חסידות באבוב
 | |
| הרב שלמה הלברשטאם, מייסד החסידות | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקום ייסוד |
בובובה  |
| תאריך ייסוד |
1892 |
| מייסד |
שלמה הלברשטאם |
| אדמו"ר | ומרדכי דוד אונגר באבוב-45 |
| בתי אב |
4,500 |
| תאולוגיה, טקסטים וטקסים | |
| מאפיינים | גליציאנית |
| ארגונים ופעילות | |
| אזורי פעילות | בורו פארק |
  | |
חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּעֶב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק. החסידות נוסדה בסוף המאה ה-19 על ידי הרב שלמה הלברשטאם.
כיום החסידות מפוצלת לשתי חצרות, הגדולה בראשות רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם (בית מדרשו בשדרה ה-48), הנושאת את השם "באבוב", והשנייה הקטנה יותר בראשות רבי מרדכי דוד אונגר, הנושאת את השם "באבוב 45" (על שם מיקומו של בית המדרש המרכזי של החצר, ברחוב ה-45). בשנת 2018 הוערך שחסידות באבוב מונה 3,000 בתי אב, וחסידות באבוב 45 מונה 1,500 בתי אב[1]
תולדות החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
האדמו"ר הראשון של חסידות באבוב היה רבי שלמה הלברשטאם, נכדו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. בגיל 8 התייתם מאביו וגדל אצל סבו, רבי אליעזר מדז'יקוב. בגיל 14 נישא, ולאחר 4 שנים החל לכהן ברבנות בביקובסק ובעיירות אחרות. בשנת ה'תרנ"ב (1892) החל לכהן ברבנות בעיירה באבוב ופתח בה חצר חסידית וישיבה.
הדור השני
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פטירת רבי שלמה, בשנת ה'תרס"ה (1905), החל לכהן בנו, רבי בן ציון הלברשטאם. הוא עמד בראשות הישיבה שפתח אביו. בסוף חיי אביו החל לכהן ברבנות בבאבוב ולאחר פטירתו מילא את מקומו. לאחר מלחמת העולם הראשונה פתח מחדש את ישיבת באבוב, בשם "ישיבת עץ חיים", ועד למלחמת העולם השנייה נפתחו כ-40 סניפים של הישיבה בגליציה ובפולין[2]. הוא פעל לקרב את בני הנוער שהחלו להתרחק מהדת ובעקבות כך התרחבה החסידות והפכה לחסידות הגדולה ביותר בגליציה המערבית. הוא פיתח את נושא הנגינה בחסידות, בשונה מהמקובל בחסידות צאנז[3], והלחין ניגונים רבים. הוא המשיך בדרך הקנאית של חצרות גליציה, התנגד לציונות ולא הצטרף לאגודת ישראל. רבי בן ציון נרצח בשואה.
החסידות בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו של רבי בן ציון, רבי שלמה הלברשטאם, שרד את השואה והקים את החסידות מחדש בארצות הברית. הוא פתח בית כנסת בקראון הייטס ובהמשך עבר לבורו פארק. הוא קירב את שרידי חסידי באבוב, כולל אלו שהפכו למודרניים. בעקבות זאת חסידות באבוב סומנה כמודרנית יותר יחסית, וחלק גדול מהחסידים גילחו את זקנם ולבשו חליפות קצרות. בעזרת בנו וחתניו הוא פתח מוסדות חינוך לבנים ולבנות. גם רבי שלמה הדגיש את הנגינה בחסידות והלחין ניגונים. הוא התרחק מנושאים פוליטיים או שנויים במחלוקת. הוא הקפיד על הופעה חיצונית מסודרת ונאה בקרב חסידיו.
לאחר פטירתו בשנת ה'תש"ס מונה בנו, רבי נפתלי צבי הלברשטאם, שניצל אף הוא מהשואה. הוא כיהן 4 וחצי שנים באדמו"רות, כשבחלקן הגדול הוא היה חלוש. לרבי נפתלי צבי היו רק 2 בנות.
לאחר פטירת רבי נפתלי צבי נחלקה החסידות. חלק מהחסידים פנו לאחיו מאב, רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם, אשר כיהן כ"רב הצעיר" בעת כהונתו של אחיו. חלק אחר פנה לחתנו הצעיר, רבי מרדכי דוד אונגר, צאצא לאדמו"רי צאנז, אשר כיהן עד אז כמגיד שיעור. לצידו מכהן החתן הראשון, הרב יהושע רובין, כאב"ד הקהילה[4].
שני החצרות טענו לבכורה, ולאחר מאבק סוער הסכימו לבוררות זבל"א בבית דין שכלל את הרב יצחק דב ברגר ממנצ'סטר (מצד הרב אונגר), הרב זלמן גראוז (מצד הרב הלברשטאם), הרב אברהם ברוך רוזנברג ממכון להוראה במונסי, הרב יצחק זלטנרייך אב"ד טשאקאווא והרב יחיאל באב"ד אב"ד טארטיקוב. בסוף שנת תשס"ז ערכו הדיינים משאל בקרב 1680 החסידים שגילם בין 20 ל-60, ביחס לזהות האדמו"ר ועמדתם לגבי השימוש בשם "באבוב" על ידי המתמודד השני[5]. תוצאות המשאל נעו בין 55% ל-57% לטובת רבי בן ציון. לאחר שבע שנים הוכרע שהבעלות על השם "באבוב", כמו שאר שמות המוסדות הוותיקים של באבוב, תינתן לחסידות בראשות הרב בן ציון, ומאידך חצר זו תשלם לחצר של הרב אונגר כשישה מיליון דולר כפיצוי. עוד נפסק כי החסידות בראשות הרב אונגר צריכה להוסיף שם לוואי לשמה[6]. לאחר התלבטות קיבלה חצרו של הרב אונגר את הבוררות ואימצה את השם "באבוב 45", על שם הרחוב בבורו פארק שבו בית הכנסת המרכזי של החסידות[7].
מאפייני ומנהגי החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חסידות באבוב היא חצר גליציאנית מובהקת ומקפידה לשמר את אופייה וצביונה. אדמו"רי החסידות עמדו בראשות כולל גליציה, והחסידות מדגישה את חשיבותו.
מנהגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לחסידות באבוב מנהגים וטקסים ייחודיים. אחד מהם הוא "טלית לייגן" ('הנחת טלית') בערב שבת לפני תפילת מנחה. בטקס זה האדמו"ר מתעטף בטלית לקראת התפילה, חובש שטריימל לחתנים בשבת אופרוף, וטועם דגים ממאכלי השבת. לחסידות נעימת תפילה ייחודית. החסידים מקפידים על הגייה גליצאנית: הטעמת האות ה"א בלי להבליע אותה ורי"ש בלתי מתגלגלת (ללא שימוש בקצה הלשון).
לחסידות בראשות רבי בן ציון סידור תפילה בשם "צלותיה דשלמה" ולחסידות בראשות רבי מרדכי דוד סידור בשם "תפילת רב".
הופעה חיצונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחסידות מקפידים על הופעה חיצונית נאה ומסודרת. בחסידות יש הנהגה, שמקורה ברבי חיים מצאנז, לא לגדל את פאות הראש ארוכות יותר מאורך הפנים.
החסידות בגליציה הייתה קנאית ושמרנית בלבוש. החסידים לבשו מכנסיים קצרים וגרביים ארוכים, שחורים בימות החול ולבנים בשבתות. לאחר המלחמה, מרבית החסידים היו מודרניים יחסית לחצרות אחרות, וחלקם לא לבשו כלל לבוש חסידי. במהלך השנים חזרה החסידות ללבוש החסידי, ובסוף ימיו של רבי שלמה חזרה לבישת הגרביים הלבנים וצעיף לבן בשבת ולבישת ה"רעזשוואלקע" (מעיל עליון מבד מבריק) בשבת, וכן לבישת שפענצע (אפודה לבנה). תחת האדמו"רים הנוכחיים החלו חלק גדול מהבחורים ללבוש מכנסיים קצרים וגרביים שחורים בשבתות.
האדמו"רים נוהגים ללבוש סטרָאקֶעס בעקיטשע. הם לובשים רעזשוואלקע גם בימות השבוע.
שלוחות ומוסדות באבוב בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לחסידות קהילות בויליאמסבורג, במונסי, בלייקווד, בטורונטו, במונטריאול, בלינדען, באנטוורפן, בלונדון, בירושלים, בבני ברק, באשדוד, בביתר עילית בבית שמש ובאלעד. וכן נפתח לאחרונה גם קהילה בחיפה. לחצרו של רבי מרדכי דוד יש בית כנסת גם במנצ'סטר.
בישראל הקים רבי שלמה את קריית חסידי באבוב שבבת ים, בה ישיבת באבוב המרכזית. בראשות הקהילה שם עומד חתנו הרב יעקב ישראל מייזליש. הקהילה משתייכת לחצרו של רבי בן ציון.
מוסדות החסידות כוללים ישיבה גדולה "מתיבתא עץ חיים" בניו יורק וישיבות "עץ חיים" ו"קדושת ציון" בישראל. האחרונה מיועדת בעיקר לתלמידים שאינם ישראלים. כמו כן יש לה ישיבה קטנה "כרם שלמה לצעירים" בבורו פארק, "עטרת שלמה" במונסי ו"חכמת שלמה" בבני ברק; וכן תיכון לבנות "בנות ציון". כאמור מוסדות אלה עברו לחצרו של רבי בן ציון, והרב מרדכי דוד פתח מוסדות חדשים, בהם הישיבה הקטנה "דרכי יושר" בירושלים.
לחסידות מספר מחנות קיץ: "מחנה שלווה", "מחנה גילה", "מחנה כרם שלמה" ומחנה מתיבתא בפוקנוס. המחנות עברו לחצרו של רבי בן ציון, ורבי מרדכי דוד פתח את "מחנה נעלה".
לחצרו של רבי מרדכי דוד יש מערכת בשם "בית צדיקים" שהוקמה בתשס"א (2001) ועוסקת בהוצאה לאור של ספרי אדמו"רי חסידות באבוב וכן קובץ תורני בשם עץ חיים.
ניגוני באבוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדמו"רי באבוב הדגישו את נושא הנגינה. רבי בן ציון הלחין למעלה ממאה ניגונים. בתקופתו היו בחסידות מלחינים נוספים בהם עזריאל מנדלבוים, אחיו החזן ר' יוסף מנדלבוים, הגה"ח ר' יחזקאל רוטנברג, ראובן פרץ קויפמן, הירש לייב בקון, אהרן מילר (אביו של בן ציון) וחיים דוד בלום. בחסידות שרו גם ניגונים של מלחינים וחזנים אחרים, כמו ר' מאניש חזן ור' זיידל רובנר. החסידות שילבה גם ניגונים מחסידות דז'יקוב וניגונים אחרים מחצרות פולין וגליציה.
לאחר המלחמה הלחין רבי שלמה ניגונים חדשים. בהמשך התבלט בחצר המלחין משה גולדמן, שלחניו נפוצו גם מחוץ לחסידות.
בחסידות נהוג שבטישים לכבוד שמחת בית השואבה מנגנים החסידים בכינורות.
בין הניגונים המפורסמים של החסידות: ניגון מצווה טאנץ שמקורו בצאנז, ותגלה ותראה (רבי שלמה השני), י־ה ריבון[8] (רבי בן ציון), מה אשיב (רבי בן ציון), ניגון באבוב (רבי בן ציון), ניגון חופה (עזריאל מנדלבוים), ברוך אל עליון (קויפמן), ברוך אל עליון (גולדמן), איזהו מקומן (גראמען, הגה"ח רבי יחזקאל שרגא ראטענבערג), צמאה[9].
המלחין משה גולדמן הוציא מדי שנה דיסק ב"מחנה שלוה" של החסידות. החסידות הוציאה מספר תקליטים בהם "שירי ציון" - 6 תקליטים ובהם ניגוניו של רבי בן ציון, "עת רקוד" (8 תקליטים), תקליט בשם "אה רביש" ועוד. החזן דוד ורדיגר הוציא תקליט של ניגוני באבוב. משפחות מילר וקעסלער הוציאו תקליט של ניגוני אביהם. בנוסף ישנו אוסף של כמה מאות ניגונים, המושרים על ידי זקני חסידים ששרו ניגונים שזכרו מצעירותם וכן תקליטים של ניגונים שהושרו בטיש.
חצרות נוספות מבית באבוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאקשיווניץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יחזקאל דוד הלברשטאם (תרע"ד - תשל"ח) בנו של רבי בן ציון, שרד אף הוא את השואה, וכיהן כאב"ד פאקשיווניץ בבורו פארק. כיום מכהנים בניו:
- רבי יחיאל במונסי, חתן הרב אהרן טייטלבוים אבד"ק צ'נשקביץ' (טשענשקאוויטץ)
- רבי חיים בפלטבוש, חתן הרב יצחק אייזיק ליבס
- רבי בן ציון אברהם בפלטבוש, חתן רבי שרגא פייבל מקשאנוב
- רבי שלמה מלייקווד, חתן הרב ישראל שוחט
הורניסטייפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]חתנו של רבי בן ציון, רבי יעקב ישראל טברסקי, כיהן כאדמו"ר מהורניסטייפול במילווקי. כיום מכהנים בנו ונכדיו. בחסידות זו ישנן השפעות מחסידות באבוב, כמו נושא הנגינה.
סארוואש
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי ברוך דוד הלברשטאם (תרצ"ו - י"ד אייר תשפ"ב) בנו של הגה"צ רבי חיים יהושע בנו השלישי של הקדושת ציון כיהן כרב בבית המדרש סארוואש בבורו פארק, בהמשך לחמיו רבי חיים מייזליש. כיום מכהן בנו הגדול רבי משה יהושע (חתן רבי יחיאל הלברשטאם מפאקשיווניץ-טשענסקאוויץ מונסי) כממלא מקומו ברבנות.
בית חיים יהושע
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיו רבי יעקב יוסף, שרד את השואה. הוא הקים בית כנסת על שמו של אביו שנרצח בשואה, "בית חיים יהושע". בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] נפתחה ישיבה לחסידות. בנו הוא רבי חיים יהושע הלברשטאם, אב"ד סאטמר מונסי.
ספרי החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד ספרי אדמו"רי השושלת שהם 'דברי חיים' להרבה"ק מצאנז. 'עטרת שלמה' להרה"ק ר'בי שלמה הראשון, 'קדושת ציון' לאדמו"ר מוהרב"צ הי"ד. 'דברי שלמה' לאדמו"ר זצ"ל הוציאו חצרות באבוב ספרים ופרסומים נוספים, ביניהם הוצאה לאור של כתבי יד.
חסידות באבוב 45 הוציאה בין היתר את ספר באבוב - המתאר את תולדות היהודים במקום.
סדרה נפלה בהוצאת עמודי ציון ד'באבוב 'פעולת צדיק לחיים' המסקר ב-3 כרכים את מסירות נפשו של האדמו"ר בעל דברי שלמה בשנות השואה. כמו כן ספר 'ארבע אמהות' תולדות חייהם של אמותיהם של אדמור"י השושלת.
שושלת באבוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שושלת באבוב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שירים וניגונים, באבוב
- י. מ. נימאן, בחצר הרבי מבובוב, דבר, 5 באוגוסט 1935; הנ"ל, חלק שני, דבר, 5 באוגוסט 1935
- חסידות באבוב בקובץ "המאור".
- דיסק ניגונים של חסידות באבוב להאזנה, באתר האוניברסיטה האטלנטית של פלורידה
חסידות באבוב, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 204.
- ^ בן ציון גאלדמאן, אהרן בן ציון בייגעל, "נר המערבי", תולדות רשת ישיבות באבוב בגליציה, הוצאת ישיבת באבוב נ"י, 1991 (בעמודים 14–15 מפורטות שמם של כמעט 40 ישיבות, ומצוין שהיו ישיבות נוספות)
- ^ והסביר שאינו חורג ממנהגי אבותיו כי בכל דור צריך לערוך מלחמה עם היצר הרע כפי כלי הלחימה דאז
- ^ כנהוג בחצרות גליציה, האדמו"ר כיהן גם כרב העיירה (אב"ד), וכונה בתואר "רב" ולא בתואר "רבי". גם לאחר המלחמה המשיך נוהג זה בחצרות גליציה, ובחסידות באבוב 45 חולקו התארים בין שני החתנים.
- ^ מי יהיה האדמו"ר הבא של ארצות הברית?, הארץ, 23 בספטמבר 2007
- ^ משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, פסק דין חד משמעי: באבוב יש רק אחת, באתר בחדרי חרדים, 22 באוגוסט 2014
- ^ חיים יעקב עלבויגן, האדמו”ר מבאבוב-45: לקחנו את ‘סימן ההיכר’, אך הפס”ד תלוי באם יהיה שלום, כ"ו במרחשוון תשע"ה, באתר JDN
משה ויסברג, המחלוקות והפיצולים בחצרות החסידים, באתר בחדרי חרדים, 28 בספטמבר 2018 - ^ י־ה רבון - ניגוני באבוב; י־ה רבון - באבוב, יוסף משה כהנא, לחיים טיש שבת 1; מחרוזת פרוק - בערי ועבער, בנצי קלצקין, מלכות, חסימלדעך.
- ^ צמאה (באבוב) || ישיבת מקור חיים, נבדק ב-2022-04-04