שמואל אבן דנאן (השלישי)
הרב שמואל אבן דנאן השלישי[1] (סביב ה'ש"י, 1540 – ט"ו באדר ה'שפ"ב, 1622) היה פרשן מקראי, דרשן, אב בית הדין ורבה של פאס בתחילת המאה השבע עשרה. מבין מתקני התקנות המרכזיים של יהדות מרוקו.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד סביב שנת ה'ש"י[2] בפאס לאביו רבי סעדיה - רבה של העיר. למד אצל חכמי העיר רבי שמואל חאגיז (הראשון) ורבי משה סידיקארו הלוי. בהמשך התמנה לסופר בית הדין. בתפקיד זה שימש יחד עם רבי מכלוף בן אסולין. בשנת ה'שנ"ב התמנה לדיין, ונמנה עם מתקני התקנות בעיר, מהם יש למנות את רבי יהודה עוזיאל, רבי סעדיה בן רבוח, רבי וידאל הצרפתי, רבי אהרן אבן חיים, רבי יחייא בירדוגו, רבי ישעיה בקיש, רבי שמואל בן חביב, ורבי שאול סירירו. רבי שמואל הקפיד לחתום על כל התקנות. בשנת ה'שס"ז, לאחר פטירתו של רבי סעדיה בן רבוח, התמנה לאב בית הדין[3] וראש חכמי המעמד - ועמד בראש הדיינים מתקני התקנות.[4] רבי שמואל נשא ונתן בהלכה עם חכמים מערי מרוקו ואלג'יריה.[5]
רבי שמואל לקח חלק בכתיבת קורות יהדות פאס, ותיעודיו נדפסו בספר 'דברי הימים של פאס'.[6]
נפטר בפאס בט"ו אדר ה'שפ"ב. רבי שאול סירירו הספידו.[7]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו רבי סעדיה היה אב בית הדין של פאס, לאחר פטירתו של רבי שאול סירירו. רבי שמואל שיכל בן אחר שנולד לו מנישואים שניים, שנפטר בגיל שנתיים.[8] גיסו הוא רבי יעקב אבן דנאן, אב בית הדין ורבה של פאס.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר חידושי דינים - חלק קטן מהם מחידושי הדינים נדפסו בספר 'תקנות חכמי פאס'.
- שאלות ותשובות - מקבץ מתשובותיו נדפסו בספר 'תקנות חכמי פאס', וכן תשובות נוספות פזורות בספרי חכמי מרוקו.
- תקנות - חתום על התקנות בין השנים ה'שנ"ב - ה'שע"ד. נדפסו תקנותיו בספר 'תקנות חכמי פאס', תשע"ג.
- ביאור למקרא - נדפסו מביאוריו בספר 'פאס וחכמיה'.[9]
- ספר דרושים - בכתב יד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: פאס וחכמיה ח"א עמ' 281.
- ^ ראו 'מן הגנזים' חלק י' עמ' א.
- ^ ראו דרושי מהרש"ש סירירו, ח"ב עמ' תרטו.
- ^ מלכי רבנן בערכו.
- ^ ראו פאס וחכמיה ח"ב עמ' 110.
- ^ ראו: דברי הימים של פאס, הוצאת בניהו, עמ' 13.
- ^ ראו 'דברי הימים של פאס', הוצאת בניהו, עמ' 84.
- ^ ראו 'חידושי דינים' לרבי שמואל אבן דנאן בתוך: תקנות חכמי פאס עמ' תשעה.
- ^ ראו פאס וחכמיה ח"ב עמ' 112 ואילך.