30 בפברואר
חודש פברואר כולל בדרך כלל 28 ימים, ובשנה מעוברת 29 ימים. עם זאת, פעם אחת בהיסטוריה, בשוודיה ופינלנד (שהייתה אז בשליטת שוודיה), היו בחודש פברואר 30 ימים.
שוודיה ופינלנד: 30 בפברואר 1712
בשנת 1699 הוחלט בשוודיה (שכללה אז גם את פינלנד) על מעבר מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני, שהונהג במדינות השכנות למעלה מעשור קודם לכן. אבל השוודים לא רצו 'לדלג' באמצע השנה על אחד עשר ימים, כפי שעשו המדינות האחרות (מכיוון שהלוח היוליאני נמצא אז בפיגור של 11 יום לעומת הלוח הגרגוריאני), ובחרו לפרוס את התיקון על פני מספר שנים ולהפחית יום אחד בכל שנה (הדעות חלוקות אם הכוונה הייתה להפחית יום אחד בכל אחת מהשנים 1700–1710 או לבטל את ימי 29 בפברואר בשנים 1700–1740), עד שיתאחדו עם יתר המדינות שכבר עברו ללוח הגרגוריאני.
בסופו של דבר, ההחלטה לא החזיקה מעמד. בשנת 1700 אכן בוטל ה-29 בפברואר (כנדרש לפי הלוח הגריגוריאני, אך בניגוד ללוח היוליאני), אבל בשנים הבאות הפסיקו השוודים להחסיר יום. ואז גילו השוודים שהם נותרו לבד עם "הלוח השוודי" – עשרה ימים מאחורי מדינות הלוח הגריגוריאני, ויום לפני מדינות הלוח היוליאני, דבר שהקשה על התקשורת ועל המסחר עם מדינות אחרות.
בינואר 1711 הכריז המלך השוודי קרל ה-12 על ביטול התוכנית המקורית וחזרה ללוח היוליאני. לשם כך היה עליו להוסיף יום אחד, והוא עשה זאת בחודש פברואר 1712. כך, בשנת 1712, הוסיפו השוודים יומיים לחודש פברואר, במקום יום אחד, וספרו בו 30 יום.
בשנת 1753 דילגו השוודים על 11 יום (בקצרם את חודש פברואר ל-17 ימים) והצטרפו ללוח הגריגוריאני.
