יצחק מאיר אלתר
.jpg) | |||||
| קברו של רבי יצחק מאיר אלתר בעיר גורה קלוואריה שבפולין. (לצדו קבור נכדו רבי יהודה אריה ליב אלתר.) | |||||
| לידה |
1799 תקנ"ט  מגנושב, גליציה המערבית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 במרץ 1866 (בגיל 67 בערך) כ"ג באדר תרכ"ו  גורה קלוואריה, האימפריה הרוסית | ||||
| כינוי | "החידושי הרי"ם" | ||||
| מקום קבורה |
 גורה קלוואריה, פולין | ||||
| מקום פעילות | ורשה, גורה קלוואריה | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 10 במרץ 1866  | ||||
| רבותיו | רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, רבי שמחה בונים בונהרד מפשיסחה, רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק | ||||
| תלמידיו |
חנוך הניך הכהן לוין | ||||
| חיבוריו | חידושי הרי"ם | ||||
| אב | הרב ישראל רוטנברג | ||||
| צאצאים | רבי אברהם מרדכי אלתר | ||||
| |||||
| |||||
| תפקידים נוספים |
אדמו"ר | ||||
  | |||||
רבי יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספרים חידושי הרי"ם.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד להרב ישראל רוטנברג[1][2] ולאשתו השנייה חיה שרה הלוי,[3] בעיירה מגנישוב שבפולין, ונקרא בשם מאיר על פי הבטחתו של המגיד מקוז'ניץ, ויצחק על שם רבו רבי לוי יצחק מברדיטשוב בעל הקדושת לוי.[4] אביו היה רב המקום ובן למשפחת רבנים המיוחסת למהר"ם מרוטנבורג והב"ח ומחסידי המגיד מקוז'ניץ.[5] אמו, מגזע המהרש"ל ורבי נתן נטע שפירא בעל ה"מגלה עמוקות",[6] גדלה כיתומה מאב ואם בביתו של המגיד מקוז'ניץ.[7]
רבי יצחק מאיר נאלץ לשנות את שם משפחתו לשם "אלתר" בגלל החשד להשתתפותו במרד נובמבר, אולם לפי מקורות במשפחתו החלפת השם היה בזמן גזירת הלבוש ה'תר"ו-ה'תרי"ג.[8][9] משום כך גם נמנע מינויו כרב בוורשה בשנת 1843[דרוש מקור], והוא מונה רק ב-1852[דרוש מקור].[10]
בהיותו בן שבע ביקר אצל היהודי הקדוש מפשיסחא, ושוחח עמו בדברי תורה במשך שעות.[11], בגיל שמונה פקד עליו המגיד להתחבר עם נכדו מאיר יחיאל (הוא רבי חיים מאיר יחיאל שפירא) והיו מקשיבים יחד לתורתו של המגיד.[12] בראש חודש אדר ה'תקס"ח (1808) בהיותו בן תשע שנים, נערכו בוורשא אירוסיו עם מרת פייגא בתו של רבי משה ליפשיץ[13] כאשר את מרבית זמנו מאירוסיו עד לנשואיו עשה בקוז'ניץ והתפרסם כעילוי ממגנישוב. בימי חורפו למד תקופה קצרה אצל רבי משה ב"ר יעקב חריף רב העיר סוכטשוב, בישיבתו שם.[14]
לפי בקשתו חותנו רבי משה ליפשיץ (חלפן), נערכה החתונה בוורשה ביום ב' ראש חודש חשון ה'תקע"ב (1811). ולפני שנסע לוורשה פקד עליו המגיד שלושה דברים: שלא יעבור עליו שום יום מבלי שיחדש דבר מה בלימוד; שיתפלל ביחידות; שילמוד בעיון ושקידה רבה ספר בעל המאור ויתאמץ לתרץ את ההשגות אשר השיג עליו הרמב"ן בספר מלחמות השם.[15]. לאחר החתונה, לפי בקשתו של המגיד, עבר לקוז'ניץ להיות במחיצתו, אך לאחר שלושה חודשים, לפי בקשת חותנו, חזר לוורשה.[16]
העילוי של ורשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוורשה נשא ונתן בהלכה עם מופלגי תורה בהם רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא, רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי, ובעיקר עם רבה של ורשא רבי שלמה זלמן ליפשיץ. למד אצל רבי אריה לייב צינץ מפלוצק (שכונה "רבי לייבוש חריף") ויצא שמו כעילוי של וורשא.[17] לאחר זמן קצר חדל להשתתף בשעוריו של רבי לייב צינץ כי לא מצאה סיפוק בפלפולים החריפים אשר לדעתו עלולים לפעמים להטות את האדם מדרך האמת.[18] בטרם מלאו לו עשרים פתח בביתו ישיבה לצעירים בו למדו תלמידים מפולין ביניהם גם מבתים שהתנגדו לחסידות, ובהשפעתו הפכו לחסידי פשיסחא וקוצק. גם אחרי שהחל להנהיג עדה ואלפים השכימו לפתחו, המשיך במסירת שיעוריו לתלמידים מדי יום.[19]
בשנותיו הראשונות בוורשה, נהג להתפלל וללמוד בבית מדרשם של חסידי קוז'ניץ, והיה נוסע אתם אל המגיד, ולאחר פטירתו בשנת ה'תקע"ה לבנו רבי משה אליקים בריעה. בעקבות הכבוד שקיבל בקוז'ניץ, אמר, כי הוא "זקוק לרבי שינקר גידיו ולא שינשק לי בראשי", והחליט לחדול מנסיעותיו לקוז'ניץ.[20] חסידי פשיסחא בוורשה פעלו לעשות רצון רבם, ולהשפיע עליו להצטרף לחבורתם. בתחילה הוא חשש להקפדה מהרבי מקוז'ניץ, שהתנגד להנהגותיהם של חסידי פשיסחא ורבם, וחשש כי הצטרפותו לחסידי פשיסחא תעצים אף יותר את ההתנגדות, אך למרות הכל החל לנסוע לפשיסחא, ואמר כי האמת יקרה לו מכל ויודע את דרכו.[21] מהקפדה זו, כפי המסופר, שיכל בחייו שלושה עשר ילדים (ולפי גרסה אחרת שבעה עשר).[22] אולם יש פקפוקים גדולים על מספר הילדים שנפטרו היות שאין תיעוד על תאריכי לידות, שמות, או קברים[23].
החתונה באוסטילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשלהי ה'תקפ"א - התקבצו אדמו"רים רבים מגדולי החסידות לחתונה גדולה שהתקיימה באוסטילה.[24] המתנגדים לדרכה של חסידות פשיסחא פעלו להשיג הסכמת האדמו"רים המשתתפים, ובראשם הרבי מאפטא שאף הוא היה מהמתנגדים לחסידות פשיסחא, להכריז חרם על חסידות פשיסחא והעומד בראשה, אך הרבי מאפטא לא רצה לפסוק את הדין מבלי לשמוע את דברי הצד השני, המתנגדים יזמו שהרבי מפשסיחא יוזמן לחתונה, ויפגוש ברבי מאפטא, וכך יצליחו במשימתם להחרימו. תלמידיו ובראשם רבי מנחם מנדל מטומשוב חששו מפגיעה בו, והצליחו לעצור אותו מליסוע לחתונה, ובמקומו יצאה משלחת של ארבעה מתלמידיו, ובראשם את רבי יצחק מאיר כ"גדול בתורה", במהלך סעודת החתונה, הוכיח רבי יצחק מאיר את גדלותו בתורה למרות היותו חסיד פשסיחא, ובכך טענות המתנגדים נסתתמו, תוכנית החרם התבטלה, והרבי מאפטא יצא בריקוד עם רבי יצחק מאיר.[25]
הנהגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחר פטירתו של רבי שמחה בונים מפשיסחה נפגשו רבי מנחם מנדל מטומשוב ורבי יצחק מאיר מוורשה באכסניה בכפר סאמוט הקרובה לפשיסחא ושוחחו במשך כל הלילה והיום למחרת על המשך ההנהגה, לעתותי ערב נפלה ההחלטה ורבי יצחק מאיר קיבל עליו את ההנהגה של רבי מנחם מנדל, לימים אמר: ”ראיתי להבת אש אמיתית כפפתי עצמי תחתיה שלושים ושתים שנה”,[26] לאחר פטירת הרבי מקוצק הסכימו רוב חסידי קוצק לקבל עליהם מרותו של רבי יצחק מאיר ולהסתופף בצלו. בהם היו גדולי התלמידים, שני בניו של הרבי מקוצק ― רבי בנימין ורבי משה ירוחם, ושני חתניו ― רבי אברהם מסוכטשוב, ורבי דב זאב הכהן רפפורט, רבה של קוצק.
בתחילת הנהגתו אמר ”רבי בונם מפשיסחא הנהיג את העולם באהבה, הרבי מקאצק הנהיגם ביראה, ואני מנהיגם בתורה”.[27] כהונתו כונתה על ידי החסידים "שבע שנות השובע".[28] כאשר נתרבו החסידים וצר היה המקום בדירתו ברחוב קרוכלנה שבוורשה, נרכש על ידי החסידים בנין ברחוב זשעלאזנא (הברזל) 57,[29] אותו הרחיבו, ובנו קומה נוספת למגוריו.[30] אחרי התרבותם של הצעירים והאברכים שהגיעו לוורשה, התבטא כי העיר הגדולה עלולה להשפיע לרעה על אברכים צעירים השוהים בה, ורצונו לעבור לעיר קטנה. מספר קהילות חשובות הציעו לו את משרת הרבנות, אך בחודש אייר ה'תרי"ט יצאה אליו משלחת עם כתב רבנות לעיירה גור הסמוכה לוורשה, בה שימש אביו כרב העיר בימי זקנותו, וכעבור תקופה קצרה עקר מוורשה לגור.[31]
חיבורו שנשרף
[עריכת קוד מקור | עריכה]משך שנים עמל בכתיבת חיבור ארוך על שולחן ערוך חושן משפט, ונחשב אצלו יותר מכל החיבורים שחיבר" כי התאמץ בספרו לבאר את דברי הראשונים וליישב את קושיותיו של הש"ך על דבריהם. לאחר שהראה את הכתבים לרבי מקוצק, עיין בהם זמן רב, ואמר לו כי הוא חושש שאם החיבור יודפס, ייטב בעיני הלומדים, והדיינים יפסקו מחיבור זה וימנעו מהלימוד בספר הש"ך,[32] ולכן יש לבערו מן העולם. כאשר שמע את הדברים אמר ”החיבור חשוב אצלי יותר מכל החיבורים, אבל אני מבטל דעתי מפני דעתו של הרבי מקוצק” ושרף את הכתבים. למחרת אמר הרבי מקוצק לחסיד מאיר לאנדשטיין ”תדע כי אור תורתו מתחיל לזרוח ויאיר כל העולם בחכמת תורתו, כי חידושיו יתקבלו בכל העולם”.[33]
בנוסף לגדולתו בתורה, והיותו מגדולי הפוסקים בדורו, התפרסם רבי יצחק מאיר גם כשתדלן, שפעל רבות לטובת יהודי פולין. הוא נסע רבות לערי השלטון ברוסיה יחד עם רעו רבי יצחק מוורקא, ונפגש עם אנשי ממשל רבים. בימי גזירת הלבוש של המושל איוואן פסקביץ' (החל מ-1846), שכפה על היהודים להמיר את ביגודם המסורתי, התנגד בתוקף לגזירה ופעל לביטולה.[34] ב-19 בנובמבר 1848 חתם על קריאה לציית להוראות הממשל, אולם על פי נוסח המכתב והעובדה שנכתב בשפה הפולנית שלא הייתה נפוצה אצל היהודים ברור היה כי חתימתו נועדה לרצות את השלטונות[35] וכי הייתה זו כניעה למראית עין בלבד.[36] מחוץ לוורשא עיר מגוריו שרר בלבול מהי דעתו בנושא והתפרסמו שמועות סותרות.[35] בפועל, הצו התמסמס מאחר שהיה בלתי-ניתן לאכיפה, וניתנה ליהודים אפשרות לבחור בין לבוש המערב ולקצץ את הזקן והפאות, או ללכת בלבוש של סוחרי רוסיה, שהיה חריג דיו בסביבה הפולנית וקרוב לסגנונם המסורתי של הציבור החסידי ויכלו לגדל זקן ופאות.[37] מאוחר הרבה יותר הופץ סיפור[38] לפיו נאסר בשנת ה'תרי"א–1851 בשל סירוב להיענות לדרישות המושל, ושוחרר לאחר הפגנות רחוב המוניות, שגם הביאו גם לביטול הפקודה. אך מאחר שמאורע כזה לא מופיע כלל ברשומות והצו נותר על כנו, ואף חודש ב-ה'תרי"ג–1853, הסיק ההיסטוריון גלן דיינר שמדובר בבדותא.[39]
רבנות ורשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פטירתו של רבי שלמה זלמן ליפשיץ בשנת ה'תקצ"ט (1838), הגיעו משלחות לרבי יצחק מאיר שיסכים לקבל את רבנות העיר ורשה, ולאחר שיציגו את מועמדתו, בחירתו הייתה מובטחת, למרות שרוב פרנסי הקהילה היו מחוגי המתנגדים והמשכילים, אך הוא סירב. בישיבת טובי העיר לבחירת הרב, שבה השתתף, תמך ברבי חיים דוידזון שנבחר פה אחד. לאחר פטירתו בחודש אדר ה'תרי"ד (1854) שוב הגיעו משלחות רבות להציע לו את הרבנות, מחשש כי המשכילים יצליחו להביא רב שיבאיש את החסידים. אך הוא סירב להצעות ולא היה מוכן ליטול על עצמו את עול הרבנות - אם כי למעשה הוא היה הפוסק והמכריע בכל בעיה שעלו על הפרק בחיי הקהילה היהודית בוורשה. על פי דעתו שלחו חברי הוועד כתב רבנות לרבי דב בעריש מייזליש רבה של קראקא, כאשר בראש הכתב מופיעה חתימתו של רבי יצחק מאיר.[40]
במחלוקת בין דפוס סלאוויטא לדפוס ראם בווילנא, צידד במדפיסי סלאוויטא, ועל אף שרבנים רבים לא הביעו את דעתם, מפני כבודו של רבי עקיבא איגר, ולמרות ידידותו עם בנו רבי שלמה איגר שלח מכתב[41] בנושא לרבי עקיבא איגר בו חלק על דעתו.[42]
נשיא כולל פולין
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשיא קופת רבי מאיר בעל הנס - כולל פולין, ופעל רבות למען תושבי ארץ ישראל.[43] העריך מאוד את הלימוד בעיון, אך לא זנח את הבקיאות ודרש מתלמידיו לדעת לפחות עשרים דפים מן התלמוד בעל פה.[44]
פטירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נפטר בכ"ג באדר ה'תרכ"ו, בעיר גור שבפולין, ונקבר באהל בבית הקברות המקומי, לימים נקבר לצדו נכדו השפת אמת האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות גור.
על שמו נוסדו ישיבות חידושי הרי"ם של חסידות גור בתל אביב ובבני ברק.
| תקופת חייו של הרב יצחק מאיר אלתר על ציר הזמן |
|---|
 |
חיים אישיים ומשפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גידל את נכדו רבי יהודה ליב, בעל ה"שפת אמת", שהיה לאדמו"ר ארבע שנים לאחר פטירתו. כמו כן גידל את נכדו מבתו צענא פעסיל, רבי פינחס מנחם אלעזר יוסטמן, בעל ה"שפתי צדיק", שנשא לאישה את בת בנו רבי אברהם מרדכי, ולאחר פטירת גיסו ה"שפת אמת" נהג באדמורות בפילץ.
- בנו רבי אברהם מרדכי אלתר (18 בפברואר 1816, מוצאי שבת י"ט בשבט תקע"ו - 11 באוגוסט 1855, שבת כ"ז באב תרט"ו. נקבר בבית הקברות היהודי בוורשה, היה מגדולי חסידי קוצק ומחותן עם הרבי. בנו של הרבי, רבי בנימין מקוצק היה חתנו.[45]).
- בני רבי אברהם מרדכי מאשתו בת הרב יוסף מוורקה: רייצא אשת הרב אהרן פנחס תאומים מגור (אבי הרב יעקב משה תאומים אב"ד נאווידוואר).
- בני רבי אברהם מרדכי מאשתו אסתר בת הרב העניך לנדשטיין: דבורה מלכה אשת הרב יצחק (בן הרב גבריאל) בוימגאלד מגדולי חסידי וורקא, פרומטשא אשת רבי בנימין בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי יהודה אריה לייב בעל השפת אמת והענדל לאה אשת בן דודה רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ.
- בני רבי אברהם מרדכי מאשתו חוה: הרב אליהו יוסף מביאלה, הרב שמעון חיים מוורשה (נפטר 10 בנובמבר 1879, כ"ד במרחשוון ה'תמ"ר) (בתו יוכבד, היא אימו של החסיד ר' נתן לובארט) הרב שלמה מוורשה (בנו משה, הוא אביו של אליעזר ליפמן אלתר).
- בתו צענא פעסיל אשת הרב בנימין אליעזר יוסטמן אביו של רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ.
- בתו הדס אשת הרב שמואל זנוויל בראדער.
- בתו אסתר אשת הרב ישראל מאיר הכהן מביאלה (בנו של הרב הירצל מביאלה, מגדולי חסידי קוצק).
תלמידים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי חנוך הניך מאלכסנדר, ממלא מקומו
- רבי שמואל משינווה מחבר הספר רמתים צופים
- רבי אברהם מסוכטשוב, האדמו"ר מסוכוטשוב מחבר הספרים "אגלי טל" ו"אבני נזר"
- רבי יצחק פייגנבוים, ראב"ד ורשה
- רבי ברוך שפירא, האדמו"ר מצ'יז'ב.
- רבי זאב וולף לנדא האדמו"ר מסטריקוב, בנו של רבי אברהם מטשכנוב.
- רבי אברהם לייב מבראק מחבר הספר "איל מלואים"
- רבי אברהם רבינוביץ האדמו"ר פוריסוב נכדו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא.
- רבי בן ציון מאוסטרובה ממעתיקי השמועה בדור לפני השואה
- רבי אלעזר הכהן מפולטוסק (חתנו של רבי יעקב מליסא בעל "נתיבות המשפט"), מחבר חידושי מהרא"ך.
- רבי יחיאל מאיר מגוסטינין
- רבי בנימין מורגנשטרן, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק
- רבי משה ירוחם מורגנשטרן, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק
- רבי צבי הירש לייבל[46] (המכונה רבי הירש טומשובר) 'נאמן ביתו' של האדמו"ר מקוצק.
- רבי שאול משה זילברמן, רבה של ויירושוב, ראב"ד לודז' ובסוף ימיו בתל אביב.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חידושי הרי"ם (רי"מ: רבי יצחק מאיר) על התלמוד
- חידושי הרי"ם על סדר השולחן ערוך (מלבד לחלק אורח חיים)
- חידושי הרי"ם על התורה - ירושלים, תשמ"ה, באתר HebrewBooks
- שו"ת הרי"ם - שאלות ותשובות בשלושה חלקי השולחן ערוך: אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר. בסוף הספר נדפסו חידושיו על מסכת שבועות. יזופוב, תרכ"ז, באתר HebrewBooks
- ספר הזכות - חיבור קצר על סדר התורה. שם הספר ניתן לדבריו משום "שעל פי רוב הוא לימוד זכות, וגם שיהיה לי לזכות לפני השי"ת". פיטרקוב, תרפ"ג, באתר HebrewBooks
בשנת ה'תש"פ יצאה לאור מהדורה חדשה עם תוספות על ידי מכון "פאר מקדושים" בבני ברק.
בשנת ה'תשכ"ה לוקטו על ידי נכדו הרב יהודה אריה לייב לוין מאמריו על התורה, מועדים וליקוטים ויצאו לאור בשם "חידושי הרי"מ על התורה. בשנת תש"ע נערכו מחדש על ידי הרב משה בצלאל אלטר דברי תורתו על התורה בשני כרכים מורחבים בשם "ליקוטי הרי"מ", וכן על התלמוד בבלי ושולחן ערוך. בשנת ה'תשע"ב הוציא הרב דוד וידסלבסקי את הספרים "אמרי הרי"מ" על התורה והמועדים (6 כרכים).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם ישכר בנימין אליהו אלטר, מאיר עיני הגולה, באתר אוצר החכמה
- הרב ד"ר יצחק אלפסי, גור, תולדות חסידי גור, מהדורה ראשונה ה'תשי"ד 1954; מהדורה שנייה 1978
- תפארת שבתפארת - מאת הרב ד"ר יצחק אלפסי
- הרב אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, האדמו"ר מגור בעל חידושי הרי"ם, חלק ראשון, ה'תשמ"ו, עמ' לד-ע.
- מאור הגולה - מאת הרב יהודה לייב לוין מהדורה מחודשת ומתוקנת, ניו-יורק-ירושלים, ה'תשע"ו
- הרב מאיר שוורצמן, ואלה תולדות הרבי הראשון מגור, הוצאת נחליאל, ירושלים, ה'תשי"ח
- הרב ד"ר יצחק אלפסי (חוקר חסידות) הרבי מקוצק: תולדותיו, תלמידיו ותורתו, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ה'תשע"ג, עמ' 210–217
- הרב ישראל דנדרוביץ, על הדפסת חידושי הרי"ם וגור אריה, בתוך: אסופות, גיליון ז - אדר תש"ע, עמודים: 44-49.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק מאיר מגור (בעל חידושי הרי"ם), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ספר חידושי הרי"מ, hebrewbooks
- מכתב השרף מקוצק להחידושי הרי"ם
- רבי יצחק מאיר אלתר בעל החידושי הרי"ם, באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי ברחבי העולם
- ש. בן מנחם, מייסדה של חסידות גור, הצופה, 18 ביוני 1948
יצחק מאיר אלטר (1799-1866), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עליו ראו: דוד הלחמי, רבי ישראל ברבי מרדכי רוטנברג אב"ד מגנישוב, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רל"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ ראו בהרחבה עליו: הרב מאיר שוורצמן, ואלה תולדות הרבי הראשון מגור, פרקים ב-ה
- ^ R' Isaac Meir Alter of Ger, 1st Gerrer Rebbe, The Chidushei Hari"m's Family Tree, www.geni.com
- ^ מאיר עיני הגולה, חלק ראשון פיטריקוב ה'תרפ"ח עמוד 6 אות יד
- ^ נפטר אייר ה'תקפ"ז
- ^ הרב מאיר שוורצמן, ואלה תולדות הרבי הראשון מגור ירושלים, תשי"ח, עמ' יד; הרב דוד אברהם מנדלבוים, ספר מזמור לתודה ירושלים, תשע"ט עמ' 249
- ^ מאיר עיני הגולה, מהדורה ראשונה, חלק ראשון, פיטריקוב ה'תרפ"ח עמוד 4 אות ו
- ^ אברהם ישכר בנימין אלטר, מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, אות תג, עמ' 113
- ^ גם הסיפור כי הרבי מקוצק החליף את משפחתו מהלפרין למורגנשטרן בזמן המרד כותב רבי אהרן ישראל בורנשטיין "אין לגרסה זו כל יסוד", אלא אביו של הרבי מקוצק שינה את שם משפחתו, "מראה הדשא" עמ' קפט, וכן כותב פנחס זליג גליקסמן, דער קאצקער רבי, עמוד ז' ההערה ב
- ^ ערים ואמהות בישראל, חלק ג, ירושלים, תש"ח, עמ' 85-86.
- ^ הרב ד"ר יצחק אלפסי, גור, מהדורה שנייה 1978 עמוד 25
- ^ אברהם ישכר בנימין אלטר, מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, אות כז עמ' 9
- ^ הרב יהודה אריה לייב לוין, מאור הגולה, ירושלים, ה'תשמ"א עמודים צז-ק
- ^ הרב צבי הירש פרידלינג מביסקוביץ, הבאר שנה ו-ח, לבוב, תרצ"א–תרצ"ג, באתר היברובוקס
- ^ מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, פיטריקוב עמ' 11, אות מב
- ^ מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, פיטריקוב ה'תרפ"ח עמ' 11, אות מ-מו
- ^ מאיר עיני הגולה, חלק ראשון עמ' 14, אות נ-נא
- ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, כרך א' עמ' לח
- ^ הרב אברהם ישכר אליהו אלטר,מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, אות קז-קח, תקי; הרב יהודה אריה לייב לוין,מאור הגולה עמוד קס; הרב ד"ר יצחק אלפסי, הרבי מקוצק, שנת תשע"ג, עמוד 212
- ^ הרב יהודה אריה לייב לוין, מאור הגולה, עמ' קנו; אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק א, עמ' מג-מד
- ^ מאיר עיני הגולה, חלק א, עמ' יב אות צד; הרב יהודה אריה לייב לוין, מאור הגולה, פרק 11 מקוז'ניץ לפשיסחא; הרב ד"ר יצחק אלפסי, גור, עמוד 39
- ^ מאיר עיני הגולה, עמ' 8 הערה(א), אות קכב עמ' 35
- ^ הרב ד"ר יצחק אלפסי, הרבי מקוצק, מהדורה מתוקנת, סיון ה'תשע"ג, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, עמ' 212
- ^ ראו, הערך "החתונה הגדולה באוסטילה", באתר המכלול
- ^ מאיר עיני הגולה, קלח-קסו, עמ' 39-49; הרב יהודה אריה לייב לוין, מאור הגולה, פרק ארבעה עשר, עמ' רג-ריח
- ^ מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, אות קפו קפז קצו; שמחה מורגנשטרן, אמת ואמונה-קאצק, מהדורת ה'תשפ"א עמ' שצ-שצב
- ^ מאיר עיני הגולה, חלק שני, אות תפג
- ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות ב, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ו, עמ' תיח
- ^ בשנות מלחמת העולם השנייה נחרבה הקומה העליונה, אולם קומת בית המדרש ודירת המגורם שרדו שנים רבות עד שנבנה במקום בנין רב קומות והמקום נחרב (בערל צישינסקי ימי מגורי, פרקי זיכרונות מימי קדם בגור, ה'תשע"ז עמ' 22
- ^ מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, אות תק-תקב
- ^ ר' בערל צישינסקי, ימי מגורי, פרקי זיכרונות מימי קדם בגור, ה'תשע"ז; מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, אות תקכט, עמ' 37
- ^ ראה אמת ואמונה קאצק מהדורת ה'תשפ"א עמ' תנ, המצטט את ההסכמה לספר הש"ך על שו"ע חו"מ מהדורה קמא שנת ה'תכ"ג שניתנה על ידיי 'ועד ארבע ארצות' בלובלין שנת ה'תי"ד
- ^ מאיר עיני הגולה אות רסא מפי החסיד מאיר לאנדשטיין
- ^ יהודה אריה לייב לוין, בית קוצק - השרף, ירושלים תש"ע, עמ' ס"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 1 2 עמרם בלוי, "גדולי החסידות וגזרת המלבושים", בתוך: קובץ תורני היכל הבעש"ט, גליון י"ב, ניו יורק תשס"ו, עמ' קי"ט–ק"כ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ אברהם לוינסון, גזירת הלבוש, תולדות יהודי וארשה, עם עובד, תשי"ג
- ^ מאיר עיני הגולה, הוצאת אלתר ברגמן, תל אביב חלק שני, עמוד 82
- ^ מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, אות תיא-תיז
- ^ Glenn Dynner, The Garment of Torah: Clothing Decrees and the First Gerer Rebbe, עמ' 119.
- ^ הרב יהודה אריה לייב לוין, מאור הגולה, פרק 23 הרבנות בווארשא; מאיר עיני הגולה חלק ראשון, אות ריט עמ' 68, חלק שני אות תמז-תנה, עמ' 12-15; הרב ד"ר יצחק אלפסי, גור, מהדורה שנייה, עמ' 58-61
- ^ מאיר עיני הגולה, מכתבים (א), עמ' 105–108. המכתב נמסר לפרסום לעורכי הספר מאיר עיני הגולה על ידי רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, שכתב נכון לפרסמו בעריכת הספר, (מאור הגולה, עמ' רעז)
- ^ מאיר עיני הגולה, אות קפב, עמ' 56
- ^ מאיר עיני הגולה, הוצאת אלתר ברגמן, מלואים והוספות, עמ'82–83 תל אביב
- ^ שפתי צדיק, שבועות אות סא: "וכן היה דרכו (של רבי יצחק מאיר אלתר) להזהיר לכל אחד שישקוד במשניות או במסכת עד שיהיה שגור בפיו לכל הפחות כ' דפין גמרא" ומעין זה כתב בשו"ת רבי שאול משה סימן קטו.
- ^ נוסח מצבתו; עיני עוללה, אשר בעוונותי לוקח ממני, בני יחידי מחמד עיני, צדיק הוא השם נתן והשם לקח יהי שמו מבורך מעתה ועד עולם, איש יקר הרבני המופלא והמופלג אשר מעודו עסק בתורת השם, מורינו הרב רבי אברהם מרדכי זכרו לברכה תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, בן הרב רבי יצחק מאיר, נפטר ביום שבת קודש כ"ז באב תרט"ו לפרט קטן תהי נפשו צרורה בצרור החיים.
- ^ אודותיו: שלום לבי"א, פנת יקרת - טאמאשוב לובעלסקי, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
| שושלת אדמו"רי גור | |
|---|---|
|