לדלג לתוכן

חומר הדברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קוטלי חרקים)
מרסס יבול חקלאי Lite-Trac

חומרי הדברה הם כימיקלים רעילים המשמשים להדברת מזיקים המציקים לבני אדם או לסביבה.[1] המילה הדברה נובעת מהמילה הלטינית pestis (מגפה) ו-caedere שפירושה (להרוג).[2] הם כוללים קשת רחבה של חומרים קוטלי מיקרוארגניזמים, צמחים ובעלי חיים. [3] חומרי ההדברה הנפוצים ביותר הם קוטלי עשבים המהווים כ-50% מכלל חומרי הדברה שמשתמשים בהם לצרכים שונים ברחבי העולם. [4] רוב חומרי ההדברה משמשים כמוצרים להגנת הצומח, אשר מגנים על צמחים מפני עשבים שוטים, פטריות או חרקים. חומר הדברה הוא חומר כימי או חומר ביולוגי בשם ביופסטיציד Biopesticide המרתיע, הורג או פוגע במזיקים בדרכים שונות. לחומרי הדברה יש יתרונות וחסרונות מרובות לחולל מחלות קשות, לכן, השימוש בהם צריך להיות על פי תקנות הקובעות את סוגי החומרים המותרים לריסוס, הכמויות הנדרשות לטיפול והזמנים המתאימים לטיפול.

הגדרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוג הדברה יעד הפעילות
קוטלי אצות משמשים לפקוח על תעלות ניקוז, בריכות שחייה, אגמים, מיכלי אגירת מים
קוטלי ציפורים קטילת ציפורים
קוטלי חיידקים קטילת חיידקים פיטופתוגניים
קוטלי עובשים קטילת עובשים פיטופתוגניים, קטילת עובשים על קירות של מבנים
קוטלי עשבים קטילת עשבים שוטים וצמחים בלתי רצויים
קוטלי חרקים קטילת חרקים, משיכת חרקים למלכודות
קוטלי מפריסי פרסה מפריסי פרסה
קוטלי אקריות וכנימות קטילת קרדית האבק
קוטלי רכיכות קטילת חלזונות
קוטלי תולעים קטילת תולעים עגולות המצויים בשורשי הצמח
קוטלי מכרסים קוטלי מכרסמים, מושכי מכרסמים למלכודות
קוטלי מיקרואורגניזמים קוטלי אצות, חיידקים, עובשים, מטפלים במיקרואורגניזמים הנידבקים לתחתית כלי שיט
קוטלי נגיפים נגיפים

ארגון המזון והחקלאות (FAO) הגדיר חומר הדברה ככל חומר או תערובת של חומרים המיועדים למניעה, השמדה או הדברה של כל מזיק, לרבות גורמי מחלות של בני אדם או בעלי חיים ומניעת מינים בלתי רצויים של צמחים או בעלי חיים, הגורמים לנזק במהלך הייצור, העיבוד, האחסון, ההובלה או השיווק של מזון והמיועד ליבולים חקלאיים, עץ ומוצריו, מזון לבעלי חיים, או חומרים להדברת חרקים בבעלי חיים, ועכבישאים או מזיקים אחרים בגופם או על גביהם של בעלי החיים. המונח כולל חומרים המיועדים לשימושים חקלאיים, כגון, הסרת עלים, חומר ייבוש או אמצעי לדילול פירות ומניעת נשירה מוקדמת של הפרי. חומר ההדברה עשוי לשמש גם לטיפול בגידולים לפני או אחרי הקציר בבתי אריזות להגנתם מקלקול במהלך האחסון וההובלה.[5]

סיווג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרי הדברה יכולים להיות מסווגים לפי אורגניזם מטרה כמפורט בטבלה [6] או על פי אמצעי חדירתם לגוף הגורם המזי. חומרי הדברה עשויים להיות מערכתיים-סיסטמיים, או לא מערכתיים. [7][8] חומרי הדברה במגע, לא מערכתיים נשארים על פני השטח ופועלים באמצעות מגע ישיר עם אורגניזם המטרה. חומרי הדברה יעילים יותר אם הם מערכתיים. מערכתיות היא תנאי מוקדם לשימוש בחומר ההדברה כטיפול בזרעים.

  • רעלי קיבה - רעלים הפועלים על החרק לאחר שקלט אותם עם מזונו. רעלים אלה אינם עובדים על מזיקים בעלי גפי פה עוקצים-מוצצים שכן אלו ניזונים רק עם החדרת גפי פיהם לתוך רקמות האורגניזם הפונדקאי.
  • רעלי מגע - רעלים הפועלים באמצעות מגע ישיר עם גוף המזיק. הרעלים חודרים מבעד לקוטיקולה (שריון החרק) או דרך הטריכאות (צינורות הנשימה). רעלי המגע כוללים חומרים צמחיים (בהם פירתרום המופק מצמח החרצית) או חומרים סינתטיים (משפחת הפירתרואידים המהווים חיקוי סינתטי לפירתרום). המשותף לרעלי המגע היא מסיסותם בשמנים המאפשר להם לחדור דרך כסות הגוף.
  • רעלים סיסטמיים - רעלים אשר מועברים אל הצומח שממנו ניזון החרק. הם אינם פוגעים בצמח, אלא רק בחרק הניזון ממנו. חומרים אלה נכללים לעיתים בתוך רעלי הקיבה, כיוון שגם הם פועלים רק לאחר שהגיעו למערכת העיכול של החרק. חומר הדברה סיסטמי נע רקמת העצה המשמשת להובלת נוזלים כלפי מעלה מן השורשים או עשויה להיות כלפי מטה ברקמת השיפה בכיוון מן העלים לחלקים התחתונים של הצמח, או בשני הכיוונים.
  • רעלי עישון Fumigation - רעלים המיושמים בצורת עשן או אדים וחודרים למזיק דרך פתחי הנשימה, דרך הקוטיקולה ודרך קליפת הביצה. שימוש ברעלים אלה נעשה בתוך חללים סגורים ואטומים ומצריך רישיון הדברה באיוד.

פעולתם הקטלנית של חומרי הדברה היא תוצאה של התערבות בתהליך ביוכימי של האורגניזם חי. רעלי עצבים מעכבים את ייצור האנזים כולינאסתראז Cholinesterase שתפקידו לפרק את האצטילכולין. הצטברותו גורמת להפרעת מנגנון הולכת הגירוי העצבי והתכווצות בלתי פוסקת של השרירים הגורמת לעיוות הגוף המסתים במוות.

חומר ההדברה שהוא המרכיב הפעיל בתערובת עם רכיבים אחרים ליצירת המוצר הנמכר בשוק המכונה פורמולה ומיושם באופנים שונים, על פי ידע וניסיון.

חומרי הדברה יכולים להיות מסווגים כבלתי מתכלים או כמתכלים. חומר הדברה חייב להיות די יציב כדי לקטול או לשלוט על המטרה, אך חייב להתפרק די מהר כדי שלא להצטבר בסביבה או בשרשרת המזון Food chain. זאת, על מנת להיות מאושרים לשימוש על ידי הרשויות.[9][10] חומרי הדברה מתמשכים,[11] כולל די-די-טי נאסרו לפני שנים רבות לשימוש. מקרה חריג הוא ריסוס בבתים כדי להילחם בנשאי המלריה .[12]

השפעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים הבדלים יסודיים בין השפעתם הרעילה של חומרי ההדברה השונים. יש הפועלים באופן מידי. יש שהשפעתם מצטברת, עקב אגירת כמויות זעירות של רעל והשפעתו הממיתה תורגש רק לאחר שהצטברה בגוף כמות מסוימת. מידת רעילותו משתנה בהתאם לגיל החרק. רעלים אחדים רעילים לדרגות בוגרות אך אינם פוגעים במאומה בדרגות צעירות, בעוד שלאחרים התנהגות הפוכה. מידת הרעילות נמדדת על ידי אחוז התמותה: במינון נמוך מתים בתחילה רק פרטים בודדים וככל שגדל המינון כך הולך וגובר קצב התמותה עד לתמותה של לפחות מחצית מקבוצת הביקורת. מרישום הנתונים מתקבלת עקומת הצטברות התמותה, כאשר המועד המדויק של פעולת הרעל מותנה בריכוזו של החומר. ככל שיקטן הריכוז, יארך זמן התמותה, וככל שיגדל הריכוז יתקצר פרק זמן זה. השפעה מכרעת קיימת לתנאי סביבה (טמפרטורה ולחות) על השפעת הרעל. למרבית הרעלים קיים סף טמפרטורה שמתחתיו לא מתקיימת פעילות.

במחקר שנערך בסקוטלנד בשנת 2017 מצאו החוקרים שחומרי הדברה שנמצאים בשימוש בישראל גורמים לנזק בריאותי בחדק הדבורים ועלולים לפגוע ביכולתן לאסוף צוף ולזמזם.[13] מחקר המשך משנת 2020 של חוקרים בלונדון מצא כי חשיפה של דבורים לחומרי הדברה גרמה לירידה משמעותית בהתפתחות המוחית שלהן, בייחוד בחלקים שאחראים על למידה ועל זיכרון שהכרחי להישרדותן. מכאן, הוסק כי המשך השימוש בחומרי הדברה יוכל להביא לפגיעה רבה באוכלוסיית הדבורים.[14]

קבוצות מבניות רבות פותחו עבור כל אחד מהאורגניזמים של המטרה המפורטים בטבלה. מחלקה מבנית משויכת בדרך כלל לאופן פעולה יחיד, אם כי הוא עשוי להקיף יותר ממחלקה מבנית אחת.

שימוש גלובלי בחומרי הדברה

שימושים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לשימוש העיקרי שלהם בחקלאות, לחומרי הדברה יש יישומים נוספים. חומרי הדברה משמשים לשליטה באורגניזמים הנחשבים כמזיקים, או מזיקים לסביבתם. הם משמשים לקטילת יתושים שעלולים להעביר מחלות שעלולות להיות קטלניות כמו נגיף מערב הנילוס West Nile Virus, קדחת צהובה ומלריה. חומרי הדברה עשויים לקטול דבורים, צרעות ונמלים שעלולים לגרום לתגובות אלרגיות. קוטלי חרקים יכולים להגן על בעלי חיים מפני מחלות שעלולות להיגרם על ידי טפילים כגון פרעושים, קרציות וכינים הנחשבים לטפילים חיצוניים. חומרי הדברה יכולים לשמש לקטילת חרקים המהווים מקור של העברת זימומים, כגון זבובים ותיקנים[15] חומרי הדברה יכולים למנוע מחלות בבני אדם הניגרמות על ידי מזון מעופש או תוצרת מזוהמת. קוטלי עשבים יכולים לשמש לקטילת עשבים שוטים לפני עיבוד חקלאי, עצים ומברשת. הם משמשים לקטילת עשבים שוטים שפולשים ועלולים לגרום לנזק סביבתי. קוטלי עשבים משמשים בדרך כלל בבריכות ואגמים לשליטה באצות וצמחים כמו ועשבי מים שעלולים להפריע לפעילויות כמו שחייה ודייג ולגרום למים להיראות ולהריח לא נעים.[16] מזיקים בלתי נשלטים כמו טרמיטים ועובשים עלולים לפגוע במבנים כמו בתים הסובלים מרטיבות.[15] חומרי הדברה משמשים בחנויות מכולת ובמתקני אחסון מזון לקטילת מכרסמים וחרקים הפוגעים במזון כמו דגנים ובאריזות מזון. חומרי הדברה משמשים במדשאות, גינות נוי ובמגרשי גולף, בין השאר מסיבות קוסמטיות.[17]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהעת העתיקה ועד שנות החמישים של המאה הקודמת, חומרי ההדברה בשימוש היו תרכובות אי-נאורגניות ותמציות צמחים.[18][19] התרכובות האי-אורגניות היו נגזרות של נחושת, ארסן, כספית, גופרית, ותמציות צמחים הכילו בין היתר פירתרום Pyrethrum מפרחי החרצית, ניקוטין מצמח הטבק, ורוטנון Rotenone, איזופלבון המצוי בזרעים ובגבעולים של צמחים רבים. הפחות רעילים שבהם עדיין נמצאים בשימוש בחקלאות אורגנית. בשנות ה-40 הופיעו קוטל החרקים די-די-טי וקוטל העשבים 2,4-Dinitrophenylhydrazine . תרכובות אורגניות סינתטיות אלו היו בשימוש נרחב והיו רווחיות מאוד. אחריהם הופיעו בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים חומרי הדברה סינתטיים רבים אחרים, שהובילו לצמיחת תעשיית חומרי ההדברה.[18][19] במהלך תקופה זו, התברר יותר ויותר כי די-די-טי אשר רוסס בסביבה כדי להילחם בנשא נשא מחלת המלריה הצטבר בשרשרת המזון והפך למזהם עולמי כפי שפורסם בספר "אביב דומם".[20] הדי-די-טי נאסר לשימוש בשנות ה-70 במספר מדינות, ולאחר מכן נאסרו כל חומרי ההדברה העמידים ברחבי העולם כולו.[12]

עמידות לחומרי הדברה נצפתה לראשונה בשנות העשרים של המאה ה-20 עם חומרי הדברה אי-אורגניים,[18] הדברה משולבת (IPM)[21] הוצגה בשנות החמישים. ניתוח מדוקדק של ממצאים וריסוס תוך כדי שאיפה להגיע לסף חסכוני או ביולוגי של פגיעה ביבול הוביל ליישום תהליכי ההדברה והפך בשנות ה-20 למדיניות הרשמית של ארגונים בינלאומיים, תעשייה וממשלות רבות.[19] בשנות ה-60 במהפכה הירוקה עם כניסתם של זנים בעלי תנובה גבוהה, נעשה שימוש נוסף בחומרי הדברה.[19] מאז שנות ה-80 הוכנסו גידולים מהונדסים גנטית Genetically modified crops GMC, אשר הוביל להקטנת השימוש בקוטלי חרקים.[19]

מגמות בעולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החקלאות האורגנית, המשתמשת בחומרי הדברה לא-סינתטיים בלבד, גדלה ובשנת 2020 מהווה כ-1.5 אחוז מכלל הקרקע החקלאית בעולם.[19] חומרי ההדברה הפכו בשנים האחרונות ליעילים יותר. שיעורי השימוש בחומרי הדברה ירדו מ-1,000-2,500 גרם של חומר פעיל לדונם (גר'/הא) בשנות ה-50, ל-40–100 גרם/הא בשנות ה-2,000.[19] למרות זאת, כמויות השימוש גדלו. במדינות עם הכנסה שנתית גבוהה במשך עשרים השנים בין שנות ה-90 ל-2010, הסכומים בשימוש גדלו ב-20%, בעוד שבמדינות ההכנסה הנמוכה גדלו הסכומים ב-1,623%.[19]

בשנים האחרונות קיימת מגמת גילוי תרכובות או חומרים חדשים עם תכונות משופרות במטרה לגלות אופן פעולה חדש או שימוש בכמויות נמוכות יותר. מטרה נוספת היא להחליף חומרי הדברה ישנים שנאסרו מסיבות של רעילות או פגיעה סביבתית, או שאיבדו מיעילותם עקב התפתחות העמידות.[22][23][24][25] בשנים האחרונות הפך קשה יותר למצוא חומרי הדברה חדשים. יותר מ-100 חומרים פעילים חדשים הוצגו בשנות ה-2,000 ופחות מ-40 בשנות ה-2010.[19] חומרי הדברה ביולוגיים Biopesticide זולים יותר לפיתוח, מכיוון שהרשויות דורשות פחות מחקר טוקסיקולוגי וסביבתי. מאז שנת 2,000 קצב החדרת מוצרים ביולוגיים חדשים עולה לעיתים קרובות על זה של מוצרים שיגרתיים.[19] יותר מ-25% מחומרי ההדברה הכימיים הקיימים מכילים מרכז כיראלי אחד או יותר.[26] חומרי הדברה חדשים יותר עם שיעורי יישום נמוכים יותר נוטים להיות בעלי מבנים מורכבים יותר, ולכן מכילים לעיתים קרובות יותר מרכזים כיראליים.[26] במקרים בהם מרבית פעילות ההדברה או כולה בתרכובת חדשה מצויה באננטיומר אחד, הרישום והשימוש בתרכובת כאננטיומר יחיד זה מועדפים. זה מפחית את שיעור מבחני היישום של חומר ההדברה החדש ומונע את הבדיקות הסביבתיות המייגעות הנדרשות בעת הרישום.[27][28]

הדאגה למערכות אקולוגיות הפכו המגמות בעולם להדברת מזיקים בשיטות משולבת Integrated Pest Management IPM לנפוצות בארצות רבות: אינדונזיה, סין, בנגלדש, ארצות הברית, אוסטרליה ומקסיקו.[29] כל שימוש בחומרי הדברה טומן בחובו סיכון מסוים. שימוש נכון בחומרי הדברה מקטין את הסיכונים הנלווים הללו לרמה הנחשבת מקובלת על ידי סוכנויות פיקוח על חומרי הדברה כגון הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית (EPA) והסוכנות הרגולטורית להדברת מזיקים

Pest Management Regulatory Agency (PMRA) של קנדה. הדי-די-טי המרוסס על קירות הבתים, הוא אורגנוכלורין ששימש למלחמה ביתושים המפיצים את המלריה מאז שנות ה-40 לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי. [30] אורגנוכלורנים נאסרו ברוב מדינות העולם רעילותם לאדם. הדי-די-טי הפך פחות יעיל בגלל התפתחות של עמידות. ההתפתחות זוהתה באפריקה כבר בשנת 1955, ועד 1972 תשעה-עשר מיני יתושים ברחבי העולם זוהו בעמידים ל-די-די-טי. [31][32]

שימוש של חומרי הדברה לפי אזורים

כמויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סך השימוש בחומרי הדברה בחקלאות בשנת 2021 היה 3.54 מיליון טון של חומרים פעילים, עלייה של 4% ביחס לשנת 2020, עלייה של 11% והכפלה מאז 1990. השימוש בחומרי הדברה לשטח אדמה בשנת 2021 היה 2.26 ק"ג לדונם (ק"ג/הא), עלייה של 4% ביחס לשנת 2020; השימוש לכל ערך הייצור החקלאי היה 0.86 ק"ג לאלף דולר בינלאומי (ק"ג/1000 I$) (+2%); והשימוש לאדם היה 0.45 ק"ג לנפש (ק"ג/נפש) (+3%). בין 1990 ל-2021. ערכים אלה עלו ב-85%, 3%, ו-33%, בהתאמה. ברזיל הייתה המשתמשת הגדולה בעולם בחומרי הדברה בשנת 2021 לשימוש חקלאי, בעוד ארצות הברית הייתה המשתמשת השנייה בגודלה.[33][34]

היבטים כלכליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 מכירות חומרי הדברה בעולם נאמדו ב-65 מיליארד דולר, מתוכם 88% שימשו לחקלאות.[19] חומרים גנריים הווה 85% מהמכירות ב-2018.[35] במחקר אחד, הוערך כי על כל דולר של ארצות הברית שמשלמים על חומרי הדברה המיועד לגידולים מרוויחים עד ארבעה דולרים ליבולים שהיו הולכים לאיבוד על ידי חרקים, עובשים ועשבים שוטים.[36] החקלאים נהנים מגידול בתפוקת היבול ומהיכולת לגדל מגוון גידולים לאורך כל השנה. צרכני מוצרים חקלאיים נהנים גם מזמינות התוצרת ברוב חלקי השנה.[37]

יתרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשימוש בחומרי הדברה מספר גורמי תועלת ואי שימוש בחומרי הדברה גורם לנזקים כלכליים. הגדלת יבולים

  • הוזלת מוצרי גלם. אי שימוש בחומרי הדברה מפחית את היבול בכ-10%.[38] מחקר שנערך ב-1999 הראה שאיסור על חומרי הדברה בארצות-הברית עלול לגרום לעלייה במחירי המזון, אובדן מקומות עבודה ולעלייה ברעב בעולם.[39]
  • שיפור איכות היבולים ובעלי חיים הניזונים מיבולים אלה
  • שליטה על מינים פולשים
  • שליטה על וקטורים של מחלות אנושיות/בעלי חיים ואורגניזמים טורדניים. הקטנת תחלואה על ידי הדברת וקטורים להעברת מחלות מיקרוביאליות המועברות על ידי חרקים ומכרסמים. חיי אדם ניצלו ומחלות צמצמו,[37] עם הגברת השימוש ב-די-די-טי וכך גם חיי בעלי חיים ניצלו והפחתת מחלות.[40]
  • השפעה ארוכת טווח של טיפוח סביבתי במקומות מגורים (בתי מגורים, מבני עץ, גינות נוי ושטחי נופש).[37] קיימות שתי רמות של יתרונות לשימוש בחומרי הדברה, ראשונית ומשנית. יתרונות ראשוניים הם רווחים ישירים ויתרונות משניים הם השפעות ארוכות טווח יותר.[37]

חסרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פגיעה בסביבה
  • פגיעה בבריאות האדם[41]
שלט אזהרה בפני אפשרות שהצתת חומרי הדברה עלולים לגרום להופעה של אדים רעילים

מפגעים בריאותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך לבטיחות חומרי הדברה ורגולציה של חומרי הדברה נועדו להגן על הציבור מפני שימוש לרעה בחומרי הדברה. אך אינו מבטל כל שימוש לרעה. צמצום השימוש בחומרי הדברה ובחירה בחומרי הדברה רעילים פחות עשויים להפחית את הסיכונים החברה והסביבה משימוש בחומרי הדברה.[16] חומרי הדברה עלולים להשפיע לרעה על הבריאות.[42][43] על ידי מספר מנגנונים:

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה להגביל את החשיפה של ילדים לחומרי הדברה ולהשתמש בחלופות בטוחות יותר.[51] משרד הבריאות הישראלי הוציא המלצות לשימוש בחומרי הדברה בקרבת ילדים.[52]

הסינפסה הכולינרגית והפירוק של אצטילכולין לכולין ואצטט על ידי אצטילכולין אסטראז

הרעלות עם חומרי הדברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרי הדברה עלולים לגרום להרעלה בבני אדם ומינים אחרים שאינם מטרה, שחומרתן תלויה בתדירות ובגודל החשיפה. הרעילות תלויה גם בקצב הספיגה, האגירה בתוך הגוף, חילוף החומרים וסילוק המטבוליטים מהגוף. חומרי הדברה נפוצים כמו זרחנים-אורגניים וקרבמטים פועלים על ידי עיכוב פעילות האנזים אצטילכולין אסטראז, המונעת פירוק של אצטילכולין בסינפסה העצבית. עודף אצטילכולין יכול להוביל לתסמינים נוירולוגיים, כמו התכווצויות שרירים או רעד, בלבול, סחרחורת ובחילה. מחקרים מראים שאצל עובדי חווה באתיופיה, קניה וזימבבואה קיימת ירידה בריכוזים של אצטילכולין אסטראז, האנזים האחראי לפירוק אצטילכולין הפועל על סינפסות בכל מערכת העצבים בפלזמה.[53][54][55] מחקרים אחרים באתיופיה הבחינו בתפקוד נשימתי מופחת בקרב עובדי חווה המרססים יבולים בחומרי הדברה.[56] מסלולי חשיפה רבים לעובדים חקלאיים מגבירים את הסיכון להרעלת חומרי הדברה, כולל ספיגה על ידי עור בהליכה בשדות, מריחת מוצרים על פני העור, וחשיפה על ידי שאיפה.

מדידת רמת החשיפה לחומרי הדברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות כמה גישות מדעיות למדידת למידת החשיפה לחומרי הדברה: סמנים ביולוגיים וסמנים של השפעה ביולוגית.[57]

  • סמנים ביולוגיים: מדידה ישירה של תרכובת חומר ההדברה או המטבוליטים שלה בשתן, דם, פלזמה. סמנים ביולוגיים עשויים לכלול מדידה ישירה של התרכובת בגוף לפני שהיא עברה טרנספורמציה ביולוגית במהלך חילוף החומרים. סמנים ביולוגיים מתאימים אחרים עשויים לכלול את המטבוליטים של התרכובת לאחר שעברו התמרה ביולוגית במהלך חילוף החומרים.[57] נתונים טוקסיקוקינטיים יכולים לספק מידע מפורט יותר על כמה מהר התרכובת עוברת חילוף חומרים וסילוקה מהגוף, ולספק מידע לגבי עיתוי החשיפה.
  • סמנים של השפעה ביולוגית מספקים אומדן של חשיפה על סמך פעילויות אנזימטיות הקשורות למנגנון הפעולה. לדוגמה, מחקרים רבים החוקרים חשיפה לחומרי הדברה כוללים לעיתים קרובות כימות של האנזים אצטילכולין אסטראז בסינפסה העצבית על מנת לקבוע את גודל ההשפעה המעכבת של חומרי הדברה מקבוצות האורגנופוספטים וקרבמטים.[53][54][55][57]
  • שיטה נוספת לכימות חשיפה כוללת מדידה ברמה המולקולרית של כמות חומר ההדברה המקיימת אינטראקציה עם מקום הפעולה. שיטות אלו משמשות יותר לחשיפות תעסוקתיות שבהן מנגנון הפעולה מובן טוב יותר, כפי שמתואר בהנחיות ארגון הבריאות העולמי FDO שפורסמו ב"ניטור ביולוגי של חשיפה כימית במקום העבודה".[58] יש צורך בהבנה טובה יותר של האופן שבו חומרי הדברה מעוררים את השפעותיהם הרעילות לפני שניתן יהיה ליישם שיטה זו של הערכת חשיפה לחשיפה תעסוקתית של עובדים חקלאיים.
  • שיטות חלופיות להערכת חשיפה כוללות שאלונים כדי להבחין מהמשתתפים אם הם חווים תסמינים הקשורים להרעלת חומרי הדברה. תסמינים המדווחים על עצמם עשויים לכלול כאבי ראש, סחרחורת, בחילות, כאבי פרקים או תסמינים בדרכי הנשימה.[54]

אתגרים בהערכת חשיפה לחומרי הדברה: קיימים מספר אתגרים בהערכת חשיפה לחומרי הדברה באוכלוסייה הכללית, ועוד רבים אחרים הייחודיים לחשיפות תעסוקתיות של עובדים חקלאיים. מעבר לעובדי המשק, הערכת החשיפה לבני משפחה וילדים מציבה אתגרים נוספים, כגון האפשרות לחשיפה על ידי גרירת שאריות חומרי הדברה שנאספו על ביגוד או ציוד השייך לעובדי משק ההורים והבאתן בשוגג לבית. עוברים עלולים להיחשף לחומרי הדברה גם לפני הלידה מאימהות שנחשפות לחומרי הדברה במהלך ההריון.[46] אפיון החשיפה של ילדים כתוצאה מסחיפה של חומרי הדברה באוויר וריסוס מאתגר באופן דומה במדינות מתפתחות.[59] בגלל תקופות התפתחות קריטיות של העובר ושל וולדות, אוכלוסיות אלו פגיעות יותר להשפעות של חומרי הדברה, ועלולות להיות בסיכון מוגבר לפתח השפעות בהתפתחות נוירוקוגניטיבית ופגיעה בהתפתחות.[46][60]

בעוד שמדידת סמנים ביולוגיים או סמנים של השפעות ביולוגיות עשויה לספק הערכות מדויקות יותר של חשיפה, איסוף נתונים אלה בשטח לרוב אינו מעשי ושיטות רבות אינן רגישות דין כדי לזהות ריכוזים ברמה נמוכה. קיימות ערכות לבדיקת כולינסטראז מהירה לדגימות דם בשטח. עריכת הערכות בקנה מידה גדול של עובדים חקלאיים באזורים מרוחקים של מדינות מתפתחות, הופכת את יישום ערכות אלו לאתגר.[57] בדיקת הכולינסטראז היא כלי קליני שימושי להערכת חשיפה אינדיבידואלית ורעילות חריפה. שונות ניכרת בפעילות האנזים הבסיסית בין אנשים מקשה על השוואת מדידות שדה של פעילות כולינסטראז למינון ייחוס כדי לקבוע את הסיכון הבריאותי הקשור לחשיפה.[57] אתגר נוסף שעומד בפני חוקרים בהסקת מינון הייחוס הוא זיהוי נקודות קצה בריאותיות הרלוונטיות לחשיפה. יש צורך במחקר אפידמיולוגי נוסף כדי לזהות נקודות קצה בריאותיות קריטיות, במיוחד בקרב אוכלוסיות הנחשפות מבחינה תעסוקתית.

חשיפה תעסוקתית בקרב עובדי חקלאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הבריאות העולמי והתוכנית הסביבתית של האו"ם מעריכים כי 3 מיליון עובדים חקלאיים בעולם המתפתח חווים הרעלה חמורה מחומרי הדברה מדי שנה, וכתוצאה מכך מתרחשים 18,000 מקרי מוות. לפי מחקר אחד, עד 25 מיליון עובדים במדינות מתפתחות עלולים לסבול מהרעלת חומרי הדברה קלה מדי שנה.[61] חשיפות תעסוקתיות אחרות מלבד עובדים חקלאיים, כולל מטפחי חיות מחמד, שומרים על קרקעות כגון יערנים ומבערי קרקע על ידי עישון עלולות, לסכן אנשים להשפעות בריאותיות מחומרי הדברה.[62]

השימוש בחומרי הדברה נפוץ באמריקה הלטינית. כ-3 דולר ארצות הברית מיליארד מוצאים מדי שנה באזור זה. רישומים מצביעים על עלייה בתדירות הרעלת חומרי הדברה בשני העשורים האחרונים. המקרים הנפוצים ביותר של הרעלת חומרי הדברה הם תוצאה מחשיפה לחומרי הדברה אורגנו-פוספטים וקרבמאטים.[63] השימושים הנפוצים ביותר הם: שימוש במשק הבית, שימוש במוצרים לא מוסדרים, חוסר תיעוד מתועדים בתעשיית החקלאות ההערכה היא כי 50-80% ממקרי הרעלת חומרי הדברה אינם מדווחים.

דיווח לקוי על הרעלת חומרי הדברה נפוץ במיוחד באזורים שבהם עובדים חקלאים אשר נוטים פחות לפנות לטיפול במוסד רפואי שעשוי לנטר או לעקוב אחר שכיחות הרעלה חריפה. היקף הרעלת חומרי הדברה לא מכוונת עשוי להיות גדול בהרבה ממה שאפשר ללמוד מהנתונים הזמינים, במיוחד בקרב מדינות מתפתחות.

חקלאות וייצור מזון נותרו אחת התעשיות הגדולות ביותר בעולם. במזרח אפריקה, התעשייה החקלאית מייצגת את אחד מהמגזרים הגדולים בכלכלה, כאשר כמעט 80% מאוכלוסייתה מסתמכת על חקלאות להכנסה.[64] חקלאים בקהילות אלה משתמשים במוצרי הדברה כדי לשמור על יבולים גבוהים. חלק מממשלות מזרח אפריקה עוברות לחקלאות תאגידית, הנותנת הזדמנות לתאגידים זרים להפעיל חוות מסחריות. עובדה זו מאפשרת מחקר נגיש יותר על שימוש בחומרי הדברה וחשיפה בקרב עובדים. באזורים אחרים שבהם חלקים גדולים מהאוכלוסייה מסתמכים על קיום חקלאות בקנה מידה קטן, הערכת השימוש בחומרי הדברה וחשיפה קשה יותר.

דרכי מניעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להשיג מזעור חשיפה מזיקה לחומרי הדברה בכמה דרכים על מנת להפחית את השכיחות של הרעלת הדברה חריפה והשפעות בריאותיות כרוניות הקשורות לחשיפה.

  • שימוש נכון בציוד מגן אישי
  • זמני כניסה נאותים לאזורים שרוססו לאחרונה
  • סימון מוצרים יעיל לחומרים מסוכנים בהתאם לתקנות FIFRA
  • הכשרת אוכלוסיות בסיכון גבוה, לרבות עובדים חקלאיים, על שימוש ואחסון נכון של חומרי הדברה

המשך מחקר על ההשפעות הבריאותיות הרעילות של חומרי הדברה משמש בסיס למדיניות רלוונטית ולתקנים הניתנים לאכיפה המגנים על הבריאות על כל האוכלוסייה.

השפעות סביבתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בחומרי הדברה מעלה מספר חששות סביבתיים. למעלה מ-98% מקוטלי החרקים המרוססים ו-95% מקוטלי העשבים מגיעים ליעד אחר מלבד היעד שלהם, כולל אוויר, מים ואדמה. סחיפה של חומרי הדברה Pesticide drift מתרחשת כאשר חומרי הדברה מרחפים באוויר כחלקיקים הנישאים על ידי הרוח לאזורים אחרים, ועלולים לזהם אזורים אלה. חומרי הדברה הם אחד הגורמים לזיהום מים, וכמה חומרי הדברה היו הפכו למזהמים אורגניים מתמשכים, התורמים לזיהום קרקע ופרחים (אבקה, צוף).[65] יתר על כן, שימוש בחומרי הדברה עלול להשפיע לרעה על פעילות חקלאית שכנה, שכן מזיקים עצמם נסחפים ופוגעים בגידולים סמוכים שאין בהם שימוש בחומרי הדברה.[66]

שימוש בחומרי הדברה מפחית את המגוון הביולוגי, תורם לירידה של בעילי חיים מאביקים Pollinator decline,[67][68][69] הורס בתי גידול, במיוחד לציפורים,[70] ומאיים על מינים בסכנת הכחדה. מזיקים יכולים לפתח עמידות לחומרי ההדברה Pesticide resistance, המחייבת להחליף את חומר ההדברה או להשתמש במינון גדול כדי לנטרל את העמידות, אשר יוביל בסופו של דבר להחמרת הזיהום הסביבתי. אמנת סטוקהולם בנושא מזהים אורגניים מתמשכים Stockholm Convention on Persistent Organic Pollutants אסרה על שימוש כל חומרי ההדברה השייכים לקבוצה זו,[71][72] בפרט הדי-די-טי וחומרי הדברה אורגנוכלוריים אחרים המתאפיינים ביציבותם ובליפופיליות שלהם ועל ידי כך מסוגלים להצטבר ביולוגית Bioaccumulation[73] באורגניזם ובשרשרת המזון ומאפשרות התפשטותם על פני כדור הארץ.[74][75] חומרי הדברה מתמשכים אסורים לשימוש בחקלאות, ולא יאושרו על ידי הרשויות.[9][10] מכיוון שזמן מחצית החיים בקרקע ארוך. למשל, עבור DDT זמן מחצית החיים בקרקע הוא 2–15 שנים,[76] ועדיין ניתן לזהות שאריות בבני אדם ברמות נמוכות פי 5 עד 10 ממה שנמצאו בשנות ה-70.[77] חומרי הדברה המותרים היום לשימוש חייבים להיות מתכלים בסביבה. תכונה זו של חומרי הדברה נובעת הן מתכונות כימיות מולדות של התרכובות ומתהליכים או תנאים סביבתיים.[78] לדוגמה, הנוכחות של הלוגנים בתוך מבנה כימי מאטה לעיתים קרובות את הפירוק בסביבה אירובית.[79] ספיחה של חומר ההדברה לקרקע עשויה לעכב את הנדידה שלהם, ועשויה להפחית את הזמינות הביולוגית למיקרואורגניזמים.[80] ניתן כיום לעקוב אחר זיהום סביבתי של חומרי הדברה על ידי סמנים ביולוגיים כגון דבורים מאביקות המעבירות את מרבית חייהן בהאבקה.[65]

היבטים כלכליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלויות בריאות האדם והסביבה עקב שימוש בחומרי הדברה בארצות הברית נאמדו ב-9.6 מיליארד דולר.[81]

מהות הפגיעה עלות שנתית בארצות הברית
בריאות הציבור $1.1 מיליארד
עמידות לחומרי הדברה במזיק $1.5 מיליארד
אובדן יבול שנגרם על ידי חומרי הדברה $1.4 מיליארד
אובדן ציפורים עקב חומרי הדברה $2.2 מיליארד
זיהום מי תהום $2.0 מיליארד
עלויות אחרות $1.4 מיליארד
סך כל העלויות $9.6 מיליארד

עלויות נוספות כוללות את תהליך הרישום ועלות רכישת חומרי הדברה המוטלות בדרך כלל על חברות חקלאיות וחקלאים. תהליך הרישום עשוי להימשך מספר שנים בגלל 70 סוגי בדיקות שטח ועלול לעלות 50–70 מיליון דולר עבור חומר הדברה בודד.[81] בתחילת המאה ה-21 הוציאה ארצות הברית כ-10 מיליארד שולר על חומרי הדברה מדי שנה.[81]

חלופות לחומרי הדברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מספר חלופות לשימוש בחומרי הדברה[82]. שיטות אלה הופכות פופולריות יותר ויותר, ולעיתים קרובות הן בטוחות יותר מהדברה כימית מסורתית. בשנים האחרונות הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית, ה-EPA, רושמת חומרי הדברה בסיכון מופחת במספרים הולכים וגדלים.[83]

שיטות טיפוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטות הטיפוח כוללות מספר שיטות:

  • פיתוח תהליכי תרבות (גידול של מספר סוגי צמחים)
  • מחזור-זרעים
  • שתילת יבולים באזורים שבהם המזיקים הפוגעים בהם אינם חיים
  • תזמון שתילה לפי הזמנים בהם המזיקים יהיו הכי פחות בעייתיים
  • שימוש בגידולי מלכודת בהם מצויים צמחים המושכים מזיקים הרחק מהגידולים המיועדים

גידולי מלכודות הצליחו לשלוט במזיקים בכמה מערכות חקלאיות מסחריות תוך הפחתת השימוש בחומרי הדברה.[84] במערכות אחרות, גידולי מלכודת עלולים להיכשל בהפחתת צפיפות המזיקים בקנה מידה מסחרי, גם כאשר גידול המלכודת היה יעיל בניסויים מבוקרים.[85]

שימוש באורגניזמים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש באורגניזמים אחרים הנלחמים במזיק הוא דוגמה נוספת לחלופה לשימוש בחומרי הדברה. אורגניזמים אלה יכולים לכלול טורפים טבעיים או טפילים של המזיקים. ניתן להשתמש גם בחומרי הדברה ביולוגיים-ביופסטיצידים Biopesticide, המבוססים על פטריות Entomopathogenic fungus, חיידקים ונגיפים הגורמים למחלות במיני המזיקים.

הנדסת בקרה ביולוגית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעה לרבייה של חרקים יכולה להתבצע על ידי עיקור זכרים ממין המטרה ושחרורם לסביבה כדי שיזדווגו עם נקבות אך לא יפיקו צאצאים. טכניקה זו שימשה לראשונה זבוב תולעת הברגים Cochliomyia hominivorax בשנת 1958 ומאז היא בשימוש עם זבוב הפירות הים תיכוני, זבוב הצה צה[86] וטוואית האלון .[87] מדובר בגישה מדעית יקרה ואיטית הפועלת רק על סוגים מסוימים של חרקים.

שיטות חלופיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלופות אחרות כוללות שימוש ברובוטים חקלאיים Agricultural robot חדשים להדברת עשבים שוטים על ידי רובוטים באמצעות לייזר .[88]

Cotton bullwormזחל של Helicoverpa

אסטרטגיית "משיכה-בדחיפה"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "משיכה-דחיפה"[89] התקבל בשנת 1987 כגישה להדברה משולבת (IPM). אסטרטגיה זו משתמשת בתערובת של גירויים משני התנהגות, כדי לתמרן את התפוצה ואת השפע של חרקים. "דחיפה" פירושו שהחרקים נדחים או נרתעים הרחק מכל משאב מוגן. "משוך" פירושו שגירויים מסוימים, כגון, גירויים סמי-כימיים, פרומונים, תוספי מזון, גירויים חזותיים, צמחים שעברו שינוי גנטית משמשים למשיכת מזיקים כדי ללכוד יבולים למקום שבו לא יוכלו להתקיים וימתו.[90] ישנם מספר רב של רכיבים על מנת ליישם אסטרטגיית "משיכה-דחיפה" Push-Pull בשיטה של הדברה משולבת-IPM. תחקירים רבים הבודקים את היעילות של גישת ה"דחיפה-משיכה" נעשו ברחבי העולם. אסטרטגיית הדחיפה המוצלחת ביותר פותחה באפריקה עבור חקלאות קיימת. תחקיר מוצלח נוסף בוצע על השליטה על העש Helicoverpa, הגורם לנזקים בגידולי כותנה באוסטרליה. באירופה, במזרח התיכון ובארצות הברית, נעשה שימוש מוצלח באסטרטגיות דחיפה בשליטה על Sitona lineatus בשדות שעועית.[90]

היתרונות בשיטה זו טמונים בעובדה שנעשה שימוש מופחת בחומרים כימיים או ביולוגיים והגנה טובה יותר מפני הסתגלותם של חרקים לשיטת הדברה זו לעומת ההדברה הקונבנציונלית. כמה חסרונות של אסטרטגייה זו היא בעובדה שאם יש חוסר בידע מתאים של האקולוגיה ההתנהגותית והכימית של האינטראקציות המארח-מזיקים השיטה הופכת לבלתי אמינה. מכיוון השיטה אינה מאוד נפוצה הרי שעלויות הרישום גבוהות יותר.

יְעִילוּת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיות מדעיות מצביעות על כך שחלופות לחומרי הדברה יכולות להיות יעילות באותה מידה כמו השימוש בכימיקלים. מחקר שנערך על שדות תירס בצפון פלורידה מצא כי היישום של

קומפוסט עם יחס פחמן לחנקן גבוה לשדות חקלאיים היה יעיל ביותר בהפחתת אוכלוסיית הנמטודות הצמחיות-טפיליות והגדלת תפוקת היבול, עם עליות יבול שנעו בין 10% ל-212%; ההשפעות שנצפו היו ארוכות טווח, ולעיתים קרובות לא הופיעו עד העונה השלישית של המחקר.[82] הזנת סיליקון נוספת מגנה על חלק מגידולי הגננות מפני מחלות פטרייתיות כמעט לחלוטין, בעוד שחוסר סיליקון מוביל לעיתים לזיהום חמור גם כאשר משתמשים בקוטלי פטריות.[91]

תקנות ההדברה שונות ממדינה למדינה. כדי להתמודד עם חוסר עקביות בתקנות בין מדינות, צירים לוועידה של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם אימצו בשנת 1985 קוד התנהגות בינלאומי על הפצה ושימוש בחומרי הדברה כדי ליצור סטנדרטים וולונטריים של רגולציה של חומרי הדברה עבור מדינות שונות.[92] הקוד עודכן ב-1998 וב-2002.[93] ה-FAO טוען כי הקוד העלה את המודעות למפגעי הדברה והקטין את מספר המדינות ללא הגבלות על שימוש בחומרי הדברה.[5]

תקנות בין-לאומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחבי העולם, ל-85% מהמדינות יש חקיקה בנושא אחסון נכון של חומרי הדברה ו-51% של חומרי ההדברה השונים כוללים הוראות להבטחת סילוקם הנאות במקרה שפג תוקפם.[94] למרות שתקנות ההדברה שונות ממדינה למדינה, חומרי הדברה ומוצרים שבהם הם שימשו נסחרים על פני העולם כולו. כדי להתמודד עם חוסר עקביות בתקנות בין מדינות, צירים לוועידה של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם אימצו בשנת 1985 קוד התנהגות בינלאומי בנושא ההפצה והשימוש בחומרי הדברה, במטרה ליצור סטנדרטים מרצון של חקיקה רגולטורית של חומרי הדברה עבור מדינות שונות.[92] הקוד עודכן ב-1998 וב-2002.[93] ה-FAO טוען כי הקוד העלה את המודעות למפגעי הדברה והקטין את מספר המדינות ללא הגבלות על שימוש בחומרי הדברה.[5] שלושה מאמצים נוספים לשיפור החקיקה של סחר בינלאומי בחומרי הדברה הם הנחיות האו"ם בלונדון לחילופי מידע על כימיקלים בסחר בינלאומי London guidelines for the exchange of information on chemicals in international trade,[95] המבקש ליישם נהלים להבטחת הסכמה מדעת מוקדמת בין מדינות שקונות ומוכרות חומרי הדברה, וכן ועדת הקודקס של האומות המאוחדות המבקש ליצור סטנדרטים אחידים לרמות מקסימליות מותרות של שאריות חומרי הדברה בקרב המדינות המשתתפות.[96]

ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית, הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) אחראית להסדרת חומרי הדברה במסגרת החוק הפדרלי של קוטל חרקים, קוטל פטריות וקוטל מכרסמים (FIFRA) וחוק הגנת איכות המזון (FQPA).[97]

חומרי הדברה מסוימים נחשבים מסוכנים מדי למכירה לציבור הרחב והם מסווגים בקטגוריה של חומרי הדברה מוגבלים לשימוש . רק מפעילים מוסמכים, שעברו בחינה, והסמכה רשאים לרכוש או לפקח על יישום חומרי הדברה לשימוש מוגבל.[92] רישומים של מכירות ושימוש נדרשים להישמר ועשויים להיבדק על ידי סוכנויות ממשלתיות המופקדות על אכיפת תקנות הדברה. [98][99] רשומות אלה חייבות להיות מתועדות וזמינות לעובדים ולסוכנויות רגולטוריות סביבתיות ארציות או אזוריות. [100][101]

בנוסף ל-EPA, משרד החקלאות של ארצות הברית (USDA) ומנהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) קובעים תקנים לרמת שאריות מרביות של חומרי הדברה המותרות על גידולים או בתוך גידולים.[102] ה-EPA בוחן אילו השפעות פוטנציאליות על בריאות האדם והסביבה עשויות להיות קשורות לשימוש בחומרי ההדברה השונים.[103] נוסף, ה-EPA של ארצות הברית משתמש בתהליך ארבעת השלבים של מועצת המחקר הלאומית להערכת סיכונים לבריאות האדם: (1) זיהוי סיכונים, (2) הערכת מינון-תגובה, (3) הערכת חשיפה, 4) אפיון סיכונים. [104]

השאריות מפוקחות על ידי הרשויות. בשנת 2016, ליותר מ-99% מהדגימות של תוצרת ארצות הברית לא היו שאריות חומרי הדברה או שהן היו בעלות רמות שאריות הרבה מתחת לרמות המותרות על ידי EPA.[105]

האיחוד הארירופי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושרה חקיקה של האיחוד האירופי האוסרת על שימוש בחומרי הדברה רעילים מאוד, לרבות כאלה שהם מסרטנים, מוטגנים או רעילים לתהליך הרבייה, המשבשים את המערכת האנדוקרינית, וכאלה שנמצאים באורח ממושך באורגניזם, מצטברים באורגניזם ורעילים (PBT) או מתמשכים מאוד ומאוד מצטברים מאוד ( vPvB). אושרו אמצעים לשיפור הבטיחות הכללית של חומרי הדברה בכל המדינות החברות באיחוד האירופי. [106] בשנת 2023 אישרה ועדת איכות הסביבה של הפרלמנט האירופי החלטה שמטרתה להפחית את השימוש בחומרי הדברה ב-50% באופן כללי ואת המסוכן ביותר ב-65% עד שנת 2030 ולהבטיח שימוש בר-קיימא בחומרי הדברה רק כמוצא אחרון. ההחלטה כוללת גם צעדים למתן נגישות חלופות של חומרי הדברה לחקלאים. [107] חומרי הדברה בעלי שרידות גבוהה אינם מאושרים עוד לשימוש בחקלאות, ואינם מאושרים על ידי הרשויות. [108][109] מכיוון שזמן מחצית החיים בקרקע ארוך (עבור DDT 2-15 שנים[76] ) עדיין ניתן לזהות שאריות בבני אדם ברמות נמוכות פי 5 עד 10 ממה שנמצאו בשנות ה-70.[77]

מגמות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 החל שיתוף פעולה בין משרד החקלאות לבין החברה להגנת הטבע בפרויקט ייחודי לשימוש בתנשמות ובבזים לשימוש בהדברה ביולוגית בישראל. הוא החל כפיילוט קטן בעמק החולה ובקיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן שהוכתר כהצלחה והתרחב לכל אזור צפון הארץ, המרכז, הנגב הצפוני והנגב המערבי.

מנתוני משרד החקלאות משנת 2017 עולה, שחלה ירידה משמעותית של כ-45% בשימוש בחומרי הדברה בשטחים פתוחים בזכות התנשמות והבזים.[110]

התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי בישראל גובשה בשנים 2019–2020 במטרה לחקור ולנטר את החשיפה בישראל למזהמים סביבתיים. המחקר מתבצע באמצעות איסוף דגימות ביולוגיות ובדיקת נתוני חשיפה של האוכלוסייה בישראל. בתוכנית הלאומית לניטור ביולוגי נבדקת החשיפה לחומרי הדברה כדוגמת פירתרואידים וחומרי הדברה זרחנים אורגניים, במקביל לחומרים מזהמים ולמגוון רעלים שונים.[111] חומרי הדברה נמצאים גם ברוב משקי הבית בארצות הברית, 88 מיליון מתוך 121.1 מיליון משקי בית מציינים שהם משתמשים בחומרי הדברה כלשהם בשנת 2012.[112][113] נכון לשנת 2007, נמצאו יותר מ-1,055 חומרים פעילים רשומים כחומרי הדברה,[114] אשר מניבים למעלה מ-20,000 מוצרי הדברה המשווקים בארצות הברית.[62]

על פי דוח מבקר המדינה מ-2023 מספר חומרי ההדברה הפעילים והמאושרים בישראל אך אסורים ביתר מדינות ה-OECD עומד על 103. בסקרים שונים נמצאו דגימות חריגות של שאריות חומרי הדברה במזון.[115]

עקב חקיקה ואמצעי זהירות לא מספקים, 99% ממקרי המוות הקשורים לחומרי הדברה מתרחשים במדינות מתפתחות המהוות רק 25% מחומרי ההדברה בשימוש.[60] מחקר אחד דיווח על הרעלה עצמית על ידי שימוש בחומרי הדברה. שליש מההתאבדויות ברחבי העולם נעשות על ידי שימוש בחומרי הדברה. המחקר המליץ, בין היתר, על הגבלות נוספות על סוגי חומרי ההדברה המזיקים ביותר לבני אדם.[116] סקירה אפידמיולוגית משנת 2014 מצאה קשרים בין אוטיזם וחשיפה לחומרי הדברה מסוימים, אך ציינה שהראיות הזמינות לא היו מספיקות כדי להסיק שהקשר הוא סיבתי.[117]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חומר הדברה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Basic Information about Pesticide Ingredients" (באנגלית). Environmental Protection Agency. 2 באפריל 2018. נבדק ב-2018-12-01. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Sykes, J. B. (1989). The Concise Oxford dictionary of current english (7th ed.). Oxford University Press. ISBN 978-0-19-861131-8. OCLC 848516593.
  3. ^ Randall C, Hock W, Crow E, Hudak-Wise C, Kasai J (2014). "Pest Management". National Pesticide Applicator Certification Core Manual (2nd ed.). Washington: National Association of State Departments of Agriculture Research Foundation. אורכב מ-המקור ב-2019-12-10. נבדק ב-2018-12-01.
  4. ^ "Pesticide Industry Sales and Usage, 2008 – 2012 Market Estimates" (PDF). EPA. נבדק ב-17 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 "International Code of Conduct on the Distribution and Use of Pesticides" (PDF). Food and Agriculture Organization of the United Nations. 2002. אורכב מ-המקור (PDF) ב-4 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Types of pesticides". National Pesticide Information Center. נבדק ב-4 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Zhang, Yu; Lorsbach, Beth A.; Castetter, Scott; Lambert, William T.; Kister, Jeremy; Wang, Nick X.; Klittich, Carla J. R.; Roth, Joshua; Sparks, Thomas C.; Loso, Mike R. (2018). "Physicochemical property guidelines for modern agrochemicals". Pest Management Science. 74 (9): 1979–1991. doi:10.1002/ps.5037. PMID 29667318.
  8. ^ Hofstetter, Sandro (2018). "How To Design for a Tailored Subcellular Distribution of Systemic Agrochemicals in Plant Tissues" (PDF). J. Agric. Food Chem. 66 (33): 8687–8697. doi:10.1021/acs.jafc.8b02221. PMID 30024749.
  9. ^ 1 2 "About Pesticide Registration". Environmental Protection Agency. 25 בינואר 2023. נבדק ב-13 בדצמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 "Approval of active substances". European Commission. נבדק ב-13 בדצמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Iqbal Ansari, Maha M. El-Kady, Alaa El Din Mahmoud, Charu Arora, Aazad Verma, Ravikumar Rajarathinam, Priyanka Singh, Dakeshwar Kumar Verma, Jyoti Mittal, Persistent pesticides: Accumulation, health risk assessment, management and remediation: An overview, Desalination and Water Treatment 317, 2024-01-01, עמ' 100274 doi: 10.1016/j.dwt.2024.100274
  12. ^ 1 2 "WHO urges DDT for malaria control Strategies". Common Dreams News Center. Inter Press Service. 16 בספטמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-17 באוקטובר 2006. נבדק ב-15 בספטמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ מחקר: חומרי הדברה גורמים לדבורים לאבד את הזמזום, באתר ישראל היום
  14. ^ Dylan B. Smith, Andres N. Arce, Ana Ramos Rodrigues et al. (2020) Insecticide Exposure During Brood or Early-Adult Development Reduces Brain Growth and Impairs Adult Learning in Bumblebees, Proc. R. Soc. B:287, pp 2019-2442
  15. ^ 1 2 Whitford, F. (2009). The Benefits of Pesticides, A Story Worth Telling (PDF). Purdue Extension.
  16. ^ 1 2 "Pesticides and aquatic animals: A guide to reducing impacts on aquatic systems". Virginia Cooperative Extension. יוני 1996. אורכב מ-המקור ב-5 במרץ 2009. נבדק ב-14 אוק' 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Robbins P (2003). "The Lawn-Chemical Economy and Its Discontents". Antipode. 35 (5): 955–979. Bibcode:2003Antip..35..955R. doi:10.1111/j.1467-8330.2003.00366.x.
  18. ^ 1 2 3 Mathews, Graham A. (2018). A history of pesticides. Wallingford, Oxfordshire, UK: CABI. ISBN 978-1-78639-487-3.
  19. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 "Chapter 2. Status and trends of pesticide use" (PDF). Environmental and Health Impacts of Pesticides and Fertilizers and Ways of Minimizing Them. Envisioning A Chemical-Safe World. United Nations Environment Programme [UNEP]. 2022.
  20. ^ Special Reports - Silent Spring Revisited | Fooling With Nature | FRONTLINE | PBS, www.pbs.org
  21. ^ D. P. Abrol, Uma Shankar, Integrated Pest Management: Principles and Practice, CABI, 2012, ISBN 978-1-84593-808-6. (באנגלית)
  22. ^ Umetsu, Noriharu (במאי 2020). "Development of novel pesticides in the 21st century". Journal of Pesticide Science. 45 (2): 54–74. doi:10.1584/jpestics.D20-201. PMC 7581488. PMID 33132734. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Sparks, Thomas C. (2021). "Crop protection compounds - trends and perspective". Pest Management Science. 77 (8): 3608–3616. doi:10.1002/ps.6293. PMID 33486823.
  24. ^ Ling, Kenneth (2014). "Discovery of Agrochemicals" (PDF). Oxford University. נבדק ב-13 בדצמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Bebber, Daniel P.; Gurr, Sarah J. (2015). "Crop-destroying fungal and oomycete pathogens challenge food security". Fungal Genetics and Biology. Academic Press. 74: 62–64. doi:10.1016/j.fgb.2014.10.012. ISSN 1087-1845. PMID 25459533.
  26. ^ 1 2 Ulrich, Elin M.; Morrison, Candice N.; Goldsmith, Michael R.; Foreman, William T. (2012). "Chiral Pesticides: Identification, Description, and Environmental Implications". Reviews of Environmental Contamination and Toxicology. Vol. 217. Boston: Springer US. pp. 1–74. doi:10.1007/978-1-4614-2329-4_1. ISBN 978-1-4614-2328-7. ISSN 0179-5953. PMID 22350557. (WTF RID: N-2573-2016).
  27. ^ Bura, László (2019). "2019". ESFA Journal. 17 (8): e05804. doi:10.2903/j.efsa.2019.5804. PMC 7009100. PMID 32626414.
  28. ^ "Interim Policy for Evaluation of Stereoisomeric Pesticides". U.S. Environmental Protection Agency. 26 באוקטובר 2000. נבדק ב-4 בדצמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Daly HV, Doyen JT, Purcell AH (1998). "Chapter 14". Introduction to insect biology and diversity (2nd ed.). Oxford: Oxford University Press. pp. 279–300. ISBN 978-0-19-510033-4. OCLC 37211384.
  30. ^ "WHO gives indoor use of DDT a clean bill of health for controlling malaria". WHO. 15 ספט' 2006. אורכב מ-המקור ב-21 ספט' 2006. נבדק ב-13 ספט' 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "In Depth: DDT & Malaria". PAN Magazine. אורכב מ-המקור ב-2008-01-18.
  32. ^ "A Story to be Shared: the Successful Fight Against Malaria in Vietnam" (PDF). WHO WPRO. 6 נוב' 2000. אורכב מ-המקור (PDF) ב-5 אוק' 2003. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Pesticides use and trade 1990–2021" (PDF). Food and agricultural organisation of the united nations. 2023. נבדק ב-15 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ World Food and Agriculture – Statistical Yearbook 2023 (באנגלית). Rome, Italy: Food and Agriculture Organization of the United Nations. 2023. doi:10.4060/cc8166en. ISBN 978-92-5-138262-2. נבדק ב-2023-12-13 – via FAODocuments.
  35. ^ Mansfield, Becky; Werner, Marion; Berndt, Christian (10 באוגוסט 2023). "A new critical social science research agenda on pesticides". Agriculture and Human Values. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ Pimentel D, Acquay H, Biltonen M, Rice P, Silva M (1992). "Environmental and Economic Costs of Pesticide Use". BioScience. 42 (10): 750–60. doi:10.2307/1311994. JSTOR 1311994.
  37. ^ 1 2 3 4 Cooper J, Dobson H (2007). "The benefits of pesticides to mankind and the environment" (PDF). Crop Protection. 26 (9): 1337–1348. Bibcode:2007CrPro..26.1337C. doi:10.1016/j.cropro.2007.03.022. אורכב מ-המקור (PDF) ב-27 בספטמבר 2011. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ Saitoh K, Kuroda T, Kumano S (2001). "Effects of Organic Fertilization and Pesticide Application on Growth and Yield of Field-Grown Rice for 10 Years". Japanese Journal of Crop Science (ביפנית). 70 (4): 530–540. doi:10.1626/jcs.70.530.
  39. ^ Knutson R (1999). "Economic Impact of Reduced Pesticide Use in the United States: Measurement of Costs and Benefits" (PDF). AFPC Policy Issues. 99 (2). ארכיון (PDF) מ-2018-12-03.
  40. ^ Yamey G (במאי 2004). "Roll Back Malaria: a failing global health campaign". BMJ. 328 (7448): 1086–7. doi:10.1136/bmj.328.7448.1086. PMC 406307. PMID 15130956. {{cite journal}}: (עזרה)
  41. ^ Fantke P, Friedrich R, Jolliet O (בנובמבר 2012). "Health impact and damage cost assessment of pesticides in Europe". Environment International. 49: 9–17. Bibcode:2012EnInt..49....9F. doi:10.1016/j.envint.2012.08.001. PMID 22940502. {{cite journal}}: (עזרה)
  42. ^ "National Assessment of the Worker Protection Workshop #3". Pesticides: Health and Safety. U.S. Environmental Protection Agency. 30 אוג' 2007. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "Occupational exposure to chemicals and hearing impairment" (PDF). norskoljeoggass.no. ארכיון (PDF) מ-2020-03-29.
  44. ^ "Human Health Issues". Pesticides: Health and Safety. US EPA. 28 יוני 2006. אורכב מ-המקור ב-28 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ Bassil KL, Vakil C, Sanborn M, Cole DC, Kaur JS, Kerr KJ (באוקטובר 2007). "Cancer health effects of pesticides: systematic review". Canadian Family Physician. 53 (10): 1704–11. PMC 2231435. PMID 17934034. {{cite journal}}: (עזרה)
  46. ^ 1 2 3 Jurewicz, Joanna; Hanke, Wojciech (2008). "Prenatal and Childhood Exposure to Pesticides and Neurobehavioral Development: Review of Epidemiological Studies". International Journal of Occupational Medicine and Environmental Health. 21 (2): 121–32. doi:10.2478/v10001-008-0014-z. ISSN 1896-494X. PMID 18614459.
  47. ^ Weselak M, Arbuckle TE, Foster W (2007). "Pesticide exposures and developmental outcomes: the epidemiological evidence". Journal of Toxicology and Environmental Health Part B: Critical Reviews. 10 (1–2): 41–80. Bibcode:2007JTEHB..10...41W. doi:10.1080/10937400601034571. PMID 18074304.
  48. ^ Wigle DT, Arbuckle TE, Turner MC, Bérubé A, Yang Q, Liu S, Krewski D (במאי 2008). "Epidemiologic evidence of relationships between reproductive and child health outcomes and environmental chemical contaminants". Journal of Toxicology and Environmental Health Part B: Critical Reviews. 11 (5–6): 373–517. Bibcode:2008JTEHB..11..373W. doi:10.1080/10937400801921320. PMID 18470797. {{cite journal}}: (עזרה)
  49. ^ Mink PJ, Mandel JS, Lundin JI, Sceurman BK (בנובמבר 2011). "Epidemiologic studies of glyphosate and non-cancer health outcomes: a review". Regulatory Toxicology and Pharmacology. 61 (2): 172–84. doi:10.1016/j.yrtph.2011.07.006. PMID 21798302. {{cite journal}}: (עזרה)
  50. ^ Sanborn M, Kerr KJ, Sanin LH, Cole DC, Bassil KL, Vakil C (באוקטובר 2007). "Non-cancer health effects of pesticides: systematic review and implications for family doctors". Canadian Family Physician. 53 (10): 1712–20. PMC 2231436. PMID 17934035. {{cite journal}}: (עזרה)
  51. ^ Roberts, James R.; Karr, Catherine J. (בדצמבר 2012). "Pesticide exposure in children". Pediatrics. 130 (6): e1757–63. doi:10.1542/peds.2012-2757. PMID 23184103. {{cite journal}}: (עזרה)
  52. ^ הדברה בטוחה - הוֹרוּת והורים - משרד הבריאות, באתר me.health.gov.il
  53. ^ 1 2 Mekonnen, Yalemtsehay; Ejigu, D. (בספטמבר 2005). "Plasma cholinesterase level of Ethiopian farm workers exposed to chemical pesticide". Occupational Medicine (Oxford, England). 55 (6): 504–505. doi:10.1093/occmed/kqi088. ISSN 0962-7480. PMID 16140842. {{cite journal}}: (עזרה)
  54. ^ 1 2 3 Ohayo-Mitoko GJ, Kromhout H, Simwa JM, Boleij JS, Heederik D (2000). "Self reported symptoms and inhibition of acetylcholinesterase activity among Kenyan agricultural workers". Occupational and Environmental Medicine. 57 (3): 195–200. doi:10.1136/oem.57.3.195. ISSN 1351-0711. PMC 1739922. PMID 10810102.
  55. ^ 1 2 Magauzi, Regis; Mabaera, Bigboy; Rusakaniko, Simbarashe; Chimusoro, Anderson; Ndlovu, Nqobile; Tshimanga, Mufuta; Shambira, Gerald; Chadambuka, Addmore; Gombe, Notion (2011-07-11). "Health effects of agrochemicals among farm workers in commercial farms of Kwekwe district, Zimbabwe". The Pan African Medical Journal. 9 (1): 26. doi:10.4314/pamj.v9i1.71201. ISSN 1937-8688. PMC 3215548. PMID 22145061.
  56. ^ Mekonnen, Yalemtsehay; Agonafir, Tadesse (2004). "Lung function and respiratory symptoms of pesticide sprayers in state farms of Ethiopia". Ethiopian Medical Journal. 42 (4): 261–266. ISSN 0014-1755. PMID 16122117.
  57. ^ 1 2 3 4 5 He F (1999-09-05). "Biological monitoring of exposure to pesticides: current issues". Toxicology Letters. 108 (2–3): 277–283. doi:10.1016/S0378-4274(99)00099-5. PMID 10511272.
  58. ^ World Health Organization. Office of Occupational Health. (1996). Biological monitoring of chemical exposure in the workplace: guidelines (באנגלית). World Health Organization. hdl:10665/41856. ISBN 978-951-802-158-5.
  59. ^ Wesseling, Catharina; De Joode, Berna Van Wendel; Ruepert, Clemens; León, Catalina; Monge, Patricia; Hermosillo, Hernán; Partanen, Limo J. (באוקטובר 2001). "Paraquat in Developing Countries". International Journal of Occupational and Environmental Health (באנגלית). 7 (4): 275–286. doi:10.1179/oeh.2001.7.4.275. ISSN 1077-3525. PMID 11783857. {{cite journal}}: (עזרה)
  60. ^ 1 2 (Report). {{cite report}}: חסר או ריק |title= (עזרה)
  61. ^ Jeyaratnam J (1990). "Acute pesticide poisoning: a major global health problem". World Health Statistics Quarterly. Rapport Trimestriel de Statistiques Sanitaires Mondiales. 43 (3): 139–44. PMID 2238694.
  62. ^ 1 2 "Pesticide Illness & Injury Surveillance". CDC.gov. NIOSH. 7 פבר' 2017. נבדק ב-28 ינו' 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ Laborde A, Tomasina F, Bianchi F, Bruné M, Buka I, Comba P, Corra L, Cori L, Duffert CM (2015). "Children's Health in Latin America: The Influence of Environmental Exposures". Environmental Health Perspectives. 123 (3): 201–209. doi:10.1289/ehp.1408292. ISSN 0091-6765. PMC 4348745. PMID 25499717.
  64. ^ "Agriculture & Food Security". www.eac.int. נבדק ב-2020-11-30.
  65. ^ 1 2 Tosi, Simone; Costa, Cecilia; Vesco, Umberto; Quaglia, Giancarlo; Guido, Giovanni (2018). "A survey of honey bee-collected pollen reveals widespread contamination by agricultural pesticides". Science of the Total Environment. 615: 208–218. doi:10.1016/j.scitotenv.2017.09.226. PMID 28968582.
  66. ^ "Soyalism | DW Documentary". YouTube (AV media). Brazil. 21 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ Dicks, Lynn V.; Breeze, Tom D.; Ngo, Hien T.; Senapathi, Deepa; An, Jiandong; Aizen, Marcelo A.; Basu, Parthiba; Buchori, Damayanti; Galetto, Leonardo; Garibaldi, Lucas A.; Gemmill-Herren, Barbara (16 באוגוסט 2021). "A global-scale expert assessment of drivers and risks associated with pollinator decline". Nature Ecology & Evolution. 5 (10): 1453–1461. Bibcode:2021NatEE...5.1453D. doi:10.1038/s41559-021-01534-9. PMID 34400826. {{cite journal}}: (עזרה)
  68. ^ Goulson, Dave; Nicholls, Elizabeth; Botías, Cristina; Rotheray, Ellen L. (27 במרץ 2015). "Bee declines driven by combined stress from parasites, pesticides, and lack of flowers". Science. 347 (6229): 1255957. doi:10.1126/science.1255957. PMID 25721506. {{cite journal}}: (עזרה)
  69. ^ Wells, Matt (11 במרץ 2007). "Vanishing bees threaten U.S. crops". BBC News. London. נבדק ב-2007-09-19. {{cite news}}: (עזרה)
  70. ^ "Wildlife & Pesticides – Peanuts". North Carolina Cooperative Extension Service. אורכב מ-המקור ב-17 בפברואר 2008. נבדק ב-11 באוקטובר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ "Stockholm Convention on Persistent Organic Pollutants (POPs)". Stockholm Convention on Persistent Organic Pollutants. 2024. נבדק ב-6 באוקטובר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ "Ridding The World of Pops: A Guide to the Stockholm Convention on Persistent Organic Pollutants" (PDF). United Nations Environment Programme. באפריל 2005. אורכב מ-המקור (PDF) ב-15 במרץ 2017. נבדק ב-5 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ Castro, Peter; Huber, Michael E. (2010). Marine Biology (8th ed.). New York: McGraw-Hill Companies Inc. ISBN 978-0-07-352416-0. OCLC 488863548.
  74. ^ Pesticide Usage in the United States: History, Benefits, Risks, and Trends; Bulletin 1121, November 2000, K.S. Delaplane, Cooperative Extension Service, The University of Georgia College of Agricultural and Environmental Sciences "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2010-06-13. נבדק ב-2012-11-10. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ (תיזה). {{cite thesis}}: חסר או ריק |title= (עזרה)
  76. ^ 1 2 "National Biomonitoring Program". Center for disease control and prevention. 7 באפריל 2017. נבדק ב-6 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  77. ^ 1 2 "Dichlorodiphenyltrichloroethane (DDT) Factsheet". Center for disease control and prevention. 16 באוגוסט 2021. נבדק ב-6 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  78. ^ Sims GK, Cupples AM (1999). "Factors controlling degradation of pesticides in soil". Pesticide Science. 55 (5): 598–601. doi:10.1002/(SICI)1096-9063(199905)55:5<598::AID-PS962>3.0.CO;2-N. ISSN 1096-9063.
  79. ^ Sims GK, Sommers LE (1986). "Biodegradation of pyridine derivatives in soil suspensions". Environmental Toxicology and Chemistry. 5 (6): 503–509. doi:10.1897/1552-8618(1986)5[503:bopdis]2.0.co;2.
  80. ^ Wolt JD, Smith JK, Sims JK, Duebelbeis DO (1996). "Products and kinetics of cloramsulam-methyl aerobic soil metabolism". J. Agric. Food Chem. 44: 324–332. doi:10.1021/jf9503570.
  81. ^ 1 2 3 Pimentel D (2005). "Environmental and Economic Costs of the Application of Pesticides Primarily in the United States" (PDF). Environment, Development and Sustainability. 7 (2): 229–252. Bibcode:2005EDSus...7..229P. doi:10.1007/s10668-005-7314-2.
  82. ^ 1 2 McSorley R, Gallaher RN (בדצמבר 1996). "Effect of yard waste compost on nematode densities and maize yield". Journal of Nematology. 28 (4S): 655–60. PMC 2619736. PMID 19277191. {{cite journal}}: (עזרה)
  83. ^ OCSPP US EPA, Conventional Reduced Risk Pesticide Program, www.epa.gov, ‏2013-03-05 (באנגלית)
  84. ^ Shelton AM, Badenes-Perez FR (6 דצמ' 2005). "Concepts and applications of trap cropping in pest management". Annual Review of Entomology. 51 (1): 285–308. doi:10.1146/annurev.ento.51.110104.150959. PMID 16332213. {{cite journal}}: (עזרה)
  85. ^ Holden, Matthew H.; Ellner, Stephen P.; Lee, Doo-Hyung; Nyrop, Jan P.; Sanderson, John P. (2012-06-01). "Designing an effective trap cropping strategy: the effects of attraction, retention and plant spatial distribution". Journal of Applied Ecology. 49 (3): 715–722. Bibcode:2012JApEc..49..715H. doi:10.1111/j.1365-2664.2012.02137.x.
  86. ^ "The Biological Control of Pests". 25 יולי 2007. אורכב מ-המקור ב-21 בספטמבר 2007. נבדק ב-17 ספט' 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ^ Summerlin, Lee B., ed. (1977). "Chapter 17: Life Sciences". Skylab, Classroom in Space. Washington: MSFC. נבדק ב-17 ספט' 2007. {{cite book}}: (עזרה)
  88. ^ Papadopoulos, Loukia (21 באוקטובר 2022). "This new farming robot uses lasers to kill 200,000 weeds per hour". interestingengineering.com. נבדק ב-17 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  89. ^ An introduction to ‘push’ and ‘pull’ factors, FutureLearn (באנגלית אמריקאית)
  90. ^ 1 2 Cook SM, Khan ZR, Pickett JA (2007). "The use of push-pull strategies in integrated pest management". Annual Review of Entomology. 52 (1): 375–400. doi:10.1146/annurev.ento.52.110405.091407. PMID 16968206.
  91. ^ Epstein, Emanuel (1999). "Silicon". Annual Review of Plant Physiology and Plant Molecular Biology. Annual Reviews. 50 (1): 641–664. doi:10.1146/annurev.arplant.50.1.641. ISSN 1040-2519. PMID 15012222.
  92. ^ 1 2 3 Willson, Harold R. (1996). "Pesticide Regulations". In Radcliffe, E. B.; Hutchison, W. D.; Cancelado, R. E. (eds.). Radcliffe's IPM World Textbook. St. Paul: University of Minnesota. ארכיון מ-13 ביולי 2017. {{cite book}}: (עזרה)
  93. ^ 1 2 "Programmes: International Code of Conduct on the Distribution and Use of Pesticides". UN FAO. אורכב מ-המקור ב-2 בדצמבר 2008. נבדק ב-25 באוקטובר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  94. ^ Food and Agriculture Organization of the United Nations; World Health Organization (14 בנובמבר 2019). Global situation of pesticide management in agriculture and public health: Report of a 2018 WHO–FAO survey. Food & Agriculture Org. pp. 25–. ISBN 978-92-5-131969-7. {{cite book}}: (עזרה)
  95. ^ Summary report 20–24 October 1997, IISD Earth Negotiations Bulletin (באנגלית)
  96. ^ Reynolds JD (1997). "International Pesticide Trade: Is There any Hope for the Effective Regulation of Controlled Substances?". Journal of Land Use & Environmental Law. 13 (1): 69–105. JSTOR 42842699. אורכב מ-המקור ב-27 במאי 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  97. ^ "Pesticides and Public Health". Pesticides: Health and Safety. US EPA. 2015-08-20. אורכב מ-המקור ב-14 בינואר 2014. נבדק ב-10 דצמ' 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  98. ^ "Protocol for Conducting Environmental Compliance Audits under the Federal Insecticide, Fungicide, and Rodenticide Act (FIFRA)" (PDF). epa.gov. US EPA. 2011. אורכב מ-המקור (PDF) ב-1 באוגוסט 2014. נבדק ב-10 דצמ' 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  99. ^ "Ch. 11. Restricted-Use Pesticides: Dealer and Applicator Records Inspections" (PDF). Federal Insecticide, Fungicide, and Rodenticide Act (FIFRA) Inspection Manual. Washington: US EPA. 2013. pp. 11–1–11–4. ארכיון (PDF) מ-2015-09-21.
  100. ^ "Chemical Hazard Communication". United States Department of Labor; OSHA. 1998.
  101. ^ "Emergency Planning and Community Right-to-Know Act (EPCRA)". US EPA. 24 יולי 2013. נבדק ב-10 דצמ' 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  102. ^ Toth, Stephen J. Jr. (מרץ 1996). "Federal Pesticide Laws and Regulations" (PDF). North Carolina Cooperative Extension Service. אורכב מ-המקור (PDF) ב-3 באפריל 2015. נבדק ב-10 דצמ' 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  103. ^ "Pesticide Registration Program". Pesticides: Topical & Chemical Fact Sheets. US EPA. 2010. אורכב מ-המקור ב-12 בפברואר 2011. נבדק ב-25 בפברואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  104. ^ "Assessing Health Risks from Pesticides". Pesticides: Topical & Chemical Fact Sheets. US EPA. 5 אפר' 2007. אורכב מ-המקור ב-1 באפריל 2014. נבדק ב-10 דצמ' 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  105. ^ "Pesticide Data Program". U.S. Department of Agriculture (USDA). נבדק ב-6 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  106. ^ "MEPs approve pesticides legislation". europarl.europa.eu. EU Parliament. 13 ינו' 2009. אורכב מ-המקור ב-1 בפברואר 2009. נבדק ב-10 דצמ' 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  107. ^ Hemingway Jaynes, Cristen (25 באוקטובר 2023). "EU Votes to Cut Pesticide Use in Half by 2030". Ecowatch. נבדק ב-6 בנובמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  108. ^ "About Pesticide Registration". EPA (environmental protection agency). 4 בינואר 2024. נבדק ב-6 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  109. ^ "Approval of pesticides and herbicides in the EU". European Commission. נבדק ב-6 בינואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  110. ^ דניאל רוט-אבנרי, "בזכות התנשמות: ירידה חדה בשימוש בחומרי הדברה", באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2017
  111. ^ התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי בישראל, באתר אקולוגיה וסביבה, ‏2021-04-04
  112. ^ "Pesticides Industry Sales and Usage 2008–2012" (PDF). US EPA. 2012. ארכיון (PDF) מ-2017-04-17. נבדק ב-26 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  113. ^ "U.S.: Number of households 1960–2017". Statista. נבדק ב-26 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  114. ^ Goldman LR (2007). "Managing pesticide chronic health risks: U.S. policies". Journal of Agromedicine. 12 (1): 67–75. doi:10.1300/J096v12n02_08. PMID 18032337.
  115. ^ השימוש בחומרי הדברה בירקות ובפירות-ביקורת מעקב, מבקר המדינה, מאי 2023
  116. ^ Gunnell D, Eddleston M, Phillips MR, Konradsen F (בדצמבר 2007). "The global distribution of fatal pesticide self-poisoning: systematic review". BMC Public Health. 7 (1): 357. doi:10.1186/1471-2458-7-357. PMC 2262093. PMID 18154668. {{cite journal}}: (עזרה)
  117. ^ Kalkbrenner AE, Schmidt RJ, Penlesky AC (בנובמבר 2014). "Environmental chemical exposures and autism spectrum disorders: a review of the epidemiological evidence". Current Problems in Pediatric and Adolescent Health Care. 44 (10): 277–318. doi:10.1016/j.cppeds.2014.06.001. PMC 4855851. PMID 25199954. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חומר_הדברה&oldid=39899880"