יונה לנדסופר
| לידה |
1678 ה'תל"ח פראג  |
|---|---|
| פטירה |
9 באוקטובר 1712 (בגיל 34 בערך) ט' בתשרי ה'תע"ג פראג |
| כינוי | המעיל צדקה |
| תקופת הפעילות |
? – 9 באוקטובר 1712 |
| רבותיו |
אברהם ברודא |
  | |
רבי יונה לנדסופר (1678, תל"ח - 1712, ט' בתשרי תע"ג), רב, פוסק, תוכן, ומגדולי רבני בוהמיה. מכונה המעיל צדקה על שם ספרו.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לאליהו בומסלא, סופר דמתא בפראג[1], וגיטל בת רבי בצלאל הלוי ברנדיס, שהיה בנו של הרב הקצין שמואל ברנדיס, בנם של הרב הקצין שמעון וגיטל ברנדיס, בת המהר"ל מפראג. רבי יונה גדל בפראג, למד אצל רבי אברהם ברודא, והתפרסם כאחד מחכמיה, על אף שנפטר בגיל צעיר (34), עשה רושם גדול בעולם ההלכה עוד בחייו.
נישא לסלאווה בת ר' בנימין זאב שפירא ב"ר אנשיל בן הרב אהרן שמעון שפירא אב"ד ור"מ דפראג (בנישואיו הראשונים). אמה סלאווע בת ר' מנחם ב"ר יצחק הנקרא "מענדלי בס"[2] אב"ד פרנקפורט, נפטרה בעת לדתה, ט' באלול תל"ב[3], ונקראה על שמה[4].
היה סופר סת"ם במקצועו[5]. ורכש לעצמו במקביל ידע רחב במדעים[6]. בני דורו שבחו את גדולתו, החיד"א כותב עליו "חיבור מהר"ר יונה לנדסופר נחמד מאד"[7], וה'דמשק אליעזר' כותב "אומרים בני דורו על רבינו שאין זה ילוד אשה"[8]. שימש כנציג באחד הוויכוחים מול השבתאיים, יחד עם רבי משה חסיד, לתפקיד זה נבחר על ידי רבו רבי אברהם ברודא.[9]
התכתב עם רבי צבי אשכנזי "החכם צבי", והשלים בינו לבין רבו, רבי אברהם ברודא "האשל אברהם". נחלה בגיל צעיר, ונתעוור, ונפטר בגיל 34 ביום ט' בתשרי תע"ג בפראג ושם נקבר[10]. צוואתו נדפסה בספר 'דרך טובים', שנדפס בפרנקפורט דמיין תע"ז.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתב ספרים רבים, אך רק שלושה מתוכם הודפסו, לאחר פטירתו, עם הסכמות מגדולי הרבנים בדור שלאחריו: רבי יחזקאל לנדא, רבי אלעזר פלקלש, רבי יונתן אייבשיץ:
- שו"ת מעיל צדקה נדפס לראשונה בפראג תקי"ז.
- ספר בני יונה על הלכות ספר תורה נדפס לראשונה בפראג תקס"ג.
- ספר כנפי יונה על שולחן ערוך יורה דעה בפראג תקע"ב.
את ספר מעיל צדקה הכין לדפוס בחייו, והדפיסו בעילום שם, אף על פי שהיה זה סוד גלוי בעיר, כפי שכותב הרב יחזקאל לנדא, בעל הנודע ביהודה, בהסכמתו: "ידעו מאן ניהו מר" - ידוע מיהו הכותב. מתוך ספר זה מפורסמת קביעתו את שיעור ה'גריס', שהוא השיעור המקסימלי של כתם שנמצא על בגד, אשר ניתן לתלות במקור חיצוני ולסייגו מדין נדה. לספר צורף שרטוט בגודל אמיתי, ובמשך דורות היו משתמשים בו להשוות ולמדוד כתמים. מה שגרם לשיבוש במהדורת צילום חדשה של הספר, שלא הביאה בחשבון שהשרטוט תוכנן לגודל מסוים. בסוף הספר בא קונטרס בנושאי הנדסה, שכתב כתשובה לשאלה שנשאל מחכמי ההנדסה בדורו "מלוקט מדברי אוקלידס".
גם הספר 'בני יונה' משמש כספר יסוד ומעמדו מכובד בהלכה, אחת מפסיקותיו המפורסמות היא "חומשין שנדפסו על ידי עכו"ם, אין נמנעין מקרוא בהן".
על ספר זה כתב רבי אברהם דוד מבוטשאטש את ספרו דעת קדושים.
ספר 'כנפי יונה' מקיף את שולחן ערוך יורה דעה עד לסימן קי"א.
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מגילת יוחסין של ר' מאיר פערלס, בתוך: מטה משה, זולקוה, תק"ה. ונדפס גם במגילת יוחסין, חידושי אגדות מהר"ל מפראג - חלק א, באתר היברובוקס
- לנדסופר יונה באנציקלופדיה יהודית דעת.
- כנפי יונה באתר היברובוקס.
- מעיל צדקה באתר היברובוקס.
- בני יונה באתר היברובוקס.
יונה בן אליהו לאנדסופר (1678-1712), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ובעבור זה קרא עצמו בנו 'לנדסופר', ראה ספר היחש, וספר אשל הגדולים.
- ^ נפטר ערב סוכות תכ"ו, ונקבר בפפד"מ, ראו: אבני זיכרון נו' 939.
- ^ נוסח מצבתה ב"Die Grabschriften der Familie Fränkel-Spira in Prag", Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, Jahrg. 46 (N. F. 10), H. 9/10 (September/Oktober 1902), pp. 460
- ^ מרדכי וייץ, עטרת פז, קאליש תרצ"ח, עמ' 52.
- ^ כן נמצא בספר תשובה מאהבה (פראג, תקס"ט) חלק ראשון, תשובה עא: וכן הוא בס"ת פה פראג אשר כתב בעצמו כבוד הגאון החסיד מוה' יונה לנדסופר זצללה"ה
- ^ שם הגדולים מערכת ספרים קסח. וכן העיד הרב פינחס קצנלנבוגן, יש מנחילין סימן קח, עמ' רב. וגם תלמידו רבי אליהו ב"ר עזריאל מווילנא מעיד כן בהקדמתו לספר מכתב מאליהו.
- ^ שם הגדולים מערכת ספרים קסח.
- ^ בסוף ספר תורת חטאת לרמ"א, ווילהרמשרדורף, תע"ח.
- ^ תיאור המעשה מובא בספרו של רבי יעקב עמדין "מטפחת ספרים", פרק א.
- ^ כן העיד הרב פינחס קצנלנבוגן, יש מנחילין סימן קח, עמ' רג.