חסידות בוהוש
 | |
| רבי יצחק פרידמן, האדמו"ר הקודם מבוהוש | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקור השם |
בוחוש  |
| התפלג מ | חסידות רוז'ין |
| מקום ייסוד |
בוחוש |
| מייסד |
יצחק פרידמן |
| אדמו"ר | רבי יעקב מנדל פרידמן |
| תאולוגיה, טקסטים וטקסים | |
| מאפיינים | חצר חסידית |
| ארגונים ופעילות | |
| אזורי פעילות | ישראל |
  | |
חסידות בוהוש היא חצר חסידית, ענף של בית רוז'ין. תחילתה של החסידות בעיירה בוהוש ברומניה, וכיום מרכזה בישראל. מייסד השושלת היה רבי יצחק פרידמן. האדמו"ר הנוכחי הוא רבי יעקב מנדל פרידמן.
דור ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יצחק פרידמן (ה' בכסלו תקצ"ה, 1834 - י' באלול תרנ"ו, 1896), נכדו של מייסד חסידות רוז'ין רבי ישראל מרוז'ין, היה בנם של בלומא רייזיל ורבי שלום יוסף פרידמן מסאדיגורה. לאחר פטירת אביו, בשנת תרי"א (1851), כאשר היה בן 17, החל לכהן באדמו"רות בפוטיק, אחוזת אדמו"רי רוז'ין. אשתו שיינא רחל הייתה בתם של פסיה לאה (בת רבי משה לייב מסאסוב) ורבי דוד הגר מזבלטוב (בן רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב).
בתרט"ז (1856) עבר רבי יצחק לאיזמאיל, שבדרום בסרביה ובתרכ"ו (1866) קבע את מושבו בעיירה בוהוש, בקרבת העיר בקאו ברומניה. לאחר שהתיישב בבוהוש, הפכה זו למרכז חסידי גדול ואלפי חסידים היו פוקדים אותה.
דור שני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניו של רבי יצחק פרידמן מבוהוש:
- רבי ישראל שלום יוסף פרידמן, בנו הבכור וממלא מקומו בבוהוש. מאמריו כונסו בספר "פאר ישראל". נולד בפוטיק בשנת תרכ"ג, נשא את מלכה בת רבי משה אברהם מראשקוב ובשנית למלכה בתו של רבי יוסף מרימנוב. נפטר בכ"ג בניסן תרפ"ג.
- רבי דוד פרידמן, נסתלק בצעירותו בחיי אביו. בזיווג ראשון היה חתן דודו רבי אברהם יהושע העשיל ממז'יבוז' (חתן רבי שלום יוסף מסאדיגורה). בניו היו רבי מנחם מנדל פרידמן חתן דודו רבי ישראל שלום יוסף והאדמו"ר השלישי מבוהוש, רבי שלום יוסף משפיקוב וישראל שנפטר בילדותו. בזיווג שני נשא רבי דוד את בתו של רבי אפרים מרגליות ממציוב, חתן רבי אברהם המגיד מטריסק. בתו מזיווג זה נישאה לרבי חיים אהרן פרידמן בנו של רבי ישראל מטשורטשקוב.
- רבי אברהם יהושע העשיל פרידמן, ייסד חצר חסידית באדז'וד (רומ').
- רבי משה יהודה לייב פרידמן, ייסד את חסידות פשקאן. בנו היה רבי יעקב דוד פרידמן שעלה לארץ והתיישב ביפו ונפטר ב-1955 בגיל 64. כינס את דברי תורתו של אביו לספר "ברכת משה", והוסיף בסוף הספר את דברי תורתו שלו. בנו של רבי יעקב דוד רבי ישראל שלום יוסף פנחס היה חתנו של רבי יצחק השני מבוהוש ולא שימש באדמו"רות, אבל האחיין רבי ישראל שלום יוסף פנחס פרידמן בנו של רבי יצחק בשנותיו האחרונות שימש כאדמו"ר.
- רבי יעקב פרידמן, בעל ה"אהלי יעקב", חתנו וממלא מקומו של רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין.
דור שלישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף פרידמן היו רק בנות, ומשום כך אחרי פטירתו הוכתרו על פי צוואתו לממלאי מקומו שניים מחתניו שהיו אף נכדי אביו: רבי מנחם מנדל פרידמן (בנו של רבי דוד בן רבי יצחק האדמו"ר הראשון) ורבי דוד טברסקי (בן רבי מרדכי זוסיא מטריסק-הוצלאס-יאס חתן רבי יצחק האדמו"ר הראשון).
השניים הנהיגו יחד את החצר, קיבלו בצוותא את החסידים, וחתמו יחד על המכתבים שיצאו מן החצר. עוד קודם לכן, בין השנים 1916-1909, עמדו השניים בראש ישיבה בשם "בית ישראל". בישיבה למדו כ-100 תלמידים בחמש כיתות[1]. רבי דוד נפטר בכ"א בכסלו תרצ"ד. רבי מנדל נפטר בי"א בתשרי תש"ג. חתנו של רבי מנדל, רבי יצחק פרידמן, מילא את מקומו.
דור רביעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פטירת רבי מנדל, המשיך את שושלת בוהוש חתנו רבי יצחק פרידמן מבוהוש-שפיקוב. רבי יצחק היה בנו של רבי שלום יוסף מבוהוש-שפיקוב, אחיו של רבי מנדל. לפני כן הוא כיהן בשפיקוב ובבוקרשט כאדמו"ר משפיקוב. בשנת תש"ג החל גם למלא את מקום חמיו. בשנת תשי"א עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. בסוף ימיו עבר לבני ברק. נפטר בי"ד באב תשנ"ב.
דור חמישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרבי יצחק הייתה בת יחידה, שנישאה לקרוב משפחתה, רבי ישראל שלום יוסף פנחס פרידמן, בנו של רבי יעקב דוד מפשקאן, נכדו של רבי יצחק אבי שושלת בוהוש. בנם, רבי יעקב דוד מנדל לייב פרידמן ממלא את מקום סבו בבני ברק. נשוי להדסה רייזיל בתו של הרב יהושע השיל ברים, ראש ישיבת רוז'ין.
החסידות בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]האדמו"ר הראשון, רבי יצחק, עודד את חסידיו לעלות לארץ ישראל. אחריו גם בנו רבי ישראל שלום יוסף המשיך בדרך זו, ובזמנו היו שישה בתי כנסת של החסידות בארץ ישראל, בירושלים ('רומנישער שול' ברחוב מאה שערים, בית הכנסת פעיל עד היום), בטבריה (נוסד בשנת תרמ"ה, 1885) וארבעה בצפת[2].
רבי יצחק השני מבוהוש שעלה לארץ ישראל התגורר בתל אביב שם פתח בית כנסת בשדרות רוטשילד. רבי יצחק גילה יחס אוהד למדינת ישראל ונהג ללכת ביום העצמאות לתפילת שחרית בבית הכנסת הגדול. בסוף ימיו, בשנת תשמ"ז עבר לבני ברק, שם נפתח מרכז החסידות, ברחוב חגי. בית הכנסת בתל אביב משמש כיום את בית המדרש באר מים חיים בראשות רבי אפרים דב טייטלבוים[3], האדמו"ר מהוסאקוב.
לאחר פטירת רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין הצטרפו חלק מחסידיו לחסידות בוהוש. כמו כן רבים מחסידי בויאן היו מגיעים אליו בשנים שבין פטירת רבי מרדכי שלמה מבויאן למינויו של רבי נחום דב ברייאר, וחלקם הצטרפו לחסידות.
החסידות מונה כיום כמה מאות בישראל. לחסידות בית כנסת וישיבות בבני ברק ובתי כנסת בבית שמש, באחוזת ברכפלד ובירושלים.
ישיבת בוהוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תשמ"ה פתח רבי יצחק בבני ברק את הישיבה לצעירים "אור שרגא יצחק". מאוחר יותר נפתחה גם ישיבה גדולה של החסידות. בראשות הישיבות עומד רבי יהושע השיל ברים[4].
במהלך מלחמת חרבות ברזל תקפו תלמידי הישיבה חייל שהלך ברחובות בני ברק עם מדי צה"ל.[5]
גזע בוהוש-שפיקוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חסידות שפיקוב
רבי שלום יוסף (תרל"ז-י"ד באדר תר"פ), בנו של רבי דוד בנו של רבי יצחק הראשון בשושלת בוהוש כיהן אף הוא כאדמו"ר. היה חתן רבי מרדכי טברסקי משפיקוב והתגורר בשפיקוב אצל חותנו. לאחר פטירת סבו רבי יצחק החל לכהן כאדמו"ר בשפיקוב. היה האדמו"ר היחיד מבית רוז'ין שגר תחת השלטון הרוסי אחר מלחמת העולם הראשונה וכל חסידי רוז'ין ברוסיה הסתופפו אצלו. מילא את מקומו בנו רבי יצחק, שמילא אחר כך גם את מקום דודו וחותנו רבי מנדל מבוהוש.
בנו הבכור רבי דוד (תרנ"ח-כ"ז בחשוון תש"א) נרדף על ידי השלטון הרוסי ונאלץ להימלט, ואת מקום אביו תפס אחיו רבי יצחק. נישא לבת שבע בת רבי אהרן טברסקי מאזארניץ (בן רבי ברוך מאזרניץ בן רבי מנחם נחום מלויעב). שימש משנת תר"צ כאדמו"ר בפלויטש שברומניה. הואשם על ידי הרומנים שתומך ברוסים והוצא להורג. בהיותו במאסר עודד את האסירים היהודים וחיזק את אמונתם. בט"ז בתמוז תשכ"ט הועלה ארונו לארץ ישראל ונקבר בנחלת יצחק בחלקת אדמו"רי רוז'ין. בתו צפורה נישאה לרב ישראל חיים לבנון מחיפה, אביו של הרב דוד דב מירושלים דיין באשקלון.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אלפסי, החסידות ברומניה, סגולה, 1968
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "האדמו"ר יצחק פרידמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4082
- זכרונות מישיבת בית ישראל - בוהוש, בקובץ צפונות, אתר היברובוקס.
חסידות בוהוש, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מנחם מנדל ברייאר, הישיבות ברומניה, באתר "דעת", בתוך: מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, בעריכת שמואל ק. מירסקי, הוצאת עגן, ניו יורק, תשט"ז, 1956.
- ^ ראו ירחון בית רוז'ין יג, אב תשפ"א.
- ^ חתן המייסד רבי משה יצחק לופאוויטש מבוקרשט
- ^ אין להתבלבל בינו ובין דודו, הנושא אותו שם, ראש ישיבת רוז'ין
- ^ חיים טוויל, חרפה: חייל מילואים חרדי הותקף בידי צעירי חסידי בוהוש בבני ברק, באתר חרדים10, ז' כסלו תשפ"ד, 20.11.2023