מעמיד (כשרות)

מעמיד הוא דין בהלכות כשרות שמקורו בגזרת חכמים הקובע שעל אף שבדרך כלל איסור שהתערב ברוב היתר או בשישים, בטל בתערובת, כאשר דבר איסור שנתערב בהיתר גורם למאכל לשנות את צורתו או את מהותו באופן שמשביח אותו, האיסור אינו בטל ולכן מאכל ההיתר נאסר.

הדוגמה המובאת לכך היא חלב המגובן באמצעות עור של קיבת נבלה, הואיל והעור מעמיד (מגבן) את החלב לגבינה אסורה, על אף שטעמו בטל בגבינה, הוא אוסר אותה באכילה. על שם דוגמה זו נקרא האיסור כולו 'מעמיד'.

מקור וטעם הכלל

מקור הכלל שדבר המעמיד לא בטל נאמר במשנה:

שאל ר' ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך, אמר לו: מפני מה אסרו גבינות עובדי כוכבים? אמר לו: מפני שמעמידין אותה בקיבה של נבילה.

— משנה, מסכת עבודה זרה, פרק ב', משנה ה'

בטעם הדבר שהנבילה המועטה לא בטילה ברוב הגבינה הכשרה מבארת הגמרא: "כיון דאוקמיה קא מוקים, חשיב ליה כמאן דאיתיה לאיסורא בעיניה". כלומר, מאחר שהדבר האסור מעמיד ויוצר את דבר ההיתר כולו הרי הוא חשוב ולא מתבטל ברוב.

כך כתב הרדב"ז: ”כיון שמעמיד, ממילא ניכרת ונראית פעולת האיסור בהיתר, והרי זה כאילו ניכר האיסור בכל חלק מהתערובת, וחשוב כאילו האיסור בעין”. כך מובן גם מדברי הרמב"ם: ”שהרי הדבר האסור הוא הניכר”. כך כתבו גם הרשב"א והטור. בצורה דומה כותב המרדכי: ”דכיון שמעמיד הרי הוא כנותן טעם”.

תנאים לאיסור

סוג התערובת

לדעת רוב הראשונים, דבר המעמיד אוסר בכל שהוא רק אם התערובת היא כזו של שאר איסורים מלבד בשר בחלב, ואילו במקרה שבשר כשר העמיד חלב לגבינה, הגבינה אסורה רק אם טעם הבשר מורגש (נותן טעם). לדבריהם, כך מתבאר בדברי בתלמוד. בהתאם לזה פוסק השולחן ערוך:

אם העמיד גבינה בעור קיבת כשירה: יש בה טעם בשר אסורה, ואם לאו מותרת. אבל המעמיד בעור קיבת נבילה וטריפה ובהמה טמאה - אוסר בכל שהוא

— שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ז, סעיף י"א

ההסבר לכך הוא שהתערבות של בשר בחלב אסורה מהתורה דווקא בדרך בישול, והעמדת גבינה אינה נחשבת לדרך בישול, לכן אם הטעם לא נרגש, כל אחד מהמרכיבים נחשב לעומד בפני עצמו, וגם חכמים לא אסרו בזה.

דעה זו מנוגדת לדעות המרדכי (שפסק שגם בבשר בחלב שייך דין מעמיד) ורבנו תם (שפסק שגם בשאר איסורים דין מעמיד שייך רק כאשר טעם האיסור מורגש).

איסור עצמי

לפי המתבאר ברמ"א, דבר המעמיד אוסר רק כאשר המאכל אסור מחמת עצמו, אך מאכל שנאסר מבליעת איסור לא חל דין זה והוא בטל בשישים גם אם המאכל (שהוא היתר מטבעו) משמש כמעמיד. הטעם לכך הוא שאין האיסור ניכר, אלא רק פעולת מאכל ההיתר שנאסר ניכרת.

זה וזה גורם

ודוקא שלא היה שם מעמיד אחר רק האסור אבל אם היה שם גם כן מעמיד היתר הוי זה וזה גורם ומותר אם איכא ששים נגד האסור (ממשמעות המרדכי)

— המשך דברי הרמ"א על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ז, סעיף י"א

דוגמאות

גבינות

ערכים מורחבים – חלב נוכרי#מוצרי חלב

חלב שהועמד על ידי עור קיבת נבילה ונעשה לגבינה, מכיוון שעור קיבת הנבלה שינה את הצורה והמהות של החלב, הגבינה אסורה.

ממתקים

ממתק העשוי ממשקים שהוקפו על ידי ג'לטין של איסור, הממתק נאסר מפני שהג'לטין האסור שינה את צורתו.

שיכר

אם התערבו שמרים (או חומץ) אסורים במי דבש ונעשו לשיכר, השיכר אסור מפני שמהות המאכל השתנתה על ידי השמרים (או החומץ).

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.