ויקיפדיה:ויקיפדיה והאקדמיה

בין ויקיפדיה, כמיזם חדש לאיסוף ידע והפצתו החופשית, ובין האקדמיה, העוסקת כבר מאות שנים באיסוף ידע, יצירתו והפצתו, קיימים קשרים מגוונים.

ויקיפדיה כעזר לימוד באוניברסיטאות

ויקיפדיה משמשת תלמידים בכמעט כל שלבי הלימוד, החל מתלמידי בית הספר היסודי (המסתייעים לעיתים בהוריהם), וכלה בסטודנטים באוניברסיטאות. בין המרצים יש המפנים את תלמידיהם לקריאת ערכים בוויקיפדיה, ואחרים האוסרים על תלמידיהם להשתמש בוויקיפדיה לשם הגשת עבודות.

על ההתרחקות של מערכת החינוך הישראלית מוויקיפדיה כתב יורם מלצר:

הקריאה בוויקיפדיה דורשת ביקורתיות ועמידה על המשמר. בעולם גדוש מידע טקסטואלי, קולי וחזותי, ביקורת על המידע המתקבל על המסך ועל הנייר המודפס היא מיומנות ראשונה במעלה. קשה לדמיין את אזרחי המאה ה-21 מצליחים למצוא, לקרוא ולעכל את ים המידע בלי פילטרים של ביקורת: ביקורת בחיפוש, ביקורת במציאה וביקורת בצריכת החומר. מערכות חינוך שמתרחקות מוויקיפדיה כמו מאש (ובהן מערכת החינוך הישראלית) חוטאות לתלמידים בעניין המרכזי הזה ואינן מכינות אותם לחיים הממשיים.

ויקיפדיה כמקור לכתיבה אקדמית

עבודה אקדמית נדרשת להתבסס על מקורות ראויים. בהקשר זה עולה השאלה עד כמה ויקיפדיה היא מקור ראוי. אחת הטענות המופנות כלפי ויקיפדיה היא שחופש הכתיבה בה פוגע בסמכותיות שלה, ולכן פוסל אותה כמקור, בהשוואה לאנציקלופדיה "רגילה", הנכתבת על ידי בני סמכא. כפתרון לבעיה זו, במספר גדל והולך של ערכי ויקיפדיה מובאות אסמכתאות נאותות, המבססות את הכתוב בה.

מחקר אקדמי אמור לחדש, אבל גם הוא נסמך על עובדות חיצוניות ועל מחקרים קודמים. לצורך זה ויקיפדיה היא מקור קביל בהחלט ^{[דרוש מקור]}, לפי הכללים האקדמיים המקובלים לציטוט מקורות אינטרנט. לדוגמה, גם מי שכותב מאמר מחקר על סיפוריו של היינריך פון קלייסט, יכול להיעזר בדף הויקיפדיה כדי לצטט פרט ביוגרפי (כגון שנת מותו) או את השם הגרמני של אחת מיצירותיו. מאליו מובן, שככל שהנושא המצוטט קרוב יותר ללב המחקר המקורי, חשובה יותר אמינות המידע, ועולה בהתאמה חשיבות הצלבת המידע מויקיפדיה עם מקורות נוספים.

עם זאת, ג'ימי ויילס, מייסד ויקיפדיה, ציין שלהכנת עבודה אקדמית אין להשתמש בוויקיפדיה, אלא במקורות מעמיקים יותר, אם כי המליץ על השימוש בה לתלמידים צעירים יותר.

כתיבת ערכים בוויקיפדיה כמטלה אקדמית

ערך מורחב – ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה השואפת ליצור ערכים ברמה גבוהה, תוך פניה לאוכלוסייה רחבה. אפשר להניח שכל קורס אקדמי עוסק בעשרות מושגים, רעיונות, אישים או אירועים הראויים לסיקור רציני במסגרת האנציקלופדיה. קהילת ויקיפדיה סבורה שניתן לשלב כתיבה ועריכה בוויקיפדיה במסגרת הוראה אקדמית, באופן שיתרום לשני הצדדים, ויאפשר לסטודנטים לממש יעדים אישיים על-ידי תרומה משמעותית לפרויקט קהילתי.

באוניברסיטאות אחדות בישראל, כתיבת ערך בוויקיפדיה ניתנת כתרגיל לסטודנטים בקורסים שונים. פעילות זו הניבה ערכים נאים ביותר בוויקיפדיה העברית, ויש בה תרומה חשובה לפיתוח כישוריו של הסטודנט.^{[דרוש מקור]}

כתיבת ערכים על ידי חברי הסגל האקדמי

באנציקלופדיות מודפסות בולטות, כגון האנציקלופדיה העברית ואנציקלופדיה בריטניקה, נכתבו ערכים רבים על-ידי אנשי הסגל האקדמי. לעומתן, השתתפותם הגלויה של אנשי הסגל האקדמי בוויקיפדיה העברית מצומצמת למדי. פניות לאיש סגל אקדמי לכתיבת ערך בתחום התמחותו נענתה פעמים אחדות בחיוב, אך אין בוויקיפדיה מנגנון מסודר לפניות כאלה. גם פניות לאיש סגל אקדמי לקבלת מידע אודותיו לשם כתיבת ערך העוסק בו נענות בחיוב. בוויקיפדיה העברית יש מספר עורכים הנמנים על הסגל האקדמי באוניברסיטאות ובמכללות.

חקר ויקיפדיה

ויקיפדיה, כמיזם חובק עולם בעל השפעה ניכרת על הפצת הידע בעולם, משמשת מושא למחקר אקדמי, ובכלל זה עבודות דוקטורט.

מחקרים אלה מתפרסמים בכתבי עת, ומוצגים בסמינרים‏‏ ובכנסים, ובכלל זה כנס ויקימניה - הכנס העולמי השנתי של קרן ויקימדיה, וכנסי "אקדמיית ויקיפדיה". מחקרים אלה בוחנים את התנהלותה של קהילת ויקיפדיה, משווים בין ויקיפדיות בשפות שונות, מחפשים דרכים לקביעת איכותם של ערכים ועוד.

אתרי ויקי אקדמיים

הצלחתה של ויקיפדיה, המבוססת על טכנולוגיית ויקי, הביאה לפתיחתם של אתרי ויקי המלווים קורסים אקדמיים. אתרים אלה מבוססים על מדיה-ויקי, תוכנת הוויקי שמפותחת על ידי קרן ויקימדיה ומשרתת את ויקיפדיה, או על תוכנת ויקי אחרת.

קישורים חיצוניים

• שיזף רפאלי, "רציתי ללמד את הסטודנטים להטיל ספק", באתר כלכליסט, 30 באוגוסט 2012