Mathison, Bobbi S. Pritt, Arthropod Ectoparasites, Oxford: Academic Press, 2025-01-01, עמ' 633–650, ISBN 978-0-323-97280-2
  27. ^ What can lice tell us about human evolution?, humanorigins.si.edu
  28. ^ 1 2 Alice L. Anderson, Elizabeth Chaney, Pubic Lice (Pthirus pubis): History, Biology and Treatment vs. Knowledge and Beliefs of US College Students, International Journal of Environmental Research and Public Health 6, 2009-02-06, עמ' 592–600 doi: 10.3390/ijerph6020592
  29. ^ CDC, About Louse-borne Relapsing Fever (LBRF), Tick and Louse-borne Relapsing Fevers, ‏2024-06-07 (באנגלית אמריקאית)
  30. ^ Chinese scientists confirm Zika, microcephaly link- China.org.cn, www.china.org.cn
  31. ^ Culex - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
  32. ^ Cockroach | Definition, Description, Pests, Taxonomy, Facts, & Species | Britannica, www.britannica.com, ‏2024-12-09 (באנגלית)
  33. ^ Cláudia Barreiro, Helena Albano, Joana Silva, Paula Teixeira, Role of Flies as Vectors of Foodborne Pathogens in Rural Areas, ISRN Microbiology 2013, 2013-08-04, עמ' 1–7 doi: 10.1155/2013/718780
  34. ^ Victor Benno Meyer-Rochow and Chuleui Jung, Edible Insects as Innovative Foods, Mdpi AG, 29th November 2023
  35. ^ Meyer-Rochow, Victor Benno (1975). "Can insects help to ease the problem of world food shortage?". ANZAAS Journal: "Search". 6 (7): 261–262.
  36. ^ אם אין סטייקים, נאכל חגבים, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, ‏2017-07-20
  37. ^ P. J. Gullan, P. S. Cranston, The Insects: An Outline of Entomology, John Wiley & Sons, 2010-07-13, ISBN 978-1-4443-1767-1. (באנגלית)
  38. ^ 1 2 3 Chakravorty, J., Ghosh, S., and V. B. Meyer-Rochow. (2011). Practices of entomophagy and entomotherapy by members of the Nyishi and Galo tribes, two ethnic groups of the state of Arunachal Pradesh (North-East India). Journal of Ethnobiology and Ethnomedicine 7 (5)
  39. ^ Meyer-Rochow V. B., Nonaka K., Boulidam S. (2008) More feared than revered: Insects and their impacts on human societies (with specific data on the importance of entomophagy in a Laotian setting. Entomologie Heute 20: 3–25
  40. ^ Water boatman | Aquatic, Predator, Nocturnal | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  41. ^ Carlos García-Robledo, Erin K. Kuprewicz, Charles L. Staines, Terry L. Erwin, W. John Kress, Limited tolerance by insects to high temperatures across tropical elevational gradients and the implications of global warming for extinction, Proceedings of the National Academy of Sciences 113, 2016-01-04, עמ' 680–685 doi: 10.1073/pnas.1507681113
  42. ^ Craig M. Loftin, Hay, Harry (07 April 1912–24 October 2002), Oxford University Press, 2015-04, American National Biography Online
  43. ^ Cochineal | Natural Dye, Insects, Aztecs | Britannica, www.britannica.com, ‏2024-10-03 (באנגלית)
  44. ^ Beob Gyun Kim, Insects as animal feed: novel ingredients for use in pet, aquaculture and livestock diet, Animal Bioscience 35, 2022-01-01, עמ' 153–154 doi: 10.5713/ab.22.0001B
  45. ^ Mikkola, Heimo (2020-01-29). Edible Insects (באנגלית). BoD – Books on Demand. ISBN 978-1-78985-635-4.
  46. ^ 1 2 Rodrigues Amorim Adegboye, Amanda; Bawa, Michael; Keith, Regina; Twefik, Sundus; Tewfik, Ihab (2021-12-31). "Edible Insects: Sustainable nutrient-rich foods to tackle food insecurity and malnutrition". World Nutrition. 12 (4): 176–189. doi:10.26596/wn.2021124176-189. ISSN 2041-9775.
  47. ^ A World of Waste: Risks and opportunities in household waste management | World Risk Poll, wrp.lrfoundation.org.uk, ‏2024-09-17 (באנגלית)
  48. ^ Harris, Marvin (1998). Good to eat : riddles of food and culture. Prospect Heights, Ill.: Waveland Press. ISBN 1-57766-015-3. OCLC 43638785.
  49. ^ 1 2 Lesnik, Julie J. (2017). "Not just a fallback food: global patterns of insect consumption related to geography, not agriculture". American Journal of Human Biology. 29 (4): e22976. doi:10.1002/ajhb.22976. ISSN 1042-0533. PMID 28146300.
  50. ^ Cruz y Celis Peniche, Patricio (בינואר 2022). "Drivers of insect consumption across human populations". Evolutionary Anthropology: Issues, News, and Reviews (באנגלית). 31 (1): 45–59. doi:10.1002/evan.21926. ISSN 1060-1538. PMID 34644813. {{cite journal}}: (עזרה)
  51. ^ Kishimoto-Yamada, Keiko; Itioka, Takao (באוקטובר 2015). "How much have we learned about seasonality in tropical insect abundance since Wolda (1988)?: Seasonality in tropical insect abundance". Entomological Science (באנגלית). 18 (4): 407–419. doi:10.1111/ens.12134. {{cite journal}}: (עזרה)
  52. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Ramos-Elorduy de Concini, J. and J.M. Pino Moreno. (1988). The utilization of insects in the empirical medicine of ancient Mexicans. Journal of Ethnobiology, 8(2), 195–202.
  53. ^ "Wu Gong, Centipede, Acupuncture, Traditional Chinese Medicine, Acupuncture. Chinese Herb Picture, weblog, discussion board, bulletin board, forums". אורכב מ-המקור ב-2012-09-17. נבדק ב-2016-04-02.
  54. ^ Qibiao Su, Hua Su, Zhihuan Nong, Dongmei Li, Laiyou Wang, Shifeng Chu, Lizhen Liao, Jie Zhao, Xianbiao Zeng, Qikang Ya, Fei He, Wenjie Lu, Baowei Wei, Guining Wei, Naihong Chen, Hypouricemic and Nephroprotective Effects of an Active Fraction from Polyrhachis Vicina Roger On Potassium Oxonate-Induced Hyperuricemia in Rats, Kidney and Blood Pressure Research 43, 2018-02-22, עמ' 220–233 doi: 10.1159/000487675
  55. ^ S. Bhulaidok, O. Sihamala, Shen LiRong Shen LiRong, Li Duo Li Duo, Nutritional and fatty acid profiles of sun-dried edible black ants (Polyrhachis vicina Roger)., Maejo International Journal of Science and Technology, 2010, Vol. 4, No. 1, 101-112 ref. 31
  56. ^ 1 2 3 Srivastava, S.K., Babu, N., and H. Pandey. (2009). Traditional insect bioprospecting—As human food and medicine. Indian Journal of Traditional Knowledge, 8(4): 485–494.
  57. ^ Feng, Y., Zhao, M., He, Z., Chen, Z., and L. Sun. (2009). Research and utilization of medicinal insects in China. Entomological Research, 39: 313–316.
  58. ^ 1 2 3 Ratcliffe, N.A. et al. Insect Biochemistry and Molecular Biology, 41 (2011) 747e769
  59. ^ Dossey, A. T., 2010. Insects and their chemical weaponry: new potential for drug discovery. Nat. Prod. Rep 27, 1737e1757.
  60. ^ Murat Ersel, Yigit Uyanikgil, Funda Karbek Akarca, Enver Ozcete, Yusuf Ali Altunci, Fatih Karabey, Turker Cavucoglu, Ayfer Meral, Gurkan Yigitturk, Emel Oyku Cetin, Effects of Silk Sericin on Incision Wound Healing in a Dorsal Skin Flap Wound Healing Rat Model, Medical Science Monitor 22, 2016-04-01, עמ' 1064–1078 doi: 10.12659/MSM.897981
  61. ^ Yang, X., Hu, K., Yan, G., et al., 2000. Fibrinogenolytic components in Tabanid, an ingredient in traditional Chinese medicine and their properties. J. Southwest Agric. Univ. 22, 173e176 (Chinese).
  62. ^ Ribeiro, J.M.C., Arca, B., 2009. From sialomes to the sialoverse: an insight into salivary potion of blood-feeding insects. Adv. Insect Physiol. 37, 59e118.
  63. ^ Francischetti, I.M.B., Mather, T.N., Ribeiro, J.M.C., 2005. Tick saliva is a potent inhibitor of endothelial cell proliferation and angiogenesis. Thromb. Haemost. 94, 167e174.
  64. ^ Maritz-Olivier, C., Stutzer, C., Jongejan, F., et al., 2007. Tick anti-hemostatics: targets for future vaccines and therapeutics. Trends Parasitol. 23, 397e407.
  65. ^ Roth, L. M.; Willis, E. R. (1960). "The biotic associations of cockroaches". Smithsonian Misc. Collect. 141: 1–470.
  66. ^ "What are Cockroaches?". אורכב מ-המקור ב-14 ביוני 2012. נבדק ב-21 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ Bruce A. Webb, Lynn M. Riddiford, Regulation of expression of arylphorin and female-specific protein mRNAs in the tobacco hornworm, Manduca sexta, Developmental Biology 130, 1988-12, עמ' 682–692 doi: 10.1016/0012-1606(88)90360-0
  68. ^ Arruda, L. K; Chapman, M. D. (ינו' 2001). "What are the cockroach asthma antigens?". Current Opinion in Pulmonary Medicine. 7 (1): 14–19. doi:10.1097/00063198-200101000-00003. PMID 11140401. {{cite journal}}: (עזרה)
  69. ^ William Balée (2000), "Antiquity of Traditional Ethnobiological Knowledge in Amazonia: a Tupí–Guaraní Family and Time" Ethnohistory 47(2):399–422.
  70. ^ שחר אמאנו, בשיתוף יד מרדכי, גידולים חקלאיים באמצעים מועילים וידידותיים יותר - פתרונות לענף החקלאות, באתר The Marker, ‏28 אוקטובר 2023
  71. ^ A world without insects: Technology won't save us | Heinrich Böll Stiftung, www.boell.de (באנגלית)
  72. ^ 1 2 מפעל ביו-בי שדה אליהו, באתר ביו-בי שדה אליהו
  73. ^ Kevin van Kester, Difference between bumblebees and bees, Royal Brinkman, ‏5 פברואר 2021
  74. ^ רעות אלון, https://www.ynet.co.il/environment-science/article/bjbdqmvwc, ynet, ‏20 מאי2022
  75. ^ 1 2 3 4 5 Vincent Brian Wigglesworth, Insect# Importance #role in nature, Britannica, ‏7 דצמבר 2024 (באנגלית)
  76. ^ צוות האתר, ישראל שלחה לרוסיה מאות מיליוני חרקים טורפים, באתר ynet, ‏19 יוני 2016
  77. ^ 1 2 Raven Larcom, 5 Beneficial Insects for Farms and Gardens, ‏24 אוקטובר 2024
  78. ^ צוות האתר, במקום חומרי הדברה בגינה: חרקים מועילים במכירה ישירה לצרכן, באתר פורטל החקלאות, ‏17 מרץ, 2016
  79. ^ חלד חגית, חקלאות ענף צומח -מוגבר, ירושלים: חוות הנוער הציוני ע"ש י. גודשטיין, 2019
  80. ^ איתי נבו, הארבה בישראל: מה צריך לדעת?, באתר מכון דוידסון, ‏26 אפריל 2021
  81. ^ צוות האתר, 7 Destructive Pests in the Agriculture Industry, Ledford's Pest Control, ‏28 פברואר 2017
  82. ^ תנ"ך פרק י, פסוקים ג-ו, י"ב י"ט
  83. ^ כתב העתון, מגדל הלבנון צופה פני ירושלים, הלבנון, 5 מאי 1865
  84. ^ כתב העתון, מסע משה, הכרמל, 15 אוגוסט 1867
  85. ^ כתב העתון, ירושלם, חבצלת, 26 יולי 1878
  86. ^ כתב העתון, צפת בגליל העליון, הפסגה, 28 אפריל 1899
  87. ^ כתב העתון, המלחמה, השקפה, 1 יולי 1904
  88. ^ אברהם יערי, צ"ו, זכרונות ארץ ישראל, כרך ב', ירושלים: המחלקה לענייני הנוער של ההסתדרות הציונית, 1947
  89. ^ צוות האתר, Locust Watch, | Food and Agriculture Organization of the United Nations (FAO), ‏5 דצמבר 2024
  90. ^ צוות האתר, Mexican Fruit Fly, USDA- | Animal and Plant Health Inspection Service, ‏20 אוגוסט 2024
  91. ^ Japanese Beetle Ravages, Reading Eagle, ‏22 יולי 1923
  92. ^ איתי נבו, המנגנון המתוחכם של החיפושית ההרסנית, באתר מכון דוידסון, ‏6 דצמבר 2017
  93. ^ 1 2 Vincent Brian Wigglesworth, Insect - Crop Pests, Damage, Control, Britannica, ‏7 דצמבר 2024
  94. ^ A. Kashyap, M. Serajuddin, M. Gupta, Predatory Insects of various Fish ponds Detrimental to Polyculture, Research Gate, ‏מאי 2013
  95. ^ Vanessa Bellini Bardella, Hélcio Reinaldo Gil-Santana, Francisco Panzera, André Luís Laforga Vanzela, Karyotype diversity among predatory Reduviidae (Heteroptera), Comparative Cytogenetics 8, 2014-12-18, עמ' 351–367 doi: 10.3897/CompCytogen.v8i4.8430
  96. ^ What have insects done for us?, Royal Entomological Society (באנגלית בריטית)
  97. ^ Using roaches to minimise waste in space, www.esa.int (באנגלית)
  98. ^ Barbara H. Jennings, Drosophila – a versatile model in biology & medicine, Materials Today 14, 2011-05, עמ' 190–195 doi: 10.1016/S1369-7021(11)70113-4
  99. ^ Genetics : a conceptual approach, New York : W.H. Freeman, 2006, ISBN 978-0-7167-8881-2
  100. ^ Matthew J. Wolf, Howard A. Rockman, Drosophila melanogaster as a model system for the genetics of postnatal cardiac function, Drug Discovery Today: Disease Models 5, 2008-09, עמ' 117–123 doi: 10.1016/j.ddmod.2009.02.002
  101. ^ Mark D. Adams et al., The Genome Sequence of Drosophila melanogaster, Science 287, 2000-03-24, עמ' 2185–2195 doi: 10.1126/science.287.5461.2185
  102. ^ 1 2 A Beetle and a Dragonfly, Google Arts & Culture (באנגלית)
  103. ^ Grigol Keshelava, Hidden Butterfly and Its Complete Metamorphosis in the “Portrait of a Lady” by Leonardo Da Vinci, Advances in Historical Studies 9, 2020-11-18, עמ' 185–189 doi: 10.4236/ahs.2020.94016
  104. ^ Philip L. Richardson, Leonardo da Vinci's discovery of the dynamic soaring by birds in wind shear, Notes and Records: the Royal Society Journal of the History of Science 73, 2019-09-20, עמ' 285–301 doi: 10.1098/rsnr.2018.0024
  105. ^ Douglas D. Kane, Science in the Art of the Italian Renaissance II: Leonardo Da Vinci's Representation of Animals in His Works1, The Ohio Journal of Science 102, 2002
  106. ^ Gene Kritsky, Daniel Mader, Leonardo's Insects, American Entomologist 56, 2010, עמ' 178–184 doi: 10.1093/ae/56.3.178
  107. ^ What was the first animal in space?, HISTORY, ‏2023-09-14 (באנגלית)
  108. ^ Monica Harrington, Fruit flies in space, Lab Animal 43, 2014-01-01, עמ' 3–3 doi: 10.1038/laban.451
  109. ^ E. N. Vaulina, I. D. Anikeeva, L. N. Kostina, I. G. Kogan, L. R. Palmbakh, A. L. Mashinsky, The role of weightlessness in the genetic damage from preflight gamma-irradiation of organisms in experiments aboard the Salyut 6 orbital station, Advances in Space Research 1, 1981-01-01, עמ' 163–169 doi: 10.1016/0273-1177(81)90258-1
  110. ^ Mituo Ikenaga, Isao Yoshikawa, Moto Kojo, Toshikazu Ayaki, Haruko Ryo, Kanji Ishizaki, Tomohisa Kato, Hanako Yamamoto, Ryujiro Hara, Mutations induced in Drosophila during space flight, Biological Sciences in Space 11, 1997, עמ' 346–350 doi: 10.2187/bss.11.346
  111. ^ Alfred Rosenthal, A Record of NASA Space Missions Since 1958, 1982-01-01, עמ' 245
  112. ^ NASA, Zond 5
  113. ^ IAMI, web.archive.org, ‏2016-06-22
  114. ^ Sputnik International, "Hope" the Russian cockroach gives birth to first space babies, Sputnik International, ‏20071023T1535+0000 (באנגלית)
  115. ^ Bugs in Space, www.esa.int (באנגלית)
  116. ^ Bigelow Aerospace, web.archive.org, ‏2007-05-13
  117. ^ Fruit Flies on the International Space Station - NASA Science, science.nasa.gov (באנגלית אמריקאית)
  118. ^ NASA, Chang'e 4
  119. ^ "China Moon mission lands Chang'e-4 spacecraft on far side" (באנגלית בריטית). 2019-01-02. נבדק ב-2024-10-28.
  120. ^ Chang’e 4 landing marks start of new China-US space race, South China Morning Post, ‏2019-01-03 (באנגלית)
  121. ^ Comsat Launch Bolsters China's Dreams for Landing on the Moon's Far Side - Scientific American, web.archive.org, ‏2018-11-29
  122. ^ 1 2 Raynald Lemelin, Rick Harper, Jason Dampier, Robert Bowles, Debbie Balika, Humans, Insects and Their Interaction: A Multi-faceted Analysis, Animal Studies Journal 5, 2016-06-01, עמ' 65–79
  123. ^ En route to human-environment interaction technology with soft microfingers, EurekAlert! (באנגלית)
  124. ^ En route to human-environment interaction technology with soft microfingers, ScienceDaily (באנגלית)
  125. ^ 1 2 3 4 What have insects done for us?, Royal Entomological Society (באנגלית בריטית)
  126. ^ Backyard insect inspires invisibility devices, next gen tech, www.mri.psu.edu (באנגלית)
  127. ^ Backyard insect inspires invisibility devices, next gen tech, ScienceDaily (באנגלית)
  128. ^ New research finds Insect-inspired intelligence is the key to robotic autonomy, www.sheffield.ac.uk, ‏2022-06-17 (באנגלית)
  129. ^ Bezzina, Neville. "Silk Production Process". Sense of Nature Research. אורכב מ-המקור ב-29 ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  130. ^ Vainker, Shelagh (2004). Chinese Silk: A Cultural History. Rutgers University Press. p. 20. ISBN 0813534461.
  131. ^ Barber, E. J. W. (1992). Prehistoric textiles: the development of cloth in the Neolithic and Bronze Ages with special reference to the Aegean (reprint, illustrated ed.). Princeton University Press. p. 31. ISBN 978-0-691-00224-8. ארכיון מ-6 בנובמבר 2021. נבדק ב-6 בנובמבר 2010. {{cite book}}: (עזרה)
  132. ^ Chinese silk: a cultural history, 1. publ, New Brunswick, NJ: Rutgers Univ. Press, 2004, ISBN 978-0-8135-3446-6
  133. ^ I. L. GOOD, J. M. KENOYER, R. H. MEADOW, NEW EVIDENCE FOR EARLY SILK IN THE INDUS CIVILIZATION*, Archaeometry 51, 2009-05-05, עמ' 457–466 doi: 10.1111/j.1475-4754.2008.00454.x
  134. ^ Frances Wood, The Silk Road: two thousands years in the heart of Asia, Berleley, Calif.: Univ. of Calif. Press, 2004, ISBN 978-0-520-24340-8
  135. ^ Department of Sericulture. "History of Sericulture" (PDF). Government of Andhra Pradesh (India). אורכב מ-המקור (PDF) ב-21 ביולי 2011. נבדק ב-7 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  136. ^ Textiles and clothing along the Silk Roads. Thematic collection of the cultural exchanges along the Silk Roads, UNESCO, 2023, ISBN 978-92-3-100539-8
  137. ^ The sunshine project, An Introduction to Biological Weapons, their Prohibition, and the Relationship to Biosafety
  138. ^ 1 2 Rachel Murray, Why World War I cultivated an obsession with insects, The Conversation, ‏2017-07-27 (באנגלית אמריקאית)
  139. ^ Warfare gets the creepy-crawlies - Laramie Boomerang Online, archive.md, ‏2012-12-16
  140. ^ J. A. Lockvvood, Entomological Warfare: History of the Use of Insects as Weapons of War, Bulletin of the Entomological Society of America 33, 1987-06-01, עמ' 76–82 doi: 10.1093/besa/33.2.76
  141. ^ 1 2 Kenneth J. Linthicum, Insects of war, terror and torture, Nature 456, 2008-11, עמ' 36–37 doi: 10.1038/456036a
  142. ^ 1 2 Diseases, Epidemics, and Historical Periods, web.archive.org, ‏2008-07-05
  143. ^ Insects as Biological Weapons - Insects, Disease, and Histroy | Montana State University, www.montana.edu
  144. ^ Michael Edward Irwin, Gail Kampmeier, Commercial products from insects, Encyclopedia of Insects 1, January 2003, עמ' 251-260
  145. ^ Biological Weapons – UNODA (באנגלית אמריקאית)
  146. ^ Biological or bacteriological weapons | How does law protect in war? - Online casebook, casebook.icrc.org
  147. ^ Jason Rasgon, Genetically modified mosquitoes may be best weapon for curbing disease transmission, The Conversation, ‏2018-08-20 (באנגלית אמריקאית)
  148. ^ Masoumeh Pasavideh, Strategic Advancements in Rural Waste Management: Insights and Innovations for Sustainable Practices, International Journal of Research Publication and Reviews, 2024-06, עמ' 4295–4302 doi: 10.55248/gengpi.5.0624.1553
  149. ^ Sasha Blakeley, Egyptian Scarab Beetle | Significance, Symbolism & Facts, study.com, ‏21 באפריל 2023
  150. ^ Richard Buxton, Forms of Astonishment, Oxford University PressOxford, 2009-07-23, ISBN 978-0-19-924549-9
  151. ^ W. S. K. Cameron, Socrates Outside Athens: Plato, the <i>Phaedrus</i> And the Possibility of “Dialogue” With Nature, Zeta Books, עמ' 41–66
  152. ^ Aristotle., History of animals in ten books, London: G. Bell, 1902
  153. ^ 1 2 3 DuBois, Page (2010). Out of Athens: The New Ancient Greeks. Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press. pp. 51–53. ISBN 978-0-674-03558-4. ארכיון מ-2021-11-06. נבדק ב-2020-10-22.
  154. ^ 1 2 3 Gullan, P. J.; Cranston, P. S. (2009). The Insects: An Outline of Entomology. John Wiley & Sons. pp. 9–13. ISBN 978-1-4051-4457-5.
  155. ^ 1 2 3 Gullan, P.J.; Cranston, P.S. (2005). The Insects: An Outline of Entomology (3 ed.). Oxford: Blackwell Publishing. ISBN 1-4051-1113-5.
  156. ^ 1 2 Hyginus <Mythographus>, Fabulae, De Gruyter, 2002-12-31, ISBN 978-3-11-097551-2
  157. ^ Francisco Rodríguez Adrados, Gert-Jan van Dijk, History of the Graeco-Latin fable, Leiden ; Boston: Brill, 1999, Mnemosyne, bibliotheca classica Batava, ISBN 978-90-04-11454-8
  158. ^ {{{מחבר}}}, The Mythology of all Races. Vol. VI. Indian Mythology, A. Berriedale Keith; Iranian Mythology, Albert J. Carnoy. Marshall Jones Co.1917. Pp. ix, 404., Harvard Theological Review 11, 1918-01, עמ' 116–117 doi: 10.1017/s0017816000012128
  159. ^ Lorna Marshall, !Kung Bushman Bands, Africa 30, 1960-10, עמ' 325–355 doi: 10.2307/1157596
  160. ^ Arthur Bernard Cook, The Bee in Greek Mythology, The Journal of Hellenic Studies 15, 1895-11, עמ' 1–24 doi: 10.2307/624058
  161. ^ Sharon G. Mijares, Indigenous Knowledge and Shamanic Ways, Routledge, 2015-08-27, עמ' 94–110, ISBN 978-1-315-71604-6
  162. ^ 1 2 3 Black, Jeremy; Green, Anthony (1992). Gods, Demons and Symbols of Ancient Mesopotamia: An Illustrated Dictionary. The British Museum Press. pp. 84–85. ISBN 0-7141-1705-6. ארכיון מ-2020-11-20. נבדק ב-2020-10-22.
  163. ^ Insect folklore, A Book of Creatures, ‏2021-04-19 (באנגלית)
  164. ^ 1 2 Shu, Catherine (27 בפברואר 2009). "South Village welcomes spring with snacks — and an eye on environmental awareness". Taipei Times. ארכיון מ-21 באוקטובר 2019. נבדק ב-7 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  165. ^ Richard M. Dorson, Negro Tales, Western Folklore 13, 1954, עמ' 160 doi: 10.2307/1520611
  166. ^ C. F. Hodge, The Mosquito-Malaria Problem in Florida, The Florida Entomologist 4, 1920-07, עמ' 1 doi: 10.2307/3492726
  167. ^ Barry Jean Ancelet, Talking Pascal in Mamou: A Study in Folkloric Competence, Journal of the Folklore Institute 17, 1980-01, עמ' 1 doi: 10.2307/3814219
  168. ^ Tom M. Devine, Paddy Logue, Being Scottish, Edinburgh University Press, 2019-07-29, ISBN 978-0-7486-7447-3
  169. ^ Elizabeth Ritchie, Calum I. Maclean, <i>The Highlands</i> & Ronald Black (ed.), <i>The Gaelic Otherworld: John Gregorson Campbell’s ‘Superstitions of the Highlands and Islands of Scotland' and ‘Witchcraft and Second Sight in the Highlands and Islands’</i>, International Review of Scottish Studies 31, 2008-06-24 doi: 10.21083/irss.v31i0.502
  170. ^ Dorothea F. Bleek, Bushman Folklore, Africa 2, 1929-07, עמ' 302–313 doi: 10.2307/1155763
  171. ^ {{{מחבר}}}, Geothermally heated Chamber of Commerce offices at Marlin, Texas. Final report, 1981-07-31
  172. ^ Mustapha Hussain, Insun Sony Mustapha, Jomo Kwame Sundaram, Mustapha Hussain, Malay nationalism before UMNO: the memoirs of Mustapha Hussain, Cheras, Kuala Lumpur: Utusan Publications & Distributors [u. a.], 2005, ISBN 978-967-61-1698-7
  173. ^ Bryan Turnock, Asian Horror, Liverpool University Press, 2019-06-11, עמ' 119–138, ISBN 978-1-911325-89-5
  174. ^ CGTN,China Global Television Network, China's 24 solar terms: Jingzhe, Awakening of Insects, news.cgtn.com (באנגלית)
  175. ^ William Balée, Antiquity of Traditional Ethnobiological Knowledge in Amazonia: The Tupí-Guaraní Family and Time, Ethnohistory 47, 2000-04-01, עמ' 399–422 doi: 10.1215/00141801-47-2-399
  176. ^ Masoumeh Pasavideh, Strategic Advancements in Rural Waste Management: Insights and Innovations for Sustainable Practices, International Journal of Research Publication and Reviews, 2024-06, עמ' 4295–4302 doi: 10.55248/gengpi.5.0624.1553
  177. ^ hersh, The Truth About Eating Bugs | Aish, Aish.com, ‏2023-02-12 (באנגלית אמריקאית)
  178. ^ Zohar Amar, ha-Arbeh be-masoret Yiśraʼel, Ramat-Gan: Hotsaʼat Universiṭat Bar-Ilan, 2004, ISBN 978-965-226-257-8
  179. ^ משנה תורה - ספר קדושה - הלכות מאכלות אסורות פרק א, באתר mechon-mamre.org
  180. ^ אנציקלופדיה יהודית דעת - טיטוס ;, באתר www.daat.ac.il
  181. ^ Smithsonian Magazine, REPRINT AUTHOR PLACEHOLDER, The Creepy, Crawling History of Insect Art, Smithsonian Magazine (באנגלית)
  182. ^ Olivia Carlson, Microcosms: An Examination of Insects in 17th-Century Dutch Still Lifes, Scholarly Horizons: University of Minnesota, Morris Undergraduate Journal 6, 2019
  183. ^ 1 2 3 Insects in Art: The Busy Bee Has No Time for Sorrow | Christine Cariati, ‏2010-04-20 (באנגלית אמריקאית)
  184. ^ Kandice Rawlings, Painted Paradoxes: The Trompe-L’Oeil Fly in the Renaissance, Athanor 26, 2008, עמ' 07–13
  185. ^ Musca depicta, 1. éd, Milan: Ricci, 1994, Quadreria, ISBN 978-88-216-2107-9
  186. ^ Giovanni F. Bignami, The microscope's coat of arms, Nature 405, 2000-06, עמ' 999–999 doi: 10.1038/35016689
  187. ^ (#31) Jan van Kessel the Elder, Sothebys.com (באנגלית)
  188. ^ (#11) Jan van Kessel, Sothebys.com (באנגלית)
  189. ^ GrrlScientist (2013-04-02). "Maria Sibylla Merian: artist whose passion for insects changed science". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-12-26.
  190. ^ Maria Sibylla Merian | Life, Facts, & Works | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  191. ^ Kay Etheridge, Maria Sibylla Merian and the metamorphosis of natural history, Endeavour 35, 2011-03-01, עמ' 16–22 doi: 10.1016/j.endeavour.2010.10.002
  192. ^ Lorna Owen, Still Life with Fruit Mouse and Butterflies, MOUSE INTERRUPTED (באנגלית)
  193. ^ Brown, Mark (2017-11-08). "Dead grasshopper discovered in Vincent van Gogh painting". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-01-06.
  194. ^ Another insect discovered in a Van Gogh painting—and this time it has left behind a trail, The Art Newspaper - International art news and events, ‏2021-10-22
  195. ^ Saba Tanveer, Fundamentals of Entomology (pp.24-43)Publisher: BS GLOBAL PUBLICATION HOUSE 10, Ahuri, Mathura, U.P. (281406) India, India: Publisher: BS GLOBAL PUBLICATION HOUSE 10, Ahuri, Mathura, U.P. (281406) India, February 2024, עמ' 24-43
  196. ^ Nabokov, Vladimir (באפריל 2000). "Father's Butterflies". The Atlantic Online. ארכיון מ-21 במאי 2013. נבדק ב-4 באפריל 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  197. ^ Amis, Martin (1994). Visiting Mrs Nabokov: And Other Excursions. Penguin Books. pp. 115–18. ISBN 0-14-023858-1.
  198. ^ Boyd, Brian (באפריל 2000). "Nabokov's Butterflies, Introduction". The Atlantic. ארכיון מ-11 באוגוסט 2016. נבדק ב-11 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  199. ^ All Things Considered (4 בינואר 2005), "'Far Side' Entomology Class Has Students Abuzz", NPR, אורכב מ-המקור ב-10 באוקטובר 2016, נבדק ב-9 ביולי 2016 {{citation}}: (עזרה)
  200. ^ Larson, Gary (1989). The Prehistory of the Far Side. Andrews and McMeel. ISBN 0-8362-1851-5.
  201. ^ Stagman, Myron (11 באוגוסט 2010). Shakespeare's Greek Drama Secret. Cambridge Scholars Publishing. pp. 205–208. ISBN 978-1-4438-2466-8. {{cite book}}: (עזרה)
  202. ^ Walker, John Lewis (2002). Shakespeare and the Classical Tradition: An Annotated Bibliography, 1961–1991. Taylor & Francis. p. 363. ISBN 978-0-8240-6697-0.
  203. ^ Gilbert WALDBAUER, A Walk around the Pond, Harvard University Press, 2006-01-01, ISBN 978-0-674-04477-7
  204. ^ Hearn, Lafcadio (2015). Insect Literature (Limited (300 copies) ed.). Dublin: Swan River Press. pp. 1–18. ISBN 978-1-78380-009-4.
  205. ^ Wells, H. G. (1904). Food of the Gods. Macmillan.
  206. ^ Rothman, Sheila; Rothman, David (2011). The Pursuit of Perfection: The Promise and Perils of Medical Enhancement. Knopf Doubleday. pp. 49–. ISBN 978-0-307-76713-4. ארכיון מ-2020-01-05. נבדק ב-2016-09-24.
  207. ^ Nathan J. Shipley, Robert D. Bixler, Beautiful Bugs, Bothersome Bugs, and FUN Bugs: Examining Human Interactions with Insects and Other Arthropods, Anthrozoös 30, 2017-07-03, עמ' 357–372 doi: 10.1080/08927936.2017.1335083
  208. ^ Caitlyn, The Bold “Big Bug Movies” of the 1950s, Green Pest Services, ‏2023-09-05 (באנגלית אמריקאית)
  209. ^ William M. Tsutsui, Looking Straight at Them! Understanding the Big Bug Movies of the 1950s, Environmental History 12, 2007-04-01, עמ' 237–253 doi: 10.1093/envhis/12.2.237
  210. ^ Isaac Rooks, Katarina Gregersdotter, Johan Höglund, and Nicklas Hållén, Eds. Animal Horror Cinema: Genre, History and Criticism, Humanimalia 9, 2018-02-05, עמ' 208–213 doi: 10.52537/humanimalia.9549
  211. ^ Them! (1954), IMDb (באנגלית אמריקאית)
  212. ^ Josquin's Musical Cricket: El grillo as Humanist Parody | Request PDF, ResearchGate (באנגלית)
  213. ^ James J. Fuld, The Book of World-famous Music: Classical, Popular, and Folk, Courier Corporation, 2000-01-01, עמ' 227, ISBN 978-0-486-41475-1. (באנגלית)
  214. ^ Lyle K. Neff, "The Tale of Tsar Saltan": A Centenary Appreciation of Rimkii-Korsakov's Second Pushkin Opera, Pushkin Review / Пушкинский вестник, 1999-01-01
  215. ^ Analysis of Bartók's "From the Diary of a Fly", ccrma.stanford.edu
  216. ^ From the Diary of a Fly, for piano… | Details | AllMusic, web.archive.org, ‏2015-11-15
  217. ^ DAVIDROTHENBERG.NET, www.davidrothenberg.net
  218. ^ David Rothenberg: "Bug Music: How Insects Gave Us Rhythm and Noise" - The Diane Rehm Show, web.archive.org, ‏2016-04-21
  219. ^ Mason Griffiths, How did The Beatles get their name?, The Beatles Story, ‏2024-08-15 (באנגלית בריטית)
  220. ^ The Best Bands Named After Bugs, Ranker (באנגלית)
  221. ^ Insect Swarms May Resemble Star Clusters - Weizmann Wonder Wander - News, Features and Discoveries, Weizmann Wonder Wander - News, Features and Discoveries from the Weizmann Institute of Science, ‏2016-08-11 (באנגלית)
  222. ^ Cultural Astronomy - Arthropods, casswww.ucsd.edu
  223. ^ James Miller, List of Nebulae Named After Insects, ‏2017-12-09 (באנגלית אמריקאית)
  224. ^ Scorpius Constellation: Stars, Facts, Myth, Location... – Constellation Guide, www.constellation-guide.com
  225. ^ Musca | Southern Sky, Stars, Milky Way | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  226. ^ Ian Ridpath’s Star Tales, www.ianridpath.com
  227. ^ Star at heart of Bug Nebula discovered | Jodrell Bank Centre for Astrophysics, www.jb.man.ac.uk
  228. ^ M. Matsuura, A. A. Zijlstra, F. J. Molster, L. B. F. M. Waters, H. Nomura, R. Sahai, M. G. Hoare, The dark lane of the planetary nebula NGC 6302, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society 359, 2005-05-01, עמ' 383–400 doi: 10.1111/j.1365-2966.2005.08903.x
  229. ^ Susan Milbrath, 5. VENUS AND MERCURY: THE BODY DOUBLES, University of Texas Press, 2010-01-01, עמ' 157–217, ISBN 978-0-292-79793-2. (באנגלית)
  230. ^ C. Bruce Hunter, A Guide to Ancient Maya Ruins, University of Oklahoma Press, 1986-05-01, ISBN 978-0-8061-1992-2. (באנגלית)
  231. ^ Joshua J. Mark, The Mayan Pantheon: The Many Gods of the Maya, World History Encyclopedia (באנגלית)
  232. ^ Kerry Sullivan, After 2000 Years of Harmony, the Maya May Soon Lose their Stingless Bee Pets, Ancient Origins Reconstructing the story of humanity's past, ‏2018-06-29 (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:אינטראקציית_בני_אדם_וחרקים&oldid=40304155"