חסידות טשחויב

האדמו"ר רבי אברהם אביש הלוי קנר

האדמו"ר רבי חיים יוסף משה הלוי קנר

חסידות טשכויב היא חסידות גאליצינית, ענף מחסידות צאנז, שנוסדה בראשית המאה ה-20. החסידות נקראת על שם העיירה צ'כוב שבגליציה. אבי החסידות היה רבי יעקב שמשון קנר חתן נכדו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

חצר נוספת פעלה לפני כן בצ'כוב, בהנהגת רבי ישעיה הלברשטאם, בנו הצעיר של רבי חיים מצאנז.

תולדות השושלת

רבי יעקב שמשון קנר בן הרב משה, חתנו של רבי משה הלברשטאם משינאווא כיהן כאדמו"ר בצ'כוב לאחר פטירת חותנו. במלחמת העולם הראשונה עבר לעיירה קלויזנבורג ובה נפטר בז' בסיוון תש"ב (1942). חתניו היו רבי חיים מנחם מנדל מדעש (חמיו של האדמו"ר מוויז'ניץ), רבי יעקב אלימלך מדעש, רבי אלעזר מסמבור ורבי יעקב יוסף שלמה הלפרין מווסלוי.

בנו השני של רבי יעקב שמשון, רבי ברוך (תרנ"ה - תשי"ג), מילא את מקום אביו ברבנות. היה חתנו של רבי שלום בן רבי אהרן מצאנז. בשנת תרפ"ה החל לשמש ברבנות בצ'כוב. לאחר פטירת חמיו מילא את מקומו כראב"ד בצאנז. במלחמת העולם השנייה שהה בבוכרה. בשנת תשי"ג היגר לארצות הברית ונפטר שם לאחר מספר שבועות.

הרה"ק רבי יעקב שמשון זי"ע

נולד בשנת תרל"ב בסאניק בשנות בחרותו למד בקלויז הנודע של חסידי צאנז בסאניק ואח"כ נסע לווישניצא לישיבתו של הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זי"ע שם מילא כרסו בש"ס ובפוסקים והיה מבחירי התלמידים בהגיעו לפרקו בחר בו רביה"ק רבי משה משינווא בנו של רביה"ק מרו ה'דברי יחזקאל' זי"ע כחתן לביתו בהיתו אברך צעיר לימים [21 בערך] נסמך להוראה ע"י הגאון רבי יצחק שמעלקיש זצ"ל [מחבר ספר 'בית יצחק ואב"ד קראקא] שהפליג בשבחו בגאונותו ובכח הספק שלו אח"כ בהמלצת חותנו-זקינו רביה"ק משינווא זי"ע נתמנה לרב ואב"ד טשחויב [לאחר שהרה"ק ר' ישעיה'לי זצוק"ל הי"ד עבר להתגורר בקראקא] היה אהוב על בני קהילתו באשר היה חכם ומחוכם ואיש נלבב היה נחשב מאוד אצל זקינו רביה"ק משינווא זי"ע שהיה מתחשב בדעתו בעניני השעה והנהגת הכלל ופעמים רבות ביקשו להתלוות אילו לאסיפות שונות ולפגישותיו עם גדולי ישראל

חןדשים אחדים אחרי פרוץ מלחמת העולם הראשונה גלה הרה"ק רבי יעקב שמשון עם משפחתו לוויען שם שהה לצד חותנו רביה"ק רבי משה משינווא זי"ע כמעט עד תום המלחמה כאשר אח"כ לא חזר עוד לטשחויב אלא התישב בעיר קלויזענבורג בבואו להתישב שם בא עמו חותנו להושיבו שם על כס האדמורו"ת והורה לחסידי שינאווא שהתגוררו בקלויזענבורג ובגלילותיה שיתנו קויטלאך לה'רויטע יונגרמאן' כשכוונתו לחתנו הרה"ק רבי יעקב שמשון

רבי אברהם אביש קנר

בנו של רבי יעקב שמשון, רבי אברהם אביש קנר (תרנ"ד - תשמ"ד) התחתן עם הרבנית מרת מלכה בתו של רבי מרדכי משה יוסף מסוליצא זי"ע הוכתר כאדמו"ר בשנת תרפ"ט (1929) בבוטושאן, משם עבר לגור בעיר יאשי שברומניה, שם הקים את חצרו בפרוץ מלחמת העולם השנייה ניצל בנס מפרעות יאשי, שבהן נהרגו כ-14,000 יהודים.

בילדותו זכה לראות את זקינו רביה"ק משינווא ולשבת על ברכיו בהתרגשות גדולה היה מספר שכאשר היה בן 3 לקחו אביו לזקינו רביה"ק משינאווא שילמדו את האותיות הא-ב הקדושות רביה"ק זי"ע לקחו על ברכיו וקרא עמו את האותיות א ב וג לאחר שקרא עמו את האות ג אמר לו זעסט אוף דער אות גגימ"ל הענט א באהטאלע אין דער באהטאלע ליגט געלט אז מלערנט תורה האט מען געלט אויכעט (ראה על גבי האות גימ"ל תלוי שקיק ובתוכו כסף אם לומדים תורה זוכים לכסף ג"כ) ומיד הוציא מטבע זהב ממגירת שולחנו ונתנה לנינו הרך

כמו"כ זכר בבירור נסיעה נוספת שערך לשינאווא היה זה כאשר אחיו הרה"ק רבי ברוך זצ"ל הגיע לגיל 3 רבינו היה אז כבן 4 וזקינם קנה עבורם בעקיטשע'ס (קפוטה [בגד מיוחד לשבת אצל החסידים]) חדשים ממשי וכאשר לבשום לקחם על ברכיו ולאחמ"כ אמר "אלה הם המיוחסים שבצאצי"

לאחר המלחמה עלה לישראל באוניית המעפילים "מדינת היהודים" שנתפסה על ידי הבריטים, ונוסעיה הוגלו למחנה המעצר בקפריסין. הבריטים רצו להפרידו משאר הנוסעים ולהשאירו בארץ ישראל, אך האדמו"ר סירב לכך, כדי שלא לעזוב את היהודים השבורים שראו בו מנהיג. בקפריסין ארגן חיים דתיים ליושבי מחנה המעצר. לאחר הקמת מדינת ישראל התיישב בשכונת חליסה בחיפה ובה הקים את בית מדרשו. שימש כאדמו"ר במשך קרוב ל-40 שנה.

נפטר בכ"ט בחשוון תשמ"ד ונקבר בחלקת האדמו"רים בבית העלמין הישן בטבריה. בתו הרבנית מרים שיינדל ע"ה נישאה לר' יצחק יעקב רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא.

דברי תורתו נדפסו בספרו "אהל קדושים". בשם הספר הנציח ברמז את שם בתו לאה פיגא (אהל אותיות לאה) שנהרגה באונית המעפילים מפקורה, אשר הוטבעה במימי הים השחור על ידי הנאצים בדרכה לארץ ישראל.

הלוויה

בסיום השבעה בטשחויב מונו הבנים למלא מקומם אביהם הגדול, כפי שהכריז רבה של רמת שלמה הגר"מ דייטש במסע ההלוויה כי בנו הגדול הרה"צ רבי יששכר יואל קנר יוכתר כאדמו"ר משינווא טשחויב וממלא מקום אבותיו, ובנו הרה"צ רבי יעקב מיכאל קנר ימונה כרב בית המדרש ואבדק"ק שינווא טשחויב.

הבן הגדול האדמו"ר רבי יששכר יואל קנר ידוע כבקי עצום בספרי החסידות בכלל ובתורת צאנז בפרט כבר בחיי אביו עמד לימינו בהנהגת החצר, הוא אף זכה להקים את בית המדרש שינאווא טשחויב ברמת שלמה עוד בעת שאביו הנהיג עדתו בחיפה, כעת נשואות אליו עיני חסידי ואוהדי בית טשחויב כי יזכה להמשיך דרך אבותיו הקדושים.

הבן השני הרה"צ רבי מיכאל קנר נודע אף הוא כתלמיד חכם ובן עליה גדול, מכהן בשנים האחרונות כר"מ ומשפיע במוסדות 'כנסת ישראל' במבשרת ציון וכן בעוד מוסדות תורה בהם זוכה ללמד ולהשפיע תורה ויראה, וכעת מונה לכהן פאר כרב חסידי טשחויב.

יצויין, כי בצוואת האדמו"ר זצ"ל נכתב כי שני בניו יתמנו לכהן באדמו"רות, אולם הבן השני הרה"צ רבי מיכאל התעקש במהלך כל ימי השבעה כי אחיו הגדול האדמו"ר רבי יששכר יואל הוא הראוי למלא מקום אביהם הרבי זצוק"ל, אמנם לבקשת גדולי ישראל ואחיו האדמו"ר הסכים הרה"צ לשמש כרב בית המדרש ולעמוד לימין אחיו הגדול האדמו"ר בהתפתחות חצר הקודש.

במהלך השבעה הגיעו ההמונים הגיעו לנחם את הבנים  ובראשם אדמו"רי וצאצאי בית צאנז.

החסידות כיום

מרכז החסידות כיום הוא בשכונת רמת שלמה בירושלים, ובראשותה עמד בנו של רבי אברהם אביש, האדמו"ר רבי חיים יוסף משה קנר, עד לפטירתו בניסן תשפ"ג. בבית המדרש קיים כולל לאברכים. רבי חיים יוסף ניהל במשך כארבעים שנה את בית הספר החרדי בחיפה תלמוד תורה "תורת אמת".