דורותי קרופוט הודג'קין

דורותי קרופוט הודג'קין
Dorothy Crowfoot Hodgkin
לידה	12 במאי 1910; קהיר, מצרים
פטירה	29 ביולי 1994 (בגיל 84); אילמינגטון, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	בריטניה
מקום לימודים	סאמרוויל קולג', אוקספורד; תיכון סר ג'ון לימן; קולג' ניונהאם, אוניברסיטת קיימברידג'; אוניברסיטת אוקספורד ;
מנחה לדוקטורט	ג'ון דזמונד ברנל
מוסדות	אוניברסיטת קיימברידג'
תלמידי דוקטורט	ג'ודית האווארד, ברברה וורטון לואו, טום בלאנדל, Judith Ann Kathleen Howard
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית; עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; חבר כבוד של החברה המלכותית לכימיה; מדליית הזהב של לומונוסוב (1986); העיטור האוסטרי למדע ואמנות (1983); מדליית דלטון (1981); פרס לונגסטאף (1978); מדליית קופלי (1976); מדליית בנטינג (1972); חבר המכון המלכותי לכימיה; הרצאת בייקר (1972); פרס לנין לשלום; מדליית ביילי (1971); מסדר ההצטיינות (1965); פרס נובל לכימיה (1964); המדליה המלכותית (1956); מדליית בייקר של החברה המלכותית ;
בן או בת זוג	תומאס ליונל הודג'קין (דצמבר 1937–25 במרץ 1982)
תרומות עיקריות
	מחקריה החלוציים בקריסטלוגרפיית קרני-X, שבאמצעותה מפענחים את המבנה המרחבי של מולקולות ביולוגיות.

דורותי קרופוט הודג'קין (באנגלית: Dorothy Crowfoot Hodgkin‏; 12 במאי 1910 – 29 ביולי 1994) הייתה כימאית בריטית ילידת מצרים זוכת פרס נובל לכימיה לשנת 1964 עבור מחקריה החלוציים בקריסטלוגרפיית קרני-X, שבאמצעותה מפענחים את המבנה המרחבי של מולקולות ביולוגיות.

הודג'קין הפעילה טכניקות קריסטלוגרפיות בהצלחה לאורך שנים, ופענחה, בין השאר, את המבנה של המולקולות : כולסטרול (1937), פניצילין (1945), ויטמין B₁₂‏ (1954), אינסולין (1969), לקטוגלובולין, פריטין ווירוס מוזאיקת הטבק.

ביוגרפיה

דורותי קרופוט נולדה בקהיר שבמצרים לזוג ארכאולוגים בריטיים, ג'ון וינטר קרופוט (1959-1873) וגרייס מרי הוד (1957-1877). את ארבע שנות חייה הראשונות עשתה באסיה הקטנה, כשהיא מבקרת באנגליה כמה חודשים בכל שנה. בזמן מלחמת העולם הראשונה הייתה באנגליה בהשגחתם של קרובים ומכרים של המשפחה, ללא הוריה. לאחר המלחמה החליטה אמה להישאר באנגליה כדי לדאוג לחינוך ילדיה; דורותי קרופוט תיארה תקופה זו מאוחר יותר כמאושרת בחייה. בגיל 11 נכנסה לבית הספר היוקרתי על-שם ג'ון לימן בעיירה בקלס שבמחוז סאפוק במזרח אנגליה. לעיתים קרובות יצאה לקהיר ולח'רטום לבקר אצל הוריה. לאתיקה הפוריטנית של שני ההורים, המעלה על נס את חוסר האנוכיות ואת חשיבות התרומה לאנושות, הייתה השפעה רבה על התפתחות הקריירה של קרופוט לעתיד לבוא. ב-1926 עברו הוריה לירושלים, שם שימש אביה כמנהל בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים (British School of Archaeology in Jerusalem הידוע בראשי התיבות BSAJ) עד לשנת 1945, וערך חפירות ארכאולוגיות בעיר דוד בירושלים, בג'רש, חפירות שאליהם הצטרפה דורותי קרופוט כמאיירת של פסיפסים^[1] ובעיר שומרון.

השכלה ומחקר

אהבתה לכימיה החלה בגיל צעיר, רבות הודות לאמה, שעודדה את העניין שלה במדע. הישגיה הטובים הכינו אותה היטב ללימודים באוניברסיטה. בגיל 18 החלה ללמוד כימיה בקולג' סומרוויל של אוניברסיטת אוקספורד, שהיה באותה עת קולג' לנשים בלבד. באוקטובר 1932 עברה לאוניברסיטת קיימברידג' שם עבדה בהנחייתו של ג'ון דזמונד ברנל, והחלה להכיר בפוטנציאל של קריסטלוגרפיית קרני-X לקביעת המבנה של חלבונים. בטכניקה זו גילו ברנל וקרופוט כי לאנזים כדוגמת הפפסין יש מבנה תלת־ממדי כדורי מוגדר (אם כי הם לא פענחו את המבנה). ב-1934 חזרה לאוקספורד, והקשר שלה עם ברנל נמשך באמצעות חליפת מכתבים, כשהיא נעזרת בו במחקריה על סטרולים ועל האינסולין. הקשר המקצועי הפך לקשר רומנטי. הקשר האישי נותק במרץ 1937 משפגשה קרופוט בתומס הודג'קין ונישאה לו, אבל הקשר המקצועי עם ברנל נמשך שנים רבות אחר כך.

בשנת 1936 החלה לעבוד כעמית מחקר בקולג' סומרוויל, משרה שבה החזיקה עד 1977. ב-1960 התקבלה לחברה המלכותית של לונדון.

מבנה האינסולין

עבודתה של הודג'קין על האינסולין הייתה אחת ממשימות המחקר הבולטות שלקחה על עצמה, ופענוח המבנה שלו נחשב בעיניה להישגה הגדול ביותר. העבודה החלה ב-1934, כאשר רוברט רובינסון הציג לה גביש אינסולין קטן. ההורמון לכד את דמיונה, בגלל המבנה המורכב שלו, ובגלל חשיבותו העצומה בפעולתו התקינה של גוף האדם. המבנה המרחבי של מולקולת האינסולין לא היה ידוע באותו זמן, משום שהטכנולוגיה הנגישה היחידה - קריסטלוגרפיה של קרני-X, לא הייתה מפותחת די הצורך. הודג'קין ואחרים השקיעו שנים בשיפור הטכניקה. במשך הזמן הצליחו לפענח את המבנה של מולקולות גדולות יותר ויותר, עד שב-1969, 35 שנים לאחר תחילת הפרויקט, פוענח סוף-סוף מבנה האינסולין. המסע טרם הגיע לקצו - הודג'קין פעלה בשיתוף עם מעבדות שהתמחו בחקר האינסולין, השיאה עצות והרצתה ברחבי העולם על חשיבותו של האינסולין לסוכרת.

חייה

האב הרוחני של הודג'קין, ג'ון דזמונד ברנל, השפיע רבות גם על חייה המדעיים וגם על השקפתה הפוליטית. הוא היה אישיות נודעת בקהילה המדעית, חבר המפלגה הקומוניסטית של בריטניה, ותומך נאמן של המשטר הקומוניסטי עד לפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה. כשהודג'קין התייחסה אליו היא קראה לו תמיד בכינויו Sage ("מלומד"), העריכה ואף העריצה אותו. הם היו נאהבים לסירוגין, בשעה שחיי הנישואין הנפרדים שלהם לא התנהלו על מי מנוחות. ב-1937 נישאה דורותי לתומאס ליונל הודג'קין, שגם הוא היה חבר במפלגה הקומוניסטית, אדם אינטליגנטי, רב-קסם ואנרגטי, ומחזר אימפולסיבי. היא אהבה אותו, ותמיד התייעצה בו בבעיות ובהחלטות משמעותיות. דורותי נשאה בשקט את הקשיים שנלוו לחיים עם בעלה. בהמשך הוא עבד כמורה בבית-ספר, כמורה לעובדים, כהיסטוריון וככלכלן. ב-1961 מונה ליועץ של קוואמה נקרומה, נשיא גאנה, ושם נשאר לתקופות ארוכות, שבמהלכן הייתה דורותי מבקרת אותו לעיתים. לזוג נולדו שלושה ילדים.

פרסים והוקרות

בשנת 1964 זכתה בפרס נובל לכימיה, ובכך הייתה לאשה החמישית בעולם, והאישה הבריטית הראשונה, שזכתה בפרס נובל^[2]. לצד זכייתה זו, קיבלה הודג'קין גם את מדליית קופלי, את מדליית מסדר ההצטיינות, את פרס לנין לשלום מטעם הסובייט העליון של ברית-המועצות (1985-‏6), הייתה נשיאת אוניברסיטת בריסטול בשנים 1970–1988, והייתה נשיאת האיגוד הבינלאומי לקריסטלוגרפיה בשנים 1972–1975.

לקריאה נוספת

Ferry, Georgina. 1998. Dorothy Hodgkin A Life. Granta Books, London.
Dodson, Guy. 2002. Dorothy Mary Hodgkin, OM. Biographical Memoir, The Royal Society, London.
Dodson, Guy, Jenny P. Glusker, and David Sayre (eds.). 1981. Structural Studies on Molecules of Biological Interest: A Volume in Honour of Professor Dorothy Hodgkin. Oxford: The Clarendon Press.
Glusker, Jenny P. in Out of the Shadows - Contributions of 20th Century Women to Physics.
Glusker, Jenny P. (1994). "Dorothy Crowfoot Hodgkin (1910-1994)". Protein Science. 3: 2465–2469.(הקישור אינו פעיל)
Glusker, Jenny P., Margaret J. Adams (1995). "Dorothy Crowfoot Hodgkin". Physics Today. 48: 80–81. doi:10.1063/1.2808036.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
Louise N. Johnson, David Phillips (1994). "Professor Dorothy Hodgkin, OM, FRS" (PDF). Nature Structural & Molecular Biology. 1: 573–576.
Perutz, Max F. (Quarterly Review of Biophysics 27: 333-337, 1994)
Nature 371: 20, 1994.
Royal Society of Edinburgh obituary
Guy Dodson (2002). "Dorothy Mary Crowfoot Hodgkin, O.M. 12 May 1910--29 July 1994". Biographical Memoirs of Fellows of the Royal Society. 48: 179–219.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דורותי קרופוט הודג'קין בוויקישיתוף

דורותי קרופוט הודג'קין, באתר פרס נובל (באנגלית)
דורותי קרופוט הודג'קין, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
קייט ג. ליידלר, דורותי קרופוט הודג'קין, באתר סנונית
דורותי הודג’קין בנשים ששינו את העולם, רוזלינד הורטון וסלי סימונס, תרגום: ענבל שגיב, הוצאת מטר, 2009.
אבי בליזובסקי, ‏דורותי קרופוט הודג'קין – מלכת אפריקה וחלוצת הקריסטלוגרפיה בקרני X, באתר "הידען", 12 במאי 2014
ד"ר יוחאי וולף, המדענית שהבינה איך בנויים חלבונים, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 12 במאי 2016
CWP - Dorothy Hodgkin in a study of contributions of women to physics
Review of Ferry's biography on the Pugwash website
Dorothy Crowfoot Hodgkin: A Founder of Protein Crystallography (אורכב 12.01.2012 בארכיון Wayback Machine)
Nobel Prize 1964 page
Her determinations by X-ray techniques of the structures of important biochemical substances.
Dorothy Hodgkin Postgraduate Awards (אורכב 06.09.2008 בארכיון Wayback Machine)
הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתה ה-104 של קרופוט הודג'קין, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית), 12 במאי 2014
דורותי קרופוט הודג'קין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
The exceptional life of Dorothy Crowfoot Hodgkin - מאתר ה-BBC
דורותי קרופוט הודג'קין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ Grace Mary Crowfoot (1877-1957) by Elizabeth Crowfoot עמ' 14
^ Dorothy Crowfoot Hodgkin (1910-1994), Newnham College, University of Cambridge

[1] Grace Mary Crowfoot (1877-1957) by Elizabeth Crowfoot עמ' 14

[2] Dorothy Crowfoot Hodgkin (1910-1994), Newnham College, University of Cambridge

[1]

[2]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024)