המאה ה-17
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
רצוי במיוחד לא לבצע שינויים במבנה הפרקים, מאחר שהערך בתהליך הרחבה משמעותי בסגנון הערך על המאה ה-18 והמאה ה-19. | |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. רצוי במיוחד לא לבצע שינויים במבנה הפרקים, מאחר שהערך בתהליך הרחבה משמעותי בסגנון הערך על המאה ה-18 והמאה ה-19. | |
| מאות: ► המאה ה-16 • המאה ה-17 • המאה ה-18 ◄ |
| עשורים: |
| שנים: ► • 1599 • 1600 • 1601 • 1602 • 1603 • ◄ |
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
בתקופה זו עלה כוחה של ממלכת אנגליה והפרובינציות המאוחדות (מה שהיום מכונה הולנד) וירד כוחן של ספרד ופורטוגל[1].
לאורך המאה המשיכה מגמת הקולוניאליזם האירופי מהמאה ה-16, כאשר באמריקה הצפונית התרחבו שטחי השליטה הספרדית ונוסדו מספר מושבות בריטיות וצרפתיות; באמריקה הדרומית נוסדה קולוניה פורטוגזית משמעותית והושגו אחיזות מצד הצרפתים וההולנדים; בחופי אפריקה העמיקו הפורטוגזים את השליטה האירופית; בארכיפלג המלאי העמיקו את אחיזתן האימפריות של הספרדים, הפורטוגזים וההולנדים. במקביל השתלטה האימפריה הרוסית בהדרגה על צפון אסיה והפכה לאחת מהאימפריות הגדולות בעולם[2].
מבחינת הכלכלה העולמית – במאה זו המשיכה תפיסת המרקנטליזם את שגשוגה[3], ועלה וצבר השפעה מודל חברות הצ'ארטר (אנ'), בו פעלו חברות מסחריות כמונופולים של סחר או קולוניזציה מטעם ממשלות, וצברו כוח פוליטי, צבאי וכלכלי שהשפיע עמוקות על הכלכלה והפוליטיקה העולמית[4]. עם זאת, המאה התאפיינה בהכללה בתפוקה כלכלית נמוכה ורעב, בין היתר בגלל עידן הקרח הקטן[5].
תקופה זו היא נקודת מפנה במהפכה המדעית, עם תחילת פיתוח מנגנונים שיאפשרו הגעה למסקנות על מסד נתונים וניסויים, ולא על בסיס מסורות[6][7]. בסוף המאה פרסם אייזיק ניוטון את חוקי התנועה של ניוטון שסיפקו מערכת חוקים אחידה לפיזיקה המודרנית[6].
המחצית השנייה של המאה היא תקופת השיא של "עידן הקרח הקטן"[8].
אירועים עולמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עידן הקרח הקטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]המאה ממשיכה את תקופת "עידן הקרח הקטן" מין המאה הקודמת – וישנה ירידה יחסית בטמפרטורה העולמית. על פי ההערכות של שכלול ממוצע של כל חצי הכדור הצפוני, הייתה לאורך המאה כולה ירידה בהשוואה למאות הקודמות, כאשר ישנם עליות וירידות במידת האינטנסיביות של התופעה. עם זאת, באזורים מסוימים, ביניהם אנגליה – בה תועד המאורע היטב – ספגו ירידה עזה במיוחד של הטמפרטורה[8].
אנגליה נכנסה לתקופת השיא של "עידן הקרח הקטן" החל משנת 1645[9][8], כאשר בנקודת השיא אנגליה הייתה למעלה מחצי מעלה פחות מהממוצע של חצי הכדור הצפוני (תרחיש קיצוני מאוד בכל המילניום השני)[8], והפער לעומת ראשית המאה ה־21 מוערך בכ־2 מעלות[9].
עם זאת, במקומות אחרים השינויים האקלימים השפיעו באופן שונה. במזרח סין לא הורגשה התקררות כלל. באפריקה ובמרכז ודרום אסיה היו בצורות מתמשכות. אמריקה הצפונית חוותה גם תקופה קרה יותר, אך גם יובש יחסי של גשמים[8].
המאבק על הסחר העולמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה זו עלה החשיבות של הסחר הגלובלי העולמי, כאשר במרכזו המעצמות האירופאיות שניסו במהלך המאה לפתח מנגנונים ולייצר נכסים שיסייעו להן להפחית את הסיכון שהיה באותה העת למסעות סחר חוצי אוקיינוסים[10].
רקע זה הוביל למספר מלחמות על הדומיננטיות בסחר העולמי הימי[11].
כאשר צ'ארלס הראשון עלה למלכות אנגליה בשנת 1625, פעל רבות להגברת הדומיננטיות הימית של אנגליה ובניסיון לייעל את הצי האנגלי. במסגרת פעולות אלו, כבר בשנותיו הראשונות נכנס הן למלחמה מול ספרד (שהייתה כבר קודם יריבה של אנגליה במלחמת שלושים השנים) והן למלחמה מול צרפת. עם זאת, בשלב זה המערכה האנגלית לא השיגה את התוצאות המצופות[12].
מלחמה נוספת על הדומיננטיות הימית הייתה מלחמת הולנד-פורטוגל (1588–1654) – מלחמה שנערכה במשך 66 שנים בין חברת הודו המזרחית ההולנדית וחברת הודו המערבית ההולנדית לבין מושבות האימפריה הפורטוגזית.
מלחמות נוספות מסוג זה במחצית השנייה של המאה היו מלחמת אנגליה–ספרד (1654–1660) – חלק מהמלחמה הצרפתית-ספרדית; מלחמת השבת הכתר הפורטוגזי (1662–1668) – תמיכה אנגלית בפורטוגל), ושלוש המלחמות האנגלו הולנדיות הראשונות[11].
קולוניאליזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחצית הראשונה של המאה, החלו להגיע לאמריקה הצפונית מתיישבים אירופאים, ומתיישבים מאנגליה, צרפת, הולנד, שוודיה וספרד הקימו מושבות ביבשת. האירופאים ניהלו עם העמים הילידים קשרי מסחר מחד, אולם מאידך גם מאבקים מתמשכים סביב שליטה בטריטוריות ובמסחר, וסביב הבדלי תרבות. במקרים רבים נאבקים חלק מהעמים הילידים לצד האירופאים חלק מהמאבקים הפנימיים בין העמים הילידים או בין האירופאים עצמם. במחצית השנייה של המאה השיגו האנגלים והצרפתים את עיקר הדומיננטיות בצד האטלנטי של אמריקה הצפונית (זאת לצד הספרדים ששלטו על שטחים גדולים בדרום היבשת כבר מסוף המאה שעברה) ועד סוף המאה ביססו השתיים את הטריטוריות צרפת החדשה, אמריקה הבריטית וכן טריטוריית חברת מפרץ הדסון[2][13].
באמריקה הדרומית אזורי החוף היו בשליטת פורטוגל (החוף המזרחי) וספרד (החוף המערבי), אם כי בעשורים הראשונים של המאה הייתה פורטוגל בשליטת הכתר הספרדי ומעשית שלטה בשני צידי החוף[2].
נקודות ציון:
- 1608 – תחילת ההתיישבות הצרפתית בקוויבק[14]
- 10 ביוני 1610 – המתיישבים ההולנדים הראשונים מתיישבים באי מנהטן
- 16 בספטמבר 1620 – הספינה מייפלאור (Mayflower) מפליגה מאנגליה מנמל פלימות' לכיוון יבשת אמריקה עם 102 צליינים
- 22 במרץ 1622: טבח ג'יימסטאון - בהתיישבות האנגלית ג'יימסטאון באמריקה הצפונית נרצחו כ-347 אנשים בסדרה של התקפות פתע של שבט הפּאוֹהָאטן (Powhatan). טבח ג'יימסטאון הצדיק בעיני האנגלים התקפות נגדיות על המקומיים והחרמת שטחים, והחל מעשית את מלחמות האינדיאנים[15].
- 1636: מלחמת הפקווט (אנ') – מאבק בין שבט הפקווט לבין המתיישבים האנגלים ובעלי בריתם, שבטים הילידים־אמריקאים שנשלטו קודם לכן על ידי הפקווט[16].
- 1701-1640: מלחמת הבונים (אנ') – לאחר התפתחות סחר פרוות הבונים בין שבטי האירוקוי לאירופאים, האירוקוי לחמו בשבטים סמוכים ובמתיישבים צרפתים במטרה להגדיל את שטחם, ולאחר שמתיישבים הולנדים ציידו אותם בנשק חם הצליחו האירוקוי לגרש משטחם כמה תרבויות מקומיות[17].
- 1676-1675: מלחמת המלך פיליפ (אנ') – על רקע מתיחות מתמשכת בנוגע לסחר, התאחדה קואליציה של שבטים אמריקאים ילידים תחת הנהגת ווַאמפָּנוֹאֶג (אנ') ויצאו למלחמה מול המתיישבים הפוריטנים האנגלים ובני בריתם המוהיקנים (אנ')[18].
- בשנים האחרונות של המאה גילו הפורטוגזים הקולוניאליים מצבורי זהב משמעותיים בברזיל, ואלו השפיעו על הכלכלה של הכובשים והנכבשים גם יחד[19].
- הגירה המונית של אנגלים פוריטנים לאמריקה וייסודה של כת האמיש. במאה הזו החל גל היישוב האירופאי הגדול הראשון על אדמת היבשת.
אפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת המאה הפכו ההולנדים לגורם הבולט סחר העבדים הטרנס-אטלנטי, אולם במהלך המאה מתערערת ההגמוניה שלהם, כאשר האימפריות הצרפתית והבריטית משתלטות על מחצית מנתח השוק ולוקחות לשם כך כמות רבה של תושבים, בעיקר משטח במערב אפריקה שנמצא בין אזור סנגל ונהר ניז'ר. אם במאות הקודמות סחר העבדים היה בהיקף קטן יחסית, במאה זו הביקוש לעבדים עלה בחדות במקביל לפיתוח מטעי הסוכר באיים הקריביים ומטעי הטבק באזור צ'ספיק באמריקה הצפונית[20]. על פי חלק מההערכות בתקופה זו הוצאו מאפריקה מדי שנה כ־10,000 איש, או מעט למעלה מכך, למטרות סחר עבדים[21].
במהלך המאה ביססו ההולנדים קולוניה בנקודת עצירה חשובה מסביב לאפריקה – כף התקווה הטובה. באמצע המאה הקימו ההולנדים את מושבת הכף ההולנדית ובעשורים האחרונים של המאה התמודדו ההולנדים עם שלוש מלחמות גרילה מול הקויסאנים, שכמעט ומביאים לסופה של המושבה בשנת 1659[22].
האימפריה הפורטוגלית הרחיבה לאורך המאה את שליטתה בחופי אפריקה[2][23]. פשיטות מתמשכות של נוודים–שודדים על ממלכת מוטאפה (אנ'), ממלכה ידידותית לפורטוגזים במזרח אפריקה, גרמה להם לבקש עזרה מהפורטוגזים, והם מעמיקים בהדרגה את השפעתם על כל אזור נהר הזמבזי. עם זאת, הניסיונות של הפורטוגזים להעמיק את השפעתם מעט צפונה יותר, באזור נהר הרובומה (אנ'), נבלמים בסוף המאה[22].
נקודות ציון:
- 1661 – ההתיישבות הקבועה הראשונה של האימפריה הבריטית באפריקה, באי בנהר גמביה[24].
התפשטות האימפריה הרוסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1639: עליית האימפריה הרוסית – חלוצים רוסים מקימים מושבה רוסית בגבול האוקיינוס השקט ומותחים מזרחה את תחום השפעתה של האימפריה. כעשור לאחר מכן מוקמת באזור עיר רוסית ועד סוף המאה מהדקת בהדרגה רוסיה של שליטתה בצפון מזרח אסיה[25].
תנועות חברתיות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1649: ג'רארד וינסטנלי וקבוצת אנשים מנסים להקים בבריטניה את מושבה חלוצית בעלי מאפיינים אנרכיסטיים[26].
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צמיחת הסחר הגלובלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה זו הסחר הגלובלי על פני מרחקים ארוכים נמצא במגמת עליה, כאשר מעצמות אירופאיות החלו לייבא יותר סחורות ממקומות מרוחקים. מרבית הסחורות שנדדו על פני מרחקים גדולים בתקופה זו היו תבלינים וגידולים אחרים שהיה קשה לגדל באירופה, מכיוון שאלו יכלו להימחר בסכומים גבוהים מספיק שיצדיקו את הסיכון שבסחר הגלובלי המתפתח. המעצמות האירופאיות ניסו במהלך המאה לפתח מנגנונים שיסייעו להן להפחית את הסיכון[27].
תעריפי השילוח של הסחורה הימית בין המזרח רחוק לאירופה ירדו במהלך המאה באופן משמעותי ותרמו להתפתחות הסחר הימי הגלובלי. אם המחירים בתחילת המאה היו כ־30-32 ליש"ט לטון, כחצי מאה לאחר מכן המחירים ירדו בכ־50-23%. הערכות של כלכלנים תולים את אחת הסיבות לכך בהתייצבות של מרידות מקומיות במזרח אסיה שהתמתמנו סביב 1640, אם כי גורמים נוספים השפיעו על שינויי המחיר, ביניהם התחזקותן של חברות המונופול האירופאיות. ההתייצבות הבטחונית פישטה את ההתאגנות שספינות סוחר הייתה צריכה לעשות כדי לסחור בביטחה יחסית, והקטינה הוצאות ביטחון. לקראת סוף המאה התמתנו הירידות בתעריפים ועלו חזרה, אולם כמות הסחורות הלכה ועלתה, ככל הנראה בעקבות עליה הן בביקוש לסחורות באירופה והן בהיצע הסחורות במזרח הרחוק[27].
מרקנטליזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאה זו הייתה תקופת השיא של המרקנטליזם, תפיסה כלכלית המעודדת אומות לחזק את כלכלתן על חשבון כלכלות אחרות. הוגי התקופה שקידמו תפיסה זו, כמו ז'אן-בטיסט קולבר ותומאס מון (אנ'), הגדירו את משאבי הטבע כאמצעי חיוני לשגשוגה של אומה, כך שאם אין לאומה משאבים אלו, עליה להשיגם במסחר שישאיר את המדינה במאזן חיובי של ייצוא מול ייבוא. תפיסה זו עודדה פיתוח ייצור בקולוניות, כאשר כל התוצרת מוחזקת על ידי מונופול בשליטת המעצמה. תחת כלכלה מרקנטליסטית שאפו אומות לדכא את רצונותיהם של התושבים כלפי מותרות שיגבירו ייבוא ויפרו את המאזן[28].
חברות הצ'ארטר
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברות הצ'ארטר (אנ') הן מודל כלכלי בו פועלות חברות מסחריות כמונופולים של סחר או קולוניזציה מטעם ממשלות. המודל שהחל בסוף המאה שעברה צבר תאוצה במהלך המאה, בה הוקמו כמה מחברות הצ'ארטר המשמעותיות ביותר, כמו חברת הודו המזרחית הבריטית, שהתאפיינה בהון אדיר וכוח צבאי משמעותי, והייתה חלק מהגורמים שהגבירו את הדומיננטיות של האימפריה הבריטית ברחבי העולם[4].
נקודות ציון:
- 1600 – נוסדה חברת הודו המזרחית הבריטית, לימים החברה הגדולה בעולם שפעלה במודל חברות הצ'ארטר (אנ'), שפעלו כמונופולים של סחר או קולוניזציה מטעם ממשלות. השפעתה הפוליטית וכוחה הכלכלי של החברה השפיעו רבות על התפתחותה של האימפריה הבריטית לאורך המאה[4][29].
- חברת הודו המזרחית ההולנדית הוקמה בשנת 1602, ויצאה למסע התרחבות קולוניאלי שהתבסס על החזקת מניות ולא על שליטה מלכותית. ספינות סוחר הולנדיות שטו ברחבי העולם, מובילות את "עידן הזהב של הרפובליקה ההולנדית".
מגמות כלכליות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התרחבות כלכלת סין – סין, שעל פי חלק מההערכות הייתה הכלכלה הגדולה בעולם עוד לפני תחילת המאה[30], חוותה בסוף המאה שגשוג כלכלי תחת שושלת צ'ינג, תוך ניצול יעיל יותר של משאבי טבע כמו תה, טבק וסוכר[31].
- באירופה התאפיינה המאה בהכללה במחסור כרוני בכסף וזהב שהקשה על ממלכות לספק את צורכי התושבים[5].
- באירופה הפכה לנפוצה יותר גישה שמחליפה את החובה הנוצרית לסייע לעניים בגישה לפיה צדקה לעניים מעודדת את בטלנותם ומובילה אותם לדרך רעה[32].
- במהלך המאה תופעת הגילדות הולכת וצוברת תאוצה בצפון מרכז אירופה, וקיימת במידה מסוימת במקומות נוספים באירופה[33].
סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- באירופה מאה זו התאפיינה במאבק מתמשך בין בית הבסבורג לבית בורבון[34].
- באירופה התפתחו בהדרגה צבאות הקבע המקצועיים, בו שולבו אצילים בתפקידי קצונה, ואת שאר התפקידים איישו בעלי מעמדות נמוכים לצד שכירי חרב[5].
- מלחמת שלושים השנים באירופה (1618–1648).
- תור הזהב של הולנד – הרפובליקה ההולנדית שנודעה בשם הפרובינציות המאוחדות הפכה לכוח המוביל בכלכלה ובפוליטיקה של אירופה, לאחר שקיבלה עצמאות מספרד בשנת 1648. היא גם עברה משברים, כמו משבר הצבעונים (Windhandel) שהוביל לפשיטות רגל בשנת 1637.
- המבול (1648–1667): סדרה של מלחמות ומלחמות אזרחים בפולין ובמעורבות שוודיה, רוסיה, ברנדנבורג וטרנסילבניה. המלחמה גרמה לירידת כוחה של פולין ועוררה את עליית כוחה של רוסיה.
- גזירות ת"ח ות"ט 1648–1649 – פרעות קשות ביהודי אוקראינה. אחד מאירועי הפרעות הגדולים בתולדות העם היהודי.
- 1642–1651: מלחמת האזרחים האנגלית – במהלכה מתים כ־10% מאוכלוסיית אנגליה[35].
- 1689: המהפכה המהוללת – מלך אנגליה התחלף בתהליך היסטורי בו הפרלמנט הגיש בפני המלך מסמך זכויות שהגדיר את התנאים לפיהם המלך יכול לשלוט על נתיניו ואת מגבלות הכוח שלו[35].
- 19 באוגוסט 1692 – בסיילם מוצאים להורג כומר וחמש נשים, לאחר שהורשעו בעיסוק בכישוף וזאת במסגרת ציד המכשפות בסיילם.
- מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) – מלחמה בין האימפריה העות'מאנית וחאנות קרים לבין האימפריה הרומית הקדושה, רוסיה הצארית, האיחוד הפולני-ליטאי והרפובליקה של ונציה.
המזרח התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- במחצית הראשונה של המאה התחזקו שיתופי פעולה פרסים ורוסים בהקשר אנטי עות'מאני, תוך ניסיונות – שלא הבשילו – לקיים ברית צבאית של ממש[36].
- 1639: הסכם זוהאב – סיים כ-150 שנה של מאבקים בין האימפריה העות'מאנית לממלכת פרס[37][36]. ההסכם מקרב את ממלכת רוסיה, שעד אז שיתפה פעולה עם פרסים בהקשר האנטי עות'מאנית, למעצמות אירופאיות אחרות שחששו מפני עוצמתם של העות'מאנים[36].
- שודדי ים ברברים – תקופה זו היא שיאה של כוחם של הפיראטים הברברים שחלשו על הים התיכון. בראשית המאה התבססה מרוקו כמרכזה של הפעילות הפיראטית[38].
המזרח הרחוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביפן החלה בתחילת המאה תקופת אדו, שנמשכה עד שנת 1868. בתקופה זו עברה יפן מהפכה חברתית שכללה שינוי מבנה השליטה הפאודלי שהגביר את כוחו של השוגון, ושינויים שמנעו ניידות חברתית. לצד זאת, בשני העשורים האחרונים של המאה התאפיינה יפן בשגשוג כלכלי יחסי[39]. מאפיין נוסף של תקופה זו היה מדיניות בדלנית מאוד שנקראה סאקוקו שלפיה אף אדם זר לא הורשה להיכנס ליפן ואף יפני לא הורשה לצאת ממנה. כחלק מתקופה זו, נכנסה לתוקף מדיניות של גירוש כולל ורדיפה של נוצרים ביפן[40].
- 1622 - האפיפיור גרגוריוס החמישה עשר מייסד את הקונגרגציה הקדושה למען הפצת האמונה (אנ') כדי למסד את הפצת הנצרות במזרח הרחוק[41].
- התפשטות סיאם – טקסין הגדול, המלך הסיאמי, מאחד סביבו כוחות רבים ומשנה את מאזן הכוחות בדרום מזרח אסיה: לאורך שנות ה־70 של המאה מרחיקים הסיאמים את קו הגבול המתוח מול בורמה ומשתלטים על שטחן של מספר ממלכות סמוכות[42][43].
- 1684-1681 – החאנות הדזונגרית (אנ'), בראשות המנהיג אגרסיבי גאלדאן חאן (אנ') יוצאים למסע כיבושים במרכז אסיה[44].
- בסין, שקעה שושלת מינג.
- האימפריה המוגולית חוותה לאורך המאה תנועת מטוטלת שנעה בין ניסיון לאחד בין זרמים הינדואיסטים ואסלאמים ליצירת אחידות ברחבי האימפריה, עקב השפעתו של אכבר הגדול ששלט בראשית המאה, לבין שינוי מגמה לקראת סוף המאה בימיו של אורנגזב שראה בזרמים הסינקריטיסטים כפירה[45].
אפריקה שמדרום לסהרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בחלקה המזרחי של אפריקה הדרומית פעלו שבטים נודדים אגרסיביים שביצעו במקומיים פשיטות למטרות סחר עבדים. בני היאו (אנ') שהגיעו לאזור בעקבות סחר שנהב השתלטו על טריטוריה תחת הנהגה צבאית חזקה והפעילו פשיטות עבדים מאורגנות[21].
- סביבות 1622: השמדת נדונגו (אנ') – מושלים קולוניאליים של האימפריה הפורטוגזית חוברים לקבוצות שודדים במרכז–מערב אפריקה ומביאים לסופה של ממלכה מקומית, במתכונתה עד אז[46].
- בשנת 1665 הביסה פורטוגל את ממלכת קונגו, והחלה מלחמת האזרחים של קונגו (אנ'), שהאיצה את ירידת קרנה של המלכות האזורית. במלחמה זו נמכרו רבים מהלוחמים המפסידים לעבדות[47].
תגליות והמצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המהפכה המדעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שינויים גדולים במדע ובפילוסופיה, מקובצים בדיעבד בשם המהפכה המדעית[7]. שינויים אלו החליפו את ההשקפה הפילוסופית היוונית שהייתה מקובלת מזה כ־2,000 שנים, בתפיסות חלופיות שהיו ראשיתו של המדע המודרני, ובגיבוש שיטות ניסוי מדידות לחקר שאלות – ניסויים שניתן לחזור עליהם ולאמת את תוצאותיהם – שיטות שהתגבשו בהדרגה לשיטה המדעית. בעוד הגישה הפילוסופית השלטת עד אז הייתה ממוקדמת ב"למה" דברים קורים, השיטה המדעית התמקדה ב"איך"[6].
ראשית המהפכה המדעית במחצית השנייה של המאה ה־16 בתחום האסטרונומיה בתהליך שמכונה המהפכה הקופרניקאית, ובו האסטרונום טיכו ברהה אסף כמות רבה של נתונים ותצפיות, במטרה להכריע על מבנה מערכת השמש באופן יוצא דופן לשעתו – על מסד נתונים ולא על בסיס מסורות ופילוסופיות. תהליך זה נחתם בעשור הראשון של המאה ה־17 כאשר יוהנס קפלר וגלילאו גליליי פרסמו סיכום לנתונים אלו שהכריעו נגד המסורות הוותיקות. קפלר ניסח כללים בתחום האסטרונומיה המכונים "חוקי קפלר". בהמשך המאה הפילוסוף רנה דקארט היה איש מפתח בניסיון להתחיל ולהגדיר תופעות פיזיקליות במושגים של חומר ותנועה. בסוף המאה הייתה משמעותית עבודתו של אייזיק ניוטון, שפרסם בספרו "העקרונות המתמטיים של פילוסופיית הטבע" (1687) את חוקי התנועה של ניוטון, שסיפקו מערכת חוקים אחת ששימשה כבסיס לאסטרונומיה ולפיזיקה ללא שינוי למשך כמאה שנה. קפלר, דקארט וניוטון קידמו גם תחומים אחרים כמו חקר האופטיקה, אותו הוביל גם כריסטיאן הויגנס, והבנת התחום חוותה פריצות דרך במהלך המאה[6].
כחלק מראשית התהוותו של המדע המודרני, הוקמו במחצית השנייה של המאה מספר מוסדות מדעיים – דוגמת החברה המלכותית בלונדון (1660), והאקדמיה הצרפתית למדעים (1666)[7][6]. מוסדות אלו ואחרים סייעו לייצר מערכת בה חוקרים יכולים לבדוק זה את תוצאותיו של זה ולוודא את נכונותם לפני הפרסום. מערכות נורמות אלו הובילו לפרסומם של מאמרים מדעיים[6].
השפעתם טכנולוגיות אבק השריפה על הצבאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאה זו הייתה נקודת מפנה בשימוש המקצועי בכלי נשק מבוססי אבק שריפה. הודות לפועלם של מאוריץ מאורנז' וגוסטב השני, פותחו טקטיקות חדשות לניצול יעיל יותר של נשקי אבק השריפה בשדה הקרב. מאוריץ וגוסטב פיתחו כל אחד את השימוש בגדודים קטנים יחסית אשר מאומנים בלחימה מתואמת. שינוי זה הצריך הכשרה והתמקצעות לחיילים. ההכשרות הנפרדות בבתי האצולה שהיו מקובלים באירופה כבר לא תמיד סיפקו את התוצאות המצופות, והחלו להופיע מוסדות מודרניים להכשרה צבאית, שסיפקו אימונים שוטפים לאורך כל השנה. בתורם, מוסדות הכשרה אלו הגבירו את חשיבותה של המשמעת הצבאית, והיו אבן דרך חשובה בדרך לצבאות מודרניים מקצועיים, ובהדרגה השתנו מבני הקריירה של הקצונה הבכירה והזוטרה[48].
עלייתם של נשקי אבק השריפה הובילה לירידה בחשיבותם של חילות הפרשים[48].
גוסטב השני גם שכלל את השימוש בכלי ארטילריה מוקדמים ככלי משלים לחיל רגלים. שכלול הארטילריה הובילה לשינויים בתכנון הביצורים בכלל, ובפרט הביא להופעתן של עיירות ביצורים עם חילות מצב גדולים ותותחים, ואלו גרמו לכך שחלקים משמעותיים מהכוחות נייחים ולא גמישים לתמרון. לצד הצורך להקצות חלק גדול יותר מהכוחות להגנה, המעבר ההדרגתי של החזיתות מחוץ למדינות עצמן גם "לעולם החדש" ולאזורים נוספים גרמו יחד לכך שמעצמות אירופה הגדילו משמעותית את הצבאות שלהן, ובהתאמה גם את המיסים שנזקקו להם כדי לקיים את הצבאות. הפילוג הדתי העמוק באירופה בתקופה זו סיפק את הנכונות של הציבור הרחב לתמוך במאמצים המתגברים של המעצמות להגביר את כוחן, אולם שינויים אלו הגבירו את כוחם הפוליטי של ראשי הצבא, ואת מנגנוני ריכוז הכוח בידי גוף מרכזי חזק אחד[48].
תגליות והמצאות בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביולוגיה ורפואה:
- ויליאם הארווי פרסם את התאוריה להבנת מחזור הדם, שנחשבת כאחת התגליות הרפואיות החשובות[49].
- 1630: כינין - מיסיונרים מביאים לאירופה מאמריקה את הכינין, שמשמש כתרופה למחלת המלריה[50].
- הניסוי של רדי הפריך את תאוריית הבריאה הספונטנית, לפיה חיים יכולים להיווצר מחומר ללא חיים, 1668[49].
- 1675 - גילוי הבקטריות על ידי אנטוני ואן לוונהוק, שנחשב לאבי תורת המיקרוביולוגיה[51].
- המצאות ותגליות נוספות:
- החשבון האינפיניטסימלי מומצא כדי לנסח את המכניקה הקלאסית.
- שיפור בטכנולוגיית אבק השרפה והתותח.
- מדידה ראשונה של מהירות האור, 1676.
- 1679 - דני פפן המציא מכונה עם דגם עיצוב ("עיצוב פפן"), הפועלת כסיר לחץ, על פי עקרונות הקיטור ובפועל נחשבת כמנוע הקיטור הראשון[52].
- דיסק ניוטון וטבעות ניוטון, שהמחישו את הרעיונות החדשניים מתחום האופטיקה[6].
תרבות ואמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תקופת תור הזהב של הציור ההולנדי.
- בתקופה זו הניחו פילוסופים דוגמת ברוך שפינוזה את היסודות לתפיסת מוסר פורצת דרך, שסייעה לעצב את תפיסת העולם הנטורליסטית[53][54].
- ראשית אמנות הבמה בארצות האסלאם[55]. בתקופה זו התקיימה מגמה חדשנית – שהחלה במאה ה-16 – של ציור תוך התכתבות עם סגנונות היסטוריים. תקופה זו התאפיינה בקונפליקטים רבים בין רצונם של הציירים לחופש אומנותי לבין הגחמות המתחלפות של הפטרונים השונים. באימפריה הספווית זרמים מרכזיים עסקו בציור מיניאטורי, ביצירות סאטיריות וביצירות שמטרתן יצירת סצנות מדויקות מחיי היומיום[56].
- בתקופה זו התגברו השפעות תרבותיות ואמנותיות בין אזורי המזרח – הודו המוגולית, פרס הספווית והאימפריה העות'מאנית – לבין הממלכות האירופאיות[57].
- בתקופה זו שגשגה באימפריה העות'מאנית תעשייה אומנותית סביב ייצור עבודות מתכת ומשנהב, שטיחי אוסאק (אנ') וטכניקות חדשות לייצור טקסטיל. התעשייה השפיעה על עיצובם של חפצי נוי ואמנות דקורטיבית באירופה ובמקומות נוספים. בנוסף, בתקופה זו מגיע לשיאו זרם של ספרות טורקית קלאסית[58].
- לאורך המאה חוו האזורים המוסלמים של הודו פריחה תרבותית שבאה לידי ביטוי בין היתר בתקופת זוהר של שירה וכתיבה היסטורית[59].
אסונות ומגפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפתחותן של הקולוניות האירופאיות באפריקה חושפת אוכלוסיות שונות לנגיפים שאינם רגילים אליהם. הפורטוגזים במערב היבשת נדבקו במגפות מקומיות, אולם בדרום אפריקה היו אלו המקומיים שנדבקו במקרים רבים באבעבועות שחורות, שפעת וחצבת שהביאו עמם האירופאים[22].
החל מ-1660 - התפרצות מגפת אבעבועות שחורות באמריקה הדרומית גרמה, על פי ההערכות, לתמותה של בערך 44,000 ילידים אמריקאים באותה השנה. באזורים מסוימים השמידה המחלה כמחצית מהאוכלוסייה, ובמקרים הקיצוניים ביותר אף קרוב ל-90% מאוכלוסיות מסוימות, זאת מכיוון שבקרב האוכלוסייה הילידית שבאזור ברזיל לא הייתה חסינות לנגיף האירופי הזר, והזן שהביאו איתם האירופים הייתה אחת הווריאציות היותר קטלניות שלו. המגפה קיבלה בקרב הילידים את הכינוי "האש הגדולה". מיסיונרים נוצרים האשימו את הילידים שהם נפגעו מהמגפה בגלל חוסר אדיקותם. בעשור לאחר מכן מגיעה המגפה למושבות הבריטיות באמריקה הצפונית וגורמת לנזקים רבים[60].
תיעוד שעקב אחר התפרצות דבר במערב אירופה בשנות ה-60, תיעד כיצד התפשטה המגפה במספר גלים שהמשיכו אל שנות ה-70 וה-80 לרחבי העולם והכתה בצפון אפריקה, טורקיה, פולין, הונגריה, אוסטריה, גרמניה ואזורים נוספים. במקומות מסוימים גבתה המחלה שיעורי תמותה של למעלה מ-20%[61].
ערים חדשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טוקיו (1603)
- ג'יימסטאון (1607)
- סנטה פה (1607)
- דאקה (1608)
- קוויבק סיטי (1608)
- בלם (1616)
- ניו יורק (1624)
- בוסטון (1630)
- דלהי (1638)
- קייפטאון (1652)
- קוריטיבה (1693)
- קולקטה (1698)
- סייגון (1698)
אישים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ויליאם שייקספיר, מחזאי ומשורר אנגלי (1564–1616).
- לופה דה וגה, מחזאי ומשורר ספרדי (1562–1635).
- ארטמיזיה ג'נטילסקי, ציירת איטלקייה (1593–1653).
- ז'אן-בטיסט פוקלן (מולייר), מחזאי, במאי ושחקן צרפתי, (1622–1673).
- ג'ובאני לורנצו ברניני, פסל, צייר ואדריכל איטלקי (1598–1680
- קאראווג'ו, צייר איטלקי (1571–1610)
- רמברנדט, צייר, רשם, אמן הדפס ותחריט הולנדי (1606–1669)
מלחינים מתקופת הבארוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ז'אן-בטיסט לולי, מלחין צרפתי, מלחין החצר של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת (28 בנובמבר 1632 – 22 במרץ 1687)
- מרן מארה (31 במאי 1656 – 15 באוגוסט 1728 במאה ה-18)
- הנרי פרסל, מלחין אנגלי, (10 בספטמבר 1659 – 21 בנובמבר 1695)
- פרנסואה קופרן, מלחין, (10 בנובמבר 1668 – 12 בספטמבר 1733 במאה ה-18)
- אנטוניו לוצ׳ו ויוואלדי, מלחין וכומר איטלקי (4 במרץ 1678 – 28 ביולי 1741 במאה ה-18)
- ז'אן-פיליפ ראמו, מלחין ותאורטיקן, מלחין החצר של לואי החמישה עשר, מלך צרפת (25 בספטמבר 1683 – 12 בספטמבר 1764 במאה ה-18)
- גאורג פרידריך הנדל, מלחין גרמני-אנגלי (23 בפברואר 1685 – 14 באפריל 1759 במאה ה-18)
- יוהאן סבסטיאן באך, מלחין גרמני (21 במרץ 1685 – 28 ביולי 1750 במאה ה-18)
- דומניקו סקרלטי, מלחין, (26 באוקטובר 1685 – 23 ביולי 1757 במאה ה-18)
מדענים ופילוסופים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גלילאו גליליי, מדען איטלקי (1564–1642).
- יוהאנס קפלר, אסטרונום ומתמטיקאי גרמני (1571–1630)
- תומאס הובס, פילוסוף אנגלי (1588–1679).
- רנה דקארט, פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי (1596–1650).
- פייר דה פרמה, מתמטיקאי ומשפטן צרפתי. אבי תורת המספרים ותורת ההסתברות (יחד עם פסקל). (1601–1665)
- בלז פסקל, תאולוג, מתמטיקאי ופיזיקאי צרפתי. אבי תורת ההסתברות (יחד עם פרמה). (1623–1662).
- רוברט בויל, מדען אירי (1627–1691)
- כריסטיאן הויגנס, מתמטיקאי ומדען (1629–1695).
- ברוך שפינוזה, פילוסוף הולנדי (1632–1677).
- ג'ון לוק, פילוסוף אנגלי (1632–1704).
- אנטוני ואן לוונהוק, מדען הולנדי, ממציא המיקרוסקופ ואבי המיקרוביולוגיה (1632–1723)
- רוברט הוק, מדען בריטי (1635–1703)
- אייזק ניוטון, פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי (1642–1727).
- גוטפריד וילהלם לייבניץ, פילוסוף ומתמטיקאי גרמני (1646–1716).
מדינאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לואי הארבעה עשר, מלך צרפת.
- אהמט הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית השנים 1603–1617.
- אלכסיי הראשון, צאר רוסיה
- אוליבר קרומוול, לורד פרוטקטור של אנגליה (1599–1658).
- אורנגזב, השליט המונגולי האחרון ששלט בשנים 1658–1707
- גאבור בתלן, מנהיג טרנסילבניה במהלך מלחמת שלושים השנים
- המלכה כריסטינה משוודיה (1626–1689).
- בוגדן חמלניצקי, הנהיג את מרד חמלניצקי באמצע המאה כנגד האיחוד הפולני-ליטאי.
- צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה
- גוסטב השני אדולף, מלך שוודיה
- אן מאוסטריה
.jpg)
אישים בולטים ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב צמח צרפתי – אב בית דין והרב הראשי של תוניס, כתב חידושי תורה על הרמב״ם ונושאי כליו. נפטר בשנת תע״ז 1717.
- רבי יום-טוב ליפמן הלר – מחבר "תוספות יו"ט" על המשנה.
- רבי משה רבקש – מחבר "מאור הגולה" על שולחן ערוך.
- רבי דוד הלוי סגל – מחבר "טורי זהב" (ט"ז) על שולחן ערוך.
- רבי משה לימא – מחבר "חלקת מחוקק" על אבן העזר.
- רבי חיים בנבנישתי – מחבר ספר "כנסת הגדולה" על ארבעת הטורים.
- רבי שלום שבזי
- רבי ישראל יעקב חגיז – מחבר שו"ת הלכות קטנות.
- רבי שבתי כהן – מחפש הספר "שפתי כהן" (ש"ך) על שולחן ערוך.
- רבי אברהם גומבינר – מחבר "מגן אברהם" על אורח חיים.
- שבתי צבי – גדול משיחי השקר בהיסטוריה של עם ישראל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאה השבע עשרה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 516-518), מתוך הספר AP European History
- ^ 1 2 3 4 Interactive World History Atlas since 3000 BC, Geacron
- ^ סחר בינלאומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ 1 2 3 חברת צ'ארטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ 1 2 3 The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 536-532), מתוך הספר AP European History
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 המהפכה המדעית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ 1 2 3 Jürgen Renn, Peter Damerow, Scientific Revolution, History and Sociology of
- ^ 1 2 3 4 5 The Effects of the Little Ice Age (c. 1300-1850), Clark Science Center Smith College
- ^ 1 2 Jan Oosthoek, עידן הקרח הקטן
- ^ Kevin H. O’Rourk, Jeffrey G. Williamso, After Columbus: Explaining the Global Trade Boom 1500-180, February 2001
- ^ 1 2 David Edwards, Changes in warfare in the 16th and 17th centuries - a ‘military revolution’?, משרד ההגנה של אוסטרליה, 22/07/2019
- ^ Colin Helling, Union of Arms: War against France and Spain 1625–30, cambridge, 26 May 2022
- ^ American-Indian Wars, ערוץ ההיסטוריה, AUG 24, 2022
- ^ New France, britannica
- ^ American-Indian Wars, ערוץ ההיסטוריה
- ^ מלחמת הפקווט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ Iroquois Wars, The Canadian Encyclopedia
- ^ American-Indian Wars, ערוץ ההיסטוריה
- ^ Kendall Brown, כרייה (חלק מלימודי אמריקה הלטינית), באתר Oxford Bibliographies
- ^ סחר העבדים הטרנס-אטלנטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ 1 2 European-and-African-interaction-in-the-19th-century, אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ 1 2 3 Southern Africa - European and African interaction from the 15th through the 18th century, אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ אנגולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ האימפריה הבריטית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ היסטוריה של מרכז אסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ English anarchist thought, אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ 1 2 Kevin H. O’Rourk, Jeffrey G. Williamso, After Columbus: Explaining the Global Trade Boom 1500-180, February 2001
- ^ מרקנטליזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ chartered companies, The Columbia Encyclopedia
- ^ פרופ' יצחק שיחור-מקיסרות על למעצמת על, דקות 12:30-9:00
- ^ סין: התפתחות כלכלית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 547-545), מתוך הספר AP European History
- ^ THE GUILDS OF COUNTRIES OVERSEAS, ספריית האוניברסיטה של לונדון
- ^ The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 531-526), מתוך הספר AP European History
- ^ 1 2 The reasons for the Glorious Revolution of 1688, Swansea University
- ^ 1 2 3 יחסי רוסיה איראן, באתר iranica
- ^ עיראק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ שודדי ים ברברים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ תקופת טוקוגאווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ HIDDEN CHRISTIANS IN CONTEMPORARY NAGASAKI, University of Wisconsin Oshkosh
- ^ Christianity, britannica
- ^ Geacron
- ^ תאילנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ קזחסטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ התפשטות ההינואיזם בדרום מזרח אסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ Southern Africa - European and African interaction from the 15th through the 18th century, אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ אנגולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ 1 2 3 David Edwards, Changes in warfare in the 16th and 17th centuries - a ‘military revolution’?, משרד ההגנה של אוסטרליה, 22/07/2019
- ^ 1 2 היסטוריה של הרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ THE MIGHTY QUINiNe, Uppingham School, Rutland, UK
- ^ History of Microbiology - Hooke, van Leeuwenhoek, and Cohn, Biology LibreTexts Library
- ^ הפניה לערך באנגלית - Steam digester
- ^
פרופ' ג'. או. יורמסון, שפינוזה ברוך, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ מיהו פילוסוף הפילוסופים ברוך שפינוזה?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
- ^ אמנות אסלאמית - ריקוד ותאטרון, באתר בריטניקה
- ^ אמנות אסלאמית - ציור ספווי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ אמנות אסלאמית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ אמנות עות'מאנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ אמנות אסלאמית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ George C. Kohn, Encyclopedia of Plague and Pestilence: From Ancient Times to the Present
- ^ היסטוריה של הדבר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
| לוח אירועים בהיסטוריה |
|---|
| שנים במאה ה-17 | |||||||||
| ___ | 1601 | 1602 | 1603 | 1604 | 1605 | 1606 | 1607 | 1608 | 1609 |
| 1610 | 1611 | 1612 | 1613 | 1614 | 1615 | 1616 | 1617 | 1618 | 1619 |
| 1620 | 1621 | 1622 | 1623 | 1624 | 1625 | 1626 | 1627 | 1628 | 1629 |
| 1630 | 1631 | 1632 | 1633 | 1634 | 1635 | 1636 | 1637 | 1638 | 1639 |
| 1640 | 1641 | 1642 | 1643 | 1644 | 1645 | 1646 | 1647 | 1648 | 1649 |
| 1650 | 1651 | 1652 | 1653 | 1654 | 1655 | 1656 | 1657 | 1658 | 1659 |
| 1660 | 1661 | 1662 | 1663 | 1664 | 1665 | 1666 | 1667 | 1668 | 1669 |
| 1670 | 1671 | 1672 | 1673 | 1674 | 1675 | 1676 | 1677 | 1678 | 1679 |
| 1680 | 1681 | 1682 | 1683 | 1684 | 1685 | 1686 | 1687 | 1688 | 1689 |
| 1690 | 1691 | 1692 | 1693 | 1694 | 1695 | 1696 | 1697 | 1698 | 1699 |
| 1700 | |||||||||
