פנחס זליג גליקסמן
 | |
| לידה |
1866  |
|---|---|
| פטירה |
1942 (בגיל 76 בערך) |
  | |
רבי פנחס זליג גליקסמן (ל' בתשרי תרכ"ה, 22 באוקטובר 1865 – תאריך מדויק לא ידוע, נפטר בגטו לודז' במהלך השואה) היה תלמיד חכם, סופר וחוקר תורני ועסקן ציבורי יהודי מפולין, שנודע בזכות פעילותו הספרותית הענפה ותרומתו לקהילה היהודית בלודז'. הוא עסק בהוצאה לאור של כתבי אבי-זקנו, רבי ברוך בנדיט גליקסמן, וכתב חיבורים מקוריים רבים, בעיקר בתחום תולדות רבנים ואדמו"רים.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פנחס זליג נולד ל' בתשרי תרכ"ה, 22 באוקטובר 1865 בזגירז' שבפולין, למשפחה בעלת ייחוס תורני. אביו, רבי אברהם הירש גליקסמן[1], יליד לאסק, היה תלמיד חכם וחסיד של חסידות קוצק בצעירותו. לאחר נישואיו עבר להעיר זגירז', שם ניהל בית חרושת לבדים שירש מחותנו, רבי יצחק זליג הלוי פרנקל, ממנהיגי חסידות קוצק. בשנת תרל"ה (1875), כשהיה בן עשר, התיישב בלודז', שם תרם לפיתוח תעשיית האריגים, אך לא זכה להצלחה כלכלית. הוא הנחיל לבניו אהבת תורה ומסירות לעם ישראל. רבי פנחס זליג למד תחלה בבית המדרש בלודז', והלך גם להעיר סקרנביץ ללמוד מתלמידי חכמים שם. כשהיה בן 16 כבר לימד לתלמודים.
נישא לבתו של רבי יוסף יששכר רוזנשטיין מראדומסק, ובתקופה שבה היה סמוך על שולחן חותנו החל בעבודתו הספרותית.
פעילותו הציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלודז' היה רבי פנחס זליג מעורב בעשייה ציבורית ענפה. הוא פעל בהנהלת בית הכנסת הגדול, אחד מבתי הכנסת המפוארים בעיר, תלמוד תורה על שם רבי אליהו חיים מייזל, וחברת הכנסת אורחים, שסייעה לנזקקים. פעילותו זו הקנתה לו מעמד של עסקן נאמן ומכובד.
יצירתו הספרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעילותו הספרותית של רבי פנחס זליג התחלקה לשני תחומים עיקריים: הוצאת כתבי אבי-זקנו והפקת חיבורים מקוריים.
הוצאת כתבי אבי-זקנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי פנחס זליג התמסר להוצאת כתבי רבי ברוך בנדיט גליקסמן, אבי-זקנו, שנולד ב-תקמ"ח בקויל שבפלך קאליש. רבי ברוך בנדיט למד אצל רבי אברהם טיקטין בגלוגאו, התיישב בלאסק לאחר נישואיו, וניהל שם ישיבה. הוא התפרנס ממסחר ולא הסכים לקבל משרת רבנות עד תקצ"ח, כאשר שרפה השמידה את רכושו. אז שימש שלוש שנים כאב בית דין בטוּרֶק, לפני שחזר ללאסק, שם נפטר ב-תר"ח. הוא השאיר כתבים רבים, שרבי אברהם הירש, אביו של רבי פנחס זליג, שאף להוציאם לאור אך לא הצליח בכך. רבי פנחס זליג קיבל את המשימה על עצמו והוציא לאור את הספרים הבאים:
- נחלת ברוך, חידושים על מסכתות בהלכה ואגדה ופירוש לפרק שירה, פיוטרקוב תרס"ב, באתר היברובוקס
- בריחי זהב, הדרכה ביסודות התורה שבעל פה וחכמת הקבלה, פיוטרקוב תרס"ט, באתר היברובוקס. נדפס שוב בלודז' תרפ"ח עם תוספת מכתב על הקבלה.
- ספר ויכוח, דיון דמיוני בין כומר לשר ומלך על תורת ישראל, בצירוף מאמר "עדות אדם על עצמו" מאת רבי פנחס זליג, פיוטרקוב תרע"ג, באתר היברובוקס
- טעם ברוך, פירוש לספר משלי ומגילת איכה, לודז' תרפ"ח, באתר היברובוקס
- בית תפילה, ביאור לסדר התפילה והגדה של פסח, לודז' תרפ"ח, באתר היברובוקס
- ברכת קודש, פירוש לשיר השירים, תהילים ופרקי אבות, לודז' תרפ"ט. חלק שני של "בית תפילה".
- ביאור ומדרש תורה, פירוש לחמשה חומשי תורה ומדרש רבה, לודז' תר"ץ, באתר היברובוקס
- תכלית חכמה, פירוש לספר קהלת, לודז' תרצ"ג, באתר היברובוקס
- אמרי ברוך, פירוש לספר איוב עם חלק מ"שבט הגדי", לודז' תרצ"ה, באתר היברובוקס
- רפדוני בתפוחים, מהדורה מחודשת של פירוש רבי אליקום גץ לאגדות רבה בר בר חנה, לודז' תרצ"ז, באתר היברובוקס.
חיבוריו המקוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי פנחס זליג התמקד בתיעוד תולדות רבנים ואדמו"רים, והפיק חיבורים מקוריים רבים:
- תפארת אדם, תולדות אביו, רבי אברהם הירש, וקובץ מכתבים ממנו, בצירוף תיאור תולדות חסידויות קוצק, איזביצה, גור ואלכסנדר, לודז' תרפ"ג, באתר היברובוקס. חלק שני נדפס בלודז' תרפ"ד.
- עיר לאסק וחכמיה, תולדות קהילת לאסק ורבניה, כולל דמויות כמו רבי אליקום גץ, רבי פנחס זליג (מחבר "עטרת פז"), רבי אברהם הכהן, רבי מאיר צילך ורבי דוב בר צמבר, לודז' תרפ"ו, באתר היברובוקס.
- הרב של שמחה, מונוגרפיה על רבי משה נחמיה הכהן מדווארט, בצירוף מכתבים של רבי שמחה בונים מפשיסחה ורבי יצחק מוורקא, לודז' תר"ץ, באתר היברובוקס.
- תולדות רבי הירש טומאשובר, תולדות רבי צבי הירש לייבל (המכונה רבי הירש טומשובר 'נאמן ביתו' של האדמו"ר מקוצק), לודז' תרצ"ב, נדפס כנספח ל"מענה לנחום סוקולוב", באתר אוצר החכמה.
- רבי זאב ליפשיץ, תולדות רבי זאב ליפשיץ אב"ד אוזורקוב, עם פרק על רבי אברהם מטשכנוב, לודז' תרצ"ד, באתר היברובוקס.
- רבינו אליקים געץ, מונוגרפיה על רבי אליקום גץ מהילדסהיים, קרוב משפחתו, לודז' תרצ"ו, באתר היברובוקס.
- דער קאצקער רבי, חיבור ביידיש על רבי מנחם מנדל מקוצק, עם התפלמסות נגד כותבים אחרים, פיוטרקוב תרצ"ח-תרצ"ט, באתר אוצר החכמה.
- דער קאצקער רבי, פיוטרקוב ה'תרח"צ, באתר yiddishbookcenter (ביידיש).
- פון דער סדרה, אוסף אמרות על פרשיות השבוע ומועדים ביידיש, לודז' תרצ"ב.
- מתוך הפרשה, אוסף אמרות על פרשיות השבוע ומועדים, בעברית, ירושלים תשמ"ג, באתר אוצר החכמה.
- פרק שירה, מהדורה של שלושה פירושים לפרק שירה, כולל "ברכת השיר" של אבי-זקנו, לודז' תרצ"ד.
בנוסף, השתתף בכתבי עת וכתב מאמרים, כגון על חברות עתיקות בלודז' ויחד עם פיליפ פרידמן כתב "מצבות בית העלמין הישן בלודז" (1938).
מורשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי פנחס זליג גליקסמן השאיר חותם משמעותי כמי ששימר את מורשת אבי-זקנו, תיעד תולדות רבנים ואדמו"רים, ותרם לקהילת לודז'. ספריו, הכתובים בעברית וביידיש צחה, מהווים מקור חשוב לתולדות יהדות פולין. הוא נפטר בגטו לודז' במהלך השואה, וזכרו נשמר ביצירתו העשירה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אילן היוחסין של פנחס זליג גליקסמן, באתר Geni
- כתבה לרגל יום הולדתו השבעים (עם תמונתו), בעיתון "נייער פאלקסבלאט (לודז')", 27 אוקטובר 1935 (ביידיש)
- כתבה לרגל יום הולדתו השבעים, על ידי יוסף אופטושו והרב משה מנחם יוסף הלוי, אב"ד לודז', בעיתון "נייער פאלקסבלאט (לודז')", 6 בדצמבר 1935 (ביידיש)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בקרת זהויות |
|
|---|