אהרן מסטרשלה
| לידה |
1766 ה'תקכ"ו אסבה | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
1828 (בגיל 62 בערך) כ"ב בתשרי ה'תקפ"ט סטרשלה | ||
| מקום קבורה | סטרשלה | ||
| תקופת הפעילות |
?–1828  | ||
| רבותיו | רבי שניאור זלמן מלאדי | ||
| חיבוריו | שערי עבודה, עבודת הלוי, סוד קדושים | ||
| אב | רבי משה הלוי הורביץ | ||
| צאצאים | רבי מיכאל דוד, רבי חיים רפאל | ||
| |||
  | |||
רבי אהרן הלוי הורביץ מסְטַרשֶלֶה (staroszele) (ה'תקכ"ו, 1766 – כ"ב בתשרי ה'תקפ"ט, 1828) היה תלמידו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ואחד מממלאי מקומו. כתב פירוש לספר התניא.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לר' משה הלוי הורביץ, באסבה, שבמחוז ויטבסק. משפחתו מיוחסת לרב ישעיה הלוי הורוביץ (השל"ה)[1]. היה מבני ביתו ומתלמידיו המובהקים של רבי שניאור זלמן מלאדי, ושימש כמדריך לאברכים. כשנאסר רבו פעל לשחררו ואסף סכום של 60 אלף רובל תמורת שחרורו. היה חוזר חסידות יחד עם באורים משלו, דבר שלא מצא חן בעיני הרב יהודה לייב מיאנוביץ' (אחיו של רבי שניאור זלמן ומחבר הספר "שארית יהודה") שהרבה לדייק בלשונו של אחיו וגרם לחיכוכים ביניהם[2], בשלב מסוים הורה לו רבו לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים[3], בתקופה זו התגורר בעיירה אורשה. חלק על שיטתו של רבי דובער שניאורי, בנו של רבי שניאור זלמן מלאדי, בהבנת "ספר התניא". בעקבות כך לאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן מלאדי הקים חצר משלו. ניגוניו מופיעים כחלק מניגוני חב"ד. בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים בתורת החסידות, המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה באחדות ה', אהבת ויראת ה'. ב-1826 נאסר עקב הלשנה בהמשך למאסרו של רבי דובער שניאורי[4]. נפטר בתקפ"ט (1828) בסטרשלה.
לאחר פטירתו, מילא את מקומו בנו רבי חיים רפאל. לאחר פטירת בנו, חלק מחסידיו חזרו לחב"ד-לובביץ', חלקם פנו לרבי ישראל דב בער מווילעדניק, קבוצה גדולה העמיקה בכתביו ללא רבי ומורה דרך והשאר התפזרו בחסידויות האזור.
משנתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אהרן סבר[5] שדברי התורה שמשמיע הרבי הבא אינם חייבים להיות צמודים וכפופים לדבריו של האדמו"ר הזקן אלא רק מיוסדים עליהם בהוספת ביאורים וחידושים שחורגים מהכללים ומהנושאים שנדונו במשנתו של הרבי הקודם, לעומתו רבי דובער סבר כי דרושי החסידות מוכרחים להישמר בתוך המסגרת שנקבעה בתורת חב"ד על ידי הרבי הראשון.
כן סבר רבי אהרון שהמרכז בחייו של האדם אינו האדמו"ר אלא התורה אותה הוא מעביר לתלמידיו לכן אין צורך לדבוק באורחות חייו של הרב אלא מספיק ללמוד את תורתו, לעומתו רבי דובער שהחשיב את הרבי למרכז בחיי החסיד ואת החובה להתקשר אליו ולדבוק בדרכיו ואת תורתו של הצדיק ראה כ"גילוי" של הצדיק.
נושא נוסף בו חלקו הוא נושא ההתפעלות, לדעת רבי אהרן התפעלות מעניין אלוהי צריכה להתבטא כלפי חוץ בתפילה בקול ותנועות רבות. לעומתו, רבי דובער בקונטרס ההתפעלות סבר כי ההתפעלות צריכה להיות "התפעלות אלוקית" כלומר: שההתפעלות תהיה רק בנפש פנימה ואינה צריכה להראות כלפי חוץ והתפילה צריכה להיות בשקט וללא תנועות, את דעתו של רבי אהרן כינה "התפעלות חיי בשר" כלומר שההתפעלות היא חיצונית בלבד ואינה פועלת מאומה באדם עצמו.
שני ניגונים שלו מופיעים בספר הניגונים חב"ד ומשם לפרויקט היכל הנגינה[6], ניגון נוסף שלו מבוצע על ידי יאיר כלב[7].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שערי היחוד והאמונה[8], ביאור על החלק של "שער היחוד והאמונה" בספר התניא, שקלוב ה'תק"פ 1820.
- ספר שערי עבודה[9], הנקרא בשם עבודת הבינונים (חלק ב משערי היחוד והאמונה) - ביאור על ליקוטי אמרים ואגרת התשובה שבספר התניא, שקלוב, תקפ"א.
- הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים[10], מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), ה'תרכ"ו.
- ספר עבודת הלוי[11], לבוב, ה'תר"ב-ה'תרכ"ו.
- ספר שער התפלה[12], ירושלים, ה'תשל"ב.
- ספר שערי ההשתלשלות ליקוט וביאור על ספר שערי היחוד והאמונה לרבינו אהרן הלוי: כולל קיצור פרקים ומפתחות לספר שערי היחוד והאמונה: תשע"ט.
- ספר שערי עבודת היחוד ליקוט וביאור על ספר שערי עבודה: כולל קיצור פרקים ומפתחות לספר שערי עבודה. תשפ"א.
ספריו לא נדפסו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והיו לנדירים, אולם מאז שנות השבעים, הם נדפסו במהדורות רבות[13], ובהפצה נרחבת, על ידי אברהם משה קרויס, חסיד תולדות אהרן. ובשנת תשפ"ג נדפס מהדורה חדשה על ידי מכון שערי ההשתלשלות.
בנוסף, ברשות ספריית חב"ד שבניו-יורק מצויים כתבי יד רבים מתורותיו, מאמריו ומכתביו שלא ראו אור.
היחס בין תורתו לבין תורת רבו, בעל התניא, ושל בנו, הרב דובער, העסיק חוקרים והוגים רבים, מתוך ומחוץ לחסידות. בין השאר, הנושא נחקר בהרחבה על ידי רחל אליאור בספרה "תורת האלוהות בדור השני של חסידות חב"ד", ירושלים ה'תשמ"ב. המחלוקת בין ר' אהרן לר' דובער נחקרה במאמר של רחל אליאור, "המחלוקת על מורשת חב"ד", תש"ם.
| תקופת חייו של הרב אהרן מסטרשלה על ציר הזמן |
|---|
 |
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיתונאי מיכאל לוי רודקינסון (פרומקין) היה נכדו. כך גם הסופר העברי גרשון שופמן. הרב אליהו קלצקין נישא לנינתו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמרם בלוי, בקובץ היכל הבעש"ט גיליון כ"ד עמ' קמ"ז.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטראשלא באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי ברחבי העולם.
- רחל אליאור, "לדיאלקטיקה של שלמות וגילוי", דעת 9; תשמ"ב ; https://benyehuda.org/read/34212
- דוד הלחמי, רבי אהרן מסטרשלו, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רס"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- על מקום קברו של רבי אהרן מסטראשלא באתר אהלי צדיקים.
- רבי אהרן מסטרשלה, שער התפילה, באתר היברובוקס
אהרן הורביץ (1766-1828), מסטרשילוב, דף שער בספרייה הלאומית- מאמר ׳להגיד שבחו של אהרן׳ (בספר ייראוך עם שמש) מאת הרב יצחק מאיר מורגנשטרן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלפסי, החסידות מדור לדור, עמוד 234, בית רבי, עמ' 111-112
- ^ לפי הרבי מחב"ד-לובביץ', הרב מנחם מנדל שניאורסון, רשימות היומן, קה"ת, תשס"ט, עמ' שס"ז.
- ^ בספר בית רבי (חלק ב' עמ' ד' הערה א') מצוין שמאז שעזב את ליאדי החל הפילוג בינו לבין רבי דובער.
- ^ חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטשוב, תרס"ב, עמ' ק
- ^ על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ היכל הבעש"ט גיליון כ"ד עמ' קמ"ז.
- ^ היכל הנגינה
הראשון: ניגון הגדול לר' אהרן מסטראשעלא (מחסידי אדמו"ר הזקן)
השני: ניגון שמח לר' אהרן מסטראשעלא (מחסידי אדמו"ר הזקן) - ^ ניגונו של החסיד המפורסם רבי אהרן מסטרשלה
- ^ קישור לספר
- ^ קישור
- ^ קישור לספר
- ^ עבודת הלוי, חלק א, וחלק ב
- ^ קישור לספר
- ^ (אחד המהדורות כללה 4 כרכים, ששלושת הראשונים הם שלושת החלקים של ספר הזוהר, והרביעי כלל את כתבי ר' אהרן)