לדלג לתוכן

אן מאוסטריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אן מאוסטריה
Anne d'Autriche
לידה 22 בספטמבר 1601
ואיאדוליד, ממלכת ספרד האימפריה הספרדיתהאימפריה הספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בינואר 1666 (בגיל 64)
פריז, ממלכת צרפת ממלכת צרפתממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אנה מריה מאוריסיה, ארכידוכסית אוסטריה, נסיכת ספרד ופורטוגל
שם לידה Ana María Mauricia de Austria y Austria-Estiria עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד, צרפת, ממלכת פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת סן-דני עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג לואי השלושה עשר, מלך צרפת
שושלת בית הבסבורג
תואר מלכת צרפת
אב פליפה השלישי, מלך ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
אם מרגרטה מאוסטריה, מלכת ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים לואי הארבעה עשר, מלך צרפת
פיליפ הראשון, דוכס אורליאן עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אן מאוסטריה בהיותה אלמנה

אן מאוסטריה (צרפתית: Anne d'Autriche; ‏22 בספטמבר 160120 בינואר 1666), בתוארה המלא - אנה, ארכידוכסית אוסטריה, נסיכת ספרד ופורטוגל, הייתה אשתו של לואי השלושה עשר מלך צרפת ואמו של המלך לואי הארבעה עשר.

הולדתה וחייה כמלכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן נולדה בעיר ואיאדוליד שבספרד ב-22 בספטמבר 1601, כבתם של פליפה השלישי, מלך ספרד ושל מרגרטה מאוסטריה, מלכת ספרד. ב-24 בנובמבר 1615 נישאה, בגיל 14 בלבד, ללואי השלושה עשר מלך צרפת, שגם הוא היה אז בן 14. נישואין אלה שנעשו מטעמים מדיניים לא היו מוצלחים. אימו של המלך, מארי דה מדיצ'י, המשיכה לנהוג כמלכה בפועל, והתעלמה מכלתה. אן שמרה על הקודים של חצר המלכות הספרדית שממנה באה, ולא למדה כמעט צרפתית. על בני הזוג הופעל לחץ בלתי פוסק לממש את נישואיהם ולספק יורש לממלכה, אך הם נותרו חשוכי ילדים במשך 23 שנים. בסופו של דבר, לאחר מספר הפלות ילדה אן מאוסטריה שני בנים: לואי, שירש את כתר אביו כלואי הארבעה עשר (נולד ב-1638), ופיליפ, שנולד ב-1640 והפך לפיליפ הראשון דוכס אורליאן.

היחסים בין בני הזוג נשארו עכורים גם על רקע השוני בגישתם לדת, כשאן מאוסטריה יוצאת כנגד יועצו הקרוב של המלך, הקרדינאל רישלייה.

בהמשך, לואי השלושה עשר ניסה לשלול מאשתו את זכותה לשמש כעוצרת בשם בנו. ברם, אחרי מותו ב-1643 אישר הפרלמנט של פריז את זכותה זו. אן שימשה כעוצרת בשם בנה לואי שהיה בן ארבע שנים בלבד, אך למעשה הקרדינל מזראן, שהיה מאהבה, ניהל את ענייני המדינה.

ב-12 ביולי 1648 הפרלמנט של פריז העמיד בפני העוצרת אן מאוסטריה את הדרישות הבאות: הפחתת מיסים בשיעור של 25%. לא יוטלו מיסים חדשים אלא בהסכמת הפרלמנט. פיטוריהם של האינטנדנטים. איש לא יושם במעצר ליותר מ-24 שעות לפני שיובא בפני שופט. העוצרת, שלא הורגלה לדרישות כאלה, ראתה זאת כניסיון למרד. ב-26 באוגוסט 1648 מזראן ציווה על מעצרם של ראשי הפרלמנט, מה שגרם ל"יום הבריקאדות" בפריז. המון רב התקבץ בחזית ארמונו של מזראן בפאלה רויאל. ההמון עשה שימוש בקלעים (פרונד בצרפתית) כדי לנפץ באבנים את חלונות הארמון, ומכאן השם שדבק במרד זה ובמרידות שלאחריו.

ביום המחרת 160 חברי הפרלמנט עשו את דרכם לארמון המלוכה בסיסמה: "יחי המלך! מוות למזראן!". ב-6 בינואר 1649 העוצרת אן מאוסטריה נאלצה להימלט מפריז יחד עם בנה המלך הצעיר שהיה בן עשר שנים בלבד. היא קראה לעזרה את הגנרל לואי השני דה בורבון, נסיך דה קונדה. הוא גייס אנשי צבא, הטיל מצור על פריז (ינואר - מרץ 1649) וכבש אחד ממבצריה. אנשי האצולה מבין המורדים ביקשו עזרה מספרד ומבית הבסבורג. אך רוב חברי הפרלמנט לא אבו לתת לבית הבסבורג דריסת רגל מחודשת בענייניה של צרפת. הפרלמנט הצהיר על תמיכתו בבית המלוכה ואן מאוסטריה והמלך הצעיר ומזראן שבו לחצר המלוכה בפריז יחד עם מזראן (28 באוגוסט 1649).

אך הסדר לא הושב על כנו. דה קונדה, שרצה לתפוס את מקומו של מזראן בחצר המלוכה, ניסה לגייס לצידו את האצולה. ב-18 בינואר 1650 ציווה מזראן על מעצרו של דה קונדה. הוא שוחרר ב-13 בפברואר 1651 לאחר שמזראן נמלט לגרמניה בעקבות צו גירוש שהוצא נגדו על ידי הפרלמנט של פריז. ב-8 בספטמבר 1651 המלך לואי הארבעה עשר, שהיה בן 13 שנה בלבד, החליט לקחת לידיו את מוסרות השלטון. בנובמבר של אותה שנה המלך הצעיר קרא למזראן לשוב לפריז. אך דה קונדה התקדם אל עבר פריז וכבש את העיר מידי הצבא המלכותי (2 ביולי 1652).

דה קונדה לא היה מסוגל לשלם לחייליו, ופריז נמצאה במצב של מצוקה כלכלית. ההמון השתלט על העיר, והצבא המלכותי הטיל שוב מצור על פריז. דה קונדה נמלט לספרד והפך למצביא בצבא הספרדי (ספטמבר 1652). ב-21 באוקטובר 1652 נכנסה המשפחה המלכותית לפריז. ב-6 בפברואר 1653 מזראן שב לפריז ולתפקידו כשר הראשי של המלך לואי הארבעה עשר, ובכך הסתיימו מרידות הפרונד.

פרישתה מהעוצרות ומותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1659 הסתיימה המלחמה בין צרפת וספרד (שהחלה ב-1635) בהסכם הפירנאים. ב-1660, כחלק של הסכם זה, נישא לואי הארבעה עשר למריה תרסה, נסיכת ספרד, שהייתה אחייניתה של אן מאוסטריה. ב-1661, אחרי מות מזראן, פרשה אן מאוסטריה למנזר בפריז ונפטרה שם ב-20 בינואר 1666. זכרונותיה התפרסמו על ידי פרנסואה דה לה רושפוקו ב-1662.

הרומן "שלושת המוסקטרים" מאת אלכסנדר דיומא האב מתרחש על רקע יחסיהם העכורים של אן מאוסטריה ולואי ה-13.

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
איזבלה מפורטוגל
 
מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
מריה מספרד
 
פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
אנה, נסיכת בוהמיה והונגריה
 
אלברכט החמישי, דוכס בוואריה
 
אנה, ארכידוכסית אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פליפה השני, מלך ספרד
 
 
 
 
 
אנה, ארכידוכסית אוסטריה
 
 
 
 
 
קרל השני, ארכידוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
מריה אנה מבוואריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פליפה השלישי, מלך ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרגרטה מאוסטריה, מלכת ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אן מאוסטריה


קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודמת:
מארי דה מדיצ'י
מלכת צרפת
24 בנובמבר 1615 - 14 במאי 1643
הבאה:
מריה תרסה, נסיכת ספרד