גדליה נדל

הרב גדליה נדל
	הרב גדליה נדל
לידה	1923; תרפ"ג; שיאוליאי, ליטא
פטירה	2004 (בגיל 81 בערך); ט"ז בסיוון תשס"ד; בני ברק, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק
מדינה	ישראל
מקום פעילות	בני ברק
תקופת הפעילות	?–2004
השתייכות	חרדים ליטאים
תחומי עיסוק	חינוך
רבותיו	הרב יואל קלופט, החזון איש
תלמידיו	יצחק שילת
תפקידים נוספים	ראש ישיבת ויז'ניץ

הרב גדליהו (גדליה) נדל (תרפ"ג, 1923 - ט"ז בסיוון תשס"ד, 5 ביוני 2004) היה מרבני חוג חזון איש ותלמיד מקורב של החזון איש שהתפרסם בשל שיטתו הלמדנית המקורית ודעותיו יוצאות הדופן במגזר הליטאי. עסק לפרנסתו בייצור יין ועוד.

תולדות חייו

נולד בשאוולי ליטא לראובן השיל והניה נדל. בשנת תרצ"ז (1937) בגיל 14 עלה לארץ ישראל. משפחתו התיישבה בבלפוריה, שם קיבל אביו חלקת אדמה^[1]. הרב ראובן טרופ ביקר ביישוב והציע לאביו לשולחו לישיבת היישוב החדש בתל אביב. בהשפעת הרב יהושע יגל שלימד בישיבת היישוב החדש, התקרב לחזון איש והיה נוסע אליו מדי יום שישי לדבר עמו בלימוד. החזון איש התפעל מאישיותו של הצעיר. לאחר ישיבת היישוב החדש פנה ר' גדליה לישיבת לומז'ה שבפתח תקווה שם למד אצל הרב שך והתקרב אליו^[2]. מסופר שהרב מאיר בר-אילן התבטא לגבי הנער גדליה נדל באירוע שבו נאם לפני התלמידים בישיבת היישוב החדש, כדוגמה לנער שיגיע בעתיד לאוניברסיטה. על פי הסיפור, כשמסרו זאת לחזון איש הוא הגיע לישיבת היישוב החדש והורה לנדל לעזוב את הישיבה לאלתר - לישיבת לומז'ה.^[3]

הרב נדל נישא לשרה רחל בתו של הרב אליהו יהושע ויינר, תלמיד ה"חפץ חיים". חמיו חשש לשדך את בתו עם בחור בוגר ישיבה תיכונית והחזון איש עודדו לכך. לאחר נישואיו התגורר בירושלים סמוך לחותנו. בתקופה זו התקרב לרבי שמשון אהרן פולנסקי ולרב מבריסק. בהמשך עבר לגור בבני ברק, למד בבית מדרש ביהוד ונהג לחזור לביתו פעם בכמה ימים.

במלחמת העצמאות התגייס הרב נדל לצה"ל^[4], באמרו שזוהי מלחמת מצווה, אך כעבור שעות מספר התרחשה פרשת אלטלנה והוא ערק בנימוק שלא ניתן לסמוך על דעתם של ראשי הצבא^[5]. גם במלחמת ששת הימים ביקש להתגייס^[4].

ה"חזון איש" מינהו לפוסק של "שיכון חזון איש" שבו התגורר. לאחר פטירת החזון איש היה מהבולטים בין רבני חוג חזון איש. בהמשך מונה לר"מ בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר של חסידות ויז'ניץ^[4]; הוא לא היסס לחלוק על האדמו"ר בנושאי חסידות וקנאות, ולכן עזב. לאחר מכן מונה להיות אחד מראשי כולל חזון איש, תפקיד שבו החזיק עד שנותיו האחרונות. עם זאת, את שיעוריו העביר הרב נדל בביתו. הרב נדל למד בדרך לימודו של החזון איש, והקפיד על הבנה פשטנית של הדברים. עם זאת, העריך את הספר חידושי רבנו חיים הלוי ואמר שהוא אחד מהספרים העמוקים ביותר^[6]. הוא עסק גם בספרי חסידות ופילוסופיה תורנית, תחומים שבדרך כלל לא נלמדים בציבור הליטאי. לצד חירותו המחשבתית, הוא היה בעל השקפות קנאיות רדיקליות, ועמד בראשות מספר מערכות של הציבור החרדי. היה ממנהיגי אתרא קדישא ועסק גם בנושאי צניעות בעיר בני ברק^[^{דרוש מקור]}. מטעמי קנאות הוא לא השתתף בבחירות לכנסת. נמנה עם החותמים על מכתבו של החזו"א נגד החוק לשירות לאומי לבנות^[7]. למרות חולשתו הרבה השתתף בסוף ימיו בהפגנה נגד גיוס לצה"ל^[7].

בחייו האישיים היה סגפן קיצוני, חי בדירה קטנה ודלה והטיף לריחוק ממותרות. בשל הקפדתו בענייני כשרות נמנע מאכילת מוצרים תעשייתיים, אכל בשר משחיטה פרטית והסתפק במוצרים מתוצרת בית. מסופר שמעולם לא אכל גלידה, שכן מאכל זה גילם בעיניו את האכילה לצורך תענוג בלבד. עוד מסופר שכאשר שמע שאברך התקין בביתו מזגן (כשלא היה הדבר נפוץ) הפסיק את המלגה לאותו אברך באמרו שאין זה מתאים לאברך לחיות במותרות. התנגד לפרנסה מלימוד תורה, ועל כן עבד בעצמו בייצור דבש, שיווק ביצים, רקיחת חומרי ניקוי, כפועל בניין, כקבלן ובמיוחד בייצור יין, שהיה ידוע בכינוי "יין נדל".

בניסן תשכ"ז נפטרה רעייתו בהיותה בחודש השישי להריונה, בשל אי ספיקת לב. רופאים מבית החולים תל-השומר ניתחו את גופתה והוציאו את ליבה ללא הסכמת המשפחה. בתגובה נערכו הפגנות בבני ברק נגד ניתוחי מתים בהשתתפות אלפים^[8]^[9], בהמשך ליבה הוחזר למשפחה. בעקבות כך הוקמה וועדת חקירה ממשלתית. הוועדה קבעה כי היא נותחה לפי החוק כדי להסיק מסקנות עבור מקרים אחרים^[10], אך חל משגה בהוצאת הלב מהגופה ללא קבלת אישור של שלושה רופאים קודם לכן^[11]. הרב נדל נותר עם תשעת ילדיו, שאף אחד מהם עדיין לא נישא אז^[12]. על מצבתה חקק את המילים "ולא הניחה תמורתה", באמרו שייתכן שהניחה עוד כמותה, אך בעבורו אין לה תמורה. הוא לא נישא בשנית.

בשנות השבעים חל שינוי בגישתו, שיש המייחסים אותו להשפעת פטירתה הפתאומית של רעייתו, הוא החל לעסוק בהגות פילוסופית וספרות יפה, גיבש דעות בלתי מקובלות ולא היסס לתת להן פרסום, לעיתים בסגנון חריף. דוגמה לפרשנות חדשנית ומפתיעה בתורתו היא אמירותיו בנוגע ליחס היהדות לתורת האבולוציה. לדעתו, אדם הראשון שהיה אביו של שת, אינו אותו "אדם" אביהם של קין והבל^[13]. הוא מקבל את העמדה המדעית שהעולם נברא לפני יותר מ-6,000 שנה, בניגוד למקובל בתפיסות שמרניות יותר של בריאתנות^[14], ובסייגים מסוימים הוא מקבל גם את התיאור האבולוציוני בנוגע להתפתחותו של האדם^[15].

הרב נדל הקצין בדרך הלימוד של החזון איש אשר דוגלת בהבנה הגיונית. כך למשל, הסביר את הדין שמתיר לאכול תערובת של מאכל אסור ומאכל מותר: כאשר הרוב הוא מהמאכל המותר - מותר לאכול הכול, משום שהאדם מתייחס לתערובת כולה כאל תערובת היתר^[16]. הוא הפסיק לענות לשאלות הלכתיות והתמסר לטיפוח קבוצה של תלמידים שלימדם בביתו.

מפעם לפעם התעוררו נגדו פולמוסים^[^{דרוש מקור]}. עם זאת, בגלל ההערכה לגדלותו התורנית ומשום שלא הייתה לו השפעה רבה על הציבור הרחב, מעולם לא נודה על ידי הממסד החרדי. רבי יעקב ישראל קניבסקי, "הסטייפלער", שהעריכו מאוד, אמר עליו שבכל דור ישנו תלמיד חכם בדוגמת האבן עזרא. בלווייתו אמר הרב נסים קרליץ שהוא היה במדרגת "תלמיד חכם", אשר על פי הרמ"א אינה קיימת כיום^[17]. לרוב צינזרו בממסד החרדי את דעותיו הייחודיות והתייחסו להנהגותיו כאל דברים שאינם מתאימים לרבים.

כאשר הקים הרב שך את מפלגת דגל התורה, התנגד לכך הרב נדל בתוקף, כמו עוד רבנים מחוג חזון איש.

משפחתו

לרב נדל תשעה ילדים. בניו ורבים מנכדיו ממשיכים בגישתו להימנע מפרנסה מלימוד תורה, ולכן מסרבים לקחת מלגות מכוללים. הם מחזיקים בבעלות משותפת על היקב המשפחתי, ומתפרנסים גם מקמעונאות, עסקים, חשמלאות, אפיית מצות ועוד. בנו הבכור הוא הרב יוסף שמואל נדל, ראש כולל "אוהל יעקב", דיין במודיעין עילית.

לרב נדל היו 3 אחים. אברהם נדל, אשר נהרג בעת שמירה במושב בלפוריה בשנת 1936^[18], אחותו לאה נדל, ואחיו צבי שהיה גר בביתו וסמוך על שולחנו.

גיסו, אחי אשתו, הוא הרב אברהם יעקב ויינר מחבר ספרי "שארית יעקב".

תלמידיו

לרב נדל מספר קבוצות של תלמידים שהושפעו מדעותיו ומדרך לימודו. הוא היה מהבולטים ברבני חוג חזון איש, וחלק מרבני ואנשי החוג היו לתלמידיו. הבולטים שבהם היו הרב ליפא דב וינטרוב (בנו של הרב שמואל) והרב דוד שמידל. תלמידים נוספים מחוג זה היו הרב יהודה בויאר, הרב אברהם גנחובסקי, הרב אליעזר דינר והרב דוד פרנקל (משמשו של החזון איש, שהיה גם למשמשו של הרב נדל).

קבוצה נוספת של תלמידיו הגיעה מישיבת ויז'ניץ, בעיקר מקבוצת "הנידחים", אשר לימים סולקו מהישיבה בשל השקפותיהם הקנאיות. קבוצה זו הצטרפה לימים לנטורי קרתא, ובהתאם להשקפתו של הרב נדל, היו בעלי אוריינטציה ליטאית-הלכתית. אחד מחברי קבוצה זו, הרב אליעזר דוד פאל ממונסי, מסר שיעורים בספרו הפילוסופי של הרמב"ם מורה נבוכים. תלמיד נוסף מקבוצה זו (הצטרף בהמשך לחסידות ויז'ניץ מונסי) היה הרב ברוך שטרן, שלמד עמו בחברותא.

בנוסף, תלמידי ישיבות רבים היו משתתפים בשיעוריו של הרב נדל, וחלקם הושפעו משיטת לימודו. בין תלמידים אלה מפורסמים הרב חזקיהו יוסף שרייבר והרב חזקיהו אברהם ישעיהו טורצ'ין. משנות ה-90, שפחתה השפעתו של חוג חזון איש בציבור הליטאי, פחתו תלמידי הישיבות שהשתתפו בשיעוריו. גם הרב יצחק שילת השתתף בשיעוריו והחשיב אותו כאחד מרבותיו, לימים הוציא את סיכומיו בספר. הרב לייב מינצברג גם השתתף לעיתים בשיעוריו והוא מצטט אותו בספריו.

קבוצה נוספת של תלמידיו היו בני צרפת, שמצאו באישיותו חוש ביקורתי וחיפוש אחר האמת, שאליהם הורגלו וחונכו במסגרות האקדמיות שבהן למדו, בייחוד בסוף שנות ה-60 ובשנות ה-70. הרב נדל היה נוהג לנסוע כפעם בשנה להרצות בשטרסבורג, שבה פועלים כמה בתי מדרש שהושפעו מתורתו.

חלק מגולשי פורום האינטרנט עצור כאן חושבים הם תלמידיו של הרב נדל ועוסקים בגישתו לנושאים שונים.

כתביו

הרב נדל לא פרסם מכתביו בעצמו דבר. תלמידיו הוציאו את "חידושי ר' גדליה" (בני ברק, תשס"א), שני כרכים של חידושים שנעתקו מכתב ידו. כמו כן נדפס קונטרס של חידושי אגדה ויסודות התורה שנקרא "שיעורי ר' גדליה". לאחר מותו יצא לאור ספר דברי הספד והערכה עליו. כל אלו הודפסו על ידי מקורבו ושכנו הרב ליפא דב וינטרוב (בנו של הרב שמואל וינטרוב).

השיעורים שהודפסו קוצצו בצורה ניכרת, והחידושים שאינם מתאימים לרוח הכללית הנושבת בציבור הליטאי-חרדי הושמטו. זמן קצר לאחר פטירת הרב נדל, בשנת תשס"ד (2004), הוציא הרב יצחק שילת לאור את הספר "בתורתו של ר' גדליה", שבו השיעורים המלאים, ובהקדמה סיפר שר' גדליה ביקש ממנו להוציא את תורתו, ושהביע את מורת רוחו מהקיצוצים שנערכו בה. הספר עורר התנגדות מצד משפחת הרב ומצד רבנים חרדים, לדברי הרב שילת - מפני רצונם להתכחש לפנים מסוימים במשנת אביהם. לאחר לחצים ומשא ומתן הסכים הרב שילת שלא להפיץ את הספר למשך שבע שנים. במרץ 2008 הספר אזל. בשנת תשע"ב הוציא הרב שילת את הספר במהדורה מתוקנת ומורחבת.

חתנו של הרב נדל, הרב דוד לוי, חיבר מספר חיבורים שיש בהם השפעה של חמיו. בסדרה הנקראת "דרך דוד" יצאו שיעורים על התורה, על פרק מרובה במסכת בבא קמא, מגילת איכה ופורים.

לקריאה נוספת

אליעזר שולמן, כתבה נרחבת על דמותו של הרב נדל, גיליון משפחה, י"ב ניסן תשע"ו, עמ' 223–229

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גדליה נדל בוויקישיתוף

תמר רותם, הרב שלא השתלב, באתר הארץ, 2 ביולי 2004
כתבה של יאיר שפירא ודיון על דמותו הרב נדל, בפורום עצור כאן חושבים, 8 בינואר 2005
מנדי וביתאן בעקבות סודו של הגאון רבי גדליה נדל - כאן מורשת,
ישראל שפירא, מיוחד: סודות תורתו של רבי גדליה נדל זצ"ל - באתר כיכר השבת
בתורתו של ר' גדליה, באתר Zoo Torah
גדליהו בן ראובן השל נדל (1923-2004), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ שרפה במושב בלפוריה, דבר, 31 באוקטובר 1947, עמ' 31
^ הרב משה מרדכי שולזינגר, פניני רבנו אבי עזרי, עמ' פ', בני ברק תשס"ב
^ אבי לזר, הרב גדליה נדל, באתר Tog, 8 ביוני 2009
^ ¹ ² ³ הקדמת הרב יצחק שילת לספר "בתורתו של רבי גדליה, עמ' ה
^ יאיר שפירא, הרב שייצר יין נסך, מקור ראשון, 7 בינואר 2005, כ"ו בטבת תשס"ה, בנימין בראון, מדריך לחברה החרדית, הוצאת עם עובד והמכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ז, עמ' 102, 299
^ הוא נהג לומר שבשביל ללמוד קטע בספר זה, עליו להקדיש לכך 6–7 שעות רצופות.
^ ¹ ² מילי דהספידא ודברי הערכה, בבעיות הזמן, עמ' קי - קיא
^ כ-5000 איש השתתפו בהפגנה נגד ניתוחי המתים בבני ברק, דבר, 19 באפריל 1967
^ יומני כרמל הרצליה: הפגנה בבני ברק נגד נתיחת מתים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1967
^ החוק בעניין זה שונה ב-1980, ראו נתיחה שלאחר המוות#החוק בישראל.
^ ניתוח הרבנית נאדל היה חיוני, מעריב 1967.
^ ר. צביון, בית אמי - בני ברק, תשע"ז - עמוד 457
^ "בתורתו של ר' גדליה", עמ' קיב.
^ שם, עמ' צא-צב ועוד.
^ שם, עמ' ק.
^ דוגמה זו מובאת בספר 'חידושי ר' גדליה' כרך ב' ובספר "מתורתו של ר' גדליה"
^ בהסתמכו על דברי החיי אדם שאמר כך על הגר"א.
^ קורות החיים של אברהם נאדל, באתר "יזכור" של משרד הביטחון

[1] שרפה במושב בלפוריה, דבר, 31 באוקטובר 1947, עמ' 31

[2] הרב משה מרדכי שולזינגר, פניני רבנו אבי עזרי, עמ' פ', בני ברק תשס"ב

[3] אבי לזר, הרב גדליה נדל, באתר Tog, 8 ביוני 2009

[בתורתו-4] ¹ ² ³ הקדמת הרב יצחק שילת לספר "בתורתו של רבי גדליה, עמ' ה

[5] יאיר שפירא, הרב שייצר יין נסך, מקור ראשון, 7 בינואר 2005, כ"ו בטבת תשס"ה, בנימין בראון, מדריך לחברה החרדית, הוצאת עם עובד והמכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ז, עמ' 102, 299

[6] הוא נהג לומר שבשביל ללמוד קטע בספר זה, עליו להקדיש לכך 6–7 שעות רצופות.

[מילי-7] ¹ ² מילי דהספידא ודברי הערכה, בבעיות הזמן, עמ' קי - קיא

[8] כ-5000 איש השתתפו בהפגנה נגד ניתוחי המתים בבני ברק, דבר, 19 באפריל 1967

[9] יומני כרמל הרצליה: הפגנה בבני ברק נגד נתיחת מתים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1967

[10] החוק בעניין זה שונה ב-1980, ראו נתיחה שלאחר המוות#החוק בישראל.

[11] ניתוח הרבנית נאדל היה חיוני, מעריב 1967.

[12] ר. צביון, בית אמי - בני ברק, תשע"ז - עמוד 457

[13] "בתורתו של ר' גדליה", עמ' קיב.

[14] שם, עמ' צא-צב ועוד.

[15] שם, עמ' ק.

[16] דוגמה זו מובאת בספר 'חידושי ר' גדליה' כרך ב' ובספר "מתורתו של ר' גדליה"

[17] בהסתמכו על דברי החיי אדם שאמר כך על הגר"א.

[18] קורות החיים של אברהם נאדל, באתר "יזכור" של משרד הביטחון

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]