גישות סיוע לאוטיסטים
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה. | |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
גישות סיוע לאוטיסטים כוללות מגוון רחב של טיפולים המסייעים לאנשים עם אוטיזם ולבני משפחותיהם. שיטות טיפול אלו נועדו לתמוך באוטיסטים בהתמודדות עם אתגרים, לפתח מיומנויות שונות, ולהגביר את עצמאותם התפקודית והחברתית.
טיפולים רבים המיועדים לאנשים אוטיסטים או להוריהם מציגים טענות לתוצאות שלא נתמכו על ידי רמת מחקר (LOE) ברמה 1 – הרמה הגבוהה ביותר המבוססת על איכות מתודולוגית, תוקף וישימות לטיפול בחולים. מחקר ברמה 1 מתייחס לראיות ממטא-אנליזות או סקירות שיטתיות של כל ה-RCT הרלוונטיים (מחקרים אקראיים מבוקרים), או להנחיות קליניות מבוססות ראיות שמסתמכות על שלושה או יותר RCTs איכותיים עם תוצאות עקביות.[1]
אוטיזם הוא מצב נוירו-התפתחותי המתאפיין בהבדלים בתקשורת ובאינטראקציה חברתית הדדית, לצד תחומי עניין, התנהגויות או פעילויות מצומצמות החוזרות על עצמן. [2] [3] נכון לשנת 2023, אין טיפול שמסיר את האוטיזם או מעלים אותו אצל אדם, ולא קיימת היתכנות גבוהה לטיפול כזה. במקום זאת, הטיפולים מתמקדים במתן מענה לצרכיו הייחודיים של כל אדם. הטיפולים מתחלקים לשתי קטגוריות עיקריות: התערבויות חינוכיות וניהול רפואי. בנוסף, ניתנים גם הדרכה ותמיכה למשפחות של אנשים המאובחנים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי (ASD).[4]
למחקרים על התערבויות באוטיזם קיימות בעיות מתודולוגיות שונות, אשר מקשות על הסקת מסקנות סופיות בנוגע ליעילותן.[5] אף על פי שלהתערבויות פסיכו-סוציאליות רבות קיימות ראיות חיוביות המצביעות על כך שטיפול כלשהו עדיף על חוסר טיפול, סקירות שיטתיות מצביעות לרוב על איכות מחקרים ירודה. תוצאות קליניות רבות נותרות טנטטיביות, ויש מחסור בעדויות ברורות לגבי היעילות היחסית של אפשרויות הטיפול השונות.[6] תוכניות אינטנסיביות ומתמשכות לחינוך מיוחד וטיפול התנהגותי בגיל צעיר עשויות לסייע לילדים עם ASD (אוטיזם) ברכישת מיומנויות טיפול עצמי, כישורים חברתיים ותעסוקתיים. לעיתים קרובות, התוכניות הללו משפרות את תפקודם ומפחיתות את חומרת הסימנים וההתנהגויות הנתפסות כבלתי מסתגלות.[4][7] הגישות הזמינות כוללות ניתוח התנהגות יישומי (ABA), מודלים התפתחותיים, הוראה מובנית, ריפוי בדיבור ושפה, טיפול במיומנויות חברתיות וריפוי בעיסוק.[4] מרפאים בעיסוק עובדים עם ילדים אוטיסטים באמצעות התערבויות המקדמות אינטראקציה חברתית כמו שיתוף פעולה ושיתוף. הם גם תומכים בילד האוטיסט על ידי סיוע בהתמודדות עם דילמות, בין היתר באמצעות טכניקות כגון חיקוי פעולות הילד והמתנה לתגובתו.[8] להתערבויות חינוכיות יש יעילות מסוימת בקרב ילדים: טיפול ABA אינטנסיבי הוכח כמשפר את התפקוד הגלובלי בילדים בגיל הרך, והוא מבוסס היטב לשיפור הביצועים האינטלקטואליים של ילדים צעירים.[9][7] דוחות נוירופסיכולוגיים לעיתים מועברים בצורה גרועה למחנכים, וכתוצאה מכך נוצר פער בין מה שהדוח ממליץ לבין החינוך שניתן. [10] המחקר המצומצם על היעילות של תוכניות מגורים למבוגרים מראה תוצאות מעורבות [11]
מבחינה היסטורית, נעשה שימוש בטיפול תרופתי "קונבנציונלי" להפחתת התנהגויות ורגישות הקשורות ל-ASD.[12] טיפולים רבים נרשמים מחוץ לתווית(אנ') על מנת למקד לתסמינים ספציפיים. כיום, תרופות נרשמות בעיקר למבוגרים עם אוטיזם כדי למנוע כל תופעות לוואי במוח המתפתח של ילדים. טיפולי תרפיה, כמו טיפולים התנהגותיים או סוחפים, צוברים פופולריות בתוכניות הטיפול של ילדים אוטיסטים. בהתאם לסימפטומים, ניתן לרשום תרופה פסיכוטרופית אחת או מרובות, כמו נוגדי דיכאון, נוגדי פרכוסים ואנטי פסיכוטיים.[13]
החל משנת 2008, הטיפולים שנרשמו לילדים עם ASD היו יקרים, וכוללים עלויות עקיפות גבוהות יותר. עבור מישהו שנולד בשנת 2000, מחקר אמריקאי העריך את עלות המוזלת הממוצעת לכל החיים ב-5.23 מיליון דולר (בהתאם לאינפלציה של 2025 דולר, מותאם לאינפלציה מאומדן 2003), עם כ-10% טיפול רפואי, 30% חינוך נוסף וטיפול אחר, ו-60% איבוד פריון כלכלי.[14] [15] מחקר בבריטניה העריך את עלויות המוזלות לכל החיים ב-2.26 מיליון פאונד ו-1.45 מיליון פאונד לאדם עם אוטיזם עם וללא מוגבלות שכלית, בהתאמה (בהתאם לאינפלציה של 2025 פאונד, מותאם לאינפלציה מאומדן 2005/06). הזכויות המשפטיות לטיפול הן מורכבות, משתנות בהתאם למיקום ולגיל, ודורשות הסברה של מטפלים.[16][17] תוכניות הנתמכות על-ידי הציבור אינן מתאימות או מתאימות לרוב לילד נתון, והוצאות רפואיות או טיפול שאינן מוחזרות מהכיס קשורות בסבירות לבעיות כלכליות משפחתיות. מחקר אחד בארצות הברית משנת 2008 מצא הפסד ממוצע של 14% בהכנסה שנתית במשפחות של ילדים עם ASD, ומחקר קשור מצא כי ASD קשורה בסבירות גבוהה יותר שבעיות טיפול בילדים ישפיעו מאוד על תעסוקת ההורים.[18] [19][20] לאחר הילדות, נושאי טיפול מרכזיים כוללים טיפול במגורים, הכשרה והשמה בעבודה, מיניות, כישורים חברתיים ותכנון עיזבון.[17]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Levels of Evidence". Winona State University: Darrell W. Krueger Library. נבדק ב-10 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ American Psychiatric Association (2022). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fifth Edition, Text Revision. Washington, DC: American Psychiatric Association. doi:10.1176/appi.books.9780890425787. ISBN 978-0-89042-575-6.
- ^ "6A02 Autism spectrum disorder". ICD-11 for Mortality and Morbidity Statistics. World Health Organization. 2023. נבדק ב-2023-07-29.
- ^ 1 2 3 Myers SM, Johnson CP (בנובמבר 2007). "Management of children with autism spectrum disorders". Pediatrics. 120 (5): 1162–82. doi:10.1542/peds.2007-2362. PMID 17967921.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Ospina MB, Krebs Seida J, Clark B, Karkhaneh M, Hartling L, Tjosvold L, et al. (2008). "Behavioural and developmental interventions for autism spectrum disorder: a clinical systematic review". PLOS ONE. 3 (11): e3755. Bibcode:2008PLoSO...3.3755O. doi:10.1371/journal.pone.0003755. PMC 2582449. PMID 19015734.
- ^ Seida JK, Ospina MB, Karkhaneh M, Hartling L, Smith V, Clark B (בפברואר 2009). "Systematic reviews of psychosocial interventions for autism: an umbrella review". Developmental Medicine and Child Neurology. 51 (2): 95–104. doi:10.1111/j.1469-8749.2008.03211.x. PMID 19191842.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 Rogers SJ, Vismara LA (בינואר 2008). "Evidence-based comprehensive treatments for early autism". Journal of Clinical Child and Adolescent Psychology. 37 (1): 8–38. doi:10.1080/15374410701817808. PMC 2943764. PMID 18444052.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Case-Smith J, Arbesman M (2008-07-01). "Evidence-based review of interventions for autism used in or of relevance to occupational therapy". The American Journal of Occupational Therapy. 62 (4): 416–29. doi:10.5014/ajot.62.4.416. PMID 18712004.
- ^ Eikeseth S (2009). "Outcome of comprehensive psycho-educational interventions for young children with autism". Research in Developmental Disabilities. 30 (1): 158–78. doi:10.1016/j.ridd.2008.02.003. PMID 18385012.
- ^ Kanne SM, Randolph JK, Farmer JE (בדצמבר 2008). "Diagnostic and assessment findings: a bridge to academic planning for children with autism spectrum disorders". Neuropsychology Review. 18 (4): 367–84. doi:10.1007/s11065-008-9072-z. PMID 18855144.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Van Bourgondien ME, Reichle NC, Schopler E (באפריל 2003). "Effects of a model treatment approach on adults with autism". Journal of Autism and Developmental Disorders. 33 (2): 131–40. doi:10.1023/A:1022931224934. PMID 12757352.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Leskovec TJ, Rowles BM, Findling RL (2008). "Pharmacological treatment options for autism spectrum disorders in children and adolescents". Harvard Review of Psychiatry. 16 (2): 97–112. doi:10.1080/10673220802075852. PMID 18415882.
- ^ Popow C, Ohmann S, Plener P (בספטמבר 2021). "Practitioner's review: medication for children and adolescents with autism spectrum disorder (ASD) and comorbid conditions". Neuropsychiatrie (באנגלית). 35 (3): 113–134. doi:10.1007/s40211-021-00395-9. PMC 8429404. PMID 34160787.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Shimabukuro TT, Grosse SD, Rice C (במרץ 2008). "Medical expenditures for children with an autism spectrum disorder in a privately insured population". Journal of Autism and Developmental Disorders. 38 (3): 546–552. doi:10.1007/s10803-007-0424-y. PMID 17690969.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Ganz ML (באפריל 2007). "The lifetime distribution of the incremental societal costs of autism". Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine. 161 (4): 343–349. doi:10.1001/archpedi.161.4.343. PMID 17404130.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Knapp M, Romeo R, Beecham J (במאי 2009). "Economic cost of autism in the UK". Autism. 13 (3): 317–336. doi:10.1177/1362361309104246. PMID 19369391.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 Aman MG (2005). "Treatment planning for patients with autism spectrum disorders". The Journal of Clinical Psychiatry. 66 (Suppl 10): 38–45. PMID 16401149.
- ^ Sharpe DL, Baker DL (2007). "Financial issues associated with having a child with autism". Journal of Family and Economic Issues. 28 (2): 247–264. doi:10.1007/s10834-007-9059-6.
- ^ Montes G, Halterman JS (באפריל 2008). "Association of childhood autism spectrum disorders and loss of family income". Pediatrics. 121 (4): e821–e826. doi:10.1542/peds.2007-1594. PMID 18381511.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Montes G, Halterman JS (ביולי 2008). "Child care problems and employment among families with preschool-aged children with autism in the United States". Pediatrics. 122 (1): e202–e208. doi:10.1542/peds.2007-3037. PMID 18595965.
{{cite journal}}: (עזרה)
