לדלג לתוכן

אבחון אוטיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האבחנה של אוטיזם היא תהליך הזיהוי וההגדרה של אדם כאוטיסט, והיא מתבססת על התנהגות נצפית ישירות ועל דיווחים העוסקים בהתנהגותו של האדם.[1] לא קיימים סממנים ביולוגיים ידועים לאוטיזם שיכולים לאפשר אבחנה חד-משמעית ולכן האבחנה מתבססת על תצפיות ועל שורה של קריטריונים.

רוב האבחנות של אוטיזם מתבססות על קריטריונים מספרי האבחנות המוכרים, כמו ICD של ארגון הבריאות העולמי ו-DSM של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. כיום נעשה שימוש ב-DSM-5 שפורסם ב-2013 וב-ICD-10 מ-1994, כשה-ICD-11, שהחליף אותו ב-2022, נמצא בתהליכי יישום עולמיים.

תהליך מיון ואבחון ASD; M-CHAT הוא רשימת בדיקה שונה לאוטיזם אצל פעוטות; (+) הוא תוצאת בדיקה חיובית; (-) היא תוצאת בדיקה שלילית

ישנם מספר גורמים המקשים על אבחון הספקטרום האוטיסטי (ASD). ראשית, אין בדיקות הדמיה, מולקולריות או גנטיות סטנדרטיות שניתן להשתמש בהן לאבחון.[2] יש מגוון רחב באופן שבו ASD משפיע על אנשים. הביטויים ההתנהגותיים משתנים בהתאם לשלב ההתפתחותי של האדם, גיל ההצגה, התמיכה הנוכחית והשונות האישית של כל אחד.[3][4] לבסוף, ישנם מצבים שונים שעלולים להיראות דומים להפרעה על הספקטרום האוטיסטי, כולל מוגבלות אינטלקטואלית, לקות שמיעה, וליקוי שפה ספציפי,[5] תסמונת לנדאו-קלפנר,[6] ADHD, הפרעת חרדה והפרעות פסיכוטיות.[7] יתר על כן, נוכחות של אוטיזם יכולה להקשות על אבחון הפרעות פסיכיאטריות דו-קיום, כגון דיכאון.[8] האבחון יהיה הרבה יותר קשה אצל מבוגרים, כיוון שרבים מהאנשים עם ASD שמגיעים לבגרות ללא אבחון, מפתחים טכניקות מיסוך מגוונות (ולפעמים אינטנסיביות) שמקשות מאוד על אבחון חיצוני.

קריטריונים של DSM-5-TR

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-DSM-5-TR מפרט חמישה קריטריונים לאבחון אוטיזם, עם דוגמאות, הכוללים שתי קבוצות עיקריות:[4]

  • ליקויים מתמשכים בתקשורת ובאינטראקציה חברתית, כגון קשיים בחילופי רגשות חברתיים, בתקשורת לא מילולית וביצירת או הבנת מערכות יחסים.
  • דפוסי התנהגות, תחומי עניין או פעילויות מוגבלים שחוזרים על עצמם, כגון פעולות או דיבור שחוזרים על עצמם, הקפדה על שגרה, קיבעונות אינטנסיביים ותגובות חושיות חריגות.
  • הסימפטומים חייבים להיות ברורים בשלב מוקדם בהתפתחות, אם כי הם עשויים להתגלות רק כאשר הדרישות החברתיות עולות על היכולות או כשהם מוסווים על ידי אסטרטגיות התמודדות נלמדות בשלב מאוחר יותר.
  • התסמינים גורמים לפגיעה משמעותית בתחומים חברתיים, תעסוקתיים או חשובים אחרים בתפקוד הנוכחי.
  • התסמינים אינם מוסברים טוב יותר על ידי הפרעה התפתחותית אינטלקטואלית או עיכוב התפתחותי גלובלי.

תהליך האבחון בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחון אוטיזם בישראל, דורש הסכמה בין פסיכולוג קליני לבין רופא מומחה, כמו נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים או רופא התפתחותי. תהליך האבחון כולל קבלת מכתבי אבחנה משני הגורמים הללו. לעיתים קרובות משתתפים גם אנשי מקצוע נוספים, כמו קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק, הבוחנים יכולות שפה, רגישות תחושתית ומאפיינים נוספים החיוניים להבנת צרכיו של המאובחן.[9] הערכה התפתחותית ופסיכולוגית: תהליך האבחון מתחיל לרוב בהערכה התפתחותית של הילד, הכוללת בדיקה של כישוריו הקוגניטיביים והרגשיים. ילדים עד גיל 3 עוברים לעיתים קרובות אבחון באמצעות כלי Mullen, וילדים בגיל 6–7 ייבדקו בדרך כלל ב-WISC-IV.[10]

  • מבחני שפה: כחלק מהתהליך, הילד עובר לעיתים קרובות הערכה שפתית על ידי קלינאית תקשורת, שבודקת את השפה וההגייה. תהליך זה עשוי לכלול משחקים, תצפיות ושיחות עם הילד.[11]
  • תצפיות וערכות אבחון ספציפיות: כחלק מהאבחון, נעשה בדרך כלל שימוש בכלים כמו ADOS ו-ADI-R, שנחשבים חשובים בזיהוי אוטיזם. במשימות כמו בניית צורות מקוביות, השתתפות בשיחה עם המאבחן, סיפור מתוך ספר, מעבר בין פעילויות ושימוש בדמיון, הילד נצפה, מוערך ומועבר לתיעוד מדויק.[12]
  • הערכה תפקודית: לעיתים נעשית הערכה לבחינת יכולות הילד בתחומים חברתי, חינוכי ומשפחתי בעזרת כלים כמו VINELAND-II או ABAS-II.[12]
  • קביעת האבחנה: האבחנה נעשית על פי קריטריונים מתוך ה-DSM-5, שמתמקדים בתקשורת ואינטראקציה חברתית ובהתנהגויות חזרתיות.[10]

שכיחות שיעורי אבחון אוטיזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2011 עד 2022, חלה עלייה של 175% באבחון אוטיזם.[13] על פי ה-CDC, בשנת 2023, 1 מתוך 36 ילדים בני 8 אובחנו עם ASD, בעוד שבשנת 2018, רק 1 מתוך 44 ילדים בני 8 היו מאובחנים עם ASD.[14] מחקרים מראים שבנים נוטים יותר להיות מאובחנים עם ASD מאשר בנות, אף על פי שאין הבדל משמעותי בין השניים בתסמינים ובביטוי הכללי.[15]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Baird G, Cass H, Slonims V (באוגוסט 2003). "Diagnosis of autism". BMJ. 327 (7413): 488–493. doi:10.1136/bmj.327.7413.488. PMC 188387. PMID 12946972. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ CDC, Screening for Autism Spectrum Disorder, Autism Spectrum Disorder (ASD), ‏2024-12-06 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Volkmar F, Cook EH, Pomeroy J, Realmuto G, Tanguay P (בדצמבר 1999). "Practice parameters for the assessment and treatment of children, adolescents, and adults with autism and other pervasive developmental disorders. American Academy of Child and Adolescent Psychiatry Working Group on Quality Issues". Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry. 38 (12 Suppl): 32S–54S. doi:10.1016/s0890-8567(99)80003-3. PMID 10624084. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 "Section 2: Neurodevelopmental Disorders". Diagnostic and statistical manual of mental disorders : DSM-5-TR (Print) (Fifth edition, text revision. ed.). Washington, DC: American Psychiatric Association Publishing. 2022. ISBN 978-0-89042-575-6.
  5. ^ Dover CJ, Le Couteur A (ביוני 2007). "How to diagnose autism". Archives of Disease in Childhood. 92 (6): 540–545. doi:10.1136/adc.2005.086280. PMC 2066173. PMID 17515625. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Mantovani, John F (2000). "Autistic regression and Landau-Kleffner syndrome: progress or confusion?". Developmental Medicine and Child Neurology. 42 (5): 349–353. doi:10.1111/j.1469-8749.2000.tb00104.x. PMID 10855658.
  7. ^ Constantino JN, Charman T (במרץ 2016). "Diagnosis of autism spectrum disorder: reconciling the syndrome, its diverse origins, and variation in expression" (PDF). The Lancet. Neurology. 15 (3): 279–91. doi:10.1016/s1474-4422(15)00151-9. PMID 26497771. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Matson JL, Neal D (2009). "Cormorbidity: diagnosing comorbid psychiatric conditions". Psychiatric Times. 26 (4). אורכב מ-המקור ב-3 באפריל 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ אבחון אוטיזם בישראל, באתר המרכז הלאומי לחקר אוטיזם
  10. ^ 1 2 אבחון אוטיזם, באתר כל זכות
  11. ^ כלי אבחון, באתר המרכז הלאומי לחקר אוטיזם
  12. ^ 1 2 מבחן ADOS ומבחן ADOS-2, באתר אוטיזם אונליין
  13. ^ Grosvenor, Luke P.; Croen, Lisa A.; Lynch, Frances L.; Marafino, Ben J.; Maye, Melissa; Penfold, Robert B.; Simon, Gregory E.; Ames, Jennifer L. (2024-10-30). "Autism Diagnosis Among US Children and Adults, 2011-2022". JAMA Network Open (באנגלית). 7 (10): e2442218. doi:10.1001/jamanetworkopen.2024.42218. ISSN 2574-3805. PMC 11525601.
  14. ^ "CDC Newsroom". CDC (באנגלית אמריקאית). 2016-01-01. נבדק ב-2024-11-25.
  15. ^ Duvekot, Jorieke; van der Ende, Jan; Verhulst, Frank C; Slappendel, Geerte; van Daalen, Emma; Maras, Athanasios; Greaves-Lord, Kirstin (באוגוסט 2017). "Factors influencing the probability of a diagnosis of autism spectrum disorder in girls versus boys". Autism (באנגלית). 21 (6): 646–658. doi:10.1177/1362361316672178. ISSN 1362-3613. {{cite journal}}: (עזרה)