לדלג לתוכן

חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף השרף ממוגלינצא)
המונח "השרף ממוגלניצא" מפנה לכאן. לערך העוסק בדודו האדמו"ר ממוגלניצא, ראו יעקב ממוגלניצא.
חיים מאיר יחיאל שפירא
לידה 1789
ה'תקמ"ט עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1849 (בגיל 60 בערך)
ט"ו באייר ה'תר"ט עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1849 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר חסידות קוז'ניץ ה־השלישי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תקמ"טט"ו באייר תר"ט), "השרף ממוגלניצא", היה מהבולטים באדמו"רי פולין בזמנו. נכדו של רבי ישראל מקוז'ניץ.

נולד לפערל בתו של רבי ישראל מקוז'ניץ ולרבי אבי עזרי זעליג שפירא מגרניץ, צאצא של המגלה עמוקות. היה תלמידם של סבו, של החוזה מלובלין, של הרב מאפטא, של היהודי הקדוש מפשיסחה ובעיקר של בנו רבי ירחמיאל רבינוביץ מפשיסחא. נישא לבתו של רבי אלעזר בנו של רבי אלימלך מליז'נסק.

לאחר פטירת דודו וגיסו רבי משה (בנו של המגיד מקוז'ניץ) בשנת תקפ"ח החל לנהוג באדמו"רות במוגלניצא. חסידיו נאמדו באלפים מרובים ובהם אדמו"רים ורבנים חשובים ובכל זאת עם היותו אדמו"ר, היה נוסע לצדיקים כמו רבי ישכר בר מרדושיץ, רבי ישראל מרוז'ין ולרבי שלום רוקח מבעלז. הוא נודע בקדושתו ובהתלהבותו ועל כך כונה ה'שרף'. היה האדמו"ר המרכזי בפולין של החסידים שלא השתייכו ל"חדר" פשיסחא. לאחר פטירת רבו רבי ישכר בר מרדושיץ, הצטרפו אליו רבים מחסידיו וצאצאיו. אז נודע כבעל מופת ופועל ישועות. כמו כן מילא את מקום דוד אשתו רבי יעקב ממוגלניצא.

היה נשיא כולל רבי מאיר בעל הנס ליהודי פולין בארץ ישראל. נפטר בוורשה בשנת תר"ט.

אדמו"רים רבים היו נוסעים אליו בהם: רבי אלעזר מקוז'ניץ, רבי שלמה מרדומסק, רבי עמנואל וולטפרייד מפשדבורז', רבי ישראל יצחק פינקלר מרדושיץ, רבי נתן דוד רבינוביץ משידלובצא, רבי יצחק מפשיסחה, רבי יוסף ברוך מניישטאט, רבי ישכר דב מוולבורז', רבי לייבוש פסח מליפסק, רבי הלל מרדושיץ ורבי גבריאל "מלאך" מוורשה.

חמשת בניו של רבי חיים יחיאל מאיר שפירא ממוגלניצא כיהנו כאדמו"רים בפולין. חתניו היו רבי יהודה ממעליץ והרב אברהם אלחנן אונגר רב בקוויף ואופטשנה ואדמו"ר בקאלושין, בנו של רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה.

רבי יעקב יצחק שפירא (– כ"ד בסיון תרמ"ב, 1882) כיהן בבלנדוב. תורתו בספר "אמת ליעקב"[1].

בניו היו רבי יוסף מנחם (-י"ז באב תרפ"ז[2]) מפראגה, רבי ישעיהו מלודז' (-ט"ו באדר תרע"ז), רבי שלום מפשיטק חתנו של רבי דוד מקשאנוב, היה מקובל והרבה להתבודד, רבי משה מבלנדוב-ביאלה ורבי אבי עזרא זעליג חתן רבי משה מקארוב שכיהן בקוז'ניץ (ובנו רבי יוסף היה דיין בקוז'ניץ).

  • בנו של רבי יוסף מנחם, רבי אלימלך (תרכ"ד - תש"ב) כיהן בקוז'ניץ, ראדום וורשה. נפטר בגטו ורשה. בנו היה רבי יעקב יצחק מאוטבוצק.
  • בנו של רבי ישעיהו, רבי שמואל פנחס כיהן בלודז' לאחר פטירת אביו. היה חתנו של רבי אליעזר מרדושיץ-סוסנוביץ. נרצח בשואה עם כל משפחתו.
  • בניו של רבי שלום היו; רבי אביגדור מצ'נסטוכוב (תר"מ - י"ח באדר תרפ"ח), חתן רבי קלונימוס מוויאדמה. חותנו השני של רבי יואל מסאטמר ;רבי יצחק שלמה "הרבי מסובוקוב", חתן רבי חיים שמואל מחנטשין. ישב בסובוקוב ובבינדיזוב, נרצח בשואה ונקבר בקבר ישראל ;רבי יחיאל מאיר "הרבי מבריקווא", היו לו מעט חסידים בני עליה. נרצח בשואה ;רבי חיים מפלוצק (תרל"ט - תר"פ). נרצח עטוף בטלית כשחומש בידו, על ידי הפולנים, באשמת ריגול לטובת הרוסים; דוד, היה עיתונאי בוורשה מקורב לחוגי המזרחי; רבי יעקב יצחק. בנו קלמן שפירא, היה חבר תנועת בית"ר, נרצח בירושלים ב-1935.
    • בני רבי אביגדור היו רבי יעקב יצחק מגורשקוביץ ורבי יוסף ברוך ממלא מקום אביו. שניהם נרצחו בשואה.
  • בני רבי אבי עזרא מקוז'ניץ היו רבי יעקב מקוז'ניץ, רבי אלימלך מקוז'ניץ-ורשה ורבי נפתלי מוורשה. נרצחו בשואה. רבי נפתלי סירב לכהן באדמו"רות אך רבים נהרו אליו. היה עוסק באיסוף כספים לצדקה.
    • בניו של רבי אלימלך מקוז'ניץ-ורשה הם הרב שלום מלודז' מחבר ספר "אהב שלום", נרצח בשואה; רבי ישראל מפשיטיק אשר נשא לאישה את שרה ברכה, בת דודו רבי שלום מפשיטיק. היה רוויזיוניסט ועודד את תלמידיו לעלות לארץ ישראל. ניסה בעצמו לעלות לארץ ישראל מספר פעמים, אך לא עלה בידו. נרצח בשואה במחנה טרבלינקה, יחד עם בני קהילתו ב-1942; חתנו של רבי אלימלך היה רבי יוסף מורגנשטרן האדמו"ר מקוצק.

רבי אלימלך שפירא (גרודז'יסק) (תקפ"ד, 1824 – תרנ"ב, 1892), כיהן כאדמו"ר בעיירה גרודז'יסק מזובייצקי. נחשב מגדולי צדיקי דורו והיה גם עסקן ציבורי פעיל. בניו מנישואיו הראשונים מתו עוד בחייו. לאחר פטירתו עברו חלק ניכר מחסידי גרודז'יסק לבית מדרשו של רבי מאיר יחיאל האלשטוק מאוסטרובצא. כאדמו"ר בגרודז'יסק התמנה נכדו, רבי ישראל שפירא (תרל"ד, 1874 – תש"ב, 1942). שני בניו הצעירים של רבי אלימלך מגרודז'יסק מנישואיו השניים היו: רבי קלונימוס קלמיש שפירא (תרמ"ט, 1889 – תש"ד, 1943), בעל ה"אש קודש" ו"חובת התלמידים" ורבי ישעיהו שפירא (תרנ"א, 1891 – תש"ה, 1945), "האדמו"ר החלוץ".

דרוהוביטש-גוואדז'יץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אבי עזרא זליג שפירא (–י"ט באב תרמ"ו, 1886) - חתנו של רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה. מתרמ"ג אדמו"ר בסטרי. בניו היו רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', מייסד חסידות דרוהוביץ' ורבי יצחק מרדכי שפירא (אב תרכ"ז - ג' בתמוז תר"צ) מגוואדז'יץ, חתן דודו רבי ישראל פרידמן מסדיגורה. חתנו היה רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין.

בני רבי יצחק מרדכי היו:

רבי משה יוסף שפירא מגרויצא (–תרמ"ח).

רבי אברהם יהושע השל שפירא (–כ"ו בסיון תרל"ח, 1878) - אדמו"ר במוגלניצא. חתן רבי ישראל יצחק מרדושיץ. בנו רבי אבי עזרא זעליג מילא את מקומו.

עוד מצאצאי רבי חיים מאיר יחיאל; המשורר ש. שלום ואחיו המחנך ד"ר יצחק שפירא.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אמת ליעקב, ורשה תרמ"ט, באתר היברובוקס
  2. ^ היה חתנו של רבי שמעלקה מקוז'ניץ, בנו של רבי יעקב יצחק מוורשה חתנו של רבי מנחם מנדל מדינוב.