חנוך הניך הכהן לוין
 | |||
| קברו של הרב חנוך הניך מאלכסנדר | |||
| לידה |
1798 ה'תקנ"ח  לוטומיירסק, ממלכת פרוסיה  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
21 במרץ 1870 (בגיל 72 בערך) י"ח באדר ב' ה'תר"ל  אלכסנדר לודז', האימפריה הרוסית | ||
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי של אלכסנדר לודז' | ||
| תקופת הפעילות |
? – 21 במרץ 1870 | ||
| רבותיו |
יצחק מאיר אלתר | ||
|
| |||
|
| |||
  | |||
רבי חנוך הֶניך (ביידיש: העניך) הכהן (מאלכסנדר) לוין (שאטין) (ה'תקנ"ח 1798 – י"ח באדר ב' ה'תר"ל 1870), היה מגדולי התלמידים של רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק. שימש כאדמו"ר לאלפי חסידי גור במשך ארבע שנים, בתקופה שבין פטירת רבי יצחק מאיר אלתר בעל החידושי הרי"ם, האדמו"ר הראשון מגור, לכהונת נכדו, הרב יהודה אריה ליב אלתר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת תקנ"ח (1798) לרבי פנחס הכהן, רב בלוטומירסק הסמוכה ללודז' בן אחר בן לר' יונה נחום אחיו של הש"ך, ובן למשפחת רבנים עתיקה שהתייחסה למהרשש"ך. שם משפחתו, שאטין, הוחלף מאוחר יותר ללוין. שמו ניתן לו על שם אבי אמו. אביו היה מתנגד חריף לחסידות, אך חנוך הבן הושפע מאחד ממלמדיו בילדותו ונמשך כבר מאז לחסידות. התארס בסביבות גיל 13 לבתו של יעקב יאקיל מעשירי פשיסחה, וכעבור כשנתיים התחתן והיה סמוך על שולחן חותנו בפשיסחה.
דבק ביהודי הקדוש מפשיסחא עד לפטירתו כעבור שנתיים בערך. לאחר מכן היה מגדולי תלמידיו של רבי שמחה בונים מפשיסחה והיה במחיצתו במשך שתים עשרה שנה עד פטירתו. לאחר פטירתו נסע לרבי מנחם מנדל מקוצק כשעדיין ישב בטומשוב. ב-1830 הוא תמך במרד הפולני ועקב כך הצטרך לשנות את שמו משאטין ללוין. באותה תקופה התמנה רבי חנוך הניך לרבנות העיר אלכסנדר. לאחר פטירת הרבי מקוצק בשנת תרי"ט הצטרף לרוב חסידי קוצק שקיבלו את הנהגת רבי יצחק מאיר אלתר, האדמו"ר הראשון מגור.
כעבור שבע שנים נפטר גם רבי יצחק מאיר אלתר. 13 ילדיו מתו לפניו ואילו נכדו רבי יהודה אריה ליב אלתר, ה"שפת אמת" היה אז רק בן 19 וסירב למלא מקום סבו. במשך ארבע שנים עד לפטירתו הנהיג רבי חנוך הניך את מרבית החסידים בעירו אלכסנדר שהפכה למרכז חסידי גדול. גם ה"שפת אמת" קיבל את מרותו והיה נוסע לאלכסנדר, שם זכה ליחס מיוחד. רבי חנוך הניך גם כתב שם את תורתו אשר מובאת בספר חשבה לטובה. קודם לפטירתו שלח רבי חנוך הניך לקרוא ל"שפת אמת" ובשבת האחרונה לחייו ציווה לחסידיו לתת את העלייה לתורה השמורה לאדמו"ר ל"שפת אמת" ובכך רמז שהוא עתיד למלא את מקומו.
רבה של קראקא רבי שמעון סופר, בן החת"ם סופר כתב אליו כחסיד לרבי וגם הזכיר את עצמו ושם אמו בסוף מכתבו.
במהלך חייו שימש רבי חנוך הֶנִיך ברבנות הערים נובידבור[1] ופרושניץ.
נפטר ביום י"ח באדר ב' תר"ל (1870). בחודש אדר ה'תשפ"ד נחנך האהל המחודש על קברו.[2] בנו היחיד יחיאל אפרים פישל הכהן לוין (1822-1894) לא המשיך את דרכו באדמורו"ת. נינו היה רבי חנוך צבי הכהן לוין רב העיר בנדין ומראשי אגודת ישראל. נינים נוספים שלו היו המחזאי חנוך לוין והבמאי והמשורר דוד לוין שכיהן כמנהל האומנותי של התיאטרון הבימה. חתן חתנו היה יוסף הלוי יעבץ.
לחסידות אלכסנדר אין קשר לרבי חנוך הֶנִיך מלבד העובדה שמקורה באותה העיר, ושבית המדרש הגדול שלו נמכר להם.
תורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד דרשה אחת לשבת שובה ותשובות אחדות לא הותיר אחריו כתבים, אך רבים מדבריו נרשמו בידי חסידיו ומצוטטים רבות. תורותיו לוקטו בספר "חשבה לטובה", והוצאו לאור בפיעטרקוב ה'תרפ"ט. מהדורה נוספת ומורחבת יצאה בירושלים. בפתח הספר מובאים דברי תורה שכתב ה"שפת אמת" משמו.
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי יהודה אריה לייב מגור בעל ה"שפת אמת".
- רבי אברהם מסוכטשוב בעל ה"אבני נזר".
- רבי פנחס אליהו רוטנברג רבה של פילץ.
- רבי אברהם מפוריסוב.
- רבי אברהם לייב מבראק.
- רבי צבי הירש מטומשוב.
- רבי צבי הירש מפרצובה, בעל תפילה ומלחין החסידות.
- רבי בן ציון מאוסטרובה.
- רבי נח שחור (חותנו של ה"אמרי אמת" מגור).
- רבי שמחה יאיר רוזנפלד אב"ד פיטרקוב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות, ספר יד, הוצאת "המכון לחסידות", ירושלים תשי"ח.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חשבה לטובה, מהדורת פיעטרקוב, תרפ"ט, באתר היברובוקס
חנוך הניך לוין (1798–1870), הכהן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו מכתב בכת"י מרבי דוד מקוצק בשם אביו הרבי מקוצק (המתפרסם לראשונה) שהסכים מאד על הרבנות בנבידבור ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד תקלח-ט)
- ^ באתר קברי צדיקים
| שושלת אדמו"רי גור | |
|---|---|
|
| בקרת זהויות |
|
|---|