לדלג לתוכן

באר החסידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באר החסידות
מידע כללי
מאת אליעזר שטיינמן
שפת המקור עברית
סוגה תורת החסידות
נושא ביוגרפיה
הוצאה
מקום הוצאה תל אביב
תאריך הופעה ראשונה ה'תשי"א-ה'תשכ"ב
מהדורות נוספות
מספר כרכים 10
קישורים חיצוניים
היברובוקס 34295
הספרייה הלאומית 990020694650205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

באר החסידות היא סדרת ספרים בת- 10 כרכים שיצאה לאור על ידי הסופר אליעזר שטיינמן לחקר תורת החסידות, בהוצאת הספרים כנסת (תל אביב), בין השנים ה'תשי"א-ה'תשכ"ב.

כרכי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרך א[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבי רבי נחמן הכרך הראשון בסדרה יצא לאור בשנת ה'תשי"א ועוסק בתולדות חייו, תורתו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב, בספר מופיעים תורותיו של רבי נחמן וסיפורי מעשיות שסיפר כשהם מנוסחים ומעובדים בידי שטיינמן.

בפתח הספר מביא המחבר את קיצור תולדותיו של רבי נחמן ובתוכו גם רשימת חיבוריו (כולל כתבי רבי נתן) ותמונת ה"ציון" שעל קבר רבי נחמן מברסלב, אחר כך מופיעה "פתיחה" של המחבר בו הוא מספר מזווית אישית על סיבת כתיבת הספר ועל דמותו של רבי נחמן בעיניו. פרק בפתיחת הספר מוקדש על ידי המחבר לתיאור חכמת הסיפור של רבי נחמן. אחר כן מופיע מאמר מאת נחום סוקולוב בפולמוס המחלוקת על רבי נחמן.

בפנים הספר מופיע הספר סיפורי מעשיות בעיבודו של המחבר (לפני הדברים מובאים הקדמות שנכתבו לסיפורי וכן הקדמותיו של רבי נתן). אחרי סיפורי המעשיות מופיעים סיפורים קטנים, חלומות, שיר מאת רבי נחמן, תורות, ניגונים, ניצוצות, שיחות, ליקוטי תפילות, שיחות חולין, שבחי רבי נחמן ופרקי נסיעתו לארץ הקודש, אהבת חסידים, הסתלקותו, רבי נחמן על עצמו, שיירים, מחלוקות ורדיפות, מכתבי רבי נתן, הערות ומפתחות.

כרך ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת ה'תשי"ח ובו מפורשים היטב, אמרי שפר, תורות ושיחות, פרקי תולדות ושבחי הנהגות. ומצורפים קו לקו שרטוטים מדיוקנאות המזהירות של שבעת הרועים המורים לחסידות, הלא המה:[1] רבי פנחס מקוריץ - עמוד האמת, הסבא משפולה - עמוד הדמיון, רבי ברוך ממז'יבוז' - עמוד היחס, רבי נחמן מברסלב - עמוד ההתלהבות, רבי ישראל מרוזין - עמוד החן, רבי מנחם מנדל מקוצק - עמוד הצער, רבי זאב וולף מסטריקוב - עמוד השכל הישר.

בפתח הספר מופיע השער הראשון "מקור החסידות" ובו שני פרקים: א) מקור ברוך - העוסק במקורות תנועת ותורת החסידות בתוך ספרי חז"ל והראשונים והתגלותה על ידי הבעל שם טוב ותלמידיו. ב) במזל תאומים - בו הוא מסביר על הבעל שם טוב ותלמידיו ומפרט אודות כל אחד משיטות התלמידים אודותם כותב בספר. השער השני עוסק בדמותו של רבי פנחס מקוריץ, תולדות חייו, דיוקנו ואמרותיו. השער השלישי עוסק בדמותו של הסבא משפולה, תולדות חייו, דיוקנו, התגלותו וסיפורי מעשיות. השער הרביעי עוסק בדמות של רבי ברוך ממז'יבוז', דיוקנו, דרכיו ומדרגותיו, שיחותיו ואמרותיו. השער החמישי עוסק בדמותו של רבי נחמן מברסלב ובו פתיחה, סיפורים, זר קטן לרבי נתן, פירורים. השער השישי עוסק בדמותו של רבי ישראל מרוז'ין, תולדותיו, דיוקנו, שיחותיו וסיפורים. השער השביעי עוסק רבי מנחם מנדל מקוצק, תולדותיו, שחרית של קוצק, ערבות של קוצק ואמרות. השער השמיני אודות רבי זאב וולף מסטריקוב, פרק א - חכם, יהודי טוב ומליץ, פרק ב - בצור משגבי. פרק ג - ותצלח עלי רוח השיר.

בסוך הספר נדפס קונטרס טיולים בפרדס החסידות בו עוסק המחבר בנושאים: א) מהי חסידות?. ב. למדנותו של רבי ישראל בעל שם טוב. ג. פולמוס החסידים והמתנגדים. ד. בדיקת חמץ במשנת חסידים. ה. המחלוקת על רבי נחמן. ו. קוצק ורוז'ין - שתי פרשיות סתומות. ז. תמצית החסידות. ח. מראי מקומות והערות.

כרך ג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרך השלישי בסדרה יצא לאור בשנת ה'תשי"ח, ובו בשקפים כבמחזה חכמי החסידות ורבניה, בתוורות ובשיחות, בעיון מחשבה ובסיפורי מעשיות, ומצורפים קו לקו שרטוטים מאנפין קדישין,[2] לפי החלוקה הבאה:

בפתח הכרך מופיעה הקדמה טעמה של חסידות.

כרכים ד–ה: משנת חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרכים ד' וה' (משנת חב"ד א'-ב') - עוסקים במשנתה של חסידות חב"ד ואדמורי"ה, ובו נשקפים כבמחזה חכמי החב"ד בתורות ובשיחות, בעיון מחשבה ובסיפורי מעשיות.

בכרך ד' (משנת חב"ד א') הפרקים הבאים: א. (מבוא) מאורות חב"ד - כולל קיצור תולדות חייהם של שש אדמו"רי חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, האדמו"ר האמצעי (רבי דובער שניאורי), הצמח צדק (רבי מנחם מענדל שניאורסון), הרבי המהר"ש (רבי שמואל שניאורסון), הרבי הרש"ב (רבי שלום דובער שניאורסון) והרבי הריי"צ (רבי יוסף יצחק שניאורסון). אחריהם מופיעה "התנצלות" מהמחבר ומילון מקוצר של מושגים חבדיי"ם. פרק מבוא "מאורות החב"ד" - בין חב"ד לחסידות. ב. אלה תולדות רבי שניאור זלמן. ג. בחינות החב"ד - ובו 12 פרקים העוסקים בסוגיות בתורת חב"ד: א. צלוחית השמן וכוס היין. ב. בירור המידות. ג. התפעלות. ד. פלא ההתפעלות והעמקת הדעת. ה. אין ויש. ו. תוהו ותיקון. ז. תורת הנפש. ח. נשמה ואמונה. ט. אור וזיו. י. אהבת עולם ואהבה רבה. יא. משנת הבינוני. יב. אוצר של יראת שמים. ד. פרקי חב"ד לפי האלף בית. ה. אדמור"י חב"ד שיחות ומימרות. ו. שני עמודים - רבי יצחק אייזיק מהומיל ורבי הלל מפאריטש ז. שירי חב"ד וניגונים. ח. נספחות, פרקי תולדות, הכוללים: אגרת לבעל ההפלאה, אגרת לרבי לוי יצחק מברדיטשוב, אגרת לרבי ברוך ממז'יבוז', אגרת לרבי משה מייזליש, מראה האין.

פרק נוסף בכרך זה עוסק בתלמידו של האדמו"ר הזקן רבי אהרון מסטרשלה. בסוף הספר מופיע מכתב מבתו של אדמו"ר הזקן ותמונתו.

בכרך ה' (משנת חב"ד ב') הפרקים הבאים: א. בחינות החב"ד. ב. סיפורים קטנים. ג. מאמרות רבי מנחם. ד. הגהות. ה. חסידים אומרים. ו. תוספות. ז. בדיחות הדעת של אנשי חב"ד. ח. הדרן.

פרקים נוספים בכרך: עוללות וספרי חב"ד (ובו רשימה ביבליוגרפית של ספרי חסידות חב"ד שנדפסו עד להוצאת הספר).

כרך ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר הבעש"ט, על הבעל שם טוב, ה'תשי"ח;

כרך ז[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המגיד ממזריטש ותלמידיו, יצא לאור בשנת ה'תשי"ט, כולל סיפורים, שיחות ותורות על חייהם והליכותם בקודש של המגיד ממזריטש ותלמידיו בהם: רבי לוי יצחק מברדיטשוב (בעל קדושת לוי), רבי אלימלך מליז'ענסק בעל (נעם אלימלך), רבי זושא מאניפולי והמגיד מקוזניץ (בעל עבודת ישראל).

בהוספה לכרך נדפסו: שיחותיו של המגיד ממעזריטש, אגרות על הרבי רבי אלימלך. שיירים ופרק העוסק בחייהם ובמותם.

כרך ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אדמור"י פולין, יצא לאור בשנת ה'תשי"ט; בפתח הכרך הקדמת המחבר ומאמר העוסק ב"נוסח פולין בחסידות" - הסוקר את דרכה של חסידות פולין בעיקר בניגוד לחצרות רוסיה וליטא.

בכרך עוסק בדמותם של אדמו"רי פולין: א. החוזה מלובלין (רבי יעקב יצחק מלובלין) סתרי אורה, סיפורים, שיחות, תורות ואמרות ופרק העוסק בתלמידיו. ב. רבי נתן נטע מחלם. ג. רבי אברהם יהושע השיל מאפטא (בעל אוהב ישראל), הרב מאפטא, אמרות וסיפורים. ד. היהודי הקדוש מפשיסחא (רבי יעקב יצחק רבינוביץ'), שבולת הזהב, אמרות וסיפורים. ה. רבי שמחה בונם מפשיסחא, עמוד הרב ופרקי אמרותיו. ו. רבי דוד מללוב (רבי דוד בידרמן), באהבה וברחמים, סיפורים ופרקי אמרותיו. ז. רבי מאיר מאפטא עיגולים ויושר ומאמרותתיו. ח. רבי יצחק מוורקי, איש פלא, מאמרותיו ורדמור"י בית אמשינוב. ט. רבי יצחק מאיר מגור (בעל חידושי הרי"מ), הכתר שבראש, מאמרותיו וסיפורים. י. רבי אברהם מסוכטשוב - חסידות סוכטשוב, מאמרותיו וסיפורים. יא. רבי אברהם מטשכנוב. יב. רבי יששכר דב מרדושיץ - תם וישר וירא אלוקים, מאמרותיו. יג. שושלת מודזיץ. יד. הרבי מאיזביציה. טו. רבי שלמה מראדומסק. טז. השרף ממוגילניצה. יז. רבי שלמה לייב מלנטשנו. יח. רבי צדוק הכהן. יט. רבי חנוך העניך מאלכסנדר. כ. רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור (בעל שפת אמת). כא. תוספת לקוצק. כב. הרבי מגוסטינין. כג. הרבי מאוסטרוביצקי. כד. רבי אברהם מרדכי אלתר מגור. כה. רבי יהודה לייב איגר.

בסיום הכרך מובאים הוספות, מילואים והשלמות, הערות ומראה מקומות, שיירים ודברי זיכרון.

כרך ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אדמור"י גליציה והונגריה, ה'תשכ"א;

כרך י[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר על צדיקים ראשונים ואחרונים, ה'תשכ"ב.

בכרך זה מופיעה פרק על משמעות הבאר (שם הספר) בכתבי החסידות (בעיקר מתוך תורה אור וליקוטי תורה של רבי שניאור זלמן מליאדי ושפת אמת וחידושי הרי"מ של אדמור"י גור). פרק בשם איילת השחר של החסידות.

מרכז הספר הוא אודות צדיקים ראשונים ואחרונים. בסיומו מופיעים מילואים לחסידות צאנז ופשיסחא. פרקים נוספים אודות: ארץ ישראל בחסידות, בין חסיד לרבו, שערי דמעות, צוואות, בדיחות הדעת, שיירים, זרע צדיקים - רשימת השרדים לאדמו"רים ולחצרות השונות ולוח זיכרון לתאריכי פטירתם של אדמורי"ם.

כתיבת הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שמה של הסדרה קרא בשם "באר" - כי מטרתו בכתיבת הסדרה לבאר את תולדותיה ותורתה של החסידות.[3]

כשהחל לכתוב את הכרכים בסדרה העוסקים במשנתה של חסידות חב"ד פנה אל הנשיא שז"ר בבקשה שיקשר בינו לבין אנשי חב"ד לצורך קבלת ספריהם לשם מלאכת הכתיבה. הנשיא פנה אל העסקן הרב פנחס אלטהויז שקשרו עם הסופר והחוקר הרב אברהם חנוך גליצנשטיין שיעזור לשטיינמן בהשגת כתבי חסידות חב"ד[4]. האדמו"ר מליובאוויטש פנה אל גליצנשטיין וביקש ממנו לסייע בידו בכתיבת הספרים, אך לא לפנות אליו כלל בענייני יהדות וחזרה בתשובה.

לבקשת גליצנשטיין שלח שטיינמן את כלל ספריו אל ספריית חב"ד העולמית בניו יורק. הרבי מליובאוויטש שיבח את ספריו של שטיינמן "משנת חב"ד".

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי מליובאוויטש ביקר את שטיינמן על הכרך הראשון בסדרה (כתבי רבי נחמן) על כך שלא שם מראה מקומות לדבריו.[5] בעקבות יחסו החיובי של הרבי מליובאוויטש לכתביו של שטיינמן, שטיינמן מצוטט בספרות חבדי"ת (על אף אורח חייו)[6].

למרות הביקורת הרבה לאורח חייו של הסופר גם ביהדות החרדית מצטטים מסדרה זו, למשל חוקר החסידות הרב יצחק אלפסי מצטט בכתביו[7] לסדרה זו. הסופר יעקב יהודה גנזל במוסף התורני של המבשר.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילות הפתיחה שכתב המחבר תחת כותרת שם הספר.
  2. ^ פתיחת המחבר לכרך.
  3. ^ פתיחה לכרך ב.
  4. ^ קרוב אליך, גיליון 291.
  5. ^ אגרות קודש, חלק יב, אגרת ד'קלד.
  6. ^ למשל אלבום "הרבי שלושים שנות נשיאות", שבועון בית משיח גיליון 135, 332. רשימה ביבליוגרפית של ספרי יהדות נבחרים "התורה בהישג יד" בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בישראל.
  7. ^ ראה אנצקלופדיה לחסידות, בהוצאת מוסד הרב קוק
  8. ^ ראה לדוגמא גיליון 616.