תחרות אדריכלים

תחרות אדריכלים היא סוג של תחרות תכנון ועיצוב, שבה מזמין אדם או תאגיד הצעות מאדריכלים לתכנן, לעצב ולהקים מבנה, קבוצת מבנים, שכונה או עיר חדשה. התכנון הזוכה נבחר בדרך כלל על ידי פאנל של אנשי מקצוע בתחום התכנון, העיצוב וההנדסה ושל בעלי עניין, כמו נציגי ממשלה ונציגי האזור, והאדריכל זוכה בפרס כספי. התחרות נועדה ליצור רעיונות חדשים לתכנון ועיצוב בניינים, לאפשר לאדריכלים חדשים לקבל חשיפה, לייצר פרסום לפרויקט ולעורר דיון ציבורי. תחרויות אדריכלים משמשות לעיתים למתן תוקף וכתב מינוי לתכנון מבני ציבור, ובמדינות כמו צרפת קובעים הכללים למכרזי בנייה של מבנים ציבוריים כי הם יתוכננו בתחרות אדריכלים פתוחה.^[1]

זכייה בפרס הראשון בתחרות איננה מבטיחה את ביצוע הפרויקט על ידי הזוכה. לגוף המזמין יש זכות להטיל וטו על הפרויקט או על האדריכל שזכה בתחרות.^[2]^[3]^[4] גם הדרישות והתקציב לפרויקט עלולים להשתנות, וגורמים לשינוי היעדים המקוריים של הפרויקט. תחרות התכנון מחדש של מרכז הסחר העולמי בשנת 2002 הייתה דוגמה לתחרות מתוקשרת שבה נותרו במבנה הסופי רק האלמנטים הבסיסיים של העיצוב הזוכה שתכנן דניאל ליבסקינד.

היסטוריה

לתחרויות אדריכלים יש היסטוריה מעל ל-2,500 שנה. האקרופוליס באתונה היה תוצאה של תחרות אדריכלים בהנהגת פריקלס בשנת 448 לפני הספירה, וכך גם מספר קתדרלות בימי הביניים.^[5]

בתקופת הרנסאנס ביצעה הכנסייה פרויקטים רבים על ידי תחרויות אדריכלים, כמו המדרגות הספרדיות ברומא בתכנון האדריכל פרנצ'סקו דה סנקטיס (אנ'). בשנת 1419, נערכה תחרות לעיצוב הכיפה של קתדרלת סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, וזכה בה פיליפו ברונלסקי שהתחרה מול לורנצו גיברטי. לפני כן, בשנת 1401 אחרי המוות השחור, ערכה גילדת הסוחרים בפירנצה, כפטרונית הבפטיסטריום של פירנצה מאז המאה ה-12, תחרות לעיצוב הדלתות של בית הטבילה לפי נושאים מסיפורי הברית הישנה. התבליט שהוגש בתחרות היה עקדת יצחק, וזכה בה גיברטי, שהתחרה מול ברונלסקי, יאקופו דלה קוורצ'ה, דונטלו, פרנצ'סקו ואלדאמברינה, סימונה דה קולה וניקולו ד'אריצו.^[6] שופטי התחרות הציעו לברונלסקי לחבור אל גיברטי, אך ברונלסקי סירב ודרש בלעדיות על עיצוב הדלתות.

תחרויות אדריכלים פתוחות נערכו בסוף המאה ה-18 בארצות הברית, בריטניה, אירלנד, צרפת ושוודיה.^[5] במאה ה-19 נערכו באנגליה ובאירלנד מעל ל-2,500 תחרויות בחמישה עשורים, כאשר מתוכן נערכו בלונדון 362 תחרויות. המכון המלכותי לאדריכלים בריטים ניסח מערכת כללים ראשונה בשנת 1839 וקובץ תקנות רשמי בשנת 1872. תקנות גרמניות הותקנו בשנת 1867, ובאותה תקופה החלה האגודה לקידום אדריכלות (הו') בהולנד לארגן תחרויות רעיוניות כדי לעורר את יצירתיות האדריכלים.^[7] בצרפת ובגרמניה תחרויות אדריכלים הן חובה עבור כל מבני הציבור שבנייתם היא מעל עלות מסוימת.^[1]^[8]^[9]

תחרות לתכנון ארמון השלום בהאג, 1905
הצעה על ידי פרנץ שווכטן (אנ'), גרמניה
הצעה על ידי פ' ונדט, גרמניה, שזכתה במקום שלישי^[10]
הצעה על ידי אוטו וגנר, אוסטריה, שזכתה במקום רביעי^[11]
הצעה על ידי הווארד גרינלי והרברט אולין, ניו יורק, שזכתה במקום חמישי^[12]
הצעה על ידי הנדריק פטרוס ברליג, הולנד
הצעה על ידי וילם קרומהוט, הולנד
הבניין שתוכנן על ידי הזוכה לואי מארי קורדונייה, צרפת^[13]
ארמון השלום בבנייה, לפני 1913
ארמון השלום, האג, מבט מהאוויר, בין 1920 ל-1940

תחרויות אדריכלים בינלאומיות עיקריות

תחרויות האדריכלים החשובות ביותר הן התחרויות הבינלאומיות, שבהן מוגש מספר רב של הצעות, והתכנון הזוכה מגיע לכדי ביצוע.

פרויקט	מקום	שנה	זוכה (זוכים)	הצעות
הבית הלבן	ארצות הברית וושינגטון די. סי.	1792	ג'יימס הובן	9
מקדש ולהאלה	גרמניה דונאוסטוף (אנ')	1816	לאו פון קלנצה
בית הפרלמנט הבריטי	בריטניה לונדון	1835	צ'רלס בארי (אנ')	98
רינגשטראסה	אוסטריה וינה	1858	לודוויג פרסטר, פרידריך אוגוסט פון סטאש, אדוארד ואן דר נול ואוגוסט סיקרד פון סיקרדסבורג	85
האופרה של וינה	אוסטריה וינה	1860	אדוארד ואן דר נול ואוגוסט סיקרד פון סיקרדסבורג^[14]
בניין האופרה גרנייה	צרפת פריז	1860	שארל גרנייה	171
רייקסמוזיאום	הולנד אמסטרדם	1863	פייר קויפרס
בתי המשפט המלכותיים	אנגליה לונדון	1866	ג'ורג' אדמונד סטריט	11
בניין הרייכסטאג	גרמניה ברלין	1872	פול ולו
בניין הבורסה הקודם באמסטרדם (אנ')	הולנד אמסטרדם	1884	הנדריק פטרוס ברליג
מגדל אייפל	צרפת פריז	1889	גוסטב אייפל
בנק הדואר האוסטרי לחיסכון (אנ')	אוסטריה וינה	1903	אוטו וגנר
בניין עיריית סטוקהולם (אנ')	שוודיה סטוקהולם	1903	ראגנאר אוסטברג
תחנת הרכבת של הלסינקי	פינלנד הלסינקי	1903	אליאל סארינן	21
ארמון השלום	הולנד האג	1905	לואי מארי קורדונייה ויוהאן אדריאנוס ג'רארד ואן דר סטיור
מגדל טריביון	ארצות הברית שיקגו	1922	ג'ון מיד האוולס וריימונד הוד	260
ארמון האומות	שווייץ ז'נבה	1926	אנרי-פול ננו (צרפת) וג'וליין פלגנהיימר (שווייץ); קרלו ברוגי (איטליה); קמיל לפברה (צרפת); יוזף ואגו (הונגריה)	377
ספריית לנין	רוסיה מוסקבה	1928	ולדימיר שצ'וקו
אנדרטת אנזא"ק	אוסטרליה סידני	1929	צ'ארלס ברוס דליט	117
תחנת הרכבת רומא טרמיני	איטליה רומא	1947	ליאו קאליני, אוג'ניו מונטורי, מאסימו קסטלצי, וסקו פאדיגאטי, אקילה פינטונלו ואניבלה ויטלוזי
בית העירייה וכנסיית לייקודן ריסטי	פינלנד סייניוקי	1950	אלוור אלטו
בית האופרה של סידני	אוסטרליה סידני	1955	ירן אוטזון	233
בניין עיריית טורונטו	קנדה טורונטו	1956	ויליו רבל (אנ')	500
סטופרה (אנ')	הולנד אמסטרדם	1967	וילהלם הולצבאואר, סיס דאם, ברנרד ביז'ואט וג'רארד הולט	804
בית המשפט העליון של יפן	יפן טוקיו	1968	שין-איצ'י אוקדה	217
מרכז ז'ורז' פומפידו	צרפת פריז	1971	רנצו פיאנו וריצ'רד רוג'רס	681
בית העלמין סן קטאלדו	איטליה מודנה	1971	אלדו רוסי וג'יאני בראגיירי
הבניין הראשי של HSBC	הונג קונג הונג קונג	1979	נורמן פוסטר
בית הפרלמנט (קנברה)	אוסטרליה קנברה	1979	רומאלדו ג'יורגולה	329
מוזיאון המדע והתעשיה (אנ')	צרפת פריז	1980	אדריאן פיינסילבר וסילבן מרסייה
גרנד ארש	צרפת פריז	1982	יוהאן אוטו פון ספרקלסן (אנ')	420
פארק דה לה וילט	צרפת פריז	1982	ברנרד טשומי	471
אופרה בסטיליה	צרפת פריז	1983	קרלוס אוט	750
כיכר האמנות (אנ')	צרפת נים	1984	נורמן פוסטר	12
מרכז התרבות שונאנדאי (יפ')	יפן פוג'יסאווה	1985	איצוקו הסגווה	215
התיאטרון הלאומי החדש טוקיו (אנ')	יפן טוקיו	1984	טקהיקו יאנאגיסאווה וטאק אדריכלים^[15]	228
טוקיו אינטרנשיונל פורום	יפן טוקיו	1987	רפאל וינולי	395
נמל התעופה הבינלאומי של קנסאי	יפן אוסקה	1988	רנצו פיאנו	48
המוזיאון היהודי בברלין	גרמניה ברלין	1989	דניאל ליבסקינד	165
ספריית אלכסנדריה	מצרים אלכסנדריה	1989	סנופטה	523
הספרייה הלאומית של צרפת	צרפת פריז	1989	דומיניק פרו^[16]	244
המרכז לתרבות יפן (צר')^[17]	צרפת פריז	1989–1990	מסאיוקי יאמאנאקה, קנת ארמסטרונג וג'ניפר סמית	453
מוזיאון גוגנהיים בילבאו	ספרד בילבאו	1991	פרנק גרי
מוזיאון כיאסמה לאמנות עכשווית (אנ')	פינלנד הלסינקי	1992	סטיבן הול	516
פורום התרבות האוסטרי בניו יורק (אנ')	ארצות הברית ניו יורק	1992	ריימונד אברהם	226
הספרייה הדנית המלכותית (אנ')	דנמרק קופנהגן	1993	שמידט האמר לאסן^[18]	179
מזח אוסנבאשי בנמל יוקוהמה (אנ')	יפן יוקוהמה	1995	משרד אדריכלי חוץ, פרשיד מוסאווי (איראנית) ואלחנדרו זרה-פולו (ספרדי)^[19]^[20]	660
מוזיאון פליקס נוסבאום	גרמניה אוסנבריק	1995	דניאל ליבסקינד	296
גשר המילניום	בריטניה לונדון	1996	נורמן פוסטר, סר אנתוני קארו ואובה ארוף	200
כיכר הפדרציה	אוסטרליה מלבורן	1997	לָאבּ סטודיו אדריכלים	177
המוזיאון הגאולוגי בצוקי מון (אנ')	דנמרק האי מון	2002	פלה (פאל לייף הנסן) אדריכלים	292
מוזיאון האקרופוליס	יוון אתונה	2009	ברנרד טשומי ומיכאל פוטיאדיס^[21]^[22]
בנייני הפילהרמונית של פריז (אנ')	צרפת פריז	2011	ז'אן נובל	98

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תחרות אדריכלים בוויקישיתוף

תחרויות, באתר התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל

Arctic Hotel, Youngarchitectscompetitions.com, "Some places may seem straight out of a fairy tale, but they exist in the real world. Rovaniemi is one of those places", ‏Deadline 14th July 2021 (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² Jacques Cabanieu, Competitions and Architectural Excellence, Escholarship.org, Journal Places, 9(2), Placesjournal.org, ‏1 ביולי 1994 (באנגלית) (ארכיון)
^ אדריכל יונתן פיק, תחרות אדריכלים, באתר Pick-arch.com, "בעיה נוספת בארץ היא שבפעמים רבות נערכת תחרות, מוכרז הזוכה ואילו לאחר מכן התחרות מבוטלת, והפרויקט נגנז או שנמסר לתכנון אדריכל אחר", ‏21 באפריל 2020
^ האקדמיה ללשון העברית, תחרות פומבית דו-שלבית לתכנון מנווה האקדמיה ללשון העברית, באתר Isra-arch.org.il, "האקדמיה וכל גורם אחר מטעמה אינם מחויבים להוציא מהכוח אל הפועל את העבודה או העבודות שייבחרו בתחרות. אם האקדמיה או מי מטעמה יחליטו לבצע את הפרויקט, תהא האקדמיה או מי מטעמה רשאים להתקשר על פי שיקול דעתם הבלעדי עם כל אדריכל שיבחרו בקשר עם תכנון המנווה נשוא התחרות, והם רשאים לדרוש כל שינוי בתוכניות עפ"י שיקול דעתם מהמתכנן הזוכה ומכל אדריכל אחר שיבחרו. למען הסר ספק, ההתקשרות עם הזוכה בתחרות או כל מציע אחר או כל אדריכל אחר תהא על פי שיקול דעתה של האקדמיה או מי מטעמה ובהתאם להסכם שינוסח על פי תנאי האקדמיה. אם תחליט האקדמיה לבצע את ההצעה הזוכה מהצעות התחרות, יקוזז סכום הפרס שיינתן להצעה הזוכה מהתשלום המגיע לזוכה בגין ביצוע עבודת התכנון", ‏מרץ 2020
^ דקל גודוביץ, ניצחת – הפסדת: תחרויות האדריכלים בישראל הן פיקציה, ואין מי שיילחם, באתר Xnet‏, 1 ביוני 2016
^ ¹ ² SAFA (Finnish Association of Architects), 130 Years of Finnish Architectural Competitions, Arkitera.com (באנגלית) (ארכיון)
^ דרור בורשטיין, הקוץ (הכנות לנסיעה לפירנצה), באתר Drorburstein.com, בתבליט העליון גרסת גיברטי לעקדת יצחק, ובתבליט התחתון גרסת ברונלסקי, ‏16 במאי 2014
^ Maatschappij tot Bevordering der Bouwkunst, Maatschappij tot Bevordering der Bouwkunst / Archief (האגודה לקידום אדריכלות / ארכיון), באתר Zoeken.hetnieuweinstituut.nl, "Vanaf 1850 ontstonden in een aantal plaatsen zgn. afdelingen, bestaande uit leden en niet-leden van de Maatschappij. Zij hadden een eigen bestuur en ontplooiden hun eigen activiteiten, zoals het uitschrijven van prijsvragen", ‏2000 (בהולנדית)
^ BMU (Bundesministerium für Umwelt, Naturschutz, Bau und Reaktorsicherheit – המשרד הפדרלי לאיכות הסביבה, שימור הטבע ובטיחות גרעינית), Richtlinie für Planungs-wettbewerbe – RPW 2013 (הנחיות לתכנון תחרויות), באתר Bmi.bund.de, ‏31 בינואר 2013 (בגרמנית)
^ BDA, Richtlinien für Planungswettbewerbe RPW 2013, Bda-bund.de, ‏19 באוגוסט 2014 (בגרמנית) (ארכיון)
^ Rens Steenhard, The Peace Palace Prize Competition: Third-Prize Winning Design by F. Wendt, Peacepalacelibrary.nl, "Wendt, the jury argued, had submitted a simple and straightforward design", ‏21 באוגוסט 2013 (באנגלית)
^ The Peace Palace Prize Competition: Fourth-Prize Winning Design by Otto Wagner, Peacepalacelibrary.nl (באנגלית)
^ The Peace Palace Prize Competition: Fifth-Prize Winning Design by Greenley and Olin, New York, Peacepalacelibrary.nl (באנגלית)
^ The Peace Palace Prize Competition: Louis Cordonnier’s Prize-Winning Design, Peacepalacelibrary.nl, תרשים הבניין שהוגש על ידי קורדונייה אינו זהה לבניין הסופי (באנגלית)
^ בית האופרה של וינה (Wiener Staatsoper), באתר Austriatravel.co.il, ‏15 באפריל 2020
^ Takahiko Yanagisawa + TAK Architects Inc., Emporis.com, "New National Theatre Tokyo" (באנגלית)
^ אורן אלדר, וולודרום ראשון בישראל: כך ייראה אולם תחרויות האופניים בהדר יוסף, באתר Xnet‏, 28 במרץ 2018, "דגם אחר הציג האדריכל הצרפתי דומיניק פרו (מתכנן הספרייה הלאומית בפריז), עם הוולודרום בברלין".
^ Maison de la culture du Japon à Paris, Mcjp.fr (בצרפתית)
^ מאת אסתר זנדברג, הספרייה החדשה, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2001, "הבניין, שתכננו האדריכלים שמידט-האמר-לאסן, מתנשא מעל מפרץ קופנהגן (חלקו הגדול טמון מתחת לפני האדמה) והוא פיסולי ודרמטי".
^ נמל ביפאן, באתר בניין ודיור, פרויקט Yokohama של משרד האדריכלים FOA
^ האדריכל אלחנדרו זרה פולו אצלנו בפקולטה, בעמוד הפייסבוק של ארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, 9 בינואר 2020
^ אתר אתונה הישראלי, מוזיאון האקרופוליס, באתר Athens.co.il
^ Michael Photiadis, The New Acropolis Museum, Athens, Photiadis.gr, "New National Theatre Tokyo" (באנגלית)

[ז'אק-1] ¹ ² Jacques Cabanieu, Competitions and Architectural Excellence, Escholarship.org, Journal Places, 9(2), Placesjournal.org, ‏1 ביולי 1994 (באנגלית) (ארכיון)

[2] אדריכל יונתן פיק, תחרות אדריכלים, באתר Pick-arch.com, "בעיה נוספת בארץ היא שבפעמים רבות נערכת תחרות, מוכרז הזוכה ואילו לאחר מכן התחרות מבוטלת, והפרויקט נגנז או שנמסר לתכנון אדריכל אחר", ‏21 באפריל 2020

[3] האקדמיה ללשון העברית, תחרות פומבית דו-שלבית לתכנון מנווה האקדמיה ללשון העברית, באתר Isra-arch.org.il, "האקדמיה וכל גורם אחר מטעמה אינם מחויבים להוציא מהכוח אל הפועל את העבודה או העבודות שייבחרו בתחרות. אם האקדמיה או מי מטעמה יחליטו לבצע את הפרויקט, תהא האקדמיה או מי מטעמה רשאים להתקשר על פי שיקול דעתם הבלעדי עם כל אדריכל שיבחרו בקשר עם תכנון המנווה נשוא התחרות, והם רשאים לדרוש כל שינוי בתוכניות עפ"י שיקול דעתם מהמתכנן הזוכה ומכל אדריכל אחר שיבחרו. למען הסר ספק, ההתקשרות עם הזוכה בתחרות או כל מציע אחר או כל אדריכל אחר תהא על פי שיקול דעתה של האקדמיה או מי מטעמה ובהתאם להסכם שינוסח על פי תנאי האקדמיה. אם תחליט האקדמיה לבצע את ההצעה הזוכה מהצעות התחרות, יקוזז סכום הפרס שיינתן להצעה הזוכה מהתשלום המגיע לזוכה בגין ביצוע עבודת התכנון", ‏מרץ 2020

[4] דקל גודוביץ, ניצחת – הפסדת: תחרויות האדריכלים בישראל הן פיקציה, ואין מי שיילחם, באתר Xnet‏, 1 ביוני 2016

[היסטוריה-5] ¹ ² SAFA (Finnish Association of Architects), 130 Years of Finnish Architectural Competitions, Arkitera.com (באנגלית) (ארכיון)

[6] דרור בורשטיין, הקוץ (הכנות לנסיעה לפירנצה), באתר Drorburstein.com, בתבליט העליון גרסת גיברטי לעקדת יצחק, ובתבליט התחתון גרסת ברונלסקי, ‏16 במאי 2014

[7] Maatschappij tot Bevordering der Bouwkunst, Maatschappij tot Bevordering der Bouwkunst / Archief (האגודה לקידום אדריכלות / ארכיון), באתר Zoeken.hetnieuweinstituut.nl, "Vanaf 1850 ontstonden in een aantal plaatsen zgn. afdelingen, bestaande uit leden en niet-leden van de Maatschappij. Zij hadden een eigen bestuur en ontplooiden hun eigen activiteiten, zoals het uitschrijven van prijsvragen", ‏2000 (בהולנדית)

[8] BMU (Bundesministerium für Umwelt, Naturschutz, Bau und Reaktorsicherheit – המשרד הפדרלי לאיכות הסביבה, שימור הטבע ובטיחות גרעינית), Richtlinie für Planungs-wettbewerbe – RPW 2013 (הנחיות לתכנון תחרויות), באתר Bmi.bund.de, ‏31 בינואר 2013 (בגרמנית)

[9] BDA, Richtlinien für Planungswettbewerbe RPW 2013, Bda-bund.de, ‏19 באוגוסט 2014 (בגרמנית) (ארכיון)

[10] Rens Steenhard, The Peace Palace Prize Competition: Third-Prize Winning Design by F. Wendt, Peacepalacelibrary.nl, "Wendt, the jury argued, had submitted a simple and straightforward design", ‏21 באוגוסט 2013 (באנגלית)

[11] The Peace Palace Prize Competition: Fourth-Prize Winning Design by Otto Wagner, Peacepalacelibrary.nl (באנגלית)

[12] The Peace Palace Prize Competition: Fifth-Prize Winning Design by Greenley and Olin, New York, Peacepalacelibrary.nl (באנגלית)

[13] The Peace Palace Prize Competition: Louis Cordonnier’s Prize-Winning Design, Peacepalacelibrary.nl, תרשים הבניין שהוגש על ידי קורדונייה אינו זהה לבניין הסופי (באנגלית)

[14] בית האופרה של וינה (Wiener Staatsoper), באתר Austriatravel.co.il, ‏15 באפריל 2020

[15] Takahiko Yanagisawa + TAK Architects Inc., Emporis.com, "New National Theatre Tokyo" (באנגלית)

[16] אורן אלדר, וולודרום ראשון בישראל: כך ייראה אולם תחרויות האופניים בהדר יוסף, באתר Xnet‏, 28 במרץ 2018, "דגם אחר הציג האדריכל הצרפתי דומיניק פרו (מתכנן הספרייה הלאומית בפריז), עם הוולודרום בברלין".

[17] Maison de la culture du Japon à Paris, Mcjp.fr (בצרפתית)

[18] מאת אסתר זנדברג, הספרייה החדשה, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2001, "הבניין, שתכננו האדריכלים שמידט-האמר-לאסן, מתנשא מעל מפרץ קופנהגן (חלקו הגדול טמון מתחת לפני האדמה) והוא פיסולי ודרמטי".

[19] נמל ביפאן, באתר בניין ודיור, פרויקט Yokohama של משרד האדריכלים FOA

[20] האדריכל אלחנדרו זרה פולו אצלנו בפקולטה, בעמוד הפייסבוק של ארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, 9 בינואר 2020

[21] אתר אתונה הישראלי, מוזיאון האקרופוליס, באתר Athens.co.il

[22] Michael Photiadis, The New Acropolis Museum, Athens, Photiadis.gr, "New National Theatre Tokyo" (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]