רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי (2004)
 | |
| התפשטות הצונאמי באוקיינוס ההודי | |
| תאריך התרחשות |
26 בדצמבר 2004  |
|---|---|
| תאריך התחלה | 26 בדצמבר 2004 |
| שעה | 07:58:53 |
| משך האסון | 8.3 עד 10 דקות |
| מגניטודה | 9.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט |
| מוקד | מערבית לסומטרה |
| הרוגים | 184,168 (מאושר), 283,000 (הערכה) |
| פצועים | 125,000 |
| נעדרים | 42,883 |
| חסרי קורת גג | 1,690,000 |
| קואורדינטות | 3°17′42″N 95°58′55″E / 3.295°N 95.982°E |
 | |
  | |
רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי, שאירעו ב-26 בדצמבר 2004, הייתה רעידת האדמה השלישית בעוצמתה שנמדדה בעולם ואחת מהקטלניות ביותר בעת המודרנית. עוצמתה הגיעה לדרגה 9.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט, והאנרגיה שלה שקולה לכ-10,000 פצצות אטום מהסוג שהוטל על הירושימה. רעידת האדמה התרחשה באוקיינוס ההודי בקרבת חופו הצפון מערבי של האי סומטרה שבאינדונזיה ועוררה גלי צונאמי אדירים. גלים אלו גבו, על פי ההערכות, את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם, פצעו רבבות אחרים, וזרעו חורבן והרס בכפרים רבים ובערים רבות באזורים נרחבים שנמצאים לחופי האוקיינוס ההודי. למעלה ממיליון וחצי אנשים נותרו ללא קורת גג בעקבות האסון. יש הסבורים שמספר הנספים היה אף גדול מ-300 אלף.
על אף שגלי צונאמי מכים באופן מסורתי באזור טבעת האש, לא הייתה המוכנות לקראתם בחופי האוקיינוס ההודי גדולה, מה שהעלה את מספר הנספים. מצב זה הביא לכך שלמרות איתור לווייני של גלי הצונאמי על ידי ארצות הברית, לא ניתנה אזהרה למרבית המדינות שנפגעו (לגבי חלקן היא לא הייתה אפקטיבית בכל מקרה עקב הזמן הקצר עד לפגיעה). המדינה היחידה שבה נערכה התארגנות משמעותית הייתה קניה, ולכן מספר הנספים בה היה קטן יחסית לעומת סומליה שבה אין שלטון מרכזי ולכן לא נערכה מראש. על אף ריחוקה של סומליה, הנמצאת 4,500 ק"מ ממוקד הרעש, נספו בה למעלה ממאה אנשים.
את עיקר המחיר שילמה אינדונזיה, שבה קיפחו את חייהם למעלה מ-166,000 איש. אלפי הרוגים דווחו גם בסרי לנקה (חלקם בעקבות תאונת רכבת), הודו ותאילנד.
מדינות רבות בעולם הביעו הזדהות עם האסון הכבד, והבטיחו מיליארדי דולרים לסיוע. חגיגות חג המולד בוטלו במקומות רבים בעולם והכסף נתרם לשיקום נפגעי האסון. בין הנפגעות הייתה גם הדוגמנית פטרה נמצובה. לאחר החלמתה היא הקימה קרן צדקה לטובת שיקום הנפגעים.
גם מדינת ישראל שלחה סיוע, שכלל תרופות, משלחת רופאים וכן מומחים בזיהוי גופות מטעם זק"א ומשטרת ישראל.
מספר גאופיזיקאים אמריקנים טענו שלרעש אדמה זה היו השלכות כלליות נוספות, כמו יצירת תנודה קטנה של כדור הארץ בצירו, ותזוזת כמה איים באינדונזיה כמה עשרות מטרים אופקית או אנכית.
נסיבות היווצרות הצונאמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלי הצונאמי נוצרו כתוצאה מתנועה של שני לוחות טקטוניים בקליפת כדור הארץ זה לקראת זה באזור הפחתה. הלוח האירו-אסיאתי, שהלוח ההודי נכנס מתחתיו כבר עידן ארוך, והיה נתון בשל כך בלחץ כבד, זז כלפי מעלה ושחרר אנרגיה רבה עם פריקת הלחץ שנוצר ביניהם. תזוזה זו של הלוח העליון כלפי מעלה שחבטה במים, גרמה לגל סייסמי רב עוצמה במים, שהחל לנוע לכמה כיוונים. מאחר שרעידת האדמה אירעה באגן ימי הסגור משלושה עברים, מפרץ בנגל, הגל לא היה יכול להתפרס ולהיחלש אלא רק לנוע במהירות הולכת וגוברת אל עבר החופים, עד כדי 930 קמ"ש במקומות מסוימים. כמו כן עוצמת ההרס הוגברה בשל העובדה שקרקעית האוקיינוס ההודי שטוחה יחסית ולכן לא האטה את גלי הצונאמי, וכמו כן כמעט ואין באוקיינוס ההודי מדף יבשתי שיכול היה להקטין משמעותית את עוצמת גלי הצונאמי ואת ההרס שנגרם מהם.
כשהגל, שתנועתו כלפי מטה מקבילה לתנועתו כלפי מעלה, הגיע אל החוף, הכה חלקו התחתון בקרקעית ולכן קטנה מהירותו. המים מחלקו האחורי של הגל אגפו את הגל המתנפץ משני צדדיו, ויצרו קיר מים. קיר המים הכה ביבשה בעוצמה רבה, גרם הרס וחורבן, השליך אנשים ששהו על חוף הים תוך שניות למרחק של מאות מטרים מהחוף, ושב וחזר לים תוך שהוא סוחף עמו כל מה שנקרה בדרכו, מבנים, אדמה ואנשים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבי בליזובסקי וסוכנויות הידיעות, מומחים: רעש האדמה זיעזע את כדור הארץ מצירו, באתר ynet, 28 בדצמבר 2004
- אסון הצונמי ב-ynet
- הווידאופדיה: צונאמי, באתר מאקו, 25 בדצמבר 2008
- עמודי השער של עיתונות העולם מדווחים על רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי (2004), באתר ניוזיאום
- רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)