חסידות פאלטישאן
 | |
| בית המדרש בפלטיצ'ן | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקום ייסוד | פלטיצ'ן |
| מייסד | הרב אלעזר טברסקי |
  | |
חסידות פאלטישאן (נכתב גם פאלטישען, או פאלטיטשאן) היא חצר חסידית ששורשיה בצ'רנוביל-סקווירה. מקורה בעיר פלטיצ'ן (ביידיש: "פאלטישאן") שבחבל מולדובה, רומניה.
שושלת האדמור"ים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדור הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
האדמו"ר הראשון בפלטיצ'ן, רבי אלעזר טברסקי, היה בנם של רבי שלמה מסקווירה ופיגא, בתו של רבי אריה לייבוש רוקח ממגרוב, בנו של רבי יהושע מבעלז. נולד בבלז בכ"ט בתשרי ה'תרנ"ג. לאחר פטירת רבי יהושע בה'תרנ"ד, חזר רבי שלמה לסקווירה, אך הבן נשאר בבלז וגדל אצל סבו רבי אריה לייבוש, ודודו זקנו רבי ישכר דב רוקח מבעלז. נישא בה'תר"ע בסוצ'אבה ("שאץ" ביידיש) לרבקה רחל בת רבי מאיר מוסקוביץ מחסידות שאץ.
בשנת ה'תר"ף עבר לרומניה והתיישב בפלטיצ'ן כאדמו"ר מסקווירה[1]. רבים מחסידי טשרנוביל וסקווירא נמלטו לשם בעקבות מלחמת האזרחים ברוסיה. בשנת ה'תש"א עבר לבוקרשט בשל מחלת השיתוק של אשתו.
בשנת ה'תש"ו[2] עבר לארצות הברית וייסד בשכונת בורו פארק בית מדרש עם קומץ מחסידיו. נפטר בברוקלין בכ"א בתמוז ה'תשל"ו ונטמן בבית עלמין של חסידות פאפא בניו ג'רזי[3]. דברי תורתו וקורותיו כונסו על ידי נכדיו בספרים "פקודת אלעזר", ו"תפארת אלעזר".
הדור השני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי צוואתו של רבי אלעזר, הוכתר בנו היחיד רבי אברהם שמואל למלא את מקומו כאדמו"ר[4]. רבי אברהם שמואל נפטר בי"ג בשבט ה'תשמ"ד ונטמן ליד אביו.
לרבי אלעזר היו גם שתי בנות. שרה נישאה לרבי ישראל אברהם שטיין (ה'תרע"ו - ה'תש"ן) שמילא מקום חמיו כרב העיר פלטיצ'ן לאחר שחמיו עזב לבוקרשט. בשנת ה'תש"ז היגר לארצות הברית ופתח את בית המדרש פאלטישען בבנסנהורסט שבברוקלין. שינדל מלכה נישאה לרבי אהרן אריה הכהן כ"ץ (ה'תרע"ד - ה'תשמ"ט) שהיה רב קהילת "חברה לומדי ש"ס" בבוקרשט ואחר כך רב "קהל עדת ישורון" בפלטבוש. בשנת ה'תשי"ג פתח את בית המדרש קהל "בית אהרן".
הדור השלישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- את מקומו של רבי אברהם שמואל כאדמו"ר מפאלטישאן ממלא בנו, רבי שלום מאיר טברסקי, חתנו של רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף. בן נוסף, רבי אריה לייביש טברסקי, מכהן כאדמו"ר ממגרוב.
- שלושה בנים של רבי ישראל אברהם שטיין משמשים כרבנים: רבי מרדכי שטיין (חתנו של רבי יוסף מאיר כהנא, האדמו"ר מספינקא-ירושלים) הוא אב"ד פאלטישען בורו פארק, בית מדרשו שברחוב ה-49 נקרא "קהל תפארת מרדכי". רבי אפרים אהרן מכונה אף הוא אב"ד פאלטישאן בורו פארק, בית מדרשו ברחוב ה-55. רבי יוסף שלום הוא אב"ד פאלטישאן-בנסנהורסט, חתן רבי ישכר בעריש רובין מקרסטיר.
- וכן חמשה בני הרב אהרן אריה משמשים כרבנים. בכורו רבי מרדכי אברהם כ"ץ שימש כאב"ד קהל אברכי תורה ודעת (נלב"ע י' שבט תשפ"ג), רבי יהושע כ"ץ אב"ד מאגרוב, רבי מאיר כ"ץ משמש כראש הכולל סרט-ויזניץ בחיפה, רבי יונתן בנימין כ"ץ רב קהילת "בית אלעזר" פאלטישאן בפלטבוש, ורבי דוד שלמה ממלא את מקום אביהם כרב בית המדרש "בית אהרן-פאלטישאן".
הדור הרביעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו של רבי מרדכי שטיין, רבי יצחק, הוא גאב"ד "אבני שיש-פאלטישאן", בעבר היה ראב"ד בד"ץ קרלסבורג של רבי יחזקאל ראטה.
בן אחר של רבי מרדכי, רבי מנחם מענדל (חתן רבי יוסף משה מייזליש מווייצן), הוא אב"ד סאווראן בויליאמסבורג ברוקלין, והמוציא לאור את סדרת ספרי "פקודת אלעזר" של זקנו רבי אלעזר, האדמו"ר הראשון של החסידות.[5]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אלעזר טברסקי, פקודת אלעזר, על התורה ומועדים, תשובות ואגרות קודש, תולדותיו ועוד, בהוצאת נכדו הרב מנחם מנדל שטיין, ברוקלין ה'תשס"ד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אשכול העוסק ברבי ישראל אברהם בפורום "אידישע וועלט פארומס" (יידיש).
רבי מרדכי מפאלטישאן בשירת אודה לאל בחתונת נכד, יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יצחק אלפסי, תורת החסידות, ה'תשס"ז, חלק א' עמוד 360, אות 337
- ^ אלפסי, תורת החסידות שם, עמ' 361
- ^ קברו של האדמו"ר
- ^ הרב מנחם מנדל שטיין, תולדות אלעזר, ברוקלין ה'תשס"ד, עמוד צ"ז
- ^ רשימת הפרסומים של חסידות פאלטישאן, בקטלוג הספרייה הלאומית