ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/עופות טמאים

איסור אכילת עוף טמא
(מקורות עיקריים)

מקרא	ספר ויקרא, פרק י"א, פסוקים י"ג–י"ט
משנה תורה	הלכות מאכלות אסורות, פרק ב', הלכה ד'
שולחן ערוך	יורה דעה, סימן פ"ב
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, לאו קע"ד ספר החינוך, מצווה קנ"ז

עופות טמאים הם עופות אסורים באכילה, ביהדות.

פירוט העופות הטמאים בתורה

רשימת העופות האסורים מופיעה בתורה, בפרק שבו מוזכרים כל בעלי החיים האסורים באכילה:

(י"ג) ואת-אלה תשקצו מן-העוף, לא ייאכלו שקץ הם: את-הנשר, ואת-הפרס, ואת העוזנייה. (יד) ואת-הדאה ואת-האיה למינה. (טו) את כל עורב למינו. (טז) ואת בת היענה, ואת-התחמס ואת-השחף; ואת-הנץ למינהו. (יז) ואת-הכוס ואת-השלך, ואת-הינשוף. (יח) ואת-התנשמת ואת-הקאת, ואת-הרחם. (יט) ואת החסידה האנפה, למינה; ואת-הדוכיפת, ואת-העטלף.

— ספר ויקרא, פרק י"א

עוף טמא מפורסם נוסף הוא הזרזיר הנדרש בחז"ל מהכתוב "את כל עורב למינו", שלפי שהוא מצוי אצל העורב, הרי זה מוכיח שהם בני אותו המין. טיעון זה מופיע באמצעות הביטוי "לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב", ומשם קיים גם במשמעויות אחרות.

סימני כשרות בעופות

בניגוד לבהמות ולדגים להם קבע המקרא סימני טומאה או טהרה ברורים לזיהוי, אין במקרא סימנים כאלו לגבי העופות. אמנם חז"ל נתנו סימנים אלו לזיהוי עוף טמא (בספרי נלמד דין זה מנשר, שיש בו את הסימנים האלו):

• דורס. ההגדרה ההלכתית של עוף דורס היא ש"דרס" את הענף עליו הוא יושב ("שנועץ צפרניו בבעלי חיים ודורסן, וכעין דרוסת הנץ"). בתוך הגדרה זו כלולים עופות רבים שאינם דורסים, אך כל העופות הדורסים על פי ההגדרה המדעית עונים על הגדרה זו.
• אין לו אצבע יתירה.
• אין לו זפק.
• הקורקבן שלו מתקלף.

על אף הכללים האלה, הקביעה ההלכתית הברורה יותר היא ש נקבע בספרות ההלכה שעוף שאין עליו מסורת שנהוג לאכול אותו, אסור הוא באכילה.

לדעת ענן בן דוד, וכך נוהגים הקראים, כל העופות טהורים חוץ מהעופות מהרשימה דלעיל; אלא שזיהוי רוב העופות הללו אינו ידוע, ולכן מותר לאכול רק תרנגולים, ברבורים, אווזים, יונים, תורים, קוראים ושלווים - שכן רק על עופות אלו יש לקראים מסורת (בלשונם 'סבל הירושה') שהם טהורים.

גלריה (על פי השם המודרני)

• 
  נשר
• 
  פרס
• 
  עוזנייה
• 
  דאה שחורה
• 
  איה
• 
  עורב שחור
• 
  זרזיר מצוי (הדומה לעורב)
• 
  יען (בת יענה?)
• 
  תחמס
• 
  שחף
• 
  נץ עם טרף
• 
  כוס
• 
  שלך
• 
  ינשוף
• 
  תנשמת
• 
  לילית (אולי קאת?)
• 
  שקנאי (אולי קאת?)
• 
  רחם
• 
  חסידה לבנה
• 
  אנפה
• 
  דוכיפת
• 
  עטלף (שאיננו עוף)

ראו גם

• טומאת נבלת עוף טהור

לקריאה נוספת

• זהר עמר, מסורת העוף, תל אביב: תשס"ד
• ירון סרי, סימני העוף הטהור, דף שבועי לפרשת שמיני, באתר אוניברסיטת בר-אילן

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

* קטגוריה:כשרות קטגוריה:פרשת שמיני