ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות הוא מיזם שנועד לחבר כותבים אקדמאיים, סגל וסטודנטים, עם כתיבת ערכים איכותיים בוויקיפדיה. מטרת המיזם היא להרחיב את מרחב הערכים ואת מעגל העורכים. בנוסף, המיזם ירכז את הפרויקטים השונים העוסקים בכתיבת ערכים כמטלות אקדמיות על מנת ליצור תשתית משותפת ולמידה מניסיון של פרויקטים קודמים.
כתיבת ערך בוויקיפדיה היא הזדמנות לכל סטודנט וסטודנטית לתרום למאגר הידע החופשי הגדול בעולם בתחום הלימודים.
מיזם הכתיבה בוויקיפדיה במסגרת אקדמית הוא אמצעי הוראה אשר מוטמע במספר מוסדות אקדמאים ברחבי הארץ ותפוצתו הולכת וגדלה. המיזם נשען על שתי הנחות בסיסיות. האחת, שויקיפדיה היא אנציקלופדיה השואפת ליצור ערכים ברמה גבוהה, תוך פניה לאוכלוסיה רחבה. האחרת, שכל קורס אקדמי עוסק בעשרות מושגים, רעיונות, אישים או אירועים הראויים לסיקור רציני במסגרת האנציקלופדיה. כתיבת הערך יכולה להסתמך על התכנים הנלמדים בקורסים ודרכה יוקנו מיומנות כתיבה אקדמית ויכולות שיח מקצועי בשפה פשוטה המובנת לציבור הרחב.
הכתיבה בתוך וויקיפדיה כוללת התמודדות עם ממשק העריכה וכללי העריכה, אך בצידה האפשרות להיעזר בקהילת עורכים שיוכלו לסייע לכם בענייני תוכן ובאתגרים הטכניים.
הויקיפדיה היא מאגר ידע מרכזי וחופשי בו משתמשים כולם, אנשי תקשורת ועיתונות, מקבלי החלטות וכמובן, הציבור הרחב. היא מאפשרת לכם כסטודנטים לקדם את התחום המקצועי אותו אתם לומדים.
ההנחיות שלהלן מניחות שאתם עובדים על מחשב (ולא בטלפון)
פתחו לעצמכם חשבון בדף ההרשמה. תוכלו גם לקרוא למה כדאי ליצור חשבון. אם אתם כותבים כצוות, כל סטודנט צריך לפתוח חשבון משלו. בצורה זו תוכלו להשתמש במערכת גם כדי להתייעץ, ולעקוב ביתר קלות אחר שינויים שחבריכם לצוות עושים. ההסטוריה של גרסאות הערך תשקף את חלקו של כל בעל חשבון בכתיבה.
בחרו שם משתמש וסיסמה. הכניסו גם דואר אלקטרוני, על מנת שתוכלו לקבל הודעות מהמערכת. שימו לב: כדאי לבחור שם באנגלית על מנת שיוכל לשמש אתכם בכל מיזמי ויקי. רשמו לעצמכם את שם המשתמש והסיסמה (המלצה: שלחו לעצמכם הודעת דואר אלקטרוני ובה הפרטים הללו. כך תהיה לכם גישה אליהם בכל מקום, לרבות במהלך השעורים.
דואר אלקטרוני: בצד שמאל למעלה של המסך נוסף תפריט, שבחלקו הימני מופיע שם המשתמש/ת שלך באדום. לחצו על "העדפות". בתחתית דף ההעדפות, סמנו V על האפשרות לקבל דואל, אשרו את כתובת הדואל שלכם, ואחרי האישור סמנו V על האפשרות לקבל, לשלוח העתקים ולשלוח דואל ממשתמשים אחרים. הכנסת כתובת הדואר האלקטרוני חיונית על מנת שבמידת הצורך, תוכלו לשחזר את הסיסמה שלכם.
בסיום, לחצו על "שמירת העדפות".
לנשים - הגדרה כוויקיפדית, לא ויקיפד: עכשיו, כאשר את רשומה לוויקיפדיה, חשוב שהקהילה (וגם המערכת) תדע שאת אישה. בצד שמאל למעלה של המסך נוסף תפריט, שבחלקו הימני מופיע שם המשתמשת שלך באדום. לחצי על "העדפות", ותחת הלשונית הראשונה, "פרטי משתמש", גללי עד החלק "בינאום". ליד השאלה "איזה תיאור מתאים לך", בחרי "היא עורכת דפים בוויקי". הקהילה והמערכת תדענה לפנות אליך בהתאם.
תוכלו למסור על עצמכם פרטים נוספים, אבל אתם יכולים להישאר אלמוניים אם תרצו. החשבון יקל על כותבים אחרים (במסגרת הקורס או מחוץ לו) ליצור אתכם קשר במסגרת ויקיפדיה, להציע הצעות ולברר את הטעון בירור. החשבון גם יאפשר למנחה שלכם לאתר את מה שכתבתם ולבודד פעולות אלה מעבודתם של אחרים.
לאחר שבחרתם פסק דין (על פי ההנחיות באתר הקורס), היכנסו ללשונית "ערכים משתתפים" בדף המיזם. רשמו את עצמכם בהתאם להנחיות שבלשונית. כך ידעו סטודנטים אחרים שפסק הדין הזה כבר "נתפס", ומשתמשי ויקיפדיה ידעו אילו ערכים נכתבים במסגרת הפרויקט.
אנו ממליצים לכתוב את הערך בדף משנה של דף המשתמש שלכם, ולא במרחב הערכים. לשם כך:
כאשר אתם בתוך החשבון, לחצו על הקישור "טיוטה" שנמצא בראש הדף.
בדף שייפתח כתבו בחלונית את שם הטיוטה שלכם (למשל שם פסק הדין). זהו שם זמני שיוחלף ממילא כאשר הערך יועבר למרחב הערכים, ולכן חשיבותו בכך שתזהו אותו בקלות.
עם תחילת העבודה על הערך בדף הטיוטה שלכם, יש להציב בראש הדף את התבנית "בעבודה אקדמית" שלהלן, כפי שהצבתם תבנית בדף המשתמש שלכם.העתיקו את השורה הבאה והדביקו בראש דף השיחה, ובמקום המילים "שם הקורס" כתבו את שמו של הקורס שבו אתם משתתפים:
{{בעבודה אקדמית|קורס=שם הקורס|יעד=תאריך סיום הקורס}}.
בראש הדף תופיע התבנית למשל כך:
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" הקורס האקדמי "סמינר עיוני - סוגיות באקטואליה". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 30 ביוני 2023. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" הקורס האקדמי "סמינר עיוני - סוגיות באקטואליה". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 30 ביוני 2023. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.
קהילת ויקיפדיה מחויבת לשמירה קפדנית על זכויות יוצרים של חוקרים ומחברים מחוץ לוויקיפדיה, אף מעבר להקפדה על אזכור ראוי של מקורות שאתם נדרשים לה בכתיבה אקדמית. ראו ויקיפדיה:זכויות יוצרים לעזרה פרטנית בנושא זה.
יישר כוח - סיימתם לכתוב את הערך (אם כי כתיבת הערך לעולם לא מסתיימת וסביר להניח שעורכים נוספים ישנו וירחיבו את הערך בעתיד).
הודיעו למרצה בדף השיחה על סיום העבודה.
לאחר שתקבלו הערות וציון, תוכלו להעביר את הערך למרחב הערכים, ובכך תפתחו אותו לעריכה שיתופית עם ויקיפדים אחרים.
אם כתבתם את הערך בדף משנה של דף המשתמש שלכם - זה הרגע להעביר את הערך למרחב הערכים הראשי. היעזרו בלשונית "העברה" שבראש דף העריכה. כתבו את השם החדש של הערך (ללא שם המשתמש שלכם) ולחצו על העברה. הסבר מפורט תוכלו למצוא בעזרה:איך לשנות שם של דף.
חשוב לשקול את שם הערך אליו שיופיע במרחב הערכים. לבחירת שם מתאים לערך שאתם כותבים ראו ויקיפדיה:מתן שם לערך.
אם אתם לא בטוחים שסיימתם לכתוב את הערך, אתם יכולים להתייעץ בדף השיחה של המיזם בו אתם עובדים או לחילופין להתייעץ עם כלל קהילת העורכים דרך ויקיפדיה:ביקורת עמיתים.
יש לזכור לקשר לערך החדש מערכים קיימים, על מנת שלא יישאר יתום.
פורטל:ערכים מומלצים - כאן תוכלו לעיין בערכים מומלצים, לשם השראה וכדי להתרשם מהסגנון והמבנה הנהוג בערכים מסוגים שונים בויקיפדיה (למשל ערכים על אישים, על מושגים, על ערים וארצות, וכו').
בויקיפדיה פעילים עשרות מתנדבים שישמחו לעזור לכם כבר בתחילת הדרך. לאחר סיום הפרויקט, היו סמוכים ובטוחים שהערך יערך על ידי משתמשים אחרים באופן מקיף! על כן, לא תפסידו כלום, ורק תוכלו להרוויח מהתייעצות עם משתמשים אחרים במהלך העבודה על הפרוייקט.
אתם מוזמנים להסתייע בחונכים שהציעו את עצמם לעזור לעורכים חדשים. רשימת החונכים נמצאת בחממה - שם מגדלים שתילי ויקיפדים, והגננים הם הויקיפדים הכי ידידותיים וסבלנים. אל תהססו לבקש שם חניכה.
כיצד תוכלו למקסם את הרווח מהסיוע של משתמשים אחרים?
הציגו מוקדם ככל האפשר ראשי פרקים של הערך שבכוונתכם לכתוב, עם בקשה למשוב. ייתכן שהשמטתם נושאים וייתכן שהכללתם נושאים שאינם רלוונטיים. חשוב מכך, ייתכן שעל חלק מהנושאים כבר כתוב בויקיפדיה בערכים אחרים. משתמשים ותיקים ידעו להפנות אתכם לערכים אלו ובכך לחסוך לכם ולויקיפדיה עבודה כפולה ומיותרת.
למשל, אם אתם כותבים על צמח מסויים שאין לו ערך בויקיפדיה, ייתכן שתרצו לתאר את המשפחה של הצמח שכבר יש לו ערך. מודעות לקיום הערך על המשפחה תסייע לכם לכוון את הערך שלכם למידע שאינו קיים בערכים אחרים.
הציגו את הכתיבה שלכם מוקדם ככל האפשר ובקשו משוב ו/או עזרה. ככל שהמשוב יתקבל יותר מוקדם יהיה יותר קל לכם להשתמש בו שלשיפור הערך.
אם קיבלתם הוראות מהמרצה שלכם הנראות כסותרות את הנהלים הויקיפדים, פנו לרכז הפרוייקט מצד ויקיפדיה. מן הסתם יהיה ניתן למצוא פתרון לשביעות רצון כולם.
פרויקט הקשר עם האקדמיה מיועד לכתיבה בנושאים אקדמיים מובהקים. נשמח אם תכתבו גם על נושאים אחרים, כלליים יותר, אבל במקרה כזה, כתבו כוויקיפדים מן השורה, ואל תשתמשו בתבניות שהוזכרו בסעיף הקודם.
תנו דעתכם לדף המשתמש שלכם (תמיד זמין בשורה העליונה בחלון הדפדפן, כשאתם מחוברים לחשבון), ולדף השיחה הצמוד אליו, שבו ויקיפדים אחרים עשויים להשאיר לכם הודעות מפעם לפעם, כגון הצעות או הערות על הערך שאתם כותבים. תוכלו למסור על עצמכם פרטים נוספים בדף המשתמש, אבל אתם יכולים להמנע מכך אם תרצו. החשבון יקל על כותבים אחרים (במסגרת הקורס או מחוץ לו) ליצור אתכם קשר במסגרת ויקיפדיה, להציע הצעות ולברר את הטעון בירור. החשבון גם יאפשר למנחה שלכם לאתר את מה שכתבתם ולבודד פעולות אלה מעבודתם של אחרים.
כתיבה טובה היא בראש ובראשונה בהירה. גם הרעיון המבריק ביותר וההבנה העמוקה ביותר מתבזבזים אם הקורא לא מבין אותם כי הטקסט אינו ברור. כתבו בשפה פשוטה, תקנית ומדויקת.
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה לקהל הרחב. יש להקפיד להציג את המידע בלשון בני אדם וללא הסתמכות על ז'רגון מקצועי, באופן שיהיה נגיש לאנשים משכילים ומתעניינים, ולא רק לאנשי מקצוע.
הימנעו משימוש בציטוטים מתוך פסק הדין. תפקידכם "לתווך" ולהסביר את פסק הדין לקורא שאינו מומחה, לא לחזור עליו. ממילא, כשצריך לסקור במשפטים ספורים את תוכנו של פסק דין שאורכו כמה עמודים, הסיכוי שיהיה משפט ספציפי שראוי ציטוט הינו קטן עד מאוד. המילים שלכם חשובות במיוחד כיוון שאתם מכוונים לקהל שאינו מכיר מונחים משפטיים וקונסטרוקציות תחביריות מורכבות ומעורפלות שאנו מורגלים בהן.
התמקדו בשאלות שקושרות את פסק הדין לקורס.
מטרתכם היא לסקור את תרומתו המשפטית של פסק הדין למשפט ולחברה. לכן הכוונה אינה שתכתבו את כל מה שנאמר בפסק הדין בפחות מילים, אלא שתבררו את העיקר מן הטפל. למשל, אם בפסק הדין ניתנות דוגמאות, אין צורך לחזור עליהן. אם השופטים מסכימים עם חוות הדעת העיקרית, אין צורך לחזור על דבריהם. אם הם מרחיבים בסקירת תקדימים, אין צורך להעתיק את הסקירה. הערך שלכם הוא על פסק הדין הזה, לא על קודמיו.
על מנת להתרשם ממה שנדרש בכל אחד מהחלקים שלהלן, אתם מוזמנים לעיין בערכים קיימים על פסיקה ישראלית (גם אם אינם ערוכים בדיוק על פי ההנחיות שכאן) כמו בג"ץ זילבר נגד שר האוצר, או פסק דין שטיינברג (שנכתבו במסגרת המיזם).
ובאופן כללי יותר: אם אתם לא מבינים, גם הקוראים לא יבינו. עבדו בסבלנות. קראו, חשבו, קראו שוב. חפשו ספרות שמאזכרת את פסק הדין שלכם וממנה תוכלו הרבה פעמים להבין מה היה העיקר.
זכרו שהערך נועד לקהל שלא מכיר את פסק הדין, ולכן כל אדם מן השורה יוכל לעזור לכם בביקורת. תנו לחברים בני-דעת לקרוא את מה שכתבתם ושוחחו עימם על מנת להבין מה הם הבינו, מה לא ברור, מה לא מסודר בעיניהם. דווקא כיוון שויקיפדיה מופנית לקהל הרחב, כל אחד יכול להיות שפן ניסויים.
חפשו חומר "מסביב" לפסק הדין: דיונים בערכאות נמוכות, אם יש, פסיקה מאוחרת יותר שמאזכרת את פסק הדין, ספרות אקדמית וגם עיתונות המתייחסת לפסיקה (ומכאן שיש לפסיקה השפעה תרבותית). במהלך הקורס תקבלו הדרכה מסודרת בנוגע לעבודה עם מאגרי מידע, אך תמיד אפשר להתחיל במנגנוני החיפוש הידידותי של נבו ותקדין, שלא לדבר על גוגל.
הפתיח מציג את פסק הדין, תוכנו וחשיבותו, על מנת שהקוראים יקבלו מושג במה מדובר, וכמובן ישתכנעו שכדאי להמשיך ולקרוא. מומלץ לכתוב את הפתיח בשלב האחרון של כתיבת הערך, כי הכנת הפתיח מחייבת אתכם להכיר את פסק הדין ולדעת ככל הניתן על הסובב אותו. הפתיח צריך להיות תמציתי ולהתמקד בעיקר.
מה יש בפתיח?
מי פסק: איזה בית משפט? מתי?
באיזה עניין נפסק: מה השאלה המשפטית שעמדה בפני בית המשפט.
מה נפסק: מה התשובה שנתן בית המשפט לשאלה המשפטית, שבגללה פסק הדין זוכה לערך?
משפט או שניים על חשיבותו של פסק הדין: השלכותיו המעשיות, השפעותיו התרבותיות, פסיקה מאוחרת, ועוד. משפט זה יסביר לקורא מדוע יש ערך על פסק הדין. "המרצה אמרה לי" לא יתקבל כהסבר מניח את הדעת.
מהן התופעות החברתיות, המשפטיות, הפוליטיות וכו' שברקע המחלוקת?
יש להסביר את סוגיות רקע חיצוניות להליך. לא כאן המקום לתאר שלבים מוקדמים בהליך המשפטי הספציפי.
לא צריך להמציא את הגלגל: נושאי הרקע עשויים להיות מכוסים בערכים אחרים בויקיפדיה. אין הצדקה להעתיק ערכים שלמים לתוך הערך שלכם, אך אפשר להשתמש בעיקרי אותם ערכים, ככל שהם רלוונטיים לצרכיכם. מצד שני, חומר שנכתב באופן עצמאי יהיה מבורך.
זהו חלקו העיקרי של הערך. הוא מתאר את ההליכים המשפטיים. בחלק זה יש כמה מרכיבים:
העובדות בבסיס ההכרעה המשפטית: מה הביא את הצדדים לבית המשפט (שנחוץ לדעת כדי להבין את ההכרעה)?
מה השאלה המשפטית או העובדתית שבית המשפט נדרש להכריע בה?
החלטת בית המשפט: מהי הכרעתו של בית המשפט במחלוקת הקונקרטית?
מה ההנמקה להחלטה? אם יש דעות רוב ומיעוט, על מה בדיוק המחלוקת בין השופטים? האם המחלוקת היא נורמטיבית (לגבי הדין) או עובדתית (לגבי יישום הדין בנסיבות המקרה)? אם יש דעת יחיד, מה המשמעויות הנורמטיביות ("הנוגעות לדין שיש ליישם") שלה? כלומר, באילו נסיבות עובדתיות או משפטיות שונות היו ההנמקות של השופטים מביאים לתוצאות שונות אלו מאלו, שבגללן היה חשוב לבעלי דעת היחיד להדגיש את המסלול שבו הגיעו לתוצאה במקרה הנוכחי?
דגשים בניתוח פסק דין:
ניתוח פסק הדין אינו סיכום או תמצית פסק הדין. המטרה אינה לספר "הכל בפחות מילים" אלא להבהיר את משמעויותיו שמעבר למקרה הקונקרטי. לכן:
אין להפריז בפירוט העובדות. חשיבותו המשפטית של פסק דין אינה בהחלטה לגבי העותר או התובע הספציפיים, אלא בתרומתו למשפט ולחברה. התרומה הזו חורגת מגדר התוצאות לגבי המקרה הספציפי.
יש פסקי דין שמצטטים מסמכים ופסיקה מוקדמת באריכות. לא פעם מטרתם של השופטים היא להראות שעמדתם מעוגנת היטב בדין הקיים, או להזכיר את הטעמים המוכרים לעמדה שהם נוקטים. ציטוטים אלו עוזרים להבנת פסק הדין אך אינם בהכרח מקדמים אותו בפני עצמו. זכרו שאתם מנתחים את פסק הדין עצמו, ולא פסקי דין קודמים. לכן אין צורך או הצדקה לנתח פסיקה מוקדמת.
רטוריקה מול תוצאה: לעיתים פסק הדין מפליג בדיון בנושא משפטי כלשהו, אך ההכרעה אינה נובעת מהדיון הזה. חשוב להבחין בין הרטוריקה של פסק הדין לבין התוצאה המשפטית או הקונקרטית שלו. לרטוריקה יש חשיבות בפני עצמה, אם כי כאשר התוצאה אינה נובעת ממנה, זוהי אמרת אגב בלבד.
נוסף על כך זכרו:
שופטים אינם "טוענים". הם מכריעים, קובעים, מנמקים, סבורים, מחליטים, מבהירים, מפרטים ועוד. הם בעמדת ההחלטה, לא בעמדת הטיעון.
חלק זה קושר את פסק הדין לסביבה המשפטית, הפוליטית, החברתית וכו'. בחלק זה יופיעו הכותרות הבאות ופירוט בעקבותיהן ככל שהם רלוונטיים לפסק הדין הספציפי שאתם סוקרים. זכרו שכל אמירה שאינה מתוך פסק הדין טעונה אסמכתא (בהערת שוליים).
גלגולים מאוחרים יותר של ההליך המשפטי הספציפי (למשל, "הוגשה עתירה נוספת בנושא ... אך ההכרעת פסק הדין בסוגיית ה... לא נדונה").
פסיקה מאוחרת יותר המסתמכת על פסק הדין באופן שמעיד על תרומתו למשפט.
התפתחויות במדיניות (למשל "מדיניות הכבילה לא חדלה על אף פסיקת בג"ץ, והעותרים הגישו עתירה לפי פקודת בזיון בית המשפט").
שינויים בחקיקה בחקיקה (למשל "הכנסת אמצה תיקון אחר לחוק הקובע ש... והתיקון תלוי ועומד בפני בג"ץ בעתירה נוספת", "הנוהל הוחלף בנוהל אחר, לפיו...").
שיח ציבורי ואקדמי: איזו תמיכה או ביקורת – משפטית, ציבורית – הושמעה על פסק הדין? אינכם נדרשים לנתח את פסק הדין בעצמכם, אך לתאר את הביקורת שהתפרסמה, בספרות האקדמית או בעיתונות (למשל: בג"ץ יולנדה גלוטן עורר דיון על היבטים מגדריים של עבודת סיעוד, ועל היחסים בין בג"ץ לבין המחוקק. סקירה של פסק הדין תתייחס לשיח בשני נושאים אלו). כאן יש להציג בתמצית את הטענות המהותיות שנשמעו (ולתת אסמכתא בהערת שוליים) ולא רק להפנות למקורות השונים.
קשירה לפסיקה במדינות אחרות בנושאים דומים (ככל שיש פסיקה רלוונטית כזו).
ספרות אקדמית ואחרת (בין אם נזכרת ב"בעקבות פסק הדין" ובין אם לאו) ניתנת לאיתור באמצעות מאגרי מידע אלקטרוניים וכן בחיפוש אינטרנטי פתוח.
הבחינו בין מאמרים אקדמיים לבין פרסומים מקדמי מדיניות.
אפשר להפנות לספרות שאינה זמינה באינטרנט. בספריית המרכז האקדמי אפשר למצוא ספרות כזו (למשל ספרים)!
אם המקור זמין באינטרנט אך לא לקהל הרחב אלא רק דרך מאגרי מידע, יש להסתפק במראה המקום (כמו לגבי ספרות שכלל לא זמינה באינטרנט), ללא קישור (URL). זאת כיוון שכל הקישורים בויקיפדיה צריכים להיות לדפי אינטרנט הזמינים לקהל הרחב.
בחלק זה יש ליצור רשימת קישורים לערכי ויקיפדיה בנושאים משיקים לנושא הערך שלכם.
הקפידו שהנושאים יהיו משיקים לערך שלכם אך כלליים יותר. אין טעם בקישור לערכים ספציפיים אשר כבר נזכרים בתוך הערך שלכם. לכן הכוונה כאן היא לנושאים רחבים יותר.
בחלק זה יש להפנות לפרסומים חיצוניים לויקיפדיה (שאינם נזכרים ב"קריאה נוספת") בתנאי שהם זמינים באינטרנט לקהל הרחב (וזאת להבדיל מפריטי "לקריאה נוספת" שאינם בהכרח זמינים באינטרנט). המקורות יכולים לכלול:
נוסח מלא של פסק הדין הנסקר, וכן קודמיו וגלגוליו הבאים, אם ישנם
מסמכים שנזכרים בפסק הדין או קשורים בו הדוקות, הצעות חוק רלוונטיות
קטעי עיתונות העוסקים באירועים שבהם קשור פסק הדין או בפסק הדין עצמו
אתרי אינטרנט של גופים המעורבים בפסק הדין או עוסקים בסוגיות שבו
ככל העולה בדעתכם ורלוונטי
הקישורים צריכים להפנות לאתרים שנגישים גם למי שאינם מנויים על מאגרי מידע (ולכן, למשל, יש להפנות לנוסח פסק הדין באתר בית המשפט העליון ולא באתר נבו).
זכרו שמלבד URL, צריך לאזכר בהתאם לכללי האזכור האחיד.
חלק זה נוצר מעצמו במהלך העבודה, כאשר אתם משלבים אסמכתאות לדבריכם. הערות השוליים תופענה בתחתית המסמך, אבל את הכותרת "הערות שוליים" אתם צריכים ליצור (בתחתית הטקסט ומעל ההערות, כמובן).
תזכורת: כל אמירה שאינה מקורית שלכם (ובערך ויקיפדיה לא אמור להיות שום דבר מקורי שלכם מלבד חיבור הדברים!) צריכה להיות מגובה באסמכתא, כלומר הפניה למקור שעליו אתם מסתמכים: חוק, פסק דין, מאמר, כתבה, דוא"ל, הרצאה וכו'. אסור להציג רעיון שאינו שלכם כאילו הוא שלכם (לא טוב לכם, לא הוגן לבעל הרעיון המקורי).
בהערת השוליים יש פרטים המאפשרים לקורא למצוא את המקור המאוזכר. מראי המקום צריכים להיות כתובים בהתאם לכללי האזכור האחיד (ובנוסף לכלול URL במקום שאפשר). הפורמט האוטומטי של ויקיפדיה אינו תואם את כללי האזכור האחיד ולכן תצטרכו לייצר את הערות השוליים בעצמכם.
קשרו מושגים המופיעים בערך שלכם לערכים אחרים בויקיפדיה המסבירים אותם (רק בפעם הראשונה שהם מופיעים). הקישור נועד לאפשר לקוראים לקבל הסבר למונחים המופיעים בערך. לכן יש לקשר רק מונחים רלוונטים לערך. למשל, את המילה "תאגיד" כדאי לקשר לערך על "תאגיד", אם פסק הדין עוסק באחריות תאגידים לזכויות אדם. לעומת זאת, לא כדאי לקשר את המונח "הגיש" ("זהו פסק דין בתביעה שהגיש...") לערך "הגשה" (שעוסק בקורבן מנחה!), ואין צורך לקשר תאריכים.
אין להפנות בקישוריות חיצוניות למאגרי מידע שאינם פתוחים לקהל הרחב.
סקירת פסק דין אינה עניין של מה בכך. היא מחייבת יכולת לנסח לעצמכם ובעצמכם את תוכנו של פסק הדין, ולהביא את הדברים באופן ברור גם עבור מי שאינם מתמצאים. במילים אחרות, צריך לקרוא, לחשוב, לקרוא שוב ולחשוב. לכתוב, למחוק, לכתוב שוב ולמחוק ועוד כמה פעמים. לעשות הגהה, לגלות שבעצם פספסתם משהו, להכניס, לשלב, לנסח מחדש וחוזר חלילה. בסוף תוכלו להפיק תחת ידכם מוצר משובח!
ערכים שנכתבו בסמינר עיוני בנושאי אקטואליה בשנת הלימודים תשפ"ב (2022–2023)
בג"ץ 5322/21 כספי נ' ממשלת ישראל (14.9.2021) - הבחנה בין מחוסנים ללא-מחוסנים - אור יוסף
בג"ץ 158/21 רופאים לזכויות אדם נ' השר לביטחון פנים (31.1.2021) - חיסוני קורונה לאסירים - נועה דדי
בג"ץ 781/15 ארד-פנקס נ' הוועדה לנשיאת עוברים על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 (27.2.2020) - אי-חוקתיות החרגת גברים יחידים ובני זוג מאותו מין, בעלי זיקה גנטית ליילוד, מתחולתו של חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו- 1996-עמית צור --עמית צור - שיחה 13:50, 19 במרץ 2023 (IST)--עמית צור - שיחה13:50, 19 במרץ 2023 (IST)[תגובה]
בג"ץ 8213/14 כהנא דרור נ' השר לשירותי דת (15.8.2017), מינוי מנהלת לבתי הדין הרבניים
ערכים שנכתבו בסמינר עיוני בנושאי אקטואליה בשנת הלימודים תשפ"ב (2021–2022)
מיזם עבודות ויקידמיות הוא מיזם כתיבה של ערכים בוויקיפדיה כמטלה אקדמית במסגרת הוראה באוניברסיטאות ומכללות.
קהילת ויקיפדיה סבורה שניתן לשלב כתיבה ועריכה בוויקיפדיה במסגרת הוראה אקדמית, באופן שיתרום לשני הצדדים, ויאפשר לסטודנטים לממש יעדים אישיים על-ידי תרומה משמעותית לפרויקט קהילתי.
דף זה פונה למרצים או מתרגלים בקורסים אוניברסיטאיים המעוניינים לבצע שילוב שכזה, ומרכז עבורם, ועבור הסטודנטים שלהם, הצעות, הנחיות ורעיונות שיכולים לקדם את הפרויקט.
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה השואפת ליצור ערכים ברמה גבוהה, תוך פניה לאוכלוסייה רחבה. כל קורס אקדמי עוסק בעשרות מושגים, רעיונות, אישים או אירועים הראויים לסיקור רציני במסגרת אנציקלופדיה.
אחת התפיסות המרכזיות בוויקיפדיה היא ההתקדמות והשיפור ההדרגתיים. ערך טיפוסי אינו עולה לאתר כשהוא בנוי וערוך בשלמותו - לפעמים מהווה הגרסה הראשונה רק שלד לערך ראוי, ולפעמים אף פחות מזה. עם הזמן, עורכים נוספים משפרים את הערך ומתקנים אותו; התוספות הקטנות מצטברות לחשבון גדול.
אנו מצפים שסטודנטים המתבקשים לכתוב ערך אנציקלופדי על נושא נתון יפגינו במהלך העבודה שני כישורים מרכזיים:
היכולת לאסוף מידע ממקורות שונים, לרכז אותו ולערוך אותו באופן סביר;
אף שעקרונית ויקיפדיה העברית שמחה לקבל ערכים שנכתבו או הורחבו במסגרת קורס אקדמי, לעיתים נתקלים ערכים אלה בהתנגדות עזה של ויקיפדים. התנגדות זו כוללת ניסיונות למחיקת חלקים ניכרים מהערך ואף הצעות למחיקת הערך כולו. ראוי להביא בחשבון התנגדות זו, שלא בהכרח עולה יפה, אך בוודאי יש בה אי נעימות, בעת בחירת נושאים לכתיבה, ולהיות ערוכים להתמודדות עם התנגדות זו.
להלן רשימת המתנדבים במיזם, מקהילת ויקיפדיה, המוכנים לעזור לגשר בין ויקיפדיה לסטודנטים בפרויקטים השונים באמצעות יוזמות, הנחיה והכנת תשתית.
לאחר הדרכת סטודנטים מומלץ להוסיף לסטודנט בדף שיחתו את התבנית {{ברוך הבא סטודנט}} הנותנת לו קישורים לדפי העזרה השונים.
שלום לך,
בהמשך להדרכה בה השתתפת, בנוסף לקישורים לדפי ההנחיות במלבן הברכה לעיל, להלן קישורים לדף בו נמצא קישור לדף המיזם בו אתה משתתף, ודפי עזרה - מומלץ מאוד לעיין בהם:
בחתימה שלי נמצא גם קישור לדף השיחה שלי. אני אלווה אותך בהנחיות בדף השיחה שלך.
ניתן תמיד להגיע לטיוטה שלך דרך הקישור "תרומות" במעלה הדף.
אם יש לך שאלות נא לשאול אותן בדף השיחה שלך. יש להקיש על הכפתור הוספת נושא ולכתוב את הדברים, או ללחוץ על הקישור תגובה כדי לענות לפנייה שנכתבה. נא לא לשכוח לתייג אותי בהתאם להסבר בדף {{תיוג}}.
שיהיה בהצלחה ,
(ויקיפד ותיק המעוניין להצטרף למתנדבים במיזם, יש ללחוץ כאן להוספת שמו)
במסגרת פעילותה, מקיימת עמותת ויקימדיה ישראל שיתופי פעולה אקדמיים עם מוסדות רבים להשכלה גבוהה בהם מתקיימים מגוון תהליכים ופרויקטים לימודיים להעלאה וטיוב של ערכים לטובת הכלל.
העמותה פיתחה מגוון של חומרי עזר והדרכה שיכולים לסייע ולתמוך בעבודת הסטודנטים. עוד מידע על שיתופי הפעולה נמצא באתר הייעודי למיזם האקדמיה.
אם אתם מרצים במוסד אקדמי ומעוניינים לשלב כתיבה בוויקיפדיה במסגרת קורס, ניתן לפנות לרכזת האקדמיה של עמותת ויקימדיה ישראל – ליאור יערי-דולב, בכתובת הדוא"ל liorwikimedia.org.il או בדף השיחה שלה.
הנחיות למרצים המעוניינים - יצירת פרויקט בקורסים אקדמיים
כתיבת מטלה בוויקיפדיה כוללת התמודדות עם ממשק העריכה, אך בצדה האפשרות להיעזר בקהילת עורכים שיוכלו לסייע לכם עם האתגרים הטכניים.
כדי לסייע לכם הקמנו את דף ההנחיות לסטודנטים ובו הנחיות ואפשרויות לסיוע.
מיזם כתיבה באקדמיה הוא אמצעי הוראה אשר ניתן להטמעה ושילוב בכל קורס אקדמי. על מנת להבטיח רמה אקדמית גבוהה מומלץ לשלבו בקורסים ברמת מוסמך ומעלה. שילוב כתיבת ערכים בוויקיפדיה במסגרת קורסים אקדמיים כולל בתוכו מספר היבטים טכניים ואקדמיים. אתם יכולים לקבל סיוע תוכני וטכני מהמתנדבים במיזם.
ויקיאופ: סביבת הוויקי של האוניברסיטה הפתוחה. בחלק מהקורסים באוניברסיטה מתקיימות פעילויות שיתופיות מקוונות באמצעות סביבת ויקי, חלקן מוצעות כפעילות העשרה וחלקן מוצעות במסגרת ממ"ן חובה (מטלה). לפרויקט זה אין קשר רשמי לוויקיפדיה.
,
wikimedia.org.il או בדף השיחה שלה.