בית הקברות נחלת יצחק

בית הקברות נחלת יצחק
	הכניסה לשדרה המרכזית בבית הקברות
	הכניסה לשדרה המרכזית בבית הקברות
פרטי בית הקברות
דת	יהודים
תאריך הקמה	1932
שטח	86 דונם
מספר קבורים	כ-30,000
מיקום	גבעתיים-תל אביב-יפו, ישראל
קואורדינטות	32°04′16″N 34°48′04″E / 32.071111111111°N 34.801111111111°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) בית הקברות נחלת יצחק בית הקברות נחלת יצחק בית הקברות נחלת יצחק מפת __ רמת גן __ גבעתיים; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו; ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי; מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון

בית הקברות נחלת יצחק בגבול גבעתיים-תל אביב הוא מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן. נקרא על שם השכונה שבה הוא נמצא, שכונת נחלת יצחק.

היסטוריה

שטח בית הקברות נקנה על ידי חברה קדישא במספר שלבים. בתחילה נקנו 32 דונם ולאחר מכן, באפריל 1930, 22 דונם נוספים.^[1] המקום נפתח לקבורה בשנת 1932 בשל הצפיפות בבית הקברות טרומפלדור, בית העלמין היהודי היחיד בתל אביב ובנותיה באותו זמן. שטחו העיקרי של בית העלמין נמצא בתחום השיפוט של עיריית גבעתיים וחלקו בתחום השיפוט של תל אביב-יפו.

לבית הקברות שני מתחמים מוקפי חומות, המופרדים ביניהם על ידי רחוב אבני זיכרון, שהוא כביש ואיננו מהווה חלק מהם. המתחם העיקרי הוא בעל צורת מלבן, המשתרע ממזרח למערב ובו שדרה מרכזית. המתחם האחר ממוקם ממערב לו, וצורתו כמשולש, שבסיסו פונה אל המלבן. פתחי שני המתחמים נמצאים זה מול זה ומקושרים במעבר להולכי רגל לרוחב רחוב אבני זיכרון.

בית הקברות משתרע על פני שטח של 86 דונם ובו כ-30 אלף קברים, מתוכם כ-7,500 קברים של ילדים. בית העלמין הוכרז על ידי המוסד לביטוח לאומי כבית עלמין סגור לקבורה, והקבורה בו מתאפשרת במשורה ותמורת תשלום גבוה ביותר. לאורך השדרה הראשית במתחם המזרחי, שאורכה 700 מטר, מצויים עצים, פרחים, מדשאות, ספסלי ישיבה ופינות מוצלות.

בגלל הצפות בעונת החורף במקטע ואדי מוסררה של נחל איילון, שמנעה גישה לבית הקברות מכיוון תל אביב, רכשה החברה קדישא בשנות ה-30 של המאה ה-20 שטח אדמה ברוחב 8 מטר מהטמפלרים בשרונה שהיו בעלי הקרקע כדי לבנות גשר ולסלול כביש למעבר גם בימי סער. עיריית תל אביב סללה את כביש הגישה ותמכה כספית בבניית הגשר.

רבים מהקבורים בנחלת יצחק הם אישים ידועים בעולם התורה והחסידות, צאצאים של שושלות חסידיות גדולות, כגון אדמו"רי חסידות רוז'ין, הרבי משטפנשט, רבני שכונות ומחלקות ורבנים ראשיים של העיר תל אביב וכן עסקנים, סופרים ואנשים מן היישוב.

הסופר א. ז. בן ישי, שנתן את שמם של רחובות רבים באזור תל אביב, הבליע בחן רב מעין "הכנה" לבאי בית הקברות מכיוון מערב. ההולך ברחוב נחלת יצחק מזרחה, רואה את רחוב חפץ חיים, לאחר מכן את רחוב חיי אדם, ולבסוף, לפני הפניה לבית הקברות, את רחוב מעבר יבוק. משחק שמות זה הוא דו-רבדי: שמות הרחובות הללו הם שמות ספרי אחרונים, כאשר ה"סיפור" מתחיל מאדם החפץ חיים, לאחר מכן הוא חי (חיי אדם), אחר כך אל אל רחוב המתאר מצב שבו הוא מת (מעבר יבוק הוא ספר מנהגי אבלות שכתב ר' אהרן ברכיה ממודנה) ובסוף אל "רחוב אבני זיכרון" שבו נמצאת הכניסה הראשית אל בית הקברות.

חלקות צבאיות ואנדרטאות

ערך מורחב – בית הקברות הצבאי נחלת יצחק

בבית העלמין ארבע חלקות צבאיות לחללי מלחמת העצמאות, הממוקמות במתחם המערבי (1,151 חללים).^[2]

במתחם המזרחי נמצאת חלקה לחללי תנועת המרי העברי והמחתרות, ובהם חללי אלטלנה וכן חלקת הקבורה של מפקד הלח"י, אברהם שטרן (יאיר) במקום גם מספר קברי אחים של חללי הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב במלחמת העולם השנייה, חללי המאורעות וההעפלה.

בדומה לבתי קברות אחרים בישראל, גם בבית הקברות נחלת יצחק הוקמו אנדרטאות לזכר קורבנות השואה. מתחת לחלק מהן נטמנו אפר ועצמות שהובאו ממחנות ההשמדה. באנדרטאות: אנדרטאות לזכר הנספים בטרבלינקה, במיידנק ובבאבי יאר, ואנדרטאות ליהודי ליטא, לבוב וראדומסק. אנדרטאות אלו ממוקמות במתחם המערבי.