חסידות קוסון
חסידות קוסון (ביידיש: קאסאן, קאסאני) היא חסידות הונגרית שנוסדה בסוף המאה התשע עשרה. שורשי החסידות הם מחסידות זידיטשוב. אבי השושלת היה רבי יהוסף רוטנברג חתנו וממלא מקומו של רבי משולם פייש מטאש. כיום מכהנים מספר גדול של צאצאיו כאדמו"רים.
תולדות החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדור הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יהוסף נולד בג' באב ה'תרי"ג. אביו הרב צבי הירש מטויסט (טלוסט, שם התגורר אביו החורג) בנם של רבי יוסף רב בקוזובה ורייזל בתו של רבי צבי הירש מזידיטשוב[1]. אמו חיה דרזיא הייתה בתו של הרב שמואל ווילנר רב בהעליטש. היה תלמידם של רבי חיים הלברשטאם מצאנז ושל רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט. נישא לבתו של רבי משולם פייש הלוי שכיהן כאדמו"ר בטאש. לאחר פטירת חמיו התמנה לאדמו"ר במקומו עקב זאת שגיסו רבי אלימלך היה נער צעיר. כיהן אחר כך בניר מאדה, דברצין וקוסון. חיבר את הספר "בני שלשים". נפטר בכ"ג בחשוון ה'תרע"ב.
הדור השני
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי חיים שלמה בנו של רבי יהוסף מילא את מקומו. היה חתנו של רבי אשר ישעיהו מקולבוסוף. כיהן בהתחלה בניר-אדני, אחר כך בדברצין ולבסוף בקוסוני. בנו הוציא את דברי תורתו בספר "שמועה טובה". נפטר בו' בטבת תר"פ. לאחר פטירתו שני אחיו ובנו כיהנו כאדמו"רים.
- רבי משה שמואל בנו של רבי יהוסף כיהן אף הוא כאדמו"ר בקליינווארדאן. עבר בסוף ימיו לארצות הברית והתגורר בלוס אנג'לס. נפטר בט"ז באייר תש"ו.
- רבי ישראל צבי בנו של רבי יהוסף, היה חתנו (פעמיים) של אחיו רבי חיים שלמה ובזיווג שלישי של רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט. לאחר פטירת אחיו (וחותנו) החל לכהן באדמו"רות. עמד בראשות ישיבה. בשנות השואה הועבר לגטו ברגסס ומשם לאושוויץ שם נרצח בג' בסיוון תש"ד יחד עם בנו רבי אלתר חיים שלמה. חתנו (בזיווג ראשון) היה רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מנירבאטור. דברי תורתו הודפסו בספר "אור מלא".
ילדיו האחרים של רבי יהוסף היו: רבי מאיר שלום ממזילאבריץ, רבי יום טוב מנחם מקאלוב אב"ד נאפקאר. ובנותיו; חיה דרזיא אשת הרב יהודה לייביש ערליך מדילטין[2], רייזיל אשת הרב שמואל שיינפלד מקאשוי (בנו של הרב משה יוחנן ממיהאליפולוי)[3] ורחל יענטה אשת הרב שמואל צבי ווייס מבנדיקוביץ. חתנו של רבי מאיר שלום היה רבי חיים אלתר פנט אדמו"ר מקרלסבורג ורבה של שייך מוניס.
החסידות לאחר השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גזע רבי חיים שלמה רוטנברג ה"שמועה טובה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי משה שמואל שכיהן בדברצין. היה חתנו של רבי יעקב הלוי רוטנברג מקוזיבא (בן דוד שני של אבי השושלת רבי יהוסף). הוציא את דברי תורתו של אביו בספר "שמועה טובה". לפני מלחמת העולם השנייה עבר לארצות הברית וכונה האדמו"ר מקוזיבא. לאחר מכן עלה לישראל והתגורר בבני ברק ברחוב חפץ חיים שם כיהן כאדמו"ר מקוסון.
- רבי אשר ישעיהו רוטנברג (ד' באלול ה'תרע"ה - א' בניסן ה'תש"ע) ממלא מקום אביו. תלמידו של דודו ה"אור מלא" והוסמך להוראה על ידו. בשנותיו האחרונות התגורר אצל בנו (אז רב בית מדרשו) בארצות הברית לצרכים רפואיים. הוציא בעוד מהדורה את הספר שמועה טובה.
- רבי יעקב יהוסף מכהן בבורו פארק.
- חתנו קרוב משפחתו רבי מאיר יהוסף רוטנברג מקוסון בורו פארק - לינדן.
- חתנו הרב אליעזר שלמה שיק מברסלב. בנו של רבי מנחם זאב אב"ד טוקאי.
- רבי חיים שלמה מקוזיבה. חתנו של רבי ישראל דוד משאץ.
- רבי טוביה מכהן בפלטבוש.
- חתנו רבי חיים יהודה לייב מקוסון-פארשיי.
- רבי יחיאל מיכל מקוסון בורו פארק (תרצ"א -כ' בכסלו תשע"ט). חתנו של רבי משה רוקח מקאזלוב (גזע בעלז). חותנו של רבי נטע הורביץ, האדמו"ר מספינקא-טבא דשמואל.
- רבי מרדכי בנו של רבי משה שמואל וחתן דודו רבי יואל צבי ראטה. כיהן לפני המלחמה כרב בסאלקה ולאחריה בוויליאמסבורג. נפטר בכ"ח בתשרי ה'תש"ן.
- רבי יעקב מסאלקא-מונסי. חתנו של רבי אשר ישעיהו מנדבורנה חדרה.
- רבי יואל צבי מסאלקא-וליאמסבורג.
- הרב חיים שלמה. מתגורר בארץ ישראל. חתן בן דודו רבי מנחם ישראל. מחבר הספרים "הנהגות צדיקים".
- רבי אשר ישעיהו רוטנברג (ד' באלול ה'תרע"ה - א' בניסן ה'תש"ע) ממלא מקום אביו. תלמידו של דודו ה"אור מלא" והוסמך להוראה על ידו. בשנותיו האחרונות התגורר אצל בנו (אז רב בית מדרשו) בארצות הברית לצרכים רפואיים. הוציא בעוד מהדורה את הספר שמועה טובה.
- חתנו רבי יואל צבי ראטה אב"ד טיסא-סאלקה (בנו של הרב יעקב משה אב"ד מיידנאק ולאחר מכן אב"ד טיסא-סאלקה ובנו חורגו של רבי אהרן ישעיה פיש ממאטה-סאלקה) מחבר הספרים "מעט צרי" ו"שערי מידות". אשתו וששה מילדיו נרצחו בשואה. בתו השביעית נישאה לאחיינה רבי מרדכי רוטנברג שמילא את מקומו. לאחר השואה החל לכהן כאדמו"ר יחד עם בן דודו רבי פנחס שלום. רוב שרידי חסידי קוסון פנו אליו. נישא בשנית לבתו של רבי שלום נח מוורצקי. נפטר ט"ז בניסן ה'תשי"ח
גזע רבי משה שמואל רוטנברג מקליינווארדיין
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי פנחס שלום בנו של רבי משה שמואל היגר בשנות ה-20 לארצות הברית וכיהן ברובע הברונקס ולאחר מכן בברוקלין. היה חתנו של רבי נפתלי ערליך מדלטין (חתן רבי שלמה יעקב מזידיטשוב). נפטר בכ"ד בתמוז ה'תשכ"ו.
- רבי מנחם ישראל (-תשס"ג) חתנו של רבי יוסף מאיר רובין מקרסטיר מילא את מקום אביו בברונקס ולאחר מכן כיהן בבורו פארק. שם בית מדרשו "עתרת שלום". הוציא שוב את ספרו של רבי יהוסף, "בני שלשים" וכן ערך והוציא את ספרו של דודו זקינו רבי ישראל צבי, "אור מלא".
- רבי מאיר יהוסף ממלא מקום אביו. הקים את היישוב החרדי החדש בלינדן ניו ג'רזי'. חתן קרובו (בן דוד שני של אביו) רבי אשר ישעיהו מקוסון בני ברק.
- רבי משה שמואל מכהן כאדמו"ר מקוסון בלונדון. לו ישיבה בשם עדות ביהוסף.
- רבי נפתלי צבי, האדמו"ר מקוסון הילקרסט. חתן רבי משולם זלמן לייפער מטעמעשוואר.
- הרב אברהם ברוך, האדמו"ר מקוסון בלייקווד. חתן רבי צבי מאיר פאנעט דעעש.
- רבי חיים יהודה לייביש האדמו"ר פארשעי מונסי (קהל נצח ישראל). חתן קרוב משפחתו, רבי חיים שלמה מקוזיבה.
- רבי ישעיה משולם פייש האדמו"ר מראזלא בביתר עילית. חתן רבי אהרן מרדכי רוטנר. ספרו 'שער לחסידות' עוסק בשאלות על דרכה של החסידות בזמננו.
- רבי מנחם ישראל (-תשס"ג) חתנו של רבי יוסף מאיר רובין מקרסטיר מילא את מקום אביו בברונקס ולאחר מכן כיהן בבורו פארק. שם בית מדרשו "עתרת שלום". הוציא שוב את ספרו של רבי יהוסף, "בני שלשים" וכן ערך והוציא את ספרו של דודו זקינו רבי ישראל צבי, "אור מלא".
- רבי משולם פייש (כ"ח בכסלו תרצ"ב - ב' באדר א' תשע"ד) חתנו של רבי יחיאל מיכל מוסקוביץ משאץ-מליץ. כיהן בבית מדרשו של אביו בורו פארק ולאחר מכן (מתשס"ז) בגבעת רוקח שבבני ברק[4].
- רבי יהוסף בן ציון, חתנו של רבי מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי, ממלא מקום אביו בבורו פארק לאחר עלייתו לארץ ישראל.
- הרב חיים יחיאל מיכל, רב דקהל קאסאן בלייקווד חתן רבי שרגא פייביש שנייבאלג (מחבר הספרים "שרגא המאיר"),
- הרב נפתלי צבי, חתנו של רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן. רב קהילת קאסאן בבית שמש וכן משמש כרב בית הכנסת "קהל חסידים" בבית שמש.
- הרב יעקב אלעזר, חתן רבי מנחם נחום טברסקי מטשרנוביל-בני ברק, ממלא מקום אביו בבני ברק.
- הרב משה שמואל, חתן רבי לייביש לייזר מפשעווארסק, רב קהילת קאסאן וויליאמסבורג
- הרב פנחס שלום, חתן רבי יעקב שלמה קלוגהופט מסטרליסק,
- הרב מאיר יהודה, חתן רבי אפרים שטיין מפאלטישאן.
- שאר ילדיו: הרב יוסף והרב צבי. חתניו היו רבי אברהם אייכנשטיין מזידיטשוב - שיקגו, (לאחר פטירתו בשנת תשכ"ו נישאה אלמנתו לרבי שמעלקא פינטער מלונדון) ורבי משה קלינגבערג האדמו"ר מזאלושיץ אנטוורפן (בנו של רבי שם).
- רבי משולם פייש (כ"ח בכסלו תרצ"ב - ב' באדר א' תשע"ד) חתנו של רבי יחיאל מיכל מוסקוביץ משאץ-מליץ. כיהן בבית מדרשו של אביו בורו פארק ולאחר מכן (מתשס"ז) בגבעת רוקח שבבני ברק[4].
- רבי שלמה אליעזר אב"ד סמיאהלי. חתן רבי שמעון גרינפלד.
- רבי אפרים אשר מקוסון קליפורניה. חתן רבי יצחק מאזארניץ.
מלבד אלו, מכהן רבי צבי אלימלך פנט (בנו של רבי חיים אלתר חתן בנו של ה"בני שלשים") בבני ברק מחבר ספר "הצבי והצדק". גיסו של רבי צבי אלימלך, רבי מנחם דוד הגר הוא האדמו"ר משאץ ויז'ניץ בחיפה.
ספרי השושלת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בני שלשים - מאבי השושלת רבי יהוסף רוטנברג.
- שמועה טובה- מהאדמו"ר השני רבי חיים שלמה רוטנברג.
- אור מלא- מהאדמו"ר רבי ישראל צבי רוטנברג.
- חסידים הראשונים - מהאדמו"ר רבי מנחם ישראל רוטנברג מקוסון-ברונקס.
- שערי המידות - מהאדמו"ר רבי יואל צבי ראטה מסאלקא.
- מעט צרי - מהאדמו"ר רבי יואל צבי ראטה מסאלקא.
ניגוני קוסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד ניגוני זידיטשוב (שחסידות קוסון הייתה מיסודה) שהיו מושרים בקוסון, לקוסון היו ניגונים משלה, חלקם הולחן על ידי אבי השושלת רבי יהוסף ועל ידי רבי אלתר חיים שלמה בנו של האדמו"ר השלישי רבי ישראל צבי. מלחין מפורסם מבית קוסון היה אברהם יצחק (איציק) מהורינץ'. כיום רבים מהניגונים נשכחו ובענפי החסידות מושרים גם ניגונים עממיים, ניגוני דינוב וניגוני רבי בעריש ווישווער מלחין הונגרי חסידי מפורסם שלחניו התפשטו בכל רחבי הונגריה ורומניה (בעיקר בסאטמר ובויז'ניץ). ניגוני קוסון מושרים גם בחסידות טאש, שהאדמו"ר השני שלה, רבי אלימלך, גדל אצל גיסו, רבי יהוסף רוטנברג אבי שושלת קוסון.
בשנת ה'תשע"א הוציאו מוסדות "בני שלשים" של האדמו"ר רבי צבי אלימלך פנט, דיסק עם עשרה מניגוני קוסון בשם "התעוררי".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב, הוצאת מעריב, 1977, עמ' 214.
- צבי אלימלך פאנעט, ספר פאר יהוסף : צדקת פעלם של האדמורי"ם לשושלת בית קאסאן : הרה"ק רבי יהוסף הלוי ר"ב, רבי חיים שלמה, רבי ישראל צבי. בני ברק : מכון להוצאת ספרים בני שלשים שע"י מוסדות קוסון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חתונת בתו של רבי יעקב מקוסון בורו פארק באתר יוטיוב (האדמו"ר מופיע בצד שמאל של הסרט).
- מצווה טאנץ בחתונת בנו של רבי מאיר יהוסף מקוסון באתר יוטיוב.
- רבי חיים יהודה לייביש מקוסון-פארשיי במצווה טאנץ באתר יוטיוב.
- חתונת ילדיהם של האדמו"רים רבי משה שמואל מקוסון לונדון ורבי חיים יהודה לייביש מקוסון פארשיי באתר יוטיוב.
- ספר יזכור לקהילת קוסון (באנגלית).
- יעקב מזור, השושלות החסידיות, הטקסטים שבפיהן וזמרתן, באתר הפיוט והתפילה, תמוז תשס"ח, עמ' 25–28.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רייזל הייתה נשואה לפני כן לרבי משה חיים טויב מחסידות קאליב. ולאחר פטירת רבי יוסף נישאה לרבי דב בער שפירא מטלוסט נכדו של רבי פנחס מקוריץ. רבי יוסף היה נשוי לבתו של רבי סנדר מחסידות קומרנה.
- ^ בנו של רבי נפתלי חתנו של רבי שלמה יעקב מזידיטשוב שהיה חתנו של רבי אברהם אבא הורוביץ משנדישוב. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי משה יוסף מאויהל בנו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט.
- ^ סבו של הרב יהוסף חיים שיינפלד רבה של קריית הרצוג בבני ברק וחבר בית הדין של הרב לנדא.
- ^ ברוך דיין האמת: כ”ק האדמו”ר מקאסאן זצוק”ל באתר JDN.
