לדלג לתוכן

אליעזר בן-עמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליעזר בן-עמי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 בנובמבר 1923
כ"ב בחשוון ה'תרפ"ד
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 15 באוגוסט 2023 (בגיל 99)
כ"ח באב ה'תשפ"ג
הוד השרון, ישראל
מקום קבורה בית העלמין הדרום
מדינה ישראלישראל ישראל
השתייכות
דרגה סגן אלוף  סגן אלוף
פעולות ומבצעים
התפרסם בהכנת שני "רימוני התפוז" עבור משה ברזני ומאיר פיינשטיין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליעזר בן-עמי (חסין) (1 בנובמבר 192315 באוגוסט 2023)[1] היה חבר מחתרת לח"י. כינויו בלח"י היה "יחזקאל". נודע כמי שהכין את שני "רימוני התפוז" עבור משה ברזני ומאיר פיינשטיין, שפוצצו עצמם למוות כשלוש שעות לפני תלייתם.

נולד ב-1 בנובמבר 1923 בירושלים. הוריו עלו מאוקראינה והתיישבו ברחובות ורכשו שם משק ופרדס. ילדותו עברה ברחובות ובתל אביב.[2]

למד בבית הספר היסודי "תל נורדוי", ב-1936, בבית ספר תיכון ריאלי, "מונטפיורי" ב-1939, ובטכניון בחיפה ב-1958, שם למד הנדסת מכונות ותעשייה.

ברחובות היה אליעזר חבר ב"מכבי" ובבית"ר" המקומיים.

בסוף 1939 גויס לאצ"ל. ב-1940 פרש מאצ"ל, הצטרף ללח"י ושימש כאיש קשר וכמחסנאי. עבר השתלמות בנשק ובחבלה ברחובות ובכפר סבא. ברפת הוריו הסתיר את בורחי לח"י (באותה רפת כעבור שנים, היה בית דפוס של המחתרת בבונקר תת-קרקעי).

ב-1942 נכנס למחתרת מלאה ועסק בפיתוח אמל"ח (אמצעי לחימה) ובמבצעים. ב-8 באפריל 1943 נאסר בעת פעולה ונשפט לשש שנות מאסר. בכלא בירושלים היה הרוח החיה במבצעי בריחה.

העברת הרימון לעולי הגרדום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנגזר דינם של משה ברזני ומאיר פיינשטיין למוות בתליה בקשו מחבריהם בבית הסוהר להבריח אליהם זוג רימונים, את האחד תכננו להשליך על פמליית התלייה ובעזרת השני להתאבד.

בן-עמי לקח שני תפוזים, רוקן את תכולתם, מילא אותם בחומר נפץ, רסיסי ברזל נדחפו לקליפתם, וכן הוכנסה מערכת הדלקה. את ההפעלה היו יכולים לבצע על ידי רשף של סיגריה. המכסה היה חלקו העליון של התפוז שהוצמד בסיכות עץ קטנות רבות. לאחר שהוכנו, הועברו התפוזים אל תא הנידונים יחד עם דברי מזון נוספים. התוכנית להשלכת הרימון על הפמליה לא יצאה לפועל מאחר שהשניים לא רצו לפגוע ברב שהצטרף לתליינים הבריטים, ולכן החליטו כי יוותרו על תוכניתם המלאה, וכי ימותו רק הם בידי עצמם ולא בידי התליין הבריטי.

ב-8 בפברואר 1948 שוחרר, וחזר לפעילות עד גיוסו לצה"ל, ב-31 במאי 1948 התגייס אליעזר לצה"ל.

הוא שירת תחילה בחטיבה 8 ולאחר־מכן בחיל ההנדסה ובחיל חימוש בתפקידים שונים, החל בפירוק פצצות ועד לתפקיד מג"ד. ב-1951 סיים בהצטיינות קורס קציני הנדסה ונשלח ללימודים בטכניון. עסק בפיתוח אמל"ח להתגוננות וכן בבחינתם. בוגר בית הספר לפיקוד ומטֶה. בין תפקידיו המרובים: מדריך חבלה, סילוק פצצות, קצין ייצור, מפקד סדנא, ראש מדור ניסויים, מג"ד 276 ורע"נ אב"כ (ראש ענף אטומית ביולוגית כימית).

שירת בצה"ל עד ספטמבר 1969 והשתחרר בדרגת סגן אלוף.

לאחר שירותו בצה"ל, עבד כמהנדס במספר מפעלים, בעיקר בפיתוח, מחקר ובניית מכונות, בשטחי התמחותו. ב-1994 פרש מעבודה סדירה והמשיך כעצמאי. לאחר מות רעייתו, ב-1992, החל לעסוק גם בציור ובפיסול וסיים בהצלחה סדנת פיסול בת ארבע שנים. היה פעיל בארגון אסירי עכו וירושלים, בעמותת לח"י ועסק בהרצאות ובהסברה.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 באפריל 1948 נשא אליעזר לאישה את חברתו מהלח"י דרורה גלעדי (רזניצקי), ממנה התאלמן ב-1992. נולדו להם שני בנים ובת. נפטר ב-15 באוגוסט 2023. נקבר בבית העלמין הדרום.[1]

  • "עדות נדירה: רישומים מהכלא הבריטי בירושלים", תשע"א
  • "פעימות אבן" – שירים
  • "בין מטר לאפר" – שירים
  • "יחזקאל של מדינת ישראל": סיפור מסירותו למדינה ולערכיה של המומחה לחומרי נפץ ואיש המחתרות המיומן.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 חדשות סרוגים, ‏ברוך דיין האמת: נפטר לוחם לח"י אליעזר בן עמי, באתר "סרוגים", 15 באוגוסט 2023
  2. ^ אליעזר בן-עמי, באתר לח"י