ויקיפדיה:הידעת?/2020/פברואר

פברואר 2020
1 בפברואר 2020	מגדל אייפל מגדל אייפל הוא מבנה פלדה קל, שעשוי בתצורת מסבך, עובדה שמקנה חוזק תוך שימוש חסכוני בחומר. הלחץ שהוא מפעיל על יסודותיו דומה ללחץ שמפעיל אדם היושב בכיסא. משקלו של שלד הפלדה כ-7,300 טון בלבד, פחות ממשקל האוויר שמוכל בגליל שמכיל את המגדל – כ-10,084 טון. המגדל נצבע מחדש מדי חמש שנים ולשם כך יש צורך בחמישים טון צבע.	עריכה - תבנית - שיחה
2 בפברואר 2020	ברוך מזרחי סבוכים ונפתלים היו חייו הקצרים של לוחם האצ"ל ברוך מזרחי. מזרחי נולד ב-1926 כחמודה אבו אל-עיניין למשפחה ערבית מפורסמת מצפת. בגיל צעיר התקרב לקבוצת אנשי בית"ר ועבר ללמוד בבית הספר אליאנס. בגיל 16, לאחר מות אמו, התגייר, הצטרף לאצ"ל והשתתף בפעולות כנגד הבריטים. לאחר שנתפס, נשלח יחד עם עוד 55 אנשי אצ"ל ולח"י לגלות באריתריאה, שם נורה על ידי שומרים סודאנים וניצל בנס. לאחר שנתיים שוחרר, חזר לארץ ישראל ועסק באיסוף מודיעין לקראת פעולה בג'נין. ב-18 באפריל 1948 נעצר האוטובוס הערבי בו נסע לבדיקה שגרתית, ולרוע מזלו שוטר ערבי זיהה אותו לפי שן הזהב שבפיו ומאז נעלמו עקבותיו. גורלו נותר בגדר תעלומה לא פתורה עד שב-1968 הגיע עיתונאי ישראלי שחקר את הפרשה לסביבות הכפר סנור, שמע מהמקומיים על יהודי שהוצא להורג על ידי כנופיות קאוקג'י והגיע למערה בה נקבר. ב-9 באוקטובר 1969 הובא מזרחי למנוחת עולמים בטקס צבאי מלא בחלקה הצבאית בבית הקברות בנתניה ובין מלוויו היה גם מפקד האצ"ל מנחם בגין.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בפברואר 2020	איור מערכת השמש בקנה מידה מעוות דגמי מערכת השמש המוצגים לציבור, הם כמעט תמיד בקנה מידה מעוות. זאת משום שיחסי הגדלים בין גרמי השמיים לבין המרחקים ביניהם, עצומים. לדוגמה, אם במודל בעל קנה מידה נכון, כדור הארץ יהיה גולה בקוטר סנטימטר בודד, אורך מסלולו של נפטון יהיה 22 קילומטר. לאורך כל המסלול הארוך הזה, הקהל יצטרך לחפש כדור בקוטר 3.9 סנטימטר, המייצג את נפטון. יתרה מזאת, השטח שיתחום מסלולו של נפטון בדגם, יהיה כ-38.5 אלף דונם – קצת יותר גדול מתחום שיפוט עיריית פתח תקווה. בתוך התחום הנרחב הזה יוצבו שמונה כדורים, המיצגים את כוכבי הלכת. הגדול שבהם, המיצג את צדק, בקוטר 11 ס"מ, והקטן, המייצג את כוכב חמה, בקוטר 0.4 ס"מ, כך שכל דגמי כוכבי הלכת יהיו קשים מאוד לאיתור	עריכה - תבנית - שיחה
4 בפברואר 2020	פאון שצייר לאונרדו דה וינצ'י עבור ספרו של לוקה פאצ'ולי "על הפרופורציה האלוהית" ציורים כמו "הסעודה האחרונה" ו"מונה ליזה" נחשבים כיום למוכרים ולמוערכים ביותר מבין יצירותיו של הצייר ואיש האשכולות לאונרדו דה וינצ'י, אולם בימי חייו הוא התפרסם יותר בזכות רישומים גאומטריים של פאונים שצייר עבור הספר "על הפרופורציה האלוהית". הספר שעסק ביחס הזהב נכתב על ידי ידידו של לאונרדו, הנזיר והמתמטיקאי הנודד לוקה פאצ'ולי.	עריכה - תבנית - שיחה
5 בפברואר 2020	אלפונסו השלושה עשר לאחר מותו של אלפונסו השנים עשר מלך ספרד בשנת 1885, בלא שהותיר בן זכר, שימשה בתו, הנסיכה מרסדס, נסיכת אסטוריאס בת החמש, מלכה בפועל במשך שישה חודשים, עד הולדת אחיה, שהוכתר מיד עם לידתו למלך אלפונסו השלושה עשר (בתמונה). לאחר מחאה של בני עמו נגד המשטר המלוכני ובעד הקמת רפובליקה, יצא אלפונסו השלושה עשר לגלות. עם מותו של פרנקו, הושבה המלוכה לספרד, ונכדו של אלפונסו השלושה עשר, חואן קרלוס הראשון, הוכרז כמלך ב-22 בנובמבר 1975.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בפברואר 2020	מגדל סיימביקה בקרמלין בקאזאן מגדל סיימביקה הוא מאתריו המוכרים של מתחם הקרמלין בקאזאן שברוסיה, והיה המבנה הגבוה בו. המגדל נוטה על צדו, וההערכה היא כי הנטייה מגיעה ל-198 ס"מ. מועד הקמתו של המגדל אינו ידוע, ורוב החוקרים סבורים שהוא הוקם בסוף המאה ה-17 או בתחילת המאה ה-18, בהשפעת מגדלי הקרמלין במוסקבה. האגדה מספרת שהמגדל הוקם על ידי איוואן הרביעי במאה ה-16, תוך שבוע בלבד, והיא מוסיפה שהמלכה הטטרית של קאזאן, סיימביקה, קפצה ממנו אל מותה, ומכאן שמו. בתקופת האימפריה הרוסית נשא המגדל בראשו פסל של עיט דו-ראשי, וזה הוחלף בכוכב האדום עם עליית הקומוניסטים לשלטון, ובסהר לאחר הפרסטרויקה. המגדל ומכלול הקרמלין בקאזאן הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בפברואר 2020	גלולת ויאגרה סילדנאפיל, המוכרת בשמה המסחרי ויאגרה, היא התרופה הראשונה בהיסטוריה שאושרה לשימוש בבעיית אין אונות. אולם בשלבי המחקר והפיתוח הראשונים יועדה התרופה לשימוש שונה לגמרי. חברת פייזר, אשר פיתחה את התרופה, הניחה שהחומר הפעיל שבה יהיה יעיל לשימוש עבור טיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת חזה. התרופה הגיעה לבדיקה בניסויים קליניים, אך כבר בשלב הראשון שלהם היא התגלתה כלא יעילה מספיק לטיפול בתעוקת חזה. בשנת 1993 עמד פרויקט הפיתוח תחת סכנת סגירה, לאחר שנראה היה כי מדובר בכישלון. אלא שזמן קצר לאחר מכן, חלה התפנית: מטופלים אחדים מקבוצת ניסוי בבריטניה אשר טופלו בוויאגרה לבחינת השפעתה על לחץ דם ותעוקת חזה ציינו בפני החוקרים "תופעת לוואי" מוזרה בה נתקלו במסגרת הטיפול הניסיוני: זקפה. החברה הבינה מיד שמדובר בגילוי מרעיש, והחלה בפיתוח התרופה למטרה שונה - טיפול באין-אונות. לימים הפך המונח ויאגרה כסמל לטיפול באין אונות, והניב לחברת פייזר, שהחזיקה בפטנט על התרופה, רווחים רבים.	עריכה - תבנית - שיחה
8 בפברואר 2020	שעון בעל מחוג שעות, דקות ושניות יחידת הזמן הטבעית היא היממה, שמחולקת ל-24 שעות, חלוקה שנהוג לייחס למצרים הקדמונים. עם התפתחות החלופות המכניות הניידות לשעוני שמש והתרחבות החברה הבורגנית, עלה הצורך בתיאום לוחות זמנים שדיוקם טוב יותר משעה שלמה, וכך נוצרה חלוקה נוספת של הזמן, דקה, שערכה 1/60 השעה. בשלהי המאה ה-16 הומצאו שעונים מתקדמים יותר, שבהם נוספה חלוקה מדויקת יותר, שנייה שהיא 1/60 של הדקה, ומקור שמה בשפות שונות, כמו בעברית ובאנגלית (second), הוא בהיותה החלוקה השנייה במספר של השעה.	עריכה - תבנית - שיחה
9 בפברואר 2020	מאז סיום חפירת תעלת סואץ, בשנת 1869, מתקיים מעבר של בעלי חיים ימיים בין ים סוף לים התיכון. כתוצאה ממעבר זה, אשר מכונה הגירה לספסית, על שמו של פרדיננד דה לספס, המהנדס שיזם את חפירת התעלה, התנחלו בים התיכון כבר למעלה מ-300 מינים שמקורם בים האדום. ביניהם בולטת המדוזה הצורבת חוטית נודדת, שמקשה על הרחצה בחופי מישור החוף של ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בפברואר 2020	ברקים כמאה ברקים בממוצע פוגעים בפני כדור הארץ מדי שנייה. המתח החשמלי שנוצר בין תחתית הענן לבין הקרקע נע בין 20 ל-100 מיליון וולט והזרם החשמלי של מכת ברק בודדת יכול להגיע ל-10,000 אמפר, ולכן פגיעת ברק באדם יכולה להיות קטלנית. רוי סאליבן מארצות הברית ספג בחייו שבע פגיעות ברק ונותר בחיים ובכך הוא מחזיק בשיא גינס. סאליבן מת ב-1983 בגיל 71 כתוצאה מפציעת ירי במהלך מה שנראה כניסיון התאבדות עקב אהבה נכזבת.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בפברואר 2020	שיקום שכבת העתיקות של התקופה הישראלית בתל באר שבע רוב חומת העיר העתיקה של ירושלים, אינה עתיקה, ביחס לירושלים. חומה זו נבנתה בידי האימפריה העות'מאנית לפני כ-400 שנה. חומת הר הבית, למשל, נבנתה בידי הורדוס כ-1600 שנה קודם לכן. אחד השערים בחומת ירושלים, נקרא השער החדש. הוא נפרץ בחומה בשנת 1889, כחלק מתהליך היציאה מהחומות ובניית החלקים המודרניים של ירושלים. 11 שנים אחרי שהטורקים פרצו את השער החדש, הם החלו בהקמת העיר באר שבע; הם הקימו שם את השכונה הראשונה, והיא נקראת בפינו העיר העתיקה של באר שבע. אולם, השכונה שנקראת "העיר העתיקה של באר שבע", אינה באמת באר שבע העתיקה. באר שבע המוזכרת במקרא נמצאה במקום בו מצוי כיום הגן הלאומי תל באר שבע. שכבת העתיקות הכי מודרנית שם, היא מהמאה ה-13; עתיקה ב-300 שנה מרוב חומת העיר העתיקה של ירושלים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בפברואר 2020	אלכסנדר פלמינג מקבל את פרס נובל מידי מלך שוודיה, 1945 המעבדה של הרופא והמדען הסקוטי אלכסנדר פלמינג הייתה שרויה תמיד באי-סדר. יום אחד, לאחר שחזר מחופשה ארוכה, מצא פלמינג זיהום פטרייתי בכמה צלחות פטרי שבהן גידל חיידקי סטפילוקוקוס. הוא התבונן במיקרוסקופ והבחין שחיידקים לא גדלים סביב העובש. לאחר מחקר יסודי, גילה פלמינג ב-1928 כי החומר הפעיל בפטריות אלה, הפניצילין, הורג חיידקים. הפניצילין הפך מאז למרכיב מרכזי בחלק גדול מהתרופות האנטיביוטיות. גילוי הפניצלין נחשב לאחת התגליות החשובות ברפואה בכל הזמנים ופלמינג זכה עליו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1945 ולתואר האצולה סר.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בפברואר 2020	ציור של סרטן, חלק מגלגל המזלות שברצפת הפסיפס בבית הכנסת העתיק בנערן הפסיפס בבית הכנסת בנערן נתגלה במקרה, בעקבות הפצצה עות'מאנית על עמדה של הצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה. לאחר שהפסיפס נחקר בשנת 1921 על ידי הכמרים הדומיניקנים לואי-איג ונסאן וב' קוריר - הוא נשכח. הפסיפס התגלה מחדש רק ב-1970 לאחר שבמהלך אימון של צה"ל במקום, נתבקש חייל לחפור שוחה והופתע לגלות את הפסיפס מן המאה השישית. רצפת הפסיפס עצמה כוללת תשע כתובות הקדשה בארמית וציורים של ארון קודש, מנורת קנים, עיטורים מעולם החי והצומח וגלגל מזלות (בתמונה‏: מזל סרטן) ששמות החודשים בו כתובים בעברית.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בפברואר 2020	דוכן כתבי עת ב-1996 שלח אלן סוקל, פרופסור לפיזיקה מאוניברסיטת ניו יורק, מאמר מדעי מלא בהבלים מכוונים וטענות שקריות לכתב העת Social Text, בשם "חוצים את הגבולות: לקראת הרמנויטיקה טרנספורמטיבית של תורת הכבידה הקוונטית", על מנת לבדוק האם כתבי עת מדעיים בעלי נטייה פוסטמודרניסטית מונעים פרסום הבלים. המאמר אכן התפרסם, ובעקבותיו התפתחה סערה רבתי סביב נושא הקריטריונים לפרסומים מדעיים, וסביב הפוסטמודרניזם בכלל.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בפברואר 2020	סם יוסטון (1793–1863) הוא האדם היחיד שכיהן כמושל של שתי מדינות שונות בארצות הברית – של טנסי ושל טקסס. יוסטון כיהן גם כמפקד הצבא וכנשיא רפובליקת טקסס, טרם סיפוחה לארצות הברית. מעבר לכך, בין הקריירה שלו בטנסי לבין זו שבטקסס, הורשע יוסטון בתקיפה אלימה. בפוליטיקה האמריקנית של ימינו הייתה הרשעה כזו מסיימת כנראה את חייו הציבוריים. גם העובדה שיוסטון נשאר בחיים אחרי אותה תקיפה היא בגדר נס; שכן יריבו כיוון אקדח אל חזהו מטווח קרוב ולחץ על ההדק - אך האקדח לא ירה.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בפברואר 2020	האות E הסופר הצרפתי ז'ורז' פרק אהב לכתוב תוך אילוצים מלאכותיים נוקשים. ספרו "ההיעלמות" (La Disparition) שנכתב ב-1969 הוא רומן בן 300 עמודים שנכתב כולו ללא האות e. אילוץ כזה קשה במיוחד בשפה הצרפתית, שהאות e היא הנפוצה בה ביותר, והיא גם חלק מהמילה et שהיא ו"ו החיבור בצרפתית. הסופר הצליח להתחמק מהשימוש ב-et כו"ו החיבור בעזרת מילה עתיקה ששימשה פעם כמחברת. גם בתרגום לאנגלית של הספר הצליח המתרגם להתחמק משימוש באות זו. ב-1972 פרסם פרק רומן משלים, שבו מבין אותיות התנועה השתמש רק באחת, e.	עריכה - תבנית - שיחה
17 בפברואר 2020	שרטוט של הטורקי ב-1769 בנה הברון האוסטרו-הונגרי וולפגנג פון קמפלן את הטורקי, מכונה אוטומטית שידעה לשחק שחמט. המכונה התפרסמה רבות באירופה ובארצות הברית ואף ניצחה את נפוליאון בונפרטה ובנג'מין פרנקלין. היו ניסיונות רבים לגלות את דרך עבודתה של המכונה ולהוכיח שמדובר בתרמית ואדם הוא שמפעיל אותה, אך כל הניסיונות נכשלו. סוד המכונה נתגלה לאחר שנשרפה בשנת 1854. בתוך המכונה, ישב שחמטאי מנוסה שמערכת מכנית מתוחכמת אפשרה לו לשלוט על מהלכי הטורקי ובו בעת להסתתר מהקהל הספקני שבחן את פנים המכונה.	עריכה - תבנית - שיחה
18 בפברואר 2020	פרישתו של בנדיקטוס השישה עשר מתפקיד האפיפיור, בשנת 2013, הוצגה כתקדים. למעשה היא הייתה התפטרות ראשונה מתפקיד זה לאחר יותר מ-600 שנה. בימי הביניים התפטרויות והדחות אפיפיורים היו נפוצות יותר. בנדיקטוס התשיעי, למשל, שימש בתפקיד בשלוש תקופות נפרדות בין השנים 1023 ל-1048. את התפקיד קיבל לראשונה בערך בגיל 19, לאחר שאביו קנה אותו עבורו תמורת כסף. ב-1044 הודח בנדיקטוס התשיעי, ותחתיו התמנה כאפיפיור סילבסטר השלישי. ב-1045 שב בנדיקטוס והדיח את סילבסטר, אך לאחר כחודש מכר את התפקיד לסנדקו תמורת כסף. לאחר כמה שנים, במהלכן ניסה לתפוס שוב את התפקיד ונכשל, הצליח לתפוס שוב את הארמון האפיפיורי ולשלוט בו במשך כשמונה חודשים עד שגורש ממנו על ידי חיילי האימפריה הרומית הקדושה.	עריכה - תבנית - שיחה
19 בפברואר 2020	מלה, בירת האיים המלדיביים האיים המלדיביים הם מדינה המורכבת מכ-1,200 איים קטנים באוקיינוס ההודי, והגובה הממוצע בה רק כמטר וחצי מעל פני הים. בעת הצונמי הגדול בדצמבר 2004, היה רוב שטח האיים מכוסה מים במשך מספר דקות. בעקבות גלי הצונאמי נוצרו שינויים כה משמעותיים בגאוגרפיה של כמה מהאיים, עד שלא הייתה ברירה אלא לעדכן את מפות הרפובליקה.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בפברואר 2020	ג'ורג' החמישי רופאו האישי של מלך בריטניה ג'ורג' החמישי, הודה שזירז את מותו של המלך, ב-20 בינואר 1936 בשעה 11:55 בלילה, על ידי הזרקת קוקאין ומורפיום. הוא הסביר את מעשהו בכך שרצה למנוע סבל נוסף ממשפחתו של המלך הגוסס וכדי שהחדשות על מותו של המלך יספיקו להתפרסם במהדורת הבוקר של עיתון הטיימס של לונדון. למרות זאת, כאשר עלה נושא המתת החסד לדיון בבית הלורדים, התנגד לו הרופא.	עריכה - תבנית - שיחה
21 בפברואר 2020	סלע ירח ולצידו אסטרונאוט אף על פי שעל הירח אין הרי געש, סלעי הירח הם בזלתיים, כלומר, מקורם געשי. אחת התאוריות שמסבירה זאת היא תאוריה על אופן היווצרות הירח הנקראת "השערת ההתנגשות הענקית". התאוריה משערת שהירח נוצר לפני כ-4.5 מיליארדי שנים, בעת היווצרות מערכת השמש, כתוצאה מהתנגשותו של כוכב לכת בשם "תיאה" (בגודלו של מאדים) בכדור הארץ המתהווה. התאוריה טוענת כי שברים מן הפגיעה נזרקו לחלל, התמזגו ויצרו את הירח. שברים אלה, על פי התאוריה, היו מותכים בחלקם ויצרו ים של מאגמה אשר ממנו נוצרו סלעי הירח.	עריכה - תבנית - שיחה
22 בפברואר 2020	"כאב ראש", קריקטורה מ-1819 מספר איברים ואזורים בגוף אינם מעוצבבים על ידי סיבי עצב תחושתיים, ולכן לא ניתן לחוש כל כאב המגיע מהם. כאלו הם הסחוס במפרקים, נאדיות הריאה ומרבית הכבד. מפתיע מכל לגלות שגם המוח עצמו אינו מעוצבב ולכן, אפילו חיתוך במוח החי לא יעורר כאב. לעומת זאת, ניתן למצוא אזורים עשירים בעצבוב תחושתי ורגישים לכאב, כגון הסמפונות וקרום הריאה, קרום הכבד וצינורות המרה. כך גם כלי הדם במוח וקרומי המוח האחראים לחלק גדול מכאבי הראש.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בפברואר 2020	דיוקן דרושאוט בגרסתו השנייה, הנפוצה מבין שתי גרסאות דיוקן דרושאוט הוא דיוקן של ויליאם שייקספיר, מעשה ידי החרט מרטין דרושאוט, שנכלל במהדורת הפוליו הראשונה, אוסף מחזותיו של שייקספיר שפורסם ב-1623, כאיור שעיטר את כריכת הספר. זהו אחד משני דיוקנאות שמזוהים בוודאות כדיוקנאות של שייקספיר, כאשר הנוסף הוא פסל הניצב על מצבתו בעיר הולדתו. הדיוקן נודע במידת הדיוק שלו, אך גם באיכותו האמנותית הירודה. לאורך השנים ספג ביקורות רבות ממבקרי אמנות וספרות, על פגמים אמנותיים שונים, כגון עיצוב הדמות הכושל והחיבור המגושם בין הראש לגוף. הסגנון האמנותי הכושל הוא גם המקור למסורת ייחוס הדיוקן לחרט מרטין דרושאוט הצעיר, אחד משני מועמדים ליוצר שיצר את הדיוקן, כאשר המועמד השני הוא דודו מרטין דרושאוט, שנודע כחרט מיומן ונכבד יותר, ועל כן ההנחה הייתה שלא ייצר דיוקן באיכות ירודה שכזו. הדיוקן אף היה מקור לתאוריות קשר, התומכות בסברה כי מחבר מחזות שייקספיר אינו ויליאם שייקספיר; למשל, נטען שהקו הכפול שנוצר במרווח בין הלסת התחתונה לאזור הצל שלצידה, מרמז בעצם על כך שהפנים בדיוקן הן מסכה.	עריכה - תבנית - שיחה
24 בפברואר 2020	משמאל, דג ממשפחת "אבו נפחא" (נפוחיתיים) לגינון נודד הוא מין של דג ממשפחת הנפוחיתיים, הקרוי בסלנג העברי אבו נפחא. במסגרת ההגירה הלספסית הגיע הדג מבית גידולו בים סוף אל הים התיכון. באיבריו הפנימיים של הלגינון, כבד, כיס מרה ואיברי מין, אגור הרעל החזק טטרודוטוקסין, שבליעתו עלולה לגרום למוות תוך מספר שעות. ידוע כי במספר מקרים דייגים ישראלים חובבים העלו את הדג ברשתם, לא ידעו לזהותו, טעמו ממנו ולקו בהרעלה חריפה. חייהם ניצלו רק הודות לכך שאכלו מנה קטנה מאוד מהדג. ביפן נחשב קרובו של הלגינון, דג הפוגו, למעדן יוקרתי, אך רק בעלי רישיון מוסמכים לבשלו ולהגישו במסעדות.	עריכה - תבנית - שיחה
25 בפברואר 2020	מעבורת החלל אנדוור על כן השיגור במרכז החלל קנדי מעבורת החלל אנדוור, שהוצאה מכלל פעולה ב-2011 על ידי נאס"א יחד עם כל תוכנית המעבורות, גרמה לטעויות רבות בארצות הברית באיות שמה. באנגלית מאוית שמה הרשמי Endeavour - כלומר, לפי כללי האיות של האנגלית הבריטית, ולא Endeavor לפי כללי האיות של האנגלית האמריקאית, זאת כיוון שהיא נקראה על שם הספינה הבריטית בה ערך מגלה הארצות ג'יימס קוק את מסעו הראשון. הטעות המביכה מכולן הייתה של נאס"א עצמה, שטעתה באיות הרשמי של השם בשלט שהוצב סמוך לכן השיגור של אנדוור ב-2007.	עריכה - תבנית - שיחה
26 בפברואר 2020	קו החוף של נורווגיה משופע בעמקים קרחוניים תלולים המכונים פיורדים. אלה נוצרו במהלך עידן הקרח האחרון, כאשר קרחונים גדשו ערוצי נחלים ושחקו בהדרגה את דפנותיהם. כך התעצב גם הר טורגהאטן, "הכובע המחורר" בנורווגית. הסלעים במרכז ההר נשחקו, בעוד שכבת הסלע הנוקשה יותר בפסגתו עמדה בפרץ. הר זה שימש השראה לעלילה במיתולוגיה הנורדית. על פי האגדה, החור נוצר על ידי חץ ששלח הטרול הסטמאנן לעבר העלמה היפהפייה לקמויה שנמלטה מפניו. מלך הטרולים סומנה השליך את כובעו במסלול החץ והציל את חייה. אז זרחה השמש והכובע הפך להר מחורר במרכזו.	עריכה - תבנית - שיחה
27 בפברואר 2020	פוסטר הסרט משנת 1943 "במבי" הוא סרט אנימציה של אולפני וולט דיסני משנת 1942, שמבוסס על הספר "במבי: חיים ביער" מאת פליקס זאלטן משנת 1923. הדמות המרכזית בסרט היא עופר איילים בשם במבי. וולט דיסני, מנהל האולפנים, שאף להשיג מידה גבוהה של דיוק וריאליזם בסרט. לפיכך, הובאו לאולפנים שני עופרים משמורה במיין, כדי שהאנימטורים של האולפן יוכלו להתרשם באופן בלתי אמצעי מצורת התנועה של חיות אלו. אזור מוצאם של עופרים אלו, במזרח ארצות הברית, הוא גם הסיבה לכך שבמבי אויר כאייל פרדי לבן זנב ולא כאייל הכרמל, כמו בספרו של זאלטן. מעבר לכך, הוקם באולפנים מעין גן חיות קטן, כדי שהאנימטורים יוכלו ללמוד מקרוב על ארנבים, ברווזים, ינשופים ובואשים.	עריכה - תבנית - שיחה
28 בפברואר 2020	דוד של מיכלאנג'לו הפסל דוד של מיכלאנג'לו עשוי בדייקנות פיזיולוגית רבה, אם כי הפרופורציות בו אינן מדויקות. הראש והכתפיים גדולים יותר באופן יחסי מאשר יתר חלקי הגוף. כנראה רצה הפסל שאדם הנמצא מול הפסל הגבוה, יוכל לראות את חלקו העליון של הפסל, הרחוק מעיני הצופה, באותו גודל יחסי כפי שנראה חלקו התחתון. בפסל יש גם טעות עקרונית - דוד היהודי מפוסל כשאינו נימול. בשנת 2000 הציעה העיר פירנצה ליצור עותק של הפסל המפורסם עבור ירושלים לרגל חגיגות 3,000 שנה לכיבוש העיר בידי דוד. ההצעה עוררה סערה בירושלים, בייחוד בקרב החוגים החרדים שהתנגדו לכך שיוצג פסל של גבר עירום בעיר. לבסוף ניתן עותק מפסל אחר של דוד, לבוש בגדים, מעשה ידיו של אנדראה דל ורוקיו והפסל הוצב במוזיאון מגדל דוד.	עריכה - תבנית - שיחה
29 בפברואר 2020	לוח השנה השוודי ובו מופיע התאריך 30 בפברואר בשנת 1712 בחודש פברואר יש 28 ימים בשנה רגילה ו-29 ימים בשנה מעוברת. אולם שלוש פעמים במהלך ההיסטוריה הונהג התאריך 30 בפברואר. השוודים לא רצו לבצע את המעבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני בדילוג חד-פעמי ובחרו לפרוס את התיקון על פני מספר שנים, שבהן לא יהיו שנים מעוברות. בסופו של דבר הם הקפידו על החסרת 29 בפברואר רק ב-1700 ונותרו עם לוח שנה ייחודי שאינו יוליאני ואינו גרגוריאני. לצורך חזרה ללוח היוליאני הוסיפו השוודים יום אחד לשנת 1712 - 30 בפברואר. ב-1930 וב-1931 הונהג התאריך 30 בפברואר בברית המועצות במסגרת הלוח המהפכני הסובייטי, שהיה מורכב מתריסר חודשים בני 30 ימים ועוד 5 ימי פגרה שלא נכללו באף חודש, ובוטל מקשיי יישום.	עריכה - תבנית - שיחה