לדלג לתוכן

זכויות להט"ב בבחריין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב בבחריין בחרייןבחריין
בחריין
בחריין
מעמד בחוק הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות מ-1976
הגנה מפני אפליה אין
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית נישואים חד־מיניים אינם חוקיים במדינה

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בבחריין מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים. בעוד כי פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה הועברה אי-הפללה בשנת 1976, זוגות חד מיניים ומשקי בית בראשות זוגות חד מיניים אינם זכאים לאותן ההכרות המשפטיות הזמינות לבני זוג הטרוסקסואלים.[1]

עמוד ראשי
ראו גם – זכויות להט"ב במזרח התיכון

בחריין החליטה על איסור פלילי הראשון שלה על הומוסקסואליות, המוגדרת כמעשי סדום, על ידי בריטניה, אשר הטילה חוק דומה בכל אחת מהמושבות שלה.

חוק עונשין חדש נחקק במרץ 1976, וביטל את חוק העונשין של המפרץ הפרסי שהוטל על ידי בריטניה. חוק העונשין החדש אינו אוסר על פעולות הומוסקסואליות פרטיות ולא מסחריות בין מבוגרים בהסכמה. ישנם עוד כמה חלקים בחוק העונשין שניתן להשתמש בהם נגד להט"בים.

בספטמבר 2013, הוכרז כי כל מדינות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ הסכימו לדון בהצעה להקים צורה כלשהי של בדיקות, על מנת לאסור על הומוסקסואלים להיכנס לכל אחת מהמדינות.[2]

בשנת 2008, דרשו חברי הגוש הפרלמנטרי אל מנבר לדיכוי חריף יותר נגד מקיימי יחסי מין חד מיניים. הממשלה מתבקשת לערוך מחקר רשמי על בעיית המעשים המיניים החד מיניים וכיצד להילחם בהם בצורה הטובה ביותר.

נראה שהדיכוי הממשלתי נגד ההלבשה המוגדרת כהומוסקסואלית החלה שנה לאחר מכן. בשנת 2009, שני זרים אסיתיים נידונו לשישה חודשי מאסר, עם עבודת פרך, ולאחר מכן גירוש בגין הצעת יחסי מין עם משרדי משטרה סמויים בתמורה לכסף במספרה לגברים.

בפברואר 2009, גבר בן 39 נידון לחודש מאסר בגין לבישת בגדי נשים בפומבי.[3] ב-2011 פשטה המשטרה על מסיבה שתוארה בעיתונות כטקס חתונה חד מיני.[4]

הצעות חוק אחרות תלויות ועומדות יאסרו במפורש על זרים להט"בים להיכנס לממלכה או לקבל אישורי שהייה, כמו גם תוכניות להורות למורים לילדים בסימני אזהרה ברורים של הומוסקסואליות או התלבשות, כך שניתן יהיה להעניש את הילדים.

החל משנת 2014, בחריין מתירה ניתוחים לשינוי מין.[5] עורכת דין מקומית בשם פוזיה מוחמד ג'נאהי עובדת עבור לקוחות טרנסג'נדרים, ומנסה לקדם את שיפור מעמדם.[6]

חופש הביטוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתונות בבחריין, מאז שנות ה-90, הותר בדרך כלל לדון בנושא הומוסקסואליות, מבלי להיענש על ידי הממשלה. בתחילה התמקד הדיון באנשים ובאירועים המתרחשים מחוץ לבחריין, במיוחד בתחום הבידור או מגפת האיידס - HIV.

בשנת 2001, העיתון "אל-מיטאק" בשפה הערבית יצר מחלוקת לאומית כשהיה לעיתון הראשון שדן בהומוסקסואליות בבחריין.[7]

אוכלוסיית בחריין היא תערובת מגוונת מבחינה תרבותית של אזרחים ועובדים זרים ממדינות רבות ושונות. זה משפיע על האופן שבו קהילת הלהט"ב נוטה לתפקד בתוך האי.

עובדים זרים להט"בים נוטים להתרועע עם עובדים זרים אחרים החולקים את אותה שפה, אם לא לאום. בתור לא אזרחים, הם לא באמת יכולים להשפיע על מדיניות האי.

בקרב אזרחי בחריין, מידת הפתיחות שהם להפגין לגבי נטייתם המינית או הזהות המגדרית שלהם קשורה רבות למידת המסורת או המודרניות של משפחתם.

בקרב המשפחות היותר מסורתיות, להיות להט"ב זה בושה ומשהו שצריך "לרפא" באמצעות טיפול רפואי, נישואים מסודרים או אלימות פיזית. משפחות מודרניות יותר יכולות להיות סובלניות יותר, אך גם מודאגות מכך שבנם או בתם יתמודדו עם הטרדה או אפליה.

על פי סקר הערכים העולמי ב-2011, 42% מתושבי בחריין האמינו ש"הומוסקסואליות לעולם אינה מוצדקת", נתון נמוך מהממוצע העולמי שעמד על 48% שהסכימו עם האמירה הזו. זה גם היה מקובל יותר מכל מדינות ערביות אחרות שנסקרו. אותו סקר מצא ש-18% מתושבי בחריין "לא היו רוצים לגור בשכנות עם חברי קהילת להט"ב", נתון שהיה מהנמוכים בעולם.[8]

טבלת סיכום

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריטריון כן / לא הערות
מעמדם של הומוסקסואלים ושל לסביות בחוק
הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות כן משנת 1858
גיל ההסכמה שווה כן מגיל 21 משנת 1976
הכרה בזוגיות חד־מינית
הכרה בנישואי חוזה לא
הכרה בזוגיות רשומה לא
הכרה בנישואים חד־מיניים לא
אימוץ והורות
התרת אימוץ ללהט"בים יחידים לא אפשרות אימוץ ללא קשר לנטייה מינית משנת 1958
התרת אימוץ ילד של בן או בת הזוג לא
התרת אימוץ לזוגות חד־מיניים לא
הכרה בהורות משותפת בתעודות הלידה של ילדים של זוגות חד־מיניים לא
גישה להפריה חוץ־גופית עבור זוגות לסביות לא
טרנסג'נדריות ושינוי מגדר
הכרה במגדר שלישי במסמכים ממשלתיים לא
מניעת התערבויות רפואיות במינם הביולוגי של ילדים המוגדרים כאינטרסקס לא
הגנה מפני אפליה
על רקע נטייה מינית על רקע זהות מגדרית
חוקים נגד אפליה במקומות עבודה לא לא
חוקים נגד אפליה באספקת מוצרים ושירותים לא לא
חוקים נגד אפליה בכל התחומים (כולל אפליה בלתי ישירה והסתה) לא לא
הגנה מפני אלימות
על רקע נטייה מינית על רקע זהות מגדרית
שונות
להט"בים מורשים לשרת בצבא לא
טיפולי המרה אסורים עבור קטינים לא
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים מורשים לתרום דם כן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מדינות המפרץ: הומוסקסואלים מחוץ לתחום, באתר ממרי
  2. ^ These Countries Actually Want To Perform Tests To 'Detect' Gays, HuffPost, ‏9 באוקטובר 2013 (באנגלית)
  3. ^ “Cross-dressing” man is latest victim of Bahrain’s morality purge, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, ‏13 בפברואר 2009 (באנגלית בריטית)
  4. ^ Dozens Arrested In Bahrain Gay Party Bust, HuffPost, ‏7 בפברואר 2011 (באנגלית)
  5. ^ Bahrain gives nod for sex changes - ArabianBusiness.com, web.archive.org, ‏12 בפברואר 2017
  6. ^ Bios Women Leaders Peace Security.gdoc, Google Docs
  7. ^ Bureau of Public Affairs Department Of State. The Office of Electronic Information, Bahrain, 2001-2009.state.gov (באנגלית)
  8. ^ WVS Database, www.worldvaluessurvey.org