לדלג לתוכן

שמואל הלוי ואזנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שמואל וואזנר)
הרב שמואל הלוי ואזנר
שמואל הלוי וואזנר
הרב שמואל הלוי ואזנר
הרב שמואל הלוי ואזנר
לידה 4 בספטמבר 1913
ב' באלול תרע"ג
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 באפריל 2015 (בגיל 101)
ט"ו בניסן תשע"ה
בני ברק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת חכמי לובלין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 3 באפריל 2015 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב הרב יוסף צבי דושינסקי
הרב שמשון אהרן פולנסקי
הרב מאיר שפירא מלובלין
הרב שמעון מזליחוב
חיבוריו שו"ת שבט הלוי, שיעורי שבט הלוי על הלכות נדה
צאצאים חיים מאיר ואזנר עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי שמואל הלוי ואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21. מחבר שו"ת "שבט הלוי" וחידושי "שבט הלוי" על הש"ס ועל התורה. כיהן כאב"ד ומרא דאתרא בשכונת זיכרון מאיר, וראש ישיבת חכמי לובלין בבני ברק. כונה בפי רבים בציבור החסידי "פוסק הדור".

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בווינה ליוסף צבי ואזנר, יליד סרדאהלי, ולרחל לבית שיף שמשפחתה הגיעה לעיר מצעהלים. אביו השתייך לקהילת בית הכנסת עדת ישראל המכונה בדרך כלל: "שיף-שול".[1] הוא עצמו סיפר כי אמו ניחנה בקול ערב במיוחד והוזמנה לשיר באירוע גדול. אביה הלך בעניין לרבי יצחק מאיר מקופיטשניץ שהבטיח כי אם תימנע מכך ייוולד לה בן "שיהיה מורה הוראה של כל העולם".[2]

בילדותו למד בחינוך הכללי האוסטרי,[3] ולמרות שמשפחתו הייתה משפחה מודרנית והיה מקובל אצלם שבגיל ההתבגרות יוצאים לעבוד, הוא החליט להקדיש את חייו ללימוד התורה. בגיל 13 החל את לימודיו בנייטרה בישיבתו של הרב שמואל דוד אונגר מנייטרא, ומאוחר יותר בגיל 16 עבר ללמוד בצהעלים בישיבתו של הרב יוסף אלימלך כהנא מאונגוואר. בשנת תרצ"א עם פתיחת ישיבת חכמי לובלין בפולין נסע ללמוד שם אצל רבי מאיר שפירא והמשגיח רבי שמעון מזליחוב. היות שאביו ירד מנכסיו מימן ארגון תפארת בחורים, מכספי צדקה, את שכר לימודו ביח"ל.[4] בשנת תרצ"ד אחרי פטירת רבי מאיר שפירא ועזיבת רבי שמעון מזליחוב את הישיבה, חזר לעירו וינה. נישא לרבקה, בתו של מרדכי גלבר ראש הקהל בפרשבורג, ב-ל' בניסן תרצ"ז בפרשבורג. מרדכי גלבר שהיה חסידו של רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש התייעץ עם רבו שנתן הסכמתו לשידוך.[5]

בפרשבורג התקרב לרב עקיבא סופר - שרייבר רבה של פרשבורג, וכן עשה שימוש חכמים בבית הוראה בעיר אצל רבי דוד וועסעלי ראב"ד פרשבורג, ובהמשך הוא הוסמך על ידם להוראה ומונה למו"צ בבית ההוראה, כמו כן מסר שם שיעורים לתלמידים.[6]

בנם הבכור רבי חיים מאיר ואזנר נולד בשנת תרצ"ח. בשנת תרצ"ט, לאחר האנשלוס, עלו בני הזוג לארץ ישראל, בנם נשאר אצל הסבא באירופה. הם הפליגו בספינה בשם ג'יפו (Chepo) שיצאה מטולצ'ה או קונסטנצה ברומניה והגיעה לחוף נתניה בכ"ה בכסלו תרצ"ט, (18 בדצמבר 1938), לאחר מסע מפרך לאורך הדנובה ובים התיכון.[7] הוא היה חוגג יום זה יחד עם תלמידיו כיום ההצלה.[8]

לאחר הגיעם ארצה, התגורר בתל אביב לאחר זמן קצר עבר לגור בירושלים ברחוב הושע. הרב ואזנר למד אצל הרב יוסף צבי דושינסקי, ועשה שימוש חכמים אצל הרב שמשון אהרן פולונסקי מטפליק. למד בבית המדרש אוהל תורה בירושלים, שבו למדה קבוצת תלמידי חכמים בולטים.[9] לאחר זמן קצר מונה על ידי העדה החרדית והרב דושינסקי לדיין בבית הדין ורב מטעמה לשכונות כרם אברהם וגאולה. כמו כן היה חבר בוועד הכשרות בוועד העירובין של העדה החרדית.[10] בנוסף שימש רבה של תנועת פאג"י בירושלים.[11] בשנת תש"ד הוציא לאור ספרו הראשון ספר הלקט על הרמב"ם, וכן עבד כעורך במכון אוצר הפוסקים.[12]

בשנת תש"ז עבר לבני ברק, על פי הצעתו של החזון איש, והזמנתו של יעקב הלפרין מייסד שכונת זיכרון מאיר (שנקראה על שם רבו הרב שפירא), שישמש כרב השכונה. בבני ברק היה מקורב לחזון איש וראה עצמו כתלמידו. בעידודם של החזון איש, הרב דב בריש וידנפלד, והרב איסר זלמן מלצר, הקים בשכונה את "ישיבת חכמי לובלין", לזכר הישיבה שבה למד. במבנה סמוך הקים את בית דין צדק זיכרון מאיר. בשנותיו הראשונות בבני ברק כיהן גם כרבם של קהילות חוג חת"ם סופר בבני ברק ובפתח תקווה וכן שימש כרב ההכשר של חוג חתם סופר.

בשנות ה-80 אחרי שלקה בליבו פתח את בית ההוראה זיכרון מאיר שם מינה את תלמידיו הרב משה שאול קליין, את הרב יעקב מאיר שטרן ואת הרב שלמה זלמן אולמן, למורי הוראה בבית ההוראה.[13]

בשנת תשנ"ו התאלמן. נישא בשנית לחנה יוטא לבית קאהן (נפטרה כ"ה באלול ה'תשע"ז), אלמנת הרב יעקב שמריה דייטש, רב קהילת חוג חתם סופר פתח תקווה ואחותו של רבי אברהם יצחק קאהן מחסידות תולדות אהרון.

רבותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבו המובהק היה רבי מאיר שפירא מלובלין, ומדי שנה היה עורך סעודת הילולא לזכרו[14] כמו כן היה דבוק ברבו רבי שמעון מזליחוב, ואף לאחר עזיבתו את הישיבה עמד איתו בקשרי מכתבים,[15] וכן היה בקשר קרוב עם הרבי הריי"צ מליובאוויטש[16] וכן הרב יוסף צבי דושינסקי ובפרט אצל הרב אברהם ישעיהו קרליץ בעל החזון איש, עם זאת השתייכתו המרכזית הייתה לחוג תלמידי החת"ם סופר.

כפוסק וכראש ישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסק הלכתי בכתב ידו של הרב ואזנר

הרב ואזנר היה הפוסק הבולט ביותר בקרב הציבור החסידי, ואחד מן הפוסקים הבולטים בציבור החרדי בכלל. חלק ניכר ממורי ההוראה בבני ברק בפרט ובארץ בכלל עשו שימוש חכמים אצלו.[17]

בספריו, שאלות ותשובות שבט הלוי, הוא דן בשאלות רבות שהתעוררו עקב הקדמה הטכנולוגית, כגון עין אלקטרונית המצלמת או מדליקה אור בעת תזוזה בשבת וכן בעיית הקלנועית בשבת. הוא התנגד לשימוש במעלית שבת,[18] ובשל כך תיקן כי אין לבנות בנייני מגורים רבי קומות בבני ברק (מעל ל-7 קומות), תקנה הנאכפת על ידי העירייה. סבר כי בנהיגת נשים במכונית יש בעיה של חוסר צניעות.

בפולמוס שהתעורר בשנת ה'תשי"ז עם צאתו לאור של הספר "נצר מטעי", מאת הרב נתן צבי פרידמן, רבו של שיכון ה' בבני ברק, ובו היתרים הלכתיים כגון היתר לכבות תנור גז ביום טוב, קרא הרב ואזנר שלא לקבל פסקים אלה.[19]

הגם שראה עצמו תלמיד של החזון איש,[20] בסוגיית היחס אל החילונים עמדתו ההלכתית נוקשה יותר מזו של החזון איש (הרואה אותם כתינוקות שנשבו).[21]

תמך בהקמת מכון משמרת הסת"ם שמשתמשת בהגהת סת"ם על ידי בדיקת מחשב למרות התנגדות רבנים.[22] פסק שרק כשהלב מפסיק לפעום נחשב כמוות, והתנגד לחוק מוות מוחי-נשימתי המנוגד לדבריו לחוקי התורה.[23] התיר לוועדת מהדרין תנובה לסמוך על מצלמה אוטומטית במקום השגחה אנושית על תהליך החליבה, אך בהסכמתו לספר "שאילת משה" של הרב משה שאול קליין הסתייג מכך.[24]

עם התפשטות האינטרנט יצא בפסק הלכה האוסר את השימוש באינטרנט בלי סינון, כמו כן פסק שהמחזיק אינטרנט לא מסונן פסול לעדות.[25] ואף השתמשות עם אינטרנט מסונן הוא רק לצורך פרנסה, בשנת תשע"ב אף הורה כי על מוסדות הלימוד לסלק משורותיהן ילד החשוף בביתו לאינטרנט. אך לבסוף חזר בו והורה: אין חובה לסלק ילד החשוף בביתו לאינטרנט.[26]

הוא נהג למסור שיעור הלכה מדי יום חמישי, שבו השתתפו תלמידי חכמים בולטים. שיעורים אלו נדפסו לימים בספר "שיעורי שבט הלוי" על הלכות נדה ומקוואות. מסר מדי שבת שיעור בספר החינוך,

בישיבתו היה מוסר מדי יום שיעור בהלכה ובמוסר, ומספר פעמים בשבוע גם שיעור עיוני בגמרא. וביום שישי שעור חומש ורש"י. הרב ואזנר מסר שיעורים עד לשנתו האחרונה. סידרי הישיבה היו כמסורת ישיבות הונגריה, סדר הבוקר התחיל בשעה 5:00 לפנות בוקר,[27] כמו כן היה בוחן את הבחורים מדי שבוע, וכן הקפיד על סדר הלכה בישיבה, מבין הוראותיו היה איסור להחזיק פלאפון בישיבה.[28]

פטירתו והלווייתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – האסון בהלוויית הרב וואזנר
מצבת הרב שמואל הלוי ואזנר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק

בט"ו באדר התאשפז בבית החולים,[29] וכחודש לאחר מכן נפטר בליל הסדר, ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015, בגיל 101. לפי הוראתו של רבי חיים קניבסקי נערכה ההלויה מיד במוצאי שבת.[30] בהלווייתו, שיצאה מישיבתו לבית הקברות שומרי שבת, השתתפו כמאה אלף איש מציבורים מגוונים.[31]

במהלך ההלוויה, כשהוצאה המיטה מהיכל הישיבה דרך גרם מדרגות שעליו הצטופף קהל גדול, נפלו רבים במורד המדרגות. רבים נפצעו, ושני צעירים מתו מפצעיהם.[32][33][34] בעקבות האסון נמתחה ביקורת על הרב קניבסקי על החלטתו שלא לדחות את ההלוויה ליום ראשון אף שהובהר לו כי יש בעיות בטיחותיות. עם זאת, לדברי בני ביתו של הרב קניבסקי, "אילו היו מביאים לידיעתו כי המשטרה והעירייה ממליצות להמתין עם הלוויה לשעות הבוקר, כדי לאפשר להן היערכות טובה יותר ולצורך הצלת חיי אדם – היה הרב קובע כהמלצתן".[35]

עמדותיו בנושאים ציבוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב ואזנר עם הרב שטיינמן

הרב ואזנר מיעט לעסוק בפומבי בנושאים פוליטיים והתמקד בפסיקת הלכה. יחסו למדינת ישראל היה אמביוולנטי. הוא לא השתתף בבחירות לכנסת, אך רבים מתלמידיו אינם מקפידים על כך. בנוסף הוא לא היה הולך לכותל המערבי אך הורה שאפשר לכתחילה ללכת לשם, הוא הצביע בבחירות לעיריית בני ברק, ובבחירות לעיריית בית שמש בשנת תשע"ד הורה לבחור במועמד החרדי לראש עיריית בית שמש.[36] וישיבתו נטלה תקציבים ממשלתיים.

הוא, ובעיקר כמה מבני משפחתו, מקורבים לחוגי העדה החרדית וחסידות סאטמר. היה בין הרבנים שרבי יואל טייטלבוים שלח להם את ספרו "ויואל משה" לפני הוצאתו, כדי שישלחו לו את הערות ולבקשתו השמיט הרבי מסאטמאר את שמות האנשים והקהילות שהוא כותב נגדם.[37][38] בספר "ילקוט אמרים ויואל משה" (קיצור של הספר) מופיעה הסכמתו. בשל היותו קרוב להעדה החרדית אף עלה הרעיון שהוא ייטול את המשרה אחרי פטירת הרב יצחק יעקב וייס גאב"ד העדה החרדית בירושלים, אך הוא סירב וביקש להמשיך להיות עצמאי.[39]

בשנת תשכ"ז אחרי מלחמת ששת הימים התנגד לקיום עצרת הודיה על הניצחון במלחמה וטען שזה יגרום להערצה לאישי הציונות החילוניים והורה לקרוא לזה עצרת התעוררות.[40]

בשנים תשכ"ד ותשכ"ט בעקבות ניסיון של משרד הדתות להקים בבני ברק מועצה דתית התנגד נחרצות לרעיון יחד עם שאר רבני העיר תוך הטלת איסור על כל שיתוף פעולה או קבלת טובות הנאה מהמועצה.[41]

לאחר פטירת רבה של בני ברק הרב יעקב לנדא, הועלתה הצעה על ידי הרב שך שהרב ואזנר יקבל את התפקיד כמועמד מוסכם הן על החסידים והן על הליטאים אך הוא תמך במינוי הרב משה יהודא ליב לנדא, בנו של הרב המנוח על אף התנגדותו של הרב שך לבחירתו.[42] בעקבות זאת הורה הרב שך לתלמידיו, ובראשם הרב משה מרדכי הלוי שולזינגר והרב מרדכי גרוס, שאף הוציא את ספרי השיעורים של הרב ואזנר, להפסיק להיכנס לשיעוריו של הרב ואזנר בהלכות טהרה.[43] לאחר מספר שנים יושרו ההדורים וגם תלמידי הרב שך חזרו להשתתף בשיעורים.

בשנת תשמ"ב יצא במכתב חריף נגד רבי ישכר דב רוקח מבעלז על דבריו נגד הרבי מסאטאמר ובמשך שנים הייתה מתיחות בינו לבין חסידות בעלזא אך בהמשך השלים עימו.[44]

בשנת תשע"א יצא במחאה חריפה נגד הכשרת גיורי צה"ל ופעל רבות בנושא ואף הסביר לרבי עובדיה יוסף את עמדת העדה החרדית[45] ואכן חתם הגר"ע יוסף על מכתב המבהיר כי התכוון להכשיר רק את מי שקיבלו על עצמם שמירת מצוות.[46][47]

התנגד לחוק תרומת ביציות, בשל חששו ממצב שבו אח ואחות עלולים להינשא זה לזה בלא ידיעתם, ורק אחרי שסודר העניין נתן את הסכמתו.[48]

התיר לימודי מקצוע לצורך פרנסה, ובשנת תשנ"ט קיבלו מנהלי המרכז החרדי להכשרה מקצועית מכתב תמיכה להפעלת לימודים לגברים, לתואר באישור המל"ג למקצועות המחשב, חשבונאות ומינהל, בתנאי שלא ישולבו בהם תכנים של הגות ומחשבה "או כל לימוד שיש בו נגיעה לאפיקורסות", מהרבנים יוסף ישראלזון, מרדכי שלמה שטיינמץ ושמואל אליעזר שטרן, לאחר שנועצו בהרב ואזנר וברבנים נוספים.[49]

נאבק יחד עם שאר הרבנים נגד חוק הגיוס, והביע את עמדתו בנושא כשנפגש בביתו עם חברי ועדת טל ואמר להם כי אין להטיל מחויבויות צבאיות כלשהן על בני הישיבות שתורתם אומנותם אך אלו שאינם לומדים אינם פטורים משרות צבאי,[50] כמו כן הביע תמיכה במדיניותו של הרב אהרן יהודה ליב שטינמן, ודעתו הייתה שהמאבק צריך להתנהל בדרכי נועם ולא בהפגנות וצעדים מלחמתיים.[51][52][53]

היה בין היתר נשיא ועד הישיבות, יושב ראש וועדת הרבנים של מרכז רפואי מעיני הישועה, נשיא ומייסד קופות הצדקה קופת העיר וועד הרבנים לענייני צדקה, ונשיא ארגון הצלה גוש דן, כולל שומרי החומות ומכון אחיה.

קהילות שבט הלוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב ואזנר במבחן "חתן המשנה הארצי" בשנת תשל"ח
הרב ואזנר נואם. 1988
ערך מורחב – חסידות שבט הלוי

ראשית הקהילה הייתה של בוגרי ישיבת חכמי לובלין, וכן רבים מיוצאי הונגריה ואנשי חוג חתם סופר שהתקרבו אליו וקיבלו אותו כמורה דרכם בעבודת השם.[54] תלמידיו התארגנו תחת הנהגתו במסגרת קהילות "שבט הלוי". קהילות כאלה קיימות בבני ברק, ירושלים, אשדוד, אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית ובית שמש, וכן במספר מקומות בארצות הברית. המוסדות כוללים בתי כנסת, כוללי אברכים וארגוני חסד. בני קהילתו בבני ברק מחנכים את ילדיהם בתלמוד תורה "חוג חת"ם סופר" בעיר, שנוסד ועמד במשך שנים רבות תחת הנהגתו של הרב יצחק צבי ברנפלד, חבר בית דינו של הרב ואזנר.

במסגרת רב הקהילה היה מוסר שיחות, וכן היה עורך התוועדות עם תלמידיו מדי שבת וחג, כמו כן הייתה קבלת קהל לעצה ולברכה וגם היה נוהג לקרוא פתקאות כמנהג האדמו"רים.

בשנת תשס"ו הוקם איחוד אברכים של תלמידיו, בראשות נכדו הרב יוסף בנימין ואזנר. הארגון איגד את קהילות שבט הלוי בישראל, פעל בתחומי צדקה, ארגן שיעורי תורה לבני הקהילה והוציא ביטאון חודשי בשם בית חיינו. בנוסף פעל להפיכת הקהילה לחצר חסידית רגילה - תהליך שהושלם בהמשך עם הכתרת נכדו רבי יוסף בנימין וואזנר לאדמו"ר והגדרת הקהילה כחסידות שבט הלוי. בהמשך נסגר ה"איחוד" ובמקומו הוקמה "התאחדות האברכים" מטעם הנהלת הישיבה.

ספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ואזנר הוציא ספרי שו"ת שלו. בשנת תשנ"ט הוקם מכון "מעיינות הלוי", העומד בראשות הרב שלמה טרייטל והרב יהושע גרינפלד. המכון הופקד על ההוצאה לאור של כל תורתו. במכון גם ספריית קלטות ובה כחמשת אלפים שיעורים, וחומר מגוון בכתב יד.

  • שבט הלוי, אחד-עשר חלקים וכרך מפתחות
  • דרשות שבט הלוי, ב' חלקים, דרוש והתעוררות, תשמ"ב
  • דרשות ושיחות שבט הלוי - דרשות מן השנים ה'תשנ"ח-ה'תשס"ד
  • ספר הלקט על הרמב"ם
  • שבט הלוי - חנוכה
  • שבט הלוי - פורים - פסקי הלכה, מאמרים ודרושים שנאמרו במשך כשמונים שנה
  • שבט הלוי על התורה, חלק ראשון, על חומש בראשית, תשע"ד
  • חידושי שבט הלוי על הש"ס - סדרת ספרים אשר החלה לצאת בשנת תשע"ב. יצאו כרכים על מסכתות שבת ופסחים.
  • שיעורי שבט הלוי - על הלכות נידה, ערך תלמידו הרב מרדכי גרוס
  • שעורי שבט הלוי - מקואות, ניסן תש"פ
  • על ישראל גדולתו - אוסף ההספדים שנאמרו עליו, ומצורף מגילת הימים, והצוואה, בשנת תשע"ו
  • שעורי שבט הלוי על מסכת שבת בעריכת מרדכי לוי תשע"ד
  • מבית לוי - סדרת ספרי פסקי הלכה שערך תלמידו הרב משה שטיין
  • תורת הלוי על הלכות סת"ם ושמיטה מתורתו - יוצאים לאור על ידי הרב שלמה יצחק שטרן, בן הרב שמואל אליעזר שטרן
  • אוצרות שבט הלוי - הוראות והנהגות על ד' חלקי שו"ע על ידי הרב שלמה יצחק שטרן
  • שו"ת שביבי הלוי - בני ברק תשע"ה, תשובות להרב שמואל אליעזר שטרן
  • רחמי הרב - בענייני מוסר ועבודת ה', מכון "והפצת", תשע"ה
  • הליכות שבט הלוי - פסקים ומנהגים, בהוצאת נינו הרב אברהם אליהו ואזנר, תשע"ו
  • הגדת שבט הלוי - הגדה של פסח עם פירושיו ופסקיו, תשע"ו
  • תהילים שבט הלוי - ספר תהילים עם דברי תורתו ואמרותיו
  • אוצרות שבט הלוי - תפילה, ניסן תשפ"א
  • אש תוקד בקרבי[55] - קינה לתשעה באב לזכר קדושי השואה.

מצאצאיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרב חיים מאיר ואזנר - ממלא מקומו של אביו ברבנות השכונה והקהילה ובראשות ישיבת חכמי לובלין
  • הרב בן ציון יעקב - רב קהל שבט הלוי ברמת בית שמש. לפני כן כיהן במונסי. חיבר ספר "בני יעקב" על עירובין.
  • יוסף צבי - איש עסקים, מתגורר בבורו פארק
  • משה יהודה, ויליאמסבורג, ניו יורק. בנו, הרב אברהם צבי, הוא רב קהילת סאטמר (פלג הרב אהרן טייטלבוים) במונסי. נפטר בשנת תש"פ מנגיף הקורונה[56]
  • הרב מרדכי אלימלך - רב קהל שבט הלוי בבורו פארק
  • הרב אברהם אליהו (נפטר בתשרי תשפ"ה) - רב קהל שבט הלוי במודיעין עילית. חתן הרב אברהם שלמה כ"ץ, שהיה רב ברומניה ורב קהילת סאטמר בבני ברק[57]
  • חתנו הרב ישראל אונגר משיכון סקווירא, נפטר בשלהי ה'תשס"ט
  • חתנו הרב אברהם יעקב איצקוביץ - רב קהל שבט הלוי בירושלים

עץ משפחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב שמואל הלוי ואזנר
 
רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב חיים מאיר ואזנר
 
שולמית
 
הרב בן ציון יעקב ואזנר רב קהל שבט הלוי ברמת בית שמש
 
הרב משה יהודה ואזנר
 
הרב מרדכי אלימלך ואזנר רב קהל שבט הלוי בבורו פארק
 
הרב אברהם אליהו ואזנר רב קהל שבט הלוי במודיעין עילית
 
פעסיא
 
הרב אברהם יעקב איצקוביץ רב קהל שבט הלוי בירושלים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יוסף בנימין ואזנר
 
 
בת
 
הרב מרדכי גלבר
 
שרה רעכל
 
שרגא פייבוש הגר - האדמו"ר מקוסוב
 
 
 
הרב אברהם צבי ואזנר הוא רב קהילת סאטמר במונסי
 
 

מתלמידיו הבולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ואזנר הסמיך רבנים רבים להוראה, ועמד בראשות בית הוראה מרכזי בבני ברק. בין תלמידיו אשר כיהנו בבית ההוראה:

תלמידים בולטים נוספים:

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יעקב הייזלר, רב רבנן, ראיונות עם עשרות מתלמידיו: הנהגות, הלכות, סיפורים עליו וסיפורים שסיפר, ה'תשע"ו
  • י. הרשקוביץ, ולא שבט לוי בלבד, ה'תשע"ו
  • חנוך קופילוביץ, אבי ההוראה, פרקי חייו ופועלו, הוצאת נתיבות, ה'תשע"ט
  • ברך ה' חילו, תולדותיו ותולדות הישיבה לרגל יובל השישים תשס"ז
  • יהושע ענבל, הגר"א במשנת השבט הלוי המעין גיליון תמוז תש"פ
  • הרב גדעון קפלן, פוריות במשנת הרב שמואל הלוי ואזנר חוברת אסיא צה-צו, תשע"ה, עמ' 5–19.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמואל הלוי ואזנר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דרשות שבט הלוי ח"א עמוד תח. שם הספדו של הרב ואזנר על דיין הקהילה רבי יוסף בוימגרטן ובנו רבי שלמה בוימגרטן
  2. ^ אבי אפלבוים, האזינו: הרב ואזנר זצ"ל מספר מדוע זכתה אמו ל'פוסק הדור, באתר לדעת, כ"ג בניסן תשע"ו
  3. ^ אליהו קאופמן, רב שלום בנייך, באתר מחלקה ראשונה, ‏05/04/2015
  4. ^ בתוך מכתבו של רבי מאיר שפירא, בפורום אוצר החכמה
  5. ^ בקובץ היכל הבעש"ט, גיליון לט, עמוד צ', הודפס מכתבו של מרדכי גלבר לרבו ה'מנחת אלעזר' לקבל את הסכמתו לשידוך
  6. ^ 'אבי ההוראה', עמוד קעט. וכן 'הפוסק' עמוד קצב.
  7. ^ אבישי אלבוים, האם היה הרב וואזנר מעפיל באתר "עם הספר".
  8. ^ 'שבט הלוי חנוכה' עמוד רה.
  9. ^ יעקב אמסלם, נחשפו מסמכי מלגות הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר, באתר כל הזמן, ‏17.08.2014
  10. ^ כתבה בנושא קשריו עם העדה החרדית, ראה בגיליון ההשגחה שי"ל על ידי ועד הכשרות של העדה החרדית תשרי תשע"ו.
  11. ^ אבי ההוראה, עמוד רלג.
  12. ^ ראה 'הפוסק' עמוד רנג.
  13. ^ ראה ' הפוסק' עמוד רמו.
  14. ^ מרן הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר, בעל ה'שבט הלוי' על רבו הגדול הגה"ק רבי מאיר שפירא מלובלין זצוק"ל., באתר דרשו
  15. ^ 'מגילת הימים' בתוך ספר 'על ישראל גדולתו'. בנוסף ראה נהרי אש מכתב מח וכן אבי ההוראה עמוד קנ
  16. ^ חיים ברון, קשרי הרב וואזנר זצ"ל עם אדמו"רי חב"ד ● בעקבות פטירתו, באתר חבד און ליין · COL וכן אגרות קודש ח"ד א' ד וכן חי"ז מכתב שפג. 'אבי ההוראה' עמוד קטו. אדמורי חב"ד ויהדות אוסטריה עמוד 135.
  17. ^ ראה 'הפוסק' עמוד קצח.
  18. ^ יוסי הר-מור, ‏הגרי"ש אלישיב: "אסור להשתמש במעליות שבת", באתר כיכר השבת, 29 בספטמבר 2009.
  19. ^ נצר מטעי, מכתבי הרבנים, באתר היברובוקס
  20. ^ יהושע ענבל, "הגר"א במשנת 'שבט הלוי'", המעין ס [ד] (תמוז תש"פ), עמ' 17–32.
  21. ^ יצחק הרשקוביץ, ‏'תינוק שנשבה' ומעמד החילוני בימינו במשנת הרב שמואל ווזנר, דיני ישראל ‏כח, תשע"א, עמ' 223–250
  22. ^ שו"ת שבט הלוי חלק ז' סימן ב.
  23. ^ צפו: מרן פוסק הדור רבי שמואל הלוי ואזנר בענייני רפואה והלכה, באתר כיכר השבת, 5 באפריל 2015
  24. ^ קובץ בנתיב החלב ו' עמוד 34; שלמה גרינברג, סערת החלב • האם הגר"ש ואזנר אוסר החלב המהודר?, באתר בחדרי חרדים, 27 באוגוסט 2013.
  25. ^ המערכה של הרב וואזנר נגד האינטרנט,, באתר 'דרשו'
  26. ^ יונה גרין, אחרי ה'כנס' • קרב כבד על דעתו של ה'שבט לוי', באתר בחדרי חרדים, 30 במאי 2012
  27. ^ דרשות ושיחות שבט הלוי עמוד קכט
  28. ^ חיים לוינסון, רבנים נגד "הטומאה הסלולרית", באתר ynet, 7 בדצמבר 2004. וכן דרשות ושיחות שבט הלוי תש"ס עמוד קנד
  29. ^ הגר"ש וואזנר פונה לבית החולים במהלך הלילה, באתר בחדרי חרדים, 6 במרץ 2015
  30. ^ ישראל כהן, ‏תיעוד: הגר"ח קנייבסקי יוצא ללוות את מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל, באתר כיכר השבת, 4 באפריל 2015
  31. ^ שלמה זינגר, ‏וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ • מאה אלף מלווים אחר מיטת הגר"ש וואזנר זצוק"ל | צפו, באתר JDN‏, 5 באפריל 2015
  32. ^ גלעד מורג וקובי נחשוני, נרמסו: הרוג ופצועים קשה בהלוויית "פוסק הדור" החסידי, באתר ynet, 5 באפריל 2015
  33. ^ צביקה גרוניך וישראל כהן, ‏הקרבן השני: נפטר החתן יצחק סאמט שנפצע בלוויה, באתר כיכר השבת, 8 באפריל 2015
  34. ^ אלי שלזינגר, שנה לאסון 'מדרגות המוות': תחקיר 'בחדרי חרדים' בדק מי אשם ומדוע, באתר בחדרי חרדים, 23 באפריל 2016
  35. ^ מנדי גרוזמן, משפחת הרב וואזנר: הרב קנייבסקי סרב לדחות את הלוויה
  36. ^ משה ויסברג,, היסטוריה: הגר"ש וואזנר מורה להשתתף בבחירות, באתר בחדרי חרדים ,, ‏ח' אדר ב תשע"ד 10/03/2014
  37. ^ ראה מכתבו של הרב ואזנר בתוך ספר 'בחצר הלוי' עמוד רנו וכן עמוד רנג
  38. ^ הרבי מסאטמר: "הרב וואזנר לא הצביע ולא הלך לכותל", באתר בחדרי חרדים
  39. ^ ראה 'הפוסק' עמוד תלג
  40. ^ דרשות שבט הלוי ח"א עמוד רד
  41. ^ החלטת רבני בני ברק - מהאסיפה באסרו חג שבועות תשכ"ד - עם חידוש ההחלטה מהתאריך י"ב אלול תשכ"ט, באתר בבית המכירות 'קדם'. וראה עוד בן ציון יעקובוביטש בספרו "זכור ימות עולם" (חלק ד, בני ברק תשנ"ז, עמ' קנד-קסא. וכן 'הפוסק' עמוד שעז.
  42. ^ מכתב מחאה מאת רבי שמואל הלוי ואזנר ובית דינו - על כבודו של רבי משה יהודה ליב לנדא "רבה של בני ברק" - אלול תשמ"ז, באתר בבית המכירות 'קדם'
  43. ^ גדעון מרון, רב "נכנע" בבני ברק, מעריב, 15 בספטמבר 1987
  44. ^ ישראל כהן, "היה שלא ברצוני" • מכתב ההתנצלות של פוסק הדור, באתר כיכר השבת, ‏06.04.15
  45. ^ כתבה בנושא 'הפוסק' עמוד שלז
  46. ^ ישראל כהן, "כתבתי ל-40 רבנים על גיורי צה"ל. רק הרב וואזנר ענה לי", באתר כיכר השבת, ‏23.02.11
  47. ^ יקי אדמקר,, פגישת הגר"ע והגר"ש ואזנר • התמליל המלא, באתר בחדרי חרדים ,, ‏23/02/2011
  48. ^ מהפכת הביציות, באתר ישראל היום
  49. ^ הכשר שהעניקו גדולי ישראל למרכז החרדי להכשרה מקצועית, באתר בבלוג כבר היה לעולמים, וכן מובא בשמו בשו"ת ידות הלוי ח"ג ענינים שונים שאלה ו.
  50. ^ חשיפת הפרוטוקולים של ועדת טל, באתר בבלוג 'כבר היה לעולמים'
  51. ^ דעת מרן הגר"ש וואזנר שליט"א בעניין האופן בו יש להילחם בגזירת הגיוס., באתר בבלוג כבר היה לעולמים
  52. ^ שלמה גרינברג,, הקנאים נבהלו ושידור דברי הגר"ש ואזנר הופסק, באתר בחדרי חרדים וכן וכן בדרשות ושיחות שבט הלוי תש"ס עמוד רז. וכן דרשות ושיחות תשס"ג עמוד קפא : "תחת להשקיע במאבקים ובמלחמות יש להשקיע מחשבה ומעשה בבנין עצמינו", ‏כ"ב תמוז תשע"ג 30/06/2013
  53. ^ ישראל כהן, הגר"ש וואזנר: "הגראי"ל שטיינמן הוא הגנרל של הדור", באתר | כיכר השבת, ‏ב' באדר ב' | 04.03.14
  54. ^ בנימין בראון,, מדריך לחברה החרדית,, עמוד 66
  55. ^ מרדכי מאיר, זכור הנאקות ורעש הצעקות, (גבעת שמואל, הוצאת אורחות), עמ' כז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  56. ^ משה ויסברג, בד"ה: בנו של פוסק הדור נפטר מוירוס קורונה, באתר בחדרי חרדים, ‏כ"ח אייר תש"פ 22/05/2020
  57. ^ חיים רוזנבוים, ‏אבל כבד: הגה"צ רבי אברהם אליהו וואזנר זצ"ל הלך לעולמו, באתר כיכר השבת, 29 באוקטובר 2024.


אחרונים
חכמי יהדות אשכנז רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג
תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שמואל_הלוי_ואזנר&oldid=39965286"