חסדאי אלמושנינו
| לידה |
1640 תטואן, מרוקו  |
|---|---|
| פטירה |
1728 (בגיל 88 בערך) ה'תפ"ח |
| השכלה | תלמוד, הלכה |
| תקופת הפעילות |
?–1728 |
| השתייכות | אחרונים |
| תחומי עיסוק | דיין |
| תפקידים נוספים |
אב בית דין, ראש ישיבה |
| תלמידיו | רבי מנחם עטיאה |
| צאצאים | רבי יצחק אלמושנינו |
  | |
רבי חסדאי אלמושנינו (נפטר בטבת ה'תפ"ח, 1728), היה אב"ד וראש ישיבה בעיר תטואן שבמרוקו במאה ה-18 ומחבר הספרים "חסד אל" ו"משמרת הקדש".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנת לידתו אינה ידועה, אך נכתב כי הוא האריך ימים. הוא חי בעיר תטואן שבמרוקו וכנראה נולד שם. החל משנת ה'תמ"ו הוא חתם על פסקי דין של חכמי עירו ומשנת ה'תנ"ו, כנראה לאחר פטירת רבי יעקב אבוהב שהיה אב"ד במקום, הוא שימש כדיין בעיר, יחד עם חבריו: רבי יעקב ביבאס ורבי דוד הכהן. משנת ה'תס"ח, לאחר פטירת חבריו לבית הדין, הוא שימש אב"ד. אל בית דינו חברו הרבנים: מנחם אנהורי, משה בן זמרה, אברהם אבודרהם ויצחק נהון. מכתביו נראה שהורצו אליו שאלות מיהודי גיברלטר.
במקביל לפעילותו הרבנית בעירו הוא שימש גם כראש ישיבה במקום. בין תלמידיו ידוע רבי מנחם עטיאה, מי שלימים שימש אב"ד בעיר.
בהקדמות לחיבוריו הוא מתאונן על עוניו ועל מיתתם בטרם עת של בניו שלמה ויצחק, כן על רבות מתשובותיו הוא כותב לצד חתימתו "המו"ן" - המר ונאנח.
הוא נפטר בחודש טבת שנת ה'תפ"ח (1727/1728).[1]
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תשובות ופסקים רבים מרבי חסדאי מצויים בספרות חכמי מרוקו, יצירות נוספות נותרו בכתב יד.
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היו לו שני בנים שנפטרו בטרם עת: יצחק ושלמה. בנו רבי יצחק ששימש כרבה של גיברלטר. צאצא נוסף הוא רבי חסדאי אלמושנינו השני.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בצלאל דבליצקי, משמרת הקודש א, מבוא, עמ' 15 44, מכון אהבת שלום, ירושלים, תשע"ג.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חסדאי אלמושנינו, חסד אל, ליבורנו, תקפ"ו, באתר היברובוקס
- משמרת הקדש ליבורנו, תקפ"ה, באתר: הספרייה הלאומית
- חכם חסדאי אלמושנינו, באתר "החכם היומי"
חסדאי אלמושנינו (1640?-1728), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו תקנות חכמי מכנאס חלק א עמ' תלג.
| בקרת זהויות |
|
|---|