אברהם בורנשטיין

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
לידה	14 באוקטובר 1838; ה'תקצ"ט; בנדין, רפובליקת פולין
פטירה	7 בפברואר 1910 (בגיל 71); י"א באדר א' ה'תר"ע
מקום קבורה	סוכטשוב
תקופת הפעילות	? – 7 בפברואר 1910
רבותיו	אביו, רבי זאב נחום בורנשטיין. חותנו, רבי מנחם מנדל מורגנשטרן, מקוצק. רבי יצחק מאיר אלתר מגור. רבי חנוך העניך מאלכסנדר
חיבוריו	שו"ת אבני נזר ; אגלי טל
בת זוג	שרה צינא מורגנשטרן
אב	זאב נחום בורנשטיין
צאצאים	רבי שמואל בורנשטיין; אסתר בריינדל בורנשטיין
	ה'תר"ל–ה'תר"ע
	רבי שמואל בורנשטיין ←

ערך זה עוסק באדמו"ר מסוכטשוב בעל ה"אבני נזר". אם התכוונתם לרבי אברהם יהושע העשיל בורנשטיין מחבר "סנהדרי קטנה", ראו אברהם יהושע העשיל בורנשטיין.

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (חשוון ה'תקצ"ט, אוקטובר 1838 – י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר". היה מגדולי הפוסקים והלמדנים, התפרסם ב'עולם התורה' כדרך הלימוד הסוכטשובית^[1].

תולדות חייו

שנותיו הראשונות

נולד בבנדין שבפולין, לרבי זאב נחום, מחבר הספר "אגודת אזוב", בנו של רבי אהרון בורנשטיין משצ'קוצ'ין ולאמו הרבנית דובריש. היה מצאצאי הרמ"א הש"ך והמעשה רוקח. בשנת ה'תר"י עברה משפחתו לגור באולקוש, שם מונה אביו לרב, לאחר מכן בשנת ה'תרט"ז לפי בקשת מחותנו הרבי מקוצק עבר לכהן ברבנות ביאלה פודולסק פתח שם ישיבה והעמיד אלפי תלמידים^[2].

בהקדמה לספרו 'אגלי טל' הוא כותב כי כילד ”למדני אדוני אבי מורי ורבי זצ"ל דרכי פלפול, וכד הוינא כבר עשר חידושים חידשתי”.^[3]

לאחר ניסיון שידוך עם בתו של הרב חיים הלברשטאם מצאנז שלא צלח^[4], הוא נישא בחודש אב ה'תרי"ג בגיל ארבע עשר לשרה צינא, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, שאביו היה מחסידיו^[5]. התגורר בבית חותנו עד חורף שנת ה'תרכ"ג^[6].

בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופת ההסתגרות, בפניו הייתה דלתו פתוחה, והיה מבקש ממנו כל יום שיאמר לו חידושי תורה^[7]. בהקדמת ספרו "אגלי טל" הוא מעיד:

"אחר-כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדוני מורי ורבי זצ"ל מקאצק, מקור החכמה והתבונה. ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה ייקרא חידושי תורה באמת. כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר, השגחה גדולה אשר השגיח עליי בעינא פקיחא גם בעניין סדר הלימוד וחידושים"^[8].

— רבי אברהם בורנשטיין, אגלי טל, הקדמה^[3]

רב ואדמו"ר

כעבור 4 שנים מפטירת חותנו, בשנת ה'תרכ"ג נתמנה לרבה של פרצ'ב, שם שהה מספר שנים, שבהם סבל מרדיפות של חסידי גיסו רבי דוד, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, משום שלא קיבל את מרות רבם ותחת זאת היה חסיד של רבי יצחק מאיר אלתר מגור^[9] שגם הקציב לו סכום קבוע כתוספת להכנסתו מהרבנות. בשנת ה'תרכ"ז עבר לכהן כרב בקרושנוביץ. בשנים אלו נסע לרבותיו, ממלאי מקום חותנו, רבי יצחק מאיר אלתר מגור ורבי חנוך העניך מאלכסנדר.

ב- ה'תר"ל 1870 אחר פטירת רבי חנוך העניך מאלכסנדר החל לכהן כאדמו"ר. ב- ה'תרל"ו 1876 עבר לכהן ברבנות נשלסק. גם שם בעלי הבתים לא ראו בעין יפה את ניהול החצר במקביל לתפקיד הרבנות, ולכן עזב את העיר, וב-ה'תרמ"ג 1883 עבר לכהן כרב העיר סוכטשוב. לאחר מספר שנים עזב את רבנות העיר ושימש כאדמו"ר בלבד.

ישיבה לתלמידים

בתקופת מגוריו בקרושנוביץ, עוד בטרם התחיל להנהיג עדה, הקים במקום ישיבה, בה היה מוסר לתלמידיו שיעורים בעיון מדי יום.^[10] ככל הנראה זו הייתה הישיבה החסידית הראשונה.

לאחר שעבר לנאשיילסק, המשיך באמירת שיעורים לתלמידים, כשהשיעור הראשון היה מוקדם בבוקר בין 4 ל-8 בבוקר, ואחרי מנחה שיעור נוסף שנמשך שעות ארוכות לתוך הלילה.^[11]. אחד מתלמידיו המפורסמים בנאשלסק, היה הרב יואב יהושע וינגרטן בעל ה"חלקת יואב".

מאוחר יותר, כשכבר עבר לגור בסוכטשוב, (כנראה בסוף תרמ"ב או תחילת תרמ"ג-1883) הקים במקום ישיבה מסודרת יותר, ותלמידים רבים למדו בה. שם הדגיש את דרכו המפורסמת בלימוד, גם את דרך החסידות בסוכטשוב (לימוד בשמחה ובהתלהבות והתרוממות הרוח, וכריכת תורת הנגלה והחסידות.)^[12]

פעילות למען ארץ ישראל

רבי אברהם תמך בעלייה לארץ ישראל^[13], וכך כתב בספרו "אבני נזר":

מצווה גדולה להשתדל אצל הממשלה ליתן רשות לקיבוץ אנשים לעלות. שזה ודאי תועלת גדולה בכמה עניינים: א' – לגוף העליה, שתהיה חופשית. ב' – אל הישיבה שמה לקיום המצות בכלל, ובייחוד למצוות התלויות בארץ, כי לא הורגלו בהם, ואם יהיו הרבה מישראל הכשרים איש את רעהו יעזורו וגו'. ג' – לעניין קדושת הארץ וברכותיה, כי על ידי קיום המצוות בארץ ישראל, בפרט מצוות התלויות בארץ, ירבה בה קדושה וברכה, כי מצוות התלויות בארץ נקראו חובת קרקע. וכמו האדם בקיום המצוות תתחזק נשמתו, כן הארץ בקיום מצוותיה יתרבה קדושתה וברכת הארץ תלויה בקדושתה, כי ברכת הארץ איננה טבעית רק אלוקית. ואם כן לרגלי מרבית האנשים אשר יקיימו מצות התלויות בארץ, כן יהיה ברכת ד' בפירותיה. ואפילו להאנשים היושבים בחו"ל הוא מצווה גדולה לקנות נחלה בארץ ישראל. ובפרט אם יהיה להם מזה פרנסה, אף אם ישבו בחו"ל – נחשב קצת כאלו יושבים בארץ ישראל.

— הרב אברהם בורנשטיין, שו"ת "אבני נזר", תרע"ג, עמ' 290^[14]

רבי אברהם פנה לחסידים בעלי יכולת לתמוך ברעיון לרכישת אדמה למושבת חסידים בארץ ישראל, בשנת ה'תרנ"א (1891), יצאה משלחת בראשות בנו רבי שמואל ואחיו-חתנו רבי מאיר לארץ ישראל על מנת לרכוש את האדמות ושמו עיניהם לאדמה באזור ראש פינה-יסוד המעלה. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל עקב גזירה של הסולטאן הטורקי^[15].^[16]

נפטר בי"א באדר א' ה'תר"ע ונקבר בבית הקברות בסוכטשוב, על קברו הוקם אהל.^[17] אחריו כיהן כאדמו"ר בנו רבי שמואל.

משפחתו

אשתו, שרה צינה, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
בנו יחידו, רבי שמואל, ה"שם משמואל", מילא את מקומו. בניו וצאצאיו של רבי שמואל, שימשו באדמורו"ת אחריו.
בתו, אסתר בריינדל, הייתה נשואה לאחיו, רבי מאיר בורנשטיין. נכדם היה הרב שבתי בורנשטיין מירושלים.

מתלמידיו המפורסמים

מתי מעט יחסית היו תלמידי ה"אבני נזר" וזאת עקב ברירתו הקפדנית בין הרוצים להצטרף אליו, הסכים לקבל רק בני תורה מובהקים, ואמר, "זו הברכה היה לו מחמיו הרבי מקוצק שלא יהיה לו עולם גדול"^[18]

רבי מאיר דן פלאצקי, בעל ה"כלי חמדה"
רבי יואב יהושע וינגרטן, בעל "חלקת יואב"
רבי יצחק פייגנבוים, אב"ד ורשה
רבי אריה צבי פרומר, הרב מקוז'יקלוב(אנ') בעל "ארץ צבי"
רבי אברהם מנדלזון, דיין בוורשא ובעל "דברי אברהם" ^[^{דרוש מקור]}
רבי שאול משה זילברמן הרב מווירשוב בעל ה"פרדס שאול"
רבי יהודה ליב קובלסקי מוולוצלווק
רבי צבי יהודה מאמלוק מקאליש, מחבר הספר "אביר הרועים" לתולדות רבו וספר הפולמוס "מלחמות יהודה" להציל את כבוד רבו מרבנים שהשיגו אודות פסיקותיו^[19]
רבי מיכאל פורשלגר, ר"מ בישיבת בולטימור ומחבר הספר "תורת מיכאל"
רבי אברהם ויינברג, חבר וועד הרבנים בוורשא, מחבר ספר "ראשית ביכורים," נספה בשואה.
רבי משה נטע כהנא שפירא, רבה של קשוינז, חותנו בזו"ש של האדמו"ר בעל השם משמואל, מחבר הספר "שמן למאור"
רבי יעקב בוימאן רבה של קהילת שערי תורה בלוס אנג'לס מחבר הספר "חמדת יעקב"
רבי יצחק יהודה טרונק מקוטנה
רבי שלמה קאליש, חתן בעל ה"חלקת יואב"

ספריו

אגלי טל - על ל"ט מלאכות שבת. נדפס ב ה'תרס"ה 1905. ההקדמה לספר נחשבת לקלאסיקה בעולם התורני. בהקדמה הוא מפרט את דרך הלימוד אותה רכש אצל חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק, וכן מתפלמס בשאלה אם ניתן ליהנות ממצוות לימוד תורה, על-אף הכלל הידוע ש"מצוות לאו ליהנות ניתנו". חלקים מהספר נערכו על ידי בנו רבי שמואל שאביו העיד עליו שיש לו לשון צחה. הספר התפרסם במהירות וישיבות רבות בפולין החלו ללמוד מסכת שבת באותה תקופה.
אבני נזר - שו"ת. נדפס בשבעה כרכים, בשנים ה'תרע"ב - ה'תרצ"ד, הספר ערוך על ידי בנו בעל השם משמואל לפי סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך.
נאות הדשא - על התורה והמועדים (3 כרכים). כרכים אלה מהווים ליקוטים מתורותיו, ומתורות צאצאיו, שבדפוס ושבכתבי-יד, ונערכו על ידי נכדו (בנו של ה"שם משמואל") רבי אהרון-ישראל בורנשטיין.
הערות על הטור (חלקים אורח חיים, יורה דעה, חושן משפט) - נדפסו בארבעה טורים מהדורת מכון המאור.

לקריאה נוספת

אביר הרועים - לתלמידו הרב צבי יהודה מאמלוק, פיטרקוב ה'תרצ"ה.
שמואל ענבר, מראה הדשא - תולדות ופרקי חיים של ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" מסוכטשוב זי"ע. מאת הרב אהרן ישראל בורנשטיין (בנו של השם משמואל).
הרב אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות - חלק ה, ירושלים: ה'תשט"ו.
אליעזר שטיינמן, באר החסידות - אדמורי פולין, פרק י - רבי אברהם מסוכצוב, תל אביב: תשי"ח.
אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, עמ' קנו-קצד. בני ברק, ה'תשמ"ז,
הרב יהודה מאירוביץ, 'תורת אמת הייתה בפיהו' בקובץ נזר התורה כא (אדר תש"ע) עמוד רנה.
שמחה מורגנשטרן, אמת ואמונה-קאצק, מהדורת ה'תשפ"א.
הרב משה וינברג, אבני נזר על התורה, (2 כרכים) ליקוט משו"ת 'אבני נזר' 'אגלי טל', 'שם משמואל', 'נאות הדשא', 'ארץ צבי' ועוד, ה'תשפ"ב.

קישורים חיצוניים

רשימת המאמרים של אברהם בורנשטיין, באתר רמבי"ש
ספרי רבי אברהם בורנשטיין, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
ספרו אבני נזר: החלק הראשון והשני, כשנתיים לאחר פטירתו, בה'תרע"ב (1912); החלק השלישי והרביעי; החלק החמישי והשישי; החלק השביעי, האחרון, ה'תרצ"ד, ערב מלחמת העולם השנייה.
מאיר סטרמן, מאה שנה לאבני נזר זצ"ל, באתר ערוץ 7, 25 בפברואר 2010
אברהם מסוכאטשוב, רבי אברהם בורנשטיין, מגדולי רבני החסידות. בעל "אבני נזר". באתר דעת
מכתב האדמו"ר מסוכטשוב 'ע"ד ספרות ועיתונות חופשית'
וינגוט, אפרים שלמה זלמן בן מיכאל דב, מספד תמרורים, באתר HebrewBooks
אברהם יצחק ברומברג, האדמו"ר מסוכאטשוב זצ"ל, הצופה, 7 במרץ 1947
אברהם בן נחום זאב בורנשטיין (1838-1910), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ראו הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא" פרקים יב יג יד
^ הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא" עמוד מ-מא.
^ ¹ ² רבי אברהם בורנשטיין, אגלי טל, הקדמה, באתר ויקיטקסט
^ הרב צבי יהודה מאמלוק, "אביר הרועים" אות כה
^ ראו הרב צבי יהודה מאמלוק"אביר הרועים" אות כט-לה
^ הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא" עמודים סה-סו
^ שמחה מורגנשטרן, "אמת ואמונה" מהדורת תשפ"א עמוד שמה
^ ומדיוק לשונו הזהב שכתב 'גם בענין הלימוד וחידושים', מבואר איך שעיקר השגחתו עליו היתה בעניינים לבד מסדר הלימוד וחידושים, להעלותו במעלות הקודש בענייני עבודה וחסידות בקדושה ובטהרה ומדריגות קדושות ונוראות הגבוה למעלה וכו', וזהו שכתב 'גם בענין סדר הלימוד וחידושים'" ("הרב צבי יהודה מאמלוק "אביר הרועים" אות מד).
^ הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא" עמוד סז
^ הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא" פרק ז' עמודים ע-עא, מביא שהישיבה שם לא הייתה במתכונת המקובלת כיום, אלא בלי פנימייה ודאגה למצבם החומרי, אך כפי המסופר האבני נזר דאג גם למזונותיהם של התלמידים.
^ הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא" פרק ח עמוד פו, ומוסיף שם שהתלמידים בישיבה לא התעסקו בחסידות, ואף לא היו צריכים רשות מיוחדת להשתתף בעריכת השולחנות (טיש), אלא התעסקו רק בלימוד נגלה (בעיקר לימוד הלכה) עד אחרי החתונה. ומוסיף שם שהיו שדרשו את הברכה "כן יכנס לתורה, לחופה, ורק אחר כך - למעשים טובים"
^ הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא" פרק ח עמודים פט-צ
^ אולם התנגד לתנועה הציונית בנוסח של הרצל שכללה את המזרחי (נכדו, הרב אהרן בורנשטיין, "מראה הדשא", עמוד ק
^ הרב אברהם בורנשטיין, אבני נזר חלק יורה דעה, פיוטרקוב: תרע"ג, סימן תנ"ד, עמ' 290, באתר היברובוקס
^ הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא" עמוד צט; "אביר הרועים" אות רא
^ גם בשנת תרפ"ד התארגנה קבוצה של חסידי סוכטשוב להקים מושבה חסידית בארץ ישראל ויצאה משלחת מנכדי ה'אבני נזר' האדמו"ר רבי דוד ואחיו האדמו"ר חנוך העניך עם חסידים, אך גם תוכנית זו נכשלה, "מראה הדשא" עמוד קא
^ האהל נחרב בימי המלחמה. בשנת ה'תשנ"ג נמצא מקום האהל על ידי ר' יהודה אהרן וידבסקי והוקם מחדש על ידי חסידי סוכוטשוב - הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא", עמוד ר"ב
^ אביר הרועים סימן קט. מראה הדשא עמ' עו -עז
^ ראו ישורון ג'. הג"ר יהודא ליב גארדין זצ"ל - "הגאון מלאמזא" עמודים תרסג-תרסח,

[1] ראו הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא" פרקים יב יג יד

[2] הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא" עמוד מ-מא.

[הקדמה-3] ¹ ² רבי אברהם בורנשטיין, אגלי טל, הקדמה, באתר ויקיטקסט

[4] הרב צבי יהודה מאמלוק, "אביר הרועים" אות כה

[5] ראו הרב צבי יהודה מאמלוק"אביר הרועים" אות כט-לה

[6] הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא" עמודים סה-סו

[7] שמחה מורגנשטרן, "אמת ואמונה" מהדורת תשפ"א עמוד שמה

[8] ומדיוק לשונו הזהב שכתב 'גם בענין הלימוד וחידושים', מבואר איך שעיקר השגחתו עליו היתה בעניינים לבד מסדר הלימוד וחידושים, להעלותו במעלות הקודש בענייני עבודה וחסידות בקדושה ובטהרה ומדריגות קדושות ונוראות הגבוה למעלה וכו', וזהו שכתב 'גם בענין סדר הלימוד וחידושים'" ("הרב צבי יהודה מאמלוק "אביר הרועים" אות מד).

[9] הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא" עמוד סז

[10] הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא" פרק ז' עמודים ע-עא, מביא שהישיבה שם לא הייתה במתכונת המקובלת כיום, אלא בלי פנימייה ודאגה למצבם החומרי, אך כפי המסופר האבני נזר דאג גם למזונותיהם של התלמידים.

[11] הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא" פרק ח עמוד פו, ומוסיף שם שהתלמידים בישיבה לא התעסקו בחסידות, ואף לא היו צריכים רשות מיוחדת להשתתף בעריכת השולחנות (טיש), אלא התעסקו רק בלימוד נגלה (בעיקר לימוד הלכה) עד אחרי החתונה. ומוסיף שם שהיו שדרשו את הברכה "כן יכנס לתורה, לחופה, ורק אחר כך - למעשים טובים"

[12] הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא" פרק ח עמודים פט-צ

[13] אולם התנגד לתנועה הציונית בנוסח של הרצל שכללה את המזרחי (נכדו, הרב אהרן בורנשטיין, "מראה הדשא", עמוד ק

[14] הרב אברהם בורנשטיין, אבני נזר חלק יורה דעה, פיוטרקוב: תרע"ג, סימן תנ"ד, עמ' 290, באתר היברובוקס

[15] הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא" עמוד צט; "אביר הרועים" אות רא

[16] גם בשנת תרפ"ד התארגנה קבוצה של חסידי סוכטשוב להקים מושבה חסידית בארץ ישראל ויצאה משלחת מנכדי ה'אבני נזר' האדמו"ר רבי דוד ואחיו האדמו"ר חנוך העניך עם חסידים, אך גם תוכנית זו נכשלה, "מראה הדשא" עמוד קא

[17] האהל נחרב בימי המלחמה. בשנת ה'תשנ"ג נמצא מקום האהל על ידי ר' יהודה אהרן וידבסקי והוקם מחדש על ידי חסידי סוכוטשוב - הרב אהרן ישראל בורנשטיין "מראה הדשא", עמוד ר"ב

[18] אביר הרועים סימן קט. מראה הדשא עמ' עו -עז

[19] ראו ישורון ג'. הג"ר יהודא ליב גארדין זצ"ל - "הגאון מלאמזא" עמודים תרסג-תרסח,

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מחבר:אברהם בורנשטיין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אברהם בורנשטיין