לדלג לתוכן

Candy and a Currant Bun

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Candy and a Currant Bun"
בי-סייד של הסינגל הבריטי
בי-סייד של הסינגל הבריטי
בי-סייד של הסינגל הבריטי
סינגל בביצוע פינק פלויד
יצא לאור 10 במרץ 1967
הוקלט 29 בינואר, 27 בפברואר 1967
מקום הקלטה אולפני סאונד טכניקס, אולפני EMI; לונדון
סוגה פופ פסיכדלי[1]
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בי-סייד Arnold Layne
אורך 2:38
חברת תקליטים

EMI קולומביה (בריטניה)

טאוור/קפיטול (ארה"ב)
כתיבה סיד בארט
לחן סיד בארט עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה ג'ו בויד
כרונולוגיית סינגלים של פינק פלויד
"Candy and a Currant Bun"
(1967)
"See Emily Play"
(1967)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"Candy and a Currant Bun" הוא שיר של להקת הרוק הבריטית פינק פלויד, שנכתב על ידי סיד בארט, ויצא כבי-סייד של הסינגל הראשון של הלהקה, "Arnold Layne".[2] תוכנו הלירי עוסק בסמים ובמין מזדמן.[3]

שינוי לירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר בוצע השיר בהופעה חיה בשנת 1967, הוא נודע בשם "Let's Roll Another One"[2][4] והכיל את השורה "I'm high – Don't try to spoil my fun", אך חברת התקליטים אילצה את סיד בארט לכתוב אותו מחדש, על פי הצעתו של רוג'ר ווטרס,[5] ללא אזכורים שנויים במחלוקת לסמים.[6]

גרסת דה מארס וולטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסת הכיסוי של דה מארס וולטה לשיר "Candy and a Currant Bun" יצא במספר חנויות אינדי בארצות הברית כ-5 אינץ' ויניל דיסק בחינם בשנת 2008. הוא נמסר עם רכישת האלבום "The Bedlam in Goliath". הויניל דיסק היה פורמט ניסיוני שהכיל צד דיגיטלי וצד ויניל, כאשר צד אחד ניגן בנגן תקליטורים, ואילו הצד השני ניגן על פטיפון. צד הוויניל מכיל את גרסת הכיסוי לשיר "Candy and a Currant Bun", בעוד שצד התקליטור מכיל את רצועת השמע של "Candy and a Currant Bun" וכן את הקליפ "Wax Simulacra" כתוכן משופר. הוא מגיע גם עם תוספת ציר קצף נשלף כדי לעבור בין תקליטור לוויניל.

הרצועה הייתה רצועת בונוס במהדורות בריטיות ואוסטרליות של האלבום.

משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Piper at the Gates of Dawn [3-CD Deluxe Ed..., AllMusic (באנגלית)
  2. ^ 1 2 Andy Mabbett, Chris Charlesworth, The complete guide to the music of Pink Floyd, London: Omnibus, 1995, ISBN 978-0-7119-4301-8
  3. ^ The Pink Floyd encyclopedia, First edition, Burlington, Ontario, Canada: Collector's Guide Publishing, 1998, ISBN 978-1-896522-44-9
  4. ^ Robert Chapman, Syd Barrett : a very irregular head, London : Faber & Faber, 2010, עמ' 134, ISBN 978-0-571-23854-5
  5. ^ Toby Manning, The rough guide to Pink Floyd, 1st ed, London: Rough Guides, 2006, עמ' 32, ISBN 978-1-84353-575-1
  6. ^ Nick Mason, Inside Out: A Personal History of Pink Floyd, Chronicle Books, 2005-03-17, עמ' 53, ISBN 978-0-8118-4824-4. (באנגלית)