חוג חתם סופר
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
| |||
| שורשים, סיווג והנהגה | |||
|---|---|---|---|
| דת |
יהדות  | ||
| תאריך ייסוד |
1939 | ||
| הושפע מ |
החתם סופר | ||
| ארגונים ופעילות | |||
| מרכז |
בני ברק | ||
  | |||
חוג חתם סופר הן קהילות חרדיות של יוצאי הונגריה וצ'כוסלובקיה, שהוקמו במטרה לשמר את מנהגי הקהילות באוברלנד על פי מורשתו של החת"ם סופר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קהילת חוג חת"ם סופר נוסדה בארץ ישראל בשנות ה-30, על ידי יוצאי הונגריה וצ'כוסלובקיה. בבחירות הראשונות למושבה בני ברק, בשנת 1939, הריץ חוג חת"ם סופר במקום רשימה עצמאית, בראשות משה שרייבר, מצאצאי החת"ם סופר. שרייבר שימש נציג במועצה במשך מספר קדנציות והיה מנאמני החזון איש.
בשנות ה-50 ובשנות ה-60 התפתחו קהילות חוג חת"ם סופר בכמה מקומות בישראל. המרכז הבולט ביותר היה בבני ברק, שבה נוסדו שלוש קהילות, האחת בראשות הרב יצחק שלמה אונגר, השנייה בראשות הרב יצחק צבי ברנפלד, מצאצאי החת"ם סופר, והשלישית בשיכון ה'. שני רבני הקהילות שימשו גם כדיינים בבית דינו של הרב שמואל הלוי ואזנר. קהילתו של הרב אונגר הקימה ישיבה גדולה שבראשה עמדו לצדו ראשי ישיבה נוספים, ובהם הרב יעקב אדלשטיין והרב אשר וייס, וכמשגיח כיהן הרב ישראל משה רוזנפלד, לימים האדמו"ר מדאראג. הקהילה שבראשות הרב ברנפלד ייסדה בשנות ה-60 תלמוד תורה שנועד בעיקר לילדי הקהילה. בין תלמידיו של מוסד זה נמנים בני קהילתו של הרב וואזנר בבני ברק.
בתל אביב היו מרכזי הקהילה ברחובות בר כוכבא ואחד העם, בקהילה ברחוב בר כוכבא כיהן כרב רבי יואל פולק וכרב הקהילה ברחוב אחד העם כיהן הרב מרדכי יפה-שלזינגר. בירושלים עמד בראש הקהילה הרב יששכר דב גולדשטיין, ראש כולל שומרי החומות. בפתח תקווה עמד בראש הקהילה הרב יעקב שמריהו דייטש ומרכזה ברחוב איכילוב שבמרכז העיר. קהילות נוספות היו בערים רעננה נתניה באר שבע תפרח וצפת[1].
כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם השנים התדלדלו קהילות חוג חת"ם סופר. מן הדור הוותיק נותרו שרידים מעטים ורבים מבני הדור השני נטמעו בזרמים החרדיים המרכזיים - החסידים והליטאים. חלק מתלמידי הישיבות ההונגרים לומד בישיבות נוספות, ובהן ישיבת חכמי לובלין בבני ברק וישיבת ערלוי בירושלים.
לאחר פטירת הרב אונגר התפצלו שני תפקידיו: כרב הקהילה משמש הרב יוסף מאיר אלטמן שקהילתו מתנהלת כיום כמעט כחצר חסידית. לראשות הישיבה מונה הרב שמואל אליעזר שטרן, דיין בבית דינו של הרב וואזנר. לאחר פטירת הרב ברנפלד התמנה כרב הקהילה הרב משה בנדיקט. לאחר פטירת הרב יפה-שלזינגר, רב הקהילה בתל אביב, לא מונה לו ממלא מקום בשל הידלדלות הקהילה המקומית. לאחר פטירת הרב יעקב שמריהו דייטש, רב הקהילה בפתח תקווה, מונה בנו הרב חיים יהודה דייטש לממלא מקומו. כרב קהילת חוג חת"ם סופר בירושלים שימש הרב נפתלי הירצקא פרנקל, לאחר פטירתו ירש את מקומו בנו הרב אהרן שמואל פרנקל.
גופי כשרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד ממוקדי הכוח המרכזיים של קהילות חוג חת"ם סופר הוא מערכת הכשרות למהדרין שהן מפעילות בנפרד – בבני ברק ובפתח תקווה. בשנות ה-70 הנחה הרב שמואל הלוי ואזנר את מערכת הכשרות של חוג חת"ם סופר בבני ברק, וחתימתו התנוססה על מוצרים שבהכשרה. בראש המערכת עמד הרב דב לנדא, חסיד גור, עד שעזב בשנת 2015 מאז מכהן הרב יוסף מאיר אלטמן.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר היובל חוג חתם סופר, עמוד 117