הלשכה הגדולה למדינת ישראל
הלשכה הגדולה למדינת ישראל (באנגלית: The Grand Lodge of the State of Israel) ובשמה המלא "הלשכה הגדולה למדינת ישראל של בונים חופשים קדמונים ומקובלים", היא עמותה רשומה[1] של מסדר הבונים החופשים בישראל, ארגון הגג המאחד כ-50 לשכות פעילות של בונים חופשים בישראל, הפזורות מנהריה ונצרת בצפון ועד אילת בדרום.
תחת גוף זה פעילים כיום כ-1,200 אחים, בני דתות שונות (יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים), דוברי עשר שפות שונות (עברית, אנגלית, ערבית, צרפתית, ספרדית, טורקית, רוסית, פורטוגזית, גרמנית[2] ורומנית).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבונים החופשיים בארץ ישראל
הלשכה המסונית הראשונה שנוסדה בארץ ישראל, הייתה לשכת "רקלמיישן" (Reclamation) על ידי רוברט מוריס, נשיא גדול לשעבר ממדינת קנטקי בארצות הברית, בשנת 1868 במערת צדקיהו, והייתה מורכבת מבונים חופשים ששהו בארץ ישראל, ובאו אליה ממקומות שונים בעולם, למשל הארכאולוג צ'ארלס וורן.
בשנת 1891 נוסדה ביפו לשכת "השער של היכל שלמה" (La Port du Temple), על ידי מהנדסים צרפתיים שבאו ארצה לבנות את מסילת הברזל ירושלים-יפו, צרפה אליה יהודים וערבים מנכבדי המקום, שינתה שמה במהלך השנים ל-"ברקאי",[3] הקיימת עד היום, ונחשבת ללשכה הפעילה הוותיקה ביותר בישראל. לאחר מכן, נוסדו לשכות נוספות, שהיו תחת חסות לשכות גדולות של צרפת, סקוטלנד, טורקיה, אנגליה ומצרים.
ב-9 בינואר 1933 הוקמה "הלשכה הגדולה הלאומית לארץ-ישראל" (על ידי 7 לשכות) ונחנכה על ידי הלשכה הגדולה הלאומית של מצרים. לא כל הלשכות שעבדו אז, השתייכו אליה. עדיין היו לשכות שעבדו תחת חסות הלשכה הגדולה של סקוטלנד, הלשכה הגדולה המאוחדת של אנגליה, הלשכה הגדולה הסימבולית של גרמניה בניכר, ולשכות גדולות אחרות.
ב-20 באוקטובר 1953 בהיכל שבבניין ימק"א ירושלים הוקמה הלשכה הגדולה למדינת ישראל, על ידי הלשכה הגדולה של סקוטלנד בראשות הנשיא הגדול לשעבר שלה, הלורד אלגין וקינקרדין (Earl of Elgin and Kincardine), ובאירוע זה התאחדו כל הלשכות הפעילות של הבונים החופשים שהיו אז בישראל (30 לשכות), והקימו את הגוף המאגד אותם, והמייצג אותם כלפי העולם. היא הוכרה על ידי למעלה מ-100 לשכות גדולות בעולם, ורקמה קשרי אחווה בכל העולם המסוני. הנשיא הגדול הראשון של הלשכה הגדולה למדינת ישראל היה שבתי לוי (לשעבר ראש עיריית חיפה).
מבנה המסדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנה המסדר הוא היררכי:
הלשכה הגדולה, מורכבת מכל האחים הסדירים במסדר שהגיעו לדרגת "נשיא". אפשר להמשיל אותה לכנסת/פרלמנט. היא מתכנסת כ-4 פעמים בשנה, מקבלת דיווחים על הנעשה במסדר ומאשרת החלטות המובאות להצבעה.
הועד הגדול, מורכבת מנושאי משרה בכירים. אפשר להמשיל אותה לממשלה. הוועד הגדול מתכנס פעם בחודש או חודשיים, ודן בעניינים המובאים בפניו, ומנסח את ההחלטות שיש להביא להצבעה בלשכה הגדולה.
לוועד הגדול כפופות כ-15 ועדות שונות (למשל: ועדת כספים, ועדת טקסים ועוד) המעבדות עניינים שונים שיש לטפל בהן, ומסקנותיהם מובאות לוועד הגדול לדיון, החלטה והצבעה.
לשכות המסדר (הקרויות לשכות בת), הכפופות ללשכה הגדולה למדינת ישראל, הם חלק ממסדר בינלאומי גדול, המוכר על ידי הלשכה הגדולה של אנגליה וסקוטלנד[4], כך שחבריה (הקרויים אחים) זכאים לבקר באסיפות כל הלשכות בעולם המוכרות על ידי הלשכה הגדולה של אנגליה.
בשונה ממסדרים אחרים, הלשכות הגדולות המכירות זו בזו, לא הקימו גוף בינלאומי מאוחד. בכל מדינה בה יש לשכה גדולה, היא סוברנית על שטחה ואוטונומית. הקשר הבינלאומי האישי הוא ברמת נשיאים גדולים, במפגשים לדיון בבעיות משותפות וליצירת קשר אישי בלבד. בראשות כל לשכה עומד נשיא ומסייעים לו "נושאי משרה" הממלאים תפקידים טקסיים וארגונים. קדנציה של נשיא ונושאי משרה היא שנתיים.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשכות הבת מתכנסות בדרך כלל פעם אחת בחודש ביום קבוע (למשל: יום רביעי, השני בחודש הלועזי).
התכנסות זו נקראת "עבודה" ובה מתקיימים טקסים מסוניים או דיונים מסוניים.
בנוסף, פעילות המסדר מתרכזת גם בעשייה למען הקהילה, במעורבות אישית של האחים וגם בתרומות כספיות למטרות אלו, על ידי קרנות ועמותות השייכות ללשכות המסדר. הפעילות המעשית של האחים בלשכות מתבטאת בתחומים שונים כגון: תמיכה בילדים ונוער במצוקה, נכים, חיילים, בתי אבות, בתי חולים, בתי סוהר, מלחמה בסמים, טיפוח סביבתי, חלוקת מלגות לתלמידים וסטודנטים ותמיכה במשפחות נזקקות.
לשכות הבונים החופשיים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת כל הלשכות הכפופות ללשכה הגדולה למדינת ישראל
- לשכת ראובן מס' 1 - חיפה
- לשכת הר ציון מס' 2 - ירושלים
- לשכת הולי סיטי מס' 4 (אנגלית) - ירושלים
- לשכת מצפה מס' 6 - ירושלים
- לשכת שרון כוכב ישראל מס' 7 (אנגלית) - פתח תקווה
- לשכת רשב"י מס' 8 - ירושלים
- לשכת גינוסר מס' 9 - נוף הגליל
- לשכת אביב מס' 10 - בני ברק
- לשכת הכוכב מס' 13 - בני ברק
- לשכת אליהו הנביא מס' 16 - חיפה
- לשכת ברקאי מס' 17 - בני ברק
- לשכת דוד ילין מס' 18 - פתח תקווה
- לשכת מנורה מס' 19 - חיפה
- לשכת בצלאל מס' 20 - בני ברק
- לשכת חרמון מס' 21 - בני ברק
- לשכת דרור מס' 23 - בני ברק
- לשכת האבן המעוקבת מס' 25 - בני ברק
- לשכת עין השילוח-ארי מס' 26 - ירושלים
- לשכת לבנון מס' 28 - חיפה
- לשכת מיפלמן אומן מס' 29 - בני ברק
- לשכת גזית מס' 30 - בני ברק
- לשכת גליל מס' 31 (ערבית) - נצרת
- לשכת השחר מס' 32 (רומנית) - בני ברק
- לשכת ביל"ו מס' 33 - רחובות
- לשכת חדרה מס' 34 - חדרה
- לשכת עכו מס' 36 (ערבית) - כפר יסיף
- לשכת געתון מס' 37 - נהריה
- לשכת ראש העין מס' 39 - פתח תקווה
- לשכת לומייר מס' 42 (צרפתית) - בני ברק
- לשכת הר כרמל מס' 44 (אנגלית) - חיפה
- לשכת חיידר מס' 45 (ערבית) - כפר יסיף
- לשכת שמשון מס' 46 - אשקלון
- לשכת המלך שלמה מס' 48 - חיפה
- לשכת הולילנד מס' 50 (אנגלית)
- לשכת הוורדים מס' 52 - רמת גן
- לשכת יעקב כספי מס' 56 - חיפה
- לשכת נגהת המדבר מס' 57 - באר-שבע
- לשכת עלומים מס' 58 - בני ברק
- לשכת עמודי שלמה מס' 59 - אילת
- לשכת נעמן מס' 61 - חיפה
- לשכת לה פרטרנידד מס' 62 (ספרדית) - בני ברק
- לשכת גני נתניה מס' 67 (אנגלית) - בני ברק
- לשכת רעננה מס' 70 (אנגלית) - פתח תקווה
- לשכת נצרת מס' 71 (ערבית) - נצרת
- לשכת נור מס' 73 (טורקית) - בני ברק
- לשכת תאודור הרצל מס' 75 (ספרדית) - בני ברק
- לשכת כרמים מס' 76 - נוף הגליל
- לשכת פרנס מס' 77 (צרפתית) - בני ברק
- לשכת מונטפיורי מס' 78 (אנגלית) - בני ברק
- לשכת העוגן מס' 79 - אשדוד
- לשכת גוויל מס' 82 - בני ברק
- לשכת הודיני מס' 83 - בני ברק
- לשכת ירושלים מס' 84 - בני ברק
- לשכת מוצרט מס' 85 (רוסית) - בני ברק
- לשכת ברזיל מס' 87 (פורטוגזית) - בני ברק
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הבונים החופשיים
- לשכת בונים חופשיים
- טקסים וסמלים בבנייה החופשית
- היסטוריה של הבונים החופשיים
- הבונה החופשי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר הלשכה הגדולה של בונים חופשים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל
- אתר הפייסבוק של הלשכה הגדולה של בונים חופשים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל
- אפרים פוקס, "ספר היובל 50", דפוס טורבו הרצליה, 2003
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גיידסטאר - אתר העמותות של ישראל, עמותת הלשכה הגדולה למדינת ישראל
- ^ במקרים מיוחדים בלבד. יש לשלוש לשכות צ'רטר לעבוד גם בגרמנית.
- ^ לשכת ברקאי מס. 17
- ^ רשימת הלשכות הגדולות המוכרות ע"י הלשכה הגדולה של אנגליה (באנגלית)
