שבתי לוי

שבתי לוי
	שבתי לוי, 1950
לידה	10 באפריל 1876; איסטנבול, האימפריה העות'מאנית
פטירה	1 בנובמבר 1956 (בגיל 80); ישראל
מדינה	המנדט הבריטי, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי חוף הכרמל
השכלה	הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת איסטנבול
מפלגה	רשימה על-מפלגתית
	1940–1951; (כ־11 שנים)
	→ חסן שוכרי אבא חושי ←
	1934–1940; (כ־6 שנים)
	1934–1940; (כ־6 שנים)
	מנהל מחלקת המשפטים והקרקעות של פיק"א ויק"א; נשיאה הראשון של לשכת הבונים החופשיים הגדולה במדינת ישראל;
	מנהל מחלקת המשפטים והקרקעות של פיק"א ויק"א; נשיאה הראשון של לשכת הבונים החופשיים הגדולה במדינת ישראל;

שבתי לוי^[1] (10 באפריל 1876 – 1 בנובמבר 1956) היה ראש העיר היהודי הראשון של חיפה.

ביוגרפיה

שבתי לוי נולד באיסטנבול בטורקיה, למשפחה שמקורה במגורשי ספרד. משפטן במקצועו. עלה לארץ ישראל בשנת 1894. לימד טורקית בבית ספר פיק"א בפתח תקווה, וכן היה עוזר למזכיר ולגזבר בפקידות המקומית של הברון. נישא לרבקה בת דוד ישראלית, מבנות פתח תקווה. מ-1901 נמנה לוי עם סגל הפקידים של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד בזכרון יעקב והפך לאחד מרוכשי הקרקעות הבכירים בחברה. כאשר החברה העתיקה את משרדיה לחיפה בשנת 1905, עבר אף הוא לחיפה וניהל את מחלקת המשפטים והקרקעות של פיק"א ויק"א, במסגרת תפקידו זה היה האחראי על רכישת הקרקעות בצפון ארץ ישראל.

ב-1907 היה לוי מיוזמי ומקימי שכונת הרצליה בחיפה. ב-1908, סייע לפנחס כהן לייסד את בית הספר "אבטליה", בית הספר העברי הראשון בחיפה, (שממנו צמח ב-1913 בית הספר הריאלי). בשנת הלימודים הראשונה התקיימו הלימודים בדירתו של לוי.

מונה כחבר מועצת העיר, יחד עם רפאל חכים, כאשר זו הוקמה על ידי השלטון הבריטי בשנת 1920 ובשנת 1927 נבחר יחד עם דוד הכהן ברשימה על-מפלגתית. היה מיוזמי המרכז המסחרי הראשון בחיפה שהוקם בעיר התחתית בשנות ה-20 של המאה ה-20. לאחר הבחירות לעירייה ב־1934 בהן גדל כוחם היחסי של היהודים בעירייה מונה לסגן ראש העירייה. בינואר 1940, כאשר נפטר ראש העירייה חסן שוכרי, מונה לוי כממלא מקומו ובאפריל 1940 מונה לראש העירייה הזמני, והיה ראש העיר היהודי הראשון שלה.^[2]

בתחילת 1943 התכנסו חבריה הערבים של מועצת העיר ותבעו את הדחתו מראשות העירייה, בטענה כי תפיסת משרה כזו על ידי יהודי מהווה פגיעה בערביותן של חיפה ושל הארץ, אולם הממשלה לא נכנעה ללחצים הללו.^[3] שבתי לוי קיבל גם איומים על חייו: בסוף 1944 היה זה איום בכתב, בערבית, ובראשית 1946 אף נעשה ניסיון להתנקש בחייו. ה"הגנה" סיכלה את שני האיומים^[4].

בנובמבר 1946 הוקמה ועדת בחירות עירונית בראשות לוי בת 16 חברים, בהם שמונה יהודים, ארבעה מוסלמים וארבעה נוצרים, שנועדה להכין את קיומם של בחירות לעירייה. הוועדה קיימה עשרה ישיבות, האחרונה שבהם ב־13 בנובמבר 1947. מפקד משלמי המסים העירוניים ובעלי הקרקעות בעיר בעלי זכות הבחירה נעצר בפברואר 1947 לאחר תם התקציב שנועד לכך. לאחר פרוץ מעשי האיבה בעקבות קבלת תוכנית החלוקה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר פסקה עבודת הוועדה.^[2]

בימי מלחמת העצמאות הוא ניסה להפעיל את השפעתו על ראשי הציבור הערבי בחיפה שלא לעזוב את העיר.

כיהן כראש העיר חיפה עד שנת 1951, בה הוחלף בתפקידו על ידי אבא חושי. כיהן כחבר במועצת העיר עד מותו ב-1956.

על שמו רחוב שבתאי לוי בחיפה, בו שוכן מוזיאון חיפה לאמנות ובית שבתי לוי.

היה חבר בלשכות שונות של מסדר הבונים החופשיים וכיהן כנשיא בלשכת "ראובן" מס' 1. בשנת 1953, עם ייסודה של הלשכה הגדולה למדינת ישראל, נבחר להיות נשיאה הראשון.

שבתי לוי נקבר בחלקת "גדולי העיר" בבית העלמין חוף הכרמל.

גלריה

שבתי לוי מקבל אורחים בחגיגות יום העצמאות, 1950
שבתי לוי מברך את צוערי הספינה האמריקאית "אמפייר סטייט" בשם עיריית חיפה, יוני 1950
שבתי לוי (מימין) וישראל רוקח, ראש העיר תל אביב, צופים בתחרות כדור מים בין חיפה ותל אביב, 1945

לקריאה נוספת

שבתי לוי, "מזכרונותי", חיפה אוליפנט והחזון הציוני, הוצאת אוניברסיטת חיפה, בעריכת פרופ' יוסף נדבה, עמ' 78–174

קישורים חיצוניים

פורטל

ראו גם פורטל חיפה

מדיה וקבצים בנושא שבתי לוי בוויקישיתוף

שבתאי לוי, באתר עיריית חיפה.
דוד תדהר (עורך), "שבתי לוי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 901
אמציה פלד, רחוב שבתאי לוי, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה

הערות שוליים

^ כך נכתב שמו בזמנו, כך רשום על קברו וכך הוא נהגה במספר סרטים מן התקופה.
^ ¹ ² תמיר גורן, שאלת ראשות עיריית חיפה וההיערכות לקראת הבחירות המוניציפליות בשלהי תקופת המנדט, מדינה וחברה 6 (1), 2007, עמ' 123–55‏, JSTOR 23638633
^ שמואל דותן, המאבק על ארץ-ישראל, ההוצאה לאור משרד הביטחון, עמ' 242.
^ תמיר גורן, המאבק על ראשות עיריית חיפה, חיפה - בטאון העמותה לתולדות חיפה גיליון 21, 2023, עמ' 9-3

[1] כך נכתב שמו בזמנו, כך רשום על קברו וכך הוא נהגה במספר סרטים מן התקופה.

[גורן-2] ¹ ² תמיר גורן, שאלת ראשות עיריית חיפה וההיערכות לקראת הבחירות המוניציפליות בשלהי תקופת המנדט, מדינה וחברה 6 (1), 2007, עמ' 123–55‏, JSTOR 23638633

[3] שמואל דותן, המאבק על ארץ-ישראל, ההוצאה לאור משרד הביטחון, עמ' 242.

[4] תמיר גורן, המאבק על ראשות עיריית חיפה, חיפה - בטאון העמותה לתולדות חיפה גיליון 21, 2023, עמ' 9-3

[1]

[2]

[3]

[4]

ראשי עיריית חיפה (החל מ-1873)
האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית	נג'יב אפנדי אל-יאסין (1873–1877) • אחמד אפנדי ג'לבי (1877–1881) • מוסטפא בר אל-סאלח (1881–1884) • מוסטפא פאשה אל-ח'ליל (1885–1903) • ג'אמל צאדק (1904–1910) • רפעאת אל-צאלח (1010–1911) • אברהים אל-ח'ליל (1911–1913) • חסן שוכרי (1914–1917)
המנדט הבריטי המנדט הבריטי	חסן שוכרי (1917–1920) • עבד אל-רחמן אל-חאג' (1920–1927) • חסן שוכרי (1927–1940) • שבתי לוי (1934–1937)
ישראל מדינת ישראל	שבתי לוי (1948–1951) • אבא חושי (1951–1969) • משה פלימן (1969–1973) • יוסף אלמוגי (1974–1975) • ירוחם צייזל (1975–1978) • אריה גוראל (1978–1993) • עמרם מצנע (1993–2003) • גיורא פישר (בפועל) (2003) • יונה יהב (2003–2018) • עינת קליש רותם (2018–2024) • יונה יהב (2024–הווה)