מנחם עטיאה
הרב מנחם עטיאה (סביב ה'ת"ל, 1670 - לפני ניסן ה'תק"ט, 1749) היה ראש ישיבה, פוסק הלכה, מקובל, ודרשן. אב בית הדין ורבה של תטואן במאה השמונה עשרה.
קורותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לאביו רבי יצחק[1] בתטואן. למד אצל רבי חסדאי אלמושנינו.[2] הוכר כחכם לא יאוחר משנת ה'תנ"ט.[3] נשלח יחד עם רבי יוסף ביבאס לפאס בכדי לאסוף תרומות לקהילת תטואן שהוכבד עליהם מסי המלך.[4] בשנת ה'תפ"ח, לאחר פטירת רבו רבי חסדאי אלמושנינו, התמנה לאב בית הדין ורבה של העיר, ותיקן תקנות.[5] בין הדיינים שכיהנו בבית דינו נמנים: רבי שלמה אבודרהם ורבי יעקב אבן מלכא.[6] התכתב בהלכה עם רבי יהודה עייאש,[7] רבי יעקב אבן צור,[8] ורבי יוסף בן סאמון.[9]
בזמנו, מנהג העיר היה שלא לאכול בשר גם ביום ראש חודש אב, רבי מנחם רצה להתיר לאכול בשר בראש חודש, אך למעשה, הדבר לא הסתייע.[10] רבי מנחם נחשב כבקי במנהגי תטואן, ותלמידו רבי יהודה אבודרהם קיבל ממנו את תורת המנהגים.[11]
נפטר בתטואן לפני ניסן ה'תק"ט.[12] בנו המפורסם היה רבי משה, שהגיה את כתבי אביו.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קונטרס הטרפיות - נקרא גם: נר מערבי חלק ב.
- דרושים - נדפסו בספר 'נר מערבי' חלק ג. וכן נדפסו בספר 'ויעמידה ליעקב' לרבי יעקב כלפון.
- פסקי דין - נדפסו בספרי חכמי דורו ונותרו בכתבי יד.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ויש אומרים ששם אביו היה יעקב.
- ^ מקבציאל חלק ל עמ' קסג.
- ^ ראו תקנות חכמי פאס מהד' תשע"ג תקנה לא.
- ^ ראו מלכי רבנן בערכו.
- ^ ראו תקנות חכמי מכנאס חלק ב תקנה מ.
- ^ ראו משפט וצדקה ביעקב חלק ב סימן קכא.
- ^ ראו שו"ת בית יהודה חלק חו"מ סימן ט.
- ^ ראו לדוגמה: משפט וצדקה ביעקב חלק סימן פז.
- ^ ראו עדות ביהוסף דף סב.
- ^ ראו עטרת שלמה דיין סימן יד.
- ^ ראו תורת משפחת דלויה עמ' 394.
- ^ ראו תורת המשבי"ר הלכות חזקת קרקעות סימן ט, שרבי יעקב אבן צור מכנה את רבי מנחם עטיאה בברכת המתים בניסן תק"ט.