שיחת משתמש:עזר/ארכיון 3

כתב חידה ליום הולדתי

לרגל יום הולדתי אני מרשה לעצמי להטריח אתכם בפתרון כתב חידה. בחמש השורות הבאות קיימים חמישה צירופים מקראיים, ושבע אותיות הוחלפו בתוים אחרים. הערך אליו מוביל כל צירוף רומז על מקורו ותוכנו של הביטוי. כשתפתרו את כולם - חפשו את המשותף להם, המופיע בכל הערכים שאליהם יש הפניה!

$קח%@ #% *$קה

@%~ק@ט ה#*ץ

@$נ& &~*#! #כ!@ #% המן

@ה&מ&ם #~* מ!ך ד@ד ע! &~*#!

@ה@# ~פט #% &~*#!

נראה מעניין, עד מתי זה פה? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:42, 1 באפריל 2010 (IDT)

מזל טוב ליום הולדתך! אכן, נראה מעניין, ואני מקווה שזה יהיה כאן לפחות ליומיים הקרובים. אנסה לפתור. אלדד • שיחה 22:47, 1 באפריל 2010 (IDT)

זה פה עד שמישהו יכתוב כאן פתרון. עזר - שיחה 22:59, 1 באפריל 2010 (IDT)

מזל טוב, עד 120! דוד שי - שיחה 23:21, 1 באפריל 2010 (IDT)

מזל טוב ליום הולדתך הארבעים!

בקחתו את רבקה - ויהי יצחק בן ארבעים שנה

ותשקוט הארץ - ארבעים שנה, לאחר נצחונו של ברק בן אבינעם

ובני ישראל אכלו את המן - ארבעים שנה

והימים אשר מלך דוד על ישראל - ארבעים שנה

והוא שפט את ישראל - עלי הכהן שפט ארבעים שנה!

ברי"א • שיחה • י"ח בניסן ה'תש"ע • 00:11, 2 באפריל 2010 (IDT)

יפה מאד, דוד (שימו לב להערתו המוסתרת) וברי"א, ותודה על ברכות כולם! עזר - שיחה 00:25, 2 באפריל 2010 (IDT)

זה היה קל. תן משהו אתגרי! ברי"א • שיחה • י"ח בניסן ה'תש"ע • 00:33, 2 באפריל 2010 (IDT)

תודה, גם אני פתרתי. חבל שכותבים את הפתרון בדף השיחה ולא נותנים עוד יום אחד למי שרואה את החידה באיחור... (זה אכן היה קל, יחסית). מזל טוב, עזר! אלדד • שיחה 00:49, 2 באפריל 2010 (IDT)

לצערי שכחתי לעשות "שמירה" לפני שיצאתי מהבית. פתרתי רק באמצעות ניתוח תדירויות ושכיחות אותיות בעברית תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 02:25, 2 באפריל 2010 (IDT)

מ ז ל ט ו ב ! ליש - שיחה 11:31, 2 באפריל 2010 (IDT)

הרבה אושר ועושר, עזר היקר. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 18:13, 2 באפריל 2010 (IDT)

שתזכה שיפוצו מעיינותיך חוצה - כל שנה ספר חדש! בנילה - שיחה 21:32, 3 באפריל 2010 (IDT)

תודה לכל המברכים. לגבי הברכה לעושר, אם במובן של השמח בחלקו - מה טוב; ואם לעושר בכסף - אין צ'אנס. כבר התפלל אחד מאבות אבותי שצאצאיו לא יהיו עשירים, ובצדק! עזר - שיחה 23:15, 3 באפריל 2010 (IDT)

מזל טוב!!! מצ"ב מתנת יום הולדת.ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 03:20, 6 באפריל 2010 (IDT)

מתנה נאה! כה לחי! עזר - שיחה 10:36, 6 באפריל 2010 (IDT)

מזל טוב (אפילו באיחור) ‏ΔΜΫ‏ • שיחה • 11:13‏, 06/04/2010 • כ"ב בניסן ה'תש"ע

תודה גם לך (אפילו באיחור). עזר - שיחה 14:22, 8 באפריל 2010 (IDT)

מזל טוב . שנים רבות של בריאות וחידות.Ewan2 - שיחה 16:28, 8 באפריל 2010 (IDT)

רעיון לערך - הכנסת ספר תורה

הכנסת ספר תורה לבית הכנסת בגבעת נשר בשנת 1953

הכנסת ספר תורה לבית הכנסת בגבעת נשר בשנת 1970

הי עזר, חיפשתי ערך בשם הכנסת ספר תורה ולא מצאתי. יש אזכור קטן ולא מספק בערך ספר תורה. העליתי לערך שאני כותבת גבעת נשר את התמונה שלהלן ולא מצאתי קישור מתאים. אז הנה מוכנה לך תמונה היסטורית ושהיה לך גם מזל טוב, עכשיו ראיתי Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 10:04, 2 באפריל 2010 (IDT)

אני לא יודע אם יש הצדקה לערך נפרד על הכנסת ספר תורה.

ואם כבר, עזר, משהו התקדם עם {{אחרונים}}? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 21:38, 3 באפריל 2010 (IDT)

אני חושבת שכן. הייתי כותבת הסבר על המנהג, מקורו, מתי התחיל והיכן. אני מעריכה שלא בכל תפוצות ישראל החגיגה זהה, ויש להתייחס לכך. הנה כבר כמה דברים שיש לכתוב על הכנסת ספר תורה. ערך זה דורש מחקר ולא קל לכתוב אותו. Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 12:57, 4 באפריל 2010 (IDT)

חיפשתי חומר על הנושא, ובינתיים אני מתקשה לעקוב אחרי מקורות המנהג. מסתבר שיש גם דמיון רב בין מנהגי האשכנזים והספרדים בנושא, מה שרומז לכך שהדברים התפתחו בעשרות השנים האחרונות. מקווה להמשיך לעסוק בנושא אחרי החג.

אגב, חנה, הפתעה בשבילך: האם את בטוחה שהתמונה משנת 53? אולי 54? מצאתי תשובה הלכתית בשו"ת בית מרדכי (חלק א סימן יג), מאת הרב מרדכי פוגלמן (קרובו ומאמצו של הרב ישראל מאיר לאו), רבה של קרית מוצקין, אודות: "חגיגת חנוכת בית כנסת והכנסת ספר תורה שהשתתפתי בהן בגבעת נשר ביום כ"א אלול תשי"ד" (ספטמבר 54). לא מן הנמנע שהייתה גם בשנת 53 וגם בשנת 54, אבל בכל זאת שווה בדיקה, האם התמונה קשורה גם לחנוכת בית כנסת. עזר - שיחה 13:10, 4 באפריל 2010 (IDT)

תודה על המידע. את התמונה הורדתי מהאתר של עיריית נשר. יש שם הרבה תמונות שנתרמו על ידי משפחת גרין. שם נכתב 1953. אבל ייתכן שזו טעות. להלן קישור לתמונות אולי ניתן לזהות את האנשים וע"י כך להיות יותר בטוחים בשנה. אני גם פניתי לגבאי בית הכנסת היום שיחפש לי את ארכיון בית הכנסת אולי שם יהיה מידע תורם. בית הכנסת נבנה ביחד עם שכונת גבעת נשר. התושבים הראשונים עלו בשנת 1949. אני לא יודעת כמה זמן לקח לבנות את בית הכנסת קישור לתמונות הכנסת ספר תורה בגבעת נשר Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 13:50, 4 באפריל 2010 (IDT)

בתמונה העליונה מימין כנראה מופיע הרב פוגלמן, על פי השוואה לתמונתו מאותה תקופה בספרו של הרב לאו "אל תשלח ידך אל הנער" (בתמונות שבין עמ' 32-33). הוא איננו מופיע בתמונה שהבאת כאן. עזר - שיחה 14:02, 4 באפריל 2010 (IDT)

לא הבנתי את המסקנה. האם אתה מסיק מכך שזה הטקס עליו הוא מדבר? אם כן פירושו שמדובר בארוע שחל בשנת 1954 ולא 1953 . אני מבינה שאתה מתכוון לאיש עם הזקן הלבן הארוך. אם כן אני יכולה להוריד גם תמונה זו (יש לי אישור מעיריית נשר לכך) ראיתי גם שאין ערך על הרב פוגלמן. כך שברגע שייכתב תהיה תמונה מוכנה עבור הערך Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 14:09, 4 באפריל 2010 (IDT)

אכן, פניו (ומגבעתו) דומים מאד לאלו שבספרו של הרב לאו. המסקנה הגיונית, אבל לא מוחלטת: אולי הוא היה שם בשני טקסים נפרדים, ואולי הטעות בתאריך היא בספרו ולא באתר של נשר. אם יש לך דרך לבדוק - שווה. עזר - שיחה 14:12, 4 באפריל 2010 (IDT)

במסגרת מחקריי הגעתי היום לרבנות של נשר. וקיבלתי תמונות נוספות של הכנסת ספר תורה. הפעם מ- 1970. היה נחמד לפגוש שם את האנשים כולם זכרו את אבא שלי ובעקבות זאת כמובן ידעו מי אני. קיבלתי שפע של טלפונים של הותיקים. אז... אם תכתוב ערך יש לך גם תמונה מוכנה של תהלוכה Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 21:55, 11 באפריל 2010 (IDT)

מזמן לא כתבתי ערכים חדשים, ולא במקרה. אני עמוס מאד, ואת הזמן האיכותי שיש לי אני נאלץ להקדיש לדברים אחרים. תרומותי לויקיפדיה הן שעות המנוחה שלי, ורמתן והיקפן בהתאם. תני לי תזכורת עוד כמה שבועות, ואולי ישתנה משהו, כי בסך הכל מעניין אותי לכתוב על זה ערך. עזר - שיחה 22:13, 11 באפריל 2010 (IDT)

פנייה בדבר מציאת מקורות

שלום עזר, שמי ינון גלעדי ואני ויקיפד מתחיל, נהנתי מאוד מהמהירות בה מצאת מקורות לערך נשיא שבט (מקרא), אשמח להעזר בך בעתיד במציאת מקורות. אתה עובד עם איזושהי תוכנה תורנית?? ינון גלעדי - שיחה 11:50, 7 באפריל 2010 (IDT)

אכן, אני עובד עם פרויקט השו"ת, ואשמח לסייע לך. בהצלחה רבה! (להבא, מקובל להשאיר הודעות בדף שיחה של משתמש אחר בחלק התחתון של הדף, ולא למעלה. אל תתנצל, רק תדע). עזר - שיחה 11:53, 7 באפריל 2010 (IDT)

למדתי, תודה ינון גלעדי - שיחה 11:58, 7 באפריל 2010 (IDT)

שלום עזר

מי אתה, ומה זה א.א, צדקת אני לומד את הגמ' הזו.

אם אתה לומד את הגמרא הזו מדוע אתה שואל מה זה א.א.? האם אין אלו ראשי התיבות של שמו ושם משפחתו של הרב שאצלו אתה לומד?! אני לא כותב את שמו המלא כדי שלא לפרסם אותך יותר ממה שאתה רוצה, אבל למעשה כבר חשפת לגמרי שאתה ההוא שאתה יעני יושב לידו. עזר - שיחה 15:05, 7 באפריל 2010 (IDT)

אז מה אם למדתי את הגמרא הזו. אתה לא מתכוון שנתחיל ללמוד בויקיפדיה, למדתי את זה לפני חצי שנה כך שאני לא מבין את הקשר. נ"ב-אני לא לומד אצל אף אחד מלבד הרב שבתי סבתו בנתב"ס, טעית בכתובת.

טוב, טעיתי. מכיוון שבדף המשתמש שלך כתבת ששמך הוא ברקאי חשבתי שאתה הוא ברקאי בארי. שאל אותו אם הוא למד היום בבא בתרא דף יג אצל הרב א.א. עזר - שיחה 16:45, 7 באפריל 2010 (IDT)

מומלצים - קריטריונים

אשמח אם תצטרף לצוות היגוי בנושא. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 00:24, 8 באפריל 2010 (IDT)

לא נראה לי. בדרך כלל אינני משתתף בהצבעות המלצה ואין לי מושג מה זה ארמון בלנהיים וכיוצא בו. אשתדל לעקוב אחרי הדיון ובמידת הצורך לתרום תובנות פה ושם, בלי להתחייב להגדרות של "צוות היגוי". עזר - שיחה 00:31, 8 באפריל 2010 (IDT)

יש לך מושג מה זה בית המקדש? ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 00:58, 8 באפריל 2010 (IDT)

בישולי גויים

עזר, אודה לך אם תוכל לעבור על ערך חדש זה ולבדוק שאין בו שגיאות. בתודה בנילה - שיחה 22:51, 8 באפריל 2010 (IDT)

עשיתי תיקונים קלים וראה הערתי בדף השיחה. עזר - שיחה 00:11, 9 באפריל 2010 (IDT)

יישר כוחך. בנילה - שיחה 00:15, 9 באפריל 2010 (IDT)

ותשועה ברוב יועץ

שלום עזר!

בעזר החונן לאדם דעת השלמתי כעת ערך בשם כהן מוחזק אחר רוב (לא מספיק כמובן) עיון ודרישה.

אם יפנה כבודו לעיין בדף חשוב זה (עכ"פ בקלות) ולחוות דעתו בנדרש.

שלום לטפסר וברכה לשוכן בארץ צבי, משתמש:פרץ הכהן • שיחה • כ"ה בניסן ה'תש"ע • 00:05, 9 באפריל 2010 (IDT)

יישר כחך, והערתי בדף השיחה שם. עזר - שיחה 00:35, 9 באפריל 2010 (IDT)

ראה נא שם בדף השיחה (ועוד, אם יש לך דעה בהערתי לשם דף זרוע לחיים וקיבה שהערתי עליו בדף שיחתו -ארצה לשמעו)

משתמש:פרץ הכהן • שיחה • כ"ט בניסן ה'תש"ע • 17:46, 13 באפריל 2010 (IDT)

בקשת עזרה במציאת מקור

בערך גאומטריה כדורית הוספתי את ההקשר ההלכתי אני צריך להביא מקור לאזכור בספרי הלכה בשו"ע אדה"ז זה מוזכר בסימן צ+ לגבי כיוון התפילה . תוכל למצוא עבורי ולציין בערך? הנוסח שכתוב "משולש סידורי" הוא טעות דפוס וצ"ל "משולש כדורי" וכן הוא בצהדורה החדשה. תודה ינון גלעדי - שיחה 00:43, 9 באפריל 2010 (IDT)

בבקשה:

שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן צד סעיף ב

ומכל מקום מדינות אלו שהן לצד צפון הרבה אע"פ שהן במערבו של ארץ ישראל לא יקבעו מקום הארון וצד התפלה דהיינו כותל מזרחי כנגד אמצעית רוח מזרחית שלהם אלא כנגד מזרחית דרומית (קצת כפי ערך נטיית נקודת אמצע מזרח שלהם מכנגד ירושלים ונקודה זו הוא מקום יציאת שמש לעיר זו בתקופת ניסן ותשרי האמיתית והוא מקום פגישת גלגל משוה היום באופק עיר זה שלכן היום והלילה שוים שם בתקופת ניסן ותשרי). ומקום זה בכל מדינות אלו הוא להלאה מנקודת נוכח הראש של ירושלים וצריך לחשוב כמה יהיה כנגד ירושלים ברוחב שמגלגל משוה היום עד רובע עגול שמנוכח הראש שלנו עד מקום פגישת האופק שלנו במשוה היום ואם רוחב זה שמעגול זה עד משוה היום כנגד ירושלים הוא יותר מרוחב שממשוה היום עד נוכח הראש של ירושלים צריך לצדד קצת לדרום כפי ערך יתרון הזה ואם הוא פחות מזה צריך לצדד לצפון קצת ודבר זה תלוי במרחק המדינה מים המערבי כלפי המזרח ובהרחקה מטבור הארץ כלפי צפון יותר ממרחק ירושלים וחשבון זה קל להיודעים דרכי החשבון במשולש כדורי.

הוספתי שם. אגב, לא ברורה לי ההצדקה האנציקלופדית לתוספת הפיסקה (אפילו אם מצאת הזדמנות לאזכר את הידע במתמטיקה של בעל התניא...), ואם כבר - לדעתי עדיף הנוסח "שימושים הלכתיים" מאשר "הקשרים תרבותיים". עזר - שיחה 01:03, 9 באפריל 2010 (IDT)

תודה. אחשוב על כך. שוב תודה.ינון גלעדי - שיחה 02:35, 9 באפריל 2010 (IDT)

שם השם

לא כולם יודעים מהו שם השם, והדף שם השם מפנה להשם המפורש. מה אתה מציע? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 14:16, 11 באפריל 2010 (IDT)

לכתוב פיסקת הבהרה בערך השם המפורש, שבדרך כלל כשאומרים "שם ה'" מתכוונים לשם אדנות (כמובן, שם יש לכתוב כפי שהוא נהגה ולא כפי שכתבתי כאן), וכשמדברים על "ברכה בשם ומלכות" מתכוונים לשם זה. עזר - שיחה 14:18, 11 באפריל 2010 (IDT)

בקשת סיוע

ר' עזר היקר, ראה נא בקשתי והיה לי לעזר... מוטל (שיחה : תרומות) • כ"ח בניסן ה'תש"ע • 09:45, 12 באפריל 2010 (IDT)

איגוד התלמוד

לא ידעתי על קיומו של האיגוד לפרשנות התלמוד, דבר נאה ומבורך. מי ייתן ויקום גם איגוד חוץ-דתי, והיה העולם מתוקן... והיו הדברים מאירים כנתינם מסיני... Rex - שיחה 22:17, 12 באפריל 2010 (IDT)

אתה כותב כאילו אני העליתי את הערך, ולא היא. מהצצה קלה שהייתה לי פעם בדוגמא שהם הפיצו על מסכת ברכות לא התרשמתי במיוחד מעבודתם. זכורה לי דוגמא אחת, שעל הברייתא "שלוש משמרות הוי הלילה, ראשונה חמור נוער" וכו' פירשו שכוונת הברייתא לצורת הכוכבים בשמיים ולא כפי שהגמרא הבינה זאת. בקיצור, ערימות של ספקולציות בשם המדע. הייתי שמח יותר אם היו מתמקדים בשינויי הנוסחאות ובהצגת הצדדים הריאליים של הסוגיה בלי להתפלמס עם הגמרא ולהבין את מקורותיה טוב ממנה אפילו כשאין לכך שום אסמכתא ממקור מקביל (ירושלמי ותוספתא) אלא רק סברות כרס. הגדולים האמיתיים של מדעי היהדות לא נהגו כך, ראה בהקדמתו של פרופ' שאול ליברמן לפירושו לתוספתא. עזר - שיחה 23:52, 12 באפריל 2010 (IDT)

.... אז תשמע משהו, אני לא ראיתי את חיבורם, וראיתי רק את זה והתלהבתי... (ספקולציות כמו מה שתיארת נותנים לי לעתים השראה, אולם הם מתאימים לבלוג באינטרנט... לא לחיבור אקדמי, אגב, מהנאמר בהמשך המסכת על מניין הכוכבים ניתן להתרשם על ידיעותיהם על סדרי הצבא הרומי למשל). ומסכים עמך, אשמח אם יתמקדו בהבנת אטימולוגיה של מילים יווניות/לטיניות, נוהגים חיצוניים שבאו לידי ביטוי בתלמודים, הדים לאירועים היסטוריים, ועוד. (או במילה אחת, כפי שעשה שאול ליברמן בספרו יוונים ויוונות) Rex - שיחה 00:01, 13 באפריל 2010 (IDT)

אכן, סידור הנוסחאות שלהם בהפנייה שלך מאד נוח. דא עקא, שבינתיים זה רק על עשרים דף מכל הש"ס. עזר - שיחה 00:28, 13 באפריל 2010 (IDT)

שכוייח!

בשם הרבה ערכי יהדות ששיפרת ושכתבת. בברכה, ינבושד • כ"ט בניסן ה'תש"ע.

תודה, אבל השכוייח מגיע בעיתוי לא מוצלח, ראה לעיל תגובתי לחנה על אופי פעילותי הויקיפדית בתקופה זו. שכוייח גם לך על טיפולך המסור בערכי תנאים ואמוראים. עזר - שיחה 01:23, 13 באפריל 2010 (IDT)

זה לא מעמעם את מידת השכוייחות (גם אני במצב דומה...), בכל זאת התרומה ניכרת גם עתה. בברכה, ינבושד • כ"ט בניסן ה'תש"ע.

חיבור התורה

ר' עזר שלום, אנא תן דעתך להערות שלי לגבי חיבור התורה במסורת היהודית, בדף השיחה: תנ"ך שהעברתי גם לשיחה: תורה, אם תוכל גם לחוות דעה על הסילוף לדעת האבן עזרא בעניין זה, לענ"ד הדבר מקומם עד להחריד, האם הכל מותר בכדי לנסות לבלבל את הראש בענין המסורת היהודית, כמו זה שלפנינו, ולתת תחושה שגם פרשני המקרא המקובלים והמסורתיים סברו סברות כאלה שלדברי הרמב"ן הופך אותם לאפיקורסים גמורים, ולRex אני רוצה לבקש, למרות תרומתך הניכרת לאנציקלופדיה, תעשה חשבון נפש כמה עריכות שלך נבעו משיקולים לא ענייניים, בעיקר בנושאי מסורת היהדות, בברכת חודש טוב. טיפוסי - שיחה 11:11, 15 באפריל 2010 (IDT)

לטיפוסי, שלום. בעניין דברי ראב"ע קיים ויכוח גדול לא מהיום מה פירושו של "סוד השנים עשר". בפירושו של ר' אשר וייזר על פירוש ראב"ע בדברים א,ב הסביר את הדברים שאלו י"ב פסוקים שמספרים בלשון עבר כנבואה על העתיד, וכשם שי"ב הפסוקים האחרונים שבתורה נכתבו לדעתו ע"י יהושע (כמפורש בדבריו דברים לד, א) הוא הדין לכל אלו, שנכתבו ע"י יהושע, או ע"י משה בניסוח שלא היה מתאים לזמנו אלא כנבואה. הוא "מודה במקצת" לפירוש של ישראל, אבל לא הרחיק עדותו עד מאות בשנים אחרי משה אלא לימי יהושע, ופירושו ל"הכנעני אז בארץ" דחוק למדי. עצם הלשון "סוד" ו"המשכיל יבין" ו"משכיל ידום" אינה אומרת הרבה, כי דרכו של ראב"ע לפזר מילים אלו בענייני סודות נשגבים שבתורה (בראשית ג, כד, הארוך לשמות כח, ו, ועוד רבים). ראיתי מובא בשם הגאון ר' שלמה פישר שליט"א שיש בזה מחלוקת ראשונים אודות הגמ' בסנהדרין צט ע"א: "זה האומר אין תורה מן השמים. ואפילו אמר: כל התורה כולה מן השמים, חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקדוש ברוך הוא אלא משה מפי עצמו - זהו כי דבר ה' בזה", מהו הדגש כאן, האם תרתי בעינן, מפי משה ומפי הגבורה, או שהעיקר שיודה שהוא מפי הגבורה, ואם נביא אחר הוסיפו בתורה מפי הגבורה - הרי זה "מן השמים" ואינו סתירה לאמונתנו. אין לי דעה ברורה בעניין זה, האם הכרחי שראב"ע יסבור שכל אות בתורה היא ממשה רבינו. ועיין באגרות משה יו"ד ח"ג סי' קיד-קטו, ולפי מה שנמסר בשם הגר"ש פישר הוא חולק על האמור שם ולדעתו הדבר שנוי במחלוקת ראשונים. עכ"פ קשה לבוא בטענות אל מי שיאמר בשמו שנביא אחר הוא שהוסיף על תורת משה (והרי אפילו מה שאמר במפורש בדברים לד,א על י"ב הפסוקים האחרונים שבתורה הוא יותר ממה שאמרו חז"ל בעניין זה על ח' פסוקים). ומה שכתב ראב"ע שצריך לשרוף את ספרי המייחסים קטע בתורה ליהושפט - כנראה הבין שאלו הסוברים כך לא תולים זאת בנבואה, ורצונם להוזיל בכך את קדושת התורה בכללה ולהמעיט מערכה, כפי שעושים כיום באקדמיה בעקבות דברי ראב"ע. לכן לדעתי אי אפשר לדרוש להסיר לגמרי את הדברים בשם ראב"ע, אבל צריך להדגיש שתי נקודות: א. פשט דברי ראב"ע שנוי במחלוקת. ב. בכל מקרה לדעתו התוספת היא מן השמים, אם לא ממשה - מנביא אחר.

עוד אעיר בעניין זה, שמצינו מושג של התפתחות בעיקרי האמונה, וגם דברים שהיו פעם שנויים במחלוקת - נחשבים כיום לעיקר באמונה אחרי שהתקבלו בישראל באופן מסוים. כך ראיתי שכתב הרבי מלובביץ זצ"ל, ותמך יתדותיו בדברי הרמב"ם במו"נ על נושא ההגשמה, שמי שחושב כך היום הוא כופר מאחר שכבר התפרסם הדבר ע"י תרגום אונקלוס שהסיר את ההגשמה, זו לשון הרמב"ם בערך. כלומר, לפני אונקלוס - מי שלא חשב כך לא היה בחזקת כופר, אבל אחרי אונקלוס ופרסום דבריו - הרי זה כופר. וזהו גם לימוד זכות על האמורא הלל שאמר ש"אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו", שבימיו טרם נתקבע יסוד זה כעיקר באמונה. מעתה, אין כ"כ תימה על ראב"ע אם בימיו ובמקומו לא פשטה קביעתם הנחרצת של הרמב"ם והרמב"ן בעניין זה ולכן אמר דברים שנראים בעינינו ככפירה גמורה. אציין עוד שבעניין "אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה" יש הבדל גדול בין הרמב"ם לבין דברי ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי, וברמב"ם משמע שדעת ריה"ל היא בגדר כפירה בעיקר שזאת התורה לא תהא מוחלפת, ואכמ"ל, ודון מינה ואוקי באתרין. האקדמיה מנסה לקחת אותנו לכיוון ההפוך, להתלות בדעות יחידים אי פה אי שם ולהופכן לדרך המלך, והגישה הנכונה בכגון זה, לאחר בדיקת כל מקור לגופו ולראות בפשט דבריו להיכן הדברים נוטים, שאין צורך להתרגש כל כך מדעות יחידאיות כאלה, ואין לנו אלא דרך המלך המקובלת בישראל. בברכה, עזר - שיחה 13:38, 15 באפריל 2010 (IDT)

שמעתי סיפור בשבת האחרון מרב וזקן ירושלמי, שבימי מלחמה בזמנו, פנה הרב גורן להרב דושינסקי, וניסה להסביר לו כמה וכמה נימוקים הלכתיים מדוע על הבחורים מוטל לחלל שבת לצורך המאמץ המלחמתי (כמדומני) ולאחר שסיים להרצות את דבריו, אמר לו הרב דושינסקי, יא יא אבער די מוטער האט גהייסען נישט מחלל שבת זיין (בעברית- כן כן, אבל האמא אמרה לא לחלל שבת) ופטרו לשלום, לעניינינו קראתי את דבריך בעניין רב, אבל מדוע לנו להעלות על הדעת שהאבן עזרא שכותב דברים מפורשים לגבי מי כתב את הפסוקים האחרונים בספר דברים, עם דגש שלאחר שעלה משה לא כתב, ובכן אמת היא שיש לנו חידוש של הא"ע שמוסיף 4 פסוקים על הדעה בגמרא שיהושע כתב 8 פסוקים אחרונים, ואין לך בו אלא חידושו, ולא מעבר לכך, הנסיון להלביש דברים מנוגדים לדבריו במקום שהוא כותב סודות, משעשע ומקומם באותה מידה לענ"ד. יש להרחיב עוד לגבי עיקרי האמונה בענין ההגשמה ומשיח, אבל אכמ"ל, ובקיצור אומר לך שמי שיעיין במפרשים על סוגיות אלו מובטח לו שימצא הסברים המניחים את הדעת בקשר לדברים גם אלה הנראים מפתיעים של רבותינו התנאים והאמוראים שמפיהם אנו חיים, אמת כתבת ורמזת (וברשותך ארחיב במקצת) שהלא מאמינים בתורה מן השמים שבינינו, יעשו כל טצדקי בכדי למנוע מלהציג דברי תורה וחז"ל באור חיובי, גם כאשר לשם כך הם נאלצים לסלף לזייף לשקר ולהיתמם, ומה שהמאמינים בתורה מן השמים יכולים לעשות זה להתריע על כל סילוף וזיוף ולתקנם, בכל מה שקשור לאנציקלופדיה החופשית והניטרלית 'ויקיפדיה' בלעז. בברכה ואריכות ימים ושנים טובים. טיפוסי - שיחה 14:45, 15 באפריל 2010 (IDT)

השאלה העיקרית, ידידי הטיפוסי, האם יש באמתחתך הסבר מרווח ופשוט לדברי ראב"ע על הסודות, ומה מצא משותף לפסוקים שהזכיר שם? ההסבר של האקדמיה הוא הסבר נוח בפשט לשונו שם, וראיתי שגם שד"ל בדברים שם הבין אותו כך, ובינתיים לא ראיתי הסבר אחר נוח וחלק בדבריו שם, ומה שציינתי לפירושו של ר' אשר וייזר הוא גם מודה במקצת כאמור וגם "מתפתל" במה שהוא לא מודה. אם יש שני הסברים חלקים וברורים - העדפת האקדמיה את האחד מהם ובניגוד לעולה מדבריו בבראשית היא אכן מגמתיות נטו. אם ההסבר שלהם נוח ואין לך הסבר נוח כמותו - "יש להם קייס". עזר - שיחה 14:58, 15 באפריל 2010 (IDT)

בקצירת האומר, ושלא על מנת להשיב. דעות החוקרים יכולים היו לכאורה להאמר גם ללא "גיוס" האב"ע לטובתם, אם כי ברור שיש בכך אינטרנס לא מבוטל. אולם אי אפשר להאשים את דעת חוקרי המקרא שפירשו כך את האבן עזרא, משום שקדמו להם כמה וכמה משלומי אמוני ישראל שראו כך את דבריו. ובכלל, אלו השוללים, הם שוללים מעיקרא, בבחינת "לא יתכן", ובבחינת כל העובדות בטלות לידוע מראש. לא פלא שאין דעתם נשמעת. Rex - שיחה 17:55, 15 באפריל 2010 (IDT)

ר' עזר, שוב מצאתי בדברי אבי עזר, את הדברים הבאים בפירושו על האבן עזרא בפסוק ראשון פרשת בראשית: אולם בדברים הסותרים לדברי חכמינו ז"ל וגם בשאר ענינים שונים אשר לא כדת, אומר אני שתלמיד טועה וחשוד כתבום, למען טמא את דברי קדשו כנאמר "אהבת רע מטוב" כי כל מגמת הלצים להראות סרה מאיש טוב למען יאמנו דבריהם אצל המון, כי דברי החכם מלאים ביראה בחכמה ובמוסר השכל. שבת שלום. טיפוסי - שיחה 10:18, 7 במאי 2010 (IDT)

המשך מפסקה קודמת (טכנית)

פעם היה איש אחד שהגיע לעיירה וסיפר שהוא יודע חצי ש"ס בעל פה, וכאשר באו לשואלו דברים מהש"ס תמיד ענה 'מה שאתה שואל זה מהחצי שעוד לא למדתי', עזר יקר, תודה לשם שספרי האבן עזרא פתוחים לפנינו ואנו יכולים ללמוד דבריו הקדושים כפי שהם, המשפט "אל תבלבל אותי עם עובדות" מקבל משנה תוקף בענינים אלו, הנה האבן עזרא תוקף בחריפות את יצחקי המהבילי שסבר כדעת שפינוזה שהתורה הינה מעשה ידי אדם שנעשו בעריכה מאוחרת, וכותב הכי קרא שמו יצחק כל השומע יצחק לו וראוי לשרוף ספרו, (על משקל זה סביר להניח שאילו ציטטו בפניו את ויקיפדיה היה מתבטא בחריפות נגד Rex) ומגלה דעתו אינספור פעמים שדעתנו נקלה נגד דעת חז"ל, וכן על זה הדרך, אבל כדבריך באו אנשי אקדמיה וברוחב בינתם פירשו את סודותיו של האבן עזרא שיתאים לדעת יצחקי המהבילי ושפינוזה, ויש להם קייס, אגב, ברצוני לדבר עם האקדמים המשיגים את סודותיו של האבן עזרא על מנת שיפענחו בשבילי חידה או שניים של האבן עזרא נבג"מ, לסיום ר' עזר בל נשכח שויכוחים בעניני אמונה לא התחילו היום ולא בזמן שפינוזה, ולא בזמן יצחקי המהבילי, עיין נא בתרגום יונתן בפרשת קין והבל, ותמצא נחת, יישארו הם עם הקייס שלהם, ואנחנו עם הקייס שלנו, עד ביאת ינון בב"א. שבת שלום. טיפוסי - שיחה 10:30, 16 באפריל 2010 (IDT)

חבל שלא הבנת מה שכתבתי, לא אנשי אקדמיה היו הראשונים שפרשו כך את דבריו של האבן עזרא. מעניין מדוע הם לא השתכנעו מטיעונך, ניחוש שלי, אולי הם באו לדיון זה בראש יותר פתוח בלי לסמן מראש את המטרה ה"ידועה"? Rex - שיחה 12:13, 16 באפריל 2010 (IDT)

אין כל חדש תחת השמש. עזר - שיחה 12:20, 16 באפריל 2010 (IDT)

ישראל, עשית שירות טוב לאבן עזרא ולכל ההולכים במשנתו, ושירות דוב לשפינוזה ולכל ההולכים במשנתו, תאר לעצמך שיבואו קוראים ויפשפשו בסוגיה של חיבור המקרא, יתגלה בפניהם טיעונים ברורים ועובדתיים של הטוען לדעת האבן עזרא המפורש, ומאידך לזיוף בכוונה תחילה של הטוען לסודות האבן עזרא עם רמיזות שהכותבים עצמם אינם יורדים לסוף דעתם שלהם עצמם, כמובן בכדי "לגייס" דמות רבנית לדעתם האישית, כשהמטרה ה"ידועה" ? מסומנת מתחילה, וההשלכות של קביעת דעתם תהיינה בהתאם, ועל כך תודתי. טיפוסי - שיחה 13:34, 18 באפריל 2010 (IDT)

מציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג

לפני שאני מעלה את הערך להצבעה, אנא תקן על פי הערתך כאן. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 09:57, 18 באפריל 2010 (IDT)

בוצע. עזר - שיחה 19:28, 18 באפריל 2010 (IDT)

כתובת מייל

עזר שלום, האם יש לך כתובת אימייל נגישה, ברצוני לשתף אותך בתגליות מעניינות. טיפוסי - שיחה 15:31, 20 באפריל 2010 (IDT)

מדוע אינך יכול לשלוח לי דרך ויקיפדיה? אחרים כבר עשו זאת. עזר - שיחה 18:09, 20 באפריל 2010 (IDT)

מחשש עינא בישא, אבל במחשבה שניה, הצעתך התקבלה. טיפוסי - שיחה 12:44, 21 באפריל 2010 (IDT)

בקשה

נא הימנע מעריכות בזמן שיש תבנית {{בעבודה}}, התנגשת איתי והלכה לי לטימיון עבודה מרובה. אני בטוח שזה לא היה בכוונה ואין לי תרעומת, אבל בבקשה הקפד על כך. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 20:56, 20 באפריל 2010 (IDT)

סליחה. פשוט ראיתי שטויות כאלה ש"התפוצצתי" ולא התאפקתי. ערך מלא ספקולציות חסרות בסיס ובחלקן מרגיזות, ואלה שהסרתי הן הקיצוניות ביותר שראיתי. כשיוסי בן יועזר מתואר כחכם בימי ריב"ז, וזאת כדי לבסס תיאוריה של התרחקות כהנים ממנו, אני לא מסוגל לשתוק. בהצלחה בהבאת הערך לאיזון. עזר - שיחה 21:00, 20 באפריל 2010 (IDT)

זה באמת מריח רע ודורש שכתוב יסודי. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 21:03, 20 באפריל 2010 (IDT)

רבי יוסי סרגוסי

שלום עזר, ראית את הערך? ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 09:32, 22 באפריל 2010 (IDT)

תודה רבה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 09:44, 22 באפריל 2010 (IDT)

אולי תכתוב ערך על חנניא בן עקשיא, יש לי תמונה יפה של קברו. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 09:46, 22 באפריל 2010 (IDT)

תודה רבה על הערך אודות ר' יוסי סרגוסי, שלבושתי לא זכור לי ששמעתי עליו. ראה נא את הערותי בדף השיחה. על ר' חנינא בן עקשיא - אבדוק את הנושא. עזר - שיחה 09:50, 22 באפריל 2010 (IDT)

חגי ישראל ומועדיו

האם יש מקום לציין בערך שבתורה "חג" הכוונה לסוכות? ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 11:16, 22 באפריל 2010 (IDT)

גם שאר הרגלים נקראים "חג" (שמות יב, יד, שם יג,ו), אבל השם הסתמי "חג" אכן התייחד לסוכות, ולא רק בתורה אלא במקרא בכלל (מלכים-א פס' ב ופס' סה, יחזקאל מה, כה), וראוי לציין זאת. עזר - שיחה 11:25, 22 באפריל 2010 (IDT)

אגב, גם בלשון המשנה (ביכורים פ"א מ"ו, שקלים פ"ג מ"א). עזר - שיחה 11:27, 22 באפריל 2010 (IDT)

התכוונתי "חג" ללא תוספת שם. התסכים להיות המוציא לפועל? ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 11:29, 22 באפריל 2010 (IDT)

אם אתה רוצה שזה יהיה היום - לא. עזר - שיחה 11:35, 22 באפריל 2010 (IDT)

זה לא היה עד היום, לא נורא אם ייקח עוד כמה ימים. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 11:39, 22 באפריל 2010 (IDT)

שער הבכורות

שלום עזר

ראיתי בויקיפדיה האנגלית ערך בית המקדש דבר משעשע (כבר מחקתי את זה): שער הבכורות נקרא כך, בין השאר, משום שדרך שער זה נכנסו לטקס פדיון הבן! אכן, רעיון מקורי. בנילה - שיחה 22:46, 22 באפריל 2010 (IDT)

לא אתפלא במיוחד אם ימצא מקור רציני לסברה זו, כי באמת תמהו המפרשים מה הצורך בשער מיוחד לקורבן בכור. אגב, על פי השערה זו שהתנהלו טקסי פדיון הבן בעזרה יוצא שהאמא נעדרה מן הפדיון, שהרי ביום השלושים עודנה "טבולת יום ארוך". עזר - שיחה 23:17, 22 באפריל 2010 (IDT)

נראה לך רציני? האם יש מקור כלשהו לטקסי פדיון הבן בתקופת המקדש? לפי הידוע לי, זה היה חוב ממוני גרידא, כמו ראשית הגז! בנילה - שיחה 23:27, 22 באפריל 2010 (IDT)

אולי אוסיף (ברשות בעל הדף), לפי המקרא "בכור בניך תתן לי" מתאים סברא לטקס במקום ה"לי"--פרץ הכהן • שיחה • ט' באייר ה'תש"ע • 23:34, 22 באפריל 2010 (IDT)

זה יכול להיות פשט יפה בקינה "אלי ציון ועריה": "עלי זבחי תמידיה ופדיוני בכוריה", שתמהו על כך רבים, הרי הפדיון לא בטל! ואם היה נוהג לעשות זאת במקדש - הרי זה מובן. עזר - שיחה 23:39, 22 באפריל 2010 (IDT)

ועוד פנינה מהערך הנ"ל - התפילה שהתפללו בבית המקדש כללה תפילות מוכרות כמו ברכו, שמע, ברכת כהנים. ואם תשאל: מנין ברכו? התשובה: משנה מפורשת במסכת תמיד (ה,א): "אמר להם הממונה: דקלמו את ברכו, והם קראו את עשרת הדברות וכו'" בנילה - שיחה 23:56, 22 באפריל 2010 (IDT)

על זה אין לי תירוץ... עזר - שיחה 00:06, 23 באפריל 2010 (IDT)

יגעת ולא מצאת - אל תאמין:) בנילה - שיחה 00:09, 23 באפריל 2010 (IDT)

עוד צד אם אפשר: אם נאמר כך הפסיד גם האב (ביתר שאשתו איננה כהערת עזר) בטובת הנאה -כי מסתבר לומר שהממון יועבר למשמר העובד ככל יתר שארית קדשים. בברכת ערב שבת שלום לתושבי קודש--פרץ הכהן • שיחה • י' באייר ה'תש"ע • 18:48, 23 באפריל 2010 (IDT)

שיחה:יעקב שטיינמץ

עזר, שבוע טוב! התרשמתי מאוד מהדרך בה הסברת למעלה הערך את מושג "החשיבות האנציקלופדית". בעדינות, בהגינות ובכבוד, נהגת כלפי משתמש חדש כפי שיש לנהוג. אני מודה לך על ההשקעה שהשקעת בכתיבת ההסבר המפורט - מעשה זה נגע מאוד לליבי והיווה נקודת אור לתחילת השבוע. אני לא רוצה להתייחס לויקיפדים אחרים המקבלים את פניהם של חדשים במידה פחותה של הכנסת אורחים. בכל מקרה, אני מבקש את רשותך לשמור בדף המשתמש שלי, תחת הפרק "משנה ויקיפדית" הפנייה למה שכתבת, על מנת שאוכל להיזכר תמיד כיצד כדאי שאנהג בעצמי בעתיד. שוב תודה ושבוע טוב - Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:31, 25 באפריל 2010 (IDT)

שלום עובד, מקווה שהתוספת שלי לא גרעה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 10:34, 25 באפריל 2010 (IDT)

כמובן, הרשות נתונה. כולנו נתונים למצבי רוח מתחלפים, וגם לי לא תזיק תזכורת לרגעים של אדיבות. עזר - שיחה 10:49, 25 באפריל 2010 (IDT)

אגדה

שלום עזר,
כתבת שהגדרת המונח "אגדה" בלשון חז"ל, היא דרשה המבהירה פסוק במקרא. זו הגדרה יפה ומעניינת, ושווה לראות איך משלבים אותה בערך אגדה (יהדות). גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 00:34, 26 באפריל 2010 (IDT)

עלית על נקודה חשובה. ליתר דיוק: מדובר בפרשנות פסוקים שאינם נוגעים להלכה למעשה. הגדרה זו מצאתי בשולחן ערוך הרב ולענ"ד יש לה המון ראיות מדברי חז"ל, ולפיה סיפורי "כה עשו חכמינו" אינם נחשבים כ"אגדה", על כל המשתמע מכך. בעז"ה אכניס אותה לערך אגדה בציון מקורות מתאימים פלוס הרחבה בדף השיחה. עזר - שיחה 01:21, 26 באפריל 2010 (IDT)

הערה

עזר. על מנת לציין דרישה למקור יש להזין {{מקור}}. ההופך לקישור לחיץ לדף המדיניות, והמשייך את הערך לקטגורית הערכים הדורשים מקורות. Rex - שיחה 00:11, 27 באפריל 2010 (IDT )

זו לא הפעם הראשונה שאני מסתבך עם זה. איפה אני מוצא במהירות את הדבר הזה, בלי להתחיל לחפש ערכים שזה נמצא בהם? עזר - שיחה 00:14, 27 באפריל 2010 (IDT)

וואלה, סוף סוף הבנתי שאני צריך פשוט לקחת את הסוגריים מתחתית הדף פה ולכתוב בתוכן את המילה הדרושה. חסכת לי המון זמן, ישראל. קח בלי שאצטרך לחפש מאיזה שדה לקטוף אותו או לשכפל אותו. קחו אותי באיזי, אני חלש מאד בנושאים טכניים. עזר - שיחה 00:55, 27 באפריל 2010 (IDT)

יש לך אותם במקלדת, SHIFT + [ ו- SHIFT + ] בהתאמה. Rex - שיחה 01:00, 27 באפריל 2010 (IDT)

ידעתי שאני טמבל, אבל לא ידעתי כמה. עזר - שיחה 01:02, 27 באפריל 2010 (IDT)

יש סיפור על החפץ חיים ונסיעה ברכבת ומסקנה שלשון הרע אסור לאדם לספר אפילו על עצמו. מכיר? ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 01:30, 27 באפריל 2010 (IDT)

מכיר. במסגרת האנונימיות כאן יש מקום להקל, ואם ימשיכו לעדכן אותי עד כמה אני טמבל - זה ממש יעזור. עזר - שיחה 08:46, 27 באפריל 2010 (IDT)

בתוקף תפקידך אני מניח שיש לך את הסמכויות להקל. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 11:02, 27 באפריל 2010 (IDT)

עזר, אילו היית מבקש לצטט את פירוש הרמב"ם על משנה אחת מסדר מועד, באיזו משנה היית בוחר? Rex - שיחה 07:02, 27 באפריל 2010 (IDT)

אני מחבב את פירושו לפסחים פרק ד על "גנז ספר רפואות", אבל לא ירדתי לסוף דעתך, למה אתה חותר. עזר - שיחה 08:46, 27 באפריל 2010 (IDT)

אני רוצה להציג בערך פירוש המשנה לרמב"ם שנכתב כידוע בערבית-יהודית - משפט אחד בשפת המקור ותרגום לעברית, כדי להדגים. איזה משפט לבחור? Rex - שיחה 15:58, 27 באפריל 2010 (IDT)

אגב, עזר, זה צודק?, ראה גם בדף השיחה. האם זוהי הגישה המסורתית היחידה? לא הבנתי לגמרי. Rex - שיחה 16:07, 27 באפריל 2010 (IDT)

עניתי שם. אינני יודע אם "היחידה", אבל לבטח המרכזית. לעניין פיה"מ בפסחים - בהמשך הערב אענה. --עזר - שיחה 20:03, 27 באפריל 2010 (IDT)

הקטע בפסחים אליו התכוונתי כנראה ארוך יותר מן הרצוי. הנה קטע אחר מפירושו למסכת חגיגה פ"ב מ"א:

והתבונן בביטוי הנפלא הזה האמור בעזר אלהי באומרו 'כל שלא חס על כבוד קונו', הכוונה בזה - מי שלא חס על שכלו, כי השכל הוא כבוד ה'. עזר - שיחה 21:41, 27 באפריל 2010 (IDT)

תודה. אנסה לתעתק זאת מאוחר יותר מכאן (יש לבחור בצד שמאל בדף 74, עמוד ימין, שורה רביעית-חמישית מלמעלה). לגבי מה ששאלת על תרגומי המקרא ללטינית - אני לא הכתובת, שכן איני בקיא בעניין, יצרתי את הערך רק כדי לסדר את משנתי, לאחר שקראתי את הפרק הרלוונטי בספרו של רבין. אבל בקצרה ושלא להסתמך על פי, הוא נחשב כתרגום מדויק דיו, שכן הוא למד עברית, וגם למד את פירוש המקרא מפי יהודים (את גבר הוא מתרגם כתרנגול, ומציין בכתביו ש"כך פירש לו מורהו היהודי", וכן עוד מונחים מתיישבים עם מדרשים ותרגומים יהודים). לגבי תרגומים בעלי משמעות תיאולוגית-נוצרית - רבין מציין שהירונימוס נמנע מכך אלא אם כן היה ניתן ליישב זאת עם תירוץ פילולוגי.. כך לגבי המלה "עלמה" הוא תירגם כבתולה, משום ש"רק את הנערה הבתולה מעלימים מעיני הבריות", כמו כן את המונח ישע הוא נהג לתעתק ככתבו כדי ליצור אסוציאציה מצלולית. אולם רבין מציין תרגומים "נצרניים" מסוימים שפשטו בתקופתו שהירונימוס דווקא נמנע מהם. כל זה לגבי עריכותיו של הירונימוס, לגבי הVL יש השערות שהוא חובר על ידי יהודים, אולם רבין מציין שהוא "תרגום נוצרי" לכל דבר, מן הסתם כוונתו לאותם תרגומים נצרניים. Rex - שיחה 22:41, 27 באפריל 2010 (IDT)

הוספתי כמה מילים בדף השיחה של הערך. Rex - שיחה 06:56, 30 באפריל 2010 (IDT)

מזנון

אני מברך אותך על יכולתך המופלאה לקרוא בין השיטין. בפעם הבאה שארצה לבאר את דברי שלי לעצמי אדע לפנות אליך. אני חשבתי שאני רק מציע לפתור את המחלוקת שיש בקהילה על המקבץ על ידי שילוב ערכים מומלצים קיימים (עם או בלי ערך מומלץ על ירושלים עצמה שאמור להכתב בדרך קסם כלשהי בימים הקרובים), אבל עכשיו שהבהרת - טוב לדעת שאני נגד ציון יום ירושלים ממניעים פוליטים. בכלל טוב לדעת שאני בעד להסיר את עצם איזכור היום! לא ידעתי שכך הוא זה, באמת. שנים שאני מכיר את עצמי ופתאום, ככה, אני בא לי בהפתעה. טוב, לפחות עכשיו הכל גלוי. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 13:18, 27 באפריל 2010 (IDT)

זהר, אני מבקש סליחה שנפגעת מדברי, אבל באמת אינני מבין איפה טעיתי בהבנת דבריך והצגתם. לא התכוונתי שאתה אישית מתנגד פוליטית ליום ירושלים ואיזכורו, אלא שבגלל רגישותו הפוליטית אתה מעדיף למנוע מחלוקת בקהילה ולהחליף את הערכים העוסקים בו ישירות במקבץ ליום ירושלים, כפי שכתבת (כשיקול משני, וכפי שכתבתי "בין השאר"). זה שיקול שהועלה ונדון רבות בהצבעה בנושא, ונדחה על ידי הקהילה. לא מגיע לך שאתעמת איתך (נדמה לי שגם לי לא מגיע העימות הזה), ואשמח להגיע להבנה. עזר - שיחה 13:29, 27 באפריל 2010 (IDT)

אתה ממשיך לפרש את דברי בצורה מעניינת. השיקול הוא לא פוליטי. כשאומר שיש להסיר דבר מה כי הוא מייצג עמדה פוליטית שגויה - זה יהיה שיקול פוליטי. השיקול הוא אנציקלופדי, מתוך רצון להסיר כל מטען פוליטי מהעמוד הראשי. אבל אתה פרש לך את זה להנאתך. קצתי בהעלאת דחלילים מדברי. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 13:43, 27 באפריל 2010 (IDT)

אני חושב שאנחנו מדברים על אותו דבר בשמות שונים: אני קראתי "שיקול פוליטי" למה שאתה קורא "שיקול אנציקלופדי להסרת מטען פוליטי". אני מבין שאתה לא אומר זאת בגלל דעתך הפוליטית אלא בגלל רצון להמנע מפוליטיקה, ולזה קראתי - בחוסר דיוק מצידי - "שיקול פוליטי". הבנתי כעת מה גרם לך להיפגע, ומתנצל שוב. עזר - שיחה 14:02, 27 באפריל 2010 (IDT)

אדריכלות אשורית

עזר, אולי יעניין אותך לקרוא את הערך אדריכלות אשורית, יש שם השוואה של המבנים לכתוב במגילת אסתר על ארמון המלך אחשוורוש (למרות שחסמת את עצמך, אני מניחה שאין חסימה על קריאה ) Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 10:04, 2 במאי 2010 (IDT)

תודה על ההפניה. באמת מעניין, וטוב לדעת ש"ביתן" זה לא מה שמתכוונים היום. אגב, ראיתי בערך שיש מידות מדויקות ללבנה אשורית סטנדרטית. האם ידוע מה מידת לבנה סטנדרטית בארץ ישראל בזמן המשנה? עזר - שיחה 19:04, 2 במאי 2010 (IDT)

אני אברר Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 20:15, 2 במאי 2010 (IDT)

להלן התשובה שקיבלתי לשאלתך: "לא. היו מידות רבות ללא סדר כלשהו. כל הלבנים היו מלבניות." בתקופת המשנה לא היו מסודרים כמו האשורים Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 00:04, 3 במאי 2010 (IDT)

תודה רבה. במשנה (בבא בתרא פרק א משנה א) נקבע סטנדרט ללבנים: שלושה טפחים (המשנה לא קובעת חובה איך לבנות, אלא שבמקרה שהיה הסכם בין שני אנשים על בניית קיר לבנים ולא הוגדר עוביו - זהו העובי המתבקש), ויש ויכוח בין פוסקי ההלכה מהו אורך הטפח (8-10 ס"מ, ובהתאמה ללבנה: 24-30 ס"מ). באבני גזית הנורמה היא חמישה טפחים, ובגויל - אבן לא מסותתת - ששה. קיויתי לקבל תשובה שתתמוך באחת הדעות (יש כמובן ראיות אחרות לכאן ולכאן). אכן, המשנה מציינת לבסוף ש"הכל כמנהג המדינה" (=העיר), כלומר שיש נוהגים אחרת ובמקומות בהם המנהג שונה הדברים נקבעים על פי "מנהג המדינה". עזר - שיחה 08:41, 3 במאי 2010 (IDT)

אז הארכאלוגיה תומכת בסיפא של מה שכתבת, שבקיצור כמו היום כל אחד עושה מה שהוא רוצה Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 09:05, 3 במאי 2010 (IDT)

עזר, אני חושבת שכדאי שתוסיף את מה שכתבת כאן בערך בנייה#היסטוריה. לא יזיק למי שקורא את הערך לדעת שגם במשנה התייחסו לנושא זה. אפשר להוסיף שהממצאים הארכאולוגים תומכים במה שכתוב במשנה. Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 18:49, 4 במאי 2010 (IDT)

דעת האבן עזרא

(אגב, למה נחסמת?) לאחרונה היה לנו דיון (שאורכב בינתיים) לגבי דעת האבן עזרא שאמרת שם שיש להם קייס מכיון שהם מצאו פירוש לאבן עזרא המפרש דעתו שהתורה נערכה בעריכה מאוחרת, ואמרת שכל זאת עד שאמצא פירוש אחר, ובכן לא רק שמצאתי פירוש מנוגד המפרש דעתו של האבן עזרא שאין עריכה מאוחרת לתורה כדעה המסורתית של חז"ל ורוב מוחלט של הפרשנים המקובלים, אלא אף גם זאת הפרשן שאליו מיוחסים הדברים, אמר דברים פחותים במשמעותם בהרבה, וגם דבריו אלה מעוררים סימן שאלה שכן בספר המקור של אותו פרשן אין בנמצא דברים אלו, מסובך מדי, הואל נא לראות בשיחה: תורה, ולפעול בהתאם, ייש"כ. טיפוסי - שיחה 16:54, 3 במאי 2010 (IDT)

שלום לך טיפוסי. כתבתי ש"יש להם קייס" לא בגלל שמישהו כבר פירש כך את אבן עזרא אלא בגלל שכך נוטה פשט דבריו לכאורה, אלא אם כן תסביר אותו אחרת באופן פשוט וחלק. עיינתי במקור חיים וראיתי שבפירושו לדברים שלל את הפירוש שהכוונה לכתיבה מאוחרת, אבל לגבי "והכנעני אז בארץ" הפנה לפירושו ללך לך, ועיינתי בדבריו שם ולא הבנתי אותם. אם תואיל להסביר לי את כוונתו - אוכל לנסות לשקול אם יש כאן פרשנות אלטרנטיבית לאבן עזרא שמעוגנת היטב בפשט דבריו, ואם אכן כן - אזי דבריו בפרשת וישלח יטו את הכף לטובת התפיסה המסורתית. בכל מקרה, לדעתי ראוי לציין לפחות בהערת שוליים שפירושם המדויק של דברי אבן עזרא שנוי במחלוקת. אבל אל תצפה שאצא למלחמה על כך, וכדלהלן.

לגבי חסימתי - נחסמתי על פי בקשתי כדי לפנות לי זמן ומנוחת הנפש לעיסוקים אחרים. כמו בכל תהליך גמילה לוקח זמן להתרגל, ובינתיים, כמו שאתה רואה, אני מציץ לפה בגנבה.--עזר - שיחה 23:27, 3 במאי 2010 (IDT)

על פניו כתבת דברי טעם וריח, אנסה לתת מבט על המ"מ שאתה מפנה אליו, והערת אגב, הגישה שלי בענין המלחמות האופציונליות כאן, אני חושב שאם אתה צודק אתה לא צריך להילחם, תן לאמת ולעובדות להילחם בשבילך, ואם מישהו מנסה לבלבל אותך תעמוד על שלך בכבוד, די מהר יתבררו כוונתו של העומד בדרכך והמניעים השקופים שלו, מנסיון זה עובד. טיפוסי - שיחה 22:33, 4 במאי 2010 (IDT)

פשט דבריו של המקור חיים בלך לך היא לע"ד: שמלת אז יכולה לסבול שני משמעויות, הראשונה, אז זה התחיל, כלומר שהכנעני תפס הארץ מעם אחר, וזה מציינת התורה, הכנעני אז (התיישב) בארץ, המשמעות השניה, אז היתה כנען בארץ אבל היום כבר לא, והלא אנו יודעים שבזמנו של משה שכתב התורה הכנעני עדיין ישב בארץ עד שיהושע כיבשה, על כך אומר הא"ע, שאם נאמר כמשמעות הראשונה אז זהו כפשוטה, אבל אם נאמר כמשמעות השניה יש כאן סוד, והמשכיל ידום. טיפוסי - שיחה 14:42, 9 במאי 2010 (IDT)

טיפוסי היקר, ברור שזהו פשט דבריו, אבל זו בדיוק הנקודה הבעייתית: מהו הסוד?! וכיצד סוד זה מתקשר לשאר הפסוקים שהזכיר בתחילת ספר דברים?! בינתיים לאקדמיה יש הסבר (הסוד הוא שהפסוק נכתב אחרי משה) ולך אין. אולי כוונתו ש"הכנעני אז בארץ" במובן הרוחני, שאז עוד הייתה להם אחיזה בארץ, "כי לא שלם עון האמורי עד הנה", ואילו בזמנו של משה כבר היו כלא קיימים מבחינה רוחנית והארץ עמדה להקיאם. זהו "פירוש חסידי", ואינני מכיר מספיק את פירושי ראב"ע כדי להבין האם פירוש זה אופייני לסודותיו, וגם אינני מבין איך זה מתקשר ליתר הפסוקים בדברים, כנ"ל. עזר - שיחה 20:32, 9 במאי 2010 (IDT)

עם כל הכבוד הראוי לאקדמיה, לא אלה יפענחו לי את סודותיו של האבן עזרא, ובמחילה מכבודך אני קצת מתפלא עליך שאתה מקבל בעיקרון את האפשרות שהאקדמיה הצליחה לפענח סוד של האבן עזרא, שהיא לכל הדיעות מפתיעה וחריגה נגד אחד מיסודי האמונה שגם נראית היטב בפירושו שלו עצמו, בעיני למשל הסברם שוה כקליפת השום, תיאוריות על פחד בלב האבן עזרא לומר דברים בגלוי, נשאיר נא לשפינוזה וחבר מריעיו, אגב נראה שבאקדמיה לא שמעו את הכלל, למד לשונך לומר איני יודע. [להמחשת האבסורד, תאר לעצמך שאני אומר לך שיש לי סוד בשבילך, ואתה אומר לי שאתה יודע מה אני רוצה לומר לך וכו', שאם לא כן מהו הסוד?!]. טיפוסי - שיחה 14:19, 10 במאי 2010 (IDT)

נא לשחרר את חסימתי

אני רוצה להצביע. עזר - שיחה 22:54, 3 במאי 2010 (IDT)

משתמש זה היה חסום וביקש שישחררו את החסימה שלו. (יומן חסימות).
סיבת בקשת השחרור הייתה: נחסם לבקשתו.

הבקשה בוצעה על ידי Damzow.

שוחררת, לך לקלפי הקרובה למרום מגוריך • עודד (Damzow) • שיחה • צאו מהחפירות! הטנקים קרבים! • 23:01, 3 במאי 2010 (IDT)

תודה רבה לישראל ולעודד. עזר - שיחה 23:02, 3 במאי 2010 (IDT)

מודע לחובותיך האזרחיות, מה? :) אלדד • שיחה 23:04, 3 במאי 2010 (IDT)

בא לא נגזים, לא קניתי כרטיס טיסה בשביל זה, רק קצת באסה בלבקש שחרור. אני גומר פה עוד כמה עניינים ומבקש חסימה נוספת. עזר - שיחה 23:07, 3 במאי 2010 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: ::::מסתמא האי גברא שדר ליה מילתא באיימליא ואימליך בדעתייה ושבקו ליה חסימייה ואזל לבי אצבעייה דמתקריא פרלמנטיא דוויקיפדיא. Rex - שיחה 23:09, 3 במאי 2010 (IDT)

• עודד (Damzow) • שיחה • צאו מהחפירות! הטנקים קרבים! • 23:10, 3 במאי 2010 (IDT)

"מן הסתם אותו אדם שלח לי משהו באימייל והתלבט, והפסיקו לו את חסימתו, והלך לקלפי הנקרא הפרלמנט של ויקיפדיה." איתי פ. • שיחה 23:12, 3 במאי 2010 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: :::::::בתרגום חופשי: כנראה האיימילים עשו את שלהם... Rex - שיחה 23:14, 3 במאי 2010 (IDT)

תיקנתי :) אלדד • שיחה 23:16, 3 במאי 2010 (IDT)

"ליה" זה 'לו' ולא 'לי'. "אימליך" זה נמלך בדעתו; היינו חזר בו. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 23:17, 3 במאי 2010 (IDT)

הראשון תקלדה, השני צודק. איתי פ. • שיחה 23:20, 3 במאי 2010 (IDT)

זה לא תקלדה, זה טעות שלי, כתבתי "לי"ותיקנתי מייד אחרי התרגום של איתי ל"ליה". ו@עודד, מה יש לך נגד ה"ההוא גברא" הידוע (כשהייתי ילד, על איזה מצבת אבן בסמוך למקום מגורי היו בוגרי היישוב לועגים לנו ששם קבור ה"ההוא גברא" הידוע... לא זוכר מתי התחלתי לקלוט שעובדים עלי) Rex - שיחה 23:23, 3 במאי 2010 (IDT)

סוף סוף אפשר להגיב פה משהו אחרי חמש התנגשויות עריכה. אכן, קיבלתי גם קיבלתי את הספאם המפורסם, אבל את דעתי הצלחתי משום מה לגבש בלעדיו. עזר - שיחה 23:26, 3 במאי 2010 (IDT)

לישראל: כתבת במקור "ההיא גברא", והבנתי שהתכוונת ל"האי גברא" (מעין שיכול אותיות), ולכן תיקנתי. לא ידעתי ש"ההיא גברא" היה תקלדה של "ההוא גברא" :) אלדד • שיחה 01:05, 4 במאי 2010 (IDT)

הצדק עמך... Rex - שיחה 03:26, 4 במאי 2010 (IDT)

תן דעתך בבקשה

על הערך הערב שמש. אם אינך מעוניין לכתוב כאן, שלח לי אולי את דעתך במייל. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 00:15, 5 במאי 2010 (IDT)

שלום גוונא (הנודע בשקדנותו, העילוי הידוע, וכו' - לא שאני לגמרי בטוח שהתארים הולמים אותך, אבל אם במרחבי הערכים אסרת לכתוב אותם - כנראה שאתה חושש ממתחרים ). כמובן שערך באורך כזה אינו משמעותי, והוא גם לא מדויק: המקרה של כהנים הוא יישום מסוים של העניין, אבל עצם המושג של הערב שמש נאמר בתורה לאו דווקא לגביהם, אלא גם בטומאת כלים: "במים יובא וטמא עד הערב וטהר". הנפקא מינה בו היא אכן רק לעניין תרומה וקדשים, שטבול יום לפני הערב שמש מטמא תרומה במגעו (ולא רק אסור לאוכלה, שזה נפק"מ לכהן דווקא), וכן לגבי ביאת מקדש. האמת שהופתעתי לראות שהערך טומאה וטהרה לא מכסה בצורה ברורה את המושג הזה. יש בו לקונה, ובפרק "דרכי היטהרות מטומאה" צריך לשנות את הכותרת "טבול יום" ל"טבול יום והערב שמש", ולהוסיף פיסקה מתאימה. אולי אח"כ אפשר להפוך את הערב שמש להפניה לפרק שם. אני מקווה לטפל בזה בהזדמנות, בלי קשר לגורל הערך הזה. עזר - שיחה 00:28, 5 במאי 2010 (IDT)

אוקיי. עשה והצלח. מנאי, הדו"ש, הצב"י, הכו"ח בטילדעס. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 00:31, 5 במאי 2010 (IDT)

ולגבי עצם העניין: ודאי שהמונח לא נסב רק על העניין של כהנים. שאלתי אולי לדעתך כדאי להרחיב גם לשאר העניינים ולהפוך לערך עצמאי. היה מתואם עם האלמוני בבקשה. הצעתי לו ליצור את הערך בדף פרטי. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 00:40, 5 במאי 2010 (IDT)

לידיעה בעלמא, באנציקלופדיה התלמודית, הערך תופס מספר דפים יפים. טיפוסי - שיחה 10:11, 7 במאי 2010 (IDT)

הפרדת רשויות במסורת ישראל

עזר, על הערך שבנדון שמו תבנית חשיבות. אני הצבעתי נגד מחיקה. אני מציעה שתיכנס ותביע את דעתך. לדעתי יש רק לשנות את הערך. Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 06:55, 17 במאי 2010 (IDT)

לחנה, שלום. אני חסום כעת. הערך במתכונתו הקיימת בעייתי מאד, וכל התיאור ההיסטורי כביכול, מימי האבות וכו', אינו במקום. המקור הרלוונטי היחיד לדעתי, שמובא בו באופן גולמי ללא כל עיבוד, הוא דברי הרמב"ן בפרשת ויחי על הצורך בהפרדה בין הכהונה למלכות.

באופן כללי הפרדת הרשויות איננה קיימת במסורת ישראל: השופטים ומלכי בית דוד היו רשות שופטת מחוקקת ומבצעת גם יחד. במשנה במסכת סנהדרין ב,א נאמר ש"מלך לא דן", ומכאן לכאורה מקור להפרדת רשויות. אבל המשך המשנה: "ולא דנין אותו", כביכול המלך נמצא מעל החוק בכלל! הגמרא שם מסבירה, שהלכה זו היא פרי מציאות היסטורית בעייתית שהתפתחה בשלהי ימי בית שני, כשמלכים מסוימים שמו את עצמם מעל לחוק, ולכן נקבע שמכיוון שאינם כפופים לחוק - אינם רשאים לשפוט, כי "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים". אבל המצב האידיאלי, על פי הגמרא שם, הוא שמלך גם ידון, כפי שכתוב על מלכי בית דוד (ירמיהו פרק כא פסוק יא-יב): "וּלְבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה שִׁמְעוּ דְּבַר ה'. בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר ה': דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עוֹשֵׁק". בתנ"ך ברור שמשה רבינו היה שופט ומנהיג גם יחד, וכך גם שלמה המלך ("משפט שלמה"), וגם על מלכים אחרים מסופר שדנו בסכסוכים בין איש לרעהו. לשניהם מייחסים חז"ל גם פעולות חקיקה, מלבד השיפוט.

בשורה התחתונה, יש לדעתי חומר לערך כזה, אבל הערך הנוכחי לא מתקרב אפילו לטפל בנושא ברצינות, ולמעשה צריך למחוק את כולו ולכתוב אותו מחדש. האם במצב זה כדאי להשאיר את שמו תחת תבנית שכתוב? לדעתי לא, אבל זו כבר שאלה של מדיניות.

מבקש להשתחרר מהחסימה

משתמש זה היה חסום וביקש שישחררו את החסימה שלו. (יומן חסימות).
סיבת בקשת השחרור הייתה: נחסמתי לבקשתי, כעת אני מסיר את הבקשה.

הבקשה בוצעה על ידי Damzow.

. עזר - שיחה 13:35, 26 במאי 2010 (IDT)

שוחררת, ברוך השב • עודד (Damzow) • שיחה • !For King and Country‏ • 14:00, 26 במאי 2010 (IDT)

תודה. עזר - שיחה 14:02, 26 במאי 2010 (IDT)

. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 16:20, 26 במאי 2010 (IDT)

רבנו, תוכל בבקשה להתייחס לשיחת ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:מקורו של העולם#שינוי שם והסתרת התמונה, ולהבהיר את כוונתך? גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 16:17, 27 במאי 2010 (IDT)

תשעה באב

הערך טוב, ועומד להצבעה. מאחר והועלו טענות שונות לגבי הערך, אני שוקל להחזירו לרשימת המתנה, עד שיתוקן הדרוש תיקון. התהיה מוכן לטפל בשיפצורו של הערך. (אני פונה במקביל למשתמש:בנילה ולמשתמש:גוונא). ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 09:07, 2 ביוני 2010 (IDT)

לפני כשבוע עשיתי בו כמה תיקונים וכעת אין זמני בידי. ככלל לא רויתי נחת ממנו: בכמה קטעים אין הבחנה בין דין לבין מנהג, ויש מנהגים שנהוגים בקהילה מסוימת ומתוארים באופן מטעה כמנהג כללי. עושה רושם שלא היה לערך הזה כותב מוביל בעל תפיסה מעמיקה של הנושא. עזר - שיחה 09:38, 2 ביוני 2010 (IDT)

זיהוי מקום המקדש

שלום עזר, תוכל לבדוק את העריכה הזו? אני ואתה - שיחה 16:52, 3 ביוני 2010 (IDT)

תודה על ההפניה. לדעתי העריכה די מדויקת והתיאור הקודם שהכתיר את ר' אישתורי הפרחי למייסד "השיטה הדרומית" היה די מגמתי מבית מדרשה של שיטה זו. בלי להתייחס לשאלה עד כמה הפרשנות של כל צד לדברי ר' אישתורי טובה יותר או פחות, דעתו בנושא שנויה במחלוקת בין החוקרים. אני אתקן לניסוח של "יש שהוכיחו מדבריו" וכו'. ו"חוקרים אחרים דחו את ההוכחה" וכו', תוך ציון מקור. עזר - שיחה 17:13, 3 ביוני 2010 (IDT)

ערך שאולי יעניין אותך

עזר, תיכנס בקשה לערך ציון עוזיה מלך יהודה. אני חושבת שהוא יעניין אותך Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית?

אכן, תודה על הערך המעניין והוספתי שם משהו. האם תוכלי להשיג תמונה? עזר - שיחה 08:50, 6 ביוני 2010 (IDT)

אולי, אני מנסה Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 12:21, 8 ביוני 2010 (IDT)

אני מפנה את תשומת לבך למסמך מעניין אחר כתובה ממרשה. המסמך הוצג במוזיאון ישראל עד לסגירתו. אגף הארכאולוגיה אמור להיפתח מחדש ב- 25 ביולי השנה (אם ירצה השם ופרנסי מוזיאון ישראל). אולי לאחר פתיחתו תוכל לצלם את הכתובה? Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית? 23:49, 9 ביוני 2010 (IDT)

ראיתי כבר את הערך, ראי שאלתי שטרם נענתה בדף השיחה שם. לא נראה לי שיהיה לי זמן ללכת למוזיאון. אני בתקופה מאד לחוצה בעבודה, ובשבוע שבו הוא נפתח גם יש לי מילואים. הוא ייפתח מאז ללא הגבלה? עזר - שיחה 00:08, 10 ביוני 2010 (IDT)

ובלי קשר, אני מעריך את תרבות הדיון והעריכה שלך. אני יודע עד כמה הבעת עמדות כאלה מעוררת התנגדות. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 22:20, 6 ביוני 2010 (IDT)

הרב מרדכי אליהו זצ"ל

עזר, גם אני לא הייתי בלווייה, אך מעריכתך עולה שהוא היה מנהיג של אשכנזים חרדים. אתה מכיר ליטאים או חסידים שראו ברב זצ"ל את מנהיגם? ברי"א • שיחה • כ"ו בסיוון ה'תש"ע • 13:42, 8 ביוני 2010 (IDT)

אני לא מכיר אישית, אבל אני יודע שישנם כאלה, וכדאי לך להשיג הקלטה מההספד של הרב מצגר שסיפר על כאלה. חוץ מזה, "מנהיג רוחני" איננו דווקא אחד יחיד ובלעדי. גם עבורי, ציוני דתי, הוא לא היה המנהיג הרוחני הבלעדי שעל פיו ישק כל דבר. עזר - שיחה 13:44, 8 ביוני 2010 (IDT)

נכון, אבל עבורך הוא נמנה על שורת המנהיגים, בעוד שעבור חרדים הוא נחשב לתלמיד חכם מופלג אך לא למנהיג. ברור שמי שראה ברב שך או באדמו"ר מגור או סאטמר את מנהיגו, לא ראה זאת ברב אליהו, עם כל הכבוד שישנו. ברי"א • שיחה • כ"ו בסיוון ה'תש"ע • 13:48, 8 ביוני 2010 (IDT)

תנסה לדמיין שבערך על הרב אלישיב נכתוב שהוא ממנהיגי הציבור החרדי והדתי לאומי... ברי"א • שיחה • כ"ו בסיוון ה'תש"ע • 13:49, 8 ביוני 2010 (IDT)

לא הכנסתי לערך משפט על כך שהוא היה מנהיג של החרדים האשכנזים. הסתייגתי מתיוגו כמנהיג לקבוצה מסוימת בלבד. יחי ההבדל הקטן. עזר - שיחה 13:52, 8 ביוני 2010 (IDT)

אני דווקא כן הייתי בהלוויה, ולפחות מאיפה שאני עמדתי היה נראה שההגדרה שהייתה כתובה בערך (ספרדים ודתיים) - נכונה. אני ואתה - שיחה 13:54, 8 ביוני 2010 (IDT)

אני ואתה, מציע לך בהזדמנות לשמוע כמה סיפורים מהרב מנחם בורשטין על יחסם של חרדים אשכנזים לרב אליהו (שלא לדבר על חב"ד. ראיתי בלויה למשל את הרב גינזבורג). נכון, לא המונים, אבל מספיק בשביל לא לתייג אותו. עזר - שיחה 13:57, 8 ביוני 2010 (IDT)

ולברי"א היקר: אתה שייך לקוראי יתד נאמן. בין קוראי המודיע יש יותר פתיחות לגביו. עזר - שיחה 13:59, 8 ביוני 2010 (IDT)

אני לא "שייך" לאף אחד, אף כי אני קורא את יתד. הם דווקא כתבו עליו היום בצורה מכובדת למדי. ברי"א • שיחה • כ"ו בסיוון ה'תש"ע • 14:07, 8 ביוני 2010 (IDT)

עזר, "פתיחות כלפי" זו לא ממש מנהיגות. בכל אופן התרשמותי מההיכרות עם העולם החרדי היא שהוא לא מוכר על ידי אף אחד שם כמנהיג רוחני. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 14:08, 8 ביוני 2010 (IDT)

אני כ"מזרוחניק" בילדותי וחרדי ב"זקנותי", יכול להעיד שחרדים כיבדו ואף העריכו את הרב אליהו זצ"ל. עם זאת לא ראו בו את מנהיגם. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 14:17, 8 ביוני 2010 (IDT)

חברים יקרים, במסגרת הדמוקרטיה הנוהגת בויקיפדיה אתם רשאים בהחלט לשחזר את שיחזורי. עזר - שיחה 14:32, 8 ביוני 2010 (IDT)

איך אתה מסביר את זה שאף אחד חוץ מאתנו לא מעיר לקרמר על הקישורים?

ראית שגם אתה הערת בדף השיחה של המשתמש: ישראל קרמר, על הקישורים המוזרים שהוא הכניס לערך יהושע אהרן צבי ויינברגר. שאלתי: איך יתכן שמלבדנו אף אחד לא העיר לו על מוזריותו זו? הרי זה נוגד את המקובל בשאר הערכים. ראובן הגרשוני - שיחה 00:34, 11 ביוני 2010 (IDT)

אני לא יודע אם זה באמת מפריע, וזה לבטח לא עילה לחסימה, אבל זה מעיד על העדר שיקול דעת שמתבטא גם בבעיות אחרות, חמורות ומפריעות יותר, שיצריכו הרבה עבודה לתקן אותם, בעיקר ריבוי פרטים טפלים בערכים (כמו מרגרטן). אם אתה רוצה "ללכת על כל הקופה" - העלה את הנושא בבירורים או פנה בבקשות למפעילים בבקשת אזהרה לפני חסימה. יש לו כוונות טובות, אבל נראה לי שלא ירחק היום שיצטרכו להגביל אותו באיזושהי צורה, כגון כתיבת ערכיו בארגז חול והעלאתם למרחב הערכים באישורו של חונך. עזר - שיחה 00:45, 11 ביוני 2010 (IDT)

אני לא איש מלחמות, רק תמהתי האם רק אני ואתה (אין הכוונה למשתמש: אני ואתה...) היחידים שזה מציק להם. ראובן הגרשוני - שיחה 01:07, 11 ביוני 2010 (IDT)

אם כבר הוזכרתי, אז ראו שיחת משתמש:ברוקולי#נוהל בראבו. אניואתה מחוץ לחשבון 07:29, 11 ביוני 2010 (IDT)

סליחה על הבורות, מה זה "נוהל בראבו"? ראובן הגרשוני - שיחה 15:21, 11 ביוני 2010 (IDT)

בעבודה מתיישנת - קורבן חטאת

באם העבודה הסתיימה ? נא להוריד תבנית. לילה טוב, מיקיMIK • שיחה • 01:51, 11 ביוני 2010 (IDT)

העבודה לא הסתיימה ותודה על התזכורת. אשתדל להמשיך בקרוב. עזר - שיחה 07:42, 11 ביוני 2010 (IDT)

מייל

שבוע טוב. שלחתי לך מייל. :-) ‏Danny-w‏ 22:12, 12 ביוני 2010 (IDT)

עניתי. עזר - שיחה 22:15, 12 ביוני 2010 (IDT)

ועזר מצריו תהיה

לפי הדף היומי (מכות יא,ב) בעקבות תפילה זו זכה יהודה לתרץ קושיות במתיבתא דרקיעא. אמור מעתה: עזר הוא זה שיודע לתרץ קושיות . בנילה - שיחה 00:11, 15 ביוני 2010 (IDT)

אל תזכיר לי שהדף היומי כבר במכות. זה מכניס אותי ללחץ, ואתה יודע למה . עזר - שיחה 00:14, 15 ביוני 2010 (IDT)

take care of עד זומם ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 04:43, 15 ביוני 2010 (IDT)

שמתי עליו עין והכנסתי לרשימת המעקב. מקווה להקדיש לו זמן בקרוב. בסך הכל אני חושב שהוא די מדויק אבל זקוק בחלקו לתרגום לעברית מדוברת וגם להוספת נימוקים רווחים לדינים שדורשים הסבר. עזר - שיחה 08:49, 15 ביוני 2010 (IDT)

good to hear that in china ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 09:44, 15 ביוני 2010 (IDT)

האותיות העבריות לא מצליחות לעבור את החומה הסינית? (סליחה, סליחה, החומה הגדולה של סין)עזר - שיחה 10:33, 15 ביוני 2010 (IDT)

שלום עזר,

סלח לי שקצת גזלתי לך את המשימה, אבל נשאר לך עוד הרבה לשפר שם... גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 11:25, 15 ביוני 2010 (IDT)

לא גזלת לי הרבה. אתה חושב שהייתי כותב את כל הפלפול שכתבת שם? גם אם זה לא מחקר מקורי מחידושי שרווליך - נראה לי קצת מוגזם. בכל אופן, נא המשך לגזול נתחים יותר משמעותיים מן המשימה. עזר - שיחה 12:19, 15 ביוני 2010 (IDT)

צ'מע, כרגע אני לא יודע איפה זה כתוב, אבל זה רייד בפונוביץ', ואני מוכן לחתום לך שהכל ר' שמואל. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 12:22, 15 ביוני 2010 (IDT)

no hebrew fonts in china. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 13:21, 15 ביוני 2010 (IDT)

אז איך כתבת עד זומם? שמא עימנו הייתם ולא בסין? עזר - שיחה 13:27, 15 ביוני 2010 (IDT)

did you hear about copy paste? ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 13:37, 15 ביוני 2010 (IDT)

רבותי, סיימתי להיום. איי גואו טו לירן פור פסיכומטרי. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 13:40, 15 ביוני 2010 (IDT)

מרדכי אליהו

שלום, מוקדם מאוד לפתיחת הצבעת מחלוקת בעניין. הצבעה היא מוצא אחרון בוויקיפדיה, ולא ראשון. ראשית יש למצות את הדיון. ‏odedee • שיחה 10:49, 16 ביוני 2010 (IDT)

ראה נא בדף השיחה. מדובר בדיון שמתגלגל כבר תקופה ארוכה, והטיעונים סביבו מעגליים. לדעתי הדיון מוצה, נסחט, נחלב, וקשה לי להאמין שיש למישהו משהו משמעותי לחדש או לשכנע בו. הדבר היחיד שעוד נשאר לפתח בדיון הזה הוא להתדרדר לטענות אישיות, ויש לכך כבר רמזים עבים בשיחה שם. עזר - שיחה 10:53, 16 ביוני 2010 (IDT)

הבנתי. בכל זאת, מאחר שהדיון הקודם היה מזמן, והדיון הנוכחי התחיל אתמול בעשר בלילה, ראוי לדעתי להמתין לפחות יום-יומיים, שיישמעו דעות (ובתקווה, עובדות) לפני הצבעה. ‏odedee • שיחה 10:58, 16 ביוני 2010 (IDT)

מקובלת עלי דחייה עד תחילת השבוע הבא, כפי שכתבתי בדף ההצבעה. עזר - שיחה 11:02, 16 ביוני 2010 (IDT)

קשה להאמין עליך

שהתכוונת למה שכתבת בבג"ץ עמנואל. ניר 121 - שיחה 10:38, 18 ביוני 2010 (IDT)

כתבתי על זה כמה דברים בכל מיני מקומות (בדף השיחה שם, בככר העיר, בשיחת משתמש ישרון, ואולי גם בעוד מקומות). לאיזה מהם התקשית להאמין? עזר - שיחה 10:40, 18 ביוני 2010 (IDT)

כעת הבנתי למה כוונתך והגבתי שם. עזר - שיחה 10:45, 18 ביוני 2010 (IDT)

במחשבה נוספת החלטתי להסיר את הדברים. עזר - שיחה 11:06, 18 ביוני 2010 (IDT)

שלום

את הדוא"ל של טיפוסי תוכל למצוא בדף שיחתי. בנילה - שיחה 13:11, 18 ביוני 2010 (IDT)

איצלה מפוניב'ז

שלום עזר, עשיתי כעצתך ושיניתי לאיצלה מפוניב'ז. חנן פישר - שיחה 15:10, 18 ביוני 2010 (IDT)

תודה. א. זה לא בדיוק מה שהצעתי, הצעתי כשם הערך את יעקב יצחק רבינוביץ' (מפוניב'ז), ואת ר' איצלה כהפניה. ב. בזה לא תם הדיון, ראה הצעת גוונא בדף השיחה. ג. מקובל בד"כ להמשיך את הדיון במקום בו הוא התחיל, כלומר, אם פתחתי דיון בדף שיחתך - השב שם ואני כבר אעקוב. על כל פנים כעת כדאי להמשיך את הדיון בדף שיחת הערך. אני פורש להכנות לשבת. עזר - שיחה 15:13, 18 ביוני 2010 (IDT)

תגובה בהצבעה לגבי הרב מרדכי אליהו

שלום עזר.

אני חושב שנפלא טעות באחד המשפטים שכתבת בתגובתך האחרונה בדיון ההצבעה הנ"ל. אני חושב שהושמטה המילה לא או משהו כזה לגבי הבעד/נגד מה שמוציא את תגובתך הפוך ממה שהתכוונת . בברכה מי-נהר - שיחה 09:14, 22 ביוני 2010 (IDT)

בדקתי, ואולי לא הבנת את כוונתי. הוספתי כמה משפטי הבהרה. האם עדיין אתה חושב כך? עזר - שיחה 09:24, 22 ביוני 2010 (IDT)

כן במחילה מכבודך , לעניות דעתי המשפט הבא : "יותר מזה: אני אתמוך בהסרת כל משפט שקרי מויקיפדיה, גם אם הוא משרת לכאורה איזה אג'נדה שיש לי. (נניח, אם הייתי חושב שמבחינה ויקיפדית הוא ראוי לתואר טרוריסט והיתה הצבעה האם לכלול אותו בקטגוריה "לא טרוריסט" - הייתי מצביע נגד)"

סותר את כלל דבריך - כי במשפט זה אתה אומר נגיד שהאמת היא שהוא טרוריסט , אז אני אצביע את האמת אני אבציע נגד הכללתו כטרוריסט) נראה לי יש כאן טעות בניסוח מי-נהר - שיחה 09:27, 22 ביוני 2010 (IDT)

אה סליחה אני רואה שכתבת לא טרוריסט זה בלבל אותי . אני מקווה שאחרים לא יתבלבלו מי-נהר - שיחה 09:28, 22 ביוני 2010 (IDT)

שאלה אחרת לגבי תגובותיי, אודה לחוות דעתך האם בניסוח שלי היה משום פגיעה וביזוי בתלמידי חכמים , כאשר השתמשתי בביטוי הנידון במקום הרב או הערות אחרות הקשורות לשיקול הדעת מי-נהר - שיחה 09:30, 22 ביוני 2010 (IDT)

לא התעמקתי בכל דבריך, ואני חושב שאתה כותב בטוב טעם ודעת ולא צריך לחפש אישורים לכתיבתך. עזר - שיחה 09:41, 22 ביוני 2010 (IDT)

תודה. מי-נהר - שיחה 09:48, 22 ביוני 2010 (IDT)

צלמונה

― הועבר לדף שיחה:תל אבו הואם

לילה טוב, אנחנו מנסים לעשות סטנדרטיזציה של ציטוטי מקורות יהודיים קלאסיים. ראה בחתימה שלי. אשמח לשמוע אותך. גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 00:33, 28 ביוני 2010 (IDT)

מתחשק לי לכתוב שכדאי לקבוע כחובה שציון המקורות יקשר לויקיטקסט, וזה יקל מאד על אימות הדברים. אבל לא נעים לי להשתתף בדיון כי אני יודע שבסוף אני אעשה הכי הרבה שגיאות ואביעדוס הצדיק יבוא לנקות אחרי... עזר - שיחה 00:48, 28 ביוני 2010 (IDT)

לא נורא, הוא יסלח לך. יש לי קשרים איתו. גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 00:50, 28 ביוני 2010 (IDT)

נעמה אשת נח

שלום עזר , בערך שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא מופיע הפרוש המקובל כי נעמה למך היא אשת נח. וזכור לי שיש פרוש נוסף ואכן בסדר הדורות מופיע בדף יא עמ' 21 דעה שבתו של חנוך אבי מתושלח היתה נעמה אשת נח (דבר זה מסתדר עם עם העקרון שצאצאיו של קין לא שרדו את המבול). האם אתה יודע מה המקור לכך והאם לציין דעה זו בערך הנ"ל ? בברכה מי-נהר - שיחה 12:59, 30 ביוני 2010 (IDT)

באוצר המדרשים, מדרש חיי חנוך, כתוב שנוח נשא את בת חנוך, ולא כתוב ששמה היה נעמה. בסדר הדורות, האלף השני, הרחיב קצת על כך, וכתב בשם ספר שלא הבנתי איזהו שבת חנוך שנישאה לנוח נקראה נעמה, וציין למדרש בראשית רבה פרשה כג, ג: "א"ר אבא בר כהנא נעמה אשתו של נח היתה, למה היו קורין אותה נעמה שהיו מעשיה נעימים, ורבנן אמרי נעמה אחרת היתה, ולמה היו קורין אותה נעמה שהיתה מנעמת בתוף לעבודת כוכבים". לפי הדעה השנייה נעמה אחות תובל קין לא הייתה אשת נוח. בקיצור, יש בדברי חז"ל ויכוח האם נעמה בת למך הייתה אשת נוח או לא, ויתכן שהדעה שלא סוברת ככתוב ב"מדרש חיי חנוך" (שספק אם יש להחשיבו כמדרש חז"ל) שאשת נוח הייתה בת חנוך. מכל מקום, אבל אין מקור לכאורה שלפי האפשרות השניה היא נקראה נעמה. לדעתי כדאי אפוא לכתוב שהקישור בין נעמה בת למך לאשת נוח שנוי במחלוקת בחז"ל, ולציין שבמקורות מאוחרים יותר נאמר שאשתו הייתה בת חנוך, ללא ציון שמה, עד שיימצא מקור ברור יותר ששמה הוא נעמה. בברכה, עזר - שיחה 13:25, 30 ביוני 2010 (IDT)

אם כך לפי שהמקור לאפשרות השניה אינו ברור דיו והיות והנושא של הערך הוא השמות ואח"כ המקורות והתכנים הנוספים לגבי הדמויות נראה לי שנסתפק במצב הקיים שכן עתה שגם מוזכר הפסוק מבראשית המתייחס לנעמה בת למך , הרי שמי שירצה לעיין ולהעמיק בדיקתו יראה את המפרשים הבסיסיים וביניהם גם את מי שמסביר שיש דעות שנעמה זו אינה אשת נח... תודה. מי-נהר - שיחה 15:37, 30 ביוני 2010 (IDT)

תוכל לכתוב את עמדת הבית דין בערך פולמוס

--אבגד - שיחה 11:27, 2 ביולי 2010 (IDT)

לא אכניס ראשי בין ההרים, לבל ירוצצו את גולגלתי על קוצו של יוד שייכתב שלא במקומו. עזר - שיחה 13:34, 2 ביולי 2010 (IDT)

היישוב הישן בקשת עזר

שלום עזר. אני מנסה להרחיב את הערך הנ"ל כראוי לו וכבר התקדם מאז הגרסה הזו די הרבה. דומני שלא אצליח לשפרו לבדי. וחשבתי שמא תמצא לנכון להיות לעזר. למשל בתת הפרק על המחלוקות ביישוב הישן. כמובן אבין ואכבד אם תבחר שלא להתעסק בנושא זה או אפילו להתעלם מפנייתי זו , בברכה מי-נהר - שיחה 12:29, 5 ביולי 2010 (IDT)

שלום מי נהר. לצערי אין לי זמן לעסוק בו, וגם לא הידע הדרוש, בוודאי לנוכח מצבו הקשה. הערתי בדף השיחה על בעיה בסיסית בתכנונו (כשכתבת על מחלוקות מיד עלתה בראשי המחשבה על מחלוקת הסמיכה בצפת של המאה ה- 16, אבל צריך להחליט על הזמן שהערך עוסק בו). אם תרצה בעתיד השלמה נקודתית לאיזשהו נושא - אשתדל בלנ"ד לסייע.

כדאי שתפנה למשתמש: תמרה, הבקיאה בתולדות ירושלים.

עזר - שיחה 12:40, 5 ביולי 2010 (IDT)

תודה עזר היקר , אכן חשבתי על הסמיכה ועל השבתאות ועוד... בכל אופן באשר להערתך בדף השיחה אני חושש שהוא יוכל להזיק וליצור התססה שאני מקווה שלא ניגרר אליה , אבקשך לשקול ביטול של הערתך הדף השיחה שם . תודה מי-נהר - שיחה 12:44, 5 ביולי 2010 (IDT)

באמת שלא הבנתי מה הבעיה במה שכתבתי ומה התסיסה שאתה חושש מפניה. האם זה לא מובן מאליו שצריך להגדיר זמן שבו הערך עוסק? האם זה לא מובן מאליו שהגדרת הזמן צריכה להיות קשורה לאיזושהי התפתחות היסטורית? האם היית כותב ערך הישוב הישן החל משנת 1750 אם לא היה קורה אז משהו משמעותי שעושה את התקופה לשונה מתקופה קודמת לה? או שלא הבנתי אותך או שלא הבנת אותי. עזר - שיחה 12:56, 5 ביולי 2010 (IDT)

המושג חדש וישן הוא מושג יחסי , גם עבור אנשי עליית תלמידי הגר"א הם היו החדש לעומת הישן, גם עליית מגורשי ספרד לעומת המוסתערבים כנ"ל, לכן ההגדרה שאינה מטשטשת את האמת אך מאידך משאירה מקום להתייחסות פרקטית ויעילה כבר כתובה בפתיח כך: "יישוב הישן הוא כינוי ליישוב היהודי המסורתי הוותיק שהתקיים והתחדש מעת לעת בארץ ישראל עד ימי העלייה הראשונה." . ובאמת המאפיינים של היישוב הישן באים לידי ביטוי במוסדותיו ואורחות חייו והרי אלו כבר קדמו למאה ה-19 כפי שאי"ה הערך ימחיש. ולמעשה התקופה בה עוסק הערך שהיא כיחידה אחת היא תקופת השלטון העותומאני שזה בערך מקביל לתחילת ההשפעה של עליית מגורשי ספרד על חידוש כל המצב הכלכלי והתרבותי של הקהילה היהודית בארץ. לא ניתן באמת להפריד בין התהליכים וחבל לעורר את הבורות של אלה שגדלו על מונחים שטחיים מלווים בתסביכים של אותם דורות חשובים של עת שינוי סדרי עולם וסדרי האומה סביב תקופת "העלייה הראשונה" מי-נהר - שיחה 13:05, 5 ביולי 2010 (IDT)

המשפט בפתיח שאותו אתה מצטט מגדיר נקודת זמן בסוף התקופה ולא את תחילתה. האם כניסת בני ישראל לארץ כנען היא חלק מ"היישוב הישן"? האם מאז חורבן בית שני? אם התקופה היא תקופת השלטון העותומני - בבקשה, אבל יש לכתוב זאת ברורות בפתיח.

חוץ מזה, מאחר שהכינוי "היישוב הישן" השתרש כנראה רק החל מאז ראשית התנועה הציונית, הרי שהערך צריך לעשות אחת מן השתיים: או לאמץ את ההגדרה, או להסביר בפתיח את שטחיותה, כמו: "מקובל לכנות בשם "היישוב הישן" את תושבי "ערי הקודש" מהמאה ה- 19, אבל שורשיו של ישוב זה נעוצים כבר בראשית התקופה העותומנית" וכדומה. אי אפשר לרכוב בשם הערך על הביטוי הנפוץ ולדון עליו שלא על פי משמעותו המקובלת בלי שום התראה לקורא. עזר - שיחה 13:12, 5 ביולי 2010 (IDT)

אני מודה לך על תגובותיך , לענ"ד הערך עוסק קודם כל בתקופהובמקום ואין עיקרו הסברת המונח ישוב ישן בהקשר של מונחי הלשון של דור מסוים, ולכן אינו משועבד לטענה שהישוב הישן כביטוי אולי התחיל להיות בשימוש משנה זו וזו... לכל היותר זה ענין להערת שוליים או הערה בגוף הערך אך זה לא המהות (ההערה הזו כבר מוזכרת בפורטל היישוב ודרך אגב לא קיים ערך בשם הישוב החדש). בשל שגרת הלשון וכיבוד התודעה הרווחת הערך נושא את השם הנ"ל אך בבואנו לציין את הגדרתו מבחינת המהות של המציאות הרי שההגדרה הקיימת היא הראויה . מיותר לתלות פרשנות להגדרה הכתובה כאילו ממנה משמע גם בתקופת יהושע והשופטים זה ברור לכל בר דעת שמדובר ביישוב בתקופת גלות ישראל מאז הידלדל היישוב בצורה קיצונית. וניכר שהיישוב המכונה "היישוב הישן" התחדש התגבש וקיבל צורתו באופן ניכר להחל מהתמורות המשמעותיות במאה ה-16. אך לא ברור אם ניתן לבטל את הישוב שקדם לו. לצורך העניין איך ייקרא הישוב בימי הרע"ב ? האם זה לא הישוב הישן הקלאסי אליבא דשיטת המשתמשים בביטוי זה לשם בידול וזלזול ? מי-נהר - שיחה 13:38, 5 ביולי 2010 (IDT)

סליחה שגלשנו לא התכוונתי להטרידך, אני מכבד הערתך וששקלת בדבר, אם כך יהיה עלי להגיב שם בדף השיחה (אם אוכל) אני מקווה שהעניינים לא יתחממו שם לשוא איני רוצה לפתוח חזיתות כאלה כל כוונתי לטובה , תודה ויום טוב. מי-נהר - שיחה 13:58, 5 ביולי 2010 (IDT)

חורים

הי עזר, אני מרחיבה קצת את הערך חורים, אלה מהמקרא . יש שם פרק החורים במקרא. האם תוכל להוסיף מידע בנושא? בייחוד בנושא הפרשנות המאוחרת יותר מי היו החורים? אם יש כמובן. תודה Hanay • שיחה 19:07, 6 ביולי 2010 (IDT)

בוצע. המשפט על התעודות וכו' היה שם לפני כן, ואינני אחראי על נכונותו. עזר - שיחה 20:41, 6 ביולי 2010 (IDT)

תודה. אני אבדוק את הנושא הזה Hanay • שיחה 22:03, 6 ביולי 2010 (IDT)

ישראל מפילוב

לא יודע אם נכון לשנות ציטוט הלקוח מתוך ספר. על כל פנים לא שיניתי מה שאתה שינת. דרך - שיחה 22:14, 6 ביולי 2010 (IDT)

בסך הכל פתחתי ראשי תיבות לא מוכרים. בכלל, כשיש ציטוט עם מילים קשות - הברירה היא או לקצר מאד או להסביר. עזר - שיחה 23:32, 6 ביולי 2010 (IDT)

אפותיקי

ראה בבקשה בשיחה:אפותיקי#איחוד. מה דעתך? גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 00:49, 7 ביולי 2010 (IDT)

במצב הנוכחי של הערך אפותיקי אין כל כך הצדקה לקיומו הנפרד, אבל חשוב שתהיה הפניה. מצד שני, אליבא דאמת יש מה להרחיב על אפותיקי במידה שתצדיק ערך נפרד, כגון הדיון על גבייה משאר הנכסים שלא הוגדרו כאפותיקי. השאלה לאיזו רמת פירוט אנחנו שואפים - רעיונית ומעשית - להגיע פה. אני חולם, או שמא מוטב לומר: הוזה, על ויקיפדיה שבה אפותיקי ושכמותו הם ערכים טובים שמחזיקים נפח. מצד שלישי, אפשר לאחד ובבוא היום הנכסף מישהו ירחיב ויפריד. בקיצור, אין לי דעה ברורה ואם הייתה הצבעה הייתי נמנע. עזר - שיחה 01:04, 7 ביולי 2010 (IDT)

ודאי שאפשר להרחיב את אפותיקי; השאלה היא, גם בהנחה שהוא יורחב, האם אכן מדובר בנושא מספיק עצמאי מבחינה תוכנית בכדי שייוחד לו ערך משלו. גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 01:08, 7 ביולי 2010 (IDT)

נראה לי שכן, וכפי שציינת - באנצ"ת הקדישו לו ערך נפרד. עזר - שיחה 01:11, 7 ביולי 2010 (IDT)

אוקיי.

נ.ב. הרמב"ם עירב נושאים אלה (מלווה ולווה, י"ח). גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 01:12, 7 ביולי 2010 (IDT)

אני חייב לומר שזה קצת קשה להפריד בין הנושאים; לדוגמה, להלכה הרמב"ם כותב כי בעל חוב שבא לטרוף, וללוקח יש כסף - לא ניתן לטרוף את הקרקע אלא גובה כסף, ולעומת זאת באפותיקי לא, וגובה את הקרקע. גם זה מותיר בי רושם שההפרדה בין השניים היא מעט מלאכותית. יש לי תחושה שניתן ממש לשלב בין הערכים בצורה טובה, וליצור תמונה מקיפה. גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 01:20, 7 ביולי 2010 (IDT)

עשה כהבנתך. לא נכנסתי לעומק העניינים כמוך. נראה לי שכבר הבשילה אצלך הדעה וביקשת חוות דעת ליתר בטחון, אולי תשמע איזה נימוק מיוחד שלא חשבת עליו, ואת זה לא קיבלת ממני. חוות דעת שלי נועדה לעזור ולא להפריע, ועליך לעשות מה שנראה לך. עזר - שיחה 10:10, 7 ביולי 2010 (IDT)

אתר בית המקדש

שלום רב, אני מעוניין להוסיף את אתר בית המקדש בכתובת: http://www.beit-hamikdash.co.il לערך בית המקדש. רציתי לבקש את רשותך לעניין. ―משתמש:אתר בית המקדש (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עזר, להבהרת סיבת הפניה אליך ומהותה, ראה שיחת משתמש:אתר בית המקדש Hanay • שיחה 10:25, 8 ביולי 2010 (IDT)

שלום לך. אין פה צורך פורמלי "לבקש את רשותי", אבל אני מבין שמתבקשת חוות דעתי על טיב האתר שלך ותרומתו לערכים. אני מקווה להציץ בו במשך היום ואכתוב את התרשמותי. עזר - שיחה 10:27, 8 ביולי 2010 (IDT)

אני לא מכיר מספיק את הקריטריונים להפניה לאתרים חיצוניים, אבל אכתוב את העובדות שמצאתי באתר (שלך? האם אתה הוא מר אשר כהן?). הרוב המכריע של התוכן המילולי באתר לקוח מויקיפדיה, ויקישיבה ואתר דעת (בכולם - תוך מתן קרדיט), ומיעוטו מאמרים מקוריים של מנהל האתר. התוכן החזותי באתר הנו מקורי ויש בו בהחלט תרומה להמחשת הדברים, אבל מנותק מהתוכן המילולי. אין הסבר, למשל, למה אביזר מסוים מצויר באופן כזה דווקא. מה המקור לצורת הכרובים, השונה מכל ציור מקובל אחר? מדוע צורת לחם הפנים עגולה, בניגוד למידות המפורטות בחז"ל? מניין שהייתה רפת/מכלאה בחצר המשכן? לצערי קשה לי להמליץ על האתר שלך כמקור לימודי מהימן ומעמיק, אלא כמקור להתרשמות ראשונית וכללית. יש לו פוטנציאל וכוונות טובות, אבל כדאי לך לבקש ייעוץ פרטני ממומחה לנושא וכך יכולות ההמחשה שלך יתרמו תרומה ממשית להכרת נושא המקדש. בהצלחה, עזר - שיחה 10:54, 8 ביולי 2010 (IDT)

כן אני אשר, הרעיון באתר הזה הינו לאגד כמה שיותר פרטים שימחישו את עניין המקדש. לגבי צורתו העגולה של לחם הפנים, היא מופיעה כך רק במשכן ובמקדש ראשון מופיעה צורת התיבה הפרוצה.

האתר הינו יוזמה אישית שלי ובמימון אישי שלי מתוך אהבה לנושא והבאתו לידיעת הציבור מתוך מגמה לעורר כיסופים לנושא המקדש. www.beit-hamikdash.co.il - שיחה 11:09, 8 ביולי 2010 (IDT)

אני מציע שתפרט יותר באתר על המקורות והשיקולים שעומדים מאחורי הציורים, ותנפה ציורים שתמצא שהם מנוגדים למקורות. אלה מהם שבגדר השערה (כמו הרפת הנ"ל, שיש בה הגיון אבל לא ידוע לי שיש מקור לכך) - יש לציין זאת. לאחר מכן ניתן יהיה לקשר בערכים הבסיסיים: בית המקדש, המשכן, בית המקדש הראשון, השני, השלישי, כקישור אחרון ברשימה. עזר - שיחה 11:30, 8 ביולי 2010 (IDT)

אני אעשה זאת, תודה רבה. www.beit-hamikdash.co.il - שיחה 01:56, 9 ביולי 2010 (IDT)

אני שמח על תגובתך ובטוח שזה יקדם את האתר שלך. אבל אני רוצה להבהיר כדי שלא יהיה פה "מקח טעות": אין לי שום סמכות פה ואינני יכול להתחייב שאם תעשה זאת האתר שלך יוכלל בקישורים. אני יכול רק להתחייב בשם עצמי שאתמוך בזה, ומקווה שדעתי תתקבל. אם יהיה ויכוח ולא אצליח לשכנע - הרוב קובע. עזר - שיחה 02:05, 9 ביולי 2010 (IDT)

אני מאמין שהכל מאת השם. אם השם ירצה שיורידו אותי אז יורידו ואם ירצה שישאירו אז ישאירו. אני מבחינתי רוצה לעשות טוב. וקידום נושא המקדש הוא דבר טוב. מלבד זאת, אני רוצה גם להעלות ערך על סבא רבא שלי: ראובן הכהן בן שלמה. אני לא יודע אפילו איך להתחיל לכתוב על הנושא, אולי תוכל להיות לי לעזר, עזר. (יצא חרוז) www.beit-hamikdash.co.il - שיחה 02:16, 9 ביולי 2010 (IDT)

בענין הרפת זה נשמע לי בעייתי לפי עניין דומה שמופיע במשנה תורה לרמבם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה יד : "הלכה יד

ירושלים מקודשת משאר העיירות המוקפות חומה שאוכלין קדשים קלים ומעשר שני לפנים מחומתה ואלו דברים שנאמרו בירושלים:

אין מלינין בה את המת ואין מעבירין בתוכה עצמות אדם ואין משכירין בתוכה בתים ואין נותנין בתוכה מקום לגר תושב ואין מקיימין בה קברות חוץ מקברי בית דוד וקבר חולדה שהיו בה מימות נביאים הראשונים ואין נוטעין בה גנות ופרדסים ואינה נזרעת ואינה נחרשת שמא תסרח ואין מקיימין בה אילנות חוץ מגינת ורדים שהיתה שם מימות נביאים הראשונים ואין מקיימין בה אשפה מפני השרצים ואין מוציאין הימנה זיזין וגזוזטראות לר"ה מפני אהל הטומאה ואין עושין בה כבשונות מפני העשן ..." וכיו"ב ... איני מבין בזה מספיק אבל יש ראיתי שבספר עיר הקודש והמקדש של הרב טיקוצינסקי למשל כאן - http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9435&st=&pgnum=13 וכן כאן - http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9435&st=&pgnum=171&hilite= הוא עוסק בענין הטעמים לנ"ל. מי-נהר - שיחה 07:37, 9 ביולי 2010 (IDT)

עזר, אני מלכתחילה לא התכוונתי להסיר את הקישור לאתר מכל הערכים. הסרתי רק מערך אחד. מי שהסיר את הקישורים מכל הערכים היה משתמש:האחד והיחיד הבעיה היתה שהקישור הוכנס באופן שיטתי, פעולה כזו מפנה תשומת לב. אם אין בעיה מהותית באתר, אני גם חושבת שיש מקום לקשור את האתר לאתרים הבסיסים העוסקים בבית המקדש. אבל ייתכן ועדיף שהקישור יעשה על ידך, כאחד המוכר בויקיפדיה שמתמצא בנושא, יש סכוי גדול יותר שהקישור יישאר ולא יימחק Hanay • שיחה 07:57, 9 ביולי 2010 (IDT)

אין להוסיף אתר כזה שלא תורם הרבה. בלאו הכי לפי הכתוב בדף השיחה חלק ניכר מהתוכן שלו הוא מוויקיפדיה. גילגמש • שיחה 08:22, 9 ביולי 2010 (IDT)

גילגמש, על פי דעתו של עזר יש חידוש בתמונות. קרא את מה שהוא כתב Hanay • שיחה 08:25, 9 ביולי 2010 (IDT)

זה לא מצדיק דבר כזה. אציין שאין לקשר לתוכן שמפר זכויות יוצרים. אם התוכן לא מפר זכויות יוצרים אפשר להעביר את התמונות הרלוונטיות לפה. גילגמש • שיחה

לגילגמש - מבחינת התוכן האתר לא מפר זכויות ונותן קרדיט לכל מקור לתוכן המילולי. התמונות, בהנחה שהן מדויקות (ואלו שלא - יטופלו לפני הקישור, כדברי בעל האתר), תורמות הרבה להבנת הדברים. זה לא רק תרומה אסתטית לנושא, אלא כלי הסברה ראשון במעלה. נסה לקרוא את פרשיות המשכן (פרשת תרומה, פרשת תצוה) בלי לראות תמונות ותבין את ההבדל. לכן אני חושב שאחרי ניפוי אי דיוקים האתר בהחלט מוסיף.

למי נהר - המילה "רפת" שבה השתמשתי לא מדויקת, ויותר נכון היה לומר "מכלאה". באתר מצוירת מכלאה בחצר המשכן, מן הסתם כדי שהבהמות העומדות לקראת העלאתם לקורבן לא ישוטטו בשטח או יזדקקו למישהו שיחזיק אותם כל הזמן. זה הגיוני, למרות שאין לזה מקור כפי הידוע לי. אין לזה קשר למקורות שציינת על גידול בעלי חיים והרחקת ריח רע בירושלים.

לאשר - לגבי הסבא שלך. השאלה העיקרית היא האם דמותו חשובה, ואני מבין שהיה שר בממשלת אפגניסטן, וזה בהחלט חשוב. תצטרך להביא מקורות שיוכיחו זאת - הפניה לספר או עיתון שבו זה כתוב, או אתר רציני ומוכר. לגבי השאלה איך לכתוב - חפש כאן בערכים על אישים ותראה דוגמאות (אינני מוצא כרגע דוגמא שאני יכול להצביע עליה כטובה במיוחד ומתאימה לגודל המשוער של הערך שאתה רוצה). במשפט הפתיחה צריך להגדיר את העיקר, הגורם המרכזי לחשיבותו, היותו שר וכו', ואחר כך לספר את סיפור חייו בקצרה, בדגש על פעולותיו כשר והשפעתו על הציבור. העיקר להמנע מהכנסת פרטים טפלים, להתמקד בעובדות העיקריות ולהביא אותן בסדר הגיוני. בהצלחה, עזר - שיחה 10:02, 9 ביולי 2010 (IDT)

אני לא אמרתי שתמונות לא תורמות לאיכות הערך. הצעתי להעביר את התמונות לכאן, כי לפי הבנתי הסיבה העיקרית לקישור היא התמונות. הרי בלאו הכי מרבית הטקסט שם מועתק. גילגמש • שיחה 13:00, 9 ביולי 2010 (IDT)

חשוב לציין שבמשנה מסכת מידות שכל תכליתה הוא הארכיטקטורה של בית המקדש, כך שמדובר בנושא עיקרי בהלכה. גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 13:02, 9 ביולי 2010 (IDT)

פיקוח נפש

כדי שלא להעיק עליך הקטע ― הועבר לדף שיחה:פיקוח נפש
. אשמח לדעתך שם. גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 13:09, 9 ביולי 2010 (IDT)

ייעוץ

שלום עזר! כעת גמרתי דף בשם תורתם של כהנים, נא לשים עינך עליו ע"מ להגיד דעתך, שחשוב לי.פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• א' באב ה'תש"ע • 12:58, 12 ביולי 2010 (IDT)

שלום לך, ידידי, ואני שמח לראות כהן שמרגיש בר"ח אב כמו ביארצייט של הסבא שלו. לגבי הערך, השם "תורתם של כהנים" נראה לי לא מתאים. שם של ערך צריך להיות מתאים למושג מקובל, ואין מושג ידוע בשם זה. המתאים יותר הוא בית דין של כהנים, שזהו מושג שמוזכר כמה פעמים בדברי חז"ל. כמובן שזהו שם מצומצם יותר, וערך בנושא זה צריך לעסוק רק במקורות אודות בית דין זה, תפקידיו ויחסו לבי"ד הגדול שבירושלים. שאר הדברים אודות הוראת התורה המיוחדת לכהנים צריכים לבוא לדעתי בערך כהן, אבל באופן הרבה יותר תמציתי ובשיפור הסגנון, שלצערי עדיין "איננו ראוי לבוא בקהל" ויקיפדיה.

אגב דעסקינן ביארצייט של אהרן, שהיה "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", שמעתי בשם הרב צבי יהודה הכהן קוק שאמר על זה שני עניינים: א. "אוהב את הבריות" כעניין בפני עצמו, ולא רק כדי לקרבן לתורה. ב. "מקרבן לתורה" ולא "מקרב את התורה אליהם", כלומר, לא להשמיט דבר וחצי דבר מאמיתתה של תורה כדי ליפותה בעיני ההמון. כל זאת מבחינת התוכן, אבל מבחינת הסגנון סבורני שהכל מודים שצריך להיות "מקרב את התורה אליהם", ואי אפשר לכתוב במקום כמו ויקיפדיה בסגנון המובן ליודעי ספר בלבד.

בידידות, עזר - שיחה 15:20, 12 ביולי 2010 (IDT)

שמחתי שלקחת מזמנך לעיין בדף. לשם של הדף אינני מסכים שבית דין של כהנים יתאים יותר (כי עיקרתם של הכהנים איננו דין אלא חסד -וזה יתד תקוע בעניין הכהונה כידוע). לברר מקחך במימרא דהאי כהנא רבא וצדיקא; האם הוא סח שלגבי הסגנון מקרבים לבריות.. או שהוספת מדילך?פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• ב' באב ה'תש"ע • 22:44, 12 ביולי 2010 (IDT)

הוספתי מעצמי. עזר - שיחה 23:28, 12 ביולי 2010 (IDT)

אשרי המודה על האמת וחלקו מואר באור נועם. לגבי ההוספה דילך וכגון דא לדעתי טעון נהיגה בזהירות וזאת בגלל טבע בני אדם -בהחלפת עידן ועידנין- לשכוח את הראש ולתפוס אך את הסוף, ומזה יצמח תוצאות בלתי רצויות. לדידי, המאמר פשוט -על ידי שיהודי מרגיש שאוהבים אותו והאוהב בן תורה וחסד לא משנה לו כ"כ סגנון ולא תוכן אלא עצם האהבה החמה מקרבו אל הבן יראת השם -וזו חביבי עבודה קשה מאד, ובפרט כשאנו שיכורים מגלות, אבל אל דאגה כי השכר מרובה ובעל הבית דוחק -לטובת הנדחק, ואהבת יהודי מעצם היותו יהודי היא המצווה דיומא. -שלום שלום עזר יקר!פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• ג' באב ה'תש"ע • 02:57, 14 ביולי 2010 (IDT)

לפי הנראה צדקת במאמרך, לא התקבל הערך שתרמתי (אם שכמה אישרו אותו כפי שתראה בדף השיחה שם), בהמשך אתחיל בייצור ערך בשם בית דין של כהנים ואשמח אם תוכל להשתתף (אם שמן הסתם עמוס עמוס יקראוך)--פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• כ"ט באב ה'תש"ע • 21:56, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

בקשת עזר

נא להביע אימורך הטהורה אל http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D אודות הדיון למחיקה (איך שנראה לך כמובן) -ברכה רב, שלום ובריאות--פרץ הכהן • שיחה •הידעת, אסור לאכול בשר בקר מבהמה טרם הרמת מתנותיה?• כ"ד באב ה'תש"ע • 18:31, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

חטאת העוף הבאה על הספק

שמא אתה מעוניין לתת לנו קצרמר נחמד? יש כבר את משתמש:אישיהודיהיהבשושן/חטאת העוף הבאה על הספק. גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 15:30, 12 ביולי 2010 (IDT)

אני שונא קצרמרים ולעשות משהו רציני אין לי זמן כרגע. אפשר להציע לבנילה או להזכיר לי בעוד חודשיים-שלושה. עזר - שיחה 18:55, 12 ביולי 2010 (IDT)

על מחויבות ומעורבות

שלום עזר, בדף שיחה כתבת:

דוד, הרי לך המשפט שאילו היה נכתב ונחתם על ידך עשוי היה לשנות את דעתי: "תרומתו של עודדי אדירה, לצד נזקים בשוליים. אני מתחייב לבדוק אישית בתשומת לב כל תלונה שתובא לידיעתי, כדי לנפות את שני האחוזים הבעייתיים מסך פעולותיו". שקול אותו עניינית ולא כדי להרוויח עוד קול, כי אני לא מבטיח דבר.

כיוון שאני רוצה שאחרי מותי ניתן יהיה לומר עלי "אשרי האיש אשר ... במושב לצים לא ישב", אענה לך כאן ולא שם. כידוע, פעילותי בוויקיפדיה היא תחביב. אמנם אני משקיע בו זמן רב, אבל זה עדיין תחביב. ההתחייבות שאתה מבקש מרחיקת לכת, ולכן בוודאי לא אתן אותה. עם זאת אני מציע שתעיין בדוגמה הבאה (שבמקרה קרתה יום לפני פתיחת ההצבעה, ללא כל קשר אליה) ומדגימה את מעורבותי: שיחת משתמש:87.69.168.156, שיחה:אייזק אסימוב ושיחה:סדרת המוסד.

אוסיף שאין צורך בהתחייבות שלי, הרי ישנו דף ויקיפדיה:בירורים, שבו אפשר להביא לבדיקה מעשה לא ראוי של כל מפעיל. למרבה השמחה, ויקיפדיה אינה נשענת רק עלי.

אציין שתשובתי זו ניתנה לא כדי שתשנה את הצבעתך (תוצאות ההצבעה רחוקות מלהיות תלויות על חודו של קול), אלא משום הכבוד שאני רוחש לך.

דרך אגב: יש באמתחתי בדיחה מצוינת על ההבדל בין מחויבות למעורבות, אך כיוון שמסופר בה על "דבר אחר", לא אספרנה כאן. דוד שי - שיחה 20:15, 14 ביולי 2010 (IDT)

תודה על תגובתך. הדוגמא שהבאת בעייתית לטעמי: שיחררת מחסימה אדם מפני שלדעתך יש לו חשיבות רבה לויקיפדיה, וגם זאת בטון של "עשיית טובה" וללא ביקורת כלפי מי שחסם אותו. אני תובע את עלבונם של האנשים הפשוטים, שחוטפים סטירת לחי שלא מגיעה להם ויוצאים מפה פגועים, ומישהו צריך לדאוג להם, גם אם לא הפסדנו בהעדרם שום תרומה לויקיפדיה. "בית דין... צריך שיהא בכל אחד מהן שבעה דברים:... 'אנשי חיל' - שיהיה להן לב אמיץ להציל עשוק מיד עושקו, כענין שנאמר: 'ויקם משה ויושיען'" (רמב"ם, הלכות סנהדרין).

תלונות בבירורים הופכים לדיון אישי כלפי כלל אישיותו ומעשיו של מפעיל, ובדרך כלל אין בהם תועלת. עוד לא ראיתי שמישהו מהמפעילים שיחרר אחד מבין חסומיו של עודדי בעקבות התלונה כעת נגדו.

בדקתי בשולחן ערוך ולא מצאתי סעיף האוסר סיפור בדיחות על "דבר אחר".

עזר - שיחה 16:14, 15 ביולי 2010 (IDT)

הדוגמה שהבאתי ממחישה שניתן לערער על החלטה של מפעיל, ושהערעור זוכר לתשומת לב. לא הבטחתי שכל החלטה שלי תהיה לטעמך.

החסימה ליום, שעליה החליט עודדי, אינה מצריכה ביקורת - היו לה נימוקים ראויים, גם אם בחרתי לקצרה.

את הבדיחה על "דבר אחר" תוכל למצוא בדף השיחה שלי. כיוון שאין איסור לספר בדיחות על "דבר אחר" גם בדף זה, הנה עוד אחת: מהנדס תעשייה וניהול יוצא לטיול בכפר, ורואה איכר מחזיק חזיר בידיו, והחזיר אוכל תפוחים היישר מהעץ. אומר המהנדס לאיכר: "יש לי הצעת יעול בשבילך - נער את העץ כך שהתפוחים ינשרו לאדמה, והחזיר יוכל לאכול בלי שתחזיק אותו על ידיך". "ומה יצא לי מזה?" שואל האיכר. "תחסוך זמן", עונה המהנדס. "זמן?!" מגיב האיכר, "מה זה זמן בשביל חזיר?" דוד שי - שיחה 19:07, 15 ביולי 2010 (IDT)

מדרגות/דרך הרב מאיר יהודה גץ

אני חושב שיש בעיה בניסוח בערך הנ"ל נכתב - "המדרגות העולות מרחבת הכותל אל הרובע היהודי ושער יפו נקראו על שמו." רחבת הכותל היא מעל שער יפו אבל מתחת לרובע היהודי מי-נהר - שיחה 16:38, 20 ביולי 2010 (IDT)

החלפת את שער יפו עם שער האשפות. התכוונתי למדרגות שבצפון הרחבה (ליד המנהרה וישיבת נתיב אריה) העולות אל השוק הערבי לכיוון שער יפו והרובע היהודי, בניגוד לגרם המדרגות הדרומי המוביל אל מרכז הרובע היהודי. האם זכור לך השם המדויק שניתן להן? "מעלות יהודה גץ" או "מעלות הרב גץ" או משהו אחר? עזר - שיחה 16:41, 20 ביולי 2010 (IDT)

צודק בהחלט ידעתי שאין מצב שאתה טועה, נו טוב אולי הצום השפיע איך טעיתי בדבר הזה. לגבי השם ללא ספק מעלות הרב גץ - http://www.rova-yehudi.org.il/streets.asp מי-נהר - שיחה 16:48, 20 ביולי 2010 (IDT)

בכל אופן נראה לי צריך לכתוב לכיוון שער יפו כי המדרגות אינן לכל או רוב הדרך מי-נהר - שיחה 16:50, 20 ביולי 2010 (IDT)

תיקנתי. אין מצב שאני טועה? כנראה באמת הצום השפיע. עזר - שיחה 18:11, 20 ביולי 2010 (IDT)

אהמ

לאור מה שעשית באשתורי הפרחי (אני מסכים עם זה לגמרי), אני חושב שכדאי שתקרא את ויקיפדיה:שחזור עריכה. זה דף מאוד מומלץ לדעתי. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:27, 26 ביולי 2010 (IDT)

תודה. אני לומד לאט מאד את כל קיצורי הדרך... עזר - שיחה 23:31, 26 ביולי 2010 (IDT)

אין בעד מה. זה אחד הקיצורים היותר חשובים. אני זוכר שפעם הייתי משחזר 5-6 עריכות באותו ערך. פשוט עונש... קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:35, 26 ביולי 2010 (IDT)

עזרה במציאת מקור

עזר, אשמח אם תמצא לי מקור להנחת תפילין של מיכל בת שאול וברוריה אשת ר' מאיר, ותכניס זאת לערכים הנ"ל. כבר כתבתי את העובדה, אבל בלי מקור. אם אתה יודע מקור כנ"ל על אשתו של המהרל מפראג, מצא זאת גם. ינון גלעדי - שיחה 20:10, 28 ביולי 2010 (IDT)

עזר קצת עסוק בימים אלה. לפיכך הכנסתי מקור בעניין מיכל בת שאול. על ברוריה לא שמעתי, ולא מצאתי בפרוייקט השו"ת. בנילה - שיחה 21:58, 28 ביולי 2010 (IDT)

תודה ינון גלעדי - שיחה 17:11, 29 ביולי 2010 (IDT)

תודה לבנילה. חיפשתי באוצר החכמה ברוריה/תפילין ולא מצאתי שום קשר. כנ"ל לגבי אשת המהר"ל, אבל שם קשה להגדיר את כל אפשרויות החיפוש. עזר - שיחה 02:28, 30 ביולי 2010 (IDT)

יוסף משה שכטר

שלום עזר , אודה לחוו"ד בדף השיחה של הערך הדל הנ"ל בברכה ,מי-נהר - שיחה 01:34, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

עשיתי כדבריך, לאו דווקא להנאתך... עזר - שיחה 16:37, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

נכו השני

הי עזר, יש בערך מדרש של חז"ל. האם אתה מכיר אותו? האם אתה יכול להוסיף על הכתוב? Hanay • שיחה 11:24, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

הוספתי קצת וציינתי את המקור. עזר - שיחה 16:31, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

חן חן Hanay • שיחה 17:05, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

ראה תגובתי (האחרונה) בשיחה תמוז. ואפרופו: קצת צרם לי שבערך על פרעה נכו אין כל מידע אטימולוגי מחקרי, רק מדרש חכמים. מאנציקלופדיה הייתי מצפה לסדר קדימות הפוך. Rex - שיחה 01:01, 6 באוגוסט 2010 (IDT)

אנציקלופדיה איננה כותבת את עצמה, ואין מה לצפות ממנה, אלא מכותביה. עשה והצלח! עזר - שיחה 01:04, 6 באוגוסט 2010 (IDT)

לא חשבתי שהיא כותבת את עצמה. תודה על ההבהרה בכל אופן. Rex - שיחה 01:18, 6 באוגוסט 2010 (IDT)

מה שכתוב עכשיו בודאי יותר טוב מהגרסאות שהתקיימו מדצמבר 2008 ועד ה- 1 באוגוסט 2010 Hanay • שיחה 08:07, 6 באוגוסט 2010 (IDT)

חנה, וודאי, וזה המקום להודות לך על השיפור בכל הערכים בנושא הזה. אבל מבחינת סדר עדיפויות, כשם שפנית לעזר - היה כדאי לפנות לאשורולוג או לספרות האשורולוגית שוודאי מצויה תחת ידך - ולהכניס לערך את המידע הרלוונטי. הערכים שלנו בנושאי היסטוריה וארכאולוגיה סובלים מאוד מהתעסקות יתירה באפיקים לא עיקריים. Rex - שיחה 15:40, 6 באוגוסט 2010 (IDT)

לחיים!

ביזמתו של אודלן הושקה התבנית {{סוגיה}}. דוגמה לשימוש בה תוכל לראות בביטול איסור לכתחילה. לדעתי כל ערך הלכתי ראוי לשמו יצטרך להכיל תבנית כזו. גוונא • שיחה • ביבליוגרפיה של מקורות יהודיים 16:46, 1 באוגוסט 2010 (IDT)

נאה מאד. מציע להכניס אותה לערכים עם סוגיות ממוקדות, ולא להפוך את זה ל"מיטת סדום" לכל נושא הלכתי, שלעיתים קשה להצביע בו על סוגיה מרכזית אחת. עזר - שיחה 02:28, 2 באוגוסט 2010 (IDT)

מעשר בהמה

שלום עזר, נרשמת לתחרות מקצרמר למובחר בבית השלישי עם הערך מעשר בהמה. אתה מתבקש בדף השיחה של הערך לכתוב את רשימת הערכים הנוספים שנכתבו כדי להכחיל קישורים לערך, או הרחבות ותרומות משמעותיות בערכים קיימים הקשורים לערך. תודה Hanay • שיחה 11:38, 4 באוגוסט 2010 (IDT)

כבוד השופטת (בבית השלישי?), שלום. אני מאד עסוק בימים אלה ועוד לפחות חודש, ואז מגיע ראש השנה וכו', והראש לא ממש פנוי לויקיפדיה בימים נוראים (אמנם מעשר בהמה הוא קצת מעניינא דיומא, ולדעה אחת במשנה הוא קשור לראש השנה). שוקל פרישה מהתחרות. מכלל קצרמר כבר יצא, ולכלל מובחר טרם הגיע, מה לעשות. עזר - שיחה 16:17, 4 באוגוסט 2010 (IDT)

הביע דעתך

ראה כאן, ושיחה:דוד מתתיהו רבינוביץ. --דרכיה דרכי נועם - שיחה 14:16, 4 באוגוסט 2010 (IDT)

עשיתי כבקשתך, אבל אינני פנוי להיות מעורב בהמשך הדיון. עזר - שיחה 16:12, 4 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה. לא אכפה עליך להשתתף בהמשך הדיון, אבל מומלץ שאחרי שהבעת את דעתך (השלילית) תענה על שכתבתי. ושוב: איני כופה עליך להמשיך את הדיון. --דרכיה דרכי נועם - שיחה 16:21, 4 באוגוסט 2010 (IDT)

חשיבות רבנים בזכות ספרים שכתבו

אני צריך עזרה בהגדרת המדד שעל פיו תיקבע חשיבות אנציקלופדית של רב על פי הספרים שכתב. ראיתי שהעלית בהצבעה על הרב גרבוז את "מבחן אוצר-החכמה", האם זה נראה לך יכול לשמש ככלי קבוע? אם כן אז כמה הופעות נדרשות? ואם לא אז מה כן? בתודה, ישרון - שיחה 11:39, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

ראשית יש להבדיל בין רב שמוכר מפעילותו הציבורית ומנהירת הקהל אליו, שמצדיקה עליו ערך גם אם אין לו ספרים (כמו הבבא סאלי או יבדל"א הרב שאר ישוב כהן, שלא קנה את חשיבותו מספריו), לבין רב שלא משמש רב לקהילה ואין לו קשר עם ציבור רחב, וחשיבותו נודעת רק מספריו, כמו הרב ראובן מרגליות למשל, שעבד כספרן בספריית הרמב"ם בת"א והצטנע בפינתו ואלמלא ספריו איש כמעט לא היה שומע עליו (באוצר החכמה - 1200 איזכורים ב- 600 ספרים). לגבי אלה האחרונים אוצר החכמה יכול לשמש כמדד, עד כמה הוא מצוטט בספרות התורנית (יצויין בהקשר זה שבדיקה באוצר החכמה צריכה להיות בגרסה הלא-ישיבתית, שיותר פתוחה לגוונים נוספים בציבוריות הדתית ובספרות התורנית). צריך גם לשקול את טיב הציטוטים ולא רק את מספרם: אם הוא מוזכר בכבוד כמקור סמכות, מעניק הסכמות (לא רק לתלמידי הכולל שלו...), וכדומה. אתה רוצה מספר מדויק? אין לי. לגבי הרב גרבוז הסתפקתי ב- 40 ספרים, גם בגלל שהתרשמתי מהאופן בו הוא מצוטט, וזה נראה לי קרוב לרף המינימלי, ואולי טעיתי וצריך להגביה אותו יותר. אולי כדאי ללכת הפוך: לבחור רבנים שנראה שהם על גבול החשיבות ולבדוק את מספר איזכוריהם ולנסות לקבוע לפי זה. בברכה, עזר - שיחה 01:12, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

1. כן, אני עובד על קריטריונים אחרים לחשיבות רבנים, אבל אחד מהם זה הספרים. (משתמש:ישרון/קריטריונים לחשיבות רבנים)
2. אין לי אוצר החכמה ילך לך בקלות לעשות את זה? אם לא אני אוכל בעצמי עוד כמה ימים (אחרי תחילת הזמן). אם אני צריך לעשות זאת אז איזה רבנים אתה מציע לבדיקה? (אני די בור בתחום אבל זה נשאר תקוע וכל הזמן צצות דרישות חדשות להבהרת חשיבות על רבנים) תודה, ישרון - שיחה 10:54, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

לצערי אינני פנוי לכך, ובמחשבה שניה על כל העניין, צריך שיהיה כלי שיעמוד לשירותם של מספר ויקיפדים ולא רק לבודדים. עזר - שיחה 02:24, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

(וואו גם אתה ער) כל הקטע הזה קצת מפריע לי כי מבקשים שאנשים חסרי כל ידיעה בתחום יוכלו לשפוט בלי להצטרך להכניס את ראשם לתוך הנושא. איזה כלי יאמר לחילוני מה החשיבות ההלכתית של חיבור מסויים? לא נראה לי שיש דבר כזה, אבל אם נבוא ונסביר מה זה אוצר החכמה ומה מעידים האזכורים אז נוכל להרגיע את כל החוששים כי מדובר בתרמית שמטרתה להכניס כמה שיותר ערכים חרדיים לוויקיפדיה. ישרון - שיחה 02:30, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

יש כלי שיותר זמין לכולם והוא ההיברובוקס, אם כי אני לא כ"כ משתמש בו ולא יודע להעריך נתון שמתקבל ממנו, אבל יש פה עוד אנשים. לילה טוב. 02:34, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אולי המדד יהיה לפי ספריית האיברו בוקס שנגיש לכל דורש באינטרנט? לראובן מרגליות יש שם 433 תוצאות. דרכיה דרכי נועם שיחה ל' באב ה'תש"ע 02:40, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

לא יודע, למילים "איתמר גרבוז" יש אזכור בודד כך שהמאגר נראה לי לא יעיל לרבנים שספריהם נכתבו בארבעים שנים האחרונות. לילה טוב, ישרון - שיחה 02:46, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

מסכים. אגב יש להשיג גם את אוצר החכמה באינטרנט אז מה הבעיה? דרכיה דרכי נועם שיחה ל' באב ה'תש"ע 02:51, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

(מה אני עוד ער?) שזה עולה כסף להשתמש גם באינטרנט. (ועכשיו באמת-) לילה טוב, ישרון - שיחה 02:57, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

כדי לקבל את מספר התוצאות לא צריך לשלם כסף. צריך לשלם רק כדי לעיין בספרים עצמם, שחלקם אינם פתוחים לכל דורש. וכדי לדעת כמה פעמים בן אדם מופיע באוצר החכמה, די בכך שרואים את מספר התוצאות. אגב כל הספרים שם פתוחים ב40 דפים הראשונים, וחלק הגדול ניתן להסתכל בכל הספר (עכ"פ בלינק להורדה). דרכיה דרכי נועם שיחה ל' באב ה'תש"ע 03:03, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

בעבודה מתיישנת

שלום עזר,
הצבת תבנית "בעבודה" על הדף "קורבן חטאת" ולא ערכת אותו מזה זמן מה. אם העבודה על הדף למעשה נשלמה, יש להסיר את התבנית. אחרת, ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה עליו. אם בכוונתך לסיים את המלאכה – זו תזכורת, ואם החלטת לזנוח את העבודה על הדף – יש להסיר את התבנית, ולהחליפה במידת הצורך בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.

בברכה, סקרלט *** שיחה 15:35, 9 באוגוסט 2010 (IDT)

אתפנה לכך רק בעוד כחודש-חודשיים. לשיקולך האם להסיר את התבנית. עזר - שיחה 02:24, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

תבנית מקומות משכנו של ארון העדות

עזר שלום, מה דעתך על תבנית שתראה את מעבר ארון העדות מהמדבר ועד לגניזתו ? מי-נהר - שיחה 02:05, 11 באוגוסט 2010 (IDT)

רעיון טוב, אבל השאלה היכן היא תוצב. בערך על הארון - בוודאי. השאלה האם גם בערכים: גלגל, שילה, בית שמש, קרית יערים, בית עובד אדום הגתי, עיר דוד, בית המקדש. הצבת התבנית בערכים אלו משמעה שהגדרתם העיקרית של המקומות הללו היא היותם תחנה במסע הארון, וזה נכון לגבי בית עובד אדום ואולי גם קרית יערים המקראית, אך קשה לומר זאת על שאר האתרים (אני דן מההיבט האנציקלופדי, לא הרוחני). עזר - שיחה 15:01, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

משתמש:פרץ הכהן/נצחיות ברית הכהונה עם בית אהרן

אשמח אם תביע את דעתך בנוגע לטיוטת הערך הזה. אני-ואתה • שיחה 22:04, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

@ עזר - שיחה 19:51, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה. אני-ואתה • שיחה 20:05, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

יפה מאוד

ההערה שלך בשיחת תבנית:חייל. טוקיוני 21:19, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה. מקווה להשלים אותה כשאקבל מידע על הנהוג ברשות השידור. עזר - שיחה 01:54, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

הצבעה

פתחתי הצבעת מחלוקת ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:דוד מתתיהו רבינוביץ. אם אתה עדיין מתנגד להעלאת הערך אתה מוזמן ומתבקש לרשום את טיעוניך בדף שם בהקדם. בתודה ובכבוד דרכיה דרכי נועם • שיחה • ו' באלול ה'תש"ע • למנינם: 07:04, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

לא מתנגד. כתבתי את הקריטריונים הנראים לי (עיקרם: השפעה על אלפי אנשים), ואינני מכיר ויודע האם הוא עומד בהם. אמור לי אתה האם אני אמור להתנגד. עזר - שיחה 12:05, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

מקצרמר למובחר

גל אורן וזוהר - לפני שאתם מגיעים גם אלי - בשבועות הקרובים ממש אין לי זמן לזה. מצטער. עזר - שיחה 21:33, 16 באוגוסט 2010 (IDT)

סלמון בן ירוחם

בערך מופיעה השם פיתומי כשמו של רס"ג שם זה היה כינוי גנאי שהשתמשו בו הקראים כנגד רס"ג. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 12:28, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

אכן, בחיפוש באוצר החכמה לא מצאתי שהוא נקרא כך זולת בפי הקראי הזה. אמחוק זאת. עזר - שיחה 14:22, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

מבחן אוצר החכמה

עזר שלום רב. ברצוני להתייחס לדבריך בויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:אליקים גצל פשקס בענין מבחן אוצר החכמה ובעניין הקריטריונים לחשיבות ערכים על אישים.

לענ"ד זה שמדד אוצר החכמה יכול לסייע לקבלת משקלו של דמות לפי השפעת חיבוריו אינו אומר שאי הופעתו שם מעיד בהכרח על זניחותו. כידוע ישנן דמויות חשובות רבות שהשפעתן ותרומתן לא באה מכח כישרון וסגולת הכתיבה.

כמו כן לענ"ד יש מקום להתייחס אחרת לחשיבות ערכים על דמויות חינוכיות ותורניות שיש להן קשר לתקופות היסטוריות חשובות, אנא ראה הערתי בשיחה:אליקים גצל פשקס. דומני שאין להחמיר עם הנידון, אני בכל אופן נוקט בעמדה של הכללה לגבי דמויות בנות 80 שנה ויותר... בברכה מי-נהר - שיחה 02:01, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

ברצוני להוסיף עניין נוסף. כאשר אנו בני העם היהודי מנסים להתחכות אחרי מידע היסטורי של שורשים משפחתיים , קהילתיים או תרבותיים אנו נתקלים כידוע בבעיה של מחיקה וחלל בעקבות אירועים שעבר עמינו כמו תקופת השואה כך שפתאום קשה לאתר מידע ברור ורציף. יש רסיסי מידע לפי זיקה ל-מקומות , מוסדות , דמויות , רבנים , ראשי קהל. לא במקרה כתב הנידון בהקדמת חיבורו אמנם מעט אבל בכל זאת מידע על רבותיו ועל ייסוד הישיבה בה מכהן וכיו"ב. זה שאביו היה מראשי קהילת וינה אינו דבר של מה בכך. מחר יתברר מידע על פשקס אחר ורק בזכות הערך כאן יגיעו החיבור אל אביו ואל וינה וכיו"ב... ועוד היד נטויה להרחבת הערך בעתיד. מי-נהר - שיחה 02:10, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

ראה נא, ידידי: אילו הייתי מנהל לבדי את ויקיפדיה - הייתי שמח להשאיר אותו, ללמוד עליו וממנו, ודרכו גם על תקופות ואישים אחרים. אבל יש כאן כללים וקוי מדיניות שהתגבשו במשך הזמן, ועם כל החיבה לאיש ולשכמותו - צריך בהצבעות לפעול כדיין, ללא משוא פנים (מותר אולי להמנע מלהצביע בגלל משוא פנים, אבל לא להביע עמדה שאתה יודע שמנוגדת לקריטריונים מקובלים, אלא אם כן אתה מוכן גם לומר זאת בפירוש). כרטיס הכניסה של אישים לויקיפדיה הוא השפעה בסדר גודל של אלפים, אם על ידי שיחות ושיעורים, אם ע"י ספרים, או בדרך אחרת. מנסיוני באוצר החכמה, גם מי שהכתיבה איננה הצד החזק שלו - בא לידי ביטוי בספרים בדרכים כאלו ואחרות (הסכמות, ציטוטים מפיו, וכדומה). הבבא סאלי - מאות פעמים. לדעתי כל השיקולים שכתבת מתאימים למקרים גבוליים, ונדון דידן לענ"ד לא מתקרב. עזר - שיחה 02:23, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

לא צריך להשוות הנידון לדמויות כמו הבבא סאלי... בכל אופן לא ידוע לי על קריטריונים קבועים ודומני שהקריטריון החשוב שמנית אינו היחידי. אכן לפי הקריטריון שמנית הוא אינו עובר את מבחן החשיבות ואכן בתחילה חשבתי אף אני שאין הצדקה לכן עד כה לא השתתפתי בהצבעה אלא שקיבלתי רושם שהוא יותר גבולי ואיני היחידי שחושב כך. בכל אופן אני מעריך ומכבד את דעתך ומקווה שאינך חושד בי שהבעתי עת עמדתי משיקולים מגמתיים של קרבה ואהדה במקום מהשקפה עקבית ועקרונית לגופו של ענין מי-נהר - שיחה 02:33, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

נחותאי ונחותי-ימא

מה ידוע לך עליהם? Rex - שיחה 03:11, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

מקווה שההכחלה עונה מעט ,בברכה מי-נהר - שיחה 06:41, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

איך כותבים - נחותי ימא או נחותאי ימא ? מי-נהר - שיחה 07:00, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

עדיין צריך להסביר מה משמעות המינוח "נחותי-ימא" = יורדי הים , אני משער שהים הוא על שם שהתורה וההלכה מכונים כים כפי שנאמר "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" וכמו שדרשו עליה שעמוקה ורחבה מיני ים וכן אין מים אלא תורה.

אך אין בפני כעת מקורות המאשרים לגבי הנחותי-ימא זאת במפורש , אודה להבאת הסבר ומקורות נוספים מי-נהר - שיחה 07:00, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

@מי נהר:

• בבלי גרסינן גם "נחותי" (מופיע מספר פעמים "רבין וכל נחותי").
• מדוע רבין נעדר מהרשימה שם? (רב אבין הכוונה אליו?)
• ועיקר פנייתי: תמיד חשבתי ש"נחותי ימא" הם לא יהודים, סוג של "חכמי אומות העולם" שבקיאים במיני צמחים וכדומה מתוקף היותם "אנשי העולם הגדול". אולם הביטוי "רבין וכל נחותי ימא" המופיע פעם אחת בנידה - אם אינו טעות קולמוס (ניתן לבדוק כתבי יד) הרי שהוא מזהה את הנחותי עם הנחותי ימא. זה כבר חידוש בשבילי - ולכן פניתי לכאן. Rex - שיחה 09:47, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

ר' יצחק אייזיק הלוי טוען שיש לגרוס שם נחותי, והמעתיקים שגו והוסיפו ימא, עקב העובדה שלעתים שאלו מנחותי ימא, כלומר יורדי הים, שאלות עובדתיות על צמחים ובעלי חיים החיים במדינות אקזוטיות שונות. ברי"א • שיחה • י' באלול ה'תש"ע • 09:55, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

נחמד להיכנס לכאן ולראות שיג ושיח תורני ברמה. חילופי נוסח כאלה יש גם בסוכה מג ע"ב, והמהרש"ל שם הגיה, שאין לגרוס "ימא". ראיתי מובא גם בשם יחוסי תנאים ואמוראים (אחד הראשונים) שהביא את הגמ' בנידה ללא "ימא".

אגב, מצינו "נחותי ימא" כפשוטו שהם יהודים: בתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף כא עמוד א: "אמר להו רב נחמן להנהו נחותי ימא: אתון דלא ידעיתו בקביעא דירחא, כי חזיתו סיהרא דמשלים ליומא - בעירו חמירא". תרגום: אתם שאינכם יודעים את קביעת החודש, כאשר אתם רואים את הירח מאיר עד סמוך ליום - בערו את החמץ. עזר - שיחה 11:31, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה לשלושתכם על ההעשרה והבאת הנושא המעניין, לגבי רב אבין גם אני חושב שצריך לכתוב רבין, תודה על התיקון. מי-נהר - שיחה 12:29, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

נ.ב. - מה פירוש השימוש ב- @ בתחילת ההודעה, בברכה מי-נהר - שיחה 12:29, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה לכולם על המענה, ידעתי שבזו האכסניה אמצא תשובה. אם כן - הדעת כאן נוטה שזה שיבוש גרסה. והשטרודל משמש בשפת האינטרנט כמציין פנייה לאדם. (קיצור של "לכבוד משתמש מי נהר המהולל והנודע בשערים ה' יסגה דרכיו") . Rex - שיחה 16:24, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

לבטח התכוונת "ישגה" או "ישגא", למען לא תבוא לברך ותימצא מקלל, או שמא נקטת לשון סגי נהור, תרתי משמע. עזר - שיחה 16:57, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

ישגה. אבל אם כבר נדרשנו - מה קללה יש ביסגה (יסגי)? Rex - שיחה 17:46, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה על השטרודל, חן חן, אכן לא ידעתי ועתה אף בזה החכמתני , ישראל מי-נהר - שיחה 06:02, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

ובאשר למה שגרסינן, ובכן נאמר ישראל אם לא נביאים הם, בני נביאים הם, אפשר שהתכוון יסגה מלשון תהא דרכו סוגה בשושנים, או ישאג כארי כמצויין בדף משתשמי שזהו אכן מזלי, על זו ואף זו אודה מי-נהר - שיחה 06:05, 22 באוגוסט 2010 (,IDT)

ובחזרה אל הנחותי ימא, הנה משהו נחמד, בערך נחותי ציינתי ב"ראו גם" את הערך רב (אמורא), כי בא לבלל מארץ ישראל והוא אחד הדמויות המרכזיות הקשורות ליצירת מרכז התורה בבבל והקשר בין המרכזים הנ"ל. מה שבא לידי ביטוי מספר פעמים בגמרא במשפט "מכי אתא רב לבבל" - כאשר בא רב לבבל... ו(יש לזה משמעויות הלכתיות...) בכל אופן הנה האיזכור של הביטוי ברש"י במסכת תענית דיבור המתחיל: תתאי לא בעו מים - בו הוא מציין באותו משפט הן את העניין של ארץ ישראל גבוה מכל הארצות והן את בואו של רב לבבל והן את עניין המים. הנה גם אעתיק: תתאי לא בעו מים - "שמתכנסין כל מימי ההרים לבקעה ה"נ רב שהיה מארץ ישראל כדאמרינן בעלמא (גיטין דף ו.) מכי אתא רב לבבל וארץ ישראל גבוהה מכל הארצות משום הכי אמר כלאחר ששים ובבבל בגולה מתוך שאינן צריכין לגשמים אין שואלין עד ס' לתקופת תשרי וכן אנו נוהגים שכל מנהגינו אחר בני בבל", ועוד במשנה הקודמת כנ"ל - "א"ר אושעיא מאי דכתיב (ירמיהו נא, יג) שוכנת על מים רבים רבת אוצרות מי גרם לבבל שיהו אוצרותיה מליאות בר הוי אומר מפני ששוכנת על מים רבים אמר רב עתירה בבל דחצדא בלא מיטרא אמר אביי נקיטינן טובעני ולא יובשני" מי-נהר - שיחה 06:14, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

תחרות הכתיבה השביעית מתקרבת לסיומה!

שלום,

ראיתי שאתה מתחרה בבית שבו אני, Hanay וברי"א שופטים. רציתי רק לתזכר אותך שהמועד האחרון להגשת גרסאות הערכים לשיפוט שלנו הוא ה-31 באוגוסט (עוד 11 ימים) בשעה 12:00. מומלץ לסיים עם הערך כבר בימים הקרובים על מנת שיישאר מספיק זמן לצורך עמיתים (אפשר גם לפנות דרך לוח המודעות הכללי) ולשיפורים נוספים, על מנת להביא את הערך לרמה הגבוהה ביותר האפשרית. שים לב כי כשופטים בבית אנו מנועים מהגשת עזרה בתחום התוכני של הערך, ובמקרים כאלה יש לפנות אל מזכירי התחרות (Danny-w, גילגמש ואביר המתמטיקה).

בהצלחה ממני ומשני השופטים האחרים בבית, קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:18, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

מצטער, כנראה לא אתפנה לכך בזמן הקצוב. עזר - שיחה 11:31, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

שלמה בנימין אשלג

לתשומת לבך - תבנית חשיבות בערך הנ"ל , בברכה מי-נהר - שיחה 04:11, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

בוצע עזר - שיחה 01:40, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

כיצד לכתוב את שם הדמות

שלום עזר, ברצוני לבקש מהקהילה בתבנית לטיפול, לכתוב את הערך על הרב בן ציון ידלר או שמא צריך לכתוב בן ציון יאדלר או בן-ציון ידלר... היודע אתה מה השם הנכון ? הערך בית הכנסת זכרון משה מקושר לשם בגרסת ידלר , והערכים מסע המושבות ו-ירושלים בהלכה מקושרים ל-יאדלר ? בברכה מי-נהר - שיחה 06:30, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

נראה לי שהוא כתב יאדלר, וכך מופיע בשער ספרו "בטוב ירושלים" (אם כי, הוא יצא לאור ע"י נכדו אחרי פטירת הסב). אבל אני חושב שהתקבל פה הנוהג לכתוב בעברית ללא אותיות א, ע שהן התחליף האידישאי לניקוד. (היו על זה דיונים, צריך לחפש, ואולי אם הצורה האידישאית מקובלת באופן מובהק מאד נוהגים אחרת). בכל מקרה, הצורה יאדלר צריכה להופיע לפחות כהפניה. עזר - שיחה 01:45, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

כעת ראיתי ספר שהוא כתב על אביו, בשם "בן יכבד אב", ושם מופיע יאדלער. הנכד שלו כבר ויתר על הע', אולי התקלקל...

לגבי בן-ציון/ בן ציון - בשני הספרים שכתב מופיע ללא מקף. עזר - שיחה 01:49, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

אכן נראה לי ולפי המלצותיכם שיהיה זה בן ציון ידלר, ותיהיה הפניה מיאדלר בינתיים העליתי לתבנית ערכים לטיפול מקווה , תודה . מי-נהר - שיחה 05:30, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

זה לא כ"כ חד משמעי - ראו ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:הנרייטה סולד. דניאל צבי • שיחה 07:32, י"ג באלול ה'תש"ע (23.08.10)

אגב, ראיתי היום במקרה בספר טלפון של ירושלים שיש רחוב על שמו בכיתוב יאדלר. עזר - שיחה 21:06, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

הצבעת מחיקה

על הרב אפרים פישל הרשקוביץ. ניתן לעיין עליו בגוגל, יש גם מקורות בדף ההצבעה. --דרכיה דרכי נועם • שיחה • י"ד באלול ה'תש"ע • למנינם: 16:26, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

שיחה:שאילתות דרב אחא

תוכל להצטרף אל הקלחת? בברכה, הלל • שיחה • ט"ז באלול ה'תש"ע • 11:13, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

כבר עיינתי בדיון ואין לי דעה ממש ואין לי זמן להתעמק במקורות השם אחאי, האם אכן ברור שזוהי טעות. רק להזכירך שהמושג "שאילתות" מתפרש כיום כשאילתא בכנסת, ולדעתי לא כדאי שזה יהיה השם. עזר - שיחה 11:17, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

לגבי השם אחאי - כבר כתבתי שכן הוא באיגרת רש"ג, בכל הנוסחים, ועל כן ברור שהוא השם הנכון. לגבי "שאילתות" - נכון שהיום זה ידוע כ"שאילתא בכנסת", אבל: גם היום "שאילתות" מפנה לערך על החיבור (עם קישור לערך שאילתה), והחשוב יותר: יש להבחין בין שאילתה/א ביחיד לשאילתות ברבים. כל הערכים בוויקיפדיה כתובים בצורת היחיד, כך שברור שערך בשם אוטובוסים יכוון לחברה/אתר/ספר/סרט בשם זה, ולא לאוטובוס. כנ"ל במקרה דנן. הלל • שיחה • ט"ז באלול ה'תש"ע • 11:33, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

פיאות הראש

הרב קאפח טוען כי כבר בזמן בית המקדש היו פיאות לכהנים והראיה שלו מוצגת כאן[1], הייתי שמח לשמוע את דעתך שלך על כך, והאם ראייתו ראיה, כי צריך להיות בקי בדיני קדשים.

הקישור לא עובד אצלי משום מה. השאלה מתחלקת לשתיים: האם מותר לכהנים במקדש לגדל פיאות, או שזהו "פרוע ראש" האסור בעבודה. ובהנחה שהדבר מותר, האם בפועל הכהנים אכן נהגו כך. לגבי השאלה הראשונה, ראיתי בשם הרב אביגדר נבנצל שליט"א שהדבר מותר, מפני ש"פרוע ראש" פירושו: מי שלא מסתפר שלושים יום מעבר למקובל, ולא שחייבים להסתפר כל חודש, וגם בספר 'יכהן פאר' בזבחים יט ע"א כתב כן, בעניין השאלה בגמרא שם על מי ש"נכנסה שערו בבגדו". לענ"ד מדברי המאירי בברכות יט,א לא משמע כך, שדן איך כהן גדול יכול להיות נזיר, עיין שם. לגבי השאלה השניה, אינני מכיר הוכחה שאכן נהגו כך, ואם כוונתו להוכיח מהגמ' בזבחים הנ"ל על השער שנכנס בין גופו לבגדו - אינה ראיה, כי אפשר לפרש זאת על זקנו, ויש גם פירושים אחרים בסוגיה שם. אם תירשם ותשלח לי מייל אתן לך בלנ"ד מקורות נוספים. עזר - שיחה 22:16, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

תיקנתי את הקישור. אחד הדברים הראשונים שעלו לי להעיר על ראייתו של הרב קפאח היא שפרוע ראש שעבד עבודתו כשירה, ועל כן ניתן להעמיד את הבעיא במי שעבר ועבד באיסור. אני-ואתה • שיחה 22:48, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

אין זה פשוט שעבודת פרוע ראש כשרה בדיעבד, עיין סנהדרין כב,ב ורבנו חננאל שם. לענין הסוגיה בזבחים, בערוך השולחן העתיד (סי' קכג ס"כ) כתב בדעת הרמב"ם שהכוונה לציצת הבגד ולא לשער הראש כפירוש רש"י. לענ"ד נראה יותר שהגמ' התכוונה לתיאור תיאורטי, שהכהן עומד ממש על גבול העזרה ומעט משערו נמצא בחוץ, ובתיאוריה זה אפשרי גם בשיער קצר. עזר - שיחה 23:11, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

מה הפירוש "ציצת הבגד"? (=כנף הבגד? ואם כן האם יש מקור אחר בספרי חז"ל שכשהוא אומר "ציצת הבגד" הוא מתכוין לכנף הבגד).

הגמרא בזבחים מדברת על כהן שעומד בפנים ו"ציצתו מבחוץ". מבחינה לשונית בוודאי שאפשר לפרש זאת על הבגד, כמו בתלמוד בבלי מסכת גיטין דף נו עמוד א: "בן ציצית הכסת, שהיתה ציצתו נגררת על גבי כסתות", ופירש רש"י שהכוונה לציצית טליתו. אבל בסוגיה בזבחים יש בזה קושי ענייני, כי הגמרא דנה בשאלה האם חובה שכל גוף הכהן יהיה בפנים, ולפי פירוש הערוך השולחן יוצא דבר מחודש, שגם הבגד שהכהן לובש חייב להיות בפנים, ואם חלק מהבגד בחוץ - כאילו הכהן לא לגמרי בפנים. עזר - שיחה 12:47, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

גדיא יאה

ראיתי באיזה עלון שבועי את הברכה "ברכת מזלא טבא וגדי יאה" מה הפירוש המושג הזה? (אני מבין שאין הפירוש "גדי נאה").

גדי יאה זה גם כן מזל טוב, ראה בראשית ל,יא ורש"י. --בנילה - שיחה 22:30, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

ומקורה של המילה - גד (אל). דניאל צבי • שיחה 23:11, כ"ג באלול ה'תש"ע (2.09.10)

‏בל תאחר

שלום! קראתי את הערך היפה. לתשומת לבך, הוא כעת יתום. האם תוכל למצוא לו ערך מאמץ? תודה ושנה טובה - ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 18:49, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

בוצע ושנה טובה גם לך! עזר - שיחה 19:48, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

חורבת קסטרא

הי עזר, התחלתי לכתוב את הערך. במקור שמצאתי מצויין שהשם קסטרא מוזכר במדרשים איכה רבה, א, ס. ויקרא רבה כג, ה, שיר השירים רבה ב, ח. האם יש לך גישה למדרשים אלה? אשמח לקבל את הציטוטים של האיזכורים האלה כדי להוסיפם לערך. תודה (וחוץ מזה הגיע הזמן לארכב את דף השיחה שלך ) Hanay • שיחה 12:40, 12 בספטמבר 2010 (IST)

בבקשה, ושנה טובה!

המדרש בכל המקורות שציינת מצטט את הפסוק באיכה א,יז: "צוה ה' ליעקב סביביו צריו", כלומר, שצרי ישראל מתגוררים סביב בתי ישראל, ומביא כדוגמא לכך את קסטרא ביחס לחיפה, דהיינו, בחיפה גרו יהודים ואילו בקסטרא הסמוכה לה גרו שונאיהם.

ויקרא רבה (מרגליות) פרשה כג ד"ה [ה] ר' חנינא

צוה ה' ליעקב סביביו צריו (איכה א, יז), כגון חלאמו לנוה וסוסיתה לטבריא וקסטרא לחיפה ויריחו לנעורן ולוד לאונו. הה"ד זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות (יחזקאל ה, ה).

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ב ד"ה ה רבי הונא

(איכה א') צוה ה' ליעקב סביביו צריו, כגון חלמיש לגווה, יריחו לנועדן, סוסיתן לטיבריה, קסטרא לחיפא, לוד לאונו, הה"ד (יחזקאל ה') זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה, למחר כשיגיע הקץ מה הקב"ה עושה מביא האור ושורף חוצה לה.

איכה רבה (וילנא) פרשה א ד"ה נב פרשה ציון

צוה ה' ליעקב סביביו צריו, כגון חלמיש לנוה, קסטרא לחיפה, סוסיתא לטבריה, יריחו לנועדן, לוד לאונו.

איכה רבה (מהדורת בובר) פרשה א ד"ה צוה ה' ליעקב

צוה ה' ליעקב סביביו צריו. כגון חלמיש לנוה, סוסיתא לטבריה, קסטרא לחופה, יריחו לנוערן, לוד לאונו, וכה"א זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה (יחזקאל ה ה). עזר - שיחה 13:00, 12 בספטמבר 2010 (IST)

תודה רבה. נראה לי שאני אכניס את התרגום האחרון מהדורת בובר. נראה לי הברור ביותר Hanay • שיחה 13:05, 12 בספטמבר 2010 (IST)

אציין שהמקור הקדום מכל אלה הוא ויקרא רבה. ושם גם יש גרסאות "קצרה" במקום "קסטרא". והיא היא, אלא שכדאי לציין שיש גם שם כזה. הלל • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • 13:18, 12 בספטמבר 2010 (IST)