אברהם דוד מבוטשאטש
| לידה |
1770 ו' באדר ה'תקל"א  נדבורנה, האיחוד הפולני-ליטאי  |
|---|---|
| פטירה |
1840 (בגיל 70 בערך) כ"ט בתשרי ה'תר"א  בוצ'אץ', האימפריה האוסטרית |
| תקופת הפעילות |
?–1840 |
| רבותיו |
לוי יצחק מברדיצ'ב, משה לייב מסאסוב |
| חיבוריו |
אשל אברהם, דעת קדושים, עזר מקודש, כסף הקדשים |
  | |
הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א – 1840, כ"ט בתשרי ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בנדבורנה לרחל בת הרב אברהם רחליס ולאנשל (אשר) וואהרמן. כילד נבחן אצל רבי דוד שלמה אייבשיץ.
התחתן בגיל צעיר מאוד [דרושה הבהרה] עם בתו של רבי צבי הירש בן יעקב קרא שהיה רבה של בוצ'אץ' ועבר לגור בבית חותנו, שם התיידד עם ר' חיים מצ'רנוביץ (מחבר "באר מים חיים") שנבחר אחר-כך לרב העיר צ'רנוביץ.
בשנת תקנ"א בגיל עשרים בלבד, התמנה לרבה של יזלוביץ. באותו זמן התקרב לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב ורבי משה לייב מסאסוב. בשמשו כרב העיר התעמק גם בתורת הקבלה. בדומה לרבו מברדיצ'וב גם הוא נודע בהתלהבותו בעבודת ה' ובאהבת ישראל.
בשנת תקע"ד (1814) נפטר חותנו, רבי צבי הירש קרא בעל "נטע שעשועים", ורבי אברהם מונה במקומו לרבה של בוצ'אץ'.
נפטר בעודו משמש ברבנות, בכ"ט בתשרי ה'תר"א (1840).
מתלמידיו המובחרים היו רבי אליעזר זאב מבוטשעטש ורבי אורי שרגא פייבל שרייער מברדשין שההדיר והדפיס אף את רוב ספרי רבו.
לעיקר פרסומו זכה בגלל ספריו "אשל אברהם" ו"עזר מקודש" שחיבר על השולחן ערוך. ספרים אלו (המודפסים ברוב המהדורות כנספח לשולחן ערוך) הם דיונים הלכתיים בדברי השולחן ערוך. באופן יחסי מודגש הרקע לדיונים ההלכתיים בספרים אלו יותר מספרי אחרונים אחרים[דרושה הבהרה]. כדי להבדיל בין אשל אברהם לרבי אברהם דוד ובין אשל אברהם שהוא חלק מהפרי מגדים, מכונה אשל אברהם של רבי אברהם דוד "אשל אברהם - בוטשאטש".
בשנת ה'תשס"ה הוקם מחדש ה'אוהל' על קברו של ר' אברהם דוד בחלק הישן של בית הקברות היהודי בבוצ'אץ', וחודשו המצבות על קבר בנו ישראל אריה לייב, בתו, איידיל שרה רעכיל, (אם-סבתו של יגאל אלון), ונכדו, יצחק, בנו של ישראל אריה לייב.
הרב אברהם דוד מבוצ'אץ' מוזכר בספריו של ש"י עגנון - בן עירו.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אשל אברהם, על שולחן ערוך - אורח חיים, לבוב, ה'תרמ"ו.
- אשל אברהם – מהדורא תניינא, בוצ'אץ' ה'תרס"ו.
- עזר מקודש על שולחן ערוך אבן העזר, בילגוריי, ה'תרצ"ג.
- כסף הקדשים - על שולחן ערוך חושן משפט
- דעת קדושים-משמרת הקודש, הלכות שחיטות וטרפות, לבוב, ה'תרל"א.
- דעת קדושים, הלכות מזוזה, לבוב, ה'תרנ"ו.
- דעת קדושים, הלכות ספר תורה, לבוב, ה'תרנ"ז, מיוסד על הספר "בני יונה" מאת רבי יונה לנדסופר.
- הגדה של פסח - עם פירוש אשל אברהם, לבוב ה'תרמ"ז.
- ברכת-דוד, על פרשיות חומש בראשית - בדרך קבלה וחסידות, לבוב ה'תקס"ה.
- מחזה אברהם, כולל 3 ספרים: "מחזה אברהם" על חמישה חומשי תורה, "חזון דוד" על נביאים וכתובים ו"חזון למועד" על חגי ישראל, לבוב, ה'תרל"ו.
- אמרות טהורות סאטו מארה, ה'תר"ץ.
- תפלה לדוד, לבוב, 1886 (קטלוג האוניברסיטה העברית מס' מערכת: 000237138)
- דברי דוד, על התפילה (המשך לתפילה לדוד), קולומיאה, ה'תרנ"ב.
- דברי אבות, ביאור על מסכת אבות (לבוב 1876)
- יד רמה, פירוש להגדה של פסח, קולומיאה, ה'תרנ"ו.
- ברכת אברהם, הלכות ברכות, קולומיאה, ה'תרמ"ח.
- מילי דחסידותא, הגהות על ספר חסידים, סיגט, ה'תר"ע.
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו רבי ישראל אריה ליב. כיהן לאחר פטירת אביו כאדמו"ר בבוטשאטש. סבל רבות ממשכילי העיר. היה נחשב לגדול בתורה ופוסק בענייני ממונות.
חתנו רבי יוסף יהושע. ממלא מקום חמיו בבוטשאטש ורוב החסידים הסתופפו אצלו. בתו הייתה נשואה לאלתר שוורץ, ממתיישבי ראש פינה.
- בנו רבי יעקב יצחק מזברז'. חתן רבי יוסף יוסקה מלאשקוביץ. תלמידו של סבו (חותן חותנו) רבי מאיר מפרמישלאן. כיהן ברבנות בזברז' ואחר כך בפלטיצ'ן ובסוף ימיו ביאסי. נפטר בי"ב בשבט תרמ"ה.
- בנו רבי משולם פייביש מפלטיצ'ן (תרי"ד-י"ז בחשוון תש"ח). ממלא מקום אביו בפלטיצ'ן ואחר כך ביאסי. ניצל בנס מהשואה.
- בנו רבי שמשון אדמו"ר מבאקוי.[דרוש מקור]
- חתנו רבי מאיר מוסקוביץ' אדמו"ר משאץ.
- חתנו רבי אלעזר טברסקי, מילא מקום דודו רבי משולם פייביש בפלטיצ'ן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד הלחמי, רבי אברהם דוד מבוצ'ץ (בעל „דעת קדושים”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק ב', עמ' רס"ז, באתר אוצר החכמה
אברהם דוד (1771-1840), מבוצ'ץ', דף שער בספרייה הלאומית
