אנדרטת המחתרות
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג |
אנדרטה ![]() |
על שם | ההגנה האצ"ל והלח"י |
מיקום |
רמת גן ![]() |
מדינה |
ישראל ![]() |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–2006 |
תאריך פתיחה רשמי |
2006 ![]() |
יוצר |
מנשה קדישמן ![]() |
קואורדינטות | 32°05′48″N 34°49′14″E / 32.096666666667°N 34.820666666667°E |
![]() מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון | |
![]() ![]() |

אנדרטת המחתרות היא אנדרטה שהוקמה ברמת גן בשנת 2006 במטרה להנציח את שלוש המחתרות: ההגנה, האצ"ל והלח"י. את האנדרטה עיצב מנשה קדישמן.
הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האנדרטה הוקמה כחלק ממיזם פיוס של איש ההגנה, יהודה אראל, להנצחה משותפת המחתרות תוך הצגת המשותף להן כמו גם את ערכיהן[1]. נציגי המחתרות וראש עיריית רמת גן צבי בר, בחרו להקים בעיר את "גינת המחתרות", ולהציב בה את האנדרטה. למיקום הגינה, אותה תכננה האדריכלית רחל אסף, נבחר צומת פלד (דרך בן-גוריון פינת רחוב אבא הלל סילבר). האנדרטה הוצבה במקום ב-11 באפריל 2006 ונחנכה ביום העצמאות שחל מעט לאחר מכן.
סמוך מאוד לאנדרטת המחתרות ניצבת אנדרטת הצליחה, המציינת את קרב צליחת מעברות הירקון.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]רעיון הפסל המרכזי אומץ משירו של אורי צבי גרינברג, "הזכרת נשמות". בעת שלחם במלחמת העולם הראשונה חזה גרינברג בחיילים שנהרגו ונותרו תלויים הפוכים על גדר תיל, כשנעליהם המסומרות מופנות מעלה.
וְרָאִיתִי אֶת אַחַי הַגְּדֵלִים בְּרַגְלַיִם לְמַעְלָה,
עַד אֲשֶׁר יַגִּיעוּ בְמוֹתָם לִבְעֹט בַּשָּׁמַיִם;
וְאֶת הַיָּרֵחַ רָאִיתִי מְחַכֵּה כַּחַי אֶת פָּנָיו הַכְּסוּפִים
בַּמַּסְמְרִים הַשְּׁחוּקִים עַל סֻלְיוֹת חַיָּלִים הֲפוּכִים.
רגלי החלל מחזיקות את אדמת המדינה, וממנה צומחים שלושה ברושים המסמלים את שלוש המחתרות.
פסל נוסף, קטן יותר, ניצב מימין לפסל המרכזי ומתאר נערה מנגנת בחליל.
האנדרטה מופיעה על בול שיצא לציון 70 שנה לתנועות המרי העברי[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנדרטת המחתרות בבלוג טיול בעיר
- הקמת האנדרטה וחניכתה באתר הלח"י
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טלי ליפקין-שחק, הפיוס הגדול, באתר nrg
- ^ 70 שנה לתנועות המרי העברי - התאחדות בולאי ישראל