שיחת משתמש:יהודה מלאכי/ארכיון ה'

זהו דף שיחה מאורכב ואין להוסיף לו מידע חדש

ניתן ללחוץ כאן כדי לפתוח דיון בדף השיחה העדכני. תודה.

ברכת תודה והוקרה

בראש ובראשונה לידידי, עמיתי ומתעמתי אורי, שנענה לאתגר השלום תוך כדי שיחות אישיות באימייל. למי אם לא מאשר לאגדה המהלכת על שתיים, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה, שריגש אותי עד דמעות בדבריו החמים ויצר פה סערה שלא האמנתי שתתקיים. לידידתי משכבר הימים דורית שהייתה הראשונה בנסיון לעצור בעדי מעזיבה. לאלדד וליש על עצותיהם המחכימות ופניותיהם המחמיאות. לתומר א. על פנייתו האישית והרציונאלית מחוץ לגבולות הויקי והדיון שבעקבותיו. ליחסיות האמת שגם היה הראשון לברכני על שובי. לשאר הידידים והידידות איתן, ליאת האכפתית, רן בר, מוטי ואחרון חביב הידיד האולטמטיבי שיהיה לי ברי"א, על פניותיהם המרגשות והמחמיאות כאחד. ולשאר המצטרפים והמזמינים אחי ורעי, זקן השבט, ודוד א. וסליחה אם שכחתי מישהו.

אני תקוה שצו הפיוס שנכתב כאן לפניכם, ואשר הורתו ולידתו נבעו מאבן נגף בויקיפדיה העברית, ישמש מהיום כאבן דרך בדרכה של ויקיפידה למען עתיד טוב יותר לכולנו והאמת והשלום אהבו. בברכת השבים, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ט"ז באדר ה'תשס"ט• 03:13, 12 במרץ 2009 (IST)

תגובות

• אני שמח על שובך, ובטחוני שרבים נוספים. יחסיות האמת • ♥ • ט"ז באדר ה'תשס"ט 02:45:29

ברוך השב למלאכתו וטוב שפוזרו אי ההבנות שהעיבו על האווירה. ליש - שיחה 06:46, 12 במרץ 2009 (IST)

אתה נפלא. שיטת פתרון הסכסוך נפלאה. יום טוב ואביב טוב לכולם! Ranbar - שיחה 09:08, 12 במרץ 2009 (IST)

והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב! כל הכבוד! בברכת "כפליים לתושיה" - ברי"א • שיחה • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 09:34, 12 במרץ 2009 (IST)

בס"ד יהודה יקירי! קולולולולולולולו על שובך לקהילת ויקיפדיה, ידעתי שתחזור בסוף למרות הכעס וכל מה שנאמר בפרשה העגומה ההיא. אני שמחה לראות אותך בינינו ומקווה שיהיה בינינו שיתוף פעולה. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 10:29, 12 במרץ 2009 (IST)

יהודה, שימחתני בשובך! אלדד • שיחה 14:36, 12 במרץ 2009 (IST)

תודה על הברכות שניתנו עד עתה, עדיין יש מקום לחתימות בצו הפיוס. בברכה, יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 14:44, 12 במרץ 2009 (IST)

ידוע הפתגם "כגודל התקווה כך גודל האכזבה". אם כך יש לי פתגם חדש: "כגודל הריב, כך גודל הפיוס. או אם תרצו: "כגודל הפירוד, כך גודל האיחוד". מי שעקב לעומק אחרי התנהלותי בפרשייה יכול היה לראות את הפייסנות שלי, גם כשהיא עמדה לכאורה בסתירה לדברים אחרים שכתבתי, והמבין יבין, ודי לחכימא ברמיזא. אכן עובדה זו רק מצביעה לעומק על אהבתי לפיוס ולשלום. אינני יודע אם אני "אגדה מהלכת על שתיים", כפי שכינה אותי בחביבות מישהו, אך יודע אני שאני שלום ופיוס מהלך על שתיים. זו לא הערצה עצמית, אין זו נרקיסיזם, זו פשוט עובדה שאני גאה בה. קריאתי רויית הרגש ליהודה - הן זו שנכתבה פה בפומבי, והן זו שנכתבה בפורום הפרטי (במייל) - הייתה בה, למי שקרא אותה, ממין הטעימה לטיפוסיותי. בתור שכזה, הריב שהתגלגל באופן מסוכן מעל דפי ויקיפדיה, ריב שהיה יכול לזכות בכינוי, "הריב שגרם לפרישתם של שני ויקיפדים", כי רק שתדעו אילו יהודה היה נשאר בפרישתו, היה פה לפחות עוד אחד שהיה פורש. זה לא משנה מיהו. ההוא אמנם לא כתב או איים בצעד הזה, אך הוא שקל והחליט ברצינות לפרוש, ופשוט נמנע מלכתוב זאת בפומבי, מחשש שהוא יואשם באיום שהרבה מן הויקיפדים שונאים לשמוע - איום הפרישה. הריב הזה גרם לי לתחושת קבס נוראה, (וסליחה שאני גונב ממישהו את ההתבטאות הזאת), להרגשת מרירות, ולהעלאת עצבנות הויקי שלי שיש לי מספיק ממנה עד לשיא בכל הזמנים. ההשתלחויות ההדדיות ושלי עצמי, היו מבחינתי בבחינת "קורח ועדתו". לכן אין ספק שאם לשמוח על הפיוס שנוצר, ואם לחשוב שאני מוכתר כמי שיש לי חלק בפיוס הזה, הרי שאני הראשון לשמוח שמחה אמיתית ולחוש תחושת סיפוק אדירה על הפיוס והאיחוד שבאו אחרי הריב והפירוד. ויש לי פה לחדד נקודה נוספת: כל הדברים שכתבתי עד עכשיו נכונים בכל ריב שהוא, אבל בריב הספציפי הזה יש פה נקודת שמחה נוספת, ונגיעה אישית שלי בעלת משמעות רבה מאוד. מי שיודע על מה היה הריב, ועל מה באתה הפרישה. מי שיחדד לעצמו שהיה פה בעצם ריב סקטורי מאוד מסויים, הוא יפנים את גודל אכזבתי מהריב הזה, כשיקרא את הרהוריי על ויקיפדיה. אם פתחתי את דבריי במשפט "כגודל התקווה כך גודל האכזבה", הרי שלנוכח הריב הזה, שהיווה בשבילי הרס מוחלט של הרהוריי, הייתי מאוכזב נוראות, אכזבה שכמותה עוד לא הייתה לי בחיי הבוגרים בכלל, ובחיי הוירטואליים בפרט. אם כן, לנוכח הפיוס, הבונה בעצם מחדש את כל בניין הרהוריי, ומדבק מחדש את פירורי הגיגיי, הרי ששמחתי מרקיעה שחקים, ואני מרשה לעצמי להרגיש שלם עם הדמעה הקטנה והמבריקה שמבצבצת מעיני העייפה. דמעה של שמחה, דמעה של סיפוק. הפורים הירושלמי (דמוקפין) מנע ממני לעקוב אחרי התרחשות הדברים מאז החלטת הפרישה המאיימת (בשבילי) שלב אחרי שלב, ההשתכרות מנעה ממני לשוב אל המחשב עד לרגעים האלה, אולם למפרע אני יודע שהיה לי על מה לשמוח בפורים, וששמחת הפורים שכמעט ונגדעה בעקבות הפרישה של המלאך שלנו, התבררה בדיעבד כשלימה, וכבר כתב מישהו פה שאכן פורים הוא הזמן המתאים "להפוך אותו היום מאבל ליום טוב". שיהיה לכולכם, לכל אלה שהשתתפו בכל הפרשייה רק טוב, ולכבוד הפיוס הזה אפשר להתבטא "לויקיפדים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר". בברכה ובהערכה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק 17:11, 12 במרץ 2009 (IST)

איש, אתה אגדה! - כל מילה בסלע, ארוך וקולע. אלדד, שמח לשמח, יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • י"ז באדר ה'תשס"ט • 19:16, 12 במרץ 2009 (IST)

ברוך שובך יודל אנגל דורית 19:32, 12 במרץ 2009 (IST)

שלום עליכם טאנטי, וואס מאכסטו? שוין געחתמ'ט/אונטער געשריבן?, יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • י"ז באדר ה'תשס"ט • 19:41, 12 במרץ 2009 (IST)

מה דעתך

על עריכה זו? יחסיות האמת • ♥ • ט"ז באדר ה'תשס"ט 03:36:51

נראה לי מוזר, מאחר והרב קלינשטיין והרב דרבקין שניהם בני גיל חופף ומשמשים בצוותא כראשי ישיבת גרודנא באשדוד, אבל כשזה אנונימי, זה נשמע עוד יותר מוזר. בו נשחזר, ונשאל את ברי"א אולי הוא יודע משהו בנידון. בברכה, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ט"ז באדר ה'תשס"ט• 03:41, 12 במרץ 2009 (IST)

יכול להיות שזה קשור למלחמה בפוניבז'? יחסיות האמת • ♥ • ט"ז באדר ה'תשס"ט 03:58:58

סביר בהחלט, שיחזרתי אותו. אולי נשלח להם צו פיוס? יהודה מלאכי • צו פיוס • ויקיהדות • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 04:00, 12 במרץ 2009 (IST)

את זה הייתי שולח להם, אבל זה רק אני.. יחסיות האמת • ♥ • ט"ז באדר ה'תשס"ט 04:04:37

ללא מילים! יהודה מלאכי • צו פיוס • ויקיהדות • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 04:08, 12 במרץ 2009 (IST)

כבוגר אחת הגרודנות כמה הערות:

1. הקישור הפנימי לגרודנא הוא לגרודנא של הגרש"ש ולא לשתי הגרודנות של ימינו.

2. הרב דרבקין אינו משמש ראש ישיבת גרודנא באשדוד אלא כראש ישיבת גרודנא שבבאר יעקב.

3. משמועות שהגיעו לאוזניי הבנתי ששניהם היו תלמידיו של הרב אדלשטיין כשהוא היה ר"מ צעיר בפוניבז', הרי ההבדל בגיל ביניהם הוא עשר שנים בערך.

4. מדהים החנפנות העסקונית הזאת, פיהם וליבם של השואלים ככל הנראה רחוקים --גוונא - שיחה 19:02, 16 במרץ 2009 (IST)

גוונא את פיסקה 4 לא הבנתי, והיא בבחינת "רזא דשבת" עבורי (ואולי טוב שכך?!). אגב איפה למדת באשדוד? יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"א באדר ה'תשס"ט • 19:12, 16 במרץ 2009 (IST)

התכוונתי לקישור לשו"ת עם הרב אלישיב, הרב שטיינמן והאדמו"ר מבעלז. בישמח מוישה\באר יעקב... --גוונא - שיחה 19:18, 16 במרץ 2009 (IST)

אה זה, מעורר בחילה! (לא שאני חסיד השבועונים אך הכנסת המלחמה בדלת האחורית והנסיון לשאוב דברים שלא נאמרו). מצחיק (או אולי מַ‏בֶ‏כּ‏י?!) שדווקא הגבאי של הראש ישיבה מב"ב קורא לרב אלישוב "הרעבע"! אוי עד מתי?! - ב"ה שאני שייך לאסכולה האוסרת את הבחירות. יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"א באדר ה'תשס"ט • 19:24, 16 במרץ 2009 (IST)

וכמו הסיפור על ר' גדליה נדל ששאלו אותו האם ראוי להצביע אז הוא ענה "אם זה לא מגעיל אותך אז בסדר..." --גוונא - שיחה 19:28, 16 במרץ 2009 (IST)

אני אישית שמעתי מר' גדליה שאסור להצביע. והוא אמר שהחזון איש הורה רק למועצה המקומית של בני ברק. (אגב, האמרה הידועה של החזון איש לגבי בחירות לפני התפילה היתה לועד המושבה בני ברק כאשר המזרחי רצו להשתלט על הועד נגד גרשטנקורן), שמעתי זאת ממנו ומר' מרדכי אפל זצ"ל שהגיע במיוחד מירושלים לסייע באותה מערכת בחירות. יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"א באדר ה'תשס"ט • 19:31, 16 במרץ 2009 (IST)

שנגחאי

אנא כנס לדף השיחה.Hmbr • שיחה 08:58, 12 במרץ 2009 (IST)

כבר נכנסתי לשם אני עוקב אחר השינויים האחרונים ורשימת המעקב גם יחד. משום מה ביצעת את השינוי, ביחד עם שגיאת הכתיב שהיתה בעריכתך הקודמת. כבר הבהרתי שיש סימוכין ומקור לסיפור אנסה לחפש אותם. אם זה מאוד נחוץ לכבודו, הוא יכול לשים תבנית {{דרוש מקור}} ליד, אבל לא למחוק בצורה גורפת. לא אכנס למלחמת עריכה, ואנסה לפנות עתה ליהדות סין על פי הפנייתך. לא היתה פה כונת זדון בכתיבה עריכונת בסה"כ החזרתי חומר ששהה במקום קרוב לשנה אם אינני טועה. בברכה, יהודה מלאכי • צו פיוס • ויקיהדות • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 09:05, 12 במרץ 2009 (IST)

לגבי השגיאה- קיבלתי. לג--Hmbr • שיחה 09:53, 12 במרץ 2009 (IST)בי היתר- זה לא משנה אם הוא שהה שנה, ובבקשה לא להתמם. ואני אהיה יותר בוטה: לא יופיע כאן ציטוט על "דברי השלטונות היפניים", גם אם ימצא מקור מעיתון שבת של חב"ד או בדומה לכך. זה כמו להכניס את סיפורי החזרה בתשובה של ג'ורג' וושינגטון, נאפוליון ויוליוס קיסר. אלה סיפורים יפים, אך צר לי, אינציקלופדיה איננה המקום למעייסלך. Hmbr • שיחה 09:12, 12 במרץ 2009 (IST)

א'. לא היתממתי. ב'. אינני מבין למה אתה צריך להתרגז, מי מדבר על "מעשה'לך", זוהי אנקדוטה רבת חשיבות על יחס השלטונות היפניים כלפי היהודים בשנגחאי. אמצא את המקור, ולגבי אמינותו חוששני שלא נוכל להכריע במילה שלי למילה שלך. אגב, מתי חזרו וושינגטון, נפוליון ויוליוס קיסר בתשובה? ושוב אני לא מיתמם. לא מוכרים לי סיפורים או אגדות אורבניות מסוג זה. המשך יום נעים, יהודה מלאכי • צו פיוס • ויקיהדות • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 09:20, 12 במרץ 2009 (IST)

אמרת את הכל במילה "אנקדוטה". Hmbr • שיחה 09:27, 12 במרץ 2009 (IST)

וכי חסרים ערכים אנציקלופדיים עם אנקדוטות? - לא רק בויקי גם באנציקלופדיה העברית ואחרות. ועדיין אשמח לשמוע על איזה אגדות לגבי השלושה הנ"ל אתה מדבר. יהודה מלאכי • צו פיוס • ויקיהדות • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 09:29, 12 במרץ 2009 (IST)

ידועים שיחותיהם של חז"לינו עם יוליוס קיסר (בתלמוד), נפוליאון,וושינגטון ועוד (סיפורי חסידים, בעיקר חב"ד). שבסופם הם מכירים בגדולת היהדות. הסיפורים הם מקסימים (באמת), אבל הם כנראה חסרי ביסוס הסטורי. חוששני שהציטוטים המדויקים על הבלונדינים שלעיל לוקים באותה בעיה. אבל אדרבא, תביא את המקור- ואז נוכל לדון עד כמה הוא באמת מהימן. בכל מקרה, אני מקוה שאתה מבין את הבעייתיות בכך שאתה מכניס ציטוט בגרשיים, כשהטקסט לא מונח לפניך. Hmbr • שיחה 09:37, 12 במרץ 2009 (IST)

התכוונת לנירון קיסר], אגדה מוכרת עם ביסוס רומי גם כן. נפוליאון שאמר כי עם שמתאבל במשך למעלה מ-1,500 שנות גלות עוד ישוב לארצו. והסיפור על וושינגטון והחייל עם מנורת החנוכה. ידוע, לסיפור על וושינגטון יש אישוש ככל הידוע לי. ואם זכרוני אינו מטעני ראיתי באיזשהו מקום צילום של המדליה עם המנורה. אך במטותא הלזאת יקרא חזרה בתשובה? תמהני! בברכה, יהודה מלאכי • צו פיוס • ויקיהדות • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 09:45, 12 במרץ 2009 (IST)

יש גם גרסה שבה השיחה היא עם יוליוס קיסר. ה"חזרה בתשובה" נכתבה לאילוסטרציה בלבד. הבנת את כוונתי. הסיפורים הנ"ל לא יכולים להכנס כעובדות- אולי כ"האגדה מספרת". אך הסיפור שלפנינו שהתרחש לפני 60 שנים בלבד, איננו בגדר אנקדוטה. הצלת אלפי יהודים ממוות איננה אנקדוטה. ולכן לדעתי יש להתיחס לכך בהתאם, ולא להוסיף ציטוטים מהזכרון כלאחר יד. אני מאמין שיש מספיק מקורות מהימנים בנושא. יום טוב. Hmbr • שיחה 09:53, 12 במרץ 2009 (IST)

אלוקים אדירים, כנראה שיש לי את הספר בארץ, אך לעת עתה אני מקוה שרוברט קירק בסרט הדוקומנטרי סוגיהארה יספק אותך לעת עתה. יהודה מלאכי • צו פיוס • ויקיהדות • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 10:01, 12 במרץ 2009 (IST)

כמקור הסטורי לפרטי האירוע כן, כמקור לציטוט- לא (כמובן אלא אם כן יש לך את התמליל שלו). Hmbr • שיחה 11:48, 12 במרץ 2009 (IST)

אז לפחות מכלל "אגדה" או ספק בדותא בהשקפה הראשונה, כבר יצאנו. ב"ה! יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • י"ז באדר ה'תשס"ט • 04:37, 13 במרץ 2009 (IST)

תמונה מומלצת

זה חייב להיות תמונה, או יכול להיות גם איור? לדוגמא:

מתוך חידות חיתוך והרכבה

טוקיוני 09:28, 12 במרץ 2009 (IST)

לטעמי גם איור, אבל כדאי להעלות את השאלה בטרום-מיזם. העלה אותה ואומר את דעתי. בברכה, יהודה מלאכי • צו פיוס • ויקיהדות • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 09:31, 12 במרץ 2009 (IST)

זה יופי של איור. תומר א. - שיחה 11:35, 12 במרץ 2009 (IST)

משום מה, מה שקולטת העין שלי, לפני הכל, זה צלב קרס בתוך האיור העליון. בברכה. ליש - שיחה 12:32, 12 במרץ 2009 (IST)

אמת ויציב, עכשיו שמתי לב לזה, זו שאלה של גשטאלט, מה רואים קודם רקע או קידמה. יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 12:34, 12 במרץ 2009 (IST)

תיבת משתמש במתנה!

יהודה, על פתרון החידה מוענקת לך תיבת משתמש זו. ‏עמיחי 12:07, 12 במרץ 2009 (IST)

משתמש זה פתר את החידה של הקשר בין דבורה עומר לעמיחי!

תודה, תודה. חן, חן. נראה איפה נשים אותה. בברכה, יהודה מלאכי • צו פיוס • ויקיהדות • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 12:09, 12 במרץ 2009 (IST)

והנה עוד אחת, בה זכית ביושר. ‏עמיחי 12:11, 12 במרץ 2009 (IST)

משתמש זה פתר את החידה של הקשר בין דרור אלוני לעמיחי!

שוב פעם תודה, עכשיו הצטרף למעלה. בברכה, יהודה מלאכי • צו פיוס, • כבר חתמת? • ויקיהדות • ט"ז באדר ה'תשס"ט • 12:23, 12 במרץ 2009 (IST)

עשרת בני המן

איה המסורת ואיה הסיפורת?. אם הקטע נשמע לך כה מוזר, לפחות אל "תכפיש" את המסורת במושג ההיסטורי הזה. על המושג קראתי בסיפורת החרדית, בעוד בשום מסורת או בפורום דומה לזה, לא שמעתי עליו. אתה מסכים איתי שמסורת נשמע הרבה יותר אמין מסיפורת. לא כך?. אגב: דיגיטל, העיר לגבי המילה "קלאסית" שהייתה בקטע, לפני שהוא שוחזר על ידי, והסביר שאם זו סיפורת חרדית זו לא קלאסית כשהוא מוסיף שהסיפורת החרדית קיימת כז'אנר משמעותי בקושי 20 שנה. אז הוא צדק שהמילה קלאסית הייתה הפרזה מועטת, עם זאת הוא שגה בהקציבו את הז'אנר החרדי בסיפורת רק ל- 20 שנה. למיטב ידיעתי, וכמי שחי בסביבה חרדית מאז ומתמיד, הסיפורת החרדית קיימת מספיק זמן כדי 'לייצר' ז'אנר משלה הרבה יותר מ-20 שנה (להערכתי, לפחות 40-50 שנה). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק 05:36, 13 במרץ 2009 (IST)

אז בו נלך שלב אחרי שלב.
א. גם כשאני מנטר, אתם מקדימים אותי על פי רוב.
ב. סיפורת חרדית קיימת כבר למעלה ממאתיים שנה אם ניקח את שבחי הבעש"ט, וכבר 400 שנה אם ניקח את שבחי האריז"ל של המהרח"ו, וכבר 1,000 שנה אם ניקח את אגדות הגאונים. הסיפורת החרדית כסיפורים קצרים רומנים או נובלות, שייך לתקופה בת כ-120 שנה בה החלו הרב ד"ר מאיר ליהמן, הרב אהרן מרכוס, ועוד סופרים בגרמניה, פולין והונגריה, כר' יוד'ל ראזנבערג ואחרים. אחריהם הגיעו משה פראגר ודוד זריצקי המיתולוגיים ועוד שורה של סופרים (ותתפלא גם כמה סופרות) בין שתי מלחמות עולם ולאחריהן ביידיש ובעברית. (ואינני מחשיב עוד עשרות חוברות וספרי סיפורים חסידיים במהלך שנות החסידות ואפילו לא את שבחי הר"ן וחיי מוהר"ן של רבי נתן מברסלב, או אוצר הסיפורים החב"די והעשרל'ך של ר' ישראל ברגר מבוקארעסט).
לפני למעלה משלושים שנה החלו לככב שמואל ארגמן ורייזל פרידמן. ורק לפני כעשרים שנה פרצו אלינו הוולדרים, הווינשטוקים, הגרינבוימים, האחיות פריד קסטנר וכל השאר נע בין הווה עתיד והיסטוריה.
לעצם הערך, אם מדובר במסורת, הרי טוב שכך, וכדאי להרחיב זאת, סיפורת חרדית במובן השטעטל נובעת כעיקרה מהנצחת מציאות מסורתית ואם קבלה היא נקבל.
בברכה, יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • י"ז באדר ה'תשס"ט • 05:54, 13 במרץ 2009 (IST)

א. לא הבנתי למה הכוונה, א"כ שזה נראה כהתבדחות על משהו.

ב.ברור שכשדיברתי על סיפורת חרדית, דיברתי על מה שאתה משייך לתקופה בת 120 שנה. עם זאת דיגיטל נשמר מכך, כשהוא טען לסיפורת חרדית כז'אנר משמעותי, אז נתתי לו הנחה והערכתי אותה לכ- 50 שנה.

ג. כתבתי במפורש: לא מדובר במסורת אלא בסיפורת. אלו שני מושגים, ובכתיבת המושג "מסורת" יש בכל מקרה הטעייה. המקור הוא הסיפורת. אינני יודע אם זה מספיק לציון מקור, כי לא ברור מאותה סיפורת אם זה הנצחה של מציאות מסורתית או ציור דמיוני של הסופר. אך, אני חושב שלכתוב "לפי הסיפורת החרדית הנפוצה..., זה דיי מובהר, ולא מספק אמינות יתירה לעובדה. וכמו כן, לא משאיר מקום לתהות על מקור, אא"כ נניח שאני אינני מספיק אמין, להצביע על מקור מעורפל משהו, בלי ציון מקור מדוייק. (לא אראה זאת כפגיעה, אם זה המקובל, לדרישת מקור בויקיפדיה). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק 06:05, 13 במרץ 2009 (IST)

א. התכוונתי שבניטור אני רץ לשחזר ומישהו אחר מקדים אותי. מה זה משנה העיקר שהעבודה נעשית.

ב. הסיפורת החרדית כז'אנר,היא דבר בלתי מוחלט, מאחר וליהמן כתב דברים שהיום לא היו מעיזים לכתוב במובנם הרומאנטי. ויינשטוק כותב דברים שבעבר לא העזו לכתוב במובנם הרצחני. זריצקי הרשה לעצמו ביטויים בעלי משמעויות מאוד עמוקות ומעוררות אסוציאציות. ואילו נועה בארי, חוה רוזנברג ואחרות פתחו צוהר למקומות עלומים עליהם דברו בעבר מפה לאוזן. כך שכשם שבסיפורת העולמית אין חתך ברור, כך גם אצלנו אין.

ג. ולגבי וייזתא רעד נישט מיט מיר קיין רזין דרזין, א וו האסט דו דאס געליינט?? יידיש גערדט! אוהבך, יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • י"ז באדר ה'תשס"ט • 06:13, 13 במרץ 2009 (IST)

אין "דערציילונגען אויף יו"ט פורים", פון משי זהב, מתורגם גם לעברית "סיפורים ליו"ט פורים". סיפוריו מן הסוג הזה מוסמכים בדרך כלל ואינם דמיוניים, כך שסביר להניח, שהתיאור שלו על מנהג ההתחפשות הקבוצתית הייתה נפוצה, הוא תיאור של מציאות קיימת. בכל מקרה, מסורת זה לא, סיפורת זה ודאי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק 06:35, 13 במרץ 2009 (IST)

נהדר, אם ידידי משכבר הימים ר' מענדל משי זהב (לא יאומן אבל אבא של....) כותב, זה בר סמכא כמסורת שהייתה קיימת בקהילות מסוימות וניתן להשאיר את הערך כך, אם כבודו מסכים ואם לא אז בו ו"נתכסח" במלחמת עריכה מחוק לי ואמחק לך. . אשמח לקרוא עוד משהו ממך הערב. יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • י"ז באדר ה'תשס"ט • 06:50, 13 במרץ 2009 (IST)

אבא של.... כן, והמבין יבין, וגם יתן קישור... . נתכסח? נשמע טוב אחרי ההתכחסויות מסוג אחר שהיו לנו לאחרונה , כן, ככה טריפל זירו. ואל תאשים אותי בעיסוק אובססיבי בעשרת בני המן כי הספקתי עכשיו לעבור-לערוך את אורי פיינמן. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק 07:04, 13 במרץ 2009 (IST)

גיבור גדול, ואני את ההקדמה של פסח ובאמצע חיפוש חומר אינטרנטי אמין על מסטיק עלמה עיין בדף השיחה שם את תגובתי. יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • י"ז באדר ה'תשס"ט • 07:15, 13 במרץ 2009 (IST)

איזהו גיבור? ...ועוזב את האינטרנט... סתם.... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק 07:22, 13 במרץ 2009 (IST)

אתה מתחרט, אני כבר הולך! יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • י"ז באדר ה'תשס"ט • 07:32, 13 במרץ 2009 (IST)

תלך ומהר... אם לא אני ידאג לחסימתך לצמיתות... . הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק 08:04, 13 במרץ 2009 (IST)

יופי, יופי למדת משהו מזקן השבט, עם הזמן תוכל להיות מפעיל ויקיפדי נייטרלי, אמין ובלתי תלוי. אשריך מה שלא עושה הרגש (אופססססליחה, השכל) עושה הזמן. ברוכים הבאים הביתה . יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • י"ז באדר ה'תשס"ט • 08:09, 13 במרץ 2009 (IST)

וגילוי נאות: אני לא מהחוכמולגים באיןציקלופדיה שאינם מבינים הומור מה זה... (כבר נמאס לי להשתמש רק בתבנית הזאת, אולי לדודה יש גירסה אדומה גם לזה). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק 08:12, 13 במרץ 2009 (IST)

צריכים לייצר או ליבא כזה. לגוגל צ'ט יש מלא כאלו חמודים. כך משהו מאדים . אני הולך לעבור על העלמה, ועל הדרך מה הוחלט נחסמתי או לא?! חחחחחח, יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • י"ז באדר ה'תשס"ט • 08:22, 13 במרץ 2009 (IST)

נחסמת ובטריפל זירו (הפעם השנייה שיוצא להשתמש במושג-המפוקפק-משהו-הזה, אולי עוד אכתוב ערך על זה). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק 08:26, 13 במרץ 2009 (IST)

@ קיבלת? יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • י"ז באדר ה'תשס"ט • 08:38, 13 במרץ 2009 (IST)

קיבלתי והשבתי, היה עוד אחד?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק 08:44, 13 במרץ 2009 (IST)

עכשיו יש. בו נראה! יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • י"ז באדר ה'תשס"ט • 08:56, 13 במרץ 2009 (IST)

יש גם יש. סלח לי אבל אני חייב לעוף כבר. פירוט במייל. ראה את הקישור החדש. להתראות בקרוב. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 09:01, 13 במרץ 2009 (IST)

הקישור לא כ"כ מדוייק (שכחתי את הנקודה אחרי המילה פיוס), אבל אתקן כבר בסיבוב הבא, אני כבר ממש חייב להתנתק מכוח המשיכה העצום הזה ששמו ויקיפדיה ומוקד הרעש ששמו "שיחה עם יהודה'לע". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 09:03, 13 במרץ 2009 (IST)

גוט שבת זיי געבנשט, יהודה מלאכי • צו פיוס • כבר חתמת? • ויקיהדות • י"ז באדר ה'תשס"ט • 09:06, 13 במרץ 2009 (IST)

יציאת מצרים הרוחנית

שלום יהודה מלאכי היקר, תודה על התמיכה והעזרה שאתה וחבריך הגשתם לי היום. אני מעוניינת לתקן את התוכן שכתבתי ולהופכו לאנציקלופדי. אשמח אם לאחר התיקונים שאערוך תוכל לבדוק אותו ולתרום מניסיונך. אין לי רצון להתחיל להתווכח עם אנשים כל פעם. שוב תודה ואהיה עמך הקשר.--MichalR - שיחה 21:36, 17 במרץ 2009 (IST)

מיכל היקרה, ברוכה הבאה. כתבי את החומר, שלחי אותו לדף השיחה שלי, ואכתוב לך אם הוא מספק אנציקלופדית, אז תכניסי אותו פנימה. כדאי להתייחס גם לאחרם לא רק לרב קוק, כל הנושא של "זכר ליציאת מצרים תופס מקום נרחב בספרות המדרש ההשקפה והחסידות. ואגב, כתבי על עצמך כמה מילים. בברכה, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ב באדר ה'תשס"ט • 21:41, 17 במרץ 2009 (IST)

היי, הנה מה שתיקנתי לפי הבנתי את הערתו של ברק. במקור הוספתי הפניה למאמר של רב"ש. אתה אכן צודק לגבי הרחבה של הנושא אבל העבודה על כך תארך זמן רב ונראה לי שבינתיים אפשר להכניס את התוכן הקיים ובהמשך לערוך אותו עם מקורות נוספים.

הנה התיקון-

יציאת מצרים הרוחנית

הרב קוק כתב על יציאת מצרים: "יציאת מצרים הייתה מאורע כזה, שרק לפי מראית העין הגסה, נחשבת היא לדבר, שהיה איזה פעם ועבר, ונשאר בתור זיכרון אדיר בתולדות ישראל… אבל באמת… עצם פעולת יציאת מצרים היא פעולה שאינה נפסקת כלל, התגלות יד ה' - בפרסום, ובהופעה בהירה על פני ההיסטוריה של התבל".(הרב קוק, עולת ראי"ה א', דף כ"ו)

סיפורי התורה בכללם הם משלים שתפקידם לסמל עבורנו את תהליך ההתפתחות שעובר על האדם בעבודתו הרוחנית, לדוגמא: סיפור יציאת מצרים מסמל את יציאת האדם משליטת החומר (אנוכיות, ארץ מצרים) אל התחלה של תפיסה וצורת חיים חדשה (זולתנות, ארץ ישראל).

הצורה החדשה שמתקבלת אצל האדם, על פי דברי המקובלים, היא ההידמות לכוח הטבע, לכוח המשפיע, שמהווה עבורו את שער הכניסה למציאות הרוחנית, שמגיע כתוצאה של שינוי פנימי שמתרחש בתוכו, שינוי טבעו, מטבע של מקבל (אגואיזם) לטבע של מעניק (אלטרואיזם). אפשרות האדם להתעלות ולרכוש את תכונותיו של כוח זה ולפסוח מעל טבעו עצמו מכונה "פסח". ניתן לחלק את התהליך הרוחני בחיי האדם לשני שלבים ברורים: לפני יציאת מצרים ולאחריה. לפני יציאת מצרים תפיסת האדם שבוייה בתוך עולמו החומרי והצר, מבלי להבין את החוקים שמנהלים אותו, וללא השפעה אמיתית עליהם.

לאחר יציאת מצרים, גורסים מקובלים, תפיסת האדם משתחררת מעל לרצונו החומרי והצר, ונפתח בפניו השער אל העולם הרוחני הנאור, הנקרא בפיהם עולם הסיבות, עולם שבו תפיסתו מתוודעת אל תהליכים רוחניים, שבאמצעותם הוא יכול ללמוד כיצד לשלוט במודע על טבעו ועל המתרחש סביבו.

השחרור מן האגואיזם דורש הכנה ובדיקה מדוקדקת, אבל טומן בחובו את המהפך הגדול ביותר שיכול האדם לעבור בחייו בכל יום, זוהי יציאת מצרים הרוחנית.

לכן כתוב בהגדה "בכל דוד ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".--MichalR - שיחה 23:27, 17 במרץ 2009 (IST)

מיכל זה נראה טוב אך עדיין טעון שכתוב ותוספת ממקורות נוספים. הבעיה היא שהוא לא יצא מכלל מסה. בכל מקרה נהניתי מהחומר הנפלא, עוד נשוחח. בברכה, 23:57, 17 במרץ 2009 (IST)

אני מצטער עם פגעתי בך בבדיחתי לגבי האח הגדול בויקרעטשמע. לא התכוונתי להרע. אנסה לפיסך בדברים של קודש. נדמה לי שישנו רעיון אצל הרב קוק של היות עם ישראל מעין מיקרוקוסמוס. כך נתן לראות מקבילות גלובליות בהיסטוריה העולמית לתהליכים כגון יציאת מצרים, ואפשר והדבר יענינך בהקשר של יציאת מצרים כמסר אוניברסלי. זכורני שראיתי את הרעיון בשעור של הרב גרנות על אגרות הרב קוק. לבסוף, שים לב שבשם "עשרים אלף מיל מתחת למים" מתאר ארך המסע ולא עמקו. ערב טוב, 85.250.35.184 21:04, 18 במרץ 2009 (IST)

אנונימי חמוד ומסקרן, שלום. לא הכעסת אותי, זו היתה הערת ביניים. מה שבכל אופן הרווחנו מהשיחה ההיא זה ההפניה שיצרתי לערך עשרים אלף מייל וכו'. אגב הספר הזה היה אהוב עלי בילדותי ובמשך שנים כאשר רציתי לבטא מישהו שנמצא "טוב בצרות" נהגתי להשתמש בביטוי "עשרים אלף מייל מתחת לפני הבוץ", בכל אופן אתה צודק לגבי אורך המסע. כשאני חושב פעמיים מפליא כיצד הצליח ז'ול וורן ליצור הזדהות בלתי רגילה בקרב הקוראים עם נקמן סדרתי כקפטן נמו. ממש כמו הצלחתו של אלכסנדר דיומא האב ליצור אהדה כלפי הרוזן ממונטה קריסטו שנקמתו האכזרית היא פשוט אנציקלופדיה קרימינאלית. אה, הצרפתים הללו...

ועוד משהו, גרמתם לי חשק לכתוב את הערך משעמם טיכו בברכה, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ג באדר ה'תשס"ט • 21:18, 18 במרץ 2009 (IST)

שמחתני. לגבי טיכו, תוכל להתחיל כאן או כאן. 85.250.35.184 22:25, 18 במרץ 2009 (IST)

אני כבר באמצע על הPC ראיתי כבר את החומרים הללו. תודה בכל אופן, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ג באדר ה'תשס"ט • 22:39, 18 במרץ 2009 (IST)

האמת והשלום אהבו

החכמתי, תודה לך • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 21:17, 19 במרץ 2009 (IST)

בבקשה עודד, שימחת אותי. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ד באדר ה'תשס"ט • 21:20, 19 במרץ 2009 (IST)

במדבר כא יד

יש גם ספר של עמוס קינן באותו שם, מוטי - שיחה 23:18, 19 במרץ 2009 (IST)

תודה מוטי זכרתי שיש כזה ספר, כמדומני שהוא יצא לאור בסביבות תשל"ו (76) בסמוך להוצאת לך שמים לך ארץ של עזר וייצמן. אני זוכר את זה משבוע הספר העברי בבית פבזנר אחד מזכרונות הנעורים והילדות הכי מקסימים שלי. אגב במה עוסק הספר? יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ד באדר ה'תשס"ט • 23:23, 19 במרץ 2009 (IST)

תקציר לא הכי טוב אבל חוסך לי כתיבה מוטי - שיחה 23:25, 19 במרץ 2009 (IST)

מבהיל, נשמע כמו חלום בלהות. תודה! יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ד באדר ה'תשס"ט • 23:30, 19 במרץ 2009 (IST)

גם הדרך לעין חרוד לא קל לקריאה, ואולי אפילו מבהיל יותר מוטי - שיחה 23:35, 19 במרץ 2009 (IST)

אין חרוד... זה תמיד מזכיר לי את "שיר התוספתן". תומר א. - שיחה 00:22, 20 במרץ 2009 (IST)

צ'ק פוסט

אם היית גר בקריות ולומד בחיפה, היית גם אתה עובר שם אלפי פעמים. אני מתגעגע לניחוחות של המפרץ איתן • שיחה 23:45, 19 במרץ 2009 (IST)

בוא'נה איתן מאיזה קריה אתה? יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ד באדר ה'תשס"ט • 23:52, 19 במרץ 2009 (IST)

מתגעגע? לניחוחות? של המפרץ?! לפעמים אני כמעט מקיא מהם! ברי"א • שיחה • א' בניסן ה'תשס"ט • 21:23, 25 במרץ 2009 (IST)

ברי"א מי מדבר על ריחות הקישון ובתי זיקוק, גם אני הקאתי מהם (או אולי מהאוטובוסים המצחינים דאז, של אגד) בילדותי. ריח הים המלוח, ריח המנטה והאקליפטוס בצומת וולקן, וריח הזיתים והגבינות שמכרו הדרוזים מדליית אל כרמל בתחנות האוטובוס לכיוון רכסים-נשר בצומת הצ'ק פוסט. אף שוטר לא הפריע להם לתפוס את כל רוחב התחנה עם מרכולתם הססגונית שהיתה בתוך פחים והזכירה משהו את שוק תלפיות החיפאי, שוק הכרמל התלאביבי ומחנה יהודה הירושלמי... היו ימים! יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • א' בניסן ה'תשס"ט • 21:41, 25 במרץ 2009 (IST)

לעיתים קרובות אני כותב בציניות. לא צריך לקחת ברצינות כל פיפס. אם הייתי היום תושב הקריות הייתי מתמרד נגד זיהום האוויר. איתן • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 00:41, 26 במרץ 2009 (IST)

איתן מאיזו קריה אתה?! ענה כאן ועכשיו! - בפקודה!!!! יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • א' בניסן ה'תשס"ט • 00:42, 26 במרץ 2009 (IST)

תבנית:זכות הצבעה

שים לב כי התאריך שיש להזין לאתר הוא תאריך תחילת ההצבעה, כמוגדר במדיניות שהתקבלה, ולא שעת ההצבעה בפועל. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 01:43, 20 במרץ 2009 (IST)

יוני תודה על התיקון. בברכה, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ח באדר ה'תשס"ט • 09:07, 24 במרץ 2009 (IST)

איך היית מתרגם

בהנחה שאתה שולט ביידיש

אויף לעק דיין ארש ? איתן • שיחה 18:40, 21 במרץ 2009 (IST)

איתן יקירי, הנחתך שאני שולט ביידיש נכונה במאת האחוזים, לא כן המשפט שכתבת! - הוא חסר משמעות לחלוטין. להלן התרגום:

אויף, לעק, דיין ארש. (הערכים בכחול, אינם פירוש משמעות המילים שציינתי.)

אשמח לעזור בכל עת, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ח באדר ה'תשס"ט • 09:11, 24 במרץ 2009 (IST)

ראה נא פורים שפיל, בקטע של השפה הנמוכה. כתבתי שם תרגום שמצאתי במקור, אך המשפט כתוב באידיש בצורה שגויה , כפי הנראה איתן • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 23:33, 25 במרץ 2009 (IST)

וזה המקור

א'. זה גועל נפש מרוכז. ב'. הכיתוב לא נכון. זוועה!!! אני יודע מה הוא פורים שפיל בחצרות האדמו"רים מופע היתולי אך מכובד מאוד, עם תוכן בעל ערך הנאמר בהומור שבסופו מוסר השכל. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • א' בניסן ה'תשס"ט • 23:40, 25 במרץ 2009 (IST)

גועל נפש או לא - זו המציאות, ותזכור שבפורים עסקינן. לא סתם החרימה הקהילה היהודית אחד ממופעים אלה. לגבי הכיתוב - מאחר שאני מבין גרמנית קלטתי שיש כאן טעות, אך היא מופיעה במאמר של מומחית לדבראיתן • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 00:20, 26 במרץ 2009 (IST)

מי היא המומחית דנן?! - כי אם לשפוט לפי מומחים לענייני חרדים, תפוצות וחסידות אני לעיתים מסתפק האם אני אמור לצחוק, לבכות, או לא להתעצבן בגלל שטויות של אחרים! - יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • א' בניסן ה'תשס"ט • 00:22, 26 במרץ 2009 (IST)

פרופ אהובה בלקין, אונ' תל אביב איתן • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 00:31, 26 במרץ 2009 (IST)

יש לך ref.? אם תוכל לשלוח לינק או אם זה PDF שלח לי מייל. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • א' בניסן ה'תשס"ט • 00:40, 26 במרץ 2009 (IST)

למה אתה מתכוון? את הלינק הכנסתי למעלה. ::: וזה המקור איתן • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 00:43, 26 במרץ 2009 (IST)

sorry about,that, לא הבחנתי קודם במקור, אעבור עליו מאוחר יותר. אגב אני קרית-ימי במקור מן-איפה כבודו?! יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • א' בניסן ה'תשס"ט • 00:55, 26 במרץ 2009 (IST)

אספר לך בהזדמנות איתן • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 00:59, 26 במרץ 2009 (IST)

בהזדמנות??? יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • א' בניסן ה'תשס"ט • 01:02, 26 במרץ 2009 (IST)

הסיפור על שנחאי

הקטע שהוספת בזמנו על זמן השבת בשנחאי והועבר אח"כ לגטו שאנגחאי, בטעות יסודו, הבעיה לא התעוררה בשנחאי אלא כששהו הפליטים (לאר דוקא ישיבת מיר) ביפן לפני שהגלו אותם לשנחאי. בנוסף, כפי שהסברתי בשיחה לערך הנ"ל, בשנחאי לא היתה קיימת הבעיה.

גם ההגדרה שלך לענין כחידוש של החזו"א אינה מדויקת, הבעיה מופיעה כידוע בראשונים, והרב מאלין הוא זה שהעלה את הבעיה במכתב לבניו ששהו ביפן, שעליהם לשמור את השבת יום למחרת מן המקובל ביפן. כל אחת הקהילות ששהתה אז ביפן פנתה בענין לפוסקים המקובלים עליה, ובני ישיבת מיר פנו לחזו"א שכבר אז התפרסם לפוסק (ולא בעקבות ענין זה), והוא נכנס חזק לעובי הקורה בעניין, לפסוק כדברי הרז"ה.

הקישור שנתת לא מוביל למקום הנכון, שם מדובר על השעה המדויקת בה נכנסת השבת, הבעיה בה עסקינן נידונה כאן בערך קו התאריך הבינלאומי.

אורח נטה ללון - שיחה 13:32, 22 במרץ 2009 (IST)

פניה אליך

אתה יודע פיזיקה? אם כן, יש לי שאלות אליך--ע.מ - שיחה 15:09, 23 במרץ 2009 (IST)

מצטער, עוז. פיזיקה היא לא הצד החזק שלי. בברכה, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ח באדר ה'תשס"ט • 09:15, 24 במרץ 2009 (IST)

ייעוץ לשוני

שלום לך! "אם "יש לך את זה" ההצלחה מובטחת." הצלחה במה בדיוק? תודה! 77.127.177.108 11:32, 25 במרץ 2009 (IST)

אדם שאינו מורגל בהגיית אותיות מסוימות, כמו למשל ח' ועין גרוניות (היגוי מזרחי), ר' לשונית, או "ר' אמריקאית", או הצירוף של TH וכדומה, צריך כשרון חיכוי מסויים על מנת לסגל לעצמו את צורות ההגייה הללו. למשל, אדם יכול לשוחח באנגלית מושלמת עם כל כללי הדקדוק, אך ללא כשרון חיקוי, יקשה עליו לשוחח עם מבטא אנגלי/אמריקאי נכון ומיד יורגש כי הוא זר. כך גם למשל עם עולי חבר העמים הדוברים עברית וקשה להם לסגל את האות ה' שאינה מופיעה כלל ברוסית וכדו'. כך שאם יש לך את הכשרון, תצליח. בברכה, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ט באדר ה'תשס"ט • 17:12, 25 במרץ 2009 (IST)

תודה רבה! אך מה אם אין לי את הכשרון הנ"ל? אז אבדו הסיכויים? או שגם תכונות כמו התמדה ואימונים יסייעו בדבר? ועוד שאלה לי אליך: מהן אותן ר' לשונית ואמריקאית? בברכה, 77.127.177.108 17:18, 25 במרץ 2009 (IST)

ובכן, יתכן שאימונים יועילו לכך, לשם כך כדאי שתחפש בגוגל על קורסים לרכישת שפות ותברר אם ישנה אפשרות להתאמן על מבטא, מה שלי לא בדיוק ידוע. ר' לשונית היא כמו הר' במבטא הרוסי, התימני, הדרום אמריקאי ואחרים (יש המכנים אותה ר' מתגלגלת) לדוגמא האזן לר' במילה בימסטר ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏. ולמעשה על פי חלוקת האותיות הלשוניות ז'ש'ר'צ' הרי שזוהי תצורת המבטא הנכונה גם בעברית. למרות שכיום מקובלת יותר צורת ההגיה הגרונית השגויה. ר' אמריקאית היא ריש הנשמעת כמין משהו שבין ר' ל-W בכתיבה קשה להגדיר אותה ואני לא מוצא כעת קובץ האזנה רלבנטי. אקוה שהועלתי, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • א' בניסן ה'תשס"ט • 18:01, 25 במרץ 2009 (IST)

בוודאי שהועלת - תודה רבה! אבל קורסים לרכישת שפות לשם למידת הגיית ע' גרונית למשל? בברכה, 77.127.177.108 18:12, 25 במרץ 2009 (IST)

תחום רכישת שפה כולל על פי רוב אוצר מילים, דקדוק והגייה. תמיד ניתן לברר במקומות הללו כיצד אפשר לשפר מבטא או היגוי כזה או אחר. אינני אומר זאת מניסיון אך אני משער שזה כך. (בחנות לאביזרי רכב אברר גם על מוסכניק טוב, ובחנות לנברשות על חשמלאי טוב.) בברכה ושמח על העזרה, אני לרשותך. בברכה, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • א' בניסן ה'תשס"ט • 18:17, 25 במרץ 2009 (IST)

אני מודה לך שוב על עזרתך. אולי תוכל לסייע לי גם כאן? בברכה, 77.127.154.228 20:10, 26 במרץ 2009 (IST)

אני מתנצל על ההפרעה, אבל רק רציתי לוודא שראית את הודעתי זו. 77.127.156.247 14:26, 27 במרץ 2009 (IDT)

מצטער, ראיתי ולא הגבתי שם. אין לי שום מושג כיצד תוכל להיעזר, ייתכן ולזה יש צורך בקלינאי תקשורת. סליחה על אי המענה קודם לכן, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ב' בניסן ה'תשס"ט • 14:29, 27 במרץ 2009 (IDT)

נקודות ויקיפדיה (?)

ראיתי איפושהו בויקיפדיה שכתוב על נקודות שמקבלים על כתיבת ערכים.

זה נכון? אם כן, תפרט לי עליהן בבקשה! תודה רבה,--ע.מ - שיחה 14:26, 25 במרץ 2009 (IST)

עוז יקירי, שלום לך וברוך בואך לדף שיחתי! - הכתיבה בויקיפדיה אינה מזכה בנקודות, אך ישנה דרישת סף של עריכות לצורך זכות השתתפות בהצבעות. ייתכן שאתה מתכוון לתחרות הכתיבה מקצרמר למובחר הנערכת בויקיפדיה אחת לשנה. שם לא זוכים בנקודות, אלא בעיטור של הקהילה על עבודת כתיבה, שכתוב או עריכה ראויים ומומלצים. ודרך אגב, אם אתה רוצה עזרה בהוספת תיבות משתמש, אשמח לעזור לך רק תאמר לי איזו תיבה אתה רוצה. לחילופין, כדאי שתעיין כאן ותלמד לבד. יגעת ומצאת תאמין. אקוה שהועלתי, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ט באדר ה'תשס"ט • 17:21, 25 במרץ 2009 (IST)

הרב יוסף שמן

הנני נכדו של הרב מאד התרגשתי לראות את מה שנוצר ונערך בין היתר על ידך בענין סבי זצוק"ל. אשר על כן אודה לך באם תוכל ליצור עמי קשר בכדי לבהיר כמה נקודות נוספות בעניינו. בתודה מראש יוסף הקרוי על שמו 0527655487 באם איני עונה, הואיל בטובך להשאיר לי הודעה בתא קולי עם מס' הטלפון שלך ואחזור בהקדם האפשרי. ושוב תודה.

אם תוכל לשלוח לי טלפון נייח בארץ כי קל לי יותר מחו"ל להתקשר ל"ביתי" מאשר לסלולארי. לחילופין אשתדל להתקשר אליך מהארץ בעזהשי"ת אהיה שם ככל הנראה לקראת שבת הגדול. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ב' בניסן ה'תשס"ט • 18:30, 26 במרץ 2009 (IST)

האמת והשלום אהבו

מעולה. השילוב של המידע התורני וניסוח מודרני מטופח קרץ לי מאוד. כל הכבוד!. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 13:31, 27 במרץ 2009 (IDT)

תודה רבה על המחמאות ועל העריכות החשובות בערך. חן, חן. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ב' בניסן ה'תשס"ט • 14:30, 27 במרץ 2009 (IDT)

בית הכנסת הגדול של פירנצה

כתבתL: ‏סגנון בניה זה כמו גם השימוש בו, לקוח ככל הנראה מהסגנון הכנסייתי בו קיים דוכן מיוחד מאוד דומה במבנהו עבור המטיף.‏- יש כזה במערת המכפלה מהתקופה האיסלמית ! 20:47, 29 במרץ 2009 (IDT)

מיזם אסטרונומיה

איך מצטרפים למיזם אסטרונומיה?--ע.מ - שיחה 14:04, 30 במרץ 2009 (IDT)

עוז מה שלומך? לא ידוע לי על מיזם אסטרונומיה בויקי, אתה רוצה אולי לשלוח לי קישור? בברכה. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ה' בניסן ה'תשס"ט • 14:32, 30 במרץ 2009 (IDT)

הנה הקישור:ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם אסטרונומיה --ע.מ - שיחה 14:39, 30 במרץ 2009 (IDT)

נהדר, כדאי שתפנה לחגי אדלר בדף השיחה שלו, והוא יסביר לך הכל, הוא אחד ממנהלי המיזם. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ה' בניסן ה'תשס"ט • 14:46, 30 במרץ 2009 (IDT)

רשימת המעקב

כשאני נכנס לרשימת המעקב, אז ליד כל שינוי שהוספתי יש דברים בירוק כגון: . (+216) או:. (+123). מה זה?!--ע.מ - שיחה 14:28, 30 במרץ 2009 (IDT) זה כמה סימני דפוס הוספת או הפחתת ה+ מציין הוספה וה- הורדה. אם למשל תוריד מרכאות יהיה כתוב -2 אם תכתוב את המילה תודה יהיה כתוב +4 אם תתקן תקלדה למשל תחליף י' בו' תופיע הספרה (0). שמח לעזור לך ידיד יקר. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ה' בניסן ה'תשס"ט • 14:36, 30 במרץ 2009 (IDT)

מנחם מנדל אביגדורש

אולי אתה מרחיב אותו קמעא? איתן • שיחה • בואו לתל אביב לפני שתל אביב תבוא אליכם! 22:55, 30 במרץ 2009 (IDT)

עשיתי ככל אשר ציויתני + דף הפניה ישעיה מנחם בן יצחק, לשיפוטך והגהתך. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ו' בניסן ה'תשס"ט • 02:50, 31 במרץ 2009 (IDT)

שכויח גדול! ידעת את הדברים האלה אודותיו או שחידש לך? איתן • שיחה • בואו לתל אביב לפני שתל אביב תבוא אליכם! 19:33, 31 במרץ 2009 (IDT)

ואגב, נקודות על כתיבת ערכים מקבלים כאן: ויקיפדיה:איך להקים אסם/ערי מיליונים איתן • שיחה • בואו לתל אביב לפני שתל אביב תבוא אליכם! 19:43, 31 במרץ 2009 (IDT)

איתן אם לא אכפת לך לכתוב את תשובתך לעוז עצמו בדף השיחה שלו. ב'. חלק ידעתי וחלק התחדש לי (בפרט ההוצאה לאור של הספר בניו-יורק עכשיו אני כבר מחפש אותו). אבל היה לי המון מה ללמוד ותודה שהכנסת אותי לזה, מה שגם זרק אותי לערך היתר עיסקה הנמצא בעבודה.ועכשיו אשתי כבר יוצאת מדעתה שלא נפספס את הטיסה, אני בדרך לJFK ומשם לארץ. אתחבר למחשב ככל הנראה ביום חמישי שוב. וטרם טיסה התיישבתי פשוט להזריק לעצמי את מנת הסם הויקיפדי הרצוי. איך משתחררים מהתלות הזאת???????.!!!!!!!!!!! ביייייייייייי יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ז' בניסן ה'תשס"ט • 20:06, 31 במרץ 2009 (IDT)

עכשיו הגזמת. אם אתה כבר כותב את היתר עיסקה, אז אני זורק לך את הכפפה - ערך מומלץ!!! ואל תפספס את הטיסה... איתן • שיחה • בואו לתל אביב לפני שתל אביב תבוא אליכם! 20:11, 31 במרץ 2009 (IDT)

OK I'l work on it. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ז' בניסן ה'תשס"ט • 20:13, 31 במרץ 2009 (IDT)

אתה רואה, איתן? צריך לדעת ממי לבקש .. ברי"א • שיחה • ז' בניסן ה'תשס"ט • 21:54, 31 במרץ 2009 (IDT)

אתה מתכוון לזה ? איתן • שיחה • בואו לתל אביב לפני שתל אביב תבוא אליכם! 23:38, 31 במרץ 2009 (IDT)

אכן. על זה נאמר "הכל תלוי במזל, אפילו ספר תורה שבהיכל". ברי"א • שיחה • ז' בניסן ה'תשס"ט • 01:14, 1 באפריל 2009 (IDT)

מיזם חדש

כל אחד יכול ליצור מיזם חדש?--ע.מ - שיחה 10:37, 5 באפריל 2009 (IDT)

עיין בויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה בחר נושא אם הוא עדיין לא קיים וצא לדרך. המלצה אישית, כדאי שתתאמן לפני כן בהכרת תכונות יסוד בויקיפדיה כמו השאלה ששאלת אותי למטה. ואם יש לך זמן וסבלנות היכנס לעזרה:תפריט ראשי ועבור על קטגוריות ומידעי המשנה המופיעים בו. קריאה מהנה ומועילה, בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"א בניסן ה'תשס"ט • 15:56, 5 באפריל 2009 (IDT)

עוז, אני מציע שתתאמן קצת לפני שתפתח מיזם וכן כדאי שתחשוב טוב אם אתה הולך לכתוב על משהו שאתה מבין בו. תומר א. - שיחה 16:04, 5 באפריל 2009 (IDT)

עוז כפי שציינתי, אני מצטרף לדברי תומר, גם ותיקים ממני עוד לא פתחו מיזמים. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"א בניסן ה'תשס"ט • 16:57, 5 באפריל 2009 (IDT)

לא התכוונתי לפתוח מיזם, זאת רק שאלה!--ע.מ - שיחה 18:10, 6 באפריל 2009 (IDT)

שאלה

איך אפשר לעשות שיהיה קישור פנימי, שאם ילחצו עליו יוביל לערך במילה אחרת (למשל שכתוב כאן, וזה מוביל לערך "אסטרופיזיקה")?--ע.מ - שיחה 15:42, 5 באפריל 2009 (IDT)

פשוט תכתוב [[אסטרופיזיקה|כאן]]. והתוצאה היא כאן. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"א בניסן ה'תשס"ט • 15:50, 5 באפריל 2009 (IDT)

איפה יוסל'ה

למרן ר' יהודה, שלום וגוט מועד! קודם כל - תפסיק לעשן, זה מסכן את בריאותך, אנחנו צריכים אותך!! דבר שני תודה על הערך של יוסל'ה, האם גם אתה מכור אליו כמוני? לדעתי הקלושה, לא היה ולא יהיה נאך א יוסעל'ע!! עכשיו ברגע זה אני מקשיב ל"קלי קלי". אליהו ארונוביץ - שיחה 14:24, 12 באפריל 2009 (IDT)

ר' אליהו ברוך בואך לויקיפדיה ולדף שיחתי כאחד. ברגע זה אני מחזיק סיגריה marlboro ultra ligts אותה רכשתי לפני שבוע בJFK בדרך לחופשת פסח בארץ. ותוך כדי עישון והקלדה מאזין ל"יעלה ויבוא". אין על יוסל'ה, פשוט אין!!!!!!!!!!!! - א לעכטיגער מועד And please don't disturb your friends to smoke a specially if they ingoing it. מעניין, יש תשובה מהמהרי"ץ דושינסקיא כי מי שלא מעשן בחול המועד או ביו"ט סיגריה משובחת יותר הרי הוא בכלל "המבזה את המועדות". ולי אישית אמר הגרי"י פישער זצ"ל כשבועיים לפני פטירתו: "רייכער געזונטערהייט יו"ט אויך". א גוטן מועד ורוב ברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ח בניסן ה'תשס"ט • 14:42, 12 באפריל 2009 (IDT)

סליחה שלא ראיתי את תשובתך עד עכשיו. הייתי עסוק בכמה דברים עם ר' ברי"א. מהתכתבותיך נראה שאתה נמצא פה בארץ, ועכ"פ בjfk, הרבה? בקשר ליוסל'ה: יעלה ויבוא הוא אכן "שטיקעל" יוצא מן הכלל, ממש פלאי פלאות!! לא ידענא אמאי לא נתפרסמה כ"כ. דרך אגב, בימים אלו חייבים להקשיב לטל ולרבש"ע שניהם out of this world ממש! הראשון מרשים יותר בההקלטה, אבל גם השני לא מעלמא הדין. בקשר לעישון,ידוע שכך היתה דעתו של הרי"י, אבל וכי בכל דבר אתה הולך אחר דעתו? הלא רוב מנין ובנין של הפוסקים אוסרים בהחלט. ומי פתי יבוא לשחק באיסורים דאורייתא?! כל טוב, וגוט מועד. אליהו ארונוביץ - שיחה 15:58, 12 באפריל 2009 (IDT)

כן ראיתי שהיית עסוק עם ברי"א יקירי, שוב, אמרתי לך שהגרי"י אמר לי את הדברים אישית, וגם מורי ורבי הגרש"ז זצ"ל (שאצל שניהם נבחנתי על ה"הוראה" שלי), אמר לי שאינו חפץ לחוות דעתו לגבי נושא העישון ביו"ט מכמה טעמים ולא ראה פסול בכך שאני מעשן. ואכמ"ל. לגבי ר' אהרן קוטלר ג'וניור, עניתיך בדף השיחה הרלוונטי. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ח בניסן ה'תשס"ט • 16:08, 12 באפריל 2009 (IDT)

תודה ר' יהודה, על כל דבריך. החושב אתה שלא שמתי לב למה שכתבת שהגרי"י אמר כן אליך אישית? ובכל זאת, הלא דעתו מנוגדת להרבה פוסקים אחרים. האם אתה פותח בקבוקים בשבת שגם זה הוא היה מורה להיתר ואילו מנהג העולם נשתרשה כדעת שאר הפוסקים המחמירים (ובתוכם מורך ורבך הגרש"ז). איך ראית שהייתי עסוק עם ברי"א? בידידות, אליהו ארונוביץ - שיחה 16:49, 12 באפריל 2009 (IDT)

אהובי חביבי ורעי, בשינויים אחרונים וברשימת המעקב העין של האח הגדול עוקבת אחרי כל תזוזה בויקיפדיה. ג'ורג' אורוול צדק! וכן אני פותח פקקי פלסטיק ללא חשש, אך לא פקקי מתכת. מורי ורבי הגרש"ז גם לא התנגד לעישון. ולגבי מנהג העולם,ישנם דברים שהרבה פוסקים אינם רואים בעין יפה ולצערנו מנהג העולם הוא אחרת ואכמ"ל. באהבה וידידות, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ט בניסן ה'תשס"ט • 20:13, 12 באפריל 2009 (IDT)

גם האח הקטן רואה הכל... ברי"א • שיחה • י"ט בניסן ה'תשס"ט • 21:50, 12 באפריל 2009 (IDT)

ר' אליהו ארונוביץ, ברוך הבא לויקיפדיה. לו היית אומר שאתה ידידם של יהודה מלאכי וברי"א היתה נחסכת ממני הפארסה המביכה אצל ראובן גרוזובסקי. שוב, ברוך הבא וזכור שאתה תמיד מוזמן אצלי (וכבר אמרו, ידידו של ידידי הוא ידידי). תומר א. - שיחה 10:55, 13 באפריל 2009 (IDT)

תומר, כשדיברנו שלשום עדיין לא הייתי ידיד של אף אחד זה, היה כמה שעות אחרי שנרשמתי. אבל למה אתה מתכוין "פארסה המביכה"? למה זה מביך? וכי כל אחד צריך לדעת את הכל? בפרט אם אתה - עדיין - לא שומר תורה ומצוות, נקווה בקרוב. חג שמח, אליהו ארונוביץ - שיחה 11:00, 13 באפריל 2009 (IDT)

אשמח לעזור לך בכל אשר תצטרך ברזי ויקיפדיה. מועדים לשמחה. תומר א. - שיחה 11:23, 13 באפריל 2009 (IDT)

ועוד דבר, אם עד אתמול לא הכרת אותם (חשבתי שלפחות את יודל אתה מכיר מחוץ לאינטרנט) איך הצלחתם לאתר אחד את השני כ"כ מהר? יש לנו כאן קטגוריה:משתמשים חרדים שאני לא מודע אליה? תומר א. - שיחה 11:24, 13 באפריל 2009 (IDT)

תומר נשמתי, חג שמח, עוד לא יצא לנו החברותא (זוכר...) ובכל אופן האם שכחת שיש דפי משתמש ולכולנו יש את התיבות הללו:

תיבות משתמש/ת

משתמש זה שומר שבת, ומבקש לא להשאיר לו הודעות בשבתות וחגים משתמש זה הינו יהודי המאמין בי"ג עיקרי האמונה לרמב"ם, ללא כחל וסרק. משתמש זה הוא יהודי שומר תורה ומצוות, ומקפיד על ההלכה, קלה כחמורה. משתמש זה הוא בעל ידע בנושאי יהדות וישמח לעזור בכל נושא ושאלה הקשורים לערכים בקטגוריה זו, בויקי ומחוצה לה.

ולחלק יש גם את זה:

משתמש זה חבר בויקרעטשמע

עיון קצר בדפי שיחה מגלה פחות או יותר מי שייך לאן. ומתנת החג הנפלאה ביותר היתה לשמוע שחברי הם חבריך ושבעצם אנחנו ממש חברים, איזה יופי. מועדים לשמחה. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ט בניסן ה'תשס"ט • 11:53, 13 באפריל 2009 (IDT)

תומר יקירי! אין כאן שום סודות, כמדומה כל הענין התחיל בכתיבתי את הערך על הרב גרוזובסקי, והידידים היקרים עזרו לתקן (ואתה בתוכם, כן אתה ידיד ויקיר שלי). מעניין שלרוב יש רק כמה חברי ויקיפדיה שמשוחחים אחד עם השני. אליהו ארונוביץ - שיחה 12:07, 13 באפריל 2009 (IDT)

ר' אהרן קוטלר לא חב"די!!

לכבוד רבי יהודה, אני יודע שאסור לכעוס, אבל מה אעשה ומעי המו בקרבי: מי נתן לך רשות להפוך את אביו של הגר"א קוטלר לחב"די? נכון שהמקור של השם שלו היה מחסידי חב"ד, כנראה מאיזה דורות לפני כן, אבל לכתוב שאביו היה נמנה על חסידי חב"ד הוא שקר גס שאין לו שום מקור! רק זה חסר לנו שחסידי חב"ד יגלו את זה בויקיפדיה וילכו לפרסם בראש חוצות שאביו של ר' אהרן היה חבצק'ר כי הרי כך כתוב שחור על גבי לבן בויקיפדיה!! אבי זקינו של הגרא"ק מצד אמו היה ר' אהרן ממינסק אבי בעל הקרן אורה והמשכנות יעקב, וחתימתו מופיעה יחד עם שאר טובי העיר מינסק באיגרת משנת תקנ"ז להגר"א מווילנא נגד החסידים. האיגרת מודפסת ב"חסידים ומתנגדים" לוילנסקי, תוכל למצאו במפתח "אהרן בן ר' ברוך". עכ"פ בודאי אביו לא היה חב"די רק שהמקור של השם כנראה היה מהשם בעל התניא, כנראה מדורות קודמים וכנ"ל. בידידות, אליהו ארונוביץ - שיחה 17:05, 12 באפריל 2009 (IDT) דרך אגב איפה התשובה במהרי"ץ? וגם אין ממנה ראיה לזמנינו, כי כידוע כבר עברו הרבה שנים מאז ונשנתנו העתים. אליהו ארונוביץ - שיחה 17:28, 12 באפריל 2009 (IDT)

אינני זוכר כעת היכן התשובה במהרי"ץ, אזכור שלה מופיע בספר תפארת בנים על קצוש"ע. ולגבי הגר"א פינס קוטלר זצוק"ל, שקר גס ללא מקור?! - שמעתי את הדבר מבן משפחה. אגב גם ר' בעל שווארצמן בא מבית חסידי ועוד רבים וטובים מראשי הישיבות ואין בכך שום חיסרון, גם הרב מנדלסון מנהל הסמינרים הידוע מגיע מבית חב"די, מדוע נבהלת??? מותר היה לאביו להיות חב"די בדיוק כשם שלרוגאצ'ובר היה מותר, לא?! מועדים לשמחה. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ט בניסן ה'תשס"ט • 19:22, 12 באפריל 2009 (IDT)

ר' יהודה, שלום רב! מעניין אותי מאד מיהו אותו בן משפחה. האם תוכל לגלות לי "off the record"? איך שלא יהיה, איני חושב שהוא יודע מה שהוא מדבר, או שהוא התכוין למה שאני כתבתי שר' אהרן האט געשטאמט פון א ליובאוויטשער משפחה, לא יותר מזה. להיות חסידי הוא לא פגם, אני עצמי ממשפחה חסידית, בצד של אבי, מחסידי בעלז, אבל ההיסטוריה אסור שתיעוות! הרי ר' אהרן לא אחז מהאדמו"ר מחב"ד, בטוח לא מהאחרון, ואולי גם לא מקודמו. ואכמ"ל. אליהו ארונוביץ - שיחה 19:38, 12 באפריל 2009 (IDT)

אפילו אם נניח שכך הוא אמר לך מי אומר שזה נכון? אני חושב שיש להשמיטו. למה אתה מתעקש להוסיפו? אליהו ארונוביץ - שיחה 19:51, 12 באפריל 2009 (IDT)

ראשית, נוכל לשוחח off the record, עשרות ויקיפדים כבר בדקו את מהירות התגובה שלי למייל ונהנו לשוחח שוב! אין בין אחיזה מהליובאוויטשער האחרון לבין הגעה מבית חב"די ואם תבדוק את טווח התאריכים אביו של הגר"א מקלעצק זצ"ל היה חסיד של הרבי רש"ב. אגב גם ר' יוסף קדיש קרישבסקי תלמידו המפורסם של החפץ חיים ומייסד לימוד המשנה ברורה בארץ הגיע מבית חב"די (אביו היה חסיד של הרבי מוהר"ש) למרות שעקב יתמותו הוא גדל באוירה ליטאית לחלוטין. ואעפי"כ הורה לו הח"ח לנהוג בשלושה עניינים כמנהג חב"ד כשמירת מסורת אביו. ואחרי התנגשות עריכה, אין לי בעיה שנוסיף שם את הפיסקה, ^{[דרוש מקור]} ומעבר לכל, ר' אהרן זכאי לערך הרבה יותר מפורט אז קדימה בתור בן משפחה קח את הפרוייקט והפוך אותו לערך מומלץ! וסתם כך, לא, אני לא חסיד חב"ד!!! מועדים לשמחה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ט בניסן ה'תשס"ט • 20:06, 12 באפריל 2009 (IDT)

מה מגדיר ערך מומלץ? מסתמא הבודקים שהם לא חרדים לא יעניין ערך על רב חרדי. בכל מקרה אראה מה אפשר להוסיף. (הוספתי כבר את לימודו אצל ר' זלמן סנדר). עוד מעט בל"נ אשוחח אתך off the record. מוזר לי מאד כל הענין כיון שמעולם לא שמעתי על זה, שמעתי רק שהוא הגיע ממשפחה חב"דית כמו שכבר כתבתי. האם אתה יכול לעזור לי לעצב את הדף משתמש שלי? תודה, אליהו ארונוביץ - שיחה 20:43, 12 באפריל 2009 (IDT)

ערך מומלץ נקבע על פי קריטריונים ברורים בהצבעה חופשית בין כל הויקיפדים. אתה מוזמן לעיין בקריטריונים. לגבי עיצוב הדף, רק תבקש מה אתה רוצה ובשמחה. ואגב, האם ראית את תגובתי בפתיל הקודם? בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ט בניסן ה'תשס"ט • 21:09, 12 באפריל 2009 (IDT)

עכשיו ראיתי, ותודה. גם אני התכוונתי לפקקי פלסטיק, שחשבתי שהגרש"ז אוסר, אבל אולי טעיתי. מ"מ אינך יכול להתאפק יום אחד שלא לעשן? הרי בשבת אין לך בעיה. אני אישית לא מעשן, לכן קל לי לדבר, ואל תדין וכו', ולא כתבתי רק הרהורים בעלמא, ותעשה כהבנתך.
בקשר לדף המשתמש שלי, כוונתי: איך עושים את התבניות שבצד שמאל? בידידות, אליהו ארונוביץ - שיחה 21:43, 12 באפריל 2009 (IDT)

שלחתי לך אימייל, לא קיבלת? אליהו ארונוביץ - שיחה 22:05, 12 באפריל 2009 (IDT)

המייל הגיע והגבתי, פשוט הייתי עסוק בביקור חג אצל אמי שתחי', הנכדים והנינים, רקדו ופיזזו ולא היה ביכולתי להגיב בצורה נורמלית. בברכת מועדים לשמחה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ט בניסן ה'תשס"ט • 10:49, 13 באפריל 2009 (IDT)

ר' יהודה אתה אתנו?? נכדים ונינים של מי, שלך? או של אמך שתחי'? אליהו ארונוביץ - שיחה 11:23, 13 באפריל 2009 (IDT)

אכן, אני אתכם, נינים של אמא, נכדים לכל ילדיה של אמי שתחי', אני אמנם צעיר ברוחי, אך לא כזה ילד בגילי. ועכשיו, אנא שלח רשימה של תיבות משתמש שאתה רוצה ונעצב לך יופי של דף. א גוטן מועד, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ט בניסן ה'תשס"ט • 11:56, 13 באפריל 2009 (IDT)

פרשת ווטרגייט

שלום יהודה. אשמח אם תוכל לפרט מה עדיין חסר לדעתך בערך. תודה! קלונימוס - שיחה 11:01, 19 באפריל 2009 (IDT)

קלונימוס יקירי, ברוך הבא לדף שיחתי. הערך כתוב היטב, אך על מנת שיוכל לעמוד בדף הראשי, יש בו יותר מידי הפניות אדומות. מעבר לכךלא הובאו האיומים כלפי וודוורד וברנשטיין (יהודי אגב) שהופנו מבכירי ממשל. כמו גם הסקפטיות בה התקבלו הדברים תחילה במערכת העיתון והמאבק אותו ניהלו על מנת שהתחקיר יזכה בפרסום. מקוה שהועלתי, בברכה נאמנה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ז בניסן ה'תשס"ט • 18:24, 20 באפריל 2009 (IDT)

חן חן, ברוך הנמצא. על האיומים לא ידעתי, זה מעניין מאד. האם יש לך מקור לעניין? קלונימוס - שיחה 18:53, 20 באפריל 2009 (IDT)

השניים כותבים על כך בכל אנשי הנשיא. אם זכרוני אינו מטעני, בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ז בניסן ה'תשס"ט • 04:38, 21 באפריל 2009 (IDT)

תיקון עולם

שלום יהודה, האם תוכל להירתם למשימה..? אביעדוס • שיחה 14:53, 19 באפריל 2009 (IDT)

התחלתי לכתוב משהו על תיקון עולם, אבל אעביר את השרביט אליך בשמחה, אם רק תיתן את האות. אני בטוח שתעשה עבודה הרבה יותר טובה! ‏עמיחי 15:17, 20 באפריל 2009 (IDT)

הייתי שמח לעבור על החומר, אך קשה לי ליטול עתה את המלאכה בשלימותה, עקב מחוייבויות קודמות. אם יש לך ארגז חול רלבנטי, אנא הפנה אותי אליו ואולי אם אכבש אזי אכבוש. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ז בניסן ה'תשס"ט • 18:25, 20 באפריל 2009 (IDT)

התחלתי לכתוב את הערך תיקון עולם. ‏עמיחי 22:38, 20 באפריל 2009 (IDT)

הערך שפיכות דמים

הערך שפיכות דמים מפנה לערך רצח, הוספתי תבנית {{מפנה}} כך שיפנה גם לערך יהרג ובל יעבור אך אני לא בטוח שהניסוח שלי קולע נכון לרעיון ה"יהרג ובל יעבור". אשמח אם תוכל להעיף מבט ולהחליט אם הניסוח הולם וכן אם יש פירושים נוספים המצדיקים דף פירושונים. תומר א. - שיחה 14:01, 20 באפריל 2009 (IDT)

צ"ל יהרג ואל יעבור. --אליהו ארונוביץ - שיחה 14:38, 20 באפריל 2009 (IDT)

לטעמי מצדיק פירושונים והפניה אינה מספקת, בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ו בניסן ה'תשס"ט • 14:48, 20 באפריל 2009 (IDT)

יש עוד פירושים שאפשר להכניס? תומר א. - שיחה 14:56, 20 באפריל 2009 (IDT)

ככל הידוע לי לא! מה ההיצע הקיים בויקי? יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ז בניסן ה'תשס"ט • 18:01, 20 באפריל 2009 (IDT)

אולי אפשר להוסיף מלבין פני חבירו ברבים, לפי דעת רבינו יונה. --אליהו ארונוביץ - שיחה 18:13, 20 באפריל 2009 (IDT)

יודל

הכנס רגע ל-gmail שלך. ברי"א • שיחה • ג' באייר ה'תשס"ט • 11:15, 27 באפריל 2009 (IDT)

נכנסתי, ומאום! יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ג' באייר ה'תשס"ט • 11:18, 27 באפריל 2009 (IDT)

ויקרעטשמע

ערב טוב לידידי,
פרסמתי קריאה לדגל בויקרעטשמע, אשמח לקבל סיוע ממך או ממבין עניין אחר • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 22:29, 30 באפריל 2009 (IDT)

עודד מכובדי, על זה אמר הפסוק "טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע", תוך כדי כתיבת הודעתץ הנוכחית כבר שמרתי על התקציר החדש. ראה תגובתי לגביו בויקרעטשמע. בידידות נאמנה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ז' באייר ה'תשס"ט • 22:40, 30 באפריל 2009 (IDT)

בוקר טוב לך יהודה.
למען האמת, הנושא הטריד את מנוחתי אמש, וחשבתי האם ראוי להציג את הערך בשנית בעמוד הראשי. אם יש לך השגות לגביו, עוד לא מאוחר ואני יכול להסירו. ובנושא אחר, כתבת ברשימת ההמתנה שעליך לבצע מקצה תיקונים לספירת העומר, רציתי לדעת היכן הנושא עומד • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 09:13, 1 במאי 2009 (IDT)

עודד יקירי, בוקר טוב. לצערי אני עסוק כעת עם "קושיית הבית יוסף" (ערך חדש) והיתר עסקה, שניהם ברמה ובאורך שאולי אף יוכלו להיות מומלצים. (שים לב להודעתו של איתן כאן אצלי בדף בטילדה מנחם מנדל אביגדורש). לעניות דעתי, כדאי להמתין עם הערך אברהם אבולעפיה, (שאינני יודע מתי הומלץ, על פניו נראה שהיה זה בתקופה בה המליצו על כל מה שארוך ונראה יפה, כמו הערך ישראל קסטנר, שעבר אצלי ואצל עוד כמה הגהה רצינית, זמן רב לאחר המלצתו, כולל תיקוני טעויות פאטליים בעובדות מוכחות). כנ"ל לגבי הערך ספירת העומר. ייתכן שכדאי להעמיד הודעה על שניהם בויקרעטשמע (תזדהה שם כאחראי מיזם המומלצים) כשעל האחד תבקש שיפור (למרות היותו מומלץ). ועל השני תבקש עבודה מקיפה על מנת שירבו הסיכויים להופכו למומלץ. תן כותרת כמו "ערכים מומלצים בנושא יהדות לטיפולכם", זה אולי יגרה את החבר'ה. אני מצדי אשתדל לעשות ככל שביכולתי, אך קשה לי (ולכן לא הייתי רוצה) להתחייב. ולך בכל מקרה יהיה קל יותר לקרוא להם אל הדגל ולהפוך את הערכים הללו לסמל . בידידות נאמנה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ז' באייר ה'תשס"ט • 11:13, 1 במאי 2009 (IDT)

שירות לאומי

שבוע טוב, הרב מלאכי. קראתי כעת את החלק השלישי מספרו של מלר על מרנא הרב מבריסק, והתרשמתי שהריא"ה לא תמך בשירות לאומי. עיי"ש ודו"ק. ברי"א • שיחה • ט' באייר ה'תשס"ט • 01:41, 3 במאי 2009 (IDT)

אולי יותר נכון אשתו של הריא"ה. ודו"ק. --אליהו ארונוביץ - שיחה 02:00, 3 במאי 2009 (IDT)

מתואר שאשתו לא רצתה להכניס את משלחת הרבנים, אך בסוף הם הוכנסו. משתמע שהרצוג לא תמך בסוף בש"ל. ברי"א • שיחה • ט' באייר ה'תשס"ט • 09:23, 3 במאי 2009 (IDT)

דיון כללי לגבי שמות ערכי קבוצות ספורט ונבחרות

יהודה שלום! בדיון אשר התקיים במזנון ציינת שקיימים כללים במועצת הספורט בנושא מגדר. אני מנסה לברר מהי "הנוסחא" לכתיבת שמות ערכי נבחרות ספורט כדורסל, כדורגל וטניס, בהתאמה לגברים ונשים.

יחד עם זאת הייתי רוצה לדעת, לפי ויקיפדיה, אם אמור להיות אזכור בטקסט (בפסקה הראשונה) של מין הקבוצה. במיוחד בנבחרות ספורט לגברים במידה ולא מופיע בשם הערך המילה גברים.

אתה מוזמן לגשת למקור שהוליד את התהייה נבחרת ארצות הברית (דף פירושונים). (העובדה שהערכים בנושא לא מסוכרנים משגעת אותי)

ואם אני כבר בשוונג... אני תוהה (אם בכלל) היכן בויקיפדיה רשומים כללי הכתיב בכל מה שנוגע למספר ה-י' וה-ו'?

אשמח מאוד אם תוכל לעזור, ואעריך מאוד את עזרתך... שבוע טוב, סמרטיס - שיחה 04:27, 3 במאי 2009 (IDT)

מרטין מכובדי, שבוע טוב. לגבי שאלתך הראשונה, ראשית יש להסדיר קו אחיד בקריאת השמות ולא כפי שהם מופיעים כיום פעם במסגרת פעם בסוף ופעם בהתחלה. עיין למשל בדף הפירושונים נבחרת ארצות הברית. מעבר לכך ככל הידוע לי (ואיני בקיא גדול מידי בספורט, בלשון המעטה), נבחרת הגברים הבוגרת היא ברירת המחדל כאשר נבחרות, הילדים, הנוער והנשים, הינן תחת יחוד מגדרי בכותרת, זאת ביחס למקצועות הכדור. שונה מכך תחום השחיה, הטניס, הריצה ואחרים. מה תהיה ברירת המחדל בויקיפדיה? - הפניתי את דבריך לעמיתתנו היקרה הדודה דורית, יו"ר (דה-פקטו) מסדר אבירוּ‏ת המגדר בויקיפדיתינו הקטנטונת, על מנת לקבל את חוות דעתה. לענ"ד, ברירת המחדל אמורה להיות כפי שציינתי כאן ובמזנון. ייתכן ועל מנת לעקוף בעיות או תחושות קשות של מגזרים שונים, נחליט להגדיר את כל הנבחרות על פי המגדר שלהן כך תהיה למשל נבחרת ישראל לגברים בכדור.... ולעומתה נבחרת ישראל לנשים בכדור... וכדו'.
לגבי שאלתך השניה, לא הבנתי אותך היטב, אשמח אם תסביר את עצמך לגבי הי'ק והו' (רק שלא יעצר לך השוונג) , מצפה לתגובה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י' באייר ה'תשס"ט • 01:14, 4 במאי 2009 (IDT)

בתשובה לדבריך, לאיזה פורום יש לפנות בכדי להסדיר את שמות הנבחרות? אני מודה שגם לי אין עניין מיוחד בספורט אבל כפי שהיטבת לומר, "יש להסדיר קו אחיד בקריאת השמות", ואולי גם בפסקה הפותחת בה הרכב התוכן אמור להיות דומה. בנוגע לשאלתי השנייה, נוכחתי שבבורותי אני תכופות כושל בהבחנה בין מקרים בהם יש לכתוב י' בודדת לבמקרים בהם יש לכתוב י' כפולה (יי), ומקרים בהם יש להשמיט את האות לחלוטין. וכנ"ל לגבי ה-ו'. דוגמה קלאסית היא כי אני נוטה לכתוב "וויקיפדיה" ולא "ויקיפדיה", כך הבינותי אמורה להיכתב המילה, ותהיתי אם יש מדריך שמכסה את הנושא? רוב תודות לך, והמשך יום נעים. סמרטיס - שיחה 06:56, 4 במאי 2009 (IDT)

[1], פה יש "מדריך". תומר א. - שיחה 07:11, 4 במאי 2009 (IDT)

תומר, תודה על עזרתך בדף שיחתי, כאן ובשיחה שמתחת. ברוך תהיה. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"א באייר ה'תשס"ט • 04:14, 5 במאי 2009 (IDT)

רוב תודות, לשניכם. יום טוב. סמרטיס - שיחה 04:42, 5 במאי 2009 (IDT)

מרטין שלום, שכחתי לענות לך על שאלתך האחרונה. אין צורך לפנות לפורום מסויים. תוכל לקחת לעצמך פרוייקט לתקן את שמות הערכים לפי סדר אחיד על פי הדוגמאות שנתתי למעלה באמצעות האופציה העברה. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"א באייר ה'תשס"ט • 05:25, 5 במאי 2009 (IDT)

שינויים בערך דב וייס

שלום רב

עשיתי כמה שינויים בערך, שלדעתי הם הכרחים כדי להוציא את הבומבסטיות של הערך, שהושתלו באמצעות כל מיני אוהדים וכו'. הגם שלדעתי בכלל צריך למחוק את הערך (מדובר בת"ח גדול, בלי ספק, אך זה לא מספיק לערך לפי אמות המידה של ויקיפדיה), אך במידה שבהצבעה יוחלט שהערך יישאר, לפחות שיהיה ערוך כמו שצריך, אם יש לך הערות על העריכה שלי אבקש מאד שתודיע לי.

בידידות והערכה מושך בחוטים - שיחה 02:00, 4 במאי 2009 (IDT)

בויקי אנגלית יש ערכים על כל מי שיש לו איזה שטעלער (=משרה), ויתכן שמישהו יחפש עליו מידע. למה לא לעשות על כולם? האם זה תופס מקום?! אליהו ארונוביץ - שיחה 09:13, 4 במאי 2009 (IDT)

מיכאל, עברתי על הערך שוב. שום השתלה לא נעשתה, כי למעשה את הערך במתכונתו הנוכחית אני שכתבתי. ולא אינני נמנה בין אוהדיו וכל קשר בין חסידות צאנז לביני, אינו אלא מקרי בלבד! - למרות שמסכתות זבחים ומנחות למדתי לפני כ-23 שנים במסגרת הכולל שלו, (אותו נטשתי כעבור זמן קצר, אגב באותה תקופה למד אתנו בכולל הפרופסור שלום סרברניק, אישיות ראויית ערך בפני עצמה) ותענוג היה לשאול את ר' בערל שאלות; הבקיאות והבהירות שלו בלימוד הם מדהימים בהיקפם ועמקותם.
אליהו אני מבין שאתה נמנה על המכלילנים, חסידי שיטת הלאל"ש. בויקיפדיה העברית באמת לא על כל נושא משרה יש ערך והדבר מובן. לר' בערל וייס מגיע ערך גם על פי אמות מידה מחקניות ולא בגלל המחלוקת, אשר אין לי כל קשר אליה. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י' באייר ה'תשס"ט • 15:51, 4 במאי 2009 (IDT)

טוב, אני מאמין לך, בכל אופן את דעתי כתבתי, ושוב אין צורך לדשדש בזה, העברתי את זה להצבעה דמוקרטית, והכרעת הרוב יכריע.

בידידות רבהמושך בחוטים - שיחה 18:26, 4 במאי 2009 (IDT)

מה ההבדל בין ויקי העברי להאנגלי? אליהו ארונוביץ - שיחה 21:53, 4 במאי 2009 (IDT)

יהודה, אני לא חושב שאליהו נמנה עם המכלילים אלא שהוא פשוט לא מכיר את המחלוקת הזאת. אליהו, אני מציע שתקרא את זה וזה. תומר א. - שיחה 22:04, 4 במאי 2009 (IDT)

תודה. נכון שלא הכרתי את הנושא, אבל אחרי העיון שם, אני מצדד יותר עם המכלילים, אם כי בהגבלות מסויימות, ואכמ"ל. --אליהו - שיחה 22:39, 4 במאי 2009 (IDT)

תוכל לפתוח בשבילי את האכמ"ל הזה? תומר א. - שיחה 07:48, 5 במאי 2009 (IDT)

תומר אתה חמוד! - אין כאן מקום להאריך. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"א באייר ה'תשס"ט • 07:52, 5 במאי 2009 (IDT)

אולי כדאי לעשות על זה ערך? או שגם זה תלוי אם אתה מכלילן או מחקן? --אליהו - שיחה 09:48, 5 במאי 2009 (IDT)

שירה גורשמן

שלום יהודה ושבוע טוב לך.

לפני כשנה התוודעתי לקורותיה המרתקות של סופרת זו, ולאחר דחיות רבות כתבתי אתמול את הערך אודותיה. המידע נשאב מוויקיפדיות אנגלית ורוסית ומכמה מאמרים שקישרתי אליהם בקישורים החיצוניים. עם זאת, את האיות ביידיש והתרגום לעברית של שמות ספריה שפורסמו בחו"ל, עשיתי בניחוש, משום שבמקורות הללו הם מופיעים בכתב לטיני או קירילי. אודה לך אם תעבור על האיות ותרגום השמות ותתקן על פי ידיעתך, הטובה לאין ערוך משלי. את שמות הספרים שפורסמו בארץ העתקתי מקטלוג ספריית אוניברסיטת תל אביב, אבל לא את כולם תרגמתי, אז אשמח אם תעבור גם עליהם. בברכה, אמנון שביט • שיחה 22:31, 9 במאי 2009 (IDT)

בוקר טוב ושבוע טוב, אמנון. בצעתי את בקשתך, לא מצאתי בקטלוג את הספרים המבוקשים למעט הדף הראשי. בכל אופן, את המילה "אויסדויער" לא הצלחתי לפענח אם תוכל לשלוח לי את המקור בכתב לטיני, אשמח לעזור. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ט"ז באייר ה'תשס"ט • 08:32, 10 במאי 2009 (IDT)

תודה יהודה. השם "אויסדויער" מופיע דווקא באיות עברי, בקטלוג הנ"ל של הספריה (מסתבר שהקישור לרשימת ספרים מתאפס אחרי זמן מה. אם בכל זאת אתה נכנס לקטלוג, בחר "הקטלוג המאוחד של הספריות" ואז בחר חיפוש לפי מחבר, ורשום "גורשמן"). במאמר ברוסית שם הספר מופיע כך: Ойсдойер ("Выживание") - ובתרגום גוגל למילה זו מתקבל "Survival". מכיוון שאני לא סומך אוטומטית על תרגום גוגל, העדפתי לא לתרגם סתם ל"הישרדות". אולי דוברי רוסית יוכלו לסייע.

בכל אופן, אנסה לגשת לספרייה בקרוב ולראות את הספרים במו עיני, אולי אחכים מהם מעט. (את "הצאן והבקר של חנה" קראתי, בעברית, והוא מתאר סיפור חיים מרתק). בברכה, אמנון שביט • שיחה 11:36, 10 במאי 2009 (IDT)

אמנון, הצלחתי להיכנס למאגר על פי הנחייתך, אויסדויער היא מילה נדירה ביידיש המשמשת בעיקר בלשון ספרותית. פירושה: התמדה, עקשנות ויכולה לשמש גם ככושר השרדות. (כך שהתרגום של גוגל לא היה כל כך רחוק אך בודאי לא התרגום העיקרי). עכשיו, לך תרגם את שם הספר, מבלי לדעת את תוכנו . בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ט"ז באייר ה'תשס"ט • 12:35, 10 במאי 2009 (IDT)

בעבודה

שלום יהודה מלאכי,
הצבת תבנית "בעבודה" על הדף "היתר עסקה" ולא ערכת אותו מזה זמן מה. אם העבודה על הדף למעשה נשלמה, יש להסיר את התבנית. אחרת, ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה עליו. אם בכוונתך לסיים את המלאכה – זו תזכורת, ואם החלטת לזנוח את העבודה על הדף – יש להסיר את התבנית, ולהחליפה במידת הצורך בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.

בברכה, • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 12:14, 12 במאי 2009 (IDT)

עודד תודה על התזכורת. זה בטיפול אצלי על ה-PC כמו שאמרתי יש המון חומר והייתי מאוד עסוק לאחרונה. הנח לערך לעוד זמן מה. ברוב אסיים בעזרת ה'. בברכה ובידידות, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ' באייר ה'תשס"ט • 02:31, 14 במאי 2009 (IDT)

נפלא, אשמח לקרוא לכשתסיים • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 07:30, 14 במאי 2009 (IDT)

פירוש תמונה

שלום עליך.שאלה: בתמונה הזו 250px מי הוא האדמו"ר ממחנובקא ומיהו האדמו"ר מסקווירא? קצת קשה להבין במקומות שבהן היא מופיעה. תודה, קלונימוס - שיחה 14:10, 20 במאי 2009 (IDT)

למה קשה להבין בערך כובע סאמט היא מובנת מאוד מימין האדמו"ר ממאחנובקא זצוק"ל עם הציצית, ומשמאל, האדמו"ר מסקווירא שליט"א. בברכה ובידידות, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ו באייר ה'תשס"ט • 14:55, 20 במאי 2009 (IDT)

דניאל

שלום יהודה, קראתי את דבריך בשיחה:קריית הוותיקן ("האדם העשיר את מרחב הערכים בערכים נפלאים וייחודיים" וכו'), ואני רוצה לעבור מהם להיבט מעשי. בכל ביקור שלך בוויקיפדיה, עיין בבקשה ברשימת תרומותיו, ושפר אותן כמיטב יכולתך. אני עושה זאת כבר זמן רב, והדבר גוזל הרבה מזמני. אשמח מאוד אם גם אתה תישא בעול. אתה יכול להתחיל בכך כבר עכשיו, עוד רבים מהערכים שכתב מחכים לגואל. דוד שי - שיחה 22:33, 24 במאי 2009 (IDT)

דוד מכובדי שלום וברוך השב לדף שיחתי, לעצם העניין:

1. אשתדל לעשות בעזרת ה' ובלי נדר כמיטב יכולתי, אם כיי גם לי כלכל ויקיפד יש התחייבויות ומטלות קודמות :שאינני מגיע אליהן במהירות בה רציתי.
2. דוגמא לדברים דלעיל היא; התחלת התעסקותי בערכיה של צוף האפרתי, קצרמרונים בעלי חשיבות אנציקלופדית, אך דלי חומר ושפה לצערי. דוגמא לכך למשל בערך מוסטפא אל נחאס פאשא מצא את ההבדלים.
3. במחילת כבודו, אני עדיין ממתין להתייחסות מסויימת שלך אל דברי אורי כלפי דניאל בדיון שציטטת, ובפרט לאחר הדו"ד שלך עם חגי.
4. ולקראת סיום ברצוני להבין; מאי משמע "גוזלים את זמנך", ויקיפדיה גוזלת את זמנם של כולנו, אנו נהנים לפעול בה מתוך שיתוף פעולה, כאשר חלק בלתי נפרד מהעשיה הויקיפדית היא שכתוב ועריכה של ערכים בעלי חשיבות אנציקלופדית.

ולסיום, שוב תודה על פנייתך ואקוה שנוכל להמשיך ולשתף פעולה ברוח טובה, עניינית ובונה, מתוך קשרי ידידות אמיצים, לתפארת ויקיפדיה העברית ולתועלת קוראיה. בברכה ובידידות בציפיה לתשובה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' בסיוון ה'תשס"ט • 23:00, 24 במאי 2009 (IDT)

"גוזלים את זמני" הרי זה כפשוטו - יש ימים שבהם אני מרגיש שדניאל מנהל את זמני. הוא מעלה ערך גרוע, מבחינות רבות, אך אינני רוצה למחוק אותו. לעתים אני מסתפק בתבנית עריכה או שכתוב - גם החלטה זו דורשת זמן של קריאת הערך. לעתים אני חש שאין לי בררה אלא לתקן את הערך, וזה גוזל הרבה יותר זמן. נכון, אתה יכול לומר, "היה חזק, שים תבנית שכתוב והמשך הלאה", ובכן, לעתים איני חזק. דוד שי - שיחה 00:55, 25 במאי 2009 (IDT)

דוגמה טרייה לזמן נגזל תוכל לראות בכפר בתיה שערכתי קלות וסימנתי כעת לשכתוב. לרוע המזל, הערך נמצא במצב נורא מאז ערך אותו דניאל לפני כשנתיים, וזאת על אף שכבר עברו על הערך מספר ויקיפדים שניסו להצילו, אך כשלו. אני מקווה שהערך יוכל לתפוס מקום משמעותי ברשימת ההתחייבויות והמטלות שלך. ‏odedee • שיחה 00:59, 25 במאי 2009 (IDT)

עודדי יקירי, בכיף. למרות זמני העשוק והעסוק, שלחתי מייל להנהלת הכפר, על מנת לקבל מהם חומר היסטורי, ועכשווי + תמונות עם רשיון הולם. אקוה לתגובתם המהירה. אשמח לעזור בכל עת, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ב' בסיוון ה'תשס"ט • 12:31, 25 במאי 2009 (IDT)