שיכון ועד הר הכרמל
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
 |
||
| אנו דנים כעת בשאלה האם יש להעביר ערך זה לטיוטה. המטרה העיקרית במהלך שבוע הדיון היא שיפור הערך והבאתו למצב ראוי. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
 | |
| בית בשיכון | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | חיפה |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| שכונות נוספות בחיפה | |
שיכון ועד הר הכרמל מורכב מקבוצת בנייני מגורים הנמצאים בכרמל הצפוני, ומהווה חלק מרמת התשבי. מיקומו בשטח שבין הרחובות שדרות הנשיא והתשבי. השיכון נוצר מתוך תפיסת שיכון רווחה – המבכר יצירת מרחב העונה על הצורך במגורים ובשיתוף קהילתי, ועם זאת מאפשר הפרדה מסוימת בין יחידות הדיור ופרטיות.
רקע היסטורי ומאפייני תכנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד בשנים שלפני קום המדינה התעורר הצורך למצוא פתרונות דיור לאוכלוסיית העולים. ועד הר הכרמל פעל בחיפה משנות ה-20, ובנוסף לעבודה קהילתית וארגונית היה מעורב בהקמת תשתיות. הוועד ביקש לספק פתרון דיור מיטבי לתושבי הכרמל ופעל בשני מישורים: מציאת שטח הקמה מתאים, ואיתור המימון הדרוש.
במהלך שנות ה-40 הוחלט בוועד על השתתפות במפעל השיכון, כפי שעשה אז ועד הדר הכרמל. לשם כך רכש ועד הר הכרמל מניות בחברה אשר נוצרה למטרה זו, ואיתר שטח באזור רחוב פנורמה. בכתבה בעיתון הצופה מן 15 בינואר 1945 מדווח על הקמת חברת "מעון" - חברה לשיכון. ניתנה לציבור אפשרות לרכוש מניות בחברה, ובכך לסייע במימון הדרוש להקמת השיכון. יו"ר ועד הר הכרמל א. פרידלנד ואחרים, בגיבוי חתימות עסקנים ואנשי ציבור (ראש העיר חיפה דאז שבתאי לוי ביניהם) – פנו אל הממשל במטרה לאשר את התכנית.
באותם ימים רכס הכרמל היה יחסית ריק עדיין, ותושבי העיר חיפה התרכזו בעיקר למרגלותיו. מרבית דיירי הכרמל הצפוני היו מבני המעמד העליון, המתגוררים בבתי יוקרה (לדוגמה בית הטירה), לצד מוסדות דת, בתי חולים ופנסיונים. הממשל וגופים פרטיים בארץ ובחו"ל החזיקו בקרקעות על הרכס, וכתבה שהתפרסמה ב־25 בנובמבר 1947 בעיתון המשקיף מביעה תרעומת על כך כי הקרקעות אינן משמשות למגורים, וכך נכתב:
"צפיפות בהדר הכרמל ושממה בהר-הכרמל ... מעשה בהרשמת מועמדים לשיכון... לפני כשנתיים הזדרזה עירית חיפה לצעוד צעד אחד עם האופנה. שמוע שמעה העירייה שעיריות מתוקנות בעולם דואגות לא רק לביוב ולניקיון, אלא גם מתעסקות בשיכון... בהדר הכרמל, למשל, יש למהר ולהעמיד מצבת זיכרון למגרש הריק האחרון, כיון שעוד מעט ויעלם גם הוא ... אלפי דונמים אדמה יהודית שוממים על הר הכרמל ... בתנ"ך מסופר שעל הר הכרמל התאספו ארבע מאות נביאי הבעל שנשחטו על ידי אליהו הנביא. בזמננו התרכזו שם המון חברות קרקע גדולות וקטנות וכל פעילותן בשטח הפיתוח מצטמצם בניהול מסחר קרקעות עם הגולה ...".
השיכון נבנה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 ומאופיין בבתי מגורים דו-קומתיים:
- משרד האדריכלים של אל מנספלד ומוניו גיתאי, שרטט בלוק בן 10 דירות המורכב מ-5 תיבות בנות 2 דירות כל אחת, הצמודות אחת לחברתה בחפיפה חלקית וקבועה. הבלוק מקביל לרחוב התשבי. בבניינים נעשה שימוש באלמנטים בבנייה טרומית (צלעות אנכיות כמסתור במרפסות, ולוחות בטון מקושטים בדוגמת ריבועים כחלק מקירוי חיצוני, ממפלס הרצפה עד אדני החלונות).
- שמואל רוזוב תכנן בשיתוף פעולה עם חברת רסקו, 3 מבנים זהים בני 4 דירות כל אחד – בכל צד 2 קומות ושתי דירות בנות 2 וחצי חדרים, כאשר הדירות הן תמונת ראי של הצד האחר. פתחי הכניסות בכל קומה מקושתים, וכרכוב דק מעטר את הגגות. מהלך מדרגות בכל צד מוביל אל כניסת הקומה הראשונה. המבנים הוצבו על יתרת המגרש בשורה. הכניסות העיקריות אליהם משדרות הנשיא.
עם סיום כל עבודות ההקמה בשנת 1954, היו בשיכון 22 יח"ד.
שבילי אבן טבעית נבנו בין הבניינים, כאשר שביל גישה קצר מסתעף מהם אל כל כניסה.
ניתן להבחין בשוני בין עבודות האדריכלים. בתי מנספלד היו מודרניים לזמנם, בעלי אלמנטים טרומים וחזרתיים. חגורות בטון מדגישות את ההפרדה בין הקומות, ואת הגג. הבתים שתכנן רוזוב ניחנו בתצורה פשוטה ורומנטית משהו, המזכירה עבודות מוקדמות יותר שלו.
השיכון נבנה לצד חורש עצי אורן הסלע.
המקום כדוגמה לשיכון רווחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשונה מרעיון השיכון הציבורי המתייחס לדיור בבעלות המדינה או המנוהל על ידי ארגונים שונים במטרה לספק דיור בר השגה במבני תיבה מרובי דירות, השיכון נבנה על פי תפיסת "שיכון רווחה", מונח שנטבע בעשוריה הראשונים של המדינה. בין יסודותיו נמנים מספר יחידות דיור מוגבל במבנה, כמו גם מספר הקומות (לרוב 2 בלבד), כאשר לכל דירה גישה נפרדת. מרכיבים אלה יוצרים בפועל בניין "חצי פרטי". תוכנית הצבת הבניינים בהטיה ובמרחק אחד ממשנהו מותירה שטחים פתוחים בינם, המשמשים לגינות וליצירת שבילי מעבר.
תפיסה תכנונית זו מאפיינת בעיקר ישובים קהילתיים וקיבוצים שבהם הבתים, שהם מעוזו הפרטי של התושב, בנויים בפיזור על מגרש אחד היוצר מעין מרחב גני משותף. ניתן לשער כי הוגי השיכון ביקשו ליצור מארג דומה בעיר. הפרקטיקה נעלמה בשנות ה-60 מאזורים עירוניים, במיוחד עם התגברות בניה רוויה בארץ.
שיכונים דומים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיכון זהה במרכיביו שגם הוא מעין "קיבוץ בתוך עיר" (אף על פי שגדול בהרבה בשטחו ובמספר יחידות הדיור שבו), הוא שיכון המורים בגבעתיים. שיכון זה שנוסד בתחילת שנות ה-60, כולל 14 מבני שיכון בני 2 קומות וביניהם שטחים פתוחים פרטיים (שפ"פים) נרחבים שנועדו לרווחת הדיירים, גינות ושבילים המקשרים בין הבתים. (ראה קישורים חיצוניים).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סקר שימור כרמל צפוני, אתר עירית חיפה (אדר' נעה שק).
- קישור לכתבה בעיתון "המשקיף" (25 בנובמבר 1947) על מצב הקרקעות בחיפה וסביבותיה, מתוך ארכיון העיתונות הלאומי.
- תכנית שימור שיכון המורים (גודוביץ' אדריכלים).
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
