תתאה גבר

תתאה גבר הוא כלל הלכתי בדיני איסור והיתר, העוסק במפגש של מאכלים או כלים שאחד מהם אסור באכילה. הכלל מבאר שאם שני מאכלים שאחד מהם צונן ואחד מהם רותח נגעו זה בזה, השפעת המאכל התחתון חזקה יותר מהעליון והיא מבליעה בו טעם משמעותי.

מקור הדין

ערך מורחב – נותן טעם

העברת טעמים מתבצעת על ידי חומם של מאכלים וכלים שונים. ולכן מפגש של מאכל רותח עם מאכל או כלי אחר, עשוי להבליע בו טעמים. ביארו חכמי התלמוד, שבמקרה ששני מאכלים רותחים המונחים אחד על גבי השני, נגעו זה בזה, ההבלעה היא מליאה. ולכן אם אחד מהמאכלים הוא אסור באכילה, הוא אוסר את חבירו על ידי מפגש הטעמים. כמו כן, אם שני המאכלים צוננים, מוסכם שהאיסור לא יכול להבליע טעם במאכל המותר.

אך נחלקו במקרה שהעליון חם והתחתון צונן, או להפך שהתחתון חם והעליון צונן:

• לדעת רב (אמורא), עילאה גבר, כלומר השפעת המאכל העליון חזקה יותר, ולכן אם המאכל העליון רותח, והמאכל התחתון צונן - הצונן נאסר מכח העליון.
• לדעת שמואל, תתאה גבר - כלומר השפעת המאכל התחתון משמעותית יותר. ולכן, אם התחתון רותח, הוא אוסר את כל המאכל הצונן העליון. אך אם העליון רותח והתחתון צונן, הצונן נאסר רק בכדי קליפה כלומר, רק השכבה הדקה החיצונית של המאכל התחתון שבאה במגע עם העליון - נאסרת.

בתלמוד, הביאו ברייתות המסייעות לשיטת שמואל, ולכן הסכימו הראשונים שהלכה כמותו ש'תתאה גבר'.

רמת החום של התחתון

לדעת רוב הפוסקים, כלל זה שצונן שנפל לתוך חם נאסר כולו, הוא דווקא כשהמאכל התחתון רותח ברמת כלי ראשון, כגון שמייד לאחר שהורידו את המאכל מהאש, הניחו עליו מאכל צונן. אך אם הניחו את המאכל התחתון הרותח בכלי שני, העליון הצונן שמונח עליו נאסר רק בכדי קליפה.

הסיבה שהתחתון גובר

יש שביארו, שהואיל והתחתון קבוע במקומו, הוא גובר על העליון שנשפך אליו. ויש שביארו שהתחתון גובר הואיל והחום עולה מלמטה למעלה, ואינו יורד למטה.

כשמונחים זה לצד זה

במקרה שהמאכלים נוגעים אחד בשני כשהם מונחים זה לצד זה (ולא בצורת עליון ותחתון), אם שניהם חמים, הכל אסור. ואם אחד מהמאכלים רותח, לדעת רוב הפוסקים, דינם כחם לתוך צונן, שאוסר רק בכדי קליפה.

חם לתוך צונן

קליפת הצונן התחתון

כאמור, נפסק להלכה שמאכל חם שמונח על תחתון צונן, די להסיר את הקליפה. אלא שנחלקו אם יש להסיר את הקליפה רק מהעליון הרותח אך התחתון צונן מותר כולו, או שצריך להסיר קליפה גם מהתחתון הצונן. בתוך דעת הסוברים שיש להסיר את הקליפה גם מהתחתון הצונן, נחלקו במקרה שלא ניתן להסיר את הקליפה, כגון שנפל בשר רותח לתוך חלב צונן, והרי לא ניתן להסיר את קליפת החלב, שכן החלב הוא נוזלי. במקרה זה, יש אומרים שהחלב מותר לגמרי, שכן חכמים הורו להחמיר בקליפה רק כשהדבר אפשרי. ויש אומרים, שגם במקרה זה יש להחמיר בקליפה, והואיל ולא ניתן להסירה, צריך שיהיה בחלב פי ששים מהשכבה החיצונית שלו, ורק אז החלב מותר באכילה.

להלכה, פסק השולחן ערוך, שיש להסיר את הקליפה גם מהמאכל התחתון, אך במקרה שלא ניתן להסיר את הקליפה, התיר את התחתון לגמרי. הוסיף הרמ"א, שבמקום שהיה צריך לקלוף, ובישלו את המאכל בלי להסיר את הקליפה, המאכל מותר בדיעבד.

חם לתוך צונן בצלי

'תתאה גבר' נכון גם בצלי. כלומר, אף שלדעת השולחן ערוך, בדרך כלל חתיכת-צלי (של איסור) שמינה אוסרת את כל החתיכה הנוגעת בה, במקרה שהחתיכה השמינה הרותחת עליונה, ומונחת על חתיכה צוננת, החתיכה לא נאסרה אלא כדי קליפה. אך אם שתי החתיכות כחושות, גם את התחתונה רותחת, אוסרת את חבירתה רק כדי נטילה. ולרמ"א, הואיל ואיננו בקיאים בין כחוש לשמן, גם חתיכה כחושה אוסרת את חבירתה.

תתאה גבר במליח

ערך מורחב – מליח כרותח

נחלקו אם גם במליחה חל הכלל של תתאה ועילאה גבר. כלומר, האם הכלל שאיסור שהונח על היתר, במקרה שהאיסור הוא העליון - הוא אוסר כדי קליפה, ובמקרה שהאיסור התחתון, אז הוא אוסר את כל חתיכת ההיתר, האם כלל זה שייך בחתיכות מלוחות. לדעת השולחן ערוך, כלל זה אכן חל גם במליח, ולכן אם האיסור המלוח הוא העליון הוא לא אוסר את החתיכה התחתונה אלא כדי קליפה. ואילו לדעת הרמ"א כלל זה לא חל בחתיכות מלוחות, וגם אם האיסור המלוח הוא העליון הוא אוסר את התפל.

תתאה גבר בכלים

לדעת רוב הפוסקים, דין תתאה גבר נכון גם לכלים. ולכן, מאכל אסור שהניחו אותו בכלי היתר או מאכל היתר שהניחוהו בכלי איסור, הדבר תלוי אם התחתון (הקערה) רותח או לא. שאם הקערה רותחת, היא אוסרת את כל המאכל המונח עליה. ואם הקערה קרה, והמאכל רותח, צריך קליפה. אך יש אומרים, שאין דין תתאה גבר בכלים, ולכן אפילו אם הקערה קרה, הואיל והמאכל רותח, הקערה נאסרת עד שיהיה בה פי ששים כנגד המאכל הרותח שהונח עליה.

קישורים חיצוניים

• הרב אליעזר מלמד, תתאה גבר (פניני הלכה כשרות פרק לה סעיף ז), באתר פניני הלכה.